שיעור צהריים 21.03.20 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

בניין החברה העתידית-קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם

אנחנו בכל זאת נמצאים כאן בלקט קטעים מבעל הסולם, בדרך כלל מעיתון "האומה", מ"מהות הדת ומטרתה" וכל מיני כאלה מאמרים חשובים שמדברים על עתיד העולם. עתיד החברה האנושית בעצם זה לא עתיד, זה כבר מתחיל להיות עכשיו, כאן ועכשיו, אז זה מאוד חשוב לנו. כדאי לקרוא. אני חושב שכדאי לנו גם לחזור על אחד, שניים ושלוש, ואז נמשיך לארבע, בקטעים האלה.

קריין: נקרא מתוך כתבי הדור האחרון, קטע מספר 1, מתוך הקטעים הנבחרים ממאמרי בעל הסולם, קטע מספר 1 הוא מתוך "כתבי הדור האחרון".

"הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, וע"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחנית הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות.

ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא.

וז"ש "הדבק במדותיו, מה הוא רחום" וכו', דהיינו שנשנה המדות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה להדבק בו שהוא השואת הצורה.

ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח.

וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלמוד הזה אז נזכה לגאולה השלמה."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

וזה מה שאנחנו צריכים לגלות בימינו. כי אנחנו עכשיו אולי פעם ראשונה אנחנו מרגישים שנמצאים באיזה זמן מיוחד שהבורא מטפל בנו, מושך אותנו. עוד מעט אנחנו נרגיש את זה בצורה יותר ברורה, ממש בצורה כזאת שזה המושיח, זה המושך. ישנם זמנים שדוחף מאחורה, ישנם זמנים שמושך מקדימה, אז אנחנו עכשיו מרגישים שממש מושך אותנו מקדימה. זה נקרא שנמצאים "בימות המשיח". זה התחלת התהליך הזה.

תנסו להרגיש את זה, תנסו לשמוע, תנסו להתכלל בזה, תנסו לראות עד כמה שזה בא והולך, ומתקדם, ומתפתח, ומושך אותנו יותר ויותר. נקווה שאנחנו נהיה ראויים לתהליך הזה, ובאמת נימשך אחרי המשיח הזה, אחרי הכוח שמביא אותנו לגילוי הבורא, לתכונות חדשות, לטבע החדש. לכן אנחנו צריכים להודות לזה, וכמה שיותר להתגבר על כל ההפרעות הקטנות האלה, כדי להתחבר יחד. במידה שאנחנו מגובשים יחד, הכוח הזה של משיח יפעל עלינו.

קריין: קטע מספר 2 מתוך מאמר "השלום בעולם".

"מדת "היחידיות" מצויה בכל אחד ואחד מאתנו, אם פחות ואם יותר.

והגם שבארנו בה טעם יפה וגבוה, מאד נעלה, אשר מדה זאת נמשכת לנו ישר מהבורא ית', יחידו של עולם, שהוא שורש כל הבריות, עם כל זה מתוך שהרגשת היחידיות התישבה בתוך האיגואיזם הצר שלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהיתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיו בעולם.

וכאמור, אין לך אף אדם אחד בעולם שיהיה בן חורין ממנה, וכל החילוקים המה רק באופני ההשתמשות עמה, אם לתאות לב, אם לממשלה, אם לכבוד, שבהם נבדלים הבריות זה מזה.

אבל הצד השוה שבכל בריות העולם הוא, שכל אחד מאתנו עומד לנצל לכל הבריות לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שברשותו, ומבלי לקחת בחשבון כלל שהולך להבנות על חורבנו של חברו."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

כן, זה הטבע שלנו. אחרי הפיסקה הראשונה, הקטע הראשון הכול כך יפה וטוב שיש לפנינו כוח המושך, אז בעל הסולם מסביר מה זה מושך, לאן מושך אותנו, מאיפה מושך אותנו? מהטבע שלנו הרע שכולו כולו ב-100% בלי יוצא מן הכלל. אל תגיד שיש 99% בך רע, ואולי 1% טוב. אין. אין. יש בכל אחד ואחד 100% כוח הרע שרוצה להרוויח מכולם, ולהצליח מכולם, ובונה את עצמו, ובודק את עצמו, מודד את עצמו כלפי כולם עד כמה שהוא יותר מכולם.

אנחנו לא מבינים שאפילו הדברים הטובים כביכול שאנחנו עושים, אנחנו עושים את זה אך ורק בסופו של דבר בחשבון העמוק שלנו שזה רק לטובתנו, ואף פעם לא יכולים להתחשב עם הזולת. ועוד יותר מזה, אותה הנקודה שאנחנו מדברים עליה שהיא "חלק א-לוה ממעל", זו נקודה, היא לא שייכת לטבע שלנו, זה "חלק א-לוה ממעל", ולכן אנחנו נמשכים למטרה הרוחנית. זה לא שלנו, לא על חשבוננו, זה מתנה, "חלק א-לוה ממעל" שהבורא החדיר את זה לכל אחד ואחד, ואותה הוא מעורר. והיא גם ממש מורגשת בנו כמשהו זר.

במי שהוא ניגלה, אז הוא מרגיש שהוא מוזר כלפי האחרים, וכולם כך מרגישים את זה כלפיו. לכן אנחנו צריכים להודות על אותה הנקודה המיוחדת, שהיא ממש נמצאת בשבי בכל התכונות שלנו האגואיסטיות, הרעות ב-100% כולם. והבורא עושה כאן משחק החיים, שעל ידי זה שהוא מעורר את הנקודה הזאת ומושך אותה קדימה אליו, אז אני כך נמשך אחרי הנקודה הזאת, ובסופו של דבר נקווה שכך נגיע לדביקות בו, לבורא שלי רק בזכות הנקודה הזאת, נקודה שבלב.

קריין: קטע מספר 3 מתוך עיתון "האומה" בעל הסולם כמובן.

"בהמונח אגואיזם איני מתכוין לאגואיזם מקורי, אלא אני מתכוין בעיקר לאגואיזם הצר. כלומר, כי האגואיזם המקורי אינו אלא אהבה עצמית, שהוא כל כח קיומו החיובי האינדיבידואלי. ומבחינה זו אינו מתנגד גמור להכח האלטרואיסטי, אע"פ שאינו משמשו.

אמנם מטבע האגואיזם, שבדרך שמושו נעשה צר ביותר. כי הוא מחויב פחות או יותר לקבל אופי של שנאה וניצול של הזולת, כדי להקל על קיומו עצמו. ואין המדובר משנאה מופשטת, אלא מהמתגלה במעשים של ניצול לחבירו לטובת עצמו, ההולך ונעכר לפי דרגותיו, כגון: הערמה, גניבה, גזילה ורציחה. וזהו מכונה אגואיזם צר; ומבחינה זו הוא מתנגד והפכי גמור לאהבת זולתו - והוא כח הנגטיבי, המהרס להחברה.

והיפוכו הוא הכח האלטרואיסטי. הוא כח בונה של החברה, שהרי כל מה שהאדם עושה לזולתו אינו אלא בכח אלטרואיסטי."

(בעל הסולם. עיתון "האומה")

אומר לנו כאן בעל הסולם, שהרצון לקבל הוא מתחיל מזה שרוצה לקיים את החיים שלו. הוא מתפתח, מתפתח, מתפתח יותר ויותר, ויותר. כשהוא מתפתח יש כאן תהליך מאוד מיוחד, עד שהוא מתחיל להשוות את עצמו עם האחרים, לרצות לקבל חיּות על חשבון האחרים, רוצה אחר כך להרגיש עד כמה שהוא יותר מכולם, עד כמה שהוא יכול ליהנות מכולם, עד כמה שהוא רוצה להזיק לכולם אפילו שזה לא נותן לו בעצמו שום רווח, ואז זה הופך להיות לשנאה. עד שהוא לא רואה שום דבר חוץ מלהזיק לזולת עד כדי כך, כמו שאומרים "שייקחו ממני עין אחת, רק שלשני ייקחו שניים". ככה זה.

עד כדי כך הוא מתפתח האגו שלנו. בעצם אנחנו מחלקים את כל ההתפתחות שלו לשניים. שהוא דואג לעצמו ואין לו שום דבר כלפי הזולת, רק דאגה לעצמו. זה נקרא "האגו הרגיל", "דרגת חי", כי דואג לחיּות שלו. מה שאין כן אם הוא כבר שם לב לשני, ומשווה את עצמו כלפי הזולת והוא רוצה אז להזיק לזולת שהזולת לא יהיה יותר ממנו, שהוא נהנה מזה שיש פחות לזולת, ואפילו שהזולת בכלל לא יהיה קיים. אז זה נקרא כבר, "שנאה". והאגו הוא אז לא בדרגת חי, אלא בדרגת אדם.

קריין: קטע מספר 4 מתוך מאמר "מהות הדת ומטרתה".

"האדם הפרא, הבלתי מפותח כלל, אינו מכיר את האגואיזם לתכונה רעה ולא כלום. ולפיכך משמש עמה בגלוי. לבלי שום בושה. ובלי שום גבול. גוזל ורוצח לעיני כל, בכל אשר תמצא ידו.

והמפותח מעט, כבר מרגיש, איזה שיעור בהאגואיזם שלו, לבחינת רע. ולכל הפחות, מתבייש להשתמש עמו בפרהסיא, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים. ובסתר עדיין מבצע כל זממו, אלא שמקפיד על כל פנים, שלא יראהו איש.

והיותר מפותח הימנו, נמצא, מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש, עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו, ודוחה ומפרישהו לגמרי, כפי שיעור הכרתו אותו, עד שאינו רוצה, ואינו יכול, להנות מעמל אחרים. ואז, מתחיל להתעורר בקרבו ניצוצין של אהבת זולתו, המכונה "אלטרואיזם". שהוא מדת הטוב הכללית.

וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות דרגתי. דהיינו, מתחלה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה, לצרכי קרוביו ומשפחתו, על דרך הכתוב "ומבשרך אל תתעלם". וכשמתפתח יותר, מתרחב בו מדת ההשפעה, לכל בני סביבתו, שהם בני עירו, או בני אומתו. וכן מוסיף והולך, עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו, על כל האנושיות כולו."

(בעל הסולם. "מהות הדת ומטרתה")

כן, ככה אנחנו חייבים לעבור את כל התהליך הזה, מהשנאה הטוטאלית עד האהבה השלמה. וכל אחד ואחד חייב לעשות את זה. ודאי שכל אחד ואחד לפי שורש נשמתו, במידה, בכמה שיש לו כוח הרע, כך צריך להפוך אותו לכוח הטוב. זו העבודה שלנו. זה התהליך שאנחנו נצטרך לעבור. וודאי שכל זה אפשרי רק על ידי מאור המחזיר למוטב, בתנאי שאנחנו מושכים אותו כשמקבלים מאור מחזיר למוטב, הוא מתקן את הטבע שלנו.

אנחנו לומדים איך אפשר למשוך אותו. אם אתה בקבוצה, אם אתה יחד עם החברים אתה מבין למה אתה רוצה להגיע, אתה מגלה את הרע שבך, שאת הרע הזה אפשר לגלות רק בקבוצה עד כמה שאתה נגדם, עד כמה שאתה בעדם, עד כמה שיש לך את כל התהליכים האלה הפנימיים שאתה בוער מהם, שהם מתעוררים בך, עד כמה שאתה מרגיש איפה הרע שבך, ואיפה הטוב שצריך להיות, אז בהתאם לזה אתה משתוקק לחיבור, ואתה יותר דבוק בפנייה לבורא שיעזור לך, וכך אתה מתקדם.

וכאן ודאי שישנם הרבה מאוד מצבים שאדם מצטער מהם, שהאדם מתייאש, איך יכול להיות שהוא יהיה פעם אחר, שהוא ייצא מעצמו, שהוא יהיה קשור לזולת. אבל זה כבר לא בעיית האדם, בעיית האדם זה לגלות את הרע, ו"כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו", וכך אם אנחנו מבקשים את העזרה, אנחנו מקבלים. הכול תלוי עד כמה שרוצים יותר ויותר להיות קשורים לסביבה, ועל ידי הסביבה מיתקנים.

שאלה: יש לנו 3 שיעורים ביום, האם זה מעיד על כך שקצב ההתקדמות שלנו גדל?

אני נותן לכם עכשיו 3 פעמים ביום שיעורים מפני שככה זה היה לפחות בשבת אצל רב"ש. היה לנו שיעור לפנות בוקר, אחר כך שיעור צהריים, ואחר כך היה "מלווה המלכה", שגם זה היה מלווה בשיחה שלו ושיעור' אז חשבתי שהיום אנחנו נעשה 3 כאלה שיעורים. חוץ מזה שעתיים ועוד שעתיים זה לא הרבה. מה אתם עושים אחרת בבית, זה יותר בריא מכל דבר אחר שאתם יכולים לעשות. בטוח שזה יותר טוב, לכן עשיתי זאת. האם אנחנו מתקדמים על ידי זה יותר? נקווה שכן.

שאלה: האם ובאיזה מידה ואיך צריך להסביר לקהל הרחב את מה שבעל הסולם מסביר על האגו, מכיוון שהם לא מכירים בו כמידה רעה כל כך בצורה שהוא מתאר אותה כל כך נוקשה וקיצונית?

אני לא חושב שאנחנו צריכים להסביר את זה. צריכים להסביר לאדם את מה שהוא רוצה לשמוע, את מה שהוא אוהב לשמוע, את זה מסבירים לאדם. אתה מדבר על הרצון לקבל שלו, אז אתה צריך להסביר לו מה שיהיה טוב לו, שאתה מביא אותו למצב הטוב. הוא עדיין לא מזהה שהרצון האגואיסטי שלו נמצא בו ושהוא מפריע לו לחיים טובים, לכן אנחנו לא מתחילים מזה.

אנחנו נצטרך להתחיל לדבר איתכם איך פונים לקהל ובאיזו צורה אנחנו מתקנים את היחסים שלנו עם הקהל, איך אנחנו מלמדים אותו להתייחס לחיים, לתהליך שאנחנו עוברים. את כל זה נצטרך לעשות, אני רואה שבינתיים לפי איך שאתם, אנחנו צריכים עוד ללמד אפילו את הדברים כאלה. חשבתי שמתוך השיעורים שלי אתם כבר מבינים את זה, אבל עכשיו אני מגלה שעדיין אין לכם הבנה נכונה איך לפנות לקהל. נעשה את זה יחד.

שאלה: בעל הסולם כותב בקטע 4 ש"מידת ההשפעה מתרחבת באדם לפי הסדר של קודם משפחה, אחר כך בני עירו, אומתו וכן הלאה", למה זה מתפתח לפי סדר גשמי, קודם משפחה, אחר כך בני עירו ואחר כך אומתו וכן הלאה?

ככה זה לפי האגו של האדם, לפי הרצון לקבל מי יותר קרוב אליו, קודם הוא, אחר כך משפחה, אחר כך קרובים הכוונה כולם, אחר כך בני עירו, בני עמו, בני העולם וכן הלאה.

שאלה: האם יש שימוש נכון במידת הייחודיות?

שימוש נכון במידת הייחודיות, שאני משתדל להידמות לבורא בדיוק כמו הבורא, כך אני רוצה להיות.

שאלה: כשאנחנו מדברים על האגואיזם אנחנו רואים שאת רמת האגואיזם אפשר למדוד לפי הרמה שבה האדם משקר לעצמו, וככל שהאדם מגיע לזה הוא מתקרב לקדושה כאילו. איך אנחנו יכולים לשחק בעשירייה את המשחק של להיות צדיק מבלי מבלי לשקר לעצמי?

אני רוצה להראות לחברים דוגמאות טובות, עד כמה שאני צדיק, עד כמה שאני לא אגואיסט, עד כמה שאני דואג לעשירייה, כמו שרב"ש כותב בהמלצות שלו ובמאמרים הראשונים, מקטין את עצמי וכן הלאה. את זה אני חייב לעשות כי בזה בעצם בעיקר "איש את רעהו יעזורו". ככה אני עושה וכך כולם עושים. כולם אגואיסטים, כולם אפסים אם לא להגיד פחות, אז אנחנו מאין ברירה חייבים כך לשחק זה עם זה. וכל אחד שבעל כורחו מתרשם מהמשחק של האחרים, רוצה להיות כמו החבר שמשחק. אז אני משחק צדיק, אתה מסתכל עליי ואתה רוצה להיות צדיק. אני מסתכל על מישהו אחר הוא עושה בעצמו איש רגוע, מאוזן, אז גם אני לומד ממנו איך להיות רגוע, מאוזן, וכן הלאה. כך אנחנו עושים.

שאלה: מורגש שהמאמר של בעל הסולם זורם לי בעורקים, אפילו השלב הזה שאנחנו עוברים עכשיו זו מתנה כזאת שבעצם הבורא נתן כדי להוציא אותי מתוך עצמי, זו הדרך היחידה שלו לעשות את זה, וזה מושך אותי קדימה. אבל אני לא מבין למה הוא עושה את זה לאנשים שלא נמצאים איתנו בדרך? כאילו למה השכן עובר את מה שהוא עובר ומה הוא צריך לעשות עם מה שהוא עובר?

קודם כל אתה לא מדבר על בעל הסולם, אתה מדבר כאן על הבורא. אנחנו לא יודעים בדיוק מה התוכניות העליונות ולמה הוא עושה כך, אלא מה שהוא עושה כנראה שזה נכון. אני לא הולך לבדוק את זה ולהדביק בזה איזה ספק או שאלות בכלל. לכן עליי רק לקיים את מה שאני מרגיש, שההנהגה העליונה מתלבשת עליי, מלבישה עליי, וכך להמשיך, להמשך דרך ה'.

שאלה: מה זאת אומרת להועיל לזולת, הרי כל אחד חושב שהוא עוזר ומועיל לאנושות?

תבדוק בדיוק מה זה נקרא להועיל לזולת, תחשוב על זה. אני לא חושב שחשבת על זה הרבה, תחשוב על זה ואז יהיה לך יותר ברור מהי השאלה, במה אני צריך להועיל לזולת ואיך. השאלה עצמה לא נמצאת באף אחד בצורה חופשית, לא לוחצת על אף אחד, לכן זה שאתה שואל על זה לא כל כך מובן לי.

תלמיד: אני מקבל הרבה הודעות ואני גם מרגיש שמאוד דואגים לך, אתה מעביר לנו המון שיעורים, מדבר הרבה, עסוק מהבוקר עד הערב. וכמו שאמרת קודם, אנחנו צריכים עזרה בהפצה. אז ההצעה שלי היא אולי לעשות שיעורים איתך ועם החברים ועם האנשים שאחראים על ההפצה, לראות איך אפשר להעלות רעיונות, איך לכוון את עצמנו יותר כי יש הרבה הצעות מאשר עשייה אצל החברים. ואנחנו באמת מחפשים איך לכוון את עצמנו כחברה, וממש ולנצל את השער שנפתח עכשיו אנחנו לא רוצים לפספס אותו.

קחו את כל הכתבים והכתבות שלנו ותתחילו לעשות יותר ויותר סדנאות כאלה ביניכם. אני אשמח להצטרף, אני מוכן להיות איתכם יום יום בישיבת הכתבים, אני ממש מוכן לזה. אנחנו יכולים להתחבר לזום שעוד הרבה אנשים ילמדו וישתתפו יחד איתנו. בבקשה, קדימה. תארגנו את הישיבות, מצידי יום יום.

קריין: קטע מספר 5 מתוך עיתון "האומה". קטע מספר 5 בעל הסולם עיתון "האומה".

"מדת האגואיזם, הטבוע בכל בריה, הוא תנאי מחויב בעצם קיומו של הבריה, שבלעדיו לא היתה כלל עצם נבדל וקיים לפי עצמה. ועם זה, אין זאת צריך לסתור כלום למדת האלטרואיזם שבהאדם. רק הצורך הוא להציב גבולים חזקים ביניהם: חוק האגואיזם מחויב להשמר בכל תוקף רק בשיעור זה שנוגע לקיום המינימלי, וכל העודף על שיעור ההוא, הרשות נתונה לוותר עליו לטובת זולתו.

וכמובן, שכל הנוהג כן, יש לחשבו לאלטרואיסטי יוצא מהכלל. אכן מי שמוותר גם מחלקו המינימלי לטובת זולתו, ומסכן בזה את קיומו עצמו - כבר זה בלתי טבעי לגמרי."

(בעל הסולם. עיתון "האומה")

אנחנו חייבים לדאוג לעצמנו בצורה פשוטה, מה ששייך לגופו אדם צריך לבדוק, כולל בזה לשמור את עצמו מהקורונה וירוס וכן הלאה, ולא לסמוך על השמיים שיש לו איזו פרוטקציה. וחוץ מגופו, חוץ מהבריאות שהוא קיים, כל היתר בשביל מה הוא קיים, זה כבר חייב להיות על מנת להשפיע דרך הזולת לבורא.

קריין: מתוך מאמר "השלום בעולם".

"צריכים לידע היטב את הערך היחסי שבין הפרט והכלל, דהיינו, בין היחיד אל הציבור שלו, שהיחיד חי מתוכו וניזון מתוכו, הן בחומר והן ברוח.

המציאות מורה לנו, שאין כלל זכות קיום ליחיד, אילו היה מבודד לעצמו, בלי ציבור בהיקף מספיק, שישרתוהו ויעזרוהו בסיפוק צרכיו. ומכאן, שהאדם נברא מלכתחילה לחיות חיי חברה, וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, - שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי.

ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

מילים כל כך יפות, שאף אחד לא נמדד, נשקל, לפי מי הוא ומה הוא, אלא עד כמה שהוא מוסיף או ההיפך, מוריד מהמכונה הכללית שהוא נמצא בה בעל כורחו. ולא שואלים אותו עצמו אלא מודדים לפי המכונה הזאת, לפי הנשמה הכללית, כמה הנשמה הפרטית הזאת מועילה או ההיפך, לתפקיד של הנשמה, כדי להביא אותה לגמר התיקון, במיוחד כמו שאנחנו נמצאים עכשיו.

לכן כדאי כל אחד ואחד שישאל את עצמו איפה אני נמצא היום במכונה הכללית, בנשמה האחת הזאת של אדם הראשון, איך אני מתפקד שם, איך אני יכול להתחבר לכולם בצורה כזאת שאני אהיה החלק המועיל, אולי עוד יותר מהמועיל, שאני אהיה החלק המושך יחד עם הבורא, זה נקרא שאני אהיה שותף עם המשיח, עם הבורא. וכך אני אועיל בזה שנקדם את כל האנושות לתיקון, למטרה שהבורא חושב עליה, ששם אותה כמצב הטוב ביותר בשבילנו.

זאת אומרת, אנחנו צריכים לחשוב שאין לנו ברירה, אנחנו נמצאים בין כל הגלגלים, אנחנו חייבים לתפקד לפי המערכת עצמה. עכשיו השאלה, עד כמה אנחנו מוסיפים כדי לפחות לתפקד נכון במערכת הזאת עם כלל המערכת, או שאפילו להיות קצת יותר מועילים, למשוך אחרינו עוד משהו? נקווה שנצליח גם בזה.

שאלה: החברה העתידית שתבנה היא צריכה לעזור להכווין כל בן אדם לנקודה שבה הוא מועיל לחברה, שזה כאילו אחריות של אדם למצוא את הנקודה הזאת שלו?

זה הכלל, העיקר, שהחברה שאנחנו נמצאים עכשיו בתחילת היישום שלה, היא תדאג להפעיל כל אחד ואחד כדי שהוא יהיה החלק המועיל בחברה, ושיידע גם עד כמה שהוא מועיל ובמה הוא מועיל יותר, במה הוא מועיל פחות, זה נקרא שכל אחד ואחד חייב ללמוד, חייב להרגיש, חייב תמיד למדוד את עצמו במידת ההשתתפות שלו בחברה. ולפי זה אנחנו נתקדם. וכל אחד יהיה עסוק רק בזה, זה בעצם העיקר. כל היתר זה רק כדי שיהיה לנו "אוכל נפש" מה שנקרא.

כל הדאגה מהבוקר עד הלילה ומהלילה עד הבוקר, עד כמה אני מועיל למען החברה, להמשיך אותה, לדחוף אותה או למשוך אותה לאותה הצורה של החברה האידיאלית, שבה כל החלקים קיימים כמו גלגלים שממש נעים ועוזרים בהרמוניה אחת, למטרה אחת.

שאלה: אתה יכול להסביר בבקשה מה זה להיות גלגל?

להיות גלגל זה נקרא להרגיש את המכונה, להרגיש את התפקיד של עצמו, ובדיוק לבצע. זה הכול, לא יותר מזה. לא לקפוץ, אלא בדיוק לעשות מה שהחברה דורשת ממך. זאת שאלה נכונה ממך. בדיוק מה שהחברה דורשת, תנסה לבצע את זה, לא יותר ולא פחות.

שאלה: יהיו הרבה מאוד אנשים מובטלים. הנה כבר עכשיו, רק בשבוע האחרון, נרשמו חצי מיליון איש לקבלת דמי אבטלה. איך בחברה העתידית הזו, אנשים שיישבו בבית ולא יהיה להם מה לעשות, איך הם יהפכו להיות מועילים, "גלגלים"?

זו לא התוכנית שלי, אני לא הייתי מעז לעשות כאלה מצבים חדים. לא הייתי עושה את זה, אבל כנראה שלבורא ישנה תכנית. אם אתה שואל אותי, אני הייתי, כמו שאנחנו דיברנו, מכניס את כולם למערכת הלימודית שלנו, למה שנקרא "החברה הנכונה", החברה האינטגרלית שבאה מצד הטבע, כי הטבע קובע באיזו צורה אנחנו צריכים להיות מקושרים ואיך לתפקד בחיים האלו. כמו שהטבע הוליד אותנו, כך הטבע יכול גם כן לסדר אותנו, אנחנו רק צריכים להבין את החוקים האלו ולציית להם לאט לאט, לפי ההתפתחות שלנו.

ההתפתחות היא ממש בצורה האגואיסטית ההפוכה ממה שהיא צריכה להיות, אבל כל הדברים האלה מובנים לנו, המנגנון שבו אנחנו נמצאים, שם כל הדברים האלה נמצאים. לכן מה שכן נראה לי זה שכל האנשים האלה, אין להם מה לעשות, כי העסקים שלהם כבר ממילא נעלמו, אז קריסת העסקים האלה היא טבעית. זה כמו אישה שהיא יולדת, אז יחד עם זה שהיא יולדת יוצאים ממנה הרבה דברים ששייכים ללידה, שהם שייכים לתינוק, שהם עזרו לתינוק להתפתח בתוך הרחם, אבל כשהוא נולד כבר אין בהם צורך, ואז הם יוצאים החוצה, השלייה וכל יתר הדברים. וכך זה כאן, כשיש לנו את לידת העולם החדש, אז יוצאים ממנו כל מיני כאלה דברים כמו דם הלידה, אנחנו למדנו את זה קצת ב"תלמוד עשר הספירות", וזה חייב להיות.

ועכשיו, מה לעשות עם האנשים האלה? צריך לשלם להם שכר שהאדם צריך כדי לחיות, בתנאי שהם ימלאו את זמנם באוניברסיטה שלנו. זה הכול. דיברנו על זה שנים, נכון? אז עכשיו ישנה לפניך בדיוק אותה התוכנית שמתגשמת. ברוך ה' הגענו.

אתה מפחד מזה? לא, כמו שעכשיו אני, אתה, כל החברים שלנו יושבים גם כן בקמפוסים, גם בכל מיני קבוצות ומלמדים אנשים, אנחנו יכולים ללמד. מה הבעיה שלך ללמד בצורה וירטואלית במקום 20 איש שבאים אליך לקמפוס, 20 מיליון איש? תלמד. ולא 20 מיליון, אלא 2 מיליארד, 10 מיליארד, לא חשוב כמה, כן, זה עניין של טכניקה, ואת הטכניקה אנחנו נסדר. אבל זה עתיד העולם לדעת את חוקי הטבע כי אנחנו כבר עברנו על כל חוקי הטבע בצורה הפוכה, אנחנו פשוט שברנו את כל הטבע עד כמה שאפשר, ועכשיו, ברגע האחרון, הטבע כבר מתחיל לקום וללמד אותנו.

אז אדרבה, אנחנו צריכים לברך את הזמן הזה. וודאי שיש לפנינו עבודה קשה, גם לנו ללמד וגם לכל האנושות ללמוד. אבל אני מקווה שנוכל לסדר את זה בצורה כזאת שיהיו לכולם את הדברים המינימאליים שהם צריכים לחיים, לחיים גופניים, ובחיים נפשיים הם ימלאו את עצמם בהתפתחות הטבע שיהיה להם. הם יתחילו לראות מה יש בתוך העולם שאנחנו עכשיו לא רואים אותו, כי הוא נסגר, הוא נסגר באגו שלנו בצורה הכי הכי מצומצמת, עולם הכי שחור שיכול להיות.

שאלה: אתה מדבר כבר הרבה זמן על כל מה שיקרה, אבל נראה שאתה מתקדם הרבה יותר מהר ממה שהאנשים בעולם מתקדמים והם עדיין מצפים שיבוא ישו, יבוא משהו ויציל אותם. איך אנחנו מגשרים על הפער הזה, בין איפה שהם נמצאים ובין איפה שאתה רוצה להיות?

תירגע. אנחנו מתקדמים ואנחנו מתקדמים כי אנחנו צריכים לדעת יותר. המורה שנכנס לכיתה הוא בעשרים שלושים שנה יותר מבוגר מהילדים שהוא הולך ללמד אותם, הוא גמר בית ספר ואוניברסיטה ולמד הרבה דברים במקצוע שלו ואז הוא בא אליהם ומלמד.

ודאי שאנחנו לומדים דברים הרבה יותר גדולים, גבוהים, וזה לקח לנו גם כן עשר, חמש עשרה שנה ואולי יותר אפילו, ככה זה הלימוד שלנו, הוא לא פשוט. אבל דווקא לכן אנחנו יכולים לבוא אליהם וללמד אותם.

וכמו שאנחנו מפעילים את הקמפוסים, אז אנחנו נצטרך עכשיו כמה שיותר מהר להכין חומר חדש לקמפוסים שלנו, בטלוויזיה, באינטרנט ואז לפתוח כיתות לימוד בכל מיני שפות ובכל מיני רמות, שזה יהיה ממש אוניברסיטה לכל העולם.

אנחנו לומדים. חכה עד שהם יתאוששו, עד שיהיו להם שאלות. אנחנו צריכים כבר עכשיו להתחיל, אני לא אומר שלא, אבל נכין את כל הדברים האלה. גם אתם עוד לא מוכנים לזה וגם עכשיו כשאני מדבר, אתם עדיין לא מרגישים את זה כדבר הכרחי, ואני מאוד מפחד שיבואו אליכם כל מיני לחצים מלמעלה, מפני שאתם לא מדביקים את אותו הקצב שצריך להיות בהתפתחות. ובכל זאת אנחנו נפתח את זה ונגלה לעולם, לאיזה מקום, לאיזו צורה העולם צריך להתקדם.

אל תדאג, גם אתה תהיה שם. אתה שולט באנגלית ובצרפתית במיוחד, ותצטרך גם לפתוח להם. אני קורא במיוחד לכל בעלי השפות הזרות, בואו נתחיל עכשיו להכין את המורים שילמדו בכל מיני צורות ווירטואליות את הקהל הרחב.

תלמיד: בדף הפייסבוק שלי אני כבר פתחתי ערוץ, שבו יושמעו כל השיעורים שלנו עשרים וארבע שעות ביממה. חשבתי שבמקום שאנשים יראו כל מיני קליפים של וידאו שלא נותנים שום דבר, לפחות שיראו משהו שיכול לתת להם משהו. אז יש כבר ערוץ כזה וכמובן שיש עוד הרבה התאמות לעשות.

אני לא מודאג אני מסכים עם כל מה שאמרת, אני פשוט רוצה לדעת איך אנחנו ממלאים את הפער הזה.

יפה. תודה רבה לך ותמשיך, תמשיך ותראה לכולם ותלמד את כולם.

שאלה: אני לא מצליח להסביר לעצמי ואולי בגלל זה לא מצליח להסביר את זה לאחרים. היו הרבה מלחמות ומגפות גדולות שלקחו המון המון חיים של בני אדם, גם לפני מאה שנה ולפני זה בטוח. למה דווקא עכשיו צריך לעבור שינוי תודעתי באנושות? כלומר, איך היית מסביר את זה במילים פשוטות?

אני מסביר את זה פשוט, בגלל שבעל הסולם קובע שזה הדור האחרון. זהו. יש לי ראש קטן, אני לא הולך לחקור עמקי הטבע, מה אני מבין בזה. הוא כותב שאנחנו חיים בדור האחרון, אני מקבל את זה, אני חי בדור האחרון ולכן אני צריך לתפקד כמו אדם שנמצא בדור האחרון.

ואם אני איכשהו מבין איך צריך להתנהג כל אדם וכל האנושות בדור האחרון, אז אני מספר על זה. זה הכול. שיבינו איך שיבינו, אני משתדל לעשות את זה בדרך הטובה ביותר שאני מסוגל.

שאלה: יש בקשה, להמשיך לתת שלושה שיעורים ביום, כיוון שעם העוצמה שקורית עכשיו עם ההפצה, זה יכול לזרוק אותנו החוצה אחרת.

מצידי אין בעיה, זה הכול תלוי בכם. חוץ מזה, אולי יש ביניכם אנשים שעדיין שעובדים. אבל אני מוכן לתת אפילו שלוש פעמים ביום שיעורים, אין לי עם זה שום בעיה. אבל אני רוצה יחד עם זה, שאנחנו נשתדל להפיץ. יכול להיות שחלק מהשיעורים שלנו הם יהיו שיעורי הפצה.

תלמיד: פונים אלי הרבה חברים שמבקשים ששיעורי הצהריים יהפכו להיות ישיבות כתבים בשידור חי, שנעלה שאלות מהאקטואליה ונקבל תוכן לכתיבה?

אין בעיה, התקבל.

תלמיד: איך אתה רואה את הלו"ז של מחר?

אני חושב שבבוקר אנחנו יכולים ללמוד שעתיים, מארבע עד שש, שעתיים בצהרים ושעתיים בערב. אני רואה שיותר משעתיים קשה ובשעתיים יכולים להיות בהקשבה. זה דבר אחד.

דבר שני, איך אנחנו ממלאים את הזמן בין השיעורים. אני מבין שאדם צריך לנוח, לאכול, יש לו כל מיני דברים בבית לעשות, גם אם הוא לא הולך לאף מקום. אבל בכל זאת, מה אנחנו עושים בין השיעורים. זאת אומרת, שלושת השיעורים האלה אני לוקח על עצמי, כל היתר אתם צריכים לקחת על עצמכם. ומה אתם עושים, איך אתם כותבים, איך אתם מפיצים, איך אתם ממש דואגים לכל האנושות, שהיא לאט לאט תהיה קשורה אליכם. זאת התכנית.

תלמיד: יש הרבה אנשים שעובדים מהבית, אז לא בהכרח הם יכולים להיות נוכחים בשיעור.

בסדר, אנחנו לא ניקח אותם בחשבון, אנחנו לוקחים בחשבון את אלו שכן מסוגלים. שלא יהיה לנו תירוץ.

תלמיד: לאורך כל השבוע מתוכננות הכשרות הפצה. מחר המחלקה לאנגלית עושה הכשרה אחר הצהריים וזה יהיה מתורגם לארבע שפות מרכזיות לפחות, כך שכולם יכולים להתחבר וללמוד איך לעשות הפצה אפקטיבית באינטרנט. יהיו הכשרות הפצה בעברית, ביום ראשון, ביום רביעי, במוצ"ש. ממלאים כמה שאפשר בהכשרות נוספות.

(סוף השיעור)