בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 6.5.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*תע"ס א' - לוח שאלות לפירוש המלות*

1. נתחיל עכשיו לוח שאלות ותשובות לעניינים, הם יותר מסודרים קרובים לטקסט, ללימוד. אלה לא מילות שהן ענין קצר, פירוש המילה, אלא כאן כל פעם בעל הסולם לקח עניין שהוא חושב שכדאי שאנחנו נשנן אותו, ולכן הוא מופיע כאן.

2. ש: מהי הצורה הראשונה?
   ר: רצון לקבל שהבורא ברא יש מאין. הרצון לקבל הזה עובר צמצום ומתחיל להשתנות, להידמות לאור העליון שפועל עליו, ואז הרצון לקבל מקבל כל מיני שינויים עד שידמה לאור העליון לגמרי.

3. גם ההעדר אינו נוהג ברוחניות, שהיה קודם ועכשיו נעלם. כלומר יכול להיות שנעלם מהרגשה שלנו כמו שבעולם שלנו כשאנחנו נמצאים באיזשהו מקום אח"כ יוצאים ממנו, אז היינו ועכשיו אין. ברוחניות זה לא קורה, כל דבר שהיה, הוא נמצא ונשאר, רק יש תוספת צורה.

4. אם הרצון לקבל שלנו רוצה להידמות לשורש, למשפיע, אז אנחנו מקבלים ברצון לקבל שלנו כל מיני צורות מהמשפיע, וזה מה שקורה לנו. מזה יש לנו שפה, כלומר הבנה מה קורה לנו, בנו, לעומת השורש. לכן השפה הזאת נקראת *שפת הענפים*, אנחנו ענפים מהשורשים עליונים... כך אנחנו לומדים מה קורה בשורש מהענף שלו, לכן שפת הענפים זה כל מה שהשורש נותן לענף שלו. כך אנחנו מתקדמים בהבנת השורשים מתוך מה שמתרחש בענפים, כלומר בנו.

5. ש: מדוע השורשים למטה והענפים למעלה?
   ר: שיהיה לנו מובן שאנחנו נמצאים בעולם הפוך. אבל באמת בעולם הרוחני, כשנתחיל לשייך את עצמנו ממש לבורא אז אנחנו נהפוך את זה וכל השורשים באמת יהיו למעלה ואנחנו כענפים נהיה למטה. כשנהיה בעלי השגה אנחנו נסדר את זה לנכון. אתה צודק בשאלה שלך.

6. נז) שינוי הצורה מבדיל ומרחיק הרוחניים זה מזה (או"פ אות ל').
   ר: רק שינוי צורה במרחב הרוחני מבדיל, מקרב, מודד פער, מרחק בין אלו שקיימים בעולם הרוחני. שינוי צורה כלומר רצון לקבל שבכל אחד ואחד, כמה הוא שונה, גדול קטן או שונה באופיו מהזולת, זה נקרא *שינוי צורה* בין אחד לשני. רק רצון. אחד רוצה את זה, השני את זה. אחד יותר אחד פחות וכן הלאה. ע"י השינויים האלו ברצונות שבכל הנבראים הם נבדלים זה מזה ומתקשרים גם במשהו זה עם זה. כך הם בונים סה"כ את המערכת כולה שנקראת *עץ החיים*, יש לה שורש מלמעלה וכל הענפים למטה.

7. העבודה הזאת שאנחנו את הרצון לקבל שלנו מתאימים לרצון להשפיע של הבורא, לפי הכמות לפי האיכות, זו העבודה שלנו. היא נקראת עבודה רוחנית, עבודת ה'.

8. ש: אם אתה יכול לבאר ההבדל בין הנברא לרצון לקבל?
   ר: הרצון לקבל שבורא ברא מתפתח, ובהתפתחות שלו הוא מגיע במדרגות, עובר מצבים שורש א' ב' ג' ד'. כך הוא נעשה יותר ויותר מפותח, עצמאי, מתנתק מהשורש שלו ומתחיל להיות קיים בפני עצמו. כשהוא קיים בפני עצמו הוא מרגיש את הרצון שלו וגם מרגיש את העליון השורש שלו שברא אותו ומשפיע עליו. לפי ההרגשה הזאת, לפי המידה הזאת הוא נקרא *נברא*. כך אנחנו מבדילים בין בורא לנברא, בין משפיע למקבל, לפי כמה הרצון לקבל שבנברא נעשה נבדל בהרגשתו מהבורא, מהמאציל.

9. ש: כל הזמן אומרים שאי אפשר להשיג הבורא ברצון אגואיסטי?
   ר: זה לא חשוב, אבל רצון ישנו. אדם מתעורר, תסתכל על כל האנשים האלה, הם מתעוררים לגלות את הבורא, הם רוצים לגלות אותו. אתה יכול להגיד שזה אפשרי רק ברצון להשפיע. זה לא חשוב להם, הם רוצים לראות, לדעת, להשיג, להבין. זה מה שהם רוצים וזה נקרא *בחינה ד*' שברצון לקבל.

10. איפה יש לו רצון לקבל הוא מקבל את הדברים האלה מלמעלה, מקבל הכל מהמאציל, אבל אם יש בו תגובה אפילו הקטנה ביותר, הראשונה, כבר לפי התגובה הזאת שהוא מרגיש, הוא לא מרגיש את השפעת המאציל, הוא מרגיש תגובה מעצמו, לכן הוא נקרא נאצל. מרגע זה והלאה אנחנו יכולים להתייחס אליו. לא מדברים על בחירה חופשית שלו, על עצמאות שלו, ודאי שזה עוד רחוק בהתפתחות שלו, אבל זה שיש לו רצון לקבל שלו, בצורה בדרגה כזאת שהוא כבר מרגיש מקבל, *והמרגיש כבר נקרא נאצל*.

11. *כל רגע ורגע, כל שנייה ושנייה, הרצונות שלך מתחלפים, אחרת לא היית מרגיש שאתה חי*. הרצון לא יכול להתקיים בלי שינוי.

12. ש: איך כל הזמן לכוון עצמך לבורא כדי להיות בתיקונים?
    ר: רק דרך החברים. *לכוון את עצמך לבורא אפשר רק ע"י החברים*, אחרת זה לא ייצא. תמיד הרצון לקבל שלך הוא רצון לקבל שלך והוא יסובב אותך לכל מיני דברים אחרים. רק ע"י השפעת הזולת, וזה *לא ע"י הבורא כי הבורא נותן לך דווקא ההיפך, אלא ע"י השפעת החברים אתה יכול להגיע למצב שתהיה מכוון להשפעת הבורא*.

13. ש: איך לשלב דרישה למאור יחד עם הבנת הטקסט?
    ר: אני רוצה ללמוד את הטקסט הזה, שומע קורא, זה משפיע עליי מתוך זה שאני מבין מה שאני קורא ואני רוצה להבין גם בשכל שלי. מה יש לי עוד חוץ מהשכל? הרגש עדיין לא עובד, אז אני מפעיל את השכל שלי כמה שאפשר כשאנחנו קוראים. אז מגיע גם הרגש, מתחילים להתקשר לכל מיני מילים, למשפטים, להגדרות וכך מתחברים לטקסט. אח"כ מתחברים עם הטקסט יחד עם הרגשות של החברים, ככל שזה מחבר בינינו זה מקדם אותנו, מקדם אותנו לבורא. *הבורא משפיע עליי דרך החברים*.

כל השלבים האלה, כל הקשרים האלה פועלים עלינו וכך אנחנו מתקדמים. *בסופו של דבר מתגלה הרגש והאדם מתחיל כבר בתוך הרגש שלו לסובב את עצמו כלפי קבוצה וכלפי הבורא. זה כל מה שקורה כאן, דרך הקבוצה לסובב את עצמו לבורא*. ככל שיותר ויותר משתדל להתעמק בכך אז יראה כמה הוא מתקדם. לא להפעיל את השכל כל כך, זה לא יעזור הרבה, אלא להפעיל את הרגש. השכל ניתן רק כדי להפעיל את הרגש.

14. *העיקר בשבילנו להתחיל להרגיש שבמידה שאני משתנה במיוחד כלפי החברים, אני בכך משתנה כלפי הבורא*, ומתחיל להרגיש שינויים מצידו, מצד האור העליון, מצד ההרגשה הכללית על החכמה. זה הכל נובע מכמה אני משנה את היחס שלי לחברים, לחיבור בינינו.

15. האור מלכתחילה זה הכוח העליון ומה שהוא עושה הוא עושה. הוא נמצא במנוחה מוחלטת, כלומר יש לו כוונה אחת, להיטיב לנבראיו. אבל בכוונה הזאת בלהיטיב לנבראיו הוא פועל באלפי אלפי אין סוף שינויים, אבל יש להם לכולם רק כיוון אחד, להיטיב לנו, להביא אותנו עד גמר התיקון. זה נקרא שהוא נמצא *במנוחה מוחלטת*.
    
    *אם אני עושה את כל הפעולות שלי כמה שאני מסוגל בכל רגע ורגע לטובת הבורא, זה נקרא שאני נמצא בגמר התיקון, אבל אני כל הזמן משתנה. אתה משתנה אבל הכוונה שלך היא כוונה אחת. לכן נקרא שאתה נמצא במנוחה*.

16. אל תהיה כל כך מדויק במילים, כי המקובלים רוצים שאתה תרגיש את העניין. יש הרבה מילים, לא צריכים להיות כל כך מדויקים, אנחנו לא נמצאים בבית משפט.

17. אנחנו כאן לומדים איך אנחנו מכיילים, מכוונים את הרצונות שלנו להתקדם לבורא. *תע"ס הוא כוח גדול מאד שמשפיע עלינו במידה שאנחנו רוצים לכייל את עצמנו לכיוון הבורא*. אני צריך לראות בכל הדברים שאנחנו עכשיו לומדים, לוח שאלות ותשובות לעניינים, *אני רוצה לכייל, לסדר את עצמי לכיוון הבורא. אז כל קטע וקטע שאני לומד עוזר לי עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת גם לבדוק את עצמי וגם לכייל את עצמי, שאני אתקרב עוד ועוד לבורא*. אז אני אראה בכל קטע וקטע מה משתנה בי, פעם זה ברצון, בכוונה, פעם זה לחברים, לא, עוד משהו. אני מכייל את עצמי כמו שמכיילים את הגיטרה, כולם רואים איך שהם עושים את זה. הם מושכים את המיתרים כדי שע"י זה יהיה אפשר להבין, להרגיש, לשיר. כך אנחנו צריכים.

18. מה זה נקרא שהאור נמצא במנוחה מוחלטת? *במנוחה מוחלטת* של האור הוא לא משנה את הכיוון שלו, הוא פועל כל הזמן לטובתנו בלבד. הוא עושה את הפעולה הזאת של השפעה עלינו בצורה הטובה ביותר להתקדמות שלנו. זה נקרא *טוב ומטיב לרעים ולטובים*, ולא חשוב למי ומה, זה מה שיש לו בלבד.

19. *אני חושב שכל אחד ואחד צריך להשתדל אח"כ לקרוא לבד את הקטעים האלה, קטעים קצרים, שאלה תשובה שאלה תשובה. כך יהיה יותר קרוב לטקסט, בכל זאת זה ייתן לו אפשרות להתעמק יותר. תנסו, תנסו*.

20. ש: מה המלצה למי שבאולם נמצא פיזית?
    ר: זה שאתם נמצאים פיזית זה עוזר, בכל זאת. אפילו שאני יודע שיש קבוצות שלא יכולים להגיע כל הקבוצה אלא רק חלק מהקבוצה וחלק נשארים בבית וצופים דרך המחשב כרגיל, אבל בכל זאת יש ענין *פעם בשבוע או איכשהוא להגיע לכאן, זה טוב. אני חושב שכדאי לנו לקבוע את הדברים האלו ואחרי זה לעשות סעודה יחד. זה מקרב אנשים, זה מקרב ובכל זאת מוסיף לחיבור בינינו, מקדם אותנו. נקווה שעוד ועוד אנשים יבואו. אני לא מושך, מי שכן יכול, מי שלא לא, אבל הדברים האלה בכל זאת מוסיפים*.
    
    ש: נניח שרק חבר אחד מהעשירייה יכול להגיע פיזית. האם כדאי לו לבוא?
    ר: כן, שיבוא ויתרשם. פעם שניה יבואו יותר או מישהו אחר. *בואו ננסה*, אני התחנכתי אצל רב"ש שכל יום היו מגיעים פיזית אנשים לשיעור. הייתה קבוצה לא גדולה אולי 25 אנשים, אבל היו מגיעים יום יום בלי טלפונים בלי כלום, היו מגיעים ברגל, לפעמים באוטו. *בואו אנחנו גם את זה נקיים, בכל זאת*.

21. *תחושת הלחץ של האור העליון עלינו מגיעה מתוך כך שאנחנו מתחילים להיות יותר ויותר רגישים לאגו שלנו*. ככל שאנחנו דוחים כל מיני צורות ההשפעה, חיבור, ככל שאנחנו לא רוצים להתחבר עם החברים, כמה אנחנו לא מסוגלים לוותר לשני, כל הדברים האלו הם דוגמאות שמופיעות לנו ומסבירות לנו כמה אנחנו הפוכים מהבורא. *ככל שאני הפוך מהחבר, אני הפוך מהבורא*.

22. ש: איך להאיר אור על העשירייה...?
    ר: *להתפלל על העשירייה שהאור העליון ישפיע עליה, שהבורא יתקרב אליהם, שהם יוכלו יותר להתקרב ביניהם ולפתוח לב משותף, ואז ביניהם יתגלה הבורא*.
    
    כתוב איש ואשה שכינה ביניהם. איש ואישה זה 2 רצונות לקבל, ואם הם רוצים להיות מחוברים, אנחנו לא מדברים על קירבה בהמית אלא על קירבה רוחנית, שכל אחד שנותן לשני, צריך גם כן לקבל מהשני. אז הם מגלים ביניהם את הבורא, דווקא בחיבור, ששניהם נותנים ושניהם מקבלים.

23. *המאור המחזיר למוטב לא משפיע כל הזמן. הוא משפיע לפי הכנת האדם*. כלומר אנחנו צריכים להיות בהכנה. *ההכנה לקבל מאור המחזיר למוטב תלויה בחיבור בינינו, כמה אנחנו רוצים אותו, כמה מתפללים שהוא יבוא, כמה מושכים אותו, מוציאים אותו, ממש שואבים אותו מהבורא*.

24. *הדברים צריכים להיקלט בלב*. אלה דברים שאנחנו צריכים לרצות אותם, להתבלבל בהם, גם לרצות לתת להם צביון משלנו, כל אחד משלו. זו חכמה שמגיעה לאדם מתוך החיפוש הפנימי שלו ולכן זה לא יהיה בצורה כזאת שזה חייב להיכנס כמו טבלת כפל לתוך המוח ולהתיישב שם. *לא נורא שאתם אפילו שוכחים ולא מבינים משהו, זה בכל זאת זה עושה את שלו. העיקר זו הכוונה*.

25. אף אחד לא דומה לשני. אני לא יכול להיות חכם כמו שהם ולא יכול להיות רגיש כמו שהם. לכל אחד, בכל אחד יש הכל, אבל בהתמזגות מסוימת שזה הוא. אז לא לקנא בזה, *לקנא לא בכך שקיבל מהבורא או לא קיבל מהבורא, אלא לקנא בכך שהשני נותן יותר יגיעה. זה מה שחשוב, היגיעה. אני מסתכל על השני, על החבר שלי, כמה הוא משקיע ואני לא יכול. בא לי רגע פנאי, אני רוצה לנוח, וזו בעיה שאני לא מסוגל לחייב את עצמי ללמוד, לעשות משהו כמו שהחבר*.

26. מצד אחד אני מרגיש שאני הכי שפל, ויחד עם זה אני מרגיש גאווה מהעבודה.... ?
    ר: אין שום בעיה. אם אני קטן שבקטנים אבל אני יכול להתגבר על זה בעזרת הבורא שנותן לי כוח, אז אני הופך להיות בכוח ומבצע פעולה.

27. ש: האם בכוחי לפתוח את הלב או רק להתפלל שזה יקרה והבורא מבצע?
    ר: *לפני שאתה מנסה לעשות את זה לבד, אתה לא יכול לבקש מהבורא כי אין לך חסרון. אתה צריך להשתדל לעשות את זה לבד, ואחרי שאתה משתדל ומתייאש, אתה צועק לבורא והבורא עוזר לך*.

28. ש: תיכף נרד לסעודה. מה צריכה להיות הכוונה?
    ר: אם אנחנו בזמן הסעודה נחבר את כל המחשבות והרצונות שחשבנו עכשיו בלימוד במשך שעתיים וחצי, אם עכשיו נשתדל לחבר את הכל יחד, תצא לנו באמת סעודה רוחנית.
    
    הסעודה פשוטה אבל נקבל יחד עם זה הארה גדולה, רוחנית, עליונה, וזה יקדש אותנו, יחבר אותנו עד כדי כך שיכול להיות שכבר נתחיל להרגיש בינינו את הכוח העליון המשותף לכולנו, את הבורא. *בואו נחשוב שבסעודה משותפת הבורא עומד ורוצה להתגלות בנו. תלוי כמה הלבבות שלנו יהיו מחוברים*.
    
    הכלי עולמי יהיה איתנו, זה ברור. *אנחנו מדברים על כולנו יחד. חלק יושב כאן בסעודה, חלק בבית, חלק במרחק קרוב יותר או פחות, אבל כולנו יחד לב אחד, לב אחד*. אני מאוד מקווה אפילו שיש לפנינו עוד התפרצויות של פנדמיות למיניהן, אבל אני בכל זאת מקווה שלפחות פעם בשבוע נוכל להיפגש ולהיות בסעודה משותפת.

29. ש: יש כאלו שהפיזי מפזר אותם ויש כאלו שמרגישים טוב....?
    ר: *אני לא הייתי לוחץ על החברים. הייתי עושה אווירה שתמשוך את כולם ואז מי שמרגיש שזה בכל זאת מושך אותו, עוזר לו, אז הוא מגיע פיזית, ומי שלא מושך אותו נשאר בבית. אנחנו לא עושים חשבון לאף אחד, פשוט נותנים מקום חופשי לאנשים שרוצים להיות יחד, מרגישים שיכולים להיות יחד שיהיו. מי שלא יכול, לא יכול*. אני רואה כאן קייב חרקוב טורקיה אפריקה בולגריה הולנד מוסקבה לטין ניו יורק,. טורונטו בלארוס אתם רואים כמה נמצאים כאן. אנחנו רוצים שכולנו נשב יחד, זה יהיה בגמר התיקון, שנרגיש את עצמנו שממש יושבים יחד בישיבה אחת.