שיעור צהריים 20.11.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1626

מאמר 42 "עבדו ה' בשמחה"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1626, מאמר 42, "עבדו ה' בשמחה".

יש לנו את המאמר הקצר הזה של הרב"ש, בואו נקרא ונלמד אותו. בכל זאת אלו דברים חשובים, עבדו את ה' ובשמחה, איך קושרים את שני הדברים האלה.

עבדו ה' בשמחה

הזהר הקדוש שואל, הלא כתיב "קרוב ה' לנשברי לב". העובד ה', היינו מי שכוונתו בעל מנת להשפיע, צריך להיות בשמחה בזה, שמשמש את המלך. ואם אין לו שמחה בזמן העבודה הזאת, סימן שחסר לו בהערכת גדלות המלך.

לכן אם רואה שאין לו שמחה, אז צריך לתקן, היינו שיחשוב בגדלות המלך. ואם מכל מקום הוא לא מרגיש, יש לו להתפלל לה', שה' יפתח עיניו וליבו, שירגיש את גדלות ה'.

וכאן מתפתחות ב' הבחינות:

א. בזה שאין לו הרגשת גדלות המלך צריך להצטער.

ב. צריך להיות בשמחה בזה שכל הצער מהחסרונות על רוחניות, ולא כמו שאר אנשים, שכל חסרונות, שמהם מצטערים, הם רק על על מנת לקבל.

וצריך לדעת, מי הוא שנתן לו לאדם את הידיעה הזאת, שצריך להצטער על רוחניות. ומזה הוא צריך להיות שמח, שה' שלח לו מחשבות של חסרון רוחני, שזה בעצמו נקרא ישועת ה'. ולכן הוא צריך לשמוח."

יכול להיות שאדם נמצא בתהליך הרוחני אבל הוא לא שמח. ויכול להיות שדווקא לא, שיש לו שמחה מזה שהוא נמצא במצב רוח מסוים בתהליך הרוחני. אבל איך שלא יהיה אנחנו צריכים לראות לפי מצב הרוח של האדם, אם הוא מצטער מכך שנמצא ברוחניות, או שמח מכך שנמצא ברוחניות.

תלמידה: איך אנחנו מגיעים לכזה מצב שאנחנו עוזבים את הייסורים הגשמיים שלנו ומתחילים לסבול בגלל חוסר רוחניות?

כלומר איך להתקדם לרוחניות אם העיקר בשבילנו זה לא איפה אנחנו נמצאים ברוחניות, אלא פשוט חסרים לנו כוחות של חיות.

תלמידה: פעם חשבתי שברוחניות אתה יכול להיות בהתקדמות אבל השמחה לא מגיעה, כי פעם אמרת שרב"ש רקד בשביל להרים לעצמו את מצב הרוח. האם יכול להיות שיש התקדמות אבל אין שמחה?

כן, יכול להיות שאת נמצאת בהתקדמות אבל אין לך שמחה מההתקדמות הזאת.

תלמידה: אבל זה נכון כך או שצריך לשנות את עצמי?

זה לא נכון או לא נכון, זה פשוט מצב כזה.

תלמידה: מה זו שמחה עבור הבורא?

אנחנו מתארים לעצמנו מה הבורא רוצה מאיתנו, למה הוא מצפה מאיתנו, איזה מצבים, ואז אנחנו יכולים להגיד האם אנחנו עושים לו נחת רוח במצב שלנו או לא.

תלמידה: איך להחזיק את עצמי בין ההפרעות עדיין בדבקות בבורא ובהתאם לזה בשמחה?

העניין הוא שאנחנו יכולים להרגיש את היחס שלנו לבורא ואת היחס שלו אלינו, את היחסים בינינו לבורא, ועם כל זה להתקדם. כל הזמן לבקש ממנו, שהוא לא ישכח אותנו, ויכלול אותנו בעבודה שלו.

תלמידה: מהי השמחה שצריכה להיות כשפונים לבורא?

בפניה לבורא צריכה להיות שמחה בזה שאני משתוקק לקשר איתו. אני רוצה להיות קשור אליו, אל הבורא. ההרגשה הזאת של הנחיצות, ההשתוקקות לבורא ממלאת אותי ונותנת לי שמחה.

תלמידה: מהי הברכה לפני המעשה של ההשפעה שתביא את השמחה?

כל פעם כשאנחנו פונים לבורא אנחנו צריכים לברך אותו על כך שבכלל נתן לנו את האפשרות להרגיש ולו במעט רוחניות, אפילו במשהו את עצמו, את עצמנו, ולהבדיל איך אנחנו יכולים להיות קרובים יותר אליו, או להתרחק ממנו. בשבילנו זה חשוב מואד.

תלמיד: כשאנחנו נמצאים במצב של הכרת הרע, זה מצב שהוא רחוק מאוד מהשמחה.

כן.

תלמיד: כתוב שצריך להיות בשמחה, אז איך זה הולך יחד?

כי בכל זאת יש לך הכרה במצב שלך ברוחניות. אתה מרגיש שאתה לא נמצא ברוחניות, אבל כן צריך להיות ברוחניות, וההכרה, ההבנה הזאת צריכה לתת לך איזו שמחה.

תלמיד: אני תמיד ספקן בקשר לכל ההרגשות שיש לי כי אני יודע שאני לא אמיתי כלפי העולם. איך ניתן לדעת שההרגשה של הלב השבור היא אמיתית? כי נגיד שאתה מתפלל עבור החבר, אתה מגלה שזה היה עבור עצמך, הכול זה "אני אני", אז איך לעשות שזה יהיה אמיתי, מהלב?

איך לעשות שזה יהיה אמיתי אני לא יכול להגיד, אבל זה שאתה מרגיש את החסרונות של החבר ואתה רוצה להיטיב לו, זה כבר אמת. לכן תנסה להרגיש מה שמרגיש החבר, תנסה להשתתף בצערו, ואחר כך תנסה לגלות בחסרון שלך פעולות שיכולות למלא לך את החסרונות שלך, וכך אתה תמלא את החסרונות של הבורא.

תלמידה: יש שמחה שמגיעה מייאוש, השמחה היא מזה שאנחנו מבינים ממי הייאוש הזה וכמה אנחנו רחוקים מהבורא. ויש שמחה כשאתה בעלייה, שמחה שהיא ממש ברגש, אתה ממש מרגיש את השמחה מהעלייה, מדבקות הכי קטנה בבורא, בעשירייה וכן הלאה. האם אפשר לעשות כך ששתי השמחות האלו יהיו שוות בעוצמה שלהן או שאלו פשוט שתי מדרגות שונות?

אלה מדרגות שונות, מקורות שונים של שמחה, או בכלל של הרגשה אחרת. לכן את צריכה פשוט להבין שמתוך כל אחד מהמצבים שלך את מחפשת באיזה אופן להתקרב לבורא. זאת המשימה העיקרית שלנו, וכל מצב שאנחנו מרגישים בהכרח מגיע לנו מהבורא. לכן מאיזה מצב שלא יהיה, אנחנו רוצים להתקרב לבורא.

תלמידה: אז אי אפשר לעשות את השמחות האלה שוות?

לא, וגם לא צריך.

תלמידה: כתוב בקטע "ואם מכל מקום הוא לא מרגיש, יש לו להתפלל לה', שה' יפתח עיניו וליבו, שירגיש את גדלות ה'."

כן.

תלמידה: מה ההבדל בין לבקש לקבל את הרגשת גדלות ה', לבין לקבל עכשיו טעם בעבודה? כי טעם בעבודה מרגיש לי אגואיסטי, אז איך הרגשת גדלות ה' זה לא אגואיסטי?

כן, יש הרגשה כזאת ויש הרגשה אחרת, נכון. ואנחנו צריכים להשתדל לגלות את הבורא שנמצא במרכז של כל הבריאה, וממלא את כל העולמות, את כל הבחינות, המדרגות, אותנו, בכל טוב. אם אנחנו לא מסוגלים להרגיש את זה אז יש לנו בעיה.

תלמידה: אנחנו רוצים לקבל את האור להעביר אותו הלאה כדי להיטיב לאחרים, איך לאחד את השמחה שלי מהעלייה עם המצב הרוחני של העשירייה, איך לחבר ביניהם?

את צריכה להשתוקק לזה שכל המצבים שלך ושל הקבוצה יהיו רק לעליה רוחנית.

תלמידה: כדי לממש את האהבה לבורא, איך לדעת מה חסר לכל אחד מהחברים כדי להבין במה למלא אותו?

תבקשי, תדרשי, הבורא יסביר לך, הוא יראה לך מה צריך לעשות כדי שאת תמלאי אותו.

תלמידה: כשהאדם נמצא בקבוצה מאוד קל להיות בשמחה, אבל כשאנחנו לא נמצאים יחד האגו ממש משתלט, מה ההמלצה לאדם במצב הזה?

כשאדם נשאר לבד, קשה מאוד להגיד מה הוא צריך לעשות. הוא מיד צריך להיכנס לקריאה או שמיעה של מקורות הקבלה, בעיקר של רב"ש, וזה יציל אותו מנפילתו.

תלמידה: הבוקר המלצת לנו על תרגיל בעשיריות, האם אנחנו יכולים לעודד את כל החברים בכל העשיריות שיממשו אותו כלפי כל חבר וחברה?

תבקשו, תדברו על זה, תסבירו לכולם, שכל אחד בעשירייה יבין על מה מדובר ומה הבעיה שנמצאת לפניו, בצורה כזאת תתקדמו.

תלמידה: איך הבורא פותח את העיניים ואת הלב של האדם לגדלות הבורא?

איך הבורא עושה זאת, על כך אנחנו לא מדברים, הבורא עושה את זה בעזרת האור.

תלמידה: האדם מרגיש זאת ברגשות?

כן, אחרי זה הוא מרגיש את זה.

תלמיד: אילו צעדים מציע הזוהר למי שאינו חש שמחה וכיצד נוכל בעשירייה לתקן את חוסר ההערכה לגדלות הבורא?

בעשירייה לתקן חוסר הערכה בגדלות הבורא אפשר אך ורק על ידי כך שאנחנו בעשירייה מדברים על החשיבות הזאת - עד כמה הבורא חשוב, עד כמה הנטייה אליו חשובה, עד כמה הרגשת הבורא זה דבר גבוה מעל גבוה, ואיך אנחנו יכולים לדבר בינינו, להיות בעבודה הדדית כדי שכל אחד יעזור לאחרים בעשירייה להחזיק את הבורא כל הזמן למעלה מהראש. זו העבודה שלנו.

תלמידה: להיות ברוחניות נותן להיות בשמחה, איך להיות באמת בשמחה רוחנית שהיא מעבר לעצמנו?

שמחה רוחנית אני יכול להרגיש כאשר אני נותן לבורא אפשרות לקשור אותנו יחד יותר, לחבק אותנו יותר, בזה בטוח אני מתקרב לבורא ומקרב אליו את כל בני האדם.

תלמידה: איך לקבל גם מהבורא את השמחה וגם להעביר את השמחה הלאה לאחרים?

אנחנו צריכים לבקש שזה יקרה.

תלמיד: איך אני יכול להיות מוכן לכל המצבים האלה, איך אפשר להפוך את הניצוצות של ההשתוקקות לכדור גדול של אש?

על ידי הרצון שלך בעבודה עם החברים. אם אתם כולכם יחד מתנפלים על הרגשת הבורא ורוצים לגלות אותו ולחבר אליו כל ההרגשות הטובות שלכם, אז באמת זה יקרה.

תלמידה: מה זה אומר חוסר של רוחניות בעשירייה?

חוסר של רוחניות בעשירייה, משמע שהעשירייה לא עובדת על לרומם, להעלות בתוכה את הגדלות של הרוחניות ולכן לא כל כך משתוקקת לזה.

תלמידה: מצד אחד אנחנו תמיד רוצים בחירה עצמאית, ומצד אחר אנחנו תמיד מודים לאין עוד מלבדו. התפילה היא צריכה להיות אותה התפילה?

לא, התפילה יכולה להיות מילים והרגשות, מה שלא יהיה, זה לא חשוב.

תלמידה: מתי אנחנו יכולים יותר לאחוז בבורא, כשאנחנו בעלייה, או כשבהרגשת ירידה?

בהרגשה של הירידה אנחנו יכולים ללחוץ עליו יותר.

תלמידה: אין לי שמחה בוערת. ככל שאני לומדת ככה יותר רגוע בתוכי. רציתי לשאול, איזה שמחה צריכה להיות, כזו שאתה מחביא בתוכך, או שהיא צריכה להיות כזו שכולם רואים שאתה שמח מכך שאתה עובד את ה'?

השמחה צריכה להיות משותפת, כוללת את הכול. במה שאת מדברת, בזה שאת מדברת עם החברים שלך ומביאה לידי ביטוי את הרצון שלך להגיע לבורא כדי למלא אותו, זה מעורר שמחה.

תלמידה: בתחילת השיעור אמרת שהאדם או מצטער שהוא ברוחניות, או שמח שהוא נמצא ברוחניות. אני יותר מצטערת שאני צריכה להקריב את האגו שלי עבור רוחניות, אבל יחד עם זאת יש רצון גדול בפנים לשמוח, על כך שאני צריכה ללמוד להתעלות מעל האגו. והשאלה, איך המעבר הזה מתממש, האם זה חד פעמי, או שזו דרך?

את מבלבלת את כולנו בבירורים שלך. אנחנו פשוט צריכים להיות מכוונים בצורה ברורה. אני רוצה שכל אותם האנשים שיש להם שאלה לבורא, בקשה לבורא, לחבר אותם יחד, גברים, נשים, כולם, נחבר אותם ובחיבור שלנו נדרוש מהבורא שהוא יותר יתגלה לנו.

תלמידה: אני בעצמי מתבלבלת כל הזמן. הגשמיות היא כאילו תופסת ואתה ואז פתאום אתה נופל לגשמי ונראה שאתה כבר לא שמח. אני רוצה איכשהו לעבור ולהיות ברצון הזה שהוא קרוב.

תתפללי, לא יכול לייעץ שום דבר אחר.

תלמיד: בסופו של דבר אין לנו על מי לסמוך, רק על אבינו שבשמיים. מה זה אבינו שבשמיים?

זה כוח עליון שמתגלה כלפינו ומראה לנו אחד מהמצבים שלנו שאנחנו יכולים להיות קשורים לבורא.

תלמיד: אמרת שאנחנו יחד כעשירייה קופצים על הגילוי של הבורא ומוסיפים לזה את כל ההרגשות הטובות שלנו. מה זה אומר, איך אנחנו מצרפים את כל ההרגשות הטובות לבורא כדי שיתגלה?

במאמץ שלנו אנחנו רוצים להתחבר בינינו. ואת הרצון המשותף שלנו אנחנו מחברים לבורא ורוצים דרכו לגלות את הקשר אתו. וכשאנחנו מתחברים ברצון משותף בינינו ועם הבורא, אנחנו יכולים לקבל מהבורא את הרצון להשפיע. וברצון הזה להשפיע אנחנו יכולים להרגיש את עצמנו, את החברים ואת הבורא כולם יחד.

תלמיד: ומה זה הרצון הזה להשפיע שאנחנו מרגישים כלפי הבורא?

למלא את רצון האחר נקרא רצון להשפיע.

תלמיד: זה גילוי של הבורא במשהו?

זה לא גילוי הבורא, זה מה שאני רוצה להשפיע לו.

תלמידה: לבקש שזה יהיה איזון תמידי. שהשמחה תהיה באיזון בין הרגשת "אין עוד מלבדו", בתקוה שהקשר עם הנשמה יתוקן. אפשר כך לגשת לזה?

כן, אפשר כך לגשת לשאלה.

תלמידה: שמחה בעבודה זה שכר באמונה למעלה מהדעת?

שמחה על שמחה אמיתית בעבודה, זה שכר באמונה למעלה מהדעת, כן. כל הכבוד.

תלמידה: האם יש שמחה באמונה למעלה מהדעת ומה זו השמחה הזו?

כמובן שיש. השמחה הגדולה ביותר נמצאת שם, כיוון שבמצב הזה האדם לגמרי נכלל בבורא.

תלמידה: אנחנו בעשירייה צריכים להרגיש שאנחנו משמחים את הבורא?

בטח שכן, זאת צריכה להיות הדרישה שלנו.

תלמידה: זאת תהיה שמחה אחת משותפת של העשירייה, הרגשה אחת?

לא אחת ויחידה.

תלמיד: אמרת שהאדם לא מרגיש שהוא נמצא ברוחניות, אבל מרגיש שהוא רוצה להיות, וזה כבר צריך לגרום לאדם שמחה. אז לפעמים האדם עובר כל מיני מצבים, מרגיש ייאוש, ועוד כל מיני דברים. למה זה צריך להביא שמחה, ואיך לעשות את זה בדיוק?

בעיקרון כרגע זו לא המשימה שלנו, המשימה שלנו היא ללמוד, להשתוקק לבורא מכל מצב.

תלמיד: איך לעבוד עם ההרגשה הזאת, שאדם צריך להיות ברוחניות אבל עוד לא נמצא?

לבקש, להתפלל.

תלמיד: האם סיבת חוסר הרגשת גדלות המלך אצל מקובל, יכולה לנבוע מגדילת הרצון לקבל?

בדרך כלל לא.

תלמיד: אז מה הסיבה לחוסר הרגשת גדלות המלך. אתמול היתה הרגשה גדלות המלך אצל מקובל והיום אין?

שהוא בעצמו ירד במשיכה לגדלות המלך.

תלמיד: זו לא התקדמות בדרך?

לא.

תלמידה: אנחנו תמיד מבקשים על חיבור עם הבורא, להתקרב אליו. למה זה לא מצליח?

בעזרת התפילה.

תלמיד: האם אפשר להגיד שגדלות הבורא היא בזה, שהוא מסתיר את הגדלות שלו, ויחד עם זה כל הזמן מקדם אותנו?

כן.

תלמיד: איך להשתמש בזה בעשירייה?

לא תוכלו להשתמש בזה, כי הוא הרי מסתיר את עצמו.

תלמיד: אבל אנחנו צריכים לקחת איזו דוגמה מהבורא, אז איך?

תנסה לעזור לכל החברים שלך בדרך, ובעצמך אל תדרוש שום דבר בתמורה.

תלמידה: כשאתה אומר שמתגלה יותר אהבה בינינו. האהבה הזאת מגיעה מהבורא. אנחנו צריכים להרגיש אותו?

כן.

תלמידה: האם אנחנו צריכות להרגיש בינינו שאנחנו אוהבות זו את זו?

כן.

תלמידה: אם בעשירייה הרגשנו חוסר שמחה, אז באיזו צורה עלינו לחשוב על גדלות הבורא כדי שהשמחה תתעורר?

פשוט להרגיש איפה אתן נמצאות, ובמקרה כזה אתן נמצאות בבורא.

תלמידה: האם אז אנחנו מתביישות להיות בעצב?

בוודאי, איך את יכולה להיות בעצב אם את מרגישה את הבורא.

תלמידה: זו השמחה הכי גדולה שיכולה להיות.

כן.

תלמידה: בעשירייה אנחנו עובדות באהבה, בהשפעה, דואגות זו לזו, כדי שתמיד נעבור יחד גם ירידות וגם עליות. האם זו עבודה רוחנית?

זאת העבודה הרוחנית, אבל לצערנו היא הולכת לכם קשה מאוד.

תלמידה: מה זה אומר שהבורא שולח לנו מחשבות על חיסרון רוחני? ואיך התפיסה הזו יכולה לשנות את האופן שבו העשירייה מקבלת את המצבים הרוחניים?

העשירייה מקבלת אז את כל המצבים הרוחניים בשמחה, בהבנה של גדלות הבורא שנמצא ביניהם.

תלמידה: האם השמחה מתענוג ההשפעה זה מה שהבורא רוצה לתת לנו?

כן.

תלמידה: האם זה מצב שבו אנחנו בהשתוות הצורה עם הבורא?

כן.

תלמידה: כשאנחנו נגיע לכנס, האם זה שנרגיש את השמחה מהשפעה, זה יהיה הסימן שאנחנו בלשמה?

כן.

תלמידה: כשאנחנו נפגשים פיזית, יש שמחה מעצם המפגש ולפעמים אנחנו מתבלבלים ומקבלים שמחה אגואיסטית. איך כשנגיע לכנס, באמת נהיה שמחים מהדבר האמיתי, מההשפעה, ולא מהמפגש עצמו?

השאלה מה חסר לך, מה את רוצה שיקרה בכל המציאות, מה את רוצה שהבורא יעשה לך בתוך הקבוצה.

תלמידה: הבורא צריך לתת לנו הנאה מהשפעה, כדי שבאמת נהיה משרתי הבורא. והעולם הזה זקוק לנו שנעשה את זה.

כן, בטוח שיהיה כך.

תלמידה: זאת התפילה שלי. כשאני שומעת בשיעורי הבוקר שאנחנו מדברים על לשמה, על שמחה, אני רוצה שנתפלל על זה.

כן. רק אנחנו צריכים להבין את זה, ולדרוש את זה מהבורא.

תלמידה: עד כמה חשוב לשחק בשמחה, אם אתה לא מרגיש אותה ברגע הזה? המצבים משתנים ולא תמיד מרגישים שמחה.

צריך להתכוונן על שמחה, על השפעה, ותראי עד כמה זה מהר יותר מקדם אתכן.

תלמידה: יש הרגשה ששמחה הרבה יותר קשה להעביר מחיסרון. כשאנחנו מתחברות, ברגע אנחנו מרגישות את החיסרון של החברה, אבל איכשהו להדביק אותה בשמחה זה הרבה יותר קשה. האם זה באמת כך?

זה נכון, זו הרגשה נכונה.

תלמידה: יש לי תחושה שאם אני בפנים מחממת אותה, זה אפילו עוד יותר משפיע.

כן.

תלמידה: לדוגמה אני יכולה להביע שמחה רוחנית במשפטים יפים, כגעגוע וכדומה. זה כמו סכום של הרגשות ומצבים מנוגדים, וביחד הם עושים פרדוקס של שמחה. האם זה תיאור של שמחה רוחנית, או שיש עוד תנועה קדימה מכל המצבים המנוגדים האלה כדי להתחבר דרך כל זה לבורא?

את לא יכולה להתחבר עם הבורא דרך הרגשה שלילית.

תלמידה: האם זה צריך להיות לא סכום של כל מיני ניגודים, אלא אני אוהבת אבל עם זאת אני סובלת?

לא יכול להיות דבר כזה.

תלמידה: כלומר אני צריכה לבחור משהו. אני מנסה לברר על הפעולה הרוחנית הזאת, איך להעלות את זה.

את יכולה להעלות את עצמך בפעולות הרוחניות רק בעזרת הרצון להשפיע.

תלמידה: להשפיע זה להיכנע לזרימה הזאת או לבורא.

לא, זה לא אומר להשפיע. להשפיע משמע לתת מעצמך לאחרים.

תלמידה: הייתי רוצה לראות שמחה בנושא השמחה, אבל זה הולך לנו קשה.

כי זו האמת.

תלמידה: בעבר דיברנו שאנחנו לא מדברים על המצבים הפנימיים בין החברים. על מה צריכים לדבר בעשירייה, כדי שנוכל לגלות את הבורא, או שההרגשות שאנחנו מרגישות בעשירייה כשיש תנועה רוחנית יהיו הרגשות רוחניות?

אתן צריכות לקבוע בין העשיריות, בתוך העשיריות כאלו דיבורים שמזה כולו יבינו שהם נמצאות בקשר ביניהן, ברור שהקשר הזה מקרב ביניכן, ושכל אחת מכן תגיע לעשירייה לקבוצה שלה, מפני שיש לה כבר ותק שיכול להיות בתפילה לבורא על החיבור ועל הגילוי.

תלמידה: המאמר אומר "עבדו את ה' בשמחה עבדו את ה' ביראה". הבורא הוא טוב ומיטיב ואין עוד מלבדו, ממה אנחנו צריכים לפחד כשאנחנו מגלים שאנחנו צריכים להתקרב לרוחניות?

אנחנו רק צריכים לפחד מזה שיכולים לדרוש מהבורא משהו, אלא כל הבקשות שלנו צריכות להיות שתהיה לנו אפשרות להביא לו משהו.

תלמידה: מה זה לחיות בעשירייה בגדלות הבורא?

לחיות בעשירייה בגדלות הבורא, זה כאשר כל העשירייה, כל אחד מהחברים, כולם יחד, חושבים רק על איך לגלות את גדלות הבורא ולהתקדם רק מתוך הרגשת גדלותו.

תלמידה: אפשר בקשה קטנה, שתכתוב לנו ספר על גדלות הבורא.

תכתבי לי ואני אשתדל.

תלמיד: האם אפשר לאבד את הנקודה שבלב אחרי שהיא התגלתה?

לא.

תלמיד: האם ברוחניות יש הבדל בין ששון ושמחה? האם זה מורגש באותה הצורה?

כן, יש הבדל.

תלמיד: "עבדו את ה' בשמחה" זה נאמר דווקא על איך אדם מתכוון לחיבור, זאת אומרת על הכוונה עצמה מדובר, או שזה מצב תמידי?

קבוע זה לא יכול להיות, להיפך, האדם כל הזמן צריך לחשוב על המצבים האלה, אבל להיות בזה הוא לא יכול להיות כל הזמן

תלמיד: זאת אומרת, במאמר הזה אפשר להשתמש בו כל פעם שאתה בהכנה לפגישה בכוונה.

כן

תלמיד: רצון לקבל בלא לשמה הוא גדל יותר מהר ויותר רחב מאיזשהו סתם רצון אגואיסטי, נכון?

אין קשר.

תלמיד: האם אפשר לפתח את העבודה בלא לשמה בהכרה בעשירייה?

אפשר.

תלמיד: יש אילו המלצות?

רק הרצון שלכם, לא יותר מזה.

תלמיד: אתה ענית לחברה ששאלה ממה צריך לפחד, שצריך לפחד לא לדרוש מהבורא אלא לחפש מה להביא לו. אנחנו בתפילות שלנו רוב הזמן מבקשות ודורשות מהבורא, תביא לנו כוח, תשרה בינינו, תעזור לנו, תכוון אותנו. עכשיו כששמעתי תשובתך אני בספק אם אנחנו מכוונות נכון את תפילות. אז אתה יכול לעזור להבין מה זה לא לדרוש, אלא להביא לבורא?

לא, נדבר על זה בהמשך.

תלמיד: כשאתה מרגיש את הייסורים של אומות העולם, השמחה היחידה שיכולה להיות זה מזה שכל זה נובע מהבורא, אבל זה נשמע איכשהו אגואיסטי כי אני הרי יודעת שאין עוד מלבדו, אבל הם לא יודעים את זה. איך להעביר להם את ההרגשה הזאת?

תעבירו בכל דרך. תכינו שירים, מאמרים, תשירו, תעשו מה שאתם רוצים, מה שצריך להיות כדי שהם ירגישו את כל זה.

תלמיד: שאלה ביחס לעשירייה שלנו, כי אצלנו עניין השמחה הוא תמיד מאוד חד. יש לנו פירוד בעשירייה, חלק העשירייה רק עבור השמחה וחלק שנמצאים בכל מני מצבים, ויש תנאים, חברות שמות תנאים שכולן צריכות להגיע אך ורק בשמחה. ואם את בירידה, אז תכבי את המצלמה ואל תשבי עם כזה פרצוף. אז השאלה שלי אם בכלל יכול להיות תנאי כזה בעשירייה?

כשהאדם הולך להתאספות של העשירייה הוא צריך להיות במצב רוח מרומם. זה תנאי הכרחי. אחרת הבורא לא יקבל את תפילתו.

תלמיד: קודם אמרת שאנחנו צריכים "לקפוץ" לתוך הבורא, אז זה אומר בעצם שהכול תלוי בנו. אז מה הכוח שאנחנו צריכים שיהיה לנו כדי שנוכל לעשות את הקפיצה הזאת?

כוח השפעה, שאנחנו רוצים ממש לזרוק אותו לבורא.

תלמיד: יש תחושה שהשיעורים שלנו נותנים לנו שמחה שקטה, והייתי רוצה להודות לך היום, על הדוגמה של עבודה בעבדות ה'. תודה רבה לך.

אני גם מאוד מודה לכם, על זה שאתן אומרות לי את זה.

(סוף השיעור)