שיעור צהריים 21.05.23- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1796,

מאמר 383 "ויתיצבו בתחתית ההר"

קריין: כתבי רב"ש כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1796, מאמר 383 "ויתיצבו בתחתית ההר".

ויתיצבו בתחתית ההר

"ויתיצבו בתחתית ההר. אמר רבי אבדימי בר חמא בר חסא, מלמד שכפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. אמר רבי אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא, אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר (שבת פ"ח ע"א).

בתוספות, כפה עליהם... ואף על פי שכבר הקדימו נעשה לנשמע, שמא יהיו חוזרים כשיראו האש הגדולה שיצתה נשמתן, והא דאמר, כלום כפית עלינו הר כגיגית (עבודה זרה ב' ע"ב), דמשמע דאם היה כופה עליהן לא היה להן תשובה, והכא אמר דמודעא רבה לאורייתא היינו על מה שלא קבלוה, אבל מה שלא קיימוה איכא תשובה.

והיה לפרש, דענין כפה עליהם הר כגיגית, שצריכים לדעת, כמו שיש כפיה על ידי יסורים, כמו כן יש כפיה על ידי תענוג. שמי שרוצה שחבירו יעשה מה שהוא דורש ממנו, אז חבירו מוכרח לציית לו, על ידי ב' אופנים: או מחמת יסורים, היינו שמפחד ממנו, שאם לא יעשה את רצונו הוא יעשה לו יסורים, או מחמת תענוג המושך אותו לעשות את דרישתו."

יש לנו סך הכול שתי השפעות מהבורא, או על ידי ייסורים או על ידי תענוגים וכך אנחנו צריכים לבחור ביניהן ולהתקדם.

שאלה: מה זאת האש שהציתה נשמתן?

זה סוג של ייסורים.

שאלה: איך להיות בשמחה?

להיות בשמחה זה תוצאה ממחשבה שאתה רואה שאתה נמצא בקשר עם הבורא והולך לקראתו ונכנס לנצחיות ולשלמות, ואת הדברים האלה אתה יכול למסור לכל העולם ונמצא איתם בקשר. זה נקרא שאתה נמצא בשמחה.

תלמיד: אני מגלה התנגדות להיות בשמחה?

התנגדות? לָמה?

תלמיד: כמו שעכשיו קראנו, אני מתנגד לשאול שאלה של חבר אבל אני הולך ושואל, כי לפי המאמר, בזה אני צריך להתנגד לרצון שלי וכן לעשות את רצון החבר. איך להיות מזה בשמחה?

זה שאתה נמצא בקשר עם חברים ודרכם אתה נמצא בקשר עם הבורא, והבורא כבר מסובב אותך ובכל זאת מכל הצורות מוביל אתכם לתכלית הבריאה, בזה אתה נמצא בשמחה.

תגיד לי איזה מצב יכול להיות שאתה לא תהיה בשמחה?

תלמיד: שאני מנותק מהחברים.

אז מה מפריע לך? ודאי שזה נמצא בידך.

שאלה: בקשר לשמחה הזאת, נראה לי שהשמחה תלויה רק בכוונה. לדוגמה יש מורה שאני מאד אוהב אותו, ומעריך אותו ולא משנה אם הוא נותן לי מחמאות, או מעיר על החסרונות שלי, או אומר דברים רעים, אבל בזה שהוא נותן לי תשומת לב, אני נמצא מזה בשמחה וזה מספיק ואני בקשר עם הבורא. אם אנחנו מרגישים את זה, אנחנו צריכים להיות שמחים מזה.

אתה צודק. אני איתך.

שאלה: המצב הזה כמו שאנחנו אומרים, שיעור הבוקר היום, הנושא הקשה הזה, אנחנו רואים שנמצאים ליד ההר והכבדות הזאת שלפני הדרך, מרגישים אותה. אנחנו התאספנו פה חברים מבלטיה מבלרוס, ונמצאים ביום השני כבר ביחד. והכבדות הזאת ביחד עם השיעור הזה מאוד מורגשת.

המצב הזה שחייבים להיות בשמחה אבל משהו כובש אותי, משהו מכביד, איך לגבור על זה או שלא צריך, ופשוט להודות על ההזדמנות שהבורא נותן לנו ואנחנו רוצים משהו יותר מזה. לא סתם התאספנו, יש איזו משיכה פנימית, איך להיות בזה?

נראה לי שאתם בכלל, נכון להיום מתוך כל הכלי העולמי, האנשים המאושרים ביותר. כיוון שקודם כל התאספתם יחד, אני רואה כאן עוד את התוספת שלכם. ואני חושב שאתם צריכים להיות פשוט מאושרים, אתם פועלים נכון, אתם מתקדמים. לפניכם בעתיד הקרוב, מתחילה להתגלות אותה המטרה, שכל הזמן השתוקקתם אליה. אפילו אני אישית במשהו, מקנא בכם.

שאלה: בתענוג קשה להיות, וגם בייסורים קשה להיות, האם זה הקו האמצעי. והאם אפשר את האגו הזה לסמן בשביל להתעלות מעליו איכשהו מתחתית ההר, מהכבדות הזאת? אפשר לסמן אותה איכשהו ולדחוף משם ולא להיבלע בתוך התהום?

ברגע שאתם תתחילו להתקרב אחת לשנייה, תתחילו להבין עד כמה האגו הזה עוזר לכן, לא נגדכן אלא בעדכן, למענכן, בשבילכן, זו פשוט תכונה מופלאה האגו.

בנושא הזה יש כאלה מאמרים עד כמה אנחנו צריכים לשמוח על שהבורא ברא את האגו כתכונה הבסיסית היסודית שלנו. כי דווקא אודות לאגו אנחנו יכולים להגדיר את עצמינו, לקבוע את עצמינו כתלויים בו, אחרת לא היה לנו שום קשר אתו, כך שאל תדאגו לאגו.

תלמידה: למה בשמחה אי אפשר להיות?

בשמחה זה מורכב להיות כי את אגואיסטית, את רוצה יותר ממה שיש לך.

שאלה: שמעתי ממך כשמסתיימת ההשתוקקות מסתיימת האהבה. מהי ההשתוקקות במושגים של קבלה?

השתוקקות בחוכמת הקבלה זה השתוקקות לחיבור הדדי בצורה כזאת שכולנו כאילו נעלם, נתמוסס בקשר האחד המשותף.

שאלה: כלומר אי אפשר להגיד שהעלאת מ"ן זאת בקשה. איך באמצע במה שאנו לומדים, למצוא את ההשתוקקות?

השתוקקות זה העיקר, השתוקקות, רצון אחד.

תלמידה: זה לא שנותנים לנו את זה כמו נקודה שבלב, ואז צריך איכשהו להתפתח. מה לעשות כדי לפתח השתוקקות?

להתקרב לחברות ואז הכול יצליח.

שאלה: אני רואה מהמאמר הזה שהבורא כל פעם מכריח אותנו או בייסורים או בתענוג. איך להרגיש שהוא כופה עלינו? איך לראות את זה בשביל להיכנע?

תנסי לדבר על זה עם החברות ולהתחיל לעבוד בצורה הדדית, ככה שהראשונה לשנייה, השנייה לשלישית, כולם בערבוביה יתחילו לעבוד על זה. אתן תראו עד כמה תרגישו שיש כוח משותף, משיכה משותפת. ובזה אתן מממשות את הפן הרוחני שלכן.

שאלה: אנחנו מתקדמים בדרך הרוחנית בשתי דרכים, אחת בייסורים ושתיים דרך תענוג. איזו משתי הדרכים האלה תאפשר לנו להתקדם מהר יותר למטרה?

רק על ידי שתיהן יחד בקו האמצעי.

שאלה: יש בכלי התרגשות גדולה לקראת ערב איחוד שיהיה ביום ראשון. אנחנו כעשירייה נרשמנו ורוצות להגיע מוכנות, להתכלל עם כולם. באילו פעולות עלינו להתמקד בעשיריות כדי להתקרב יותר ויותר למעמד הר סיני ומתוך כך לקבל את התורה? איך להגיע עם היראה הנכונה?

באיזה מצב טוב להגיע להתאספות הזאת? בזה שאתן כבר נמצאות יחד ביניכן ובאות כדי להתחבר עם הקהל שנמצא כאן, והקהל הזה גם נמצא בהתחברות ובנטייה אליכן, ואז יהיה לנו יופי של ערב. חיבור גדול מאוד סביב כל העולם.

שאלה: אבל בכמה ימים שנותרו לנו עד האירוע, איזה פעילויות אנחנו יכולות לעשות בעשיריות כדי להכין את עצמינו נכון?

רק להתקרב אחת לשנייה אין יותר. לכתוב, לפרסם את הנטייה שלכן לכולם וכך אנחנו נתחבר. גם אני מצפה שהערב יהיה מוצלח מאוד.

שאלה: במאמר השני "כפה עליהם הר כגיגית" כתוב שיש או דרך ייסורים או דרך תענוג. במאמר הראשון אנחנו אמורים לשמוח מהקטנות, הקטנות לפי הבנתי אולי הלא נכונה, זה לא הרגשה של תענוג, זה סוג של ייסורים, אבל אם אנחנו מגלים פה שמחה, אנחנו הופכים את הייסורים, את הקטנות, לא לגדלות אלא לשמחה, לתענוג. אז זה לא שתי דרכים? אלא איך לעזור זו לזו או איך להפוך ייסורים לתענוג?

לעבור מראשון לשני ומשני לראשון. ככה אנחנו כל הזמן, נשתדל להיות בשמחה.

שאלה: כששיבחת את הגברים מבלטייה זה ממש מילא את הלבבות שלנו בשמחה אז תודה רבה. כשהגברים שלנו הופכים להיות כל כך גדולים כמוך רב, אז יש הרבה הערכה לזה.

אחרי שקראנו את המאמר והוא הביא אותנו לנקודת הבחירה בין חיים למוות, מהי הפעולה הנכונה כי עכשיו יש פחד האם נבחר בדבר הנכון?

אין כאן שום בעיה תבחרו תמיד בחבור ביניכן, בהתקרבות ביניכן, באהבה ותמיד תצליחו.

(סוף השיעור)