בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 16.1.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -אמונה למעלה מהדעת*

צריכים להתאמץ לסדר את השכל והלב שלנו, קודם כל כמה שיהיו יחד, איש את רעהו יעזורו, וכמה שנחשוב לכיוון השפעה, חיבור למעלה מהטבע שלנו. במאמצים כאלו אנחנו נותנים מקום לאור העליון שיתחיל לעבוד בנו וידחוף אותנו קדימה, מדרגת המלכות לדרגת הבינה, מדעת לאמונה, מקבלה להשפעה, לזה שנתחיל להרגיש מה זה נקרא כלי דהשפעה, שזה למעלה מדעת. זה משהו חדש, משהו שלא ידענו קודם, טבע אחר.

אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו מה זה לתת, להשתתף במשהו, שכל מה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו זה בכל זאת בכלים דקבלה שלנו. *כאן אנחנו מקבלים תכונה חדשה, כוח, שכל, רגש מהעולם העליון, מתכונה עליונה. אבל מאמץ צריכים לתת, ובתוך המאמץ הזה הבורא כבר ייתן את הכוח שלו, וכך נגיע לתכונה חדשה, שנהיה באמת בני עולם העליון. אז נחשוב על זה, איך להתכלל בזה, איך להימשך לזה, איך לתת לבורא כוח להתלבש בנו, וכך להשפיע, לדחוף אותנו קדימה לתיקון*.
קשה מאוד לתאר מה זה אמונה למעלה מהדעת. זה לא נמצא בנו, לא נמצא באנושות, אין לנו לזה שום חסרון. איך אנחנו יכולים לייצב את עצמנו בזה? קודם כל כלי זה חסרון. אין לנו חסרון לזה. אז אנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות שמתאימות לעולם העליון, לאדם הרוחני, ולראות שאנחנו לא מסוגלים. שיהיה לנו לזה איזשהו חסרון, לפחות לראות שאנחנו לא מסוגלים. אנחנו צריכים את זה, אבל לא מסוגלים, ואז לפי זה האור העליון בכל זאת יתחיל להשפיע עלינו, ולהתחיל איכשהו לגדל, לבשל בנו את כוח האמונה, כוח השפעה. זו תכונה מעולם העליון. *זה ממש נס, זה נקרא נס יציאת מצרים. נס, כיון שאין לנו לזה שום נגיעה. נשתדל להתקרב לזה, לאט לאט, כמה שנצטער על כך שאין לנו, זו כבר התקדמות גדולה. יותר מזה אנחנו לא צריכים לרכוש, רק חסרון לאמונה*.
כך נצבור עוד ועוד תנועות למיניהן ותנועות האלה מעוררות את המאור המחזיר למוטב .הוא משפיע עלינו וממש בתוכנו מתחיל לגדול להתייצב דבר חדש. פרוטה ופרוטה תצטבר לחשבון גדול. אנחנו נרגיש יותר ויותר, בדומה לילדים שגדלים וכבר עושים משהו, ולא יודעים בשביל מה ולמה ואיך, חלק בצורה אינסטינקטיבית, חלק בצורה שרואים עלינו הגדולים מה לעשות וכך גדלים. גם אנחנו צריכים לתת לאור שישפיע ויעצב אותנו כבר בעיצובים רוחניים.
ש: מה הקשר בין אמונה למעלה מהדעת ואהבת חברים?
ר: ודאי שכן. גם את זה וגם את זה אנחנו לא רוצים. שניהם נמצאים נגד הטבע שלנו, אין לנו שום עניין, התעניינות לאהוב את האחרים, אלא לפי אוכל מין משפחה כסף כבוד מושכלות. לפי הנטיות הללו אנחנו נמצאים בחיים שלנו. אין שם אהבת הזולת. כשכתוב אוכל מין משפחה, אז אני אוהב אוכל, אני אוהב מין, אני אוהב משפחה, זה מה ששייך לגוף שלי. חוץ מזה יש כסף כבוד מושכלות, זה כבר שייך לסביבה שלי. חוץ מזה אין לאדם נטיות טבעיות...
ש: במה אפשר לאחוז באמונה למעלה מהדעת? ..
ר: לכל מי שנמצא במסגרת שלנו ומחוץ למסגרת שלנו אפילו, יש נטייה לאמונה למעלה מהדעת. רק שהנטייה הזאת היא פנימית. האדם לא מרגיש את זה כחיסרון ממש, אבל דווקא הנטייה הזאת היא מעוררת אותו להמשיך בדרך ועוד ועוד להתקדם. *הנטייה שלנו נסתרת מאיתנו, אבל היא מושכת אותנו לכלי הרוחני, לתכונת ההשפעה, לאיך לחיות בתכונת ההשפעה. זה הפוך ממני, אני שונא להשפיע, אני שונא לחשוב על מישהו אחר. זה לא בא לי אף פעם מעצמי, וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו*, אז הוא עוד יותר דוחה את האחרים.

*אנחנו דווקא האגואיסטים הגדולים ביותר*. נראה לנו שאלו שרצים אחרי כסף כבוד הם האגואיסטים הגדולים. לא, הם אגואיסטים קטנים לפי רמת האגו שלהם, הם רוצים לקבל משהו בעולם הזה וזה סותם אותם. אנחנו לא, אנחנו רוצים להגיע לרצוננו לדעת את מלכנו, להשיג אותו, לרכוש אותו, להבין אותו, להיות קשורים אליו, בעצם כביכול לנהל את המציאות. עד כדי כך הרצון שלנו גדול. לכן אנחנו מגיעים למצב שאנחנו יכולים לממש אותו בצורה כזאת בהתאם לרצון. האמצעי לסדר את הרצון שלנו זה כבר האור העליון, לא פחות מזה. *אנחנו לא יכולים להירגע מכל מיני מילויים שנקבל בעולם הזה, אוכל מין משפחה כסף כבוד מושכלות, זה לא יספק אותנו. אנחנו לא דוחים את זה, אבל לא שאנחנו רוצים לחיות בשביל זה*.
*נכנסנו ללימוד הזה של אמונה למעלה מהדעת ואנחנו חייבים לקבל, לקנות, לגלות את התכונה הזאת. אין שום בעיה, אין משהו שמפריע לנו, ההיפך, כל הכוחות מוכנים לעזור לנו לרכוש אמונה למעלה מהדעת*. אמנם שזה טבע חדש, עולם חדש, עולם הפוך, כמו שכתוב עולם הפוך ראיתי. מה זה הפכיות אנחנו לא בדיוק יכולים לתאר לעצמנו, ומי שמשיג אז הוא מבין ומרגיש, ומי שלא משיג, לא מבין ולא מרגיש עדיין, לא ברגש ולא בשכל, עדיין אין לו קליטה. אבל *אומרים לנו בדיוק מה צריכים לעשות, ואפילו שאנחנו לא מבינים, כמו ילדים הקטנים, אנחנו גם צריכים לעשות. זה נקרא אשר ברא אלקים לעשות. בצורה כזאת נקיים ונתקדם. זה לפנינו די קרוב*.

ש: מה הן הסגולות שאנחנו צריכים לעשות?
ר: קודם כל זה איש את רעהו יעזורו, לתת התפעלות, כוח אחד לשני. כדי לעשות את זה צריכים להרגיש שאנחנו לא נפרדים, שאנחנו מתקרבים ומוכנים לעזור זה לזה, שאנחנו משתדלים ללכת למעלה מהטבע שלנו הגשמי, וכך נתקדם. *צריכים ללמוד יחד, צריכים לעזור אחד לשני בכל דבר שאפשר. להעביר התפעלות, בטחון, להשתמש בקנאה בצורה נכונה. אתם תראו את זה. סך הכל אלה כוחות ותנאים שמתגלים בנו ואחריהם עומד הכוח העליון שמאיר ממדרגה יותר עליונה*. כשהוא נכנס למצב שלנו אנחנו מתחילים לראות מה ההבדל, הפער בין המדרגות. לפעמים זה מבלבל אותנו, לפעמים זה מקדם אותנו, לפעמים זה זורק אותנו למטה. את כל הדברים והמצבים האלה אנחנו צריכים לקבל כהכרחיים.
*איך אנחנו יכולים? על ידי זה שאנחנו בונים תבנית מהיחסים בינינו, ומשתמשים בכוחות דרך טקסטים של המקובלים. דרך זה אנחנו מקבלים מבנה נכון שלנו. ככל שאנחנו בונים עשיריות בצורה מיוצבת היטב, כאיש אחד בלב אחד, אנחנו מקבלים הארה, דרך כתבי מקובלים, עלינו. זה משנה אותנו ובונה אותנו*. נראה את זה על עצמנו. אי אפשר זאת להסביר במילים. האור שנמצא בכל הפעולות האלה ובמילים שלהם ישפיע עלינו, ונוכל להרגיש את זה עלינו, וכך כולם, כל באי עולם, בלי יוצאי מן הכלל. בעל הסולם כותב אדום שחור לבן צהוב, לא חשוב מי ומה, כולם ראויים כבר לזה ויכולים להגיע לזה. לכן העולם שלנו יהיה יותר ויותר אינטגרלי, קשור, תלוי זה בזה.
ש: מה עושים אם לא מזהים הזדמנות לעלות מעל הדעת?
ר: *מצפים לאור העליון, לעזרה מלמעלה, מתפללים, מבקשים ומחכים ממש ברצון חזק. שום דבר לא יכול לעזור לך, אלא רק עזרה מלמעלה*. כי הכל מגיע רק מלמעלה, זו תכונה עליונה, תכונת הבורא. אם ה' לא יבנה בית, אתה מבין? אז לא יעזור כלום.
אתה צריך עכשיו ללמוד מה זה נקרא דעת ומה זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. *הלימוד הזה צריך להיות על הרצון שלנו, על בשרנו. לאט לאט, עוד פסוק ועוד פסוק, קיבלנו עוד קצת אור, עוד קצת הבנה. זה נכנס ויוצא, נכנס ויוצא, אבל בהתפשטות האור והסתלקותו נבנה הכלי ראוי לתפקידו*.
אני רוצה להכיר את המושג אמונה למעלה מהדעת על עצמי. אני לא יודע מה זה דעת, אפילו שלי, מה זה נקרא אמונה, ומה שזה למעלה מזה, איך זה יכול להתרחש בי. אני לא מכיר את הדברים האלה, רוצה שהבורא ילמד אותי. איך ילמד? כשאני נמצא בעשירייה ורוצה בצורה כזאת להתייחס לחבר, אז קודם כל בו. כתוב מאהבת הבריות לאהבת הבורא. קודם כל אנחנו צריכים לסדר בינינו כאלה יחסים. *יש לפניי חבר ואני צריך להשתדל עכשיו להתייחס אליו בניגוד למה שהאגו שלי אומר. בוא אני אשתדל כך לעשות, בוא אני אבקש מהבורא שיעזור לי לבנות כאן באמת יחס של חיבור, אהבה, השפעה, ומתוך זה שאלמד מה זה צריך להיות, מהן התכונות של העולם העליון, וכך נתקדם*.

בשביל מה אנחנו נמצאים בעולם כזה גדול, אנושות מיליארדי אנשים שקשורים זה לזה? כדי לאכול זה את זה כמו שאנחנו עושים? אלא אנחנו צריכים ללמוד על הקשר שלנו, איך אנחנו עוברים מצורת הקבלה, מהאגו שלנו לצורת ההשפעה. צריכים בהתאם לזה לעשות כמה כאלו שינויים ביחסים בינינו הגשמיים, ואז מתוך זה אנחנו נתקרב ליחסים רוחניים. יהיה לנו יותר קל להבין את הדברים האלה. *וודאי שזה דוחה אותנו, ודאי שהרבה חברים יעזבו בדרך כי לא ירצו את זה לבצע, לא יהיה להם כל כך חשוב להכיר את המציאות העליונה. אבל אין ברירה, אנחנו הולכים בדיוק לפי מה שכותבים לנו מקובלים. את זה אנחנו צריכים לממש*.
ש: אמרת שחברים מסויימים יעזבו כי לא יהיה להם מספיק חשיבות. איך למנוע?
ר: על ידי שמירה הדדית. איש את רעהו יעזורו. היום אני עוזר לך ומחר אתה עוזר לי. לכן צריכה להיות הרגשת הערבות, כמו בסירה. נמצאים כולנו בסירה בים הסוער, הבורא עושה אותו בכוונה סוער כדי שנרגיש את עצמנו תלויים זה בזה ובסירה, ואפילו דרך הים הסוער דבוקים בבורא. אנחנו צריכים להבין שהדבקות שלנו בו היא דרך הסערה הזאת שהוא עושה בכוונה, ואנחנו מודים לו על הסערה הזאת. אחרת לא היינו מתקשרים בינינו ולא היינו מתקשרים אליו. סך הכל מה שפועל עלינו, על האגו שלנו שהוא כל הטבע שלנו, זה רק הסערה הזאת שאנחנו מרגישים בחיים שלנו. לכן *אנחנו מודים לבורא על זה שהוא מעביר עלינו כל מיני ייסורים, ואנחנו מוכנים לסבול, העיקר להיתקן. אחרת האגו שלנו לא ישמע. זו הדרך, ואנחנו מקבלים אותו ומודים עליו*.
.. רצון לקבל לא מפריע לנו להתייחס זה אל זה בנתינה, אלא הכל תלוי רק ביחס, בכוונה, באיך אנחנו משתמשים ברצון לקבל שלנו בלבד. לכן כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. אנחנו נתקדם ברצון לקבל, יהיה לנו רצון לקבל יותר ויותר גדול.. אנחנו לא הולכים לשבור את הרצון לקבל. אנחנו הולכים לתקן רק את הכוונה בלבד. אבל *הרצון לקבל יגדל יותר ויותר. אנחנו לא צריכים להצטער על זה, להיפך, שיגדל כמה שיותר, רק שתהיה לי עליו שליטה. לא שאני בעצמי אשלוט, אלא הבורא שישלוט, אבל שאני בכל זאת אנהל, אני בכל זאת אשתדל כל הזמן לדרוש מהבורא תיקון על הרצון לקבל שלי. כך עובדים*.
ש: מהם הפעולות הרוחניות שעלינו להתחיל לבצע?
ר: *מה שרבינו הרב"ש כותב לנו במאמרי החברה. אתם יודעים שיש לו מאמרי החברה? אז בבקשה, תפתחו אותם ותקראו אותם. הם לא ארוכים, אפשר לקרוא אותם במשך היום. תתאספו במשך היום בטלפון ותקראו. אני ממליץ, אני פונה לכולם, כדאי לנו לעשות זאת. אנחנו לא יכולים לברוח מכל הדברים האלו. אני מבין שזה נראה לכם דבר משני, לא חשוב, יחסים טובים שיהיה בינינו. לא. לא יחסים טובים, אלא יחסים רוחניים. על זה הוא כותב*.
*זו לא בעיה שאתם לא זוכרים מה שאנחנו עוברים. אבל ברגע שאנחנו עוברים על איזשהו פסוק, תשתדלו להיכנס בו למעלה מהראש ממש. כולכם יחד. כשאנחנו עכשיו קוראים יחד פסוק, אנחנו רוצים כולנו, כל הכלי העולמי שלנו, כולם כולם, בואו נשתדל להיות יחד כולנו ובתוך הבורא. בואו נשתדל*. זה בדיוק ענין הרימון, הוא כותב על זה בשמעתי מאמר י"ג, עניין הרימון.
*כשאנחנו מתאספים יחד וקוראים את הקטע הזה, כל אחד מאיתנו מרגיש שהוא רוצה לבקש מהבורא, אבל אנחנו צריכים לבקש כל אחד על הזולת, על השני. אם אני מבקש על עצמי, אז כמו שכתוב במקום אחר, במקום לגרום לעצמי התקדמות אני דווקא ההיפך, מתרחק מהמטרה*. אסור לי לבקש על עצמי. אסור לאדם לבקש על עצמו, אלא אדרבא, המתפלל בעד חברו זוכה תחילה. איש את רעהו יעזורו וכל מיני כאלה פסוקים כאלו שכתובים.

*לכן אנחנו צריכים להבין שכדאי לנו להתאסף יחד פעם פעמיים ביום, ולהשתדל לקרוא פסוקים שאנחנו בוחרים מראש. לחשוב בפסוקים האלה כמה אנחנו חושבים על החברים*. בכוח, ודאי שאני לא רוצה, למעלה מהרצון זה נקרא כבר השפעה למעלה מהקבלה במשהו. אנחנו רוצים להגיע למצב שאני מתפלל עבור החברים, שהם יצליחו, וכך הם עבורי. אז נקרא שאנחנו באמת נמצאים בסירה יחד. כל אחד דואג לאחרים ואז בטוח בסירה כזאת אנחנו מגיעים למקום הרצוי, הנכון.
*בעבודה הרוחנית חבר צריך להיות יותר חשוב ממני. אם אני מתחבר אליו, אז אני מתחבר אליו מתוך זה שאני מרגיש שבלעדיו אני אבוד, ושאם הוא יעלם אני לא אמצא אף אחד במקומו, וזה הבורא הביא אותנו יחד ואומר: קחו את זה, תחזיקו זה בזה*.

*כך אנחנו צריכים להבין שהחיבור בינינו הוא חיבור רוחני. זה לא תלוי אנחנו חיים או מתים, החיבור הוא חיבור בתוך הכלי אדם הראשון, זה כלי נצחי. זה שאנחנו מתחברים עכשיו בעולם הגופני, רק נתנו לנו הזדמנות באיזשהו אופן להיות בקשר בינינו, אבל באמת אנחנו צריכים להגיע לקשר הפנימי ולקבוע אותו לנצח, אז הוא יהיה רוחני*.

ש: אז בלי החבר אתה יותר אבוד מאשר בלי המורה?
ר: וודאי. אתה יכול לקחת במקום המורה איזה ספר נגיד, לא חסרים ספרים וכתוב שיש הרבה דרכים למקום. לכל אחד בעצם במשהו שביל שלו, אבל בלי חבר שאתה מתקשר ובונה עימו כלי, מיעוט הרבים שניים לפחות, עוד אחד ואם אפשר, אז עשר. אם אין לך את זה, אתה באמת אבוד.

*אנחנו עדיין לא מרגישים, אנחנו נמצאים עדיין בשלב הראשון, הוא הכי חשוב, זה בניית המצב הרוחני, תנאים רוחניים. אני תלוי בחברים, אני תלוי בכוח האמונה למעלה מהדעת, ואלה דברים הכרחיים. אנחנו צריכים להיכנס לעבודה הזאת, זו המדרגה הכי קשה, אבל זה מעבר מעולם לעולם*. יש בזה הרבה מצבים, אנשים חושבים שהם כבר נמצאים ולא נמצאים, זה לא פשוט. לכן חייבים פשוט להמשיך, להמשיך, כל הזמן להמשיך ולקבל על עצמו שמה שיהיה יהיה, אבל אני חייב להמשיך. כמו שכתוב, חוץ מצא. יש כזה תנאי, חוץ מצא.
ש: .. אני לא חושב שזה יהיה מחר...
ר: *אסור להגיד כך. אסור להגיד שאתה לא חושב שזה יהיה מחר. אתה אולי כך יכול לחשוב, אבל להגיד בקול רם לחברים? זה אסור. אלא ההיפך, אתה צריך להגיד: אז אולי זה לא יהיה היום, אבל מחר בטוח שאנחנו נגיע לזה. אתה צריך מאוד מאוד לדאוג מה אתה מעביר לחברים, כי זה חוזר אליך פי כמה וכמה. אתה בזה עוצר את עצמך, עד שנזרק בכלל מהעשירייה. אסור את זה להגיד. תמיד אנחנו צריכים לעורר, להודות ולחמם את החברה*.
אנחנו צריכים פשוט לתאר לעצמנו מה למדנו כל הזמן. שנים אנחנו לומדים את הדברים האלה, זה לא בושה. זה נכון שהם לא נכנסים ללב שלנו ולכן כביכול נעלמים, אבל למדנו כל זה. בואו עכשיו נתחיל לקבל את זה לעניין.
ש: איך אני יכול להרגיש את העשירייה שלי בתוך ליבי במשך כל היום?
ר: *מאמץ ותפילה. מעצמך תדרוש מאמץ, כל הזמן להשתדל להיזכר בהם. תעשה את זה בטלפון שלך שאתה מחזיק, שתהיה שם איזושהי תזכורת. תשתדלו ביניכם להתקשר לקבוע איזשהו משפט שעליו אתם חושבים נגיד משך שעה. בעוד שעה אתם שוב מחדשים איזשהו משפט וכך במשך היום, פעמיים ביום מתקשרים ביניכם לקרוא פסוקים שלנו או איזה מאמר*. רצוי שיהיה בין כולנו הנהלה קטנה שתדאג שיהיה לכולם במשך היום אותו חומר לקרוא. שבכל מקום קבוצה תקבל בשפה שלה את החומר לקריאה במשך היום. לנהל את זה בצורה כזאת. *אם אנחנו כבר נמצאים בהתקדמות כזאת, אז רצוי שכבר נתחיל לעורר את השדה הכללי שלנו ואז זה ישפיע על כולם. כאילו נהיה בהרגשת הכנס בלתי פוסק*.
ש: יש מחר, ומצד שני אם לא היום אי מתי? איך לחבר את שניהם?
ר: *אני רוצה את הכל להשיג היום. אבל אם אני לא משיג וזה עובר למחר, אני מקבל את זה ברוגע, כי זה כבר אחרי שאני עשיתי את כל מה שניתן לי לעשות היום. למחר זה כבר לא אני, זה הבורא מחליט ומסדר לי את המחר*.
ש: מה לעשות עם הפחד מזה שאני תלוי בחברים?
ר: *זה נהדר אם אדם מפחד, אם הוא מרגיש שכולו כולו תלוי בעשירייה שלו. אין דבר יותר גבוה, יותר גדול. אין עזרה יותר גדולה מהבורא שהוא נותן לאדם כזאת הרגשה*. אני מרגיש שאני לבד בחיים ואין אף אחד שמחזיק אותי ויכול לעזור לי, ואני לבד מרגע לרגע הולך להיעלם בכלל. ויחד עם זה *ישנה רק הרגשה שאם אני תולה את עצמי בעשירייה, בצורה אגואיסטית הנמוכה ביותר, אז אולי אני ניצל. זו ההזדמנות להינצל, לא ממוות אלא בכלל מאיבוד, ממחיקה. אם האדם מקבל כזאת הרגשה מלמעלה, מהבורא, זאת הצלה גדולה מאוד. יפה מאוד, הלוואי שכולנו נרגיש שבלי עשירייה, ברוחניות אני פשוט אבוד*.

*חלק 2 - מאמר השלום, כותרת חיוב הזהירות בחוקי הטבע*

*אין לנו למי לפנות בטענות, אלא רק לעצמנו. אנחנו נמצאים במערכת שהיא אידיאלית*. אם אנחנו מקלקלים אותה עם היחסים בינינו, או יחסים לכל הטבע, למערכת הזאת בצורה אגואיסטית שלנו, אז אנחנו מקבלים כל הדברים שאנחנו בעצמנו מייצבים, בחזרה. אין לנו לפנות למישהו עם משהו שאנחנו כאילו לא מרוצים, לא. *רוצים לשנות? תשנו, בבקשה. תשנו את התנהגות שלכם לטוב, ואז יהיה טוב*.
קיימת מערכת גדולה, מערכת של אדם ראשון, ואנחנו נמצאים בה ופועלים בה. המערכת הזאת חייבת להגיע למצב המתוקן והיא כל הזמן מפעילה אותנו לקראת התיקון, לקראת החיבור השלם. במידה שאנחנו משתתפים בזה, חיובי או שלילי, בהתאם לזה אנחנו מקבלים תגובה. היא מתקנת אותנו או בצורה יפה או בצורה לא כל כך יפה, אבל מתקנת ומכוונת אותנו בכל זאת להגיע לתיקון. זה מה שאנחנו רואים.

אנחנו צריכים להבין שכל החיים שלנו זאת תגובה מלמעלה של הכוח העליון על מה שפעלנו עד כה בצורה לא נכונה וגם בצורה נכונה אולי לפעמים, אפילו שאני לא רואה את הדברים האלה כך. אני לא רואה שאנחנו פעלנו בצורה נכונה בשום דבר, אלא עשינו כל מיני פעולות בחיבור בינינו, אבל עשינו את זה מטעם ההכרחי. בכל זאת זה מתחשבים בזה, הכוח העליון או כוחות עליונים מתחשבים בכמה שנמשך לחיבור, כי כל המטרה שלנו צריכה להיות להחזיר את עצמנו למערכת אדם הראשון, להיות כאיש אחד בלב אחד. בהתאם לזה אנחנו נרגיש את מצבנו כמצב מתוקן, כגן עדן. פשוט כגן עדן.
אנחנו שייכים לג"ע, אבל הם שייכים לאח"פ. בעה"ס כותב שהם מקבלים את זה בבת אחת וכך יהיה התיקון. לכן *אל תחשבו שזה ייקח עוד אלפי שנים, ואיפה זה. זה כלום הרצונות האלו הקטנטנים של בני אדם בעולם. הם כאלו שבקלות אפשר לתקן אותם. קצת מאיר עליהם האור והם כבר מוכנים ממש לבצע הכל. תראה למה הם מכורים, לאיזה תענוגים קטנים, טיפות של האור. העיקר זה התיקון שלנו, ואז דרכנו זה ישפיע עליהם ומהר, הם כבר יתקרבו ויכנסו לגמר התיקון. כך זה יהיה*.

קבלה מדיה

קבלה מדיה

איזור אישיכדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

שיעור הקבלה היומי19 de jun. de 2022(בוקר)חלק 2 בעל הסולם. מאמר החירות

חלק 2 בעל הסולם. מאמר החירות

בעל הסולם. מאמר החירות

קבלה מדיה© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם

איזור אישי
כדאי להיכנס כדי להוסיף לייק לסרטונים, לשמור תכנים ולהירשם למינויים.

שיעור הקבלה היומי19 de jun. de 2022(בוקר)
חלק 2 בעל הסולם. מאמר החירות

קבלה מדיה
© כל הזכויות שמורות 2003-2026 בני ברוך - קבלה לעם