שיעור בוקר 11.12.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 784,

"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אותיות נ"ו-ס'

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמוד 784, מאמר "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות נ"ו.

אות נ"ו

"ובזה תבין מ"ש ז"ל: "היכי דמי תשובה, עד שיעיד עליו, יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלו עוד". שלכאורה, הדברים מתמיהים: שא"כ, מי יעלה השמימה, לשמוע עדותו של השי"ת? גם לפני מי, צריך השי"ת להעיד עדותו זאת? וכי לא מספיק, שהשי"ת בעצמו יודע, שהאדם שב בכל לבו, ולא יחטא עוד?

ומהמתבאר הדבר פשוט לגמרי. כי באמת, אין האדם בטוח לחלוטין, שלא יחטא עוד, בטרם שיזכה, להשגת ההשגחה של שכר ועונש המבוארת, דהיינו גילוי פנים כנ"ל. וגילוי פנים זה, שמצד ישועת השי"ת, מכונה בשם "עדות". שהרי, ישועתו ית' בעצמו, להשגה הזו של שכר ועונש, היא המבטיחה לו, שלא יחטא עוד, כמבואר לעיל. ונבחן על כן, שהשי"ת מעיד עליו.

וז"ש: "היכי דמי תשובה". כלומר, מתי יהיה אדם בטוח, שזכה לתשובה שלמה? וע"כ נתנו לו אות ברור, דהיינו, עד שיעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלו עוד. כלומר, שיזכה לגילוי פנים. שאז, ישועתו ית' עצמו, מעידה עליו, שלא ישוב לכסלו עוד, כמבואר."

תלמיד: מה זה המצב הזה ש"לא ישוב לכסלו עוד"? הרי אנחנו לומדים שהמקובלים כל הזמן עוברים עליות וירידות, אז מה זה המצב הזה?

זה מצב שבו הוא מבין באיזה יחס לגילוי הבורא, לקשר עם הבורא, הוא נמצא.

תלמיד: האם זה לא נותן לו אפשרות ליפול?

כן, זה מחזיק אותו. כיוון שהבורא מראה לו את היחס שלו, לכן הוא לא ייפול.

תלמיד: בתחילת אות נ"ו כותב בעל הסולם "עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד". מה זה אומר שהבורא "מעיד" על האדם?

מעיד על האדם, זה אומר שיחס הבורא לאדם הוא כזה שאדם לא יכול ליפול לחטא. זה נקרא שהוא מעיד.

תלמיד: אנחנו תמיד אומרים שהעשירייה מחזיקה את האדם, ופה הוא אומר שגילוי הבורא מחזיק את האדם. מה משתנה ביחס לעשירייה מתוך אותו מצב שלא ישוב לכסלו עוד?

תכף אנחנו נלמד את זה יותר.

תלמיד: במצב הזה שהבורא מעיד שלא ייפול מהמדרגה, כאילו לא נשאר מקום לטעות כדי ליפול ולפעול, איפה המקום להמשיך?

כן, זה מצב שאדם כבר יודע, מבין, מרגיש, שהבורא כך מתייחס אליו, מעיד עליו שהוא לא יחטא עוד, שלא ייפול. זו עדות ה' כלפי האדם. לכן התשובה של האדם במצב כזה נקראת תשובה שלמה.

תלמיד: כביכול לא נשאר פה מקום לטעות.

כן. אם הבורא מעיד עליו, אז ודאי שמצד האדם לא תהיה טעות.

תלמיד: אז איך מתקדמים?

תכף נראה. עדיין אין לו גילוי פנים, הוא עדיין נמצא במין הסתרה.

תלמידה: בנקודה הזו שהוא זוכה לגילוי פנים, איך ממנה והלאה נראית ירידה? הרי בכל זאת ממשיכות ירידות ועליות, אז איך תיראה ירידה מהנקודה הזאת והלאה?

נותנים לאדם הזדמנות להתחזק באמונתו, וכך הוא מתקדם.

תלמיד: להצדיק את הבורא בכל, האם זה אומר לעשות תשובה?

כן. להצדיק את הבורא בכל, זה נקרא לעשות תשובה שלמה.

תלמידה: אנחנו בעשירייה מרגישות בזמן האחרון יותר ויותר חיבור, במיוחד הרגשנו את זה בכנס שהיה באוקטובר, ועכשיו מרגישות את נוכחות הבורא. האם אפשר להגיד שאנחנו עוברות למצב של גילוי פנים? האם זה משהו שקורה בהדרגה, או שזו קפיצה שאחריה אנחנו מבינים שכבר לא נשוב לטעות שלנו?

זה קורה בהדרגתיות כל עוד לא מגיעים לגילוי הבורא, ואז ברור לאדם איפה הוא נמצא עכשיו.

תלמידה: האם כל העשירייה צריכה להשיג את זה?

לא, זה לא הכרחי. אבל כולם צריכים להשתוקק לזה.

תלמידה: מה נחשב לכסילות ברוחניות? מה זה אומר להיות כסיל?

"כסיל" פירושו שלפי הידיעות שלו, לפי המצבים שלו, הוא לא מבין מה קורה לו. אז הוא נקרא כסיל.

תלמיד: האם השכר שהאדם מקבל זה הכוח ללכת למעלה מהדעת?

השכר זה הכוח ללכת למעלה מהדעת. כן.

תלמידה: האם זה המקום שאנחנו מוכנים שהבורא ייקח את נשמתנו?

כן.

תלמידה: האם זה כבר נמצא בין שני עולמות?

האדם עדיין נמצא במצב שהוא היה, אבל יש לפניו כבר הזדמנות לעלות לדרגה יותר עליונה.

תלמיד: שמעתי שאנחנו צריכים לקבל תשובה שאנחנו יכולים כל פעם להתגבר ולעלות למדרגה חדשה. מה האות שאנחנו מקבלים לזה שהבורא באמת מתלבש בנו, שאנחנו מרגישים את המצב הזה של שכר ועונש בעבודה?

זה מצב שבו אנחנו מרגישים שאם נעלה לדרגה יותר גבוהה, אז זו תהיה תשובה על כל השאלות שהיו לנו.

תלמיד: איך זה אמור להתבטא בעבודה שלנו, התחושה הזאת שבאמת אנחנו מקבלים תשובה מהבורא?

אנחנו מרגישים את זה, שהבורא ממלא לנו את כל השאלות, את כל הספקות, וכך אנחנו עולים לדרגת התשובה.

תלמיד: נניח שקיבלנו איזו תובנה בשיעור בוקר, ואנחנו הולכים עם זה בעשירייה במשך היום ועושים בירורים. הבירורים האלה אמורים לקחת אותנו קדימה, נותנים לנו את הביטחון שאנחנו רוצים להתקדם קדימה יחד.

כן. נכון.

אות נ"ז

"והנה, תשובה זו האמורה, נקראת בשם "תשובה מיראה". כי הגם ששב, אל השי"ת, בכל לב ונפש "עד שמעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלה עוד", כמבואר, עכ"ז, הרי כל הבטחון הזה, שלא יחטא עוד, הוא מטעם השגתו והרגשתו, את העונש והיסורים הרעים, הנמשכים מהעבירות. אשר ע"כ, בטוח בעצמו, שלא יחטא כנ"ל. ע"ד שבטוח, שלא יסבב לעצמו יסורים נוראים.

אמנם סוף סוף, נמצאים התשובה והבטחון הזה, שהוא, רק מחמת יראת העונשים, הנמשכים מהעבירות. ונמצא, שתשובתו היא, רק מיראת העונש, ונקראת משום זה "תשובה מיראה"."

תלמיד: איך קורה שאדם זוכה לתשובה מיראה? נראה שהוא מנסה עדיין לעבוד בתוך הרצון לקבל כדי להימנע מסבל. אז מה זה תשובה מיראה? איך הוא זוכה למצב כזה?

"תשובה מיראה", זה כשאדם, לפי כל מה שהוא מרגיש ביחס לבורא, נעשה בטוח לחלוטין שלא יחטא, שלא ייפול למצב שיחכה מהבורא לאיזו פעולה, אלא הוא עושה את הפעולות, וזה מה שיגן עליו שלא ייפול עוד.

תלמידה: הבורא שמעיד על האדם, האם זה קורה בתחילת המדרגה של שכר ועונש, או כשהאדם סיים את מידת היגיעה שלו והשלים את המדרגה?

זה קורה בהתחלה.

תלמידה: בהמשך האדם עובד עם תיקון הרצונות ביחד עם הבורא, ואז הוא רואה את התוצאות מהפעולות שלו. ואז קורה המעבר למדרגת האהבה. יכול להיות שהמעבר הוא בזה שהאדם מגלה שלא משנה איזה פעולות אני עושה, הבורא מתייחס אל הכול כטוב, אבל זה מתגלה רק כשאני כבר מתקן את הרצון באופן מלא. אפשר להגיד כך?

כן.

תלמידה: אבל גם בכל מדרגה יש חלוקה לתת מדרגות. ואז האדם מקבל הארה ממצבים עתידיים, למרות שהוא נמצא עדיין בהסתרה. האם האדם יכול באיזה אופן, אולי לא קבוע, להרגיש את הביטחון מגילוי הפנים בעתיד?

נכון.

תלמיד: מתי אדם זוכה שהבורא יעיד עליו שלא ייפול?

זה תשובה מיראה. כתוב באות נ"ז.

תלמיד: מה זה אומר "לשוב אל ה' ית' בכל לב ונפש"?

שהאדם עושה את הכול בלב ונפש כדי להיות בקשר עם הבורא.

תלמיד: האם ההגדרה של שכר ועונש זה שהאדם מגדיר לעצמו ערכים של התקדמות בעבודת ה' או זה שהוא לא מתקדם בעבודת ה'?

כן.

תלמיד: למה הוא כותב ב- נ"ז שהוא כאילו מייחס את זה ליראה מייסורים, שזה מצב מתקדם אבל לא שלם?

כי עדיין לא גמר את העבודה, עדיין נמצא בפחדים וספקות.

תלמיד: האם המעברים בין שכר ועונש הם עדיין מתוך האגו?

כן, זה עדיין מתוך האגו.

תלמיד: אנחנו מדברים על מדרגת שכר ועונש, הסתר 1, כתוב עליו, שמעיד עליו "יודע תעלומות תשובה מהירה". מעל זה נכנסת עבודת המסך. זאת אומרת בשביל לעלות למעלה מזה, לספקטרום הרוחני, צריך כבר מעבר שיהיה מנותק מחשבונות של שכר ועונש. כן?

נגיד.

תלמיד: מה עושה נברא שמזהה שהוא בשכר ועונש, הוא עובד מתוך רצון לקבל ועכשיו הוא רוצה לעבוד למעלה מדרגת שכר ועונש בעל מנת להשפיע?

כן.

תלמיד: במה הוא נעזר בשביל לעבוד עכשיו בעבודה יותר גבוהה?

שבשבילו שכר ועונש יהיה אותו דבר.

תלמיד: אבל איך הוא בונה את זה שהשכר הזה עכשיו יהיה השפעה?

זה פנימי, זה יוצא לנו מהמעשה.

תלמיד: איזה מעשה?

שהאדם מברר את היחס שלו לבורא, וברור לו שהוא רוצה לעשות פעולות שהן כהשפעה לבורא.

תלמיד: היחס שלו עכשיו ממש עובר להיות באינטראקציה עם הבורא ורק אתו.

רק אתו, מה עוד צריך להיות?

תלמיד: כי החשבון עבור עצמו כל הזמן קיים, עולה, מטפס, יורד. אז "יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו", זה אומר שהחשבון שלו עם עצמו כבר לא קיים.

החשבון שלו עם עצמו לא יהיה קיים.

תלמיד: האם מצב הפחד, היראה, זה מה שצריך להשיג בעשירייה בינינו?

כן.

תלמיד: איך לבקש תשובה בעשירייה?

להתחבר יחד, ומתוך הרצון המשותף לפנות ולבקש.

תלמיד: אם אדם חושב שהוא עשה בעשירייה הכול ועוד לא קיבל תשובה, האם זה אומר שהוא לא עשה הכול, או שהוא לא יודע איך לבקש תשובה?

יש אולי עוד כמה סיבות. האדם שנמצא בעשירייה צריך להגיע למצב שהוא כולו תלוי בעשירייה.

תלמיד: להגיע למצב שהוא כולו תלוי בעשירייה, ומה אז?

ואז העתיד שלו הוא כתוצאה מהיחס של העשירייה.

תלמיד: אם האדם זכה לגילוי פנים, במה חופש הבחירה שלו מכאן והלאה?

הוא צריך כל הזמן לרומם את עצמו לגובה שנמצא מעל הרצונות הפרטיים, האישיים שלו.

תלמיד: מהו בדיוק החטא?

מה אתה חושב?

תלמיד: זה קשה, כי אני חושב על עצמי, האם החטאים שלי שייכים לבורא, כן או לא?

אבל אתה עושה אותם.

תלמיד: אני עשיתי? מי ברא אותי, ואיך אני נבראתי?

אתה רוצה להגיד שאין לך בכלל בחירה חופשית ופעולות חופשיות.

תלמיד: זה מרגיש כך, כן.

אז מה אתה עושה?

תלמיד: אם יש לו רחמים, אז אני מבקש עם רגש. אני לא רוצה שהחטא יבוא ממני.

כן.

תלמיד: אבל הוא רוצה כנראה. נראה לי שהוא רוצה שאני אבצע חטא, ואז עוד אחד ועוד אחד.

אתה עושה חטא, אחר כך עוד חטא ועוד חטא, ומה יהיה הסוף?

תלמיד: אני מקווה שהסוף יהיה שאני רק אבצע פעולות חיבור כלפי העשירייה שלי. אבל מתי אני אבצע פעולה אחת אפילו כלפי החיבור בעשירייה שלי? אני רוצה להצדיק את הבורא שהכול הוא עושה לטובה, שהוא טוב ומיטיב, אבל החטא שלי לא מורגש כטוב ומיטיב, אני מרגיש שאני עושה רע לכל הבריאה.

כן. אז אתה רוצה לצאת מהמצב הזה.

תלמיד: בטח.

אז איפה התפילה?

תלמיד: תגיד לי בבקשה.

מה?

תלמיד: איפה התפילה?

אם ברור לך מה שאתה רוצה לעשות, ובכל הכוחות שלך אתה לא מסוגל לבצע את הפעולה, אז אתה צריך לבקש מהבורא.

תלמיד: לפי מה שאני מבין מהמאמר, אם האדם לא ישמור על עצמו, אז למרות שהבורא העיד עליו שלא ישוב לכסלו עוד, יש לאדם סיכוי ליפול. מה זה אומר שהוא יכול ליפול למרות שהבורא העיד שהוא לא ייפול?

יש כאן שאלה. זאת אומרת כאן זה ענין של גילוי פנים. האם הבורא מאיר לאדם, והאדם מרגיש מצד ההארה הזו שהוא בהכרח נמצא כבר בתשובה מיראה? עדיין האדם לא פועל, אלא כאן עדיין הבורא פועל. זה נקרא שהבורא מעיד על האדם שלא ישוב לכסלו עוד.

אות נ"ח

"ועם זה, מובנים דברי חז"ל, ש"העושה תשובה מיראה, זוכה, שהזדונות נעשין לו כשגגות". ויש להבין: איך נעשה זה?

ועם הנ"ל תבין היטב, כי נתבאר לעיל (אות נ"ב, ד"ה "והסתר"), שהזדונות, שהאדם עושה, המה נמשכים לו, מבחינת קבלת ההשגחה של ההסתר הכפול, שהוא הסתר בתוך הסתר, שפירושו, שאינו מאמין בהשגחת שכר ועונש ח"ו.

אמנם, מבחינת הסתר אחד, שפירושו, שמאמין בהשגחת שכר ועונש, אלא שמתוך ריבוי היסורים, בא לפעמים לידי הרהורי עבירה, כי אע"פ שמאמין, שהיסורים הגיעו לו מחמת עונש, עכ"ז דומה, לרואה את רעהו מאחוריו, שעלול להטיל ספק, ולחשוב, אולי אחר הוא, כנ"ל עש"ה, שהחטאים האלה, המה רק שגגות, שמתוך שמאמין בכלל, בהשגחת שכר ועונש. ע"ש."

תלמידה: בעבודה בעשירייה, ממה האדם פוחד כשהוא עושה תשובה מיראה?

שהוא לא יוכל לעלות לדרגת המצווה, לעשות כך שהפעולה שלו תהיה דומה לבורא.

תלמיד: המצב שמעיד עליו יודע תעלומות, זה עוד לא גמר תיקון?

לא.

תלמיד: אז מה זה השלב בדרך שהאדם מתקדם מעלייה לעלייה?

הוא מתקרב למצב שבו הוא לגמרי מרגיש את עצמו כנמצא בתוך הבורא. זה נקרא מעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלה עוד.

תלמיד: חשבתי שהנפילות הכי גדולות זה דווקא לפני גמר התיקון, כמו ששמענו על הבעל שם טוב או על שמעון מן השוק. כלומר, שם הנפילות הכי גדולות, הירידות הכי גדולות, אבל יוצא שיש כאן איזשהו שלב של מעלייה לעלייה בלי ירידות. זה לא לפני גמר התיקון? איפה קורה השלב הזה בעבודה שלנו?

אם כך בואו נסתכל מההתחלה. ממה האדם מתחיל? מכך שהוא רוצה להתקרב לבורא כדי למשוך את הבורא אל חייו. כדי שלא להתנתק מזה ולהיות כל הזמן בדבקות עם המצב הזה, מה צריך לעשות לשם כך? הוא צריך להרגיש את המצבים שלו ולבחור מהם מצבים כאלה שהוא יכול לעלות לבורא וכך להתחזק, לאחוז בבורא. וזה מה שנקרא שהוא משתוקק להפוך את הבורא להעיד עליו.

תלמיד: זה עדיין לא ברור. אם הבורא מעיד עליו שלא יחטא עוד, שלא ישוב לכסלו, למה בזה לא מסתיים התיקון? מה עוד חסר מפה והלאה, הוא נמצא בקשר, בדבקות, בגילוי פנים עם הבורא.

כנראה שיש כאן עדיין איזה דברים שעליהם אין תשובה.

תלמיד: על מה הבורא מעיד בעצם?

על זה שלא יחטא.

תלמיד: אז מכאן והלאה הוא לא יחטא, אז למה זה לא סיום התיקון?

אבל נשאר לאדם עוד כמה נתונים שעליהם התשובה הזאת עדיין לא עובדת, לא ברורה, ואז יוצא שעדיין חסר לו.

תלמיד: על מה אני מתבסס, על איזה תחושות אני נשען, אם אני רוצה להגיע למצב שמתוכו להגיע לדבקות בבורא?

אתה נשען על מה שעברת. הגעת עכשיו למצב שבו כבר יש לך איזשהו חלק מהדרך, כמו שנאמר "מעיד עליו", כלומר מובטח לך שאתה תהיה במצב הזה.

תלמיד: הוא אומר שיש לו כבר השגחה של שכר ועונש אבל הוא עדיין חוטא. אז מה חסר לו כדי להפסיק לחטוא ולהתקדם ולהגיע לאמונה שלמה?

למה חוטא?

קריין: נמשיך לקרוא, אני חושב שהוא מסביר פה יותר.

אות נ"ט

"ולפיכך, אחר שזכה לתשובה מיראה הנ"ל, שפירושה, בהשגה ברורה של השגחת שכר ועונש, עד שבטוח שלא יחטא, הנה נתקנת לו לגמרי, בחינת ההסתר בתוך הסתר. שהרי, עתה רואה הוא בעליל, שיש השגחת שכר ועונש. וברור לו, שכל ריבוי היסורים, שהרגיש מעודו, היו לו לעונש, מהשגחתו יתברך על החטאים שעשה.

ואגלאי מלתא למפרע, שהיתה לו אז טעות מרה. ולפיכך, עוקר הזדונות האלה משורשם. אמנם לא לגמרי, אלא שנעשים לו לשגגות. כלומר, בדומה לעבירות שעשה מבחינת הסתר אחד, שנכשל מחמת בלבול הדעת, שהגיע לו מתוך ריבוי היסורים, שמעבירים את האדם מדעתו, שהמה נחשבים רק לשגגות, כנ"ל."

זה הוא אומר שהמצבים שהאדם עובר.

אות ס'

"אמנם את הסתר הפנים הא', שהיה לו לפני זה, לא תיקן כלל, בתשובתו זאת. רק מכאן ולהבא, אחר שזכה לגילוי פנים, כנ"ל. אבל לשעבר, בטרם שזכה לתשובה, הרי נשארו לו הסתר הפנים וכל השגגות, כמו שהיו, מבלי שום תיקון ושינוי כלל. שהרי גם אז האמין, שהצרות והיסורים, באו לו מחמת עונש, כמש"ה: "ואמר ביום ההוא, על כי אין אלקי בקרבי, מצאוני הרעות האלה". כנ"ל, עש"ה.

תלמיד: אדם שלא יחטא עוד, זה אומר שיותר לא ייפול ממצב שהוא הולך למעלה מהדעת?

כן.

תלמיד: אז כשאדם עושה חטא, שהבורא מעיד עליו שלא ישוב לכסלו עוד, הכוונה שהוא יקבל את המתנה, היכולת שילך קבוע למעלה מהדעת?

כן.

תלמיד: אנחנו יודעים שהיראה היא לא לעשות נחת רוח לבורא, אז למה פה הוא כותב שהיראה היא מעונשים הנמשכים מעבירות?

תקרא את כל הקטע.

תלמיד: כתוב בנ"ז, "אמנם סוף סוף, נמצאים התשובה והבטחון הזה, שהוא, רק מחמת יראת העונשים, הנמשכים מהעבירות." ואנחנו יודעים שהעונש שלנו הוא לא לעשות נחת רוח לבורא, ופה הוא כותב שהעונש הוא מעבירות.

מאיפה אתה לוקח שעל ידי העונש אנחנו עושים נחת רוח לבורא?

תלמיד: הוא אומר שלמדנו שיראה זה בעצם הפחד שלא לעשות נחת רוח לבורא. ופה בעל הסולם כותב שהיראה היא מעונשים שנמשכים מהעבירות. אז אם תוכל ליישב את זה, ממה בעצם היראה, מהעונשים שנמשכים מעבירות, או מהפחד לא לעשות נחת רוח לבורא?

אנחנו קצת רחוקים מזה עדיין, אבל האדם צריך להיות ירא מזה שהוא נמצא בהשגת השגחת שכר ועונש בצורה שהיא כולה נובעת מתוך ההסתרה.

(סוף השיעור)