שיעור צהריים 05.09.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש ב', אגרות, עמ' 1446, אגרת ט"ז

קריין: "כתבי רב"ש", כרך ב', אגרות, עמ' 1446, אגרת ט"ז.

האיגרת עצמה היא מאוד חזקה וממש מתחילתה ועד סופה כולה מלאה תוכן, ולכן אני מבקש שזה יהיה לפני כולם, כולנו נקרא ונדבר עליה כמה שתרצו.

אגרת ט"ז

ב"ה ו' טבת תשט"ז, תל אביב

"תעלה ארוכה לעלה נדף, וישמיעו הנני במשלחת קונם להתעופף בשורות מעופפים, ה"ה גברא דמרא סייעיה כמו"ה...

קבלתי את מכתבך, וה' יאיר שדרכנו הוא הדרך הנכון, ונתאמץ את זכרוננו ליום הזכרון, אזי נזכה למוחין דזכרון שמטיבן לזכך את האויר החומרי, ואזי ננשום את האויר דקדושה, שהוא חיים האמיתיים ונצחיים.

והנני להוסיף על מה שאתה כותב וזו לשונך, מובטחני לו נפגשתי עם הכופר הכי גדול וכו'.

ידוע לנו הכלל שנהוג בכל העולם, שמי שהוא אומן לא טוב כשהוא בא (בין) בעלי מלאכה [לא] טובים ולומד ממעשיהם, היינו שהוא בעל מקצוע, למשל סנדלר, כשבא בין סנדלרים שאינם בעלי מקצוע, אזי הם נותנים לו להבין לא כדאי לעשות סנדל טוב אלא תעשה איך שהוא יוצא, ולא כדאי לעשות מנעל טוב ויפה.

או חייט אם הוא בעל מקצוע, אזי כשהוא בחברת חייטים שאינם בעלי מקצוע, אזי הם נותנים לו להבין, שלא כדאי להתאמץ ולתת יגיעה ועמל שהמלבוש יהיה נקי ומסודר, ושיהא מותאם לבעל הבית. לכן הוא צריך להזהר, שלא לבוא במגע עמהם."

"מה שאם כן מי שהוא בנאי, כשיבוא בחברת חייטים, אין הוא יכול ללמוד ממעשיהם הרעים, משום שאין כל קשר ביניהם. מה שאם כן באותו מקצוע, אזי כל אחד צריך לשמור על עצמו שיבוא במגע רק עם אנשים טהורי לב.

ולפי הנ"ל, כל מי שאתה חושב שהוא עובד ה', אזי אתה צריך להזהר אם הוא בעל מקצוע טוב, היינו שרוצה שעבודתו יהיה נקיה ותמה, שיהיה מגמה לשמו יתברך.

ולכל הפחות, שהוא יודע שאין הוא פועל טוב, ומטכס עצות לנפשו איך להיות בעל מקצוע, ולא פועל סתם שכל כוונתו הוא השכר, אלא פועל ואומן טוב נקרא, שאינו מתחשב עם השכר אלא שהוא נהנה מעבודתו. שאם האומן החייט למשל יודע שהמלבוש מתאים בכל הנקודות לבעל הבית, מזה יש לו הנאה רוחניות יותר מהכסף שהוא מקבל.

אי לזאת, עם אנשים שאינם מהמקצוע שלך, אין דבר אם בא בחברותם משום שאתה עוסק בבנאות, והם עוסקים בבורסקי, ודי למבין.

מה שאם כן לאנשים שהם עוסקים בתורה ומצוות, אבל אין הם נזהרים שיהיה המלבוש כראוי לבעל הבית, אזי יש להם רק שכל שהוא נגד התורה, שהפוכה מדעת תורה, ובזה אתה מוכרח להמצא תמיד בעיניים פקוחות... ולהרחיק מאנשים האלה כמטחוי קשת.

מה שאין כן באנשים פשוטים, וכנ"ל. לכן, עם אנשי "מזרחי" אין לך קשר, אזי אין אתה צריך לשמירה כל כך. ומאנשי "אגודת ישראל" כבר נחוץ לשמור מהם, ואנשים חסידים - כבר זקוק אתה לשמירה יותר גדולה. ולאנשים שהיו קרובים לרבנו זצ"ל, כבר צריכים לפקוח בעיניים פקוחות, כנ"ל."

דווקא מאוד לא מובן מה קורה. זאת אומרת, מה הוא אומר להם? אתם לא צריכים להיזהר מכל מיני אנשים שהם רחוקים מחכמת הקבלה, אבל בחכמת הקבלה להיזהר ממי יש לכם עסק איתו. מאנשים שלמדו אצל בעל הסולם כמונו, מהם להיזהר עוד יותר ולהתרחק מהם כמה שאפשר. וזה באמת נגד כל ההיגיון. נמשיך נראה למה הוא אומר כך.

"אבל באמת יש עוד טעם בהדבר. והוא מיוחד על פי דברי האר"י הקדוש, ולפי ביאור אאמו"ר זצ"ל בספרו תלמוד עשר הספירות, שהרב נותן טעם לדבריו, מדוע בעולם הנקודים מלך הדעת, שהוא קומת כתר, שהוא מלך הראשון, בעת השבירה נפל למטה יותר מכל המלכים, משום שכל שהעב ביותר, הגם שהוא משובח ביותר בזמן שיש לו מסך, מה שאם כן כשנאבד לו המסך הוא גרוע ביותר. לכן נפל יותר למטה מכל המלכים."

"ואפשר לפרש דבריו, אלו שהולכים בדרכי ה' יתברך להם רצון לקבל כפול הן לגשמיות הן לרוחניות כמו שאמרו רבותינו זצ"ל.

לכן, אלו המקורבים שהיו לרבנו זצ"ל, בזמן שהיו נשענים, אזי היה להם מסך ועביות, מה שאם כן כעת, שאין להם שום הכנעה, ואין להם שום ענין לעשות מסך, אלא כל עבודתם הוא רק איך שיינע יודין (יהודים יפים) או רבי'ס, אזי זהו עוביות בלי מסך. וממילא יוצא את כל מה שיוצא מהם, ואצלי הם חשודים על הכל, ואין מי שיעכב על ידם, ודי למבין.

אני קיצרתי מפני אני לא רוצה שהם יהיו במחשבותי, כי ידוע לך הכלל במקום שאדם מחשב שם הוא. אלא מטעם שאני מכיר בך שאתה אוהב לדעת את האמת, הוכרחתי לעלות על מחשבותי את העוביות בלי המסכים, שהם מבחינת שבירת הכלים, אשר עדיין לא עלו על המסילה שיהיה באפשרות לבררם, וה' ירחם.

להבין את הנ"ל ביותר ביאור, אתן לך דוגמא קצרה. הלא ידוע שלכל מדרגה ומדרגה יש בחינת אמצעי, הנכלל מ-ב' הבחינות ביחד. כמו בין דומם לצומח יש אמצעי בשם עצי אלמוגים, ובין צומח לחי יש אבני השדה, שהם בעלי חיים הקשורים בטבורם לארץ ויונקים משם, ובין החי להמדבר יש קוף.

אם כן נשאלת השאלה, מהו האמצעי בין אמת לשקר. מהו הנקודה שהוא נכללת מ-ב' בחינות ביחד.

וטרם שאני אבאר אני אוסיף כלל אחד, שזהו ידוע שדבר קטן אי אפשר לראות. מה שאם כן דבר גדול, יותר קל לראות. לכן משום זהו, בזמן שאדם עוסק במעט שקרים, אין הוא מסוגל לראות את האמת, איך שהוא הולך בדרך השקר. אלא הוא אומר, שהוא הולך בדרך האמת. ואין לך שקר גדול מזה.

והטעם הוא, משום שאין לו כל כך שקרים שיוכל לראות את מצבו האמיתי. מה שאם כן בזמן שהאדם רכש לו הרבה שקרים, נמצא שהשקר כבר נתגדל אצלו בשיעור, שאם רצה לראות, כבר זה באפשרותו לראות. נמצא שעכשיו היינו בזמן שהוא רואה את השקר, זאת אומרת שהוא הולך בדרך של שקר, אזי הוא רואה את מצבו האמיתי.

היינו, שהוא רואה את האמת בנפשו, איך לעלות על המסילה הנכונה. נמצא שהנקודה הזה, שהוא נקודת האמת, שהוא הולך בדרך השקר, הוא האמצעי בין אמת לשקר. שזהו הגשר המקשר בין האמת להשקר. שנקודה זו הוא הסוף של השקר, ומכאן ואילך מתחיל דרך האמת.

ועל דרך זה יובן לנו מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, שבכדי לזכות לשמה צריכים מקודם להכין שלא לשמה הכי גדול, ואחר כך יכולים לבוא לשמה.

ואפשר לפרש על דרך הנ"ל, היינו שלא לשמה נקרא שקר, ולשמה נקרא אמת. ובזמן שהשקר הוא קטן, היינו שהמצוות והמעשים טובים הם מועטים, נמצא שיש לו שלא לשמה קטן, ואז אין הוא מסוגל לראות את האמת. לכן הוא אומר אז, שהוא הולך בדרך הטוב והאמת, היינו שהוא עוסק בלשמה.

מה שאם כן כשעוסק ביום ובלילה בתורה ומצוות שלא לשמה, אז הוא מסוגל לראות את האמת משום שעל ידי רבוי שקרים נעשה אצלו גדול, נמצא שהוא רואה באמת, איך שהוא הולך בדרך השקר. ואז הוא מתחיל לתקן את מעשיו.

היינו, שאז הוא מרגיש, שכל מה שהוא עושה הוא רק שלא לשמה, ומהנקודה הזו עוברים לדרך האמת, היינו לשמה. ורק כאן בנקודה זו, מתחיל את הענין "משלא לשמה באים לשמה". מה שאם כן מקודם זה טוען שהוא עוסק לשמה, ואיך אפשר לשנות את מצבו ודרכו.

לכן, אם האדם מתעצל בדרכי עבודה אין באפשרותו לראות את האמת, איך שהוא משוקע בהשקר. אלא על ידי רבוי בתורה ומצוות להשפיע נחת רוח ליוצרו, אזי יכולים לראות את האמת, איך שהולכים בדרך השקר הנקרא שלא לשמה, וזהו נקודה האמצעית בין אמת - לשקר.

לכן עלינו להתחזק בדרך ה' כפי שהורו לנו אאמו"ר זצ"ל, ונתחזק בבטחון עז ובכל יום יהיה לנו כחדשים. שצריכים לחדש בכל עת את היסודות, שעל ידי זה נזכה ליתד שלא תמוט לעולם, ונצעד קדימה.

ידידך ברוך שלום הלוי אשלג"

המכתב מאוד ענייני.

שאלה: אם אפשר בבקשה לפרט יותר על הנקודה הזאת בה מסתיים השקר ומתחילה האמת, איך אנחנו יכולים לעבור את השקר ולהגיע לאמת?

הוא כותב על זה, שרק על ידי ריבוי המעשים שאנחנו משתדלים לעשות, אנחנו נגלה שאנחנו נמצאים בשקר, באגו שלנו ואנחנו רק רוצים טוב לעצמנו ולא להשפיע לזולתנו. ולנקודה הזאת אנחנו צריכים להגיע, שמה שאנחנו נגלה אנחנו נגלה אמת, מה זאת האמת? שאנחנו בעצמנו נמצאים בשקר, ואז מתוך זה כבר נתחיל לטפס לנקודת האמת באמת.

שאלה: איך אנחנו יכולים לאתר איפה אנחנו נמצאים ואיך לבחור את הדרך הנכונה?

העניין הוא פשוט, שאנחנו כמו שכתוב כאן באגרת, מתוך זה שאנחנו משתדלים כל הזמן למצוא את האמת, אנחנו מגלים את האמת אבל איזו אמת אנחנו מגלים? שאנחנו נמצאים בשקר, זה נקרא שמצאנו את האמת של מצבנו.

שאלה: יש חברים בקבוצת וואצאפ שאומרים שהם קרובים אלינו, אבל אנחנו לא רואים אותם והם לא משתתפים באף פעילות. מה אנחנו צריכים לעשות איתם?

למה הם אל משתתפים איתנו בכל הפעילויות שלנו? מה הבעיה? אם הם רוצים להתקדם הם צריכים להיות יחד איתנו בכל הפעילויות, כי העיקר שאנחנו נעבור יחד כל מיני מצבים ואז נגיע לתיקונים. אלא אם סתם הם מסתכלים עלינו מרחוק, אפילו לא מזדהים אולי, אנחנו לא מכירים אותם אולי, וכך הם חושבים שהם יגיעו למשהו? לא. אני אומר להם שלא.

שאלה: איך להיות אומן שנהנה מהעבודה?

לעבוד על זה, לאתר כל פעם נקודות של קלקול, לתקן אותן ולהתקדם הלאה. כדי להיות אמן אמיתי צריכים להשקיע הרבה כוחות.

שאלה: הנקודה הזאת של הכרת הרע במאמר, האם זאת אותה נקודה המתוארת במקומות אחרים כייאוש שמביא לשער הדמעות או שזה משהו אחר?

לא, זה לא אותו דבר, אלא יש הרבה כאלה נקודות שאחת מהן היא נקודה שאדם מבין שהוא נמצא בשקרים, בלא לשמה, בעל מנת לקבל, והנקודה הזאת היא נקודה מאד חשובה כי אז הוא מחליט שהוא חייב לצאת מזה ולהתחיל לתקן את עצמו.

שאלה: בעל הסולם כותב כאן שעלינו להגיע לרמה הגבוהה ביותר של לא לשמה, מה זאת הרמה הגבוהה הזאת של לא לשמה?

זה שאתה מרגיש שאתה כולך שקרים, וכולך לקבל על מנת לקבל ואין לך שום רצון ונטייה להשפיע ואתה ממש רק מסתתר מכל האמת.

שאלה: אם הערבות היא ערבות הדדית בין שניים, למה הוא מתכוון בטקסט שהוא כותב שזה עביות ללא מסך?

זה כשיש לו רצון לקבל ואין לו על זה מסך, עכשיו זה דבר בולט מאד אצלו ולכן הוא רואה שהוא נמצא בשקר.

שאלה: לפעמים אדם עושה פעולות מתוך כוונה ולפעמים אין לו כוונה והוא עושה בכל זאת פעולות, אז איפה נכנסת הכוונה כאן?

עוד נדבר על זה, זה צריכים לברר, אתה צודק, השאלה נשאלת.

שאלה: כשהאדם נמצא בנקודה שהוא רואה שכל המעשים שלו הם שקר, בעצם הכול על מנת לקבל, כתוב, שיתקן את מעשיו ואז הוא עובר ללשמה. מה זה אומר לתקן את מעשיו במקום הזה?

משתמש בכל מה שאפשר כדי להגיע לתכונת ההשפעה.

תלמיד: אבל זה מה שהוא עשה כבר? הוא עשה כבר את כל הפעולות האלה, וראה שהכול על מנת לקבל בסוף?

עכשיו הוא מגלה שמה שעשה זה בכל זאת מביא אותו לנקודה אמיתית, שהוא נמצא בעל מנת לקבל, בשקר. קודם לא היה כל כך בטוח ולא ידע על זה, עכשיו הוא רואה, זה לפניו.

תלמיד: מה האדם יכול לעשות בנקודה הזאת?

מתוך הנקודה הזאת הוא אחוז בנקודה הזאת של האמת שנמצאת בעל מנת לקבל, ואז הוא יכול לעשות את כל הפעולות כדי להתעלות מעל מנת לקבל. ברור?

תלמיד: לא בטוח שכל כך ברור. כי גם לפני כן האדם עשה פעולות עם החברים וכיוון לתפילות. אני שואל מה איכותית הנקודה, כי יש פה משהו שצריך לשנות?

אבל עכשיו הוא יודע על בטוח שהוא נמצא בעל מנת לקבל. עכשיו כבר אין לו ספק שהוא נמצא בעל מנת לקבל, ואז בנקודה הזאת הוא כבר יכול לעלות באמת להשפעה.

שאלה: במאמר יש לנו דוגמאות של דרגות הביניים, האלמוגים, אבני השדה והקוף. מה למעשה המטרה של הדרגות האלה, האם הן מיועדות להשפיע על הבחירה שלנו?

הדרגות האלה הן כדי שנאחז בשני הקצוות גם בדומם וגם בצומח, גם בצומח וגם בחי, גם בחי וגם במדבר, כך אנחנו עוברים מדרגה לדרגה.

שאלה: כתוב כאן שהיות ואתה אדם שאוהב את האמת, היית צריך להעלות את מחשבותיך לעביות ללא מסך. מה הוא מסביר כאן? לחשוב על דברים שאין לו מסך עליהם והוא יודע את זה אבל יכול להיכנס?

כן. חכה נברר את הכל.

שאלה: איך אנחנו יכולות לגלות יותר מהר שאנחנו נמצאות בכוונה לעצמנו, כלומר שמתגלה אותו הרע כדי לפנות מהר יותר לבורא ולתקן את הכוונה?

אתן צריכות להיות כמה שיותר קרובות ביניכן, בין החברות, ואז תגלו את זה מהר, שכל אחת רוצה לטובת עצמה ולא אכפת לה מהחברות, אבל היא לא מסכימה להישאר בצורה כזאת.

שאלה: אנחנו מקיימים את כל ההמלצות שלך בבני ברוך בעשירייה ובכל זאת הולכים בדרך השקר. איך נגלה את זה כל רגע?

אנחנו נגיע לשקר כל כך גדול שלא נוכל להישאר בו ונעשה הכול כדי לעבור לאמת, לעל מנת להשפיע, לחיבור.

שאלה: לגבי הדרגות עליהן מדובר במאמר, מה האמצעי או הגשר בין אמת לשקר ואיך לזהות אותו?

האמצעי בין אמת לשקר, זה השקר הגדול האמיתי שאנחנו לא נוכל יותר להישאר בו ונהיה חייבים לעבור לאמת.

תלמיד: איך לזהות אותו? איך לדעת שאנחנו בגשר הזה, ממש במקום הזה?

על ידי כך שנרצה להתחבר בינינו כמה שיותר ואז נגלה שאנחנו באמת בשום פנים ואופן לא רוצים חיבור, יחד עם זאת נבין שאם לא נתחבר לא נגיע לרוחניות, ואז נגיע למצב בו אין ברירה, נהיה חייבים בכל מחיר, מה שלא יהיה, להתחבר בינינו.

שאלה: הוא כותב שאם אין לו מסך של רב שהוא יכול להישען עליו אז יש לו עביות ללא מסך. מה חסר כדי להחזיר לעצמו את המסך ואיך זה קשור לרב?

אם אתם מתחברים ביניכם ורוצים בקשר ביניכם לייצב תכונת השפעה משותפת כדי להרגיש, לגלות את הבורא בקשר ביניכם, אז תגיעו למצב שיהיה לכם ברור איפה אתם נמצאים.

תלמיד: אם אני מבין נכון הוא דיבר על בעל הסולם שנפטר מהגוף ואז החסידים שלו איבדו את המסך?

נכון.

תלמיד: כרגע, מה זה נקרא שאנחנו נשענים על המסך שלך ואיך להתגבר על זה, חס ושלום, כשיגיע הרגע?

אתם לאט לאט עוברים למסך שלכם, בקשר ביניכם אתם בונים מסך משותף. זה מה שקורה אצלנו, לזה אני מוביל אתכם. ולכן לא להתכופף כלפי אף אחד, רק כלפי החיבור ביניכם.

שאלה: ממי אנחנו צריכים להיזהר?

מכל אחד שהוא לא מהמסגרת שלנו, ואפילו מישהו מהמסגרת שלנו המושך אותנו לכיוון כלשהו.

תלמיד: לעתיד לבוא, ממי אנחנו צריכים להיזהר?

אמרתי לכם. אתם צריכים להיזהר מכל אחד שהוא לא מהמסגרת שלנו. אם אדם בא ורוצה ללמוד ומתכופף כלפינו, זאת אומרת, נכלל איתנו יחד, בסדר. אבל אם הוא מתחיל להסביר לנו שיש לו משהו אחר, לא. אנחנו הולכים רק לפי מה שכתוב אצל בעל הסולם ורב"ש.

שאלה: יש מצבים שאנחנו משקרים ויודעים שאנחנו משקרים, אבל יודעים גם להצדיק את השקר הזה. מה המצב הזה?

זה כשאנחנו רוצים לחזק את החברים.

שאלה: אדם שנכנס לתוך עביות בלי מסך מבין את זה, אבל אני לא מבינה כשאני נכנסת לעביות בלי מסך. מה אני צריכה לעשות?

דברי עם חברות עוד יותר ותביני על מה מדובר.

שאלה: כתוב "כשהשקרים הם קטנים..", מה המשמעות?

שקר קטן אי אפשר לזהות, כי הוא קטן. שקר גדול אפשר לזהות. לכן אנחנו צריכים להשתדל לזהות את השקר הגדול שממנו והלאה אנחנו מתחילים את התיקון.

שאלה: יש כבר מסך כללי ב"בני ברוך", בארגון שלנו?

עדיין אין מסך משותף. אנחנו רוצים שהוא ייבנה.

שאלה: בעשירייה שלנו יש חבר שיש לו משהו נוסף, איזו אקסטרה, החבר הזה בעצם לא ממש משתתף. אבל הוא עדיין בווטסאפ שלנו. האם זה עדיין משהו שיכול לאיים עלינו?

לא. אם הוא לא כל כך מעורב בנו אז זו לא בעיה.

שאלה: ידוע שאין יותר מרצון להשפיע לכוונה על מנת להשפיע. איך נייחס את האיגרת הזאת לנו ובשבילנו?

על ידי מה שהוא כותב. תיכף נקרא שוב.

קריין: אגרת ט"ז, פסקה שלישית, דבר המתחיל "ידוע לנו הכלל".

"ידוע לנו הכלל שנהוג בכל העולם, שמי שהוא אומן לא טוב כשהוא בא (בין) בעלי מלאכה [לא] טובים ולומד ממעשיהם, היינו שהוא בעל מקצוע, למשל סנדלר, כשבא בין סנדלרים שאינם בעלי מקצוע, אזי הם נותנים לו להבין לא כדאי לעשות סנדל טוב אלא תעשה איך שהוא יוצא, ולא כדאי לעשות מנעל טוב ויפה.

או חייט אם הוא בעל מקצוע, אזי כשהוא בחברת חייטים שאינם בעלי מקצוע, אזי הם נותנים לו להבין, שלא כדאי להתאמץ ולתת יגיעה ועמל שהמלבוש יהיה נקי ומסודר, ושיהא מותאם לבעל הבית. לכן הוא צריך להזהר, שלא לבוא במגע עמהם.

מה שאם כן מי שהוא בנאי, כשיבוא בחברת חייטים, אין הוא יכול ללמוד ממעשיהם הרעים, משום שאין כל קשר ביניהם. מה שאם כן באותו מקצוע, אזי כל אחד צריך לשמור על עצמו שיבוא במגע רק עם אנשים טהורי לב."

שאלה: מה זה נקרא "טהור לב"?

"טהור לב", שהוא בלי כל מיני חשבונות באמת רוצה להגיע למטרת הבריאה, אז נקרא "טהור לב".

שאלה: מהו "מלבוש מתאים לבעל הבית"?

מסך ואור חוזר.

שאלה: "כמו שחייט שלא הולך בין חייטים שהם גרועים", אז איך אנחנו יכולים לזהות ודווקא לבחור בינינו, בסביבה שלנו, את הכוח בחברים שאנחנו רוצים ממנו להתפעל, ממנו לצמוח, ממנו לגדול?

אנחנו מתפעלים מהקשר בינינו. ואנחנו מתפעלים מהחיבור ועד כמה אנחנו רואים דוגמאות מחברים, שרוצים רק להגיע לחיבור ולחיות מהחיבור.

שאלה: לפי הטקסט, אם אני רצה לגלות את הבורא אז אני צריך להיזהר הכי הרבה מהחברים שלי, ומכל קבוצת "בני ברוך". כי הם כאילו הסביבה שלי שמהם אני צריך ללמוד. זה נכון?

אין לך עוד עם מי ללכת, רק עם החברים שלך. ואתם צריכים כל פעם לבדוק את עצמכם, באיזו מידה אתם רוצים ללכת קראת החיבור המתגבר.

שאלה: בעל הסולם לפי הדוגמה של המקצוע, רוצה להגיד שאנחנו נהיה מקצוענים ברוחניות?

כן.

תלמיד: מהי דרגת המעבר בין אדם לבין הבורא?

מסך על מנת להשפיע שהאדם מפתח כלפי החברים, מתחבר לחברים להיות "כאיש אחד בלב אחד" וכולנו יחד מתחילים לעלות לבורא. זאת אומרת, האמצעי בין אדם לבורא זו קבוצה בחיבור.

שאלה: איזו עבודה אנחנו צריכים לעשות כדי שהקבוצה האידיאולוגית של "בני ברוך" תהיה בשבילנו מסך חזק כמוך?

דברו ביניכם, כי זה מה שיהיה לכם. אני לא נצחי. תשתדלו להתחבר ביניכם כך שתהיה קבוצה אידיאולוגית חזקה ביניכם והיא תכוון אתכם - נכון.

שאלה: איך אפשר לבדוק שבאמת אנחנו הולכים לכיוון החיבור כל פעם? אם אנחנו לא מבדילים בשקר, אנחנו יכולים לטעות בקלות.

זה לא נכון. אנחנו כל הזמן נמצאים בבירורים. כל הזמן נמצאים בזה שרוצים לברר האם אנחנו עושים נכון או לא נכון. וכל הזמן קוראים על זה מאמרים, אגרות, איך להיות מחוברים נכון כדי לגלות בתוך החיבור שלנו את הבורא.

תלמיד: איך מדברים נכון בקבוצה?

זה לא לעכשיו, על זה יש המון חומר.

שאלה: כמה שתדבר יותר עם החברים, אתה מתרחק מהם יותר. ולא ברור אם זו התרחקות שלי מהם או שלהם ממני. איך אפשר למצוא את נקודת האמת שאפשר להחזיק בה? כי כרגע אני כאילו תופסת את עצמי שאני מרגיעה את עצמי באיזה אופן.

אתם צריכים כולכם, גברים ונשים, כל אחד בעשירייה שלו, לתת מקסימום כוחות לחיבור. אין יותר מה לענות. מקסימום כוחות לחיבור. רק על ידי חיבור המתגבר, אתם עוברים את המדרגות מקטן לגדול יותר ויותר.

שאלה: ישנה בעיה שאני לא יודע איך לנהוג. הרב"ש אומר לנו שצריך לבחור את האנשים שאתה נמצא איתם, שהם מסורים. בעשירייה שלי, ואני בטוח שזה בכל העשיריות, יש מידות שונות של מסירות של חברים. אבל אלה שהם פחות מסורים הם תובעים שתנתן להם ערבות בדיוק כמו לכולם. ואני לא יודע איך לסדר את זה בצורה נכונה, וזה מפריע.

תדאג לעצמך ככל שאתה יכול להיות ממש בחיבור השלם, ככל שאתה יכול לתאר אותו לעצמך. זה מה שעליך לעשות, כלום חוץ מזה.

שאלה: אני מקבל תענוג מאוד גדול מהשיעור שאתה מעביר, מהאור שאני מקבל. אבל אני גם מפחד מהתענוג הזה, כי זה בשבילי. תעזור לי לבנות מסך לכיוון של השפעה.

כל הזמן לחשוב שהתענוג שלך יהיה לא מזה שאתה מקבל, אלא כמה החברים נהנים ממך.

שאלה: העבודה שלנו הגדולה היא כל הזמן צמצום, מסך, ואור חוזר. ותוך כדי כך משווים צורה עם הבורא עד שמגיעים לדבקות השלמה שהוא ישמע שזו היא אמת. האם זה המצב?

כן.

שאלה: האם כל הפעולות שאנחנו עושים היום בחיבור ובהפצה, הכול צריך להביא אותנו לאותה הנקודה של הכרת השקר, זו התוצאה הטובה ביותר?

כן.

קריין: אנחנו בפסקה "ולפי הנ"ל".

"ולפי הנ"ל, כל מי שאתה חושב שהוא עובד ה', אזי אתה צריך להזהר אם הוא בעל מקצוע טוב, היינו שרוצה שעבודתו יהיה נקיה ותמה, שיהיה מגמה לשמו יתברך.

ולכל הפחות, שהוא יודע שאין הוא פועל טוב, ומטכס עצות לנפשו איך להיות בעל מקצוע, ולא פועל סתם שכל כוונתו הוא השכר, אלא פועל ואומן טוב נקרא, שאינו מתחשב עם השכר אלא שהוא נהנה מעבודתו. שאם האומן החייט למשל יודע שהמלבוש מתאים בכל הנקודות לבעל הבית, מזה יש לו הנאה רוחניות יותר מהכסף שהוא מקבל.

אי לזאת, עם אנשים שאינם מהמקצוע שלך, אין דבר אם בא בחברותם משום שאתה עוסק בבנאות, והם עוסקים בבורסקי, ודי למבין".

אם אתה נמצא בקשר עם אנשים שהם לא במקצוע, אתה לא יכול לקלקל את עצמך ואתה לא יכול לקלקל אותם. אני הולך לאיזו חברה של מוזיקאים, ציירים, רקדנים לא חשוב מי ואני יכול לדבר איתם חופשי, אין לי מה לקבל מהם. אנחנו לא מדברים על העבודה הרוחנית, על שום דבר.

"מה שאם כן לאנשים שהם עוסקים בתורה ומצוות, אבל אין הם נזהרים שיהיה המלבוש כראוי לבעל הבית, אזי יש להם רק שכל שהוא נגד התורה, שהפוכה מדעת תורה, ובזה אתה מוכרח להמצא תמיד בעיניים פקוחות... ולהרחיק מאנשים האלה כמטחוי קשת.

מה שאין כן באנשים פשוטים, וכנ"ל". מה שאין כן מהאנשים הפשוטים לא צריכים להיזהר. "לכן, עם אנשי "מזרחי" אין לך קשר, אזי אין אתה צריך לשמירה כל כך. ומאנשי "אגודת ישראל" כבר נחוץ לשמור מהם", זאת אומרת ככל שהאנשים יותר ויותר חכמים, מתקדמים בתורה, בכל מיני עצות כאילו רוחניות, תיזהר מהם כמה שיותר. "ואנשים חסידים - כבר זקוק אתה לשמירה יותר גדולה. ולאנשים שהיו קרובים לרבנו זצ"ל", לבעל הסולם "כבר צריכים לפקוח בעיניים פקוחות, כנ"ל". תיזהר מהם מאוד.

"אבל באמת יש עוד טעם בהדבר. והוא מיוחד על פי דברי האר"י הקדוש, ולפי ביאור אאמו"ר זצ"ל בספרו תלמוד עשר הספירות, שהרב נותן טעם לדבריו, מדוע בעולם הנקודים מלך הדעת, שהוא קומת כתר, שהוא מלך הראשון, בעת השבירה נפל למטה יותר מכל המלכים", אומנם שהיה הכי גבוה "משום שכל שהעב ביותר, הגם שהוא משובח ביותר בזמן שיש לו מסך, מה שאם כן כשנאבד לו המסך הוא גרוע ביותר. לכן נפל יותר למטה מכל המלכים.

ואפשר לפרש דבריו, אלו שהולכים בדרכי ה' יתברך להם רצון לקבל כפול הן לגשמיות הן לרוחניות כמו שאמרו רבותינו זצ"ל.

לכן, אלו המקורבים שהיו לרבנו זצ"ל, בזמן שהיו נשענים, אזי היה להם מסך ועביות, מה שאם כן כעת, שאין להם שום הכנעה, ואין להם שום ענין לעשות מסך, אלא כל עבודתם הוא רק איך שיינע יודין (יהודים יפים) או רבי'ס, אזי זהו עוביות בלי מסך. וממילא יוצא את כל מה שיוצא מהם, ואצלי הם חשודים על הכל, ואין מי שיעכב על ידם, ודי למבין.

אני קיצרתי מפני אני לא רוצה שהם יהיו במחשבותי, כי ידוע לך הכלל במקום שאדם מחשב שם הוא. אלא מטעם שאני מכיר בך שאתה אוהב לדעת את האמת, הוכרחתי לעלות על מחשבותי את העוביות בלי המסכים, שהם מבחינת שבירת הכלים, אשר עדיין לא עלו על המסילה שיהיה באפשרות לבררם, וה' ירחם.

להבין את הנ"ל ביותר ביאור, אתן לך דוגמא קצרה. הלא ידוע שלכל מדרגה ומדרגה יש בחינת אמצעי, הנכלל מ-ב' הבחינות ביחד. כמו בין דומם לצומח יש אמצעי בשם עצי אלמוגים, ובין צומח לחי יש אבני השדה, שהם בעלי חיים הקשורים בטבורם לארץ ויונקים משם, ובין החי להמדבר יש קוף.

אם כן נשאלת השאלה, מהו האמצעי בין אמת לשקר. מהו הנקודה שהוא נכללת מ-ב' בחינות ביחד.

וטרם שאני אבאר אני אוסיף כלל אחד, שזהו ידוע שדבר קטן אי אפשר לראות. מה שאם כן דבר גדול, יותר קל לראות. לכן משום זהו, בזמן שאדם עוסק במעט שקרים, אין הוא מסוגל לראות את האמת, איך שהוא הולך בדרך השקר. אלא הוא אומר, שהוא הולך בדרך האמת. ואין לך שקר גדול מזה.

והטעם הוא, משום שאין לו כל כך שקרים שיוכל לראות את מצבו האמיתי. מה שאם כן בזמן שהאדם רכש לו הרבה שקרים, נמצא שהשקר כבר נתגדל אצלו בשיעור, שאם רצה לראות, כבר זה באפשרותו לראות. נמצא שעכשיו היינו בזמן שהוא רואה את השקר, זאת אומרת שהוא הולך בדרך של שקר, אזי הוא רואה את מצבו האמיתי.

היינו, שהוא רואה את האמת בנפשו, איך לעלות על המסילה הנכונה. נמצא שהנקודה הזה, שהוא נקודת האמת, שהוא הולך בדרך השקר, הוא האמצעי בין אמת לשקר. שזהו הגשר המקשר בין האמת להשקר. שנקודה זו הוא הסוף של השקר, ומכאן ואילך מתחיל דרך האמת.

ועל דרך זה יובן לנו מה שאמר אאמו"ר זצ"ל, שבכדי לזכות לשמה צריכים מקודם להכין שלא לשמה הכי גדול, ואחר כך יכולים לבוא לשמה.

ואפשר לפרש על דרך הנ"ל, היינו שלא לשמה נקרא שקר, ולשמה נקרא אמת. ובזמן שהשקר הוא קטן, היינו שהמצוות והמעשים טובים הם מועטים, נמצא שיש לו שלא לשמה קטן, ואז אין הוא מסוגל לראות את האמת. לכן הוא אומר אז, שהוא הולך בדרך הטוב והאמת, היינו שהוא עוסק בלשמה.

מה שאם כן כשעוסק ביום ובלילה בתורה ומצוות שלא לשמה, אז הוא מסוגל לראות את האמת משום שעל ידי רבוי שקרים נעשה אצלו גדול, נמצא שהוא רואה באמת, איך שהוא הולך בדרך השקר. ואז הוא מתחיל לתקן את מעשיו.

היינו, שאז הוא מרגיש, שכל מה שהוא עושה הוא רק שלא לשמה, ומהנקודה הזו עוברים לדרך האמת, היינו לשמה. ורק כאן בנקודה זו, מתחיל את הענין "משלא לשמה באים לשמה". מה שאם כן מקודם זה טוען שהוא עוסק לשמה, ואיך אפשר לשנות את מצבו ודרכו.

לכן, אם האדם מתעצל בדרכי עבודה אין באפשרותו לראות את האמת, איך שהוא משוקע בהשקר. אלא על ידי רבוי בתורה ומצוות להשפיע נחת רוח ליוצרו, אזי יכולים לראות את האמת, איך שהולכים בדרך השקר הנקרא שלא לשמה, וזהו נקודה האמצעית בין אמת - לשקר.

לכן עלינו להתחזק בדרך ה' כפי שהורו לנו אאמו"ר זצ"ל, ונתחזק בבטחון עז ובכל יום יהיה לנו כחדשים. שצריכים לחדש בכל עת את היסודות, שעל ידי זה נזכה ליתד שלא תמוט לעולם, ונצעד קדימה."

אמן. זו האיגרת. אני מקווה שאתם תפסתם קצת ממנה, אני רואה ומרגיש את זה, ואנחנו נמשיך.

תקראו לבד, תנסו ממש עם העיפרון לעבור על האיגרת הזאת, ואם יהיו שאלות תרשמו אותן בצד ואנחנו עוד נדבר על זה.

(סוף השיעור)