שיעור בוקר 19.05.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם, עמ' 1616,

מאמר: "עיקר מה שחסר"

עיקר מה שחסר לנו

"עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חמרי דלק לעבודה, הוא שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך להעריך את השרות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים בזה שיש לנו הזכיה לשמש את המלך, כי אין לנו כלום שנוכל להבין את גדלותו.

וזה נקרא בלשון הזהר הקדוש, שכינתא בעפרא, היינו שענין להשפיע אליו יתברך הוא חשוב לנו כמו עפר. וממילא אין לנו חמרי דלק לעבודה, כי בלי תענוג אין כח לעבודה. אלא במקום שמאיר אהבה עצמית, אז הגוף מקבל חיות מזה, אבל בעבודה דלהשפיע, אין הגוף מרגיש בזה טעם של תענוג, וממילא הוא מוכרח להיות "רובץ תחת משאו".

מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי חשיבותו של המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. לכן אז כבר יש לו חמרי דלק, שיתנו לו כח כל פעם שיוכל ללכת קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב.

ואז כשיש לו הידיעה והרגשה שיודע למי הוא משפיע, באותו שיעור שהיה לו כח לעבוד על הכוונה של אהבה עצמית, יש לו עכשיו הכח לעבוד על מנת להשפיע. כי מי שמשפיע לאדם חשוב, נחשב כמו שהוא מקבל ממנו. והיות על קבלה יש כח בהגוף לעבוד בכדי להשיג תמורה, כמו כן גם בלהשפיע למלך חשוב, יש לו הנאה מזה.

ובזה מובן מה שכתוב בהקדמה לתע"ס, בענין, נתנה היא, ואם הוא אדם חשוב מתקדשת, משום הנאה דקביל מינה. רואים אנו דבר חדש, שנתינת השפעה לאדם חשוב דומה לפי הדין כמו קבלה ממש, הגם ששם מביא את המאמר של קידושין לענין קבלה על מנת להשפיע, שאז הקבלה נקרא השפעה.

ומאותו ענין יכולים להבין צד השני של המטבע, היינו שהשפעה נקראת קבלה. שמטעם זה כבר יש לו חמרי דלק, כי אם הוא משפיע לאדם חשוב זה דומה כמו שהוא מקבל. לכן כבר יש לו כח לעבודה.

היוצא מזה שלא חסר לנו רק להאמין בגדלות ה', אז יהיה לנו כח לעבודה בבחינת השפעה."

אמונה בגדלות ה' תלויה בסביבה. זאת אומרת, עד כמה שהסביבה כל הזמן מדברת על גדלות הבורא ומעבירה לי את ההרגשה הזאת שרק זה קיים, רק זה גדול, רק זה קובע לי את העתיד, את הכול, רק זה שולט בעולם ושורה בכל המציאות, אז לפי זה אני מתייחס. אם החברה לא מעבירה לי, אז אפילו שהבורא הוא כן גדול אבל אני לא מתייחס אליו, אני יכול לסגור את עצמי בתוך עצמי כבהמה קטנה וזהו. אלא אך ורק שהסביבה לוחצת עלי עם גדלות הבורא, הכרות הגדלות, חיוב להגיע לזה, רק בתנאי הזה אני מתעורר ויכול להמשיך, ובזה תהיה לי דרך סלולה להכרת הבורא.

זאת אומרת, אנחנו חייבים כאן להגיע למצב שלא חסר לנו שום דבר חוץ מהסביבה, שתעביר לנו התפעלות מגדלות הבורא. אמנם את גדלות הבורא אנחנו לא משיגים, והתפעלות בעצמנו לא יכולים להשיג, אלא רק הסביבה צריכה כל הזמן ללחוץ עלי וכך לעורר אותי. בינתיים אנחנו בעצמנו מקבלים איזו הרגשת גדלות הבורא מידי פעם, אבל זה בינתיים. היתר בעתיד זה הכול יותר ויותר יהיה תלוי אך ורק בחברה. אם חברה לא תדאג לזה אני נובל, אם חברה דואגת אני מתעורר ממש כמו צמח אחרי הגשם.

שאלה: למה אם כרגע יש חברה, יש סביבה, ומתבטלים באיזו מידה לפחות, עדיין גדלות ה' לא שולטת במציאות שלנו יום יום כל הזמן?

כי אתם לא עובדים על זה, אתם לא עובדים על זה. אין לפני שום בעיה, כל הבעיות שלי כולן מצטברות לשני מצבים, יש לי גדלות הבורא או אין לי גדלות הבורא בלבד. אין חוץ מזה שום דבר, כל יתר הדברים נמצאים במיליון דרגות פחות מזה, אפילו לא נחשבים. וכך אני צריך לסדר את עצמי, רק כלפי אותו ההבחן, גדלות הבורא לפני יש או אין, אחד מהשניים.

תלמיד: וזה תלוי במידה של הביטול כלפי העשירייה?

זה תלוי במידת הביטול כלפי העשירייה, כי העשירייה מעבירה לי את גדלות הבורא. עכשיו, האם אני צריך לדרוש את זה מעשירייה? גם כן לדרוש. אני לא מבין את העשירייה, אני לא מרגיש באיזו עשירייה אני נמצא, תנסה להשתנות כלפי הבורא בדרישת גדלות הבורא, ואתה תראה איך העשירייה פתאום תתחיל להשתנות בהתאם לזה. כי עשירייה זה מה שאתה מתאר בתוך התכונות שלך.

קריין: נקרא שוב את המאמר, "עיקר מה שחסר לנו".

עיקר מה שחסר לנו

"עיקר מה שחסר לנו, שמסיבה זאת אין לנו חמרי דלק לעבודה, הוא שחסר לנו חשיבות המטרה, שפירושו שאין אנו יודעים איך להעריך את השרות שלנו, שנדע למי אנו משפיעים. וכן חסר לנו את הידיעה של גדלות ה', שנדע עד כמה אנו מאושרים בזה שיש לנו הזכיה לשמש את המלך, כי אין לנו כלום שנוכל להבין את גדלותו.

וזה נקרא בלשון הזהר הקדוש, שכינתא בעפרא, היינו שענין להשפיע אליו יתברך הוא חשוב לנו כמו עפר. וממילא אין לנו חמרי דלק לעבודה, כי בלי תענוג אין כח לעבודה. אלא במקום שמאיר אהבה עצמית, אז הגוף מקבל חיות מזה, אבל בעבודה דלהשפיע, אין הגוף מרגיש בזה טעם של תענוג, וממילא הוא מוכרח להיות "רובץ תחת משאו".

מה שאין כן כשמרגיש שהוא משמש מלך חשוב, לפי חשיבותו של המלך, בשיעור זה יש לו הנאה ותענוג שמשמש אותו. לכן אז כבר יש לו חמרי דלק, שיתנו לו כח כל פעם שיוכל ללכת קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש למלך חשוב.

ואז כשיש לו הידיעה והרגשה שיודע למי הוא משפיע, באותו שיעור שהיה לו כח לעבוד על הכוונה של אהבה עצמית, יש לו עכשיו הכח לעבוד על מנת להשפיע. כי מי שמשפיע לאדם חשוב, נחשב כמו שהוא מקבל ממנו. והיות על קבלה יש כח בהגוף לעבוד בכדי להשיג תמורה, כמו כן גם בלהשפיע למלך חשוב, יש לו הנאה מזה.

ובזה מובן מה שכתוב בהקדמה לתע"ס, בענין, נתנה היא, ואם הוא אדם חשוב מתקדשת, משום הנאה דקביל מינה. רואים אנו דבר חדש, שנתינת השפעה לאדם חשוב דומה לפי הדין כמו קבלה ממש, הגם ששם מביא את המאמר של קידושין לענין קבלה על מנת להשפיע, שאז הקבלה נקרא השפעה.

ומאותו ענין יכולים להבין צד השני של המטבע, היינו שהשפעה נקראת קבלה. שמטעם זה כבר יש לו חמרי דלק, כי אם הוא משפיע לאדם חשוב זה דומה כמו שהוא מקבל. לכן כבר יש לו כח לעבודה.

היוצא מזה שלא חסר לנו רק להאמין בגדלות ה', אז יהיה לנו כח לעבודה בבחינת השפעה."

מה זאת אומרת להאמין בגדלות ה'? שבכל דבר אין לך למי לפנות, חוץ מלבנות קשר אין לי חיים אלא רק עימו, והוא הכתובת לכל דבר. לכן פשוט בכל דבר, בכל מצב תהיה מחובר ומכוון דרך הקבוצה אליו וזהו. ובזה אתה מבטיח לעצמך כיוון נכון בחיים.

שאלה: אני שומע כל הזמן מהחברים שהם מדברים על גדלות המטרה ומשפיעים, אבל חסר מצידי לעשות איזה צעד כדי לקבל את זה ולהיות מושפע מהם.

אז מה אתה רוצה ממני? תשאל את החברים שלך מה הם עושים ושילמדו אותך. לידך אדם מתקדם ביותר, שאל אותו איך לעשות את זה. ועוד יש שם, את כל אחד ואחד אני מכיר כבר שנים רבות, ולכל אחד יש איזו תנועה קדימה יפה מאוד, יש לך ממי ללמוד.

תלמיד: אבל נגיד מסביבה חיצונית אני מושפע בלי לעשות שום דבר, ולמה בעשירייה אני חייב איכשהו להיכנס בפנים?

שם יש לך אגו, שעל ידי אגו אתה מושפע מאחרים, הם עושים משהו ואתה באגו שלך מרגיש שגם לך זה טוב, חסר. וכאן בחברה אין לך אגו אלא ההפך, אתה צריך לעורר רצון להשפיע ואז אתה תקנא בהם. ולכן כאן ישנה עבודה, נדרשת יגיעה, איך אני אעורר את עצמי לערכים של השפעה שאז אני אקנא בסביבה, אקח מהם, ארצה לקבל מהם, ארצה להיות כמוהם, ככה זה.

שאלה: מה זה אומר שהעשירייה לוחצת עלי בגדלות הבורא, באיזה פעולות ואיך זה מתבטא?

זה שהם מדברים, או שזה יכול להיות אפילו בלי דיבור, שהם חושבים על זה. מפני שאני קשור עם הסביבה, עמהם, אז הם מעבירים לי את המחשבות שלהם והרצונות שלהם, כך אני מושפע מהעשירייה.

שאלה: אפשר לקבל מצב כזה דרך הרשימות שלנו?

אני מקבל התפעלות מהבורא ומהמדרגה רק דרך הסביבה. אני מקבל את ההתעוררות הראשונה דרך הרשימות, כן, אבל לממש את זה אני חייב את הסביבה.

שאלה: להגיע למרכז העשירייה זה להגיע לגילוי הבורא באופן מלא?

כן.

שאלה: אם יש לי את גדלות הבורא אז לא נעלמת לי העבודה בלמעלה מהדעת? איך שניהם מסתדרים?

גדלות הבורא זה רק שייך לאמונה למעלה מהדעת. גדלות הבורא זה נקרא שהאמונה, כוח השפעה בשבילך זה דבר חשוב יותר מכוח הקבלה. זה נקרא שיש לך גדלות הבורא, גדלות תכונת ההשפעה, כי זה הבורא.

תלמיד: אני מקבל את זה מהחברים?

אתה לא יכול לקבל את זה מחברים, דרך חברים אתה יכול לקבל את זה.

תלמיד: אם קיבלתי מחברים את גדלות הבורא אז כאילו אין לי מקום לעבודה למעלה מהדעת, יש לי עכשיו סיבה, יש לי עכשיו דלק לעבודה.

לא אתה רק קיבלת דרייב, ואתה צריך עכשיו לעלות לדרגת אמונה למעלה מהדעת. שכוח השפעה יהיה באמת אצלך יותר גדול מכוח קבלה.

תלמיד: אז הגדלות שאני מקבל מהחברים, היא בעצם הדלק לעשות פעולות למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: כל הבעיה היא חשיבות, לקום בבוקר, לקום לשיעורי בוקר, אם אני לא מרגיש כלום איך אפשר להגיע לחשיבות כזאת? גם לא מרוויחים כלום.

זאת הבעיה, על זה כתוב "גאוות אדם תשפילנו". מפני שאתה מרגיש יותר גדול, יותר חכם מכולנו, אז זה משפיל אותך.

תלמיד: אז מה הפטנט, איך אני מגיע להרגשה כזאת? אין לי כלום, אני לא מרגיש כלום, איך אפשר להגיע לחשיבות כזאת?

תתפלל. תתפלל שאתה תרגיש אחרים יותר גדולים מעצמך, זה המנוף שאתה תוכל אז לעלות. כמה שאדם חושב על עצמו שהוא קטן זה גורם לעלייה שלו.

תלמיד: וכל העשירייה צריכה לעבוד על זה?

כן, עשירייה.

שאלה: אני חושב שהנקודה הזאת שאנחנו קוראים היום עליה, זה בעצם השוני בין אדם עם נקודה שבלב ובלי נקודה שבלב.

נכון.

שאלה: מי שלא ברח, אחרי כמה שנים הראשונות, הוא נשאר רק בגלל זה. השאלה האם ניתן על ידי איזשהו הסבר, לאנשים שאין להם נקודה שבלב, למשוך על ידי זה בן אדם?

לא ניתן. אפילו ישנם הרבה אנשים שנמצאים איתנו וגם עכשיו שהם נמצאים יחד, שאנחנו מדברים, הם נמצאים לידינו וירטואלית, והם לא מרגישים בדיוק על מה אנחנו מדברים, אבל טוב מאוד שככה הם נמצאים בכל זאת, שלאט לאט, עוד קצת ועוד קצת, "פרוטה ופרוטה מצטברת לחשבון גדול"¹ והם יתחילו להרגיש ולהיכנס לרוחניות.

אבל אדם ברחוב שאין לו את זה, אין לו אפילו נגיעה לזה, לא נתן לו הבורא עדיין אפשרות להשתייך לזה, אני לא יודע איך אפשר להביא אותו ולהדביק אותו לקבוצה, הכול תלוי ברצון, הבורא ברא רצון ומעורר בכל אחד רצון, האור העליון שמאיר כך על כל הכלי השבור אז הוא מעורר כל חלק וחלק השבור בהתאם לעומק השבירה, ולכן אתה לא יכול לעשות שום דבר, אתה יכול לעשות הפצה, אתה תזרז בזה את הזמנים, אבל בכל זאת זה דבר חיצון.

שאלה: מה זה להרגיש את הגדלות הבורא, כי בשפה העברית כתוב "להאמין בגדלות הבורא" ובשפה אחרת "להרגיש"?

זה אותו דבר, להרגיש ולהאמין זה אותו דבר.

שאלה: רב"ש כותב שיש פה עניין שפעם אחת הקבלה נקראת השפעה ופעם שנייה השפעה נקראת קבלה, האם אפשר יותר להסביר בבקשה?

לא, איך שאתה מבין, אני לא רוצה להתבלבל בזה, תקרא שוב.

שאלה: האם חשיבות החברה, חשיבות המטרה וגדלות המלך, הן דרגות השפעה זהות או שאלו הן דרגות שונות של השפעה?

אלו לא דרגות של השפעה זה אמצעי להשפעה, מידת גדלות הבורא בעיניי, החברה בעיניי, זה אמצעי להשפעה.

שאלה: האם כדאי לראות ולהיזכר בכל רגע ולחדש את המעלות של החברים שאני רואה באגו שלי?

כדאי ודאי, ומה מזה שכדאי? יש הרבה דברים שכדאי, כדאי לעשות הכול כדי שהחברה תהיה גדולה בעיני וכל הזמן תעמוד לפני כדבר החשוב ביותר, כאמצעי, כמודם, המעביר, המקשר ביני לבורא.

שאלה: רב"ש כותב שלשרת מלך גדול, זה הופך לקבלה עבורנו, אנחנו מקבלים מזה המון כוח. מה המשמעות שלשרת מלך גדול זה יוצא מהכלל עבורנו?

זאת אומרת שאם המלך הוא גדול בעיני אז השפעה אליו הופכת להיות לקבלה ממנו, כמה שאני משפיע לו יותר, למלך גדול, נראה לי שאני מקבל ממנו כי הוא גדול בעיני ואז קבלה הופכת להיות להשפעה.

אני לא מרגיש שאני מקבל, אלא אני מרגיש בפעולה שלי שאני נותן לו, שאני מקבל ולא משפיע, זה כמו עם המזוודה, "לא אותי קראת יעקב"² כמו שכתוב, כי אם האדם שאתה סוחב את המזוודה שלו גדול, אז אתה לא מרגיש כובד במזוודה אלא יש לך מלא כוחות לעשות את זה מפני שהאדם ההוא גדול, שאתה עושה לו את זה, הכול תלוי בגדלות הבורא.

שאלה: איך אני בדיוק יכול לראות את החברים בצורה גדולה אם אני רואה אותם ברצון לקבל שלי, בצורה לא מתוקנת בכלל, מאיפה אני ארכוש כוחות?

תחשוב שהכול תלוי בהם, שאתה מתקשר עם הבורא דרכם ואין לך שום קשר אחר, שהם עומדים בינך לבין הבורא ואז אתה צריך לסדר אותם בצורה כזאת שהם יהיו טובים, שהם ירצו להיות בקשר בינך לבורא, גם ממך לבורא דרכם, גם מהבורא אליך דרכם.

תלמיד: אבל איך אני אקח כוחות, אם אני חושב מההתחלה מרצון לקבל שלי?

אז אתה תחשוב על זה שהם עומדים בדרך ואתה לא מגיע לשום קשר עם הבורא בלעדיהם.

(סוף השיעור)

---

1. "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול" (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ח', ב')↩

2. "ולא-אתי קראת, יעקב: כי-יגעת בי, ישראל." (ישעיהו, מ"ג, כ"ב)↩