שיעור בוקר 11.07.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור נשים - שאלות ותשובות

קריין: אנחנו נקרא מזוהר לעם, כרך א', עמ' 287, ב"הקדמת ספר הזוהר", מאמר "שתי נקודות".

שתי נקודות

[ב' נקודין]

".120 רבי חייא פתח, ראשית חכמה יראת ה', שֵׂכל טוב לכל עושיהם, תהילתו עומדת לעד. פסוק זה, האם לא צריך היה לומר, סוף חכמה יראת ה', כי יראת ה' היא מלכות, שהיא סוף חכמה? אלא המלכות ראשית להיכנס לתוך מדרגת החכמה העליונה. כמ"ש, פִתחו לי שערי צדק. שערי המלכות, שנקראת צדק. זה השער לה'. ודאי אם לא ייכנס בשער הזה, לא ייכנס אל המלך העליון לעולם. כי הוא עליון ונסתר וגנוז, ועשה לו שערים, אלו על אלו.

ביאור הדברים. מכיוון שיראת ה' היא ספירת המלכות, שהיא בסיום ע"ס, ע"כ האם לא היה צריך לומר, סוף חכמה יראת ה'?

ונאמר על המלך העליון, כי הוא עליון ונסתר וגנוז, ועשה לו שערים, אלו על אלו. אין זה משל אלא הוא הנמשל עצמו. כי בהיותו מלך עליון ונסתר וגנוז, ואין מחשבה תופסת בו כלל, לפיכך עשה שערים רבים אלו על אלו, אשר בסגולתם עשה האפשרות להתקרב לפניו. כמ"ש, פתחו לי שערי צדק. שהם השערים, שעשה ה', ונתן אפשרות לצדיקים, שיבואו לפניו דרך אותם השערים.

ולסוף כל השערים, עשה שער אחד, בכמה מנעולים. השער, הנקרא מלכות דמלכות, שהוא נקודת הסיום של כל השערים העליונים. והשער הזה האחרון, הוא השער הראשון לחכמה עילאה. כלומר, שאי אפשר לִזְכות לחכמה העליונה, זולת אחר השגת השער הזה האחרון דווקא. כי להשגת חכמה עילאה הוא השער הראשון. ע"כ כתוב, ראשית חכמה יראת ה'. כי יראת ה' מכונה דווקא השער האחרון, שהוא הראשון לחכמת ה'."

שאלה: מה זה נקרא יראת ה'?

יראת ה' זה שאני לא מפחד. אין לי בכלל פחד מהבורא, אלא יש לי יראה, כמו יראת כבוד. שאני מפחד מזה שאני לא מספיק מכבד אותו, מעריך אותו, מעלה אותו מעלי, זה נקרא יראת ה'.

אני נותן לכם תמצית של הדברים בצורה כזאת שלגברים ככה אני לא מספר. אני מבלבל אותם דווקא, עד שהם יגלו, יגיבו, יבינו. לכן אני נותן את זה כבר מוכן, באריזה עם פרפר למעלה.

שאלה: אתה אומר שאין פחד, אבל הבורא גדול. אני מבינה שהוא יכול לרצות משהו שאני לא רוצה. אני מנותקת לגמרי ממנו, הוא לא רואה אותי, אני צריכה לייצב את עצמי ככה רק כדי להחזיר את כל האור דרך העשירייה שיוכל לעבור לכל העולם. האם יכול להיות פחד כזה, או שזו יראה, או שזה בכלל לא קשור לזה?

יראת ה', צריכים ללמוד מה זה. זה לא פחד כמו שיש לנו שאנחנו מפחדים ממשהו בעולם שלנו. יראת ה' זה הכול מהשפעה, כי אנחנו מדברים על עולם ההשפעה, עולם האהבה. זאת אומרת שיש לי נטייה לבורא, שאני רוצה להתקרב אליו, שאני רוצה להידמות אליו, לעשות לו משהו, ואז כל היראה שלי, הפחד שלי, האם אני עושה את זה נכון או לא. כמו שנגיד את עושה את זה לתינוק שלך, האם זה נכון לו או לא, האם הוא אוהב את זה או לא, האם זה חם או קר מה שאני נותנת לו עכשיו וכן הלאה. היחס הזה לבורא זה נקרא יראת ה'.

שאלה: בטקסט כתוב, שבסוף כל השערים יש שער אחד עם הרבה מנעולים. למה הכוונה?

מנעול זה מנעול, הוא נועל את המדרגה. אבל למה הוא האחרון, מפני שבטוח אני לא חוזר אחורה. נגיד ככה.

שאלה: איך להוריד את המנעולים האלה מהשער האחרון הזה?

על ידי פתיחת הלב. רק את פתיחת הלב אנחנו צריכים, לא יותר שום דבר.

שאלה: מה זה השער הזה של מלכות דמלכות?

זה השער האחרון הכי קשה.

שאלה: רציתי לשאול לגבי יראת ה'. איך משתמשים עם זה כלפי החברים, החברות בלי להרחיק אותם, בלי להפחיד?

לא משתמשים כלפי חברים וחברות, לכן זה נקרא "יראת ה'", בונים אותה כלפי הבורא.

שאלה: אנחנו, נשות הכלי, עושות הפצה ואנחנו מתחברות בעשיריות. איך אנחנו כנשים יכולות לשרת את הבורא טוב יותר?

רק בחיבור ביניכן ובלב פתוח של אישה. אישה יכולה להרגיש את הדברים האלה הרבה יותר מגבר, יש לה פחות מחסומים, היא יודעת מה זה לאהוב, היא יודעת מה זה לתרום, היא יודעת מה זה להתחבר. בלב אישה יש לזה הרבה יותר נטיות והכנות ממה שיש לגבר. רק יש מחסומים ובעיות אחרות, אנחנו נלמד יחד איך לעקוף אותם, איך לעלות למעלה מהם. אבל באמת ישנן כאלה הכנות בטבע האישה שבלעדיהן אי אפשר להגיע לדבקות השלמה בבורא. כמה שהגברים ירצו הם לא יוכלו להשיג את זה, אלא חייב להיות דווקא "איש ואישה שכינה ביניהם", הבורא מתגלה בקשר נכון בין הכוח הגברי והכוח הנשי. אנחנו נלמד את זה.

שאלה: יש לנו נקודת ייחוס, שמחה. הרב"ש כותב שהשמחה היא תוצאה ממעשים טובים, ואנחנו קוראים עכשיו על פחד, יראה, יודעים שזאת מצווה. איך אנחנו יכולים להשתמש בשתי נקודות הייחוס האלה?

בעבודה הנכונה כלפי הבורא כל התכונות, ההגבלות, הכוחות, הכול מתחבר יחד בסופו של דבר, ומגיעים למצב שבאינטגרציה הנכונה בין כולם נעשה מזה כלי לגילוי הבורא, לדבקות בבורא בצורה השלמה. ככה זה קורה.

שאלה: אנחנו עדיין לא מרגישים את הבורא. איך אפשר להיות בטוחה שזה נקי מהאגו שלי?

אי אפשר לדעת, אלא רק אם אנחנו מכינים את עצמנו נכון בינתיים בקשר בינינו. לכן כתוב "מאהבת הבריות לאהבת ה'", מקשר בין הבריות לקשר עם הבורא. עד כמה שאת מוכנה, מסוגלת להתקשר לבריות, זאת אומרת לגברים, לנשים, אבל בדרך כלל לנשים, במידה הזאת את מכינה את עצמך למגע עם הבורא. נלמד את זה. ביחד נעשה יותר ויותר.

שאלה: האם מצב של להודות להלל ולשבח את הבורא מראש יכול להביא את היחס הנכון?

יכול להיות. כן. כדאי להכין את עצמנו לפגישה עם הבורא בזה שאנחנו משבחים אותו. אבל עוד לפני זה אנחנו צריכים לשבח ולהתקשר בינינו, כי אם אני לא מתקשר לזולת אני לא יכול להתקשר עם הבורא. הבורא עומד אחריי החברים. צריכים לקרוא את המאמרים של הרב"ש כדי להבין באיזו צורה אנחנו צריכים להיות קשורים בינינו, ואז מתוך הקשר שלנו הנכון אנחנו נבנה מקום לגילוי הבורא, ובמקום הזה שאנחנו נוכל כבר להתקשר אליו, להידבק בו, להתחבק, להגיע לאיחוד.

שאלה: בשיעור הראשון אתה אמרת לנו להסביר לקהל שהבורא בכוונה מעורר זאבים כדי שהכבשים יתגבשו ביחד, נכון?

נכון.

תלמידה: ואם אנחנו מתחברים ביחד אז אנחנו בעצם לא נצטרך את ההפחדה הזאת של הזאבים. אני יודעת שאנשים באופן טבעי, בטבע שלהם, הם מתחברים ביחד מתוך הסכנה, זה משהו פיזיולוגי, זה לא בשליטה שלהם בכלל.

נכון.

תלמידה: וזה גם לא בשליטה שלהם להיפרד כאשר טוב להם. אז אנחנו בעצם צריכים כל הזמן להשאיר אותם באיזה מצב של פחד. הם צריכים להשאיר את עצמם במצב של הפחדה כדי שיישארו מגובשים.

זו המחצית הראשונה מהדרך, שאנחנו מתקדמים מתוך הצרות, בעיות, לחצים, פחדים. החצי השני שאנחנו מפתחים בתוכנו מה שנקרא יראת ה'. לא מזה שרע לי ואני מתקדם, אלא אני רוצה להתקדם כדי לגרום נחת רוח לבורא, זה המחצית השנייה של הדרך. ואז אני דואג שתהיה לי יראה האם אני עושה לו בזה טוב. ואז אני לא זקוק למכות, אלא ההיפך, אני מייצר בי חיסרון כל הזמן לעשות נחת רוח וזה מועיל יותר ממכות.

שאלה יפה.

תלמידה: המאמר שאתה דיברת עליו הוא בעצם מלמד אותנו שיש צורך ללכת מעל הדעת. האם ללכת מעל הדעת, הנטייה הזאת לנסות ללכת מעל הדעת, זה בעצם מה שנותן לנו את הביטחון בדרך?

בטח.

תלמידה: זה מייצר את הביטחון?

בטח. מה זאת אומרת? אמונה למעלה מהדעת היא קונה לי הכול. אני קונה שטח חדש, שטח רוחני בלתי מוגבל. אמונה למעלה מהדעת שאני כבר רוכב בדרגת הבינה, לא במלכות אלא בבינה, משם אני מקשר כתר ומלכות יחד בי, בתוכי. לכן "צדיק באמונתו יחיה", ואם אני משיג את האמונה, דרגת הבינה, הכול פתוח לפניי.

תלמיד: איך מלמדים את הקהל ללכת מעל הדעת? איך עוזרים להם להגיע להכרת הרע?

לא מדברים על זה עם הקהל בכלל. על זה אמרתי גם הבוקר. לא מלמדים את זה. אנחנו מלמדים את הקהל ללכת אחרינו בצורה פשוטה, בחיבור ביניהם להגיע למצבים טובים, אבל לא באמונה למעלה מהדעת. לאט לאט זה אחרי כך, אם תהיה להם כבר הכנה. אם תהייה בהם הכנה לאמונה למעלה מהדעת אנחנו נראה, יהיו כאלה שכן, יהיו כאלה שלא, וכך לפי המצבים נצטרך לסנן אותם ונגיע. יש לפנינו עבודה גדולה עם הקהל. אבל העבודה איתם אנחנו דווקא כל הזמן מתעלים בעצמנו לדבקות בבורא. אנחנו עושים נחת רוח לבורא בעבודה שלנו. והקהל זה החומר שלנו.

שאלה: היראה בפני הבורא, הפחד בפני הבורא, זאת הרגשה בכלים דהשפעה?

כן, נכון. רק בכלים דהשפעה אפשר להרגיש יראת ה'.

שאלה: אנחנו אומרים שאנחנו פונים לאנשים, מעבירים את המסר שלנו. יש הרבה פרויקטים שבהם אנחנו פונים להמון אנשים. ואחרי שפנינו אליהם, הם כאילו תלויים באוויר.

האם אנחנו צריכים לאסוף אותם לאיזה קהילות שבהם הם יוכלו להמשיך בקשר אתנו? ואם כן, איך אתה רואה את זה? כי אנחנו אוספים אותם ואז מאבדים אותם. שוב אוספים ושוב מאבדים. צריך לצבור אותם, לאסוף אותם באיזה מקום.

אנחנו צריכים לפרסם את שיטת התיקון שלנו. קודם כל, בצורה נכונה. לברר בצורה קלה שהיא תגיע לכולם. ואחר כך אנחנו צריכים לא לעזוב אותם, אלא להחזיק אותם בצורה ווירטואלית, וכל הזמן לפתח איתם צורות ההתקדמות. ככה צריך לעשות. מה הבעיה?

הכול תלוי עד כמה שאתם בעקביות יודעות לטפל בקהלים שלכם. יותר ויותר. יש לנו הרבה קורסים למיניהם או חוגים. קורס זה משהו שלומדים ממש, אבל יש חוגים שמגיעים, פעם בשבוע או כמה פעמים נפגשים. תבדקו. אין שום בעיה. בפרט שאת מדברת על זה, את כבר אתנו עשרות שנים. אז מה את שואלת עכשיו שאנחנו עוזבים אותם ולא מטפלים בהם? זו בעיה שלך.

שאלה: האנושות מתקדמת לרוחניות או שהיא הולכת אחורנית? האם אנחנו צריכים לראות את האגו כחבר שלנו או כאויב שלנו?

אין לנו חבר יותר טוב מהאגו שלנו. אין יותר טוב. כי הוא כל הזמן, כל הזמן דוחף אותנו לכל מיני צרות. ועל ידי הצרות האלו אנחנו בורחים לכיוון הבורא. זה נקרא "עזר כנגדו". הוא מעורר בנו כל מיני סכנות, בעיות, פחדים, חרדות. כל מיני. ואנחנו כמו קטנים בורחים לכיוון הבורא כדי להסתתר.

לכן האגו שלנו הוא עבד של הבורא. הוא ממש עבד נאמן. הוא מלאך, זאת אומרת, כוח שהבורא מייצב אותו ועל ידו אנחנו כך מתקדמים.

צריכים לכבד את האגו שלנו. כי בלעדיו שום דבר לא קורה. "בראתי יצר רע בראתי תורת תבלין". תתקנו את האגו על ידי תורה, תקבלו את הגובה שלי, את הרמה לי, כך אומר הבורא. אתם רוצים להיות כמוני, אני רוצה שאתם תהיו כמוני. אז בבקשה, יש לכם אגו, שהוא הפוך ממני. יש לכם תורה, שהיא כוח בדיוק לעשות מהאגו צורה שלי. ואז אתם תהיו כא-לוהים יודע טוב ורע, בכל דבר. אנחנו צריכים רק להגיד דבר אחד, חוץ מהעצלות שלנו בחיבור, אין שום דבר רע בעולם. אז בואו נשתדל להגיע למצב שאיש את רעהו יעזורו. אני מקווה מאוד. אני רואה שישנה שם קבוצה שהיא אחראית על החיבור ביניכן. תתקשרו לשם, תדברו, תתארגנו, כך שאנחנו נוכל לברר כל פעם מצבים טובים, חדשים.

שאלה: אנחנו מכינים מצגת בנושא החינוך האינטגרלי, עושים את זה כבר הרבה זמן, זה לא מצליח. מה לא בסדר?

זה בדיוק עם השאלה הזאת אתם צריכים לפנות לנשים שם יבינו אתכן, ושם יצטרכו לתת לכן תשובה. אם לא תוכלו להסתדר איתם, תפנו לגלעד. שעכשיו נמצא במסך. והוא כבר אחראי. אבל קודם תפנו לנשים.

שאלה: במאמר כתוב הכול שלם אחד, משום שהוא ושמו אחד. הוא מורה על בינה, ושמו על מלכות. כתוצאה מאיזו פעולה מגיעים למצב הזה ?

על ידי היראה אנחנו מחברים את המלכות דרך בינה לכתר. ואז מגיעים למצב שכל ה-10 ספירות יתחברו לא סתם ביניהן, אלא לעיגול. ובעיגול הזה מתגלה הבורא בכל העוצמה שלו.

שאלה: בארצות הברית יש זעם, כעס. בשבוע אחד זועמים על דבר אחד, בשבוע אחר על דבר אחר. יש תחושה שכבר אי אפשר להגיע אליהם בצורה מדעית או הגיונית. האם יש דרך להגיע לאנשים שכל כך כועסים, או פשוט לתת לזה עד שזה יעבור?

העניין הוא שאנחנו צריכים לחנך את הקהל, וזו בעיה גדולה. אין מה לעשות, אבל צריכים לעשות את זה. הקהל האמריקאי הוא לגמרי לא מחונך, הוא כזה פרא, כמו חיות. כל אחד חושב שמגיע לו, כל אחד חושב שהוא הכי טוב, מצפצף, מזלזל בכולם, זה החינוך האמריקאי. לכן יש לנו בעיה להגיע לקהל הזה. זה קהל מאוד מאוד רבגוני, זה אוסף של כל האנשים מכל חלקי כדור הארץ.

כשזה הסתדר איכשהו, וכמו כדור היה מתגלגל, היה יחסית טוב. אבל עכשיו כשזה מתחיל להיות כבר מסובך, מורכב, כשמפסיקה לעבוד המערכת הקודמת שעבדה במאה השנה האחרונות, ואנחנו לא יודעים איך להתקיים, אז כל אחד קונה נשק וכבר לא יודע מה לעשות, או להתגונן, או להרוג מישהו. זו ממש בעיה גדולה. וכאן עוד לא יודעים איך נכון להשתמש עם בחירה חופשית, עם החופש, עם הבחירות. ולכן אמריקה נמצאת בבעיה גדולה.

מה לעשות, אני לא יודע. במדינה כזאת כמו אמריקה, זה כל כך רחב, זה מלא כלי תקשורת, אני לא יודע איך להגיע לקהל האמריקאי. אל תשאלו אותי. תנסו באיזושהי צורה, לפחות לחלקים מהקהל אמריקאי להגיע ולהשתדל להסביר להם משהו. אני מרים ידיים. אני בכלל לא מתכוון לקהל אמריקאי בשום דבר. רק יש כמה חברים, תלמידים שלי, שהם לוקחים חומר שאני כותב, או מדבר, ומתאימים את זה באיזושהי צורה לקהל, אבל באמת אני לא יודע.

אני אגיד לך מה שנראה לי. בעיני הקהל האמריקאי זה תינוק, רק 200 קילו, עם מוצץ כזה, ושום דבר לא מבין. רק רוצה את זה, את זה, את זה, זהו. זה בעיניי קהל אמריקאי. אני לא יודע איך לגשת אליו. והוא כל כך רבגוני, אין לי מושג.

אני מאוד מקווה שאתם בכל זאת באיזושהי צורה תבינו איך להתקשר אליהם. אני אגיד לך מה אני חושב. אני חושב שבקרוב יהיו מכות גדולות, גם בחירות וכל הדברים האלה, ומזה הקהל האמריקאי, במקום להתפרע, הוא יתחיל לחשוב. הוא יתחיל לחשוב מה לעשות, כי אין ברירה, אנחנו צריכים לעשות איזה סדר בבית שלנו. אני מאוד מקווה שככה זה יקרה. בינתיים אני לא רואה איך זה יכול להיות, לא עם הנשיא הזה, לא עם הנשיא השני, השלישי. זה מצב קשה.

תלמידה: הם לא מגיבים לשום הסבר הגיוני או אינטלקטואלי. האם אפשר לנסות משהו שהולך ישר ללבבות שלהם, לעקוף את האינטלקט? כי הם כל כך אנטי מומחים, אנטי אינטלקטואלים עכשיו.

לכתוב מאמרים כמה שיותר בצורה ישירה, מה הולך לקרות. אני חושב שרק בצורה כזאת אפשר להגיע אליהם. זאת אומרת, שהם יראו שיש כאן סכנה, מכה כזאת שהיא תהרוס את כל האנושות, את כל המציאות, את כל המדינה. ואז אין ברירה, בואו נתחיל בינינו לעבוד יחד. נשים אמריקאיות הן כוח גדול מאוד. אם היה אפשר לעורר קצת את הנשים האמריקאיות, מכל מיני סוגים, זה משהו.

שאלה: מהו הקשר הנכון בין הכוח הגברי לכוח הנשי?

הדדיות, הדדיות למעלה מהמין, ולעזור זה לזה מתוך הלב.

שאלה: אם אנחנו נשפר את הקשרים בינינו, האם נוכל למנוע את הפנדמיה, המגפה הזו?

כן. את הפנדמיה אפשר לסלק רק על ידי קשר נכון בינינו. הפנדמיה יכולה לעזוב אותנו ויבואו מכות אחרות ורק על ידי קשר בינינו, אנחנו נוכל לשמור את עצמנו מכל המכות. זה מה שהבורא רוצה, זה מה שהעולם רוצה, הטבע רוצה. כי אנחנו צריכים להגיע לעולם העגול, האינטגרלי. לזה נמשכים כל כוחות הטבע, מתחילת המפץ הגדול, מתחילת הבריאה ועד הסוף. הכול צריך להתחבר יחד בצורה הדדית. לכן אם אנחנו נלך לקראת זה, בטוח שכל הזמן ניכנס למצבים יותר ויותר טובים.

שאלה: אם את כל האהבה אנחנו מעבירות לאנשים שאנחנו מפיצות להם, ההפצה תצא טוב יותר?

קודם כל, תשתדלו להתקשר ביניכן. כי יש לנו נגיד כמה אלפי נשים, תשתדלו לקשור ביניכן קשר מלב ללב. בלי קהלים זרים, אלא רק אתן, הנשים שלנו שמבינות את המטרה, מבינות באיזה מצב אנחנו נמצאים, לאן אנחנו צריכים להגיע בכל פעם ופעם, כדי ללכת בצעדים נכונים, נוחים, ויפים. שיהיה טוב לכל משפחה, שיהיה טוב לכל אישה, שיהיה לכולנו טוב. תשתדלו ביניכן קודם כל להיות בקשר, ומתוך הקשר שלכן אתן תלמדו איך להתקשר לאחרים וכך אתן תחברו, תרכשו כוח כללי.

בכוח הכללי הזה אם אתן תהיו מחוברות, כמה אלפי נשים ותתחילו לצאת לאיזו הפצה, אין בעולם כוח כזה. אין, כי זה כוח רוחני שיהיה בעולם הזה, ואז כשאתן תתחילו להפיץ כולם ישמעו. אבל קודם אתן צריכות להיות מחוברות ביניכן.

ואל תבכו לי שאתן לא יכולות להשפיע על קהל זר. ועל החברות שלך הקרובות כן אפשר להשפיע? אז בבקשה, בואו קודם כל נחשוב על החיבור שלנו חזק וטוב ואז מתוך החיבור הזה אנחנו נהיה חכמות וחזקות ויהיה בתוכנו קצת כוח הבורא שעל ידו ואיתו יחד בטוח אנחנו נצליח.

שאלה: איך אנחנו יכולות להאיץ את הקשר שלנו כדי שהעולם וארצות הברית ינצלו מהרע? כיצד אנחנו יכולות להאיץ את ההתחברות הזאת?

רק על ידי החיבור שלכן. במידה שאתן מתחברות, אז הכוח שלכן שאתן מפיצות, הוא נעשה כוח יותר רוחני ואז הוא פורץ לתוך הלב רק מתוך החיבור שלכן. תנסו ותראו שככה זה עובד, שפתאום מי שקודם לא שמע, אבל כשאתן מתחברות ביניכן אז הוא ישמע.

שאלה: יראת הבורא אנחנו מרגישות במאמצים להתחבר בעשירייה, או במאמצים להפצת יראת ה'?

מתוך זה שמתחברות בעשירייה, מתוך העשירייה מתחברות להפצה ומפעילות את ההפצה שלנו לקהל יותר רחב. כל אחת קודם כל בעשירייה, זה יכול להיות לא עשר, זה יכול להיות חמש, שבע, לא חשוב כמה, אבל קבוצה, ומתוך הקבוצה הזאת אנחנו קודם מתחברות בינינו ואז יוצאות להפצה. למה? כי אז בהפצה שלנו יש כוח החיבור, וכוח החיבור הוא כבר כוח רוחני ואז אנחנו יכולים להצליח. אם אנחנו לא מתחברות בינינו אנחנו לא מצליחים אף פעם.

שאלה: אם אני אומרת לעצמי שאני לא רוצה שום דבר לעצמי, רק לעשירייה, האם זהו הצעד הראשון כדי לקבל מסך?

כן.

שאלה: יש לנו מכתב מנשות קבוצת מוסקבה מכתב מהאישה אחת לגבר האחד.

לא. לא מאישה אחת לגבר אחד. אנחנו בינתיים פועלות בשאלות שלנו, שאלות של נשים. לא לפנות לגברים. אני מבין שאתן רוצות זה כאילו לצאת מהמסגרת של אישה לבין המינים. זה לא טוב בינתיים. עוד נדבר על זה.

שאלה: במסגרות הלימוד שלנו נמצאות נשים מכל שכבות האוכלוסייה בגילאים שונים וברמות התקדמות שונות עם רצונות שונים. מה היחס הנכון בין החיבור ביניהן לבין הלימוד ובהתאם לזה איך נכון לקשור אותן אלינו אם בכלל? הכוונה למכללת קבלה לעם, תלמידות בקמפוסים, נקודה שבלב.

אני לא יודע. צריכים לפנות למי שמנהל אותן, מי שמלמד אותם ורק בצורה כזאת אם הם מרשים ומבינים ומסבירים איך אנחנו יכולים להתקשר לתלמידים שלהם, לתלמידות שלהן, אז להתקשר. אבל לא מעל הראש של המורה.

תלמידה: לא, לא. חס וחלילה.

אז תדברו עם המורה. זו לא שאלה אליי. אם זה קבוצות נשים נגיד שהם מחוברות בקמפוסים, בקבוצות לימוד, בכיתות שלנו, אז את פונה למורה שלהן, למארגן שלהן. אני כאן לא שייך. לא יכול להיכנס לזה.

שאלה: איזו עבודה פנימית נשים צריכות לבצע, כדי לאחד את הרצונות העמוקים ביותר שלהן להביא לתיקון העולם? האם חסרה עוד עבודה בעשיריות הנשים?

עוד עבודה, אולי תתחילו את העבודה? חסרה עבודה לפתוח את הלב, להשתדל לפתוח את הלב לקבוצות אחרות של נשים שלנו ולקשור קשר בין הקבוצות. תנסו, תראו עד כמה שאין קשר. תשתדלו שיהיה כמה שיותר. אתן לא יודעות שזה כוח רוחני שקורה. אם אתן משתדלות להתחבר ולמרות שאתן מאוד שונות, אתן בזה אז מייצרות כוח רוחני.

שאלה: בקבוצה שלנו חצי מהנשים כאילו נכנסו לתוך הצל, לחושך, ותמיד יש לנו איזה צורך כזה, דרישה שכאילו אנחנו שבורות, האם צריך לאסוף את כולן, לעורר?

אם אתן תדברו על זה שהחיים שלנו, האקטואליה שלנו, מחייבת אותנו לחיבור, אז ודאי שיהיה לכולן רצון להתחבר כדי לעבור את כול הבעיות שעומדות לפנינו. החיבור צריך להיות כפתרון לכל הצרות ואם נשים מבינות שצרות מחכות להן, אז הן ירצו להתחבר. ואם אתן ככה סתם מדברות פקה פקה, אז ודאי שלא ירצו להתחבר וילכו, כי הנשים האלו לא מבינות את הקשר בין מה שאנחנו לומדים, ועל מה שאנחנו מדברים ובין תיקון העולם שאנחנו צריכים לעשות.

אנחנו צריכים לקשור קשר ישיר לצרות שיורדות עכשיו יום יום לעולם שלנו, ואתן רואות שזה יום יום קורה ובחיבור שלנו אנחנו רוצים לתת בזה תגובה נכונה, תשובה נכונה לכל הצרות האלו ואנחנו רוצים על ידי זה לסלק את כול הצרות.

אני מאוד מקווה שאנחנו נמשיך בשעה הזאת השלישית בשיעור, או בשעה אחרת, ואתן תבדקו בעצמכן מה אתן רוצות לעשות, מה ללמוד. לאו דווקא את הקטעים שבחרו לנו, אלא יש דברים אולי יותר נכונים, יותר אמיתיים.

בואו נגיד כך, אני מקווה ש Women Info יבדקו מתי נוח לכן [להיפגש] ובהתאם לזה מה אתן רוצות שאנחנו נלמד, שאנחנו נבדוק, ואת זה נעשה. אולי יהיו קטעים ושאלות שתשלחו לי קודם, כי אני צריך להכין את עצמי שאהיה יותר מרוכז ותוך שעה ממש לסדר לכם את הכול. אני אשמח מאוד.

אמנם השיעור הזה נעשה כבלגן מסוים, אבל לאט לאט אנחנו נגיע למצב שבסופו של דבר לכולם יהיה ברור, איך על ידי החיבור בינינו אנחנו שומרות על העולם, על הטוב, על השקט, על הביטחון, על כל אחד ואחד, וכל אישה ואישה תהיה מרוצה מהחיים שלה. תודה לכן ולהתראות.

(סוף השיעור)