שיעור בוקר 30.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
תפיסת המציאות - קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"
תפיסת המציאות זה הנושא הכי מעניין ששייך למצבנו, לעולמנו, שכולם מיד ניגשים אליו ורוצים לפתוח אותו וככל שמסוגלים, נפתחות כל הדלתות האלה לתפיסת המציאות העליונה. בואו נראה לפי מה שכותבים לנו בעל הסולם, הזוהר, רבי שמעון, וככל שנוכל, נבין מתפיסת המציאות איך להרחיב אותה ולהעמיד את עצמנו נכון כדי לא לטעות.
קריין: קטע מספר 3.
"כמה גדולים הם מעשיו של הקב"ה. כי האומנות והציור של האדם הוא כמו אומנות וציור של העולם. כלומר, שהאדם כולל בתוכו כל מעשה העולם, ונקרא עולם קטן."
("זוהר לעם". לך לך. מאמר "כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלוקינו", סעיף 330)
שאלה: במה בדיוק גדולים המעשים של הבורא שעליהם הוא כותב פה?
הבורא ברא אדם, ואחר כך לפי האדם ברא את העולם, ובכל מה שהאדם משיג בתוכו הוא משיג את העולם. וכך זה נראה לו שהוא משיג כוכבים, מזלות, פרסאות למיניהן, משיג את העולם הזה, אפילו את כדור הארץ וכל מה שיש בו, אבל בעצם הוא משיג את עצמו. אפשר להגיד יותר, הוא משיג דרכו, דרך זה שמשיג את עצמו הוא משיג את העולם.
לא יכול להיות שאדם משיג שמש, ירח, עננים, כוכבים, מה שלא יהיה אם לא היה משיג את עצמו. כמו שתינוק שנולד לא משיג שום דבר, הוא לא יודע איפה הוא נמצא, אין לו חוש לזה, אין לו נטייה לזה, כלום, יש לו רק חיסרון מזה שהיה לו איזה קיום ברחם אימו, ואז הוא יצא מהרחם ומרגיש משהו שלא מרגיש, או יש לו הרגשת חוסר הרחם, זה מה שהוא מרגיש, וכך הקיום שלו.
מה שאין כן, האדם הולך ובאותן הצורות כמו התינוק, הוא הולך ומרגיש את המציאות הסביבתית דרך זה שמרגיש את עצמו. לכן אין לו ברירה הוא יותר ויותר מתקרב לעובדה שאי אפשר להרגיש את מציאות העולם אם האדם לא מרגיש ומגלה את עצמו שהוא בעצמו "עולם קטן", וכל מה שיש בעולם יש בעצם בו, באדם, ולכן זה מה שהוא צריך להשיג.
אנחנו משיגים את עצמנו, וכל ההשגה שלנו, בנו, היא בזה שכשאנחנו משיגים את עצמנו אנחנו משיגים את הבורא. וככל שהאדם יותר משתוקק ומתקרב ופותח את עצמו להשגה בכל מה שהוא מסוגל לפתוח, בזה הוא פותח ומתקרב לגילוי הבורא. זו בשבילו עיקר ההשגה.
כלומר למה אנחנו מגיעים? לזה שאנחנו משיגים את כל המציאות, או שמשיגים את הבורא, שזה אותו דבר, משיגים את העולם הזה, או שמשיגים את עולם העליון. מכל מקום, מה שלא נגיד, כי יש לנו בעיה בחולשת המילים שלנו להביע את הדברים, אבל בסך הכול אנחנו מגלים את המציאות השלמה. וכשאנחנו מגלים את המציאות השלמה אנחנו מגלים אותה בצורה שהאדם והטבע והבורא וכל מה שהוא משיג, הכול נקרא מערכת אחת.
אין לי כל כך מילים, אני חושב שאתם תוכלו לעזור לי בזה.
שאלה: אנחנו לומדים שאדם תופס הכול ברצון שלו, וכל התמונות האלה שאנחנו רואים הן גם תוצאה של ההרגשה שלנו ברצון?
ודאי. חוץ מרצון אנחנו לא משיגים כלום. זה נמצא ברצון שלנו, רק בגלל שהבורא הכין את הרצון שלנו שבור, מקולקל, מפורק, ועל ידי זה שאנחנו משתדלים לאסוף את השברים ולחבר את כולם לתמונה אחת, אנחנו אוספים ואוספים את החלקים האלו של הבריאה ומדביקים אותם יחד, ובזה אנחנו מבינים יותר את הבריאה ואת עצמנו, וכך אנחנו משיגים גם את צורת המציאות אבל מה שאנחנו משיגים בעיקר, זה את מי שברא ומי שעשה את המציאות כי זו המטרה שלנו. דרך השגת המציאות, דרך המשחק שהבורא עשה, אנחנו משיגים את הפועֵל של הפעולה הזאת, הבורא בעצמו.
תלמיד: מה אני צריך להוסיף להרגשת של המציאות ברצון הזה שבו אני נמצא עכשיו בנוגע לכל מה שאני מרגיש בשביל לגלות את הבורא, את הכוח שמנהל את המציאות?
קודם כל מפני שאתה עוד לא יכול לחבר את חלקי המציאות אתה לא רואה אותם. זה כמו ילד קטן שרואה כאן כל מיני דברים אבל לא מבין מה הקשר ביניהם, וככל שגדל, הוא גדל בזה שרואה שדבר קשור לדבר, וזה קודם וזה אחר כך וכן הלאה. כך אנחנו, קודם אנחנו צריכים לאתר חלקים נפרדים מהבריאה, כמו שילדים קטנים משחקים עם כל מיני צעצועים קטנים, והמשחקים של הגדולים הם מורכבים וזה לא מעניין אותם, הם לא מסוגלים לתפוס, כך אנחנו.
אנחנו צריכים דרך הצעצועים הקטנים להגיע לזה שמרכיבים מהם צעצועים יותר גדולים, עוד ועוד, ואז לפי זה אנחנו מפתחים את הידע המדעי, גיאולוגיה, ארכיאולוגיה, זואולוגיה, ביולוגיה וכן הלאה, כך אנחנו. עד שמגיעים למצב על פי חכמת הקבלה, שכל העולם מתחיל להיראות לנו כמערכת סגורה, קשורה, אינטגראלית, ועל ידי זה אנחנו מגיעים לתפיסת העולם השלם יותר ויותר, עד שמתחילים לגלות אחרי השלמות הזאת את הכוח שמייצב את זה, שמחזיק בזה, שמסובב את זה, וזה הבורא. כשמתחילים לשייך אליו עוד ועוד את המעשים, כך אנחנו מתקדמים, וזו העבודה שלנו. זאת אומרת, כל העבודה שלנו בסופו של דבר זה לפתוח את תמונת המציאות בצורה השלמה ובזה להכתיר את הבורא, להעלות את הבורא לגובה ששם הוא נמצא באמת.
שאלה: איך העשירייה יכולה לעזור לי לגלות את המציאות בתוכי?
הם לא יכולים להיכנס לתוך העולם הפנימי שלך, אבל לתת לך דוגמאות שהם עוסקים בזה, שאתם קשורים יחד בכל מיני שאלות, רמזים - הם יכולים. כשאתה רואה עד כמה הם עוסקים בזה, וזה מעורר בך גם קנאה, תאווה וכבוד, אתה נמשך.
שאלה: איך אנחנו יכולות להכתיר את הבורא?
בזה שאני רואה, אני חייב לראות, אני חייב להגיע למצב שבכל מה שקורה בי ועם כל אחד ועם כולם יחד, בסופו של דבר הבורא הוא המנהל היחיד, הפועל היחיד בכל המציאות, ורק בו אנחנו תלויים. פשוט צריכים לראות עודד ועוד את מערכת המציאות ועד כמה הכול תלוי בנו ובו. וחוץ מאיתנו ומהבורא אין שום דבר שיכול לסובב את כל המציאות. הבורא מסובב אותנו ולכן אנחנו רואים מציאות שמשתנה.
תלמידה: אנחנו מרגישות שהכול תלוי בפעולות של החברים בקבוצה, ובחיבור בינינו, ובכל אחת מאיתנו, אבל אנחנו לא מרגישות שהכול תלוי בבורא. איך לעשות את המעבר מהרשות שלנו לרשות שלו?
אני צריך להיות קשור לחברים ואיתם יחד, ככל שנתקרב לצורת עיגול, קבוצה, עשירייה, כך נראה שאנחנו נפעלים על ידי כוח עליון מאיתנו, שסובב אותנו ומפעיל אותנו. כך נגיע למצב שאנחנו משיגים את הבורא.
שאלה: איך אפשר להתקרב להשגת המציאות האמיתית מחוץ לאדם בלי להסתכל עליה מתוך תפיסה סובייקטיבית?
אנחנו לא יכולים לראות את התמונה האמיתית, הריאלית, בלי שנשייך לזה את התכונות שלנו. לכן כל העבודה היא להגיע לתפיסת המציאות האמיתית בצורה כזאת שנוכל להיות כמו העליון, בכל פעם לנטרל ככל האפשר את האגו שלנו ולקבל מהעליון את התכונות שלו. וכך נגיע למצב שנהיה עם כל המציאות כאיש אחד ושמו אחד.
תלמיד: כלומר אנחנו לא נגיע לתפיסה האמיתית של הבורא?
אנחנו כן יכולים להפטר מתפיסת המציאות הפרטית, הסובייקטיבית שלנו ולהגיע לתפיסת מציאות אובייקטיבית שהיא מחוץ לנו. זה תלוי אך ורק איך אנחנו תופסים את המציאות, האם ברצון לקבל שלנו או למעלה מהרצון לקבל.
שאלה: מה זה נותן לעשירייה כשמשיגים את הבורא? איך העשירייה תופסת את הבורא ומה התוצאות מתפיסת הבורא?
השגת הבורא בעשירייה מורגשת כהשגתו של שורש אחד, נקודה אחת שממנה נולדנו, וגדלנו, וממנה אנחנו צומחים ומנוהלים, ולכן זה העיקר בהתפתחות שלנו.
תלמיד: השגת הבורא בעשירייה יכולה לתת לנו תוצאה שלילית, רעה, כביכול ריחוק יתר בין החברים. האם זו השגת הבורא?
לא, להיפך. השגת הבורא היא פועל יוצא מהתקרבות החברים זה לזה בעשירייה.
שאלה: אם אני אגיע לתפיסה הנכונה, האם אני אגלה שיש ערבות הדדית או שאני אגלה את הערבות שלי ביחס לחברים?
ערבות הדדית.
שאלה: אברהם אבינו היה אסטרונום גדול שגילה את הבורא, אל אחד. מה רוצה האדם למצוא דרך המדע והאסטרונומיה?
האסטרונומיה מחפשת גופים, גושים בשמיים, כמו כדור הארץ, ירח, ונוס, מרס וכן הלאה. מה שאין כן מקובל מחפש כוחות שפועלים בכל המציאות, ואיך הכוחות האלה יכולים לעזור לו למצוא את המקור לכל הכוחות, את הבורא, שהוא נעלם ובלתי מורגש, אבל בזה שאנחנו מתחברים דרך הפנימיות שלנו, אנחנו יכולים לאתר אותו.
העניין הוא שבכל המציאות, בכל היקום, יש מיליארדי, אין סוף גלקסיות, כוכבים, פלנטות וכל מיני גופים. ככל שאנחנו מתרחקים מלדבר עליהם, כי אין לנו עניין בהם, אבל אנחנו רוצים לדבר על הכוחות שמפעילים אותם, כך אנחנו מתחברים לכוח גדול אחד, כללי שמחזיק את כל המערכת הזאת יחד. וכשאנחנו מצרפים את הגופים האלה יחד, אנחנו מתקרבים לכוח הזה ורוצים לגלות שאנחנו שייכים לו והוא שייך לנו. וכל יתר אין סוף הגופים הדוממים בחלל שאנחנו רואים, לא מעניינים אותנו. מה שמעניין אותנו אלה לא התוצאות מהכוח הזה שמחזיק את כולם יחד אלא אותו כוח בעצמו. זו המטרה שלנו.
שאלה: האם תפיסת המציאות האמיתית זה משהו שנמצא בתנועה מתמדת, או שזו תמונה סטטית?
תפיסת המציאות כל הזמן משתנה בהתאם לתכונות שלנו, עד שאנחנו מגלים את תפיסת המציאות האמיתית. מה היא? מה הכוח שמחזיק אותה ומסובב אותה, את זה נגלה, כל זה מוכן לנו להשגה בגמר התיקון.
שאלה: איך הדיאלוג, השיח הפנימי עם הבורא שנמצא במרכז העשירייה גורם לנו להגיע להשתוות הצורה? מה הקשר?
בדיאלוג הזה בינינו אנחנו מעוררים את הכוחות שלנו, איש את רעהו יעזורו, בזה שאנחנו מוסרים כל אחד לחברו את השאלות, את הכוחות, מגרים איש את רעהו, וכך בהדרגה אנחנו מתקרבים, מפני שבדיאלוגים בינינו אנחנו מעוררים את רשת הקשר בינינו, ובה אנחנו משיגים צורות קשר נוספות שנמצאות בינינו וכך אנחנו עולים ממש בהשגה.
זה כמו בגשמיות, ואפילו יותר כי ברוחניות יש לנו עוד הרבה כוחות שאנחנו יכולים להפעיל.
שאלה: אם מלמדים ילד קבלה ורוחניות, הוא ירכוש באופן אוטומטי גם ידע במדע?
כמובן שתהיה לו גישה קרובה למדע, אבל האם הוא ירצה לעסוק במדע או לא, אני לא יכול להגיד. כי יש נטייה, גישה למדע, ויש גישה לחוכמת הקבלה. הנטייה למדע נקראת "לב", והנטייה לחכמה הקבלה נקראת "הנקודה שבלב".
שאלה: אדם שלמד מילדות ועסק כל החיים רק בחוכמת הקבלה ולא ניגש ללימוד המדע, האם הוא ירכוש מתוך לימוד חוכמת הקבלה את כל הידע במדע, באסטרונומיה?
לא, לאו דווקא. בשביל מה הוא צריך את זה?
תלמיד: זאת אומרת, הקבלה לא מכסה על כל המדעים של העולם הזה.
לא, כי זה יותר חיצוני ממנו, לכן לשם מה נחוץ לאדם שמתעסק בחוכמת הקבלה לדעת מה קורה עם כוחות הפיסיקה, הכימיה. למרות שהוא יתפוס את זה מהר והוא יידע שהם קיימים פחות או יותר, אבל לא כפי שמדברים המדענים, לא בנוסחאות ולא במשפטים.
שאלה: בעשירייה שלנו יש חברים שאני מרגיש מאוד קרוב אליהם בצורת המחשבה, ויש כאלה שאני מרגיש מאוד רחוק מהם. איך צריך לגשת לחברים האלה? צריך לשחק במערכת יחסים כלשהי בינינו או שהעבודה היא רק פנימית?
אם החברים האלה נמצאים בתוך העשירייה צריך להתייחס לכולם בשווה, וכל הזמן לקרב אותם למרכז המעגל שלכם, למרכז העשירייה. זה מה שצריך לעשות.
תלמיד: האם בזכות הקבלה יש אהבה תמידית ויציבה?
כן, אם האדם עוסק בחכמת הקבלה באופן קבוע ובזה הוא מפתח את היחסים כלפי חבריו, היחסים האלה הופכים לאהבה והאהבה הזאת כל הזמן גדלה.
שאלה: הבנתי שאנחנו מחפשים את הכוח שעומד מאחרי כל הגלקסיות והיקום. מה אנחנו באמת מחפשים? את הכוח המניע? את התכלית?
אנחנו מחפשים בחוכמת הקבלה את הכוח שעומד מאחרי כל מה שנראה לנו, הכוח שפועל בנפעל. רק אותו אנחנו מחפשים, רק עימו אנחנו רוצים להתחבר, זה הבורא.
תלמיד: המטרה היא להשיג את "אין עוד מלבדו" אבל בינתיים המטרה היא רק לגלות את הכוח בלי לשאול למה הוא עשה את זה, מה הסיבה, מה התכלית שלה?
אתה לא תוכל לקבל על זה שום תשובה ברורה, סופית ונכונה כי אין לך עדיין כלים לקבל את התשובה.
שאלה: האדם נברא כעולם קטן. האם כשהעולם הקטן הזה נמצא ברחם אימו, הם מודעים לעולם הזה שנמצא ברחם אימו?
אנחנו לא יכולים לדבר על מישהו שמרגיש או לא. אנחנו מדברים רק על האדם המשיג.
שאלה: השגת הבורא בעולם הזה זאת חוויה של אהבה, וזה מגיע מתוך רצון לחיבור. האם זה תופס לגבי כל המערכת של כל העולמות?
כן.
שאלה: האם כשחברה יוצאת מהעשירייה זה אומר שלא היה חיבור בעשירייה?
כן.
שאלה: כאשר אנחנו מוצאים את הכוח שנמצא מאחורי כל הנאצלים, האם אנחנו יכולים להשתמש בו?
כן, ודאי. זה כוח שעובר אלינו ואנחנו בזה יכולים להיות דומים, דבוקים בבורא.
שאלה: אם כל העולם בתוכנו, הכול ברצון שלנו, אז למה האגו כל כך מתנגד להשיג את עצמו, למה הוא לא רוצה?
שאלה מאוד נכונה. יפה מאוד. האגו לא רוצה לתת לנו לשלוט מפני שבזה אנחנו נתרחק מהבורא ולא נתקרב אליו. ומטרת הבריאה שאנחנו ממש נידבק בבורא.
תלמידה: מה מפריד אותנו מהבורא?
האגו שלנו.
שאלה: אם אנחנו כל הזמן נמצאים באשליה אז איך אנחנו יכולים להגיע למדרגה חדשה בעשירייה?
להתמוסס בחברות.
שאלה: היום עלה בי חשד שאני יכולה להיות בתשומת לב בשיעור רק כשאני רואה את החברות שלי במערכת הערבות. וכשאני רואה הקלטה אז אני לא מצליחה. כאילו אני שומעת קולות זרים באוזניה. ואז עלתה בי מחשבה, האם ההרגשה של הקרבה חשובה לצורך הלימוד או שכל תלמיד חווה משהו אחר?
העיקר זה להרגיש שיש לך חיבור עם החברות ובתוך החיבור הזה את מתחילה בהדרגה להרגיש יותר ויותר איך כל האנשים מחוברים ביניהם, כל הנשמות ואיך הם מתחילים לעזור ולהעביר זה לזה את כל מה שהם מרגישים.
שאלה: כל השנים כששמעתי את הנושא של "תפיסת המציאות" הבנתי שהכול תלוי בי, בשינוי שלי וזה היה לי מאוד ברור. אבל בשנים האחרונות אני יותר ויותר שומעת שבעצם יש לי עשירייה ואני תלויה בה. כי בלי עשירייה אני לא אוכל לפנות לבורא. אני לא באמת אוכל ליצור שינוי. אז איך לתפוס את זה נכון, אם השינוי הוא באמת בי או שהשינוי הוא בעשירייה שלי ומה שקורה בה?
השינוי הוא רק בך. וכל מה שיש מחוצה לך זה הבורא. ואין שם שום שינויים. וכל מה שאת רוצה שיהיו שינויים באחרות, בחברות שלך, מפני שאת רוצה כך לראות.
שאלה: איך לנטרל את האגו ולקבל את התכונות של העליון?
אני לא צריך לעבוד על נטרול האגו שלי, אלא בכל הכוח, ככל שרק ניתן, להתקרב לחברות. ובמקרה הזה אני בהדרגה אתרחק מהאגו שלי. זה מה שאני חושב שצריך לעשות.
נשים מוסקבה.
שאלה: האם צריך לשאוף לפתוח את הלב או לפתוח את הנקודה שבלב?
הנקודה שבלב.
שאלה: אנחנו נולדים בעולם הזה שאין בו מרחב, זמן, חלל. עולם לא אמיתי. אבל האדם הראשון הוא זה שנשבר במערכת הזו. האם כך?
אני לא יכול להסביר לך, את לא יכולה להבין את זה עדיין. נחכה עוד כמה זמן ואז תביני את ההסבר.
קריין: קטע מס' 4.
"האדם נקרא עולם קטן, מפני שכל פרטי העולם נכללים בו. ונמצא, שיחס כל פרטי מין בעל החי כלפי נשמת האדם, הוא כיחס של פרטים לכלל שלהם".
("זוהר לעם". בראשית-א'. מאמר "שני המאורות הגדולים", סעיף 121)
זאת אומרת, "האדם נקרא עולם קטן." אנחנו כבר קראנו לא פעם, "מפני שכל פרטי העולם נכללים בו" בכל מיני צורות. מה שאנחנו יכולים לגלות בכל העולם, דומם, צומח, חי, מדבר, למעלה, למטה וכן הלאה, הם כולם כלולים באדם. "שיחס כל פרטי מין בעל החי כלפי נשמת האדם, הוא כיחס של פרטים לכלל שלהם". זאת אומרת שכולנו כולנו נכללים כמו בפירמידה, זה בזה וזה בזה וככה העולם מתקיים.
שאלה: מה שאני מקבלת מחוצה לי בעולם, זה הכול בתוכי. ואותם החלקים שאני לא יכולה לראות בצורה כזאת, אלה הם החלקים שאני צריכה לתקן בתוכי, אותם החלקים השבורים.
נכון מאוד, את תופסת יפה.
תלמידה: אם אני עושה זאת, אז אני הופכת לשותפה עם הבורא?
נכון, כי את מחזירה את הכלי שלך לתיקון.
שאלה: בחכמת הקבלה אנחנו מחפשים את הכוח הנמצא מאחורי כל דבר. איך לעבוד במצב בו אדם לא מרגיש יותר את הרצון. איך הוא יכול לעבוד על זה בעשירייה?
רק על ידי חיבור הוא ימצא את הדרך. אנחנו יכולים, בלי שום דבר, בלי לראות את הדרך ברוחניות ובלי להיות בה, אבל אם אנחנו תופסים את החברים, ורוצים להחזיק בהם כמו תינוק המחזיק באימא כדי לא ליפול, אנחנו משיגים את הקשר הנכון ובסופו של דבר גדלים. אנחנו בסך הכול מרכיבים את המערכת הכללית, לכן ככול שכל אחד מחזיק באחר וכך כל אחד בכל אחד, אנחנו מעוררים את המערכת לכלול אותנו, לחבר בינינו, וכך נגיע למערכת אדם הראשון.
תלמידה: כשמתכללים בצורה כזאת, האם יהיה מצב בו כל העשירייה תרגיש את הרצון להשיג את הבורא?
כן ודאי.
שאלה: אם תפיסת המציאות מתרחשת בתוך התפיסה, ההשגה שלי, איך לזרז את ההשגה?
על ידי חיבור עצמך כמה שיותר עם כל המציאות, אבל לחבר באהבה, בחיבור. תנסי לצאת מעצמך באהבה לכולם, לדומם, לצומח, לחי, למדבר. תנסי להסתכל עליהם באופן שאת אוהבת את כל המציאות, ואז תתחילי להרגיש שבמידה הזאת המציאות מתקרבת אלייך. על ידי כך תעשי צעדים גדולים לתיקון. בהצלחה.
שאלה: מה היא הנקודה שבלב במציאות?
הנקודה שבלב במציאות, היא הרצון הפנימי שבתוך האדם הקושר, מושך אותו לבורא.
שאלה: האם נכון שהעולם שאני רואה מחוצה לי, הוא סכום של כל הרצונות של כל הבריות?
בסופו של דבר כן.
תלמיד: וכשאני עושה תיקונים ומתחבר לרצונות כאלה באהבה, אני עובר לרוחניות?
אני לא יודע האם אתה עובר או לא, אבל אתה משפיע בזה על הרוחניות הכללית.
שאלה: נושא תפיסת המציאות הוא נושא מוצלח להפצה. האם צריך לשים דגש דווקא על הנושא הזה בהפצה, או שזה לא נוגע לנקודות שבלב האנשים?
עוד מעט נרגיש את זה על עצמנו ואז נקבל תשובה.
שאלה: באיזה אופן אנחנו יכולים לחלוק התרשמויות על כך שאנחנו חלקים של מערכת, ובו זמנית שכל אחת מאיתנו היא עולם קטן, שכוללת בתוכה את המערכת הזאת?
לא, זה לא מדויק. עוד מעט נרגיש את זה, נעבור את זה על עצמנו, אבל לא כמו שאת חושבת.
שאלה: האם בדרגות חי, צומח, דומם, במיוחד החי, יש איזו השגה?
ודאי שיש. גם בדומם, צומח וחי, ומכל שכן במדבר, בכל אחד ואחד ישנן דרגות השגה, כמה שהרצון לקבל שבו דורש לדעת איפה אני, מי אני, מה אני, בשביל מה ולמה. כמו כל פריט במציאות. הכול תלוי בגודל הרצון לקבל שיש בכל אחד ואחד.
שאלה: עכשיו דיברת על כך שתלוי ברצון לקבל שבכל אחד ואחד. האם ביטול הרצון שלנו לרצון הסביבה, משנה לנו את תפיסת המציאות?
אין לנו גם כך רצון לקבל משהו מהסביבה. אני לא מבין בדיוק את השאלה.
תלמיד: כשמקבלים את דעת הסביבה, נניח אני רוצה משהו אבל החברים אומרים, תעשה כך ואני מקבל את זה על עצמי. האם לאחר שאני עושה זאת, זה משנה לי את תפיסת המציאות?
כן ודאי, כי קיבלת רצון מהם.
שאלה: אנחנו מדברים לעיתים תכופות על כך, שאדם נמצא כחולם או מחוסר הכרה במציאות הזאת. כשאני מביט על החיים שעברתי, אני רואה כאילו הייתי באיזה סרט. אני לא מצליח להבין, לגלות, למצוא את נקודת הפעולה, אני רק רואה סרט, האם צריך להסתכל עליו ולהתרשם ממנו כילד עד שאבין מה אני יכול לעשות, או שבכל זאת יש נקודה המתייחסת למעשה שלי?
אתה צריך לראות אותו מספר פעמים. כתוב שיש הבדל בין מי שחוזר מאה פעמים לבין מי שחוזר מאה ואחת פעמים. עד שהרצון שלך יתמלא לחלוטין ואז תעבור לשלב הבא של הבנת מה שקרה איתך.
שאלה: אם אגש לנמר ככל הנראה הוא יטרוף אותי. אם המקובל כבר תיקן בתוכו את הרצון ברמת החי, הנמר לא יטרוף אותו?
מה ההבדל?
תלמיד: לא יודע, כל עולם החי לפי הכתוב כלול בי. למה הוא יטרוף אותי, כי אני לא אוהב אותו, הוא הרי כלול ברצון שלי. הרצון שלי יאכל אותי?
האמת קשה לי לתאר את השאלה שלך. אתה נמצא ליד נמר, לנמר יש רצון חייתי לקנח בך, מה הלאה? אתה עולה למדרגה הבאה, אבל אתה יכול לעלות לדרגה כזאת, שבה תהיה מעל הבהמה בתוך עצמך. ובכלל מעל הרצון בדרגת החי, כך שתוכל לנהל את הנמר.
תלמיד: זה בדיוק מה שרציתי לברר. כי כתוב שבגמר התיקון האריה יהיה עם הגדי.
כן, ונמר עם גדי ירבץ יהיה כביטול הרצון לקבל הכללי.
שאלה: כאשר מגבירים את תפיסת המציאות האמיתית, אפשר גם לשלוט בה יותר, לשנות אותה?
זו כבר דרגה אחרת.
תלמיד: אבל האם זה משהו שאנו שואפים להגיע אליו. אומרים שהצדיק יכול לשנות את מה שהבורא עושה, האם זה ממש כך שבדרגה עליונה יותר של תפיסת המציאות, אפשר לשנות את הדברים, את הדין?
כן. ודאי שאנחנו יכולים לשנות את הכול. אנחנו יכולים לשנות את הכוכבים בשמיים ואת כדור הארץ תחתינו, את הכול.
תלמיד: אבל לא נוכל לעשות זאת, לפני שנגיע למדרגה גבוהה יותר של תפיסת המציאות?
אתה צריך להיות בדרגה יותר גבוהה מזו שאתה רוצה לשנות. ואז תבין מה קורה עם המדרגה הזאת שאתה רוצה לשנות, מתחילה ועד הסוף, מסוף העולם ועד סופו. ואז ההחלטה שלך תהיה נכונה, והיא תהיה רק לטובת כל הבריאה. ואז תוכל לשנות אותה.
תלמיד: איך אני משנה את זה, על ידי תפילה או בפעולות שאני עושה?
על ידי כך שאתה נכלל בכל הרצון שנמצא בדרגה הזאת, אתה נכלל בו ומשנה אותו יחד איתך.
שאלה: מה יש בין רחם אימו להשגת הבורא, האם זה חלל שיש בתוך המציאות?
כן, זה החלל. כי זה אותו חלל בו אתה נמצא.
תלמידה: והחלל הזה הוא העשירייה?
כן, ואותו אנחנו צריכים למלאות בהרגשת העשירייה בצורה שלמה.
(סוף השיעור)