שיעור הקבלה היומי2 דצמ׳ 2020(בוקר)

חלק 3 שיעור בנושא "חיבור העולם בדור האחרון", שיעור 11

שיעור בנושא "חיבור העולם בדור האחרון", שיעור 11

2 דצמ׳ 2020
לכל השיעורים בסדרה: חיבור העולם בדור האחרון 11/2020

שיעור בוקר 02.12.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: הדור האחרון

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "חיבור העולם בדור האחרון". קטע מס' 26.

"ואם תאמר, שיש עצה על זה, להעמיד משגיחים עליהם. באופן, שכל המתעצל בעבודתו, יענש, ויטלו ממנו את לחם חוקו, אכן אשאל: אמור לי, מאין יקחו המשגיחים בעצמם, את המוטיב-פאואר לעבודתם? כי העמידה במקום המיוחד, והשגחה על אנשים, להניע ולייגע אותם, היא גם כן טרחא גדולה, אולי עוד יותר מהעבודה עצמו. ועל כן נדמה הדבר, כמו הרוצה להניע מכונה, בלי תת לה חמרי דלק.

ולפיכך, משפטם חרוץ, להאבד מצד הטבע. כי חוקי הטבע יענישו אותם, משום שאינם מסגלים את עצמם לקיים פקודותיה. דהיינו, שיעשו אלו המעשים, של השפעה לזולתו, מבחינת העבודה להשי"ת, כדי לקיים ולבא מתוכה לתכלית מטרת הבריאה, שהוא הדביקות בו ית', [...] שדביקות הזה, מגיעה להעובד, במדת שפעו הנעים רבת העונג, ההולך ומתרבה אליו, עד שיעור רצוי, להתרומם בהכרת אמתיותו ית', הלוך ומתפתח, עד שזוכה להפלגה הגדולה, שעליה רמזו בסוד הכתוב "עין לא ראתה אלקים זולתיך".

וצייר לעצמך, אם האכר והפועל, היו מרגישים לעיניהם מטרה הזאת, בעת עמלם לאושרם של החברה, בטח, שלא היו צריכים אפילו למשגיחים עומדים עליהם, כי כבר היה מצוי להם מוטיב-פאואר, בסיפוק גמור, ליגיעה גדולה, עד להרים את החברה למרומי האושר."

(בעל הסולם, "השלום")

אנחנו בעצם מגיעים למצב שהאנושות עוד מעט, ואתם תראו את זה עכשיו בדור הצעיר, שלא רוצים לעבוד ולא אכפת להם כלום, כמו היפים כאלו שהיו פעם לפני חמישים שנה נגיד, אבל זה יהיה הרבה יותר. לא רוצים כלום, תן לנו איזה טלפון ופיצה וכלום חוץ מזה לא רוצים. תעזבו אותנו מהחיים שלכם, אנחנו לא רוצים להתקדם, אנחנו לא רוצים כלום, אנחנו בסך הכול לא רוצים שום דבר.

ואז יהיה אפשר לבוא אליהם ולהסביר להם על מהות החיים, מטרת החיים מהצד השני, שהם לא מכירים ולא מבינים, ולזה הם יהיו מוכנים, כי בסך הכול הכלי הכללי כך מתפתח. ואז נוכל להסביר להם שהכול תלוי בחיבור בינינו ובהשגת רמת הא-לוהות, נצחיות ושלמות.

אבל כמו שבעל הסולם אומר הלאה "ולא כידונים ולא חינוך".

קריין: קטע מס' 27.

"לא כידונים ולא חינוך ודעת הציבור, יוכלו לשנות את טבע האדם, שיעבוד מרצונו החופשי, בלי חמר דלק מתאים. ולפיכך הוא קללה לדורות, כי מתי שיעבירו ויבטלו משטר הכפיה, יחדלו העובדים לתת פריון עבודתם שיספיק לקיום המדינה. ואין עצה לזה, אלא להביא בלב העובד אמונת שכר ועונש רוחני מן השמים היודע תעלומות, אשר ע"י חינוך ותעמולה מותאמת, אותו שכר ועונש הרוחני יהיה חמר דלק מספיק לפריון עבודתם. ולא יצטרכו עוד למנהלים ומשגיחים שיעמדו עליהם, אלא כל אחד ואחד יעבוד בשביל החברה בנפש חפצה יותר ויותר, כדי לזכות בשכרו מן השמים."

(בעל הסולם, כתבי הדור האחרון)

בדיוק. כדי לזכות לשכרו מן השמיים. כי אז ירגיש ויבין שהשכר הזה שמגיע אליו מהבורא זה השכר האמיתי, ובשבילו כדאי להתעלות מעל האגו שלו. כך זה יקרה.

קריין: קטע מס' 28.

אין תרופה לאנושיות, בשום פנים שבעולם, זולת אם יקבלו על עצמיהם, מצות ההשגחה, שהוא "השפעה לזולתו", כדי לעשות נחת רוח להשי"ת, בשיעור ב' הכתובים:

האחד הוא - "ואהבת לרעך כמוך", שהיא תכונת העבודה גופה. דהיינו, ששיעור היגיעה, להשפעת זולתו, לאשרם של החברה, צריכה להיות, לא פחות מזה השיעור, המוטבע באדם, לדאוג לצרכי עצמו. ולא עוד, אלא שצריכים להקדים, צרכי זולתו על צרכי עצמו. [...]

וכתוב השני הוא - "ואהבת את ה' אלקיך, בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאדך", שזוהו המטרה, המחויבת להמצא לעיני כל, בשעת היגיעה לצרכי חבירו, שהוראתו, שעושה ומתייגע, רק כדי למצוא חן בעיני הבורא ית', שאמר, ועושים רצונו ית'.

"ואם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו". כי יחדל אביון וכל מעונה ומנוצל מן הארץ. ואושרו של כל אחד, יעלה מעלה מעלה, מכל ערך ושיעור.

(בעל הסולם, "השלום")

שאלה: בעל הסולם כותב שיש קללה לדורות, שהאנושות לא תוכל לעבוד עם דלק מתאים. מה זה קללה לדורות בעבודה, ואיך אנחנו יכולים להתגבר מעל זה?

"קללה לדורות", זה שאנחנו חושבים שעל ידי לחץ אנחנו יכולים להצליח להוציא מהאדם מה שאנחנו רוצים. זה לא יעזור לנו, אנחנו עם הרצון לקבל האגואיסטי לא נוכל לקדם את העולם. הוא עולה אבל כמו בכל עסק, ואחר כך נופל. עכשיו אנחנו כבר נמצאים בירידה, בנפילה.

אתם תראו, הפנדמיה הזאת היא לא תעבור מיד, זה ייקח עוד כמה שנים. כמה שנים? כמה שהאנושות צריכה כדי להתייאש לגמרי מהעבודה שלנו, מההתפתחות האגואיסטית שלנו בכל הצורות, ואחרי שזה יגמר אנחנו כבר נהיה מוכנים עם שכל ורגש בצורה אחרת להתייחס למציאות. הפנדמיה הזאת תנקה מאיתנו הרבה מאוד מהאגו הפשוט, לא לגמרי את האגו, זה ברור, אבל האגו הפשוט. אנחנו לא נחזור להיות ממש בעבודות פרך אצל האגו שלנו כמו אצל פרעה, אלא נרצה כל מיני דברים אחרים. נהיה יותר מוכנים, מיואשים מהחיים שלנו, ואז נשמע יותר מה שאומרת לנו חכמת הקבלה. אני מקווה מאוד שעד אז אנחנו גם נכין את עצמנו להיות הכוח המחנך את כול האנושות.

שאלה: למה זה על כל הדורות? האם זה רק הדור שלנו או גם על הדורות הקודמים?

כל הדורות הקודמים הם לא כל כך הבינו את זה. בדור שלנו אנחנו כבר מבינים שהעבודה עבור האגו שלנו זו עבדות ללא שום תוצאה טובה, ולכן זה יהיה לנו כל כך קשה לקבל בחזרה. עוד שנה נגיד תהיה פנדמיה, עוד שנתיים, ואתם תראו עד כמה האנשים לא ירצו לחזור לאותה צורת העבודה כמו שהייתה קודם. זה ייראה להם כמו עבדות שעבדו פעם בשדות ובכל מיני עבודות האדמה ואנשים לא ירצו את זה. לא יהיה להם לזה חומר דלק, הם ישאלו את עצמם "בשביל מה אנחנו עובדים? מה זה נותן לי? עד כדי כך ש"טוב לי מותי מחיי", אני לא צריך את זה", כך יגיד אדם. ואז מה לעשות שאין לו חומר דלק להתקיים, לקיים את עצמו? אם לא יעבוד הכסף, מי ימשוך את האנשים לעשות משהו?

מאין ברירה הם יצטרכו לשמוע שיש עוד מוטיב פאוור, כמו שאומר בעל הסולם, שהמוטיב פאוור הזה זה יכול להיות השפעה לזולתו, חיבור הדדי, השגת הא-לוהות בסופו של דבר. גם כשאנחנו הולכים לחיבור בינינו בינתיים, זה גם השגת א-לוהות, רק אנחנו לא מדברים על א-לוהות, אבל בכל זאת אנחנו בזה כבר מתקרבים לבורא. זה יבוא.

שאלה: ההכרה של האנושות לגבי הפנדמיה, האם זה משהו שיכול לקרות בצורה חלקה, המשטר ישתנה בצורה טבעית, או שזה דרך איזושהי מחאה אלימה?

אני מקווה שזה לא יהיה על ידי מהפכה ועל ידי מלחמות, איומים וכן הלאה. אני חושב שהחברה כל כך תתייאש מכל האפשרויות שעומדות לפניה, שהיא תבין שאין כבר מה לעשות אלא רק לעבור לשיטה אחרת לגמרי, לא לפי שיטת הרצון לקבל אלא לפי שיטת הרצון להשפיע. הייאוש הוא יביא אותם לזה, ודאי שיחד עם חינוך והפצה.

תלמיד: עד כמה ההשקעה שלנו כאן היא הכרחית, או שזה כבר בתכנית השינויים האלה, או שגם ההפצה שלנו חשובה?

זה שהכול יבוא ויתגלגל לתיקון הכללי זה ברור ובטוח, אלא העבודה שלנו ניתנה לנו כדי שאנחנו נזרז את ההתפתחות, זה ההבדל בין בעיתו לאחישנה. אתה צריך לחזור לקרוא את בעל הסולם מה שהוא כותב, יש דרך בעיתו ויש דרך אחישנה.

שאלה: מה הציבור צריך להבין ולהרגיש כלפי המושג "השפעה לזולתו כדי לעשות נחת רוח לה' יתברך"?

להרגיש, זו בעיה גדולה, זה כבר מעשה. אבל הוא צריך לקבל חינוך שהוא יבין שכך זה מסודר מכל המערכת הא-לוהית, מכל מערכת העולמות. את זה אנחנו יכולים להסביר לכולם, ולאט לאט הם יבינו, ירגישו, זה יהיה מובן להם מהטבע עצמו.

שאלה: איך הדור הצעיר שהאינטרס שלהם זה רק לעצמם בלי לעשות שום מאמץ או התחייבות, יוכלו להשיג את השכינה, השפעה?

דווקא זה טוב שהם לא רוצים לעשות שום מאמץ. הם לא רוצים סתם להשקיע כוחות כי לא רואים שהשכר מכסה להם את ההשקעה, וזה טוב. אדם חכם הוא רואה את הנולד ורואה שהוא לא רוצה. העצלן הוא לא סתם עצלן, הוא שוקל ורואה שלא כדאי לו להשקיע. לכן דווקא הדור הזה שהוא עצלן, שהוא לא רוצה, לא רוצה לצאת מהבית, לא רוצה ללכת לעבוד, כל הסימנים האלו הם סימנים יפים, טובים שהוא יעשה את המהפכה הרוחנית. אני מאוד שמח לראות את זה.

הדור הצעיר שרוצה רק לשחק במחשב ולא רוצה לעבוד עבודה קשה, לא רוצה להתחייב לשום דבר, לא רוצה להתחתן וכן הלאה, זה לא מין הסתם. הם מחפשים, הם מצפים לשכר שייראה להם כשכר באמת, ולא כך כמו שהאחרים. וגם כלפי מדינות ומשטרים אנחנו רואים, שאין כבר משטר של כידון וכוחות.

בקיצור, אנחנו צריכים להבין שנמצאים בשינויים מאוד מאוד מהותיים. זו מהפכה מה שקורה עכשיו, ממש מהפכה. תוך כמה שנים אנחנו נראה, שמהפכות לא עשו בעולם כאלה שינוים בחברה כמו שווירוס הקורונה הזה שלא נראה לעין יעשה. כל הכבוד לו, לחיים לווירוס הקורונה.

שאלה: קראנו עכשיו בדוגמה שיש רכב בלי דלק, אז מה זה הדלק הרוחני שאנחנו צריכים היום?

גדלות החברה, גדלות הבורא. לכן אנחנו עכשיו מגלים שיש לנו ממש אפס תקווה בהתקדמות הגשמית, אלא לאט לאט מתקרבים להכרת ההתקדמות ברוחניות.

(סוף השיעור)