שיעור צהריים 28.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1729,

מאמר 279. "למה נמשלו ישראל לזית"

למה נמשלו ישראל לזית

""אמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל לזית, לומר לך, מה זית לא מוציא שמנו אלא על ידי כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין" (מנחות נ"ג ע"ב).

ענין היסורים שמחזיר את האדם למוטב. וצריך מקודם לדעת מהו ענין של מוטב. ידוע, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, שהכוונה שמצד הטבע האדם אינו דואג אלא לטובת עצמו, וממילא אין שום מציאות שתהיה לו יכולת לעשות תורה ומצוות לשם שמים ולא לטובת עצמו.

אלא על ידי יסורין, היינו בזמן שאינו מרגיש טעם בדברים גשמיים, זאת אומרת שאינם נותנים לו הספקה בחיים שלו. והיות שהאדם נברא על כוונה דלהטיב לנבראיו, הוא אינו מקבל הנאה מספקת שיהיה לו כדאי לחיות בעולם ולסבול את הכל בכדי להשיג את מעט התענוג מה שהגשמיות נותנת לו.

ובשיעור שהוא מרגיש יסורים בחייו, היינו שאין לו ממה לקבל חיות, אז בהכרח הוא מתבטל לעבוד בבחינת השפעה. היינו, בזמן שהוא רואה שעל ידי מעשים של קבלה לא ישיג חיות, אז הוא מתחיל לעשות מעשים של השפעה בכדי שמעשים של השפעה ישפיעו לו תענוג.

נמצא שהיסורים מחזירין אותו למוטב, היינו היסורים שהוא מרגיש שאין לו ממה לקבל תענוג, גורמים לו שיחזור למוטב, היינו שיעשה מעשים של השפעה. כי ענין מוטב הוא בחינת השפעה, כמו שכתוב "רחש לבי דבר טוב, אומר אני מעשי למלך", היינו להשפיע.

נמצא שעל ידי היסורים, שהוא סובל מזה שאין לו חיות, הוא בוחר לעצמו דרך חדשה ומתחיל לעסוק להשפיע.

ואף שגם זה הוא על הכוונה לקבל, אבל זה נקרא בחינת שלא לשמה הקרוב לשמה, שזה ענין שמתוך שלא לשמה באים לשמה, מסיבת המאור שבה מחזירו למוטב. כי מאחר שהוא עושה מעשיו להשפיע, על ידי זה הוא מתחיל להרגיש מאור בהמעשים דלהשפיע. והמאור הזה יש בסגולתו להפוך אחר כך שיעשה להשפיע."

זאת אומרת הכול ברור, איך אנחנו על ידי הייסורים מגיעים למטרה נכונה, טובה.

שאלה: האם המאמר מדבר על אדם שרק מתחיל את הלימודים או גם עלינו שכבר נכנסים - יוצאים, נכנסים - יוצאים?

גם עלינו. אומנם אנחנו כבר עוד מעט מסיימים את הלימודים ולא מתחילים כמו שאת אומרת.

שאלה: כשהבורא לא נותן תענוג בדברים גשמיים אז איפה פעולות האדם? הוא מחייב אותו לפנות לרוחניות. האם זו ההכוונה מצד הבורא?

כן, בטח שהבורא על ידי זה מכוון את האדם בחיים לאן ללכת. בגלל שהבורא ברא אותנו ברצון לקבל אנחנו בורחים מהרע שנראה לנו ורצים לטוב שנראה לנו, וככה הבורא מכוון אותנו.

שאלה: לתלות עולם על בלימה. אם האדם מפחד להישאר במצב תלוי אז איך להילחם בפחד הזה, במה למלא אותו?

את תשתחררי ותרגישי שאת נמצאת בשליטתו.

שאלה: היום בשיעור צהריים לרוב השאלות ענית "כן ככה זה". האם אנחנו מוכנים כבר בצורה תיאורטית, מבינים לגמרי את המאמרים האלה או שחסרים לנו כלים ואנחנו לא יכולים להבין יותר לעומק את המאמרים היקרים האלה?

אנחנו לא מרגישים מה יש במאמרים האלה, לא מרגישים. אנחנו יכולים בשכל לעשות כל מיני הבחנות, אבל אנחנו לא מרגישים על מה מדובר. זו בינתיים העבודה שלנו - להגיע להרגשה.

תלמידה: האם אתה יכול לעזור לנו קצת? אנחנו כנראה עוברים למדרגה חדשה. אולי אנחנו צריכים לשנות משהו בהכנה לשיעור?

לא. רק להתגבר על הניתוק ביניכם. ברגע שאתן מתחברות, אתן כבר מתחילות להרגיש על מה מדובר.

שאלה: במאמר על הייסורים הוא מדבר שזה מחזיר את האדם לבורא, אבל דרך לא לשמה. לפעמים אנחנו מדברים על זירוז זמנים. האם זירוז הזמנים זה רק בלשמה או יש גם בלא לשמה דרך לזרז את הזמנים שלא על ידי ייסורים?

זירוז הזמנים זה גם בלא לשמה וגם בלשמה. אם אתה רוצה להתקדם להתחבר עם לחברים, אז אתה בזה מפעיל כביכול מנוע לזירוז הזמן. אתה ממש מרגיש שאתה לוחץ על נקודת ההאצה וכך מאיץ את כול המכונה.

שאלה: מה ההבדל בין מצב שהחברים שולטים על המוח והלב שלנו לבין שהבורא צריך לשלוט עלינו?

יש הבדל גדול בין שהחברים שולטים עלינו לבין שהבורא שולט עלינו, זה בתוך זה. אם אנחנו מגיעים לחיבור בינינו זה נקרא לאהבת הבריות, אחרי זה יש שלב שאנחנו מגיעים לאהבת ה', לחיבור ואהבת הבורא. מתחילים בתוך אהבת הבריות להרגיש כמה הוא אוהב אותנו.

תלמידה: האם החברים שולטים עלי בזה שאני רוצה לשרת לרצון שלהם?

כן.

שאלה: כתוב פה כשאין כוחות חיות, אי אפשר להישאר במצב של קבלה וכתוצאה מזה הולכים לכיוון השפעה. התהליך הזה, הפניה הזאת, קורה פעם אחת באומות העולם או גם להם יש מדרגות?

לא, הם הולכים ישר אחריכם, בעקבותיכם, אתם מתקדמים ואתם בונים להם את הדרך.

שאלה: האם אפשר להגיד שכל העבודה שאנחנו עושים כרגע בלימוד לשמה, זו בעצם העבודה בלא לשמה?

כן, אפשר להגיד כך, בינתיים.

שאלה: איזה פעולות של השפעה אפשר לעשות בלא לשמה?

תראו בעצמכן, תתקרבו אחת לשנייה.

שאלה: האם הרצון להתעלות למעלה מהדעת הוא זה שעולה מעל הסבל ואז הוא מקרב אותנו לבורא, או יש משהו אחר?

כן.

שאלה: אתמול ניסינו לבנות תפילה ועלתה לנו שאלה, האם אפשר בתפילה לשחק בזה שאנחנו מודים, אפילו שלא מרגישים עדיין, למשל שהבורא חיבר אותנו בלב אחד, או שלא צריך להיות פה משחק?

משחק עוזר.

תלמידה: זאת אומרת שאנחנו יכולים לכתוב שאנחנו מודים על זה?

כן.

תלמידה: אמרת שנמצאים בחושך עדיין. האם אפשר לראות אותו רק כשיש אור מלשמה?

כן. אפשר לראות חושך רק כשיש לך קצת אור, פוטון אחד, אז את יכולה לראות שאת בחושך, ולפני זה בלתי אפשרי לראות שאת בחושך. אז אנחנו לא רואים שאנחנו בחושך, נשתדל להשיג לנו ניצוץ של אור ואז נראה שאנחנו בחושך וזה יתחיל לדחוף אותנו קדימה לאור שלם.

(סוף השיעור)