שיעור בוקר 11.02.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "מבוא לספר הזהר"

אותיות א'-ו'

מבוא לספר הזהר

אות א'

"היות, שעומק החכמה, שבספר הזהר הקדוש, סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר, מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק, כדי לפרש דבר אחד, שבספר הזה עד סופו. והביאור, שעשיתי, אינו אלא סולם, לעזור להמעיין, לעלות לגובהם של הדברים. ולהסתכל, ולעיין בדברי הספר עצמו. לכן, מצאתי לנחוץ, להכין את המעיין, וליתן לו דרך ומבוא, בגדרים נאמנים, איך להגות ולהשכיל בהספר."

אות ב'

"בראשונה צריך שתדע, שכל המדובר בספר הזהר, ואפילו בדברי אגדה שבו, הוא ערכים של עשר ספירות, הנקראות כח"ב חג"ת נהי"מ, וצרופי ערכיהן. בדומה לכ"ב האותיות, שבשפה המדוברת, שצרופיהן מספיקים לנו, לגלות כל חפץ וכל חכמה. כן הערכים וצרופי ערכים שבע"ס, מספיקים לגלות כל החכמה שבספר השמים.

אכן, יש בזה ג' גדרים, שצריכים להזהר בהם מאד, שלא לצאת חוץ מהם, בעת העיון בדברי הספר. ומתחילה אציע אותם בקיצור. ואח"כ אבאר אותם בהרחבה".

אות ג'

"גדר א'. כי יש ד' אופנים בדרכי ההשכלה, המכונים:

א. חומר,

ב. צורה שבחומר,

ג. צורה מופשטת,

ד. מהות.

וכן הוא בהע"ס, כמו שאבאר להלן. ותדע, שבמהות, וכן בצורה מופשטת שבע"ס, אין לזהר עסק כלל. אלא רק בחומר שבהן. או בצורה שבהן, בעודה מלובשת בחומר".

אות ד'

"גדר ב'. בהיות, שכללות כל המציאות האלקית, בקשר עם בריאת הנשמות ודרכי קיומן, נבחנת לנו בג' הבחנות, שהן:

א. אין סוף ברוך הוא,

ב. עולם האצילות,

ג. ג' העולמות, הנקראים בריאה יצירה עשיה.

תדע, שאין הזהר עוסק, אלא בג' העולמות בי"ע. וכן בא"ס ב"ה ועולם האצילות, בשיעור, שבי"ע מקבלים מהם. אבל בא"ס ב"ה ועולם האצילות, בבחינתם כשהם לעצמם, אין הזהר עוסק בהם כלל".

שאלה: מה זה חומר ומה זו צורה שבחומר?

כנראה שבאיזשהו מקום כתוב על זה, תמצא זאת אחר כך.

תלמיד: ולפי גדר ב', על מה מדובר בזוהר, האם רק על עולמות בי"ע?

כן.

אות ה'

"גדר ג'. היות, שיש בכל עולם ועולם מבי"ע, ג' בחינות:

א. הע"ס, שהן האלקיות, המאירות באותו עולם,

ב. נשמות, רוחות, ונפשות בני אדם,

ג. יתר המציאות שבו, המכונים מלאכים, לבושים, והיכלות, שלפרטיהם אין מספר.

תשכיל: שאע"פ שהזהר מרחיב ביאור כל הפרטים שבכל עולם, מ"מ צריך שתדע, שעיקר דברי הזהר, מרוכזים תמיד, רק לבחינת נשמות בני אדם, שבאותו עולם. ומה שמדבר ומבאר שאר הבחינות, אינו אלא, כדי לדעת השיעור, שהנשמות מקבלות מהן. ומה שאינו נוגע לקבלת הנשמות, אין הזהר מדבר בהם, אפילו מלה אחת. לפיכך, אתה צריך להשכיל, בכל דבר המובא בספר הזהר, רק במה שנוגע לקבלת הנשמה.

ומתוך שאלו ג' הגדרים, הם חמורים ביותר, ואם המעיין לא ידע להזהר בהם, ויוציא דברים מחוץ לגדריהם, תיכף יתבלבל לו הענין. לכן מצאתי לנחוץ, לטרוח ולהרחיב הבנתם, של אלו ג' הגדרים, עד כמה שידי מגעת. באופן, שיהיו מובנים לכל נפש."

שאלה: נראה שאנחנו מדברים על דברים כל כך חשובים, כך שאולי כדאי שנקרא את זה כמה פעמים ונקבל הסבר על הדבר הזה. הרי כל הבסיס יושב כאן בכמה משפטים, ויש כל כך הרבה פרטים שזה כבר מבלבל, אפילו בצורה מתודית.

כך הוא חשב שנכון לכתוב, מתחילה למגמר. נקרא את כל המבוא הזה ואחר כך נראה, אולי אנחנו צריכים לחפש עוד, אני לא מוסיף מעצמי.

שאלה: בכל זאת הייתה יכולת למקובלים לתאר את המצבים בהשתלשלות מלמעלה למטה. מאיפה היו להם כלים לתאר את זה?

ודאי שמלמעלה. יותר מזה אני לא יכול להגיד.

שאלה: שאלה על גדר הב'. קראנו עכשיו ב"תלמוד עשר הספירות", ואם אני מבין התיאור שם מתחיל מאין סוף. דווקא ספר הזהר, שהוא הספר הכי חשוב בחכמת הקבלה, מגביל את עצמו לעולמות בי"ע ומה שהנשמות מקבלות מאצילות.

כן.

תלמיד: מה אנחנו יכולים ללמוד מזה שאפשר לכתוב על מצבים יותר גבוהים, אבל הספר החשוב ביותר מדבר דווקא על הרמה הזאת?

אני לא יכול להגיד. אני מקבל את מה שהם השאירו לנו וכך אני הולך.

תלמיד: המבוא הזה הוא בעצם מכין אותנו לקריאה בזוהר, וכשלמדנו זוהר היינו מתמקדים בלחשוב על החברים.

כן.

שאלה: הוא כותב פה, תזהר, "רק במה שנוגע לקבלת הנשמה". מה זה העיקרון הזה שבלי חיבור, בלי קשר בינינו, אנחנו נתבלבל?

אנחנו לא נגלה שום דבר. אלא הזוהר כותב אך ורק לאלו שעל ידי חיבור ביניהם בונים מקום נכון לקבלת האור העליון.

תלמיד: האם חבר בעשירייה צריך כל הזמן לשמור שהוא נמצא ונכלל בתוך העשירייה בזמן הלימוד?

ודאי.

אות ו'

"וכבר ידעת, שעשר ספירות הן, הנקראות חכמה בינה תפארת ומלכות, ושורשן הנקרא כתר, (והן עשר, להיות ספירת התפארת בלבדה, כוללת בתוכה שש ספירות, הנקראות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, ויסוד. וזכור זה לכל המקומות, שאנו רגילים לומר, ע"ס, שהן חו"ב תו"מ).

ובדרך כלל, הן כוללות כל ד' העולמות אבי"ע. כי:

א. עולם האצילות הוא ספירת חכמה,

ב. ועולם הבריאה הוא ספירת הבינה,

ג. ועולם היצירה הוא ספירת התפארת,

ד. ועולם העשיה הוא ספירת המלכות.

ובפרטות, לא בלבד, שכל עולם ועולם, יש בו ע"ס: חו"ב תו"מ, אלא, אפילו פרט קטן שבכל עולם, יש לו ג"כ אלו ע"ס: חו"ב תו"מ, כמ"ש לעיל בהקדמה [הקדמה לספר הזהר] אות מ"ד ואות נ"א ואות ס"א, עש"ה ואין להאריך כאן."

(סוף השיעור)