שיעור צהריים 30.11.11 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

"כתבי בעל הסולם", עמ' 663, "שמעתי", מאמר רמ"א, "קראוהו בהיותו קרוב"

מעניין מתי אנחנו יכולים לקרוא לבורא ולהבטיח לעצמנו שהוא שומע אותנו? כשהוא קרוב אלינו - אנחנו קרובים אליו. מתי זה קורה? בואו נראה. מתי כדאי לנו לפנות אליו במיוחד.

רמא. קראוהו בהיותו קרוב

""קראוהו בהיותו קרוב" (ישעיהו נה, ו). צריך להבין מהו בהיותו קרוב, הלא "מלא כל הארץ כבודו", ונמצא שתמיד הוא קרוב, אם כן מהו "בהיותו", משמע שיש זמן שאינו קרוב.

והענין הוא, שתמיד מחשבים את המצבים כלפי האדם המשיג והמרגיש", זאת אומרת, הכול כלפי האדם. "שאם אין האדם מרגיש את קרבתו יתברך אליו אזי אין יוצא מזה שום דבר", זאת אומרת אין תוצאה הרצויה. "אלא הכל נמדד לפי הרגשת האדם. שיכול להיות שאדם אחד ירגיש עולם מלא כל טוב, והשני שאינו מרגיש את טובו של העולם, אזי אין הוא יכול לומר שיש עולם טוב, אלא שאומר כפי הרגשתו, היינו שהוא עולם מלא יסורים".

זאת אומרת, הכול כלפי האדם בלבד - איך האדם מרגיש.

ועל זה בא הנביא ומזהיר: "קראוהו בהיותו קרוב"." רק במצב שאתם מרגישים שהבורא קרוב אליכם אז כדאי לכם לקרוא לו. "שהוא בא ואומר: דעו לכם, זה שאתם קוראים לה' - נמשך מזה שהוא קרוב," זאת אומרת, כשאנחנו קוראים לבורא מזה אנחנו גם מקרבים אותו. "זאת אומרת עכשיו יש לכם הזדמנות, אם תשימו לב אזי תרגישו שה' יתברך קרוב אליכם, וזהו סימן על הקירבה של ה' יתברך. והראיה לזה, משום שצריכים לדעת שהאדם מצד טבעו אינו מוכשר לדבקות ה' יתברך, היות שזהו נגד טבעו, כי האדם מצד הבריאה יש לו רצון אך לקבל, ודבקות הוא אך להשפיע - אלא מצד שה' יתברך קורא לאדם, מזה נתרקם בו טבע שני, שהוא רוצה לבטל את טבעו ולהדבק בו יתברך.

ולכן על האדם לדעת, כי זה שמדבר דיבורי תורה ותפילה - הוא רק מצד ה' יתברך, ואל יעלה בדעתו לומר שזהו כוחי ועוצם ידי, משום שזהו ממש הופכי מכוחו. וזהו דומה לאדם שתועה ביער עבות, ואינו רואה שום מוצא לצאת ממנו ולהגיע למקום ישוב, אז הוא נשאר מיואש ואין חושב אף פעם לחזור לביתו. ובשעה שרואה מרחוק איזה איש, או שומע איזה קול של אדם, תיכף יתעורר בו הרצון והחשק לחזור למקורו, ומתחיל לצעוק ולבקש ממישהו שיבוא ויצילו. כמו כן מי שהוא תעה בדרך הטוב ונכנס למקום רע, וכבר הרגיל את עצמו לחיות בין החיות הרעות - מצד הרצון לקבל אף פעם לא יעלה בדעתו שצריך לשוב למקום ישוב-הדעת דקדושה. אלא כששומע את הקול קורא אליו אזי הוא מתעורר בתשובה. וזהו קול ה', ולא קול של עצמו. רק שאם עדיין לא השלים את מעשיו על דרך התיקון, הוא לא יכול להרגיש ולהאמין שזה יהיה קול ה', והוא חושב שזהו כוחו ועוצם ידו. על זה מזהיר הנביא, שהאדם צריך להתגבר על דעתו ומחשבתו, ולהאמין באמונה שלמה שזהו קול ה'.

ולכן כשה' יתברך רוצה להוציאו מסבכי היער, אזי מראה לו איזה אור מרחוק, והאדם מאסף ומקבץ את שארית כוחו ללכת בַּשביל שהאור מתראה אליו בכדי להשיגו. ואם אינו מייחס את האור לה', ואינו אומר שה' יתברך קורא אליו, אז האור נאבד ממנו, ונשאר שוב עומד בתוך היער. נמצא שבמקום שהיה יכול עכשיו לגלות את כל לבו לה' שיבוא ויצילו מהמקום הרע, היינו מהרצון לקבל, ולהביאו למקום ישוב הדעת, הנקרא מקום בני "אדם", בסוד "אדמה לעליון", היינו בבחינת רצון להשפיע, בסוד הדבקות, אזי אינו מנצל את ההזדמנות הזו ונשאר שוב כמקודם".

זה כל המאמר, אבל יש בו הרבה. אנחנו ננסה קצת יותר להבין ואחר כך נחזור אליו שוב.

שאלה: איך לקרוא לבורא כשהוא קרוב, מה זה אומר להרגיש קרבה אליו ולפנות אליו?

להרגיש קרבה לבורא זה אומר שאתה מרגיש בתוכך איזו התעוררות. כאילו מזכירים לך שאתה יכול להתקרב, שאתה יכול לחשוב על זה, להשתוקק לבורא, זה נקרא שהבורא קורא לך.

תלמיד: איך מתפתחת הקרבה, הפנייה הזאת, אני מרגיש איזו תגובה מצידו?

לא. אתה מרגיש בעצמך בתוכך איזה כוח מסוים שנותן בך השתוקקות לבורא, שאתה רוצה ללמוד, לדבר, להיזכר, לעשות משהו שיקרב אותך לבורא. לקרוא משהו, לדבר על זה, זוהי אותה ההתעוררות שהבורא שולח לאדם, אחרת אף פעם לא היינו חושבים על זה.

שאלה: בפסקה הרביעית מדובר שאנחנו בעשירייה קוראים טקסטים קבליים. כאן מדובר על התפילה. אז האם התפילה צריכה ללכת במקביל או היא משלימה את הטקסט הקבלי? מה הכוונה בדבריו "כי זה שמדבר דיבורי תורה ותפילה", האם זה צריך להיות משהו שבא מהלב?

כן. זה שאדם רוצה לפנות לבורא ולהגיד כמה הוא משתוקק, רוצה להתקרב, עד כמה זה מדאיג אותו שהוא רחוק מהבורא וכן הלאה. כל הדברים האלה צריכים לצאת מהלב של האדם ולהיות מכוונים לבורא.

שאלה: האם אפשר לעזור לאחר להרגיש את קרבת ה' ואם כן איך?

רק בעזרת דיבורים. רק אם אנחנו נדבר על זה, נקרא משהו. הכי טוב לקרוא טקסטים קבליים, בעל הסולם ורב"ש. זה מה שאנחנו צריכים לנסות להעביר לאחרים ושהם ירגישו בתוכם את קריאת הבורא.

תלמידה: נשים יכולות לעזור לגברים להרגיש את הקרבה הזאת?

לא. בשום אופן. גברים ונשים לא מתקשרים זה לזו באופן כזה. כל אחד בנפרד נשים - נשים, גברים - גברים.

שאלה: מה אני צריך לעשות כדי שהבורא יעורר בי את הדרישה לשאול שאלה, ובכלל גם השאלה בפני עצמה שתעורר אותנו?

אנחנו מארגנים כך את הלימוד שלנו ובכלל את כל מה שאנחנו עושים, את כל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי שבמשך היום יהיו לנו כאלה מצבים שאנחנו נשתוקק לבורא.

שאלה: האם הקריאה מהאדם לבורא זו כבר איזו קרבה אליו, אחרת לא הייתה את ההתעוררות הזאת?

אמת.

תלמידה: כשהוא קרוב, אנחנו קוראים לבורא כדי לקצר את המרחק בינינו, כלומר אנחנו עוד יותר מבינים כמה אנחנו מרוחקים, זה נכון?

כן ולא. איך שהאדם מרגיש. העיקר זה לענות. ברגע שאנחנו מרגישים שיש איזו הזדמנות לפנות לבורא, אנחנו מיד צריכים להשתמש בהזדמנות הזאת ולהתחיל לפנות אליו.

קריין: אז שוב אנחנו קוראים מאמר "שמעתי" "קראוהו בהיותו קרוב".

""קראוהו בהיותו קרוב" (ישעיהו נה, ו)." כך כותב הנביא ישעיהו. "צריך להבין מהו בהיותו קרוב, הלא "מלא כל הארץ כבודו", ונמצא שתמיד הוא קרוב, אם כן מהו "בהיותו"," יהיו זמנים שאדם יותר קרוב לבורא ויש זמנים שאדם יותר רחוק מהבורא. מה זה "בהיותו", מתי? "משמע שיש זמן שאינו קרוב."

"והענין הוא, שתמיד מחשבים את המצבים כלפי האדם המשיג והמרגיש, שאם אין האדם מרגיש את קרבתו יתברך אליו אזי אין יוצא מזה שום דבר," הוא לא יכול לפנות, הוא לא יכול להתקרב בשום צורה לבורא. אלא צריכים דווקא לתפוס את הרגע שהוא מרגיש שהבורא במיוחד קרוב אליו. "אלא הכל נמדד לפי הרגשת האדם. שיכול להיות שאדם אחד ירגיש עולם מלא כל טוב", והבורא ממלא את כל העולם. "והשני שאינו מרגיש את טובו של העולם, אזי אין הוא יכול לומר שיש עולם טוב, אלא שאומר כפי הרגשתו, היינו שהוא עולם מלא יסורים."

זאת אומרת, הכול לפי הרגשת האדם. יש אנשים שנמצאים ממש יחד ואחד מרגיש כך ושני מרגיש ממש הפוך ממנו. אז מה זה נקרא להיות קרוב לבורא? כמו שמסביר לנו כאן בעל הסולם, זה הזמן שצריכים לפנות לבורא.

"ועל זה בא הנביא ומזהיר: "קראוהו בהיותו קרוב". שהוא בא ואומר: דעו לכם, זה שאתם קוראים לה' - נמשך מזה שהוא קרוב, זאת אומרת עכשיו יש לכם הזדמנות, אם תשימו לב אזי תרגישו שה' יתברך קרוב אליכם, וזהו סימן על הקירבה של ה' יתברך. והראיה לזה, משום שצריכים לדעת שהאדם מצד טבעו אינו מוכשר לדבקות ה' יתברך, היות שזהו נגד טבעו, כי האדם מצד הבריאה יש לו רצון אך לקבל, ודבקות הוא אך להשפיע - אלא מצד שה' יתברך קורא לאדם, מזה נתרקם בו טבע שני, שהוא רוצה לבטל את טבעו ולהדבק בו יתברך."

שאלה: הרגע הסברת שצריך לתפוס את הקירבה, זו האחריות של הנברא להפוך להיות רגיש לקרבתו של הבורא. המקובלים מדברים על התפעלות, על הרגשת האור אחרי עבודת החיבור וההתכללות, האם זאת תופעת ההתפעלות שאנחנו מדברים עליה?

כן, ככל שאדם מתפעל מהבורא זה סימן שהבורא קרוב אליו. בצורה פשוטה.

תלמיד: אז עלינו להכין את עצמנו כשאנחנו מתייגעים בחיבור והתכללות עם החברים ולצפות לזה שהבורא יתקרב?

כן, ודאי.

שאלה: אם אני מבין נכון הבורא הוא הראשון שמעורר את האדם, הוא תמיד מעורר אותנו.

תמיד. הוא תמיד ראשון.

תלמיד: והוא יוצר בנו מעין אשליה שאנחנו פונים אליו ומתפללים אליו.

ואנחנו צריכים לדעת איך אנחנו עונים.

תלמיד: את הנקודה הזאת אני לא מבין, הוא אומר שיש פה הזדמנות שצריך לתפוס, שהבורא קרוב עכשיו, וצריך להיות רגישים לנקודה הזאת.

כן.

תלמיד: למה הבורא מצפה מהאדם בנקודה הזאת?

שהאדם יגיב על הזמנת הבורא להתקרבות.

תלמיד: אבל הוא הוא כבר קרוב, הוא כבר שם.

לא, זה מצד הבורא. כתוב, "קראוהו בהיותו קרוב", מתי שהבורא קרוב אז תקראו לו.

תלמיד: מה התגובה של האדם במצב כזה?

שאז האדם יכול לבקש שהבורא יקרב אותו. אתה יכול לשאול, אבל אם הבורא קורא לו אז הוא קרוב? לא, זה מצד הבורא וזה צריך להיות גם מצד האדם.

תלמיד: ותפילת האדם בנקודה הזאת היא לבקש שהבורא יקרב אותו אליו, לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח?

כן, נכון.

שאלה: האם דרך הקול הפנימי שבלב שלי אני יכולה להבין מהו הלב שלי ומתוך זה להגיע להכרת הבורא?

לא צריך כל כך להסתבך, מהו הלב שלי, מהו הלב של הבורא. פשוט אם אני מרגיש שהבורא קורא לי בזה שאני מרגיש בי התעוררות אליו, אז אני צריך מיד להשתדל לפנות אליו ולבקש עוד יותר התקרבות, ואולי לשאול אותו מה שרציתי לברר, או סתם לשאול איך אני יכול להתקרב אליו, באיזה מצב אני צריך להיות כדי להיות עוד יותר רגיש אליו. להיכנס למגע הדדי ככל האפשר.

הוא נותן לנו אחר כך דוגמה שמישהו שומע קולות ביער, אז הוא מתחיל לחפש מי זה ומה זה, איך להתקרב אליו, איך להיות איתו במגע יותר הדוק.

שאלה: הבורא רוצה לקרב את האדם, לכן הוא נותן לו את המצב של היער החשוך ועל ידי זה הוא רוצה שהאדם יבין שהבורא הוא שעושה את זה?

כן, שהוא יבין שהבורא פונה אליו מתוך ההסתרה, נותן לו הזדמנות מתוך ההסתרה לבוא קצת לגילוי.

שאלה: האם ברגעים של שפלות, של ירידה, אנחנו יכולים לעורר אותו?

גם כן, ודאי. אבל אז זה קשה. העיקר לא לפספס את הזמנים שאנחנו קרובים. על זה המאמר מדבר.

שאלה: איך להתגבר תמיד על המחשבות שלי ועל דעתי וללכת באמונה שלמה בבורא?

אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיגלה איך מתקרבים אליו, בכל הזדמנות לבקש מהבורא שיגלה איך להתקרב אליו.

שאלה: האם תגובה נכונה לקריאה של הבורא, הבקשה שלו למגע, צריכה לעבור דרך העשירייה, או שזה שיח פנימי שלי ביני לבינו?

זה לא חייב להיות דרך העשירייה.

תלמיד: אבל הבקשה שלי צריכה להיות שהוא יקרב את החברים או אותי?

רצוי יחד את כולם, את כל העשירייה. אבל אפילו אם אתה מדבר על עצמך בלבד, זה גם טוב.

שאלה: האם לפני שאנחנו מעוררים את הבורא עלינו להיות בפרצוף רוחני?

לא, זה לא חשוב. בכל מצב שאנחנו נמצאים אם אנחנו מרגישים שיש הזדמנות לפנות לבורא, אנחנו צריכים לפנות.

שאלה: כשאנחנו משקיעים בהפצה במשך היום, ובערב מגיעים לפגישת עשירייה ואנחנו מרגישים איזו הרגשה של מתיקות ורואים את החברים כאנשים היפים ביותר בעולם, האם זה הבורא שנמצא קרוב אלינו?

כן, אם אנחנו לא שוכחים את הבורא, אפשר להגיד שהוא קרוב אלינו.

שאלה: אתמול קראנו מאמר על כך שלא לעשות אלוהים אחרים, לא לעשות בירורים ברגע שאנחנו בדחייה ולא חושבים על הבורא, ולא לפנות אליו עם בקשות ברגע שאלוהים אחרים שולטים בי.

כן, כך אנחנו צריכים לברר.

תלמיד: אבל מצד שני אנחנו אומרים שצריך בכל דבר לבקש ולפנות אליו?

אומרים לך שהכי נכון לפנות לבורא מתי שאתה מרגיש שהוא פונה אליך.

שאלה: זו אולי הבקשה הכי מועילה, אבל האם אפשר גם במצב הפוך כמו שקראנו אתמול לפנות אליו?

אם אתה יכול להפוך את המצב, אז כן.

שאלה: הרושם שיש לי מהמאמר הוא שיש כאן הזמנה להבין את הבורא, אתה צריך לבטל את עצמך כדי להרגיש את הבורא, האם זה נכון?

כן.

שאלה: דרך ההרגשה הפנימית של האדם להתקרבות של הבורא, האדם רוצה להתחבר עם העשירייה, עם כל הכלי העולמי, הוא רוצה להתבטל לחלוטין בפני הבורא ש"אין עוד מלבדו" והוא משתוקק רק להשפעה. אבל אם הוא מתקרב לבורא בלי פעולה, האם זו גם התקרבות ואם כן במה זה נבדל?

בכל זאת עדיף להתקרב לבורא בצורה פרקטית, כלומר לחבר את כולם.

שאלה: איך אפשר לזהות את ההתקרבות של הבורא. הרבה פעמים אנחנו פונים אליו וכאילו מקבלים תשובה, אבל לא בטוחים שזה הוא. איך אפשר לזהות אותו?

להמשיך ולהמשיך לדבר ולהיכנס פנימה יותר ויותר קרוב.

תלמידה: ונניח שהאדם מרגיש קרבה של הבורא באיזה רגע, איך לפתח איתו דיאלוג, ושזה לא יהיה איזה הבזק שנעלם, או מקפיא את האדם?

לחבק את החברות יחד עם הבורא.

שאלה: האם אדם יכול להצליח על ידי מעשיו, כך שהבורא יקרא לו לצאת מהיער?

כן.

שאלה: את ההתעוררות מלמעלה הבורא נותן כדי שתהיה התעוררות מלמטה. ובזמן ההתעוררות הזאת הנברא מתפלל שתהיה קרבה, שיוכל להתקרב בעזרת התפילה. מה קורה בזמן הדבקות ואיך להחזיק בקרבה הזאת?

להחזיק דרך החברות, דרך הקבוצה.

תלמידה: כלומר, להחזיק אותן בכוונה בזמן התפילה, להעלות את התפילה דרך מרכז העשירייה?

כן. להשתוקק להתחבר ולחבק את הבורא, בחיבור ביניכן.

שאלה: מה זה אומר להיות יותר קרוב אליו?

יותר קרוב לבורא זה נקרא שאני מרגיש שהוא נמצא ממש בקשר איתי, עם הקבוצה שלי, ואנחנו מרגישים את עצמנו ממש יחד. זה כשאני מרגיש שהבורא מנהל, ממלא לי את כל החיים שלי.

תלמיד: נניח שהוא נתן לי מכה וחשבתי עליו. אז ברגע שאני חושב עליו זו הזדמנות להתקרב אליו באמת? בפועל? להרגיש אותו?

כן.

שאלה: האם אני מבינה נכון, שהעיקר שבשבילו אנחנו לומדים זה כדי ליצור קשר עם הבורא. המאמר מדבר על כך, שכאשר מופיעה ההרגשה הפנימית הזאת זה אומר שהבורא ממש קרוב, ואנחנו פשוט חייבים להיות בקשר, להתפלל, לבקש, לדבר, כל מה שאפשר. והעבודה בעשירייה היא העבודה המשותפת בעשירייה הכללית, שבה אנחנו יוצרים את הקשר הכללי, אבל כאשר הוא כבר עונה, הוא עונה בצורה פרטית וקורא בצורה אישית. וכשאני מתחילה להגיב לקריאה שלו, זה אומר יצירת קשר ואז יוצא שהוא יותר קרוב?

כן, אמת.

שאלה: איך אני יודע שאני קרוב לבורא ולא רק שהוא קרוב אליי. מה הסימן?

לפי כמה שאתה פונה אליו ומרגיש חיסרון בדבקות.

תלמיד: כן, אבל מה ההבדל בין המצבים האלה?

זה שאתה מרגיש התעוררות אליו, בא ממנו. וזה שאתה משתוקק להתקרב אליו, בא ממך.

תלמיד: אבל איך אני יודע שאני עושה את זה?

לפי הרגשות.

שאלה: ההתרשמות מהאור דומה למין בגשמיות. וביחס לזה אני תמיד מרגיש את עצמי כאישה שאף פעם לא מסופקת ממה שיש לה. איך אני יכול להגיע להרגשה של שביעות רצון מלאה, סיפוק מלא?

תמשיך יותר ויותר להידבק בבורא דרך חברים. ככול שתגיע לחיבוק עימו בתוך הקבוצה שלך, אז המצב יהיה יותר נכון. והוא יענה לך על כל השאלות.

שאלה: איך אדם יכול להשתמש בהרגשת קרבת הבורא, כדי להגיע לדבקות?

בזה שהוא משתדל בכל רגע שהוא מרגיש שיש לו איזו מחשבה על הבורא, רצון לבורא, הוא מיד עונה לזה ורוצה להתקרב אליו. לקרוא איזה פסוק מתהילים, או מאמר קצר, או אפילו לשיר, לא חשוב. במשהו לענות לזה שהבורא מעורר אותו.

שאלה: כשהבורא פונה אלינו, מה בעיקרון אנחנו צריכים לעשות, מה יכול לשמח אותו יותר מכל?

זה שאתה רוצה להתקרב אליו.

תלמיד: מה הדבר העיקרי שאנחנו צריכים לעשות, מה בעיקר לזכור באותו רגע?

תבקש ממנו להתקרב.

שאלה: אם נדבר על כך שהבורא קרוב אלינו, אז בכל זאת זה מורה על מרחק כלשהו בינינו. כאשר אנחנו רוכשים טבע שני ועוברים ל-לשמה, יוצא שאנחנו מתגברים על אותו המרחק, מגיעים איתו לדבקות, האם לאחר מכן כבר לא יהיה בינינו מרחק?

לא יהיה שום מרחק.

תלמידה: עוד שמעתי אותך אומר, של-לשמה אנחנו לא יכולים להיכנס מהפעם הראשונה. האם אפשר לגרום לכך שנוכל להיכנס ל-לשמה ולא להיפרד ממנו אף פעם?

אם תתקרבו ביניכם בקבוצה "כאיש אחד בלב אחד", ברצון אחד. אז תוכלו בדיוק באותה צורה להתקרב גם לבורא.

תלמידה: ולא להיפרד ממנו יותר?

לא להיפרד ממנו יותר. כלומר, הקבוצה עבורכם אז הופכת ככלי מעשי שבעזרתו אתם מתקרבים, נקשרים לבורא וכבר לא מתפרדים. הכול תלוי ביחסים שלכם בתוך הקבוצה.

שאלה: למה כשהנברא מתעורר לפנות לבורא, זה בעיקר מעורר עצב, למה דווקא בתחושות האלה?

כיוון שאנחנו מנותקים ממנו, אנחנו בהפכיות הצורה אליו.

שאלה: אם אני לא מרגישה את קרבת הבורא, האם מצב החושך הזה גם מגיע מהבורא?

כן.

תלמידה: מה אני יכולה לעשות כדי לעורר אותו, להרגיש קרובה אליו?

לפנות אליו. תפני אליו מכל מצב ומצב. כאן אנחנו מדברים על מצבים בהם הבורא קורא לנו, ואם הוא לא קורא? תתחילי לקרוא לו.

שאלה: למה האור מסתלק אם האדם לא מנצל את ההזדמנות, למה הבורא לא ממשיך להפעיל לחץ ואז האדם ישתמש בהזדמנות?

אני לא יכול להסביר את כל זה, יש כאן המון דקויות. כמו שבין בני אדם יש הרבה מאוד, כל מיני יחסים, אותו הדבר גם עם הבורא, יש עוד יותר כל מיני סוגים של יחסים. לכן אתם תשתדלו כמו שאתם ביניכם, כך גם עם הבורא לקצר את המרחק.

שאלה: אנחנו קוראים לבורא מתוך החיסרון אבל אנחנו לא מרגישים כל רגע ורגע את החיסרון, האם אפשר לומר שאנחנו כל הזמן צריכים לעסוק בגדלות הבורא, להרים את גדלותו בעשירייה, בקבוצה, כדי שנרגיש באיזה חיסרון אנחנו נמצאים בהשוואה לאותה הגדלות?

אמת לאמיתה.

שאלה: איך אפשר לאזן את היראה מהבורא כשהרגשות חודרים ללב באהבה?

על ידי קשר עם החברות כל הזמן, בעיגול, כל הזמן, הקבוצה חייבת לעורר את עצמה לפנות לבורא, ואז תשיגו את הדברים האלה מהר מאוד.

שאלה: למה לא כתוב קראוהו בכל מצב, אלא דווקא בהיותו קרוב?

זה במיוחד כי כשאתה קרוב לבורא, זאת אומרת שהוא מעורר אותך, אז תפנה אליו. כך אתה יכול לפנות בכל מצב, אבל במיוחד כשהוא פונה אליך, אז זה הזמן שאתה יכול לפנות אליו. כך אומר הנביא.

שאלה: האם דמעות רוחניות זו הקרבה לבורא, במיוחד כאשר בוכים ביחד?

כן, אמת.

שאלה: שאלה מחברה שעכשיו קצת בירידה, והיא שואלת האם אנחנו צריכים אמונה כדי להתפלל או שצריך להתפלל כדי שתהיה לנו אמונה? ואם לא מרגישים יותר את האמונה איך אפשר להתפלל לבורא שייתן לנו את כוח האמונה?

להתפלל לבקש, "אנחנו רוצות כוח אמונה, אנחנו רוצות כוח חיבור, שיהיה בינינו קשר. תדברו אליו כמו שאתן מדברות לאדם קרוב, ובמיוחד אם אתן פונות מטעם הקבוצה, אז זה בטוח יצליח.

שאלה: להרגיש את הבורא תמיד קרוב, האם זה אומר לחיות למענו כל הזמן?

כן. כן.

תלמידה: כל דבר וכל אדם הם מאוד חשובים כי "אין עוד מלבדו"?

כן.

שאלה: האם אפשר להגיד שהתפילה זה מה שבונה באדם מקום שיהיה נעים לבורא לשרות בו, או מקום ראוי לבורא לשרות בו, ושהתפילה שהאדם עושה, זה מה שמדביק אותו לבורא?

כן, תפילה היא בניית המקום להרגשת הבורא בתוך האדם וגם הרגשת המקום בבורא ששם האדם ירגיש את עצמו, ידבק בבורא. תפילה עושה גם מקום באדם וגם מקום בבורא במשותף ביניהם.

שאלה: כתוב "קראהו בהיותו קרוב", מתי הוא לא קרוב?

כשאת לא מרגישה אותו, כשאת שוכחת עליו.

תלמידה: אבל אני צריכה לחפש אותו כדי לקרב אותו.

אז תחפשי כאלה מצבים שבהם הוא קרוב אלייך יותר.

שאלה: לפעמים כשהבורא מתקרב יש לי כזה מנהג לכתוב לבורא, לשאול אותו מה הוא בדיוק רוצה ממני, ופשוט לכתוב. האם כתיבה זאת צורה של תפילה?

כן, זה טוב מאוד, מצוין. דווקא כשאת כותבת זו הפניה הכי עמוקה ונכונה.

שאלה: הבורא מתקרב כאשר אני בצורה הכרתית אצור אותו בתוכי כשהוא נסתר, בצורה כזאת מורגשת ההתקרבות?

הבורא מחפש הזדמנות להתקרב לאדם בכל מצב.

תלמידה: מבלי להסתיר את עצמו.

כן.

שאלה: כאשר מתגלה חדש ובלתי מתוקן, כאשר אנחנו מתפללים עבור האדם, אנחנו מתקנים את החלק הלא מתוקן שלו או את החלק הלא מתוקן שלנו?

שלנו.

שאלה: אנחנו מתפללות, מבקשות משהו ויכול להיות שהבורא מיד נותן, איך נכון להודות, איך לקבל את המתנה שהוא נותן?

מהלב, אין לי עוד מה להגיד, מהלב. הבורא נמצא בעומק ליבכם בעומק ההרגשה שלכם, כמו שמשם את עונה לו זה מה שהוא מרגיש. ואין מה לחפש או לשחק אותה.

תלמידה: יש לי הרגשה שאנחנו מבקשים, הוא נותן ואנחנו כאילו לא לוקחות את המתנה.

זה נכון כיוון שאתן עדיין מפחדות להיות בקשר אמיתי עם הבורא.

שאלה: המאמר מציין את הצעקה כשאדם בקשיים, הרבה פעמים זה מאוד קשה ומבלבל לצעוק, ובעשירייה כשאנחנו במצבים קשים ולא מצליחים לצאת מהבעיות, איך אפשר לצעוק בכל הכוח, מטעם העשירייה?

רק בחיבור עם החברים אני חושב שזה אפשרי.

תלמיד: איך כשאנחנו ככה בעומק של כל הצרות מתוך זה להגיע להצליח לצעוק לבורא? כאילו כל כך קבורים בבעיות, בעשירייה, לפעמים אתה לא מצליח לצאת בצעקה.

לא, להתחבר ולצעוק אין מה לעשות, להתחבר ולצעוק.

שאלה: אנחנו לומדים שכשאנחנו קוראים לבורא סימן שהוא כבר קרוב, איך אפשר לקרב את הבורא עוד לפני שהוא קרוב, איך אנחנו יכולים מיוזמתנו לקרב אותו?

תיכנס לתוך החברה, הבורא תמיד נמצא בתוך החברה. ואז תהיה קרוב אליו בכל מצב.

תלמיד: מה זאת אומרת להיכנס לתוך החברה?

תתחבר עם החברים ככל היותר ואז כולם אם תפנו לבורא, בטוח שאתם תהיו קרובים אליו והוא ישמע כל מה שאתם רוצים להעביר לו.

תלמיד: וכך אנחנו נשמור את עצמנו קרובים אליו בכל מצב, כל הזמן?

כן, אם אתם מתקשרים ביניכם ומתוך זה מתקשרים אליו זה נקרא "דבקות תמידית".

שאלה: השבוע אתה נתת לנו תרגיל לדבר עם העשירייה דרך הבורא, אני ניסיתי לעשות את זה ומה שהרגשתי זה שממש הלב סגור ושכל מה שאני לא אגיד זה יהיה שקר, פתאום שזה כאילו דרך הבורא זה נורא קשה לשקר וזה מאוד מפתיע כי שנים אנחנו מתפללים וחושבים שממש רוצים את החיבור ורוצים את הקרבה.

יופי, סוף סוף הרגשת את האמת.

תלמידה: אז איך לפתוח את הלב באמת?

תבקשי ממנו לפתוח את הלב לחברות, להתחבר איתן עד כדי כך שתהיו ממש בלב אחד ואז מתוך לב אחד גם תפנו לבורא ותזמינו אותו להתכלל באותו הלב האחד, ואז יקרה הכול.

(סוף השיעור)