שיעור צהריים 01.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1718, מאמר 259. "בנין בית המקדש"

קריין: רב"ש ג', עמ' 1718, מאמר 259, "בנין בית המקדש".

בנין בית המקדש

ר"ח אדר ב' תשכ"ב

""תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, אם יאמרו לך ילדים בנה, וזקנים סתור, שמע לזקנים, ואל תשמע לילדים, שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין, וסימן לדבר רחבעם בן שלמה" (נדרים מ' ע"א).

ופירש רש"י, אם יאמרו לך הנערים בנה בית המקדש, וזקנים אומרים סתור ואל תבנה, וסימן לדבר מרחבעם... ונחרב בית המקדש על אותה עצה. והתורה לא פירש ב"בית המקדש", ואיכא ברייתא דקתני בהדיא "בית המקדש", ועיין מהרש"א.

ויש לפרש, שהזקנים אומרים שצריכים לסתור כל הבנין דקדושה, שאדם בנה בזמן נערותו, אחרת אי אפשר לבנות בנין בית המקדש. כי צריכים לבטל את כל מה שעשה מיום הולדו, בכדי שיוכל ללכת בדרכי הקדושה."

אלו דברים עמוקים, ואנחנו לא כל כך מבינים אותם. נעשה בדרך פשט.

""תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, אם יאמרו לך ילדים בנה, וזקנים סתור, שמע לזקנים, ואל תשמע לילדים, שבנין ילדים סתירה", ילדים שבונים, אפילו שהם בונים, זה כאילו שהם שוברים. "וסתירת זקנים בנין", והזקנים שהם סותרים, מבטלים את הבנייה, אז תדע שזו בנייה דווקא. "וסימן לדבר" זה לא חשוב.

"ופירש רש"י, אם יאמרו לך הנערים בנה בית המקדש, וזקנים אומרים סתור ואל תבנה, וסימן לדבר מרחבעם... ונחרב בית המקדש על אותה עצה. והתורה לא פירש ב"בית המקדש", ואיכא ברייתא דקתני בהדיא "בית המקדש", ועיין מהרש"א.

"ויש לפרש, שהזקנים אומרים שצריכים לסתור", זאת אומרת לשבור "כל הבנין דקדושה, שאדם בנה בזמן נערותו", כאשר היה צעיר, "אחרת אי אפשר לבנות בנין בית המקדש", אלא רק לשבור מה שהיה קודם. "כי צריכים לבטל את כל מה שעשה מיום הולדו, בכדי שיוכל ללכת בדרכי הקדושה."

אם אדם לא סותר את מה שבנה בזמן שהיה נער, ילד, אז הוא לא יכול לבנות משהו רציני לעתיד.

שאלה: מה זה "נערים" בעבודה רוחנית, שאדם צריך לסתור את זה? מתי זה קורה?

זה קורה נאמר אחרי עשר שנים של לימוד רציני.

שאלה: האם שתי סתירות הפועלות יחד הן הבסיס לכלי הרוחני?

בעיקרון אני לא מכיר דבר כזה שיהיו סתירות ויפעלו יחד, אלו מצבים מיוחדים.

שאלה: כאשר אנחנו מתחילים לעבוד בעשירייה, הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו מתחילים לבנות, שאנחנו בונים את העשירייה, ואחרי חמש, שש שנים אנחנו מגלים שזה היה האגו שלנו. מה אנחנו צריכים לעשות כדי להפסיק להיות כמו אותם נערים ולהתחיל לבנות כמו אותם זקנים?

אנחנו צריכים להיות בחיבור על ידי הזקנים, לשמוע מה הם אומרים, ואז לא נצטרך להגיע לסתירה.

שאלה: האם נכון לומר שמדובר כאן על כך שכדי שנבנה את המדרגה הבאה צריך לעבור שבירה?

כן. אבל לא בהכרח שבירה גדולה, אלא כמה שבירות קטנות יהיו לכל אחד ואחד.

שאלה: האם כל מה שאדם בנה בקדושה בתוך הדעת את זה הוא צריך לסתור, ואז לבנות את הקדושה כבר מעל הדעת?

כן.

שאלה: מה אני צריך לשבור לפני שאני בונה בניין דקדושה?

כל מה שמהיום הראשון שהתחלת ללמוד את חכמת הקבלה בנית בלב ובמוח. אחר כך אתה מגיע לזה שכל מה שעשית הוא לא אמת, לא נכון, אז אתה שובר ובונה מחדש.

תלמיד: בניתי קשר עם החברים בעשירייה, מסגרת, מה אני צריך עכשיו לשבור?

לא, שום דבר, זה קורה מעצמו. אתה פשוט מבין שאלו לא אותם היסודות עליהם נבנה הבניין הרוחני של נשמתך.

תלמיד: איזו עצה נותנים המקובלים? מה צריך בכל זאת לבנות בצורה נכונה כדי לעשות פחות טעויות?

בדיוק כאלה מאמרים קטנים, פה ושם כמו שאנחנו קוראים, הם אלה שעוזרים לך. אתה תראה שאתה צריך לכוון את עצמך קצת אחרת.

שאלה: כשאדם מגיע לרמה מסוימת של אמונה, מה הצעד הבא שעליו לעשות? האם הצעד הבא הוא תפילת הודיה?

כן.

שאלה: כתוב שהזקנים צריכים לסתור כדי לבנות דבר חדש. איך אנחנו יכולים לעבור בשלום את המצב הזה?

לא יכולים. אנחנו כל הזמן סותרים ובונים, וכך זה עד גמר התיקון.

שאלה: האם אנחנו רוצים לבנות את בית המקדש, ולכן אנחנו כל הזמן סותרים ובונים, ויש לנו כוונה מלמעלה לאחד את הכול?

כן.

תלמידה: איך אנחנו יודעים באיזה מצב אנחנו, אם אנחנו זקנים או ילדים?

אתם עוד לא יודעים. צריכים להשתוקק לדעת.

שאלה: האם בית המקדש אלו היחסים שבנויים בינינו נכון?

זאת הנשמה הנכונה שלנו שאותה אנחנו מגלים בינינו. הנשמה הכללית שלנו.

תלמידה: מה היסוד של הנשמה המשותפת? בדרך כלל זה נשבר בגלל שהיסוד לא יציב.

כן, גם במקרה שלנו.

תלמידה: מה היסוד?

היסוד הוא האגו שלנו, אותו אנחנו מדביקים, מחזיקים בקשר בינינו, כיוון שכל אחד מאיתנו מבטל את עצמו בפני האחר.

תלמידה: האם ביטול עצמי זה אמון בזולת?

כן. כל הכבוד.

שאלה: האם השפעה אמיתית מגיעה רק לאחר ייאוש מוחלט מכוחותיו עצמו, ואז מופיעה בקשה לעזרה?

כן.

שאלה: האם חורבן, הכוונה שאנחנו מגלים את הטעויות שלנו כדי להתעלות ולבטל את עצמנו ולנסות למצוא פתרון נכון?

כן.

שאלה: מה זה להחריב את מה שבנינו? איך עושים את זה? זה מאוד קשה.

זה יישבר מעצמו. תמשיכו לבנות, אתן לא צריכות לעצור עכשיו.

שאלה: האם אפשר לכנות את בני ברוך זקנים? איך אפשר להפוך מהר לזקנים?

בני ברוך הם לא הזקנים ולא הנערים, אלא אוסף של אנשים שרוצים למצוא לעצמם קשר עם הבורא.

שאלה: האם אנחנו בעצמנו צריכים לחפש מה לשבור ולבנות או שהבורא יעשה את זה?

גם כך וגם כך.

שאלה: לגבי הזקנים אומרים "סתור". האם המצב של הסתירה זה מצב שהאדם מעביר ביקורת על הכוונה שלו, כמו שלמדנו על קו שמאל, מוסיף בקו שמאל כדי להוסיף בקו ימין?

אנחנו נלמד עוד קצת ואחר כך נבין.

תלמידה: זה לא הכיוון?

אני אוהב שאם מבינים, אז מבינים את התמונה כולה.

שאלה: אם יש פחד לפני השבירה הזאת של מה שבנינו, אם מפחדים שמישהו יישאר קבור מתחת לחורבות, או שאני לא אצליח להתעלות, מה לעשות עם הפחד?

צריך להיות קשר עם הבורא, וזה צריך להיות יותר חזק מכל שאר השבירות, והסתירות.

שאלה: יוצא שזקנים זה מי שלא מפחד מהסתירות או מנפילות, להיפך הם שואבים כוחות מהשבירה?

כן, נכון מאוד.

תלמידה: כלומר עלינו ללמוד לא לפחד מהירידות?

נכון, בטח. כלומר להיזהר מהן, אבל כשזה קורה, בלי בעיה להתחיל לבקש על התיקון שלהן.

שאלה: האם השבירה זה תמיד מצב של פירוק שלם?

לא עד כדי כך, שבירה יכולה להיות גם קטנה. כלומר התקוות שלך, החשבונות שלך, זה יכול להיות גם בקשרים עם החברים, שבירות יכולות להיות בהכול.

תלמיד: האם אני מבין נכון שכמו שנאמר שם, אתה צריך למסור את עצמך לזולת, שאני כאילו דוחה את ההתרשמות הקודמת שלי, ומוסיף את ההתרשמות של החברה?

כנראה.

שאלה: אפשר להגיד שבניין, זה חלק מהמציאות שאני מבין, שאני יודע, ואולי שולט שם, וזה תמיד דבר סופי. ובורא זה דבר אינסופי, וכדי להגיע לחיבור אמיתי איתו צריך לשבור את החלק שאני בטוח שאני יודע, ועל ידי אמונה להיות בקשר איתו, להידבק בו. וזה דווקא הפירוש של צריך לשבור את הבית מקדש?

זה נכון, תתקדמו הלאה ותבדקו.

שאלה: האם בניין רוחני ובית המקדש זה אותו הדבר, או שברוחניות אלה דברים שונים, מושגים שונים, אבל קשורים?

לא. זה אותו דבר.

שאלה: מה צריך לעשות כדי שהבסיס למקדש יהיה חזק?

לא לעזוב אותו. כל הזמן לעשות משהו, ולהתפלל, ולבקש שיהיה לך יותר כוח לבנות את הבסיס למקדש.

תלמיד: האם ניתן לומר שערב האיחוד שהיה אתמול בערב זאת נקודת ההתחלה של כל זה?

כן. זו נקודה מאוד חשובה, והיא התחלה לדרך שלנו.

שאלה: יש רצון מאוד חזק שקבוצת החברים שלנו שעובדים ביחד על החזון יצליחו לבנות את זה, וישיגו רוחניות, שיהיו בהשגה. והרצון הזה הוא מאוד חזק. ממש חזק. אני רוצה לבקש מהבורא, לא מתוך האגו שלי, אלא מתוך משהו גבוה יותר.

תבקשי. תפילה, פנייה לבורא, בקשה, תמיד עוזרות.

שאלה: האם הבורא שובר את הבניין שלנו בכוונה כי עדיין לא קיבלנו, לא חיברנו את הדברים באופן המתאים? מה היה לא נכון בבניין שלנו?

כמו שדיברנו במאמר הראשון היום, לעומת עכשיו, שכתוב "סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה". זאת אומרת, שמה שנראה לנו כסתירה, ושהורסים את בית המקדש, לא, כי דווקא על ידי זה הוא נבנה, וההפך כשנראה לנו שאנחנו הורסים אותו, זה באמת בבניין. זה צריכים עוד לפרש, אבל בינתיים שזה יהיה לנו בראש.

שאלה: לנסות להבין את השאלה של החברה. אז אם הבניין נשבר זה אומר שלא בנינו אותו נכון, או שדווקא עבדנו נכון ,וזו תוצאה טובה שהוא נשבר?

לא. וזו קושיה נוספת. אנחנו צריכים לקבל את הדברים כמו שהם.

תלמיד: ומי שובר את הבניין, זה הבורא שובר לנו את הבניין?

ודאי.

תלמיד: בשביל מה?

בשביל שאחר כך נבקש, ואז הוא יקים לנו.

תלמיד: אז העבודה שלנו היא לבנות את הבניין, והעבודה של הבורא לשבור בניין?

כן.

תלמיד: ומתי באמת יש בניין, מתי הבניין יציב, עומד?

יציב ועומד, כשכולנו מתוקנים, מתקנים את הקשר בינינו, פונים לבורא, ומתקשרים אליו.

שאלה: האם רב"ש אומר לנו כאן שהתקדמות רוחנית מושגת רק כשאדם לא מקובע בדעתו?

כן.

שאלה: איך אני יכולה לעזור לחברות בבניית בית המקדש כשהן דוחות את העזרה שלי?

תבדקי למה הן דוחות. אולי בעצם זו העזרה שלך, והתיקון שלך.

שאלה: את כל הפעולות עושה הבורא. אז מה זה השתתפות אקטיבית בבניית בית המקדש, ואיך להתכלל בפעולה שהוא עושה אתנו?

בשביל זה צריך להרגיש מה הוא עושה, וללכת בדרכיו.

תלמידה: הכול עושה הבורא, ואנחנו כמו מכונה כזאת שמתאימה את עצמה לכל פעולותיו. איך לקבל את כל פעולותיו, אבל להיות פשוט משתתף? הרי אנחנו לא צריכים להוסיף כלום, או אם אנחנו מוסיפים, מה אנחנו מוסיפים? מה ההשתתפות האמיתית שלנו?

הרצון שלנו, אנחנו מוסיפים את הרצון שלנו.

שאלה: אם אנחנו שוברים את ניסיון הנעורים, איך אנחנו צוברים את מה שצריך לנשמה?

זה מצטבר.

תלמידה: עלינו לעשות משהו אקטיבי?

אנחנו צריכים כל הזמן לנסות ולבקש מהבורא שיעזור לנו להתחבר, ולעלות, להתחבר, ולעלות.

שאלה: כתוב לא להקשיב לילדים אם הילדים אומרים "תבנה". תסביר בבקשה מה הטעות של הנעורים, אם הם רוצים לבנות, זה נשמע נכון?

מה שהם רוצים לבנות, וזה נשמע נכון בכל זאת זה לא יעמוד כיוון שאלה הנעורים, זה הורס את הכול. כלומר עדיין אין להם הבנה ברורה של איך צריך לבנות.

שאלה: עדיין לא הבנתי מה עליי לשבור בתוכי? האם אני צריכה למצוא בתוכי משהו לא מתוקן, ואותו לשבור?

האגו שלך, כלפי האחרים, כלפי הזולת, אותו צריך לשבור, ואת האהבה שלך לכולם, אם היא קיימת, צריך להרחיב ולעלות.

שאלה: העיקר לשמוע את קול הזקנים, זה נכון?

כן.

שאלה: איך לבנות את עצמנו, את התפיסה שלנו, שנשמע את האמת ולא את מה שאנו רוצים או את הרצון לקבל שלנו?

תקראו את המאמרים שלנו בנושא, את מאמרי הרב"ש, ותשמעו את קול ה'. רק תקראו את זה ככה שלא מעצמכן אתן קוראות, אלא כאילו לחלוטין בלי קשר למה שאתן קוראות.

שאלה: איך לעזור לבורא לבנות את היסוד היציב לבית המקדש, ואת בית המקדש עצמו?

להגיד לו, לבקש ממנו, לנסות להתקרב, ולתת לו את אותם הכוחות שיש לנו.

שאלה: הרי אנחנו בונים כל הזמן את בית המקדש שאנחנו מכוונים לבורא, שואלים אותו מה עלינו לעשות, איך לברר עם הבורא לפני שנשבור את מה שבנינו? מה עשינו נכון, ומה לא נכון?

אתן תראו את זה בעצמכן תוך כדי התהליך.

שאלה: אנחנו צריכים ללמוד להיות גמישים בתוך התהליך הזה, כלומר ללמוד לעבוד עם כל מה שמגיע מהחברים, מהכלי העולמי. אולי יש מאמרים של רב"ש שבהם הוא מדבר על שכר, על ההתקדמות, על קבלת החבר?

בטח שיש, ויש הרבה מאמרים כאלה. אבל העניין הוא שזה לא המאמרים, אלא העניין הוא איך האדם מקבל אותם. לכן אני מייעץ במקום קריאה פשוטה של המאמרים, ומה גם בסדר מהיר כזה, לא צריך את זה. הכי טוב שתנסו להתחבר, להתאסף, וביחד לקרוא מאמר אחד, זה יותר טוב מאשר לקרוא לבד עשרה מאמרים. אתם תרגישו, ואתם מיד תקבלו עשר דעות. רק צריך לעשות את זה בצורה קונקרטית.

תלמיד: בצורה טכנית לגמרי. כשהיינו שומעים את שיעור הבוקר עוד פעם בצהרים, היינו יכולים לחדור לתוכו יותר לעומק, ולהיות בו כל היום. עכשיו, יש תחלופה מאוד גבוהה, ועומס של חומר הלימוד. אנחנו מרגישים שאם אנחנו מתחילים להתעמק במשהו, אנחנו מתנתקים מהתהליך הכללי. אז מה עושים?

תפנו ותבקשו שיחזרו על שיעור הבוקר, אם הוא עד כדי כך עזר לכם.

תלמיד: אבל רבים רוצים להיות דווקא עם רב בשיעור שנחשב להרבה יותר איכותי.

אני לא יודע, זה תלוי באדם.

(סוף השיעור)