*טעימות נבחרות משיעור בוקר 24.12.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*הקדמת ספר הזוהר -אמא השאילה בגדיה לבִתה*
אמא משאילה את בגדיה לבתה, כלומר בינה נותנת לבוש שלה דחסדים, לז"ת דבינה ומזה יש אפשרות לקבל את אור החכמה בכל הכלים. אח"כ זה מתפשט הלאה עד גמר התיקון.
בינה עצמה זה העולם העליון, וישסו"ת, ז"ת דבינה, זה העולם התחתון או מלכות אפילו. איפה שיש אור חסדים זה העולם העליון, ואיפה שיש חיסרון בו, זה העולם התחתון.. אם יש אור חסדים, אז כבר מרגישים את עצמם שנמצאים בדרגה עליונה.
ש:
זה
לא
קשור
לאנושות?
ר:
לא,
מדובר
על
מערכות
עליונות.
לפעמים
הוא
נותן
איזושהי
הקבלה
לאנושות,
אבל
זה
לא
שייך.
אמא
נותנת
בגדיה
לבתה,
מדובר
על
ג"ר
דבינה
שמעבירה
את
הכוחות
שלה
דהשפעה
לז"ת
דבינה
או
אפילו
לזו"ן.
לעולם
שלנו
אין
שום
שייכות
בכלל.
אנחנו
נמצאים
מחוץ
לכל
העולמות,
אנחנו
עדיין
לא
נמצאים
בכלל
במערכת
הזאת.
אין
לנו
כוח,
אין
לנו
קשר
לא
לעליות
ולא
לירידות.
במידה
שאנחנו
מתקשרים
בינינו
ודורשים
תיקונים,
אז
אנחנו
מתחילים
להיכנס
לכל
המערכת
הזאת
ועליות
וירידות,
אבל
אם
אנחנו
עדיין
לא
מקושרים
עד
כדי
כך
שזה
יעלה
אותנו,
אז
אין
לנו
לא
עליות,
לא
ירידות
ולא
סולם.
ש:
במה
מתבטא
אור
החסדים
באדם
ההולך
בדרך?
ר:
בזה
שנותן
לו
הרגשת
אחיזה
באמונה
להיות
למעלה
מכוח
קבלה.
ש:
כשאני
מתרחקת
מהטקסט
וחוזרת
אליו,
זה
כאילו
קוראת
אותו
מחדש...
?
ר:
זה
תמיד
יהיה
כך
מחדש,
תמיד.
אפילו
שתחזרי
עליו
אחרי
100
פעמים,
בפעם
ה-101
תרגישי
שהוא
חדש.
זאת
התכונה
של
הטקסטים
קבליים.
כי
בהם
נמצא
האור.
ש:
איך
נוכל
למשוך
האור
אל
תוך
מרכז
העשירייה?
ר:
ע"י
חיבור
בינינו,
*אפילו
אם
אנחנו
טועים,
בסה"כ
בסוף
הפעולה
אנחנו
מתקנים
זה
את
זה
והבורא
מבין
מה
רצינו
ולא
עושה
חשבון
בקפדנות
עם
כל
אחד,
אלא
בסה"כ
עם
כולם*.
השאלה שאנחנו מעלים מתלבשת בדרגה יותר עליונה שמפרשת אותה ומסבירה אותה, ולכן התחתון מבין יותר מה שייך, מה חסר לו כדי להיות דבוק ולהבין את העליון.
ש:
איך
ומאיפה
משיגים
כוח
להשלים
חצי
המדרגה
החסרה?
ר:
*הכל
מלמעלה.
אין
שאלה,
הכל
מלמעלה*.
ש:
יש
משהו
אקטיבי
לעשות,
להתפלל?
ר:
*להתפלל,
להתחזק
בעליון,
לדחוף
את
העליון
למעלה
עם
השאלות
שלך
לדרישה,
בתפילה*.
זוהר
זה
האור
העליון
שיודע
להאיר
עלינו
בצורה,
במידה
ובאופן
כזה
שאנחנו
מתקדמים.
זה
כמו
מורה
שמתייחס
לכיתה
בצורה
מגוונת.
לאלו
כך
ולאלו
כך.
כאן
הוא
לוחץ,
כאן
הוא
צועק,
כאן
הוא
מסביר,
וכאן
הוא
דווקא
לא
רוצה
להסביר,
וכן
הלאה.
זה
הטיפול
בתלמידים,
וגם
אני
בקצת,
ככל
שאני
מבין,
עושה
את
זה.
כך
זה
גם
מלמעלה,
ולכן
האור
העליון
פועל
בצורות
כאלה
ומכין
אותנו
למדרגות
יותר
ויותר
מתקדמות.
ש:
מה
לעשות
כדי
להמשיך
לרוץ
קדימה
ולא
להיבהל?
ר:
*העיקר
לצפות
לתשובות
כתוצאה
מהחיבור,
מהתקרבות
בינינו,
שצורת
ההתקרבות
בינינו
תהיה
דומה
לבורא,
השפעה,
אהבה,
חיבור,
ואהבת
לרעך
כמוך,
בסה"כ.
מזה
נתקרב
לזוהר
ואז
נתחיל
לקבל
מזוהר
הארה,
כמו
השם
שלו,
זוהר,
זיהרא
עילאה*.
*זוהר - מאמר אותיות דרב המנונא סבא*
ש:
המ"ן
גורמים
תמיד
שעשועים
לעליון?
ר:
*כשהתחתון
פונה
לעליון,
לא
חשוב
עם
מה
הוא
פונה,
העליון
תמיד
שמח
מכך.
זה
נקרא
שהתחתון
מעורר
שעשועים
בעליון,
כי
לבורא
אין
שום
בעיה
לתת
לתחתון
כל
דבר
שהתחתון
ירצה.
לכן
כל
בקשה
מצד
התחתון
לעליון,
מעוררת
בעליון
שמחה*.
ש:
איך
אנחנו
יכולים
להעלות
מ"ן
כקבוצה?
ר:
*אתם
צריכים
להתקשר
זה
עם
זה.
לדבר
על
שאלה
שפחות
או
יותר,
לפחות
לפי
המילים,
תרגישו
שאתם
רוצים
אותו
דבר,
ואח"כ
להשתדל
להתאמץ
להיות
סביב
השאלה
הזאת
יחד,
ולעלות
את
זה
לעליון,
שגם
העליון
ירגיש
מה
שאתם
רוצים,
ואז
תרגישו
מהר
מאוד*.
*אני
מבטיח
לכם,
מהר
מאוד
תרגישו
שאתם
מעוררים
את
העליון,
ושהוא
פונה
אליכם
ואתם
מצליחים
להתקשר
אליו.
הוא
מקבל
את
החיסרון
שלכם
ומתחיל
בכם
לטפל.
העיקר
יחד.
אנחנו
יחד
צריכים
לחשוב
על
העליון*.
ש:
כתוב
שלפני
בריאת
העולם
הבורא
הסתכל
באותיות
ושיחק
איתם.
.?
ר:
הבורא
היה
מכין
אותם
לעבודת
התחתונים.
כלומר
*האותיות*
נמצאות
בנו,
והבורא
היה
משחק
איתן,
כלומר
משנה
אותן
בנו,
ואז
היינו
מרגישים
חוסר
שקט
פנימי,
חיפוש,
רצון
משהו
לעשות,
לעלות.
*זה
מִשחק
הבורא
בנו*.
ש:
הבורא
השתעשע
עם
האותיות.
גם
אנחנו
יום
אחד
נלמד
לעשות
זאת?
ר:
ודאי,
*זו
העבודה
שלנו,
אלה
החיים
שלנו.
אנחנו
נעבוד
עם
כל
האותיות
ונרכיב
מהן
מילים
ומשפטים,
כל
הטקסט
של
התורה
מבראשית.
את
כל
המילים
וכל
האותיות
אנחנו
נרכיב,
נספור
אותן
והעולם
לפי
זה
ייתקן.
ע"י
כל
אות
ואות
אנחנו
נתקן
את
כל
המצבים
שבעולם*.
ש:
אתה
מלמד
אותנו
את
זה,
או
מלמדים
מלמעלה?
ר:
גם
וגם,
גם
וגם.
ש:
מהם
התנאים
בעזרתם
נצליח
לחשוב
יחד
בעשירייה?
ר:
להיות
יחד.
מה
להגיד
לך?
כל
מה
שדיברנו
על
איך
להתקרב
זה
אל
זה.
ש:
זה
אומר
בהכרח
יחד
פיזית,
באותו
מרחב?
ר:
לא.
אתה
שואל
אותי
על
זה?
אין
לי
מה
לענות.
כתוב
כאיש
אחד
בלב
אחד.
נו,
לאיזה
לב
תיכנסו
יחד?
ש:
מה
זה
מערכת
האותיות
ותיקונים?
ר:
*אותיות
הן
כמו
קוביות
שמהן
ילדים
מרכיבים
בניינים,
כך
אנחנו
בונים
מהקוביות
האלו
את
הבניינים
הרוחניים
שלנו.
עוד
קובייה
ועוד
קובייה,
כך
אנחנו
יחד
בונים.
אם
אנחנו
בזה
עוזרים
זה
לזה,
אז
אנחנו
בונים
ממש
בית
משותף
ובו
אנחנו
מגלים
את
הבורא,
שהוא
אחד
לכולנו*.
אותיות זו השתתפות של הכוחות שלנו יחד, כדי לעשות פעולות דומות לבורא.
ש:
האם
התחתון
יכול
להרגיש
שהוא
גורם
שמחה
למעלה?
ר:
כן,
ודאי.
ש:
מתי
זה
קורה?
ר:
כשרוצים
להראות
לך
שזה
כך.
אם
עדיין
לא
רוצים
להראות
לך,
כי
זה
יכול
לקלקל
אותך,
אז
אתה
לא
רואה.
ש:
..מה
זה
כל
הכלי
העולמי
להיות
יחד
במחשבה
אחת
על
העליון?
ר:
כל
מצב
רוחני
או
כל
מדרגה
רוחנית
מתחלקת
ל-10
כדי
לפרט
את
עצמה,
לפתוח
את
עצמה,
לגלות
את
העביות,
רצון,
נטייה
לשורש
ככל
האפשר
וכן
הלאה.
לכן
כל
דבר
כלול
מעשר,
מה
שלא
תיקח.
איזושהי
נקודה
בכל
מערכת
העולמות,
לכל
נקודה
יש
תחתיה
התפתחות
והתפרטות
שלה
לעשר.
מכאן
אנחנו
לומדים
איך
להשיג
את
העליון.
*אם
עשרה
מתחברים
יחד,
לא
חשוב
מאיזה
צורות,
איפה
הם
ומה
הם,
הם
לא
צריכים
לבדוק
את
זה,
העיקר
אם
הם
יכולים
להתקשר
יחד,
אז
ה-יחד
הזה
כבר
נמצא
במדרגה
יותר
עליונה
מכולם,
מהם*.
עכשיו
במדרגה
הזאת
שהם
השיגו
כאחד,
הם
מתחילים
לגלות
שיש
עוד
כמוהם,
ואז
עובדים
איתם
שוב
יחד
כאחד,
להתחבר
כאחד,
וכך
כל
הזמן.
כך
הם
יכולים
לעלות
יותר
ויותר,
כל
פעם
להתחבר
לשרה
כאחד,
לעשרה
כאחד,
וכך
עד
שאנחנו
מגיעים
לסוף
כל
המדרגות,
לגמר
התיקון.
ש:
איך
באמצעות
הזוהר
מגיעים
למחשבה
אחת...?
ר:
אנחנו
קוראים
יחד
ורוצים
להתכלל
כאחד
במערכת
אחת.
שנית,
אנחנו
לומדים
את
זה
לפי
הספר
שחיבר
רבי
שמעון
בר
יוחאי,
הוא
הראשון
שגילה
בכלל
את
חכמת
הקבלה
בעולם
שלנו.
אנחנו
לומדים
לפי
מה
שכתבו
רבי
שמעון
והחברים
שלו,
התלמידים
שלו.
לכן
עכשיו
נמצא
בידינו
המקור
הראשון
של
החכמת
הקבלה.
ש:
זה
מה
שמביא
את
כולנו
למחשבה
אחת
משותפת?
ר:
כן,
למחשבה
אחת,
להרגשה
אחת,
לכלי
אחד.
אנחנו
סגורים
יחד
ע"י
ט'
ספירות
ומלכות.
*אנחנו
בסופו
של
דבר
נדמה
לעשירייה
שהייתה
אצל
רבי
שמעון,
וכל
אחד
ואחד
מאיתנו
וכולנו
בעשיריות,
נהיה
במשהו
דומים
לעשירייה
שלו.
דרך
העשירייה
שלו
נקבל
הארה
מלמעלה,
וזאת
תהיה
השגה
שלנו
בעולם
העליון,
בעולם
הרוחני*.
ש:
האם
הבורא
רוצה
להסתתר,
או
שאני
בורח
ממנו?
ר:
מצד
אחד
הבורא
מסתתר,
כי
בזמן
שאנחנו
מחפשים
אותו
אנחנו
רוכשים
כלים
בדרך
איך
לגלות
אותו.
לכן
כדאי
לנו
לרוץ
אחריו
ולחפש,
לפי
הכללים
שהזוהר
עצמו
מספר
לנו.
אנחנו
צריכים
להתאחד
לעשירייה
ויחד
להשתדל
למצוא
אותו.
הוא
אל
מסתתר.
כך
אנחנו
עושים,
כל
העבודה
שלנו
היא
למצוא
את
הבורא.
כשאנחנו רוצים להתקשר בינינו בכל מיני צורות, בכל מיני חיבורים, זה נקרא שאנחנו משחקים עם אותיות.
ש:
אם
אני
מכוון
הכל
במחשבה
שלי
לבורא,
שהכל
מאוחד
בו,
למה
יש
צורך
באותיות?
ר:
כי
לא
מספיק
סתם
להיות
במחשבה,
אבל
מהי
המחשבה
עצמה
שאתה
מכוון?
*לבורא
אתה
צריך
לכוון
רצון,
כוונה,
מצב
נוכחי,
מצב
עתידי.
אתה
צריך
לפתוח
לו
קצת
את
הלב,
רגשות
שהוא
יתקן
אותן.
לתת
לבורא
עבודה*.
ש:
מה
זה
אומר
שהבורא
משתעשע
באותיות?
ר:
הבורא
משחק
עם
אותיות,
בכל
מיני
צורות
הוא
עובד
עם
האותיות
ורוצה
להראות
לנו
מה
יש
בתוך
כל
אות
ואות
ובצירופי
האותיות
יחד.
ככל
שאנחנו
יכולים
למסור
דרך
הקוד
הזה
את
היחס
שלנו
אליו,
וכמה
הוא
מתחיל
לכתוב
על
הרצון
שלנו
אותיות,
כדי
שנבין
אותו.
*הלב
שלנו
הוא
כמו
לוח,
כמו
דף.
הבורא
כותב
עליו
וגם
אנחנו
כותבים
לו
על
הלב
שלנו.
זה
נקרא
כתוב
על
לוח
ליבך.
כך
אנחנו
נמצאים
בהתכתבות
עם
הבורא,
זה
נקרא
אותיות
של
הלב*.
אותיות הם היסוד של התקשרות שלנו ומבינינו ולבורא. רק בעזרת האותיות אנו בעצם חיים.
*מאמר החירות*
ש:
מה
זה
שמהותו
של
האדם
מתמזגת
בתענוג
עם
הבורא
והוא
הופך
להיות
חופשי
ממלאך
המוות?
ר:
מהות
האדם
זה
הרצון
שלו
להתמלא
וליהנות.
היא
מתלבשת
כבר
בתוך
הבורא,
כלומר
כדי
שהבורא
יתקן
אותו,
ימלא
אותו
ויקרב
אותו
אליו.
בזה
מסתכם
גמר
התיקון
של
האדם.
ש:
איך
להתכלל
כך
בבורא
דרך
העשירייה?
ר:
*תאר
לעצמך
שהעשירייה
היא
הבורא.
מאוד
פשוט*.
ש:
אני
נכלל
בכללות
של
משהו?
ר:
אתה
נכלל
בעשירייה
כמו
לאיזשהו
כלל,
ובתוך
הכלל
הזה
היא
צריכה
להעניק
לך
הרגשה,
ביטוי
של
הבורא,
מימוש.
ש:
איך
לעשות
את
זה
ביחד...?
ר:
אם
עושים
ביחד,
*זה
חייב
להיות
ביחד,
אחרת
שום
דבר
לא
יעבוד*.
לכן
אתם
צריכים
להתחבר
ביחד,
וביחד
ככלל
לנסות
לבדוק
איך
להשיג
מצב
כזה
שביניכם
בעשירייה
יהיו
כאלו
יחסים
כמו
היחסים
של
הבורא
כלפי
הנברא.
ש:
מה
זה
אומר
כמו
היחס
בין..?
ר:
השפעה
גמורה,
השפעה
מלאה.
ש:
השפעה
גמורה
מהעשירייה
שלי?
ר:
כן,
העשירייה
שלך.
זה
צריך
להיות
הדדי,
הדדי.
ש:
איך
זה
מורגש
בעשירייה?
ר:
*ילד
שלי,
אני
לא
יכול
להסביר
לך
מה
זה
הרגש
הזה.
צריך
להשיג
את
זה.
ואז
להרגיש.
אתה
תעשה
את
החלק
שלך,
תעשה
את
החלק
שלך*.
ש:
עכשיו
שסיימנו
את
מאמר
החירות,
מהי
חירות?
ר:
*חירות
זה
חירות
ממלאך
המוות,
מהרצון
לקבל
ע"מ
לקבל*,
להפוך
אותו
לרצון
לקבל
ע"מ
להשפיע.
ש:
איך
האדם
מתבטא
בעולם
הזה
כאדם
חופשי?
ר:
*בזאת
שהאדם
רוכש,
ע"י
האור
העליון,
כוונה
ע"מ
להשפיע
בכל
הרצונות
שלו*.
ש:
בהפצה,
מה
זה
אדם
חופשי?
ר:
אדם
חופשי
בעולם
הזה
יכול
לעשות
מה
שהוא
רוצה,
ואף
אחד
לא
יכול
לבוא
אליו,
גם
לא
הבורא,
בכל
מיני
טענות.
ש:
לפי
המאמר
זה
לא
אדם
חופשי
באמת?
ר:
זה
זאת
השאלה,
איך
להיות
כזה
חופשי.
אך
ורק
בתנאי
שאני
מתעלה
מעל
הרצון
לקבל
שלי,
ואין
מצב
כזה
למעלה
מהרצון
לקבל
שלי,
אלא
רק
ע"י
הכוונה
ע"מ
להשפיע
על
פני
כל
הרצונות
לקבל
שלי.
אני
נשאר
ברצונות
לקבל.
רק
אני
רוכש
את
הכוונה
איך
אני
עובד
איתם
בע"מ
להשפיע.
ש:
כשאנחנו
מנסים
להסביר
לקהל
הרחב
את
החירות.....?
ר:
*אם
אתה
רוצה
חירות,
אז
ודאי
קודם
כל
חירות
מעצמך.
כי
מי
שולט
עליך?
קודם
כל
הרצון
לקבל
שלך,
אז
אתה
צריך
להתעלות
ממנו*.
ש:
איך
אפשר
להרגיש
את
הרצון
לקבל
כמלאך
המוות?
ר:
כשאנחנו
מסתכלים
על
העולם
שלנו,
אני
חושב
*שזו
לא
בעיה
לראות
שהאגו
שלנו
קובר
אותנו
ממש*.
ש:
..זה
מלאך
חיים,
נותן
לו
שמחה
מילוי
ר:
אבל
בסופו
של
דבר
אין
אדם
מת
וחצי
תאוותו
בידו.
ש:
אבל
אדם
באותו
רגע
מרגיש...?
ר:
אבל
*האדם
לא
מרגיש
את
החיים.
הוא
מרגיש
שהוא
רץ
אחרי
תענוג
מדומה
שיהיה
בעתיד*.
ש:
בכל
זאת
רואים
שהוא
מחויב
לרוץ?
ר:
*הוא
מחויב
לרוץ,
וכבר
מאמצע
חייו
הוא
מתחיל
לגלות
שכל
הריצה
הזאת
היא
ללא
תוצאה
טובה*.
ש:
הוא
ממשיך
גם
אז
לרוץ..
ר:
*מאין
ברירה.
עומד
מעליו
מישהו
עם
מקל
וכך
מפעיל
אותו*.
ש:
אפילו
שמבין
דברים
שחצי
תאוותו,
זה
עדיין
לא
גורם
לו
להרגיש
מלאך...?
ר:
לא,
אדם
בדרך
כלל
היום
אחרי
אמצע
החיים,
כבר
מתחיל
להרגיש
שלגמרי
לגמרי
כל
החיים
האלה
זו
רק
ריצה
ללא
תוצאות
ברורות
וטובות,
כי
סה"כ
בטוח
שימות,
וגם
הילדים
שלו
והעולם
הזה,
ואין
לזה
שום
תיקון.
ש:
איך
אדם
בצורה
רגשית
יכול
לקבוע
שרצון
לקבל
שלו
מלאך
מוות
ממית
אותו?
ר:
אתם
צריכים
לקבל
הארה
עליונה,
היא
תסביר
לכם
את
זה.
ש:
איך
מקבלים
הארה
עליונה?
ר:
מקבלים
הארה
עליונה
ע"י
זה
שדורשים
לקבל
הסבר
על
השאלות.
ש:
אתה
לא
פוחד
ממוות?
ר:
לא.
ש:
איך?
ר:
כי
אני
סומך
על
זה
שנמצא
בכוח
העליון
ושהוא
עושה
מה
שצריך.
ש:
מה
כלומר
תעלה
מעל
החיים
והמוות?
ר:
אם
אתה
עולה
לתכונת
ההשפעה,
ע"מ
להשפיע,
אז
אתה
כבר
יוצא
משליטת
מלאך
המוות.
ש:
צריך
להגיע
להשגה
כדי
להרגיש
את
זה?
ר:
כן.
אבל
הבנת
שיש
לך
סיכוי?
ש:
אם
אני
בא
לפה,
בטח
שיש
סיכוי.
ר:
נו
זהו.
ש:
איך
הופכים
לפעולת
השפעה
ולא
השפעה
אבל
כוונה
אותה
כוונה?
ר:
אתה
רוצה
להיות
כלול
עם
כל
המציאות,
עם
כל
הכוחות,
גם
להבנה
גם
לקבלה,
גם
להשפעה,
בכל
מה
שרק
אפשר.
אתה
רוצה
להיות
כלול
עם
כל
המציאות
ולא
דוחה
שום
דבר.
כך
אתה
מסתכל
על
המציאות,
ואז
אתה
רואה
שאין
לך
בעצם
שום
פעולה
שדוחה
אותך
או
מושכת
אותך,
אלא
אתה
צריך
לעשות
רק
דבר
אחד:
להתחבר
עם
כולם.
רק
חיבור,
כי
הפעולה
הפוכה
מחטא
עץ
הדעת
של
אדם
ראשון,
שזה
הבורא
עשה
לו.
*אנחנו
צריכים
לעשות
פעולה
הפוכה,
תעמיד
זה
כנגד
זה.
הבורא
עשה
שבירה,
ואתה
מבקש
את
תיקון
השבירה.
זה
הכל,
ואז
לא
תהיה
לך
שום
בעיה*.
*אני
עובד
על
לתקן
את
מה
שהבורא
הכין
לי.
את
זה
תעשה,
אל
תתרחק
מזה
לאף
כיוון,
ותסתדר*.
ש:
אני
יודע
שזה
לא
ממניע
טוב,
אתה
כמו
בלופ
לא
יוצא
מזה...
ר:
*הפתרון
לזה
הוא
דבקות.
תפוס
את
הבורא
כמו
ילד
שתופס
את
אמא,
מתיישב
עליה
וכך
תמשיך.
שום
כוחות
שבעולם
לא
יכולים
להפריד
אותך
ממנו.
תעשה
את
המאמץ
הזה
ותראה
כמה
זה
מסדר
לך
את
הכל.
שום
דבר
אתה
לא
רוצה,
רק
להיות
מלובש
על
הבורא,
דבוק
אליו,
כמו
ילד
לאמא*.
ש:
מהו
המהלך
חדש
שהתחלנו?
ר:
*המהלך
החדש
הוא
לימוד
בפנימיות
של
החכמת
הקבלה,
ספר
הזוהר.
אנחנו
צריכים
לראות
כמה
אנחנו
צריכים
להתחבר
ובתוך
החיבור
להשיג
את
מטרת
הבריאה,
מטרת
החיים,
הבחנות
שלמעלה
מזמן
תנועה
ומקום.
דווקא
בזה
אנחנו
מממשים
את
החיים
שלנו.
אני
בטוח
שאתם
כבר
נמצאים
בזה*.