כנס נשים עולמי – נובמבר 2022

שיעור 13.11.22 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תפקיד האישה בתיקון העולם ללשמה

קריין: ערב טוב לכל הנשים, יש 900 נשים כאן באולם, ועוד מאות רבות של החברות שלנו מהכלי העולמי נמצאות איתנו על המסכים.

סוף סוף אנחנו מגיעים לזמנים מיוחדים מאוד, אנחנו רואים שיש שינויים גדולים בעולם, שינויים שהם גם כלפי ההנהגה וההשגחה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שאנחנו מרגישים התקרבות לזמנים של התיקון הכללי הסופי. קודם כל רואים זאת מכך שבאמת יש מקום לנשים להופיע, להתקרב לחכמת הקבלה, בכלל לנהל את העולם, דבר שלא היה במשך כל תולדות האנושות, ולכן זה זמן מיוחד.

אני מקווה שהנשים שלנו כאן ובכל מקום בעולם, בכל המדינות, שומעות ומבינות שזה הזמן שנשים צריכות להיות יותר אקטיביות, יותר פעילות ולהפעיל את כל באי עולם כך שירגישו שהזמן הוא זמן חדש. כמו שכתוב גם בהרבה מקומות במקורות שלנו, זה הזמן של האישה. זה הזמן שמלכות הכללית יוצאת אחרי כל ההכנות שנעשו במיוחד בשבילה, והיא כבר צריכה לצאת ולסדר את העולם.

אנחנו נראה את זה מהפסוקים, אומנם לא כתוב על זה כל כך הרבה אבל כתוב מספיק, ואם אנחנו מבינים אז יש לנו על מה לסמוך. נתחיל לעבוד, זה זמן של עבודה, זה זמן של הפצה, זה זמן של הכנת העולם לקראת התיקון הסופי. השלב אחרון בתיקון העולם הוא שנשים נכנסות לתפקידן ומסדרות את העולם כמו שצריך.

קריין: פסוק ראשון.

"אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור."

(מדרש זוטא. רות ד, י"א)

קודם כל אני מקווה מאוד שאתן תהפכו את הספרים ותראו, תפתחו ותגלו עד כמה כתוב על זה, אומנם פה ושם ולא בצורה ברורה, גלויה ותקיפה, אבל תגלו שכתוב גם ב"זוהר" ובמדרשים, עד כמה העניין של מלכות, אישה, נשים צדקניות, נוקבא וכן הלאה, כל העניין הזה, עד כמה הוא דווקא עם דגש על זמננו ועל התיקון האחרון. כלומר "אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור" נאמר דווקא עליכן ועל זמנינו.

קריין: פסוק שני.

"כל ימי שרה היו תמימים בעבודת ה', היא שִׁעבדה כל רגע מחייה וכל ניצוץ מכוחה לעבודת ה', ולא השאירה כלום לשליטת יצר הרע, זוהי מידת המלכות האמיתית."

(הרב אליהו דסלר. מכתב מאליהו)

אישה מסמלת לנו את המלכות, את המלכות האמיתית שכולה לוקחת על עצמה את כל העבודה ומעלה אור חוזר, זאת אומרת מעלה השפעה חזרה ממנה לבורא דרך כל הנשמות. אתן צריכות להבין שזו העבודה שלכן, ונקווה שתעשו זאת כי הזמן בדיוק ראוי ומוכן לזה.

דווקא לא מדברים על זה יותר מדי, או בכלל לא מדברים, אבל הכוחות העליונים והסדר של העולמות, הספירות, הפרצופים, כל המערכת העליונה מוכנה לזה ודורשת שאתן תתקרבו למערכת הזאת ותתחילו לחשוב ברצינות על השתתפותכן הנכונה בתיקון העולם.

שאלה: מה המיוחד בנשים צדקניות בדור שלנו? מה בעצם נדרש מאיתנו?

הדור שלנו הוא דור מיוחד כמו שכותבים בעל הסולם ועוד הרבה מקובלים, שהדור הזה הוא דור המשיח, דור שכולו מיועד לתיקון האחרון. אנחנו רואים את זה גם לפי התפתחות חכמת הקבלה, לפי גילוי חכמת הקבלה שנעשה בדור שלנו, לפי זה שהכול פתוח, הכול מוכן, ונדרשת רק העבודה שלנו שתלויה במידה שנתחבר בינינו, ועד כמה נרצה לבצע את הפעולות שהשאירו לנו כל הדורות הקודמים.

שאלה: מה זאת אומרת "כל ימי שרה היו תמימים בעבודת ה'", מה הכוונה ב"תמימים"?

"תמימים" זה מסורים לזה, זה סמל של הנוקבא המתוקנת. אומרים שבכל דור ודור יש מעשה כזה מצד הנוקבא הכללית, ושרה הייתה סמל של הנוקבא המתוקנת ולכן כך כותבים עליה.

שאלה: ארבעים שנה למדתי "הלכות", וידעתי מה זה תמימות, לשמור על הבית, לדאוג. ארבעים שנה אני מחזיקה את המשפחה חזק מאוד, בצניעות, במסירות נפש. מה ההבדל בין מה שעשינו אז לבין מה שאנחנו צריכים לעשות היום? כל הדברים שיש בחכמת הקבלה מדהימים, אלו דברים שלא ידעתי לפני כן ואני מסכימה עם כל מילה, אבל מה עוד אני אמורה לעשות?

קודם כל אנחנו צריכים ודאי לשמור על הבית, על המשפחה והילדים, אלו דברים אנושיים. אבל אם אנחנו מדברים על התיקון הרוחני, אז הוא בזה שאנחנו רוצים להתקרב לחיבור בינינו. הכלל הגדול בתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך", וחכמת הקבלה דווקא מסמלת את החיבור כנקודה החשובה ביותר, גם בעל הסולם ורב"ש כל הזמן כותבים על זה, וכך כותבים כולם בעצם.

אנחנו צריכים לשים יותר ויותר דגש קודם כל על החיבור שלנו במערכת העולמית של "בני ברוך", כל אחד דרך העשירייה שלו, ואחר כך לפרסם את הידיעה החשובה ביותר בכל העולם, בין כל הנבראים. ההשגחה העליונה, ההנהגה העליונה, כל הכוחות שמנהלים את האנושות מתחילים להיות יותר ויותר מרוכזים לחיבור בינינו, לדרישת החיבור בינינו, וככל שנהיה באותה התנועה כלפי הכוחות האלה, כך נרגיש את עצמנו בעולם יותר טוב, בביטחון, בשלווה ובהתקדמות נכונה.

אבל אם לא נלך לפי מה שנדרש מאיתנו על ידי הכוחות העליונים בחיבור בינינו, אז נרגיש הרבה יותר גרוע. ולכן כדאי לנו לחשוב איך אנחנו מזרזים את ההתפתחות שלנו בחיבור, זה העיקר. אני יודע, ובכלל אנחנו יודעים עד כמה זה לא פשוט, אבל אם לא נעלה את דגל החיבור, את עניין החיבור למעלה מכל יתר הדרישות, אז לא נוכל להשיג שום תוצאות טובות בצורה אישית במשפחה, בבית, במדינה ובכלל בעולם. הכול תלוי בכמה ניתן כוחות לחיבור, ואתם תוכלו לראות שאם נתקדם בחיבור, עד כמה נפתור את כל יתר הבעיות אפילו אלו שלא נראה לנו שהן שייכות לחיבור.

שאלה: במבט לאחור לאישה לא הייתה משמעות. אחר כך נלחמנו על הזכות לבחור, ואז הייתה פריצה מטורפת של נשים לכל מיני תחומים ואיבדנו קצת את הכיוון. מה תפקיד האישה עכשיו, בדור האחרון אחרי שעברנו את כל הטלטלות האלה מאפס עד שהגענו לכנס הזה?

בעצם כבר דיברתי על זה. כמו שאומר בעל הסולם, אנחנו נמצאים בדורות המשיח, בדור האחרון, בדור של התיקון הגדול של כל העולם, אז כאן חשוב במיוחד שהחלק הנשי שהיה יחסית רדום, אם אפשר כך להגיד, בעבודה רוחנית, יתעורר ויתחיל לעשות את עבודת החיבור בצורה אינטנסיבית. זה מה שיש לי להוסיף. דיברנו על זה, לא כלפי נשים, אלא בכלל, כמה מחובתנו בזמננו לפעול לחיבור.

שאלה: בעבר אמרת שבעניין הלימוד והדרך שלנו, חשובה האיכות ולא הכמות. יש המון חברים היום שמתקדמים רוחנית ואולי הם גם מאחורי המחסום, למה זה לא מספיק כדי שהגאולה תגיע ויקרה כול מה שצריך לקרות בגמר התיקון הכללי?

גמר התיקון הוא גמר התיקון לכולם. זאת אומרת, כל אחד ואחד שיש לו הכנה פנימית מצד הטבע, מצד הבורא, לתיקונים, לחיבורים, חייב לבצע את זה. ולכן אין כאן שאלה האם מישהו רוצה או לא רוצה. מי שיש לו הכנה שהוא צריך לגרום ליישום התפקיד שלו בדור האחרון חייב את זה לעשות. גם גברים וגם נשים. ולא יכול להיות שהתיקון ייגמר ללא נשים. השתתפות הנשים היא כשל הגברים, ממש באופן שנשים ירגישו כמה הן צריכות לעשות סדר מצידן.

שאלה: האם יש הבדל בין תפקיד האישה לתפקיד הגבר בתיקון הכללי במובנים הרוחניים הגבוהים וגם ברמה הפרקטית?

כן. גם גברים וגם נשים, כל אחד פועל בחלק שלו. לגברים יש עבודה קצת אחרת מנשים, באופן החיבור, באמצעים לחיבור. אבל גם אלו וגם אלו בעצם חייבים להגיע לחיבור, אלו שיש להם נקודה שבלב. לכן הן נמשכות לדעת על העולם, על תפקיד העולם, על הבורא, על החיבור עימו, הגילוי שלו. זה בעצם מה שאנחנו חייבים לעשות בזמן הזה במיוחד. להשתדל להתחבר ובחיבור שלנו לגלות את הכוח העליון. זה תפקידנו.

שאלה: כשאנחנו פועלות בעשירייה ולומדות, איך נדע שאנחנו מתקדמות, מתקרבות, פוסעות בדרך הנכונה?

אנחנו לומדים איך להתקדם לעניין לשמה, שהוא העיקר, וצריכים לגלות שנמצאים, או לפחות מתקרבים, לשם. זאת אומרת, להרגשת הכוחות הרוחניים הפועלים בעולם ושנהיה מסוגלים לעבוד איתם בשותפות ועל ידי כך להגיע לכוח גילוי הבורא.

שאלה: התכנסנו כאן, ובאמת קיבלנו יום מיוחד, אני רואה את כל הנשים, את כל הלבבות האלה שנמצאים כאן. איך, על ידי איזה קסם נוכל להתחבר לאישה אחת?

זאת עבודה. זה לא קסם. אנחנו צריכים לעבוד על כך. על זה כל חכמת הקבלה מדברת. אם היינו יכולים לעשות זאת בלחיצת כפתור זה היה מאוד פשוט והיינו עושים זאת כבר מזמן. העבודה בחיבור היא עבודה יום יומית, עבודה ממושכת. אנחנו צריכים לעזור זה לזה. כל אחד צריך לבטל את עצמו כלפי העשירייה שלו ולגרום לכך שכל העשירייה תקבל מבנה של איש אחד, שכך ירגישו כולם, גם גברים וגם נשים. וכך נתקדם. ברגע שנוכל להתחיל להתחבר בינינו בעשיריות כמבנה אחד נתחיל במבנה הזה להרגיש את הבורא, ממש להרגיש את הבורא שמתגלה מתוך החיבור בינינו. וככול שנוסיף לזה כוחות, הבורא ודאי ייתן לנו כוח התנגדות יותר גדול, ולכל אחד ואחד יהיה יצר רע עוד יותר גדול, ונצטרך להתגבר עליו יותר ויותר. ואז במידה הזאת נוכל לגלות את הבורא יותר ויותר, גם בגדלות וגם בדבקות אליו.

שאלה: איך אנחנו מכניסים את השותף בין 900 נשים פה ועכשיו?

אנחנו לא צריכים לדאוג לדברים גלובליים. זה לא עלינו. ברגע שכל אחת תעבוד בעשירייה שלה כדי לייצב, לחבר אותה יותר ויותר, נראה כמה עזרה, תמיכה יש לנו, לפעמים בעד ולפעמים נגד, כביכול. והכול כדי לייצב אותנו נכון. כמו שאנחנו מלמדים את הילדים, אנחנו שמים לפניהם מכשול שילמדו איך ללכת, איך להסתדר, זה מעין משחק. כך הבורא עושה איתנו. ואז אם נרצה לייצב את העשיריות נכון ונחזיק את עצמנו להתקרב איכשהו, אפילו בצורה מכאנית, פורמאלית, נתחיל להרגיש כמה עזרה יש לנו מלמעלה. שהבורא באמת רוצה שנגלה אותו, נתקרב אליו. נתחיל להרגיש בחיבור שלנו תכונות חדשות שלו, וכך נתקרב לגילוי שלו.

שאלה: מה הוא מצב לשמה שנשים צריכות להוביל את העולם אליו?

נשים צריכות להגיע ל-לשמה כמו הגברים ובכך נגיע לדבקות בבורא. "לשמה" זה נקרא שאני מפסיק לחשוב על עצמי וחושב על הזולת. הזולת הוא עשירייה שמאחוריה, או במרכזה אני מתאר את הבורא. אם אני מעביר את המטרה שלי מעצמי, מ-האני, ל-אנחנו, לעשירייה, ודרך זה לבורא כסיכום של העשירייה, אז זה נקרא שאני מגיעה ל"לשמה".

שאלה: הרבה שנים אתה מדבר על חיבור, אנחנו רוצות להתחבר, כולנו עזבנו הכול ובאנו לפה. אם 900 הנשים הנמצאות פה וגם כל אלה המחוברות אלינו בכל העולם, יתפללו עכשיו מעומקא דליבא לבורא עולם, ויבקשו ממנו לחבר אותנו באהבה ושיתגלה בינינו. האם זה אפשרי, האם זה יקרה?

ודאי שזה אפשרי, אחרת לא הייתי יושב כאן.

תלמידה: אז אפשר לבצע את התפילה ביחד?

את כאילו מצפה לפעולה שעושים ברגע אחד ומקבלים תשובה.

תלמידה: אני לא מבקשת ברגע אחד. עכשיו כולנו באנו לאותה מטרה כדי להתחבר ולבקש.

זו עבודה יומיומית למשך זמן ממושך עד שנגלה בתוכנו, בחיבור הזה, את הכוח העליון.

תלמידה: וזה קרוב, כמו שאתה אומר כל הזמן?

זה לא קרוב ולא רחוק, זה תלוי בחיבור שלנו.

תלמידה: אתה כל הזמן אמרת חיבור ועכשיו הוספת את העולם על כתפנו. אני כל יום קמה בפחד, מה אני יכולה לעשות עוד כדי לחבר את העולם.

רק להתחבר עם החברות שלך בעשירייה, שתרגישו מתוך החיבור בעשירייה שאתן באמת מרגישות גוש אחד. מתוך זה תבינו איך לעבוד בהמשך בצורה יותר רחבה.

שאלה: איך בעשירייה נרכוש את התכונה האמיתית של מלכות, ומה חסר לנו כדי לרכוש אותה ולהגיע אליה?

אנחנו צריכים להגיע למצב שבחיבור בינינו נתחיל להרגיש את הבורא, זו בעצם המטרה, גילוי הבורא לנברא, וזו חכמת הקבלה שכך גם מציירת לנו את תפקידה ומטרתה, גילוי הבורא לנברא בעולם הזה. איפה זה קורה? בחיבור בין בני אדם. המספר האופטימאלי לחיבור בין בני אדם זו עשירייה, לכן אנחנו בונים עשיריות. אם אנשים שיש להם עשירייה מבינים איך אפשר להתחבר, בוויתור אחד כלפי השני, כי כולנו אגואיסטים, וכמה החיבור הזה צריך להיות שלם, זאת אומרת, להרגיש כמה אנחנו, כל אחד כלפי האחרים מוכן לוותר, ולבטל את האגו שלו כדי להיות מחובר, אז רק לזה נשים לב, כל היתר יסתדר. ורק זה בעצם התפקיד שלנו בעולם הזה, כל היתר שייך לחיים הגשמיים, הבהמיים שלנו ולא שייך לרוחניות. העיקר בשבילי לבדוק איך אני נמצא בחיבור בעשירייה.

שאלה: מה חסר?

חסרה חשיבות.

שאלה: איך אנחנו יכולות כעשירייה, להקדים את הבורא?

לא תוכלו להקדים את הבורא אף פעם, כי הוא רוצה את זה מזמן. וככול שתרוצו קדימה תגלו תמיד שאתן אחריו. אבל זה טוב כי הוא מחכה.

שאלה: לאורך השנים שמענו ממך שהתפקיד של הנשים לתת כוח ולחזק את הגברים לבצע את התיקון, מעין כוח עזר. אבל בתקופה האחרונה משתמע, שכוח הנשים מתעלה כאילו על הגברים ואיכשהו תפקיד הגברים עובר לנשים. יש פחד שזה יחליש את הגברים, האם ההרגשה נכונה?

יכול להיות, אם זו ההרגשה שלך אני לא יכול לדבר נגד הרגשה, כך את מרגישה, והרגשה זו הרגשה. אבל אני לא חושב שזה מוריד משהו מהגברים, אני חושב שיש לנשים מה ללמוד מהגברים. כי העשיריות של הגברים מהטבע יותר חזקות, מיוצבות, ויש להן נטייה לחיבור. אנחנו רואים זאת מגיל צעיר, איך בנים יכולים לשחק יחד ובנות לא כל כך. כל אישה היא מבנה בפני עצמו וזה הטבע. ולכן עלינו אולי לעזור זה לזה במשהו, אבל צריך להבין את הטבע. ואני מקווה שנשים יוכלו למצוא את הסגנון הנכון, ואחר כך נצטרך להראות זאת וללמד את כול באי עולם, את כל הנשים בעולם איך הן יכולות להתחבר. הדרישות אלינו מיום ליום נעשות יותר ויותר קשות, הייתי אומר מיוצבות היטב, כי אנחנו מתקרבים לתיקונים גדולים, והדרישות הן כאלו שצריך לקחת ברצינות. אני מאוד מקווה שנעשה זאת ונצליח. אני לא רואה עוד ארגון בהיקף שלנו, שעובד ונמצא בתהליך התקדמות בקצב ובצורה רצינית כמונו. בעזרת ה' נמשיך ונצליח.

שאלה: אומרים "בזכות נשים צדקניות", מה התוספת הזאת "בזכות"?

זכות זה מהמילה זָכות, שהן נעשות זכות בתיקון האגו שלהן, ואז בזכות הזאת הן יכולות לצאת מהאגו, להתעלות מעל האגו וזה נקרא "יציאת מצרים".

שאלה: מה קורה עם יתר הנשים של האנושות שלא מחוברות איתנו?

אין שום בעיה. אם אנחנו נעשה תיקון בהיקף של הארגון שלנו, אני חושב שזה יכול להיות כמעט ומספיק לתיקון העולם. כי יש חיבורים כאלה שאנחנו לא רואים, יש כאלו פעולות שאנחנו מבצעות, מבצעים והן פועלות בהיקף של כל המין האנושי.

אנחנו נלמד במשך השיעור, על המבנה של האנושות וכמה צריכים באמת כוחות כדי להביא את העולם לגמר התיקון. זה לא שכל אחד עם הרשימו הקטן ביותר שלו צריך לעשות תיקונים, זה לא כך. זה בדומה לעם ישראל שהוא כחצי אחוז מכל האנושות, כך גם אנחנו צריכים להתאמץ לעשות מה שמגיע לידינו. וזה יתרחש אחר כך לכולם ויהיה מספיק. אני אשתדל להסביר את זה יותר בשיעורים.

שאלה: נושא הכנס הוא "מתקדמות ללשמה". איך אנחנו יכולות לשאוף ללשמה בצורה נכונה?

קודם כל צריכים ללמוד מה זה לשמה. אני זוכר שחודשים על גבי חודשים, אם לא בכמה השנים הראשונות שהייתי אצל רב"ש, לא הבנתי מה רוצים ממני. חרשתי את "תלמוד עשר הספירות" ואת ה"פתיחה" ובכלל את כל ההקדמות, אבל את המושג "לשמה" אני לא הבנתי. ואת מי לא שאלתי. וקבלתי כאלה תשובות מוזרות, שאני לא רוצה אפילו להזכיר אותן כאן.

לשמה זה דבר מאוד לא פשוט. אני התחלתי לדבר על לשמה בחצי השנה אחרונה. וממש להיכנס ללשמה זה היה מהקיץ ועד עכשיו, כי ראיתי שגם הגברים לא כל כך מבינים מה זה, לא כולם אבל רובם. לכן לשמה זה נקרא שאני נמצא במצב, שאני מתכוון לטובת הבורא ולא לטובתי ואני נמצא בזה, אפשר להגיד, כל הזמן. ואם אנחנו עושים משהו, חושבים על משהו, מבצעים משהו אנחנו כל הזמן חושבים על התוצאות, מה יהיה לי מזה שאני חושב, עושה, מה יהיו התוצאות מהפעולה שלי?

אז לשמה זה נקרא שאני חושב כל הזמן על התוצאות על הפעולה שלי, איך זה יהיה לטובת הבורא,. בלי שאני אפילו בכוח מכוון את עצמי לזה, אלא שאני כבר נמצא ונמשך לזה, זה נקרא "לשמה". הייתי כך אומר בצורה הכי קלה.

שאלה: אני מרגישה איך החברות עכשיו חושבות עלי, ואני רוצה לא לחשוב על עצמי אלא לחשוב רק על הבורא ועל איך דרכי זה פשוט עושה נחת רוח לבורא.

בסדר.

שאלה: בהמשך ללשמה, האם זה שכל מה שאנחנו רוצות לעשות זה בשביל לשמח ולעשות נחת רוח לבורא, זה בעצם הרצון שלנו לקרב את כל האנושות אליו?

כן.

קריין: מי שלא הספיקה לשאול, יש לנו עוד הרבה שיעורים שבהם אפשר לשאול שאלות.

אתן יודעות שאני מוכן לשמוע ולענות, בכל שיעור ושיעור כמה שיש, תשאלו. תרכיבו שאלות בעשיריות, תשאלו מצד העשירייה, זה הרבה יותר עוצמתי ומועיל. זה מה שאני ממליץ. ובאמת תתייחסו ברצינות לתקופה הזאת שבה אנחנו נמצאים, כי אנחנו יכולים כאן להרוויח בגדול ובזמן קצר, במהירות רבה ולהיות בדרגה גבוהה. נגיע לזה. תודה לכן.

(סוף השיעור)