שיעור בוקר 25.09.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו', עמ' 389, דף שפ"ט, אותיות א'-ו'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות". כרך ב'. חלק ו'. עמ' 389, דף שפ"ט.

עשר הספירות של עולם הנקודים

אות א'

"* א"ק כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בעצמותו. וכל אחד מאלו הד' נכללו מארבעתן, ויוצאים ממנו גם כן אורות לחוץ שהם ענפיו. והע''ב הוא במוחין דיליה, נגד א"א ואבא דאצילות. ולעילא מגלגלתא דיליה, יש בו דוגמא בחינת עתיק דאצילות. וס"ג דיליה, מאזן ולמטה עד טבורו, והוא כנגד בינה דאצילות, ומ"ה וב"ן דיליה מטבורו ולמטה, כנגד זו"ן דאצילות."

* עץ חיים שער ט': שער שבירת הכלים פרק ו' מ"ב

תקראו עוד פעם, כל אחד לעצמו, אני לא חושב שיש כאן משהו חדש. "א"ק כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן", כשכל אחד מהם גם מתחלק לע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. ואז אם כך, יש לנו את כל הפרצופים ואת כל מה שיש בהם, אורות וכלים.

אות ב'

"והנה עד"ז שבפנימיותו, כן הוא באורות שיוצאים ממנו שהם ענפיו כנזכר, כי שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג, שבהם כלולים או"א שבין שניהם לקחו בינה דמ"ה אחר התיקון, שהוא שם ס"ג הכולל שניהם, והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א. והבן זה מאד כי כן הוא כאן. ואז עדיין היה מתפשט ס"ג עד רגלי א"ק."

4. אות ג'

"והנה מתחלה היה בא"ק כך: ג' ראשונות שבו, שהם ע"ב, כתר. ס"ג חכמה ובינה. וזה הס"ג, היה מחציו ולמטה שהם הנקודות שבו, מלובש מטבור ולמטה דא"ק תוך מ"ה וב"ן דא"ק. וכל זה הוא פנימיות א"ק: עצמות, אורות, וכלים."

* עץ חיים שער ה': שער טנת"א פרק א' מ"ב.

אות ד'

"ואח"כ הוציא בחינות החיצוניות להלבישו. ותחלה הוציא אורות מע"ב הכולל הפנימי, שהוא השערות של הכתר, המקיפים ראשו מבחוץ עד המצח ועד האזנים, כנודע. ואח"כ הוציא שערות הזקן הנמשכים מס"ג הכולל הנקרא נקודים, שמהם נעשו כללות ג' מוחין שבו."

אות ה'

"ונמשכין תחלה סוד הטעמים דס"ג, שהיא אח"פ עד טבורו. ואח"כ לא הוציא שאר בחינות לחוץ, יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן כנ"ל, כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל."

אות ו'

"והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ, ואז עלו כל בחינות ס"ג הפנימים, הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים, ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים, ואז אלו מ"ה וב"ן הם המ"ן שלהם, אל הטעמים עצמם דס"ג שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן, והם בערך או"א אל ישסו"ת. כי כמו שלצורך עבור זו"נ מזדווגים או"א עילאין וישסו"ת נכללין עמהם, כן הכא, הטעמים דס"ג מזדווגים עם כל ע"ב, ומכ"ש שהנקודות תגין אותיות דס"ג מתחברים עמהם וטפלים להם, ולכן אינם עולים בשם דוגמת ישסו"ת הנ"ל. ואז מולידים בחי' ב"ן דחיצוניות ולבושם לחוץ. הרי נולדה הנקבה עתה תחלה."

יפה.

שאלה: מה יפה?

תראה איך הוא מסביר לך, אחד אחד, הוא לא מחסיר שום דבר.

תלמיד: על מה מדובר פה בכללות בחלק ו'? הכותרת של כל החלק היא "עשר הספירות של עולם הנקודים". במה מתמקד החלק הזה?

הוא כרגיל הולך לפי הסדר. אם היינו לוקחים את כל הספרים שנכתבו על התפשטות העולמות, אז היה לנו בלבול אחד גדול. דווקא בעל הסולם עשה טוב בכך שסידר את זה איכשהו. מה הוא כותב?

"ומ"ה וב"ן דיליה מטבורא ולמטה" של הנקודות דס"ג דהיינו "זו"ן דאצילות. היינו הע"ס דנקודים, שהם נבחנים, לבחינת מ"ה וב"ן של ס"ג הזה. כמ"ש במקומו. והם בהשוואה אל הזו"ן דאצילות, המלבישים לפרצוף א"א, ג"כ מטבורו ולמטה. וטעם כל דברים האלו, יתבאר לקמן בע"ה". זה מה שהוא רוצה להוסיף לנו.

אות ב'

"והנה עד"ז שבפנימיותו, כן הוא באורות שיוצאים ממנו שהם ענפיו כנזכר, כי שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג, שבהם כלולים או"א שבין שניהם לקחו בינה דמ"ה אחר התיקון, שהוא שם ס"ג הכולל שניהם, והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א. והבן זה מאד כי כן הוא כאן. ואז עדיין היה מתפשט ס"ג עד רגלי א"ק."

קריין: נחזור שוב מהכותרת של החלק, ואז נלך לפי אור פנימי.

חלק ששי

עשר הספירות של עולם הנקודים

אות א'

"* א"ק כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, בעצמותו. וכל אחד מאלו הד' נכללו מארבעתן, ויוצאים ממנו גם כן אורות לחוץ שהם ענפיו. והע''ב הוא במוחין דיליה, נגד א"א ואבא דאצילות. ולעילא מגלגלתא דיליה, יש בו דוגמא בחינת עתיק דאצילות. וס"ג דיליה, מאזן ולמטה עד טבורו, והוא כנגד בינה דאצילות, ומ"ה וב"ן דיליה מטבורו ולמטה, כנגד זו"ן דאצילות."

* עץ חיים שער ט': שער שבירת הכלים פרק ו' מ"ב

קריין: אור פנימי אות א' מתייחס למילים של האר"י "א"ק כולל".

פירוש אור פנימי לאות א'

"א"ק כולל: הנה הדרוש הזה, שהתחלתי בו הגם שהוא העמוק ביותר מכל דרושי הרב שבעולם נקודים מהראוי להציגו בסוף החלק, אכן בדרוש הזה נתן לנו הרב המפתח, אשר עליו הולך ומבאר את כל ענינים הבאים לפנינו בהע"ס הנקודים, וע"כ מוכרח המעיין לידע ולזוכרו היטב. בטרם שמתחיל לעיין בעצם הדרושים.

ומתחלה צריכים לידע באיזה פרצוף מפרצופי א"ק, שהרב מדבר כאן, כי יש ה"פ בא"ק כנודע. אמנם כבר הודיע אותנו הרב, אשר בב' פרצופים הראשונים דא"ק, שהם: פרצוף הכתר דא"ק, ופרצוף ע"ב דא"ק, אין לנו רשות לדבר בהם, ומובא בע"ח שער ה' פ"א. ותחלת העסק הוא רק בפרצוף ס"ג שהוא מבחינת האזן ולמטה, כלומר, שקומתו הוא עד בינה, כי בינה דראש נקרא אזן כנודע, ובזה נדע כי הרב מדבר כאן מפרצוף הס"ג דא"ק, וכל הענינים והפרטים שמתבארים לפנינו סובבים רק על פרצוף הזה.

וזה אמרו שהוא כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן בעצמותו, שהן ד' הקומות היוצאות על ד' בחינות הנודעות שהן בחי"ג הממשכת קומת חכמה, המכונה הוי"ה דע"ב. ובחי"ב הממשכת קומת הבינה, המכונה הוי"ה דס"ג. ובחי"א הממשכת קומת הז"א הנקרא הוי"ה דמ"ה. וקומת המלכות שנקרא ב"ן. וכל אחד מהם כולל מארבעתם. כמו שמבאר והולך."

תלמיד: אני מרגיש שאני נמצא בפתח המערה של רבי שמעון, אני שומע שבפנים יש משהו מאוד גדול, ואני כמו החתול שעומד ומסתכל למעלה.

אם היית חתול בחברה של רבי שמעון.

שאלה: אני נמצא מחוץ למערה ואני מרגיש שיש שיחה ברומו של עולם, וזה כאילו עולם אחר לגמרי. איך אני בכלל משתייך להם?

אתה משתייך להם כי הבורא כך רצה, בלי שאלות ובלי תשובות, וגם בלי הפילוסופיות שלך.

תלמיד: כשהקריין קרא והוא לא ידע לאן להמשיך, הוא שאל אותך ואמרת בסדר, כי כך אתה נוהג כשאנחנו מבקשים. אבל בסוף ההקדמה לתלמוד עשר הספירות יש את סדר הלימוד.

אני יודע. לא למדנו את זה עם הרב"ש וגם לבד באף צורה. פשוט ממשיכים ככה כמו שזה כתוב.

שאלה: המילה "עצמות" מוזכרת פה כמה פעמים. הוא כותב, אורות, כלים ועצמות, כאילו אלו שלושה דברים. האם אתה יכול להסביר מה זה?

עצמות, אורות וכלים. החלק העליון מאור החכמה שצריך להאיר לנו בכלים הוא נקרא עצמות. זה עדיין חלק מהאור שאנחנו לא תופסים, לא מגלים, הוא מסנוור קצת.

שאלה: הוא מדגיש במילים האלה שקראנו את החשיבות של החלק הזה, הוא כותב שיש פה איזה מפתח. בחלק הזה הוא מדבר על פרצוף ס"ג, כן?

כן.

תלמיד: ועל חלק ספציפי מהפרצוף שהוא מתחת לטבור לזה הוא קורא אוזן.

כן.

תלמיד: הוא פתח בזה שבשני הפרצופים הראשונים אין לנו רשות לדבר בהם. למה?

כי שם עדיין אין כלים.

תלמיד: למי אין כלים?

לפרצופים האלו.

שאלה: מה זה נקרא שלפרצוף אין כלים?

ככה זה נקרא.

תלמיד: הוא כותב "ותחלת העסק הוא רק בפרצוף ס"ג שהוא מבחינת האזן ולמטה". מה זה העסק הזה?

עסק הכוונה שאפשר לדבר על הפרצוף הזה, אפשר לחקור אותו, יש לנו נקודות אחיזה בו, אבל למעלה ממנו לא.

תלמיד: אני מנסה להבין מה זה נקודות אחיזה. כי אני רואה איזו תמונה, יש שם קו שנקרא טבור, יש חלקים מעליו, חלקים מתחתיו.

אז תמשיך עם הקו הזה, ומה שיהיה לך נראה אחר כך.

תלמיד: מה זה העסק? מה ההבדל בין החלקים?

גם אני לא יכול לעשות אחרת ממך.

תלמיד: התפעלתי איך הקריין קרא שבע אותיות ואתה אמרת "יפה", כמו מישהו ששמע מוזיקה יפה והתפעל מהנגינה שלה.

כן.

תלמיד: אני אפילו את המוזיקה לא שמעתי, לא רק את היופי.

מה לעשות? אתה מהנדס.

תלמיד: אז מה זה אומר עסק?

שאתה רוצה להבין את הספר הזה ואת מה שכתוב בו.

תלמיד: מה זה העסק הנכון מבחינתנו כאשר עכשיו יושבים ולומדים?

גם אם תתחיל ללחוץ עליי זה לא יעזור לך. כי אני שלא יודע מעצמי, לא יודע לעשות עוד משהו כאילו שאני יודע.

תלמיד: צללנו בבת אחת לאמצע, לכן אני מנסה להבין איך להתייחס לזה.

זה לא שקפצנו לאמצע, זו די התחלה.

שאלה: למה זו התחלה? זה כרך ב', חלק ו', מה פה ההתחלה?

התחלת העסק, שלומדים פנימיות וחיצוניות של פרצופי הנקודים.

תלמיד: באיזה מובן זו התחלה, האם כי אפשר להגיע להרגשה?

לא להרגשה. עדיין לא להרגשה.

תלמיד: אז למה זו התחלה בעצם?

כי שם יש לנו איזו אחיזה שאנחנו יכולים לקשור בין אורות, כלים, פרצופים, נקודות, בין כל אלה. התפשטות האורות בתוך הכלים, חכמת הקבלה מביאה לנו כאיזו תחילת העסק.

תלמיד: כשאתה אומר לקשור ועדיין אין הרגשה, אז לקשור אפשר רק בשכל בינתיים.

כן.

תלמיד: זה מה שאני מנסה להבין. כי גם את החלקים שלפני זה אפשר לתאר בשכל, גם מעל הטבור. אז מה ההבדל בין מה שמתארים בשכל מעל הטבור למה שמתארים עכשיו?

זה סיפור לא פשוט, פעם בטח נגיע לספר. אבל אפשר להגיד רק דבר אחד, שם אתה יכול לסובב את הפרצופים, העולמות והספירות, וכלום לא יהיה לך. ואילו כאן אתה צריך מאוד להיזהר עם מה שאתה עובד, כי הכלים שלך כבר נמצאים קשורים עם האורות.

תלמיד: כשאתה אומר להיזהר מאוד, וקודם קראנו על עטלף ותרנגול, האם זו כוונה כזאת?

נגיד.

שאלה: היה כתוב בין היתר במילים שקראנו בדברי האר"י "הבן היטב". איך להבין מה זה "הבן היטב" למישהו שלא מבין?

תבין יותר מאשר קודם. תראו מה שהוא כותב, אתם רק צריכים להסכים עם הסגנון שלו.

קריין: אנחנו ממשיכים באור פנימי של אות א'.

"ויוצאים ממנו ג"כ אורות לחוץ שהם ענפיו. שהם מכונים שערות רישא ושערות דיקנא, הנאצלים מן הראש דס"ג דא"ק הזה. כמ"ש לפנינו. אכן תדע, שכל המדובר שבכאן, הוא רק מבחינת שרשים לפרטים אלו הנוהגים בעולם האצילות, ואע"פ שהם אינם כאן בפועל, מ"מ כאן הושרשו.

והע"כ הוא במוחין דיליה. וצריכים לזכור כאן כל שנתבאר בענין אצילות ג' פרצופין הראשונים דא"ק. המובאים בדברי הרב בקיצור נמרץ בחלק ה'. שלפרצוף הא' דא"ק מכנה שם התפ"א, ולפרצוף ע"ב דא"ק מכנה התפ"ב, ולפרצוף ס"ג דא"ק מכנה שם בחי' שניה דהתפ"ב, ע"ש דף ש"ז אות כ"א ודף שי"א אות כ"ז. ובכלל צריכים לזכור כל הדברים המובאים שם בדברי הרב, וכל המתבאר באו"פ שם, כי לא אכפיל כאן שום דבר רק אביא השמות בלבד.

וכבר ידעת, שכל תחתון מלביש להעליון שלו, רק מפה ולמטה, דהיינו מהמקום שהושרש שמה ויצא שם, שהוא המלכות של ראש העליון שלו, שמשם יוצא ונאצל התחתון. ולכן הכתר של ראש הס"ג, המכונה אזן, משום שאור הבינה שנקרא אזן מתלבש בכלי דכתר כנודע, הנה הוא מלביש לפרצוף העליון ממנו שנקרא ע"ב, מפה ולמטה, ותדע שגוף דע"ב הזה המלובש בהראש דס"ג, הוא נעשה נשמה ומוחין להראש דס"ג, וזה אמרו "והע"ב הוא במוחין דיליה נגד א"א ואבא דאצילות" כי גוף ע"ב המלובש בראש הס"ג הם לבחינת מוחין להראש דס"ג."

שאלה: בפסקה האחרונה שקראנו, "וכבר ידעת, שכל תחתון מלביש להעליון שלו, רק מפה ולמטה, דהיינו מהמקום שהושרש שמה ויצא שם". מה אומר העיקרון הזה?

שכך היא התפשטות הפרצופים. שכל היוצא אחרי העליון הוא מתפשט על פני העליון מהפה שלו ולמטה.

תלמיד: מה אפשר ללמוד מזה על ההתקשרות בין התחתון לעליון?

שבפה דעליון תמיד יש לנו קשר בין עליון ותחתון.

תלמיד: מה זה פה דעליון?

פה דעליון זה המסך שבעליון.

תלמיד: האם התחתון יכול להתקשר אליו?

משם הוא נולד.

תלמיד: מה זה אומר שמשם הוא נולד, האם זה אומר שמשם יש לו אפשרות?

צריכים עוד לברר מה יש שם. אבל הוא נולד משם, כל הרשימות שלו כולן באות מהעליון שלו.

שאלה: כתוב "ויוצאים ממנו ג"כ אורות לחוץ שהם ענפיו. שהם מכונים שערות רישא ושערות דיקנא". האם זה ייחודי לפרצוף ס"ג?

לא, בכל פרצוף יש שערות רישא, שערות דיקנא. יש הרבה סוגי שערות.

שאלה: כשמדברים על שערות, מי סוער כאן העליון או התחתון?

כנראה שהתחתון סוער, כי בעצם הוא רוצה להשיג יותר כלים להתלבשות על העליון, אבל הוא לא מסוגל, הוא מוגבל.

תלמיד: אז תמיד כשמדברים על שערות מדובר על התחתון.

בוא נגיד שברוב המקרים.

שאלה: הוא כותב, גוף דעליון נעשה נשמה ומוחין לראש דתחתון. בדרך כלל העליון והתחתון שונים, הם אפילו הפוכים, אז איך זה מסתדר? אם העליון הפוך מהתחתון, אז איך הוא נעשה נשמה ומוחין לתחתון?

הכוונה כאן בנשמה ומוחין לתחתון, שזה פרצוף יותר פנימי שממנו יוצא, נשרש הפרצוף התחתון.

תלמיד: אבל הגוף דעליון זה רצון, אפילו לא כוונות, זה מימוש הרצון.

כן.

תלמיד: למשל זעיר אנפין שהוא עליון למלכות ויש בו רצון להשפעה, ובמלכות אין שום רצון להשפעה, איך זעיר אנפין יכול להיות נשמה ומוחין שלה, הם בכלל לא אותו דבר?

קשה לי להסביר את זה עכשיו, אבל ככה זה יוצא.

שאלה: האם יש הבדל בין איך מופיע המאור המחזיר למוטב כשקוראים ולא מבינים, וכשקוראים ומבינים, וכשקוראים ומנסים להבין מה שכתוב?

צריכים להשתדל למצוא מקורות שבהם בעל הסולם מסביר. גם רב"ש היה מסביר את זה בתחילת חלק ו', איך אנחנו צריכים לקרוא את חלק ו'.

תלמיד: אבל השאלה, איך מופיע המאור המחזיר למוטב כשקוראים ומבינים ולא מבינים, האם יש הבדל?

יש הבדל, אבל לא כל כך נחוץ לנו דווקא עכשיו לעמוד על הנקודה הזאת, כי לא נוכל להתקדם.

שאלה: לפי העיקרון הזה, "שכל תחתון מלביש להעליון שלו, רק מפה ולמטה", זה אומר שהתחתון אף פעם לא ישיג את מה שיש לעליון בראש.

לא.

תלמיד: הוא גם כותב שהעליון קשור לעליון שלו, שס"ג קשור לע"ב.

כן.

תלמיד: למה הוא קורא לצורת ההתקשרות הזאת "מלביש"?

אתה יכול לראות בשרטוטים של הפרצופים שמתלבשים זה על זה.

תלמיד: זה שהתחתון יוצא מהעליון את זה אפשר להבין. אבל ב"מלביש", זה כאילו שגם לתחתון יש תפקיד כלפי העליון.

ודאי שיש.

תלמיד: מה שעושה אותו עליון, זה שיש לו תחתון שהוא יכול להתלבש בו, אחרת הוא לא היה נהיה עליון.

יש הגדרות אחרות.

שאלה: פרצוף ס"ג הוא תכונת הבינה, כן?

כן.

תלמיד: הוא רוצה להידמות לכתר, להיות משפיע כמו הכתר, זה נכון?

קשה להגיד. קודם כל הוא רוצה להיות בינה.

תלמיד: בינה הטבע שלה הוא להשפיע. האם כל מה שאנחנו לומדים זה על מימוש ההשפעה בפועל, איך יוצרים כלי מחוצה לה שהיא תוכל להשפיע לו?

תן דוגמה.

תלמיד: הדוגמה היא אימא וילד.

לא, זה לא מחכמת הקבלה

תלמיד: אז איזו דוגמה אני יכול לתת?

אני לא יודע. אני לא יודע מה אתה רוצה לשאול בדיוק.

תלמיד: מה אנחנו לומדים?

אנחנו לומדים איך האורות מתפשטים בתוך פרצופי גלגלתא, ע"ב, ס"ג.

תלמיד: איך זה קשור אלינו?

קשור או לא קשור נדע אולי בדף הבא.

תלמיד: זה נכון לרצות להתקרב לדברים האלה?

יכול להיות שכן.

תלמיד: פרצוף ס"ג, פרצוף בינה, איך לקרב אותו? איך להתקרב למה שאנחנו קוראים?

אני לא יודע איך להגיד לך. זה שאני אגיד לך שאני בעצמי לא יודע, זה יהיה נכון, אני לא אשקר. זה שככל שנשאל יותר, כך נברר בסופו של דבר יותר, זה גם נכון. ועל מה שעכשיו אתה שואל אני לא יודע איך לענות.

תלמיד: אני יכול בכל זאת לנסות?

תנסה, תנסה אתה לענות.

תלמיד: לענות אני לא יכול, אבל אני מבין שזה קשור לביטול, ואני רואה את חוסר היכולת לביטול. החיסרון הזה לביטול יעזור לנו להתקרב למה שאנחנו לומדים?

אני גם לא יודע. בתוך התע"ס הזה אתה תשמע ממני עוד הרבה פעמים שאני כך אומר, ואני לא מגזים, שאני לא יודע.

שאלה: האם אפשר להגיד בכללות שאנחנו לומדים איך בינה נכללת במלכות כדי לתקן אותה, זה החלק?

נגיד שכן.

שאלה: כתוב, "ויוצאים ממנו ג"כ אורות לחוץ שהם ענפיו. שהם מכונים שערות רישא ושערות דיקנא, הנאצלים מן הראש דס"ג דא"ק הזה. כמ"ש לפנינו. אכן תדע, שכל המדובר שבכאן, הוא רק מבחינת שרשים לפרטים אלו הנוהגים בעולם האצילות". ככל שאני מבין, מדובר פה על פרצוף ס"ג דא"ק שהוא שורש שכולל הכול שאחר כך ממנו הכול מתפתח. השערות האלה שהוא מדבר עליהן שיוצאות החוצה, איך הן לעומת עולם האצילות? האם אלו הפרצופים של עולם האצילות, האורות שממלאים את עולם האצילות?

אלו אורות שמתפשטים על פני הפרצופים שעכשיו יוצאים מהזיווגים, והאורות שמתפשטים בתוך הפרצופים האלה כך הם יוצאים ומתלבשים על פני הפרצופים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן.

תלמיד: למה זה שייך?

נראה אחר כך.

תלמיד: החלק השישי נקרא "עשר הספירות של עולם הנקודים", אנחנו מתחילים מא"ק וישר הוא נותן איזו התאמה לאצילות. האם עולם הנקודים הוא באמצע? מה זה עולם הנקודים?

עולם הנקודים נמצא באמצע נגיד, בין עולם האצילות לעולמות יותר תחתונים, או למה שהיה לפני עולם האצילות.

(סוף השיעור)