שיעור הקבלה היומי21 ספט׳ 2023(בוקר)

חלק 3 שיעור בנושא "יום הכיפורים"

שיעור בנושא "יום הכיפורים"

21 ספט׳ 2023
לכל השיעורים בסדרה: יום הכיפורים

שיעור בוקר 21.09.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

יום הכיפורים – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות, אנחנו בשיעור בנושא "יום הכיפורים", קטע מספר 7, בכותרת "חטאים ועבירות".

אנחנו למדנו על יציאת הרצון לקבל על ידי האור, איך הבורא מסדר את הרצון לקבל שיגיע לתיקונו, ולמלואו, ולכן כאן השאלה היא בכלל במה שייך חטאים לעבירות? כמו שכתוב "לך לאומן שעשאני"1, כך אני בנוי בגלל שהאור העליון, הכוח העליון, כך ברא אותי, וכך בזה אני מתקיים. אז מה יש לי להגיד על עצמי, איפה אני, איפה הטבע שלי, איפה הרצונות שלי, מי מנהל אותי, שאפשר להגיד שיש כאן מצדי חטאים ועבירות.

את כול זה אנחנו נצטרך לברר.

קריין: קטע מספר 7.

חטאים ועבירות

""על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע" (תפלת יום כיפור). ויש לשאול, הלא כל עבירות באות על ידי יצר הרע. ויש לפרש שהחטא הוא בזה, שאומר שיש יצר הרע. אלא "אין עוד מלבדו". כי אם האדם אינו ראוי, משליכים אותו מלמעלה. וזה בא על ידי התלבשות ברצון לקבל, הנקרא יצר הרע. וזהו "כי יצר לב האדם רע מנעוריו", כלומר שהבורא ברא אותו כך, כי הרצון לקבל הוא עיקר הכלי, אלא שצריכים לתקן אותו."

(הרב"ש. 890. "צער השכינה - ב'")

תלמיד: כתוב "ויש לפרש שהחטא הוא בזה, שאומר שיש יצר הרע.". מה פירוש?

שבעצם זה רצון הבורא שמתעורר באדם בכוונה, והאדם צריך לברר על פניו את עצמו, את יחסו לבורא.

תלמיד: לברר יחס שלי לבורא זה ברור, אבל למה כתוב שהחטא הוא בזה שאומר שיש יצר הרע?

שהכול ניתן מהבורא ולא מצד אחר, אומנם כך כתוב לפעמים אבל זה לפי דרגה שהאדם יכול לקבוע, ולכן אנחנו צריכים לקבל את כל הדברים האלה שבאים מלמעלה.

תלמיד: זאת אומרת גם על כל חטא שמתגלה, בסוף אני צריך לראות שהבורא עשה לי את זה?

"אין עוד מלבדו"2 הבורא עשה את הכול, והכול עשה כדי שאני אכיר את הבריאה שלו מתחילתה ועד סופה.

תלמיד: אז איפה בדיוק המקום של האדם, של "אין אני לי מי לי"3, איפה המקום שהוא לא "אין עוד מלבדו"?

אין דבר כזה.

שאלה: אם אין דבר כזה, אז הפרדוקס של "אין אני לי מי לי", ו"אין עוד מלבדו", קיים איתנו עד גמר התיקון?

כן.

תלמיד: ולהרגיש אותו כל פעם "זה אני זה הוא, זה אני זה הוא", זאת העבודה שלנו?

כן, זה הגילוי.

שאלה: אז במה בדיוק חטא האדם?

חטא האדם שאומר שיש חטא.

תלמיד: הוא כותב שם בקטע שאם האדם לא ראוי אז משליכים אותו מלמעלה, מה האדם עשה, למה הוא לא ראוי?

כדי שכנראה שלא גילה מה שעליו לגלות.

תלמיד: הפעולה הזאת שנקראת "משליכים אדם מלמעלה" זה לטובת האדם, זה משהו שמראים לו?

הכול לטובת האדם.

תלמיד: אז זה טוב, זה לקראת התיקון הדבר הזה?

כן.

שאלה: כלומר שמשליכים אותו מלמעלה כי הוא עוד לא בירר בצורה ברורה "אין עוד מלבדו", "טוב ומיטיב"?

כן.

שאלה: אז על חטאים אנחנו רוצים לעשות חזרה בתשובה?

איזה חטאים?

תלמיד: קודם כל יש חטא שהוא כאילו מעצמו, לא מהבורא.

כי יש חטאים כן.

תלמיד: אז החזרה הראשונה זה להכיר שהכל מגיע מ"אין עוד מלבדו"?

כן.

תלמיד: ואיך החלק הבא שעכשיו דיברנו עליו, "טוב ומיטיב" מגיע?

אחרי "אין עוד מלבדו" אתה קובע שאותו אין עוד מלבדו הוא טוב ומיטיב.

תלמיד: אבל איך, אני צריך גם להרגיש את זה?

כן, בכל עצמותיי.

תלמיד: נראה שיש אפשרות לעשות, לקבוע שזה מהבורא, יש דבר כזה?

לא.

תלמיד: גם לא?

לא, אתה לא יכול לגלות שזה ממנו אם אתה לא מרגיש שזה מגיע מ"אין עוד מלבדו" ושזה טוב ומיטיב, הדברים האלה הם מגיעים יחד.

שאלה: מה זה אומר "בראתי יצר רע", שהוא ברא באדם?

הבורא ברא באדם יצר הרע.

תלמיד: וזה לא נקרא חטא?

לא, זה עוד לפני כל החטאים, לפני הכול, אלה יסודות הבריאה.

תלמיד: כשאנחנו עובדים בתוך העשירייה ורואים את המצבים האלה שמרגישים שזה רע, ושאנחנו עובדים ומבררים את זה ביחד ואומרים שזה מהבורא, זה אומר שאנחנו מתעלים על החטא?

כשאנחנו מגלים שיש רע בעולם אנחנו מייחסים את זה לעצמנו. הכול תלוי ביחס שלנו לבריאה, כי אנחנו עוד לא תיקנו את זה שיש יצר רע, אבל באמת אין יצר הרע.

שאלה: למדנו ש"אין עוד מלבדו" אז למה יצר הרע נקרא "רע", במה הוא רע?

הוא רע בזה שהוא בכל זאת לעת עתה מרחיק אותנו מהבורא.

שאלה: הוא אומר "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" זה ברור, "כלומר שהבורא ברא אותו כך, כי הרצון לקבל הוא עיקר הכלי, אלא שצריכים לתקן אותו." איך אני מתקן את זה? ולמה שאני אתקן את זה אם הבורא ברא כזה יצר הרע, , מה מסתתר מאחורי זה?

הוא ברא כדי להבדיל בינינו לבינו, ושאנחנו נוכל לקצר את הדרך עד כדי כך שנגיע לדבקות.

תלמיד: הכותרת שאיתה פתחנו היא יום כיפור, נכון? השייכות ליום כיפור, כן, בעצם ביום כיפור מה צריך לעשות במצב כזה? על מה אני צריך לכפר?

אני צריך לתקן ולהשתדל לראות את הרע שלי שככל שהוא עוזר לי הוא מקרב אותי לבורא כדי להיכנס לטוב.

תלמיד: אז בעצם מה אני צריך לעשות ביום כיפור, אם יש יום כיפור, מה אני צריך לבצע? אני יכול לכפר על החטאים שלי ביום כיפור?

כן.

תלמיד: איך?

על ידי זה שאתה קובע שאין רע בעולם.

תלמיד: כן, אבל במעשה, בעשירייה מה אני צריך לעשות?

כל התיקונים שלנו הם בעצם רק בכוונה.

תלמיד: בעשירייה אני צריך כוונה?

כן.

שאלה: שמעתי שזה חטא לקרוא לחטא חטא, וגם חטא להגיד שיש יצר רע. איך לקרוא לרע שמתגלה באדם?

זה הרע שהבורא ברא כדי שנכיר בו ונוכל לתקן אותו בשינוי שלנו, ביחס שלנו אליו.

תלמידה: האם לי אין שום אחריות על הרע הזה, זה פשוט משהו של הבורא?

עד שאנחנו מגלים את הטוב ומיטיב לבורא ומודים לו שברא את העולם בצורה כזאת, שאנחנו יכולים להבדיל בין טוב ורע, ואז להתקיים בין שניהם, כי אחרת לא היינו יכולים להרגיש את עצמנו כנבראים.

תלמידה: מה העבודה המיוחדת עכשיו ביום כיפור שהאדם רואה את הרע ואת הטוב? מה אנחנו אמורים לעשות באמצע?

אנחנו צריכים להיות באמצע בין טוב לרע ולהרגיש שהרע נברא רק כדי שנכיר את הטוב. בלי שיהיה טוב לא יהיה רע ובלי הרע לא יהיה טוב, אחרת היינו ללא הרגשת המציאות.

תלמידה: האם האדם צריך לבקש שהבורא יתקן את הרע בשורשו?

כן.

שאלה: הרצון לקבל הוא הכלי העיקרי ואנחנו בונים אותו בעשירייה, וצריך לרצות לתקן את הרצון לקבל הכללי. מה זה אומר יחד לרצות לתקן את הכלי הזה?

על ידי החיבור שלנו אנחנו רוצים לגלות את הרצון הטוב מהחיבור, ועל ידו לתקן את הרצון הרע שמביא את כל הדחיות ביננו.

שאלה: מה זה בכלל חטא בעבודה רוחנית? האם למשל גילוי עתידות נחשב חטא?

עבירה היא שאני לא מקבל את הבורא כטוב ומיטיב ואין עוד מלבדו, זה מקור כל החטאים.

תלמיד: האם פעולה גשמית כמו גילוי עתידות היא חטא?

מאיפה אתה לוקח את כל השטויות האלה? איפה קראת דבר כזה?

תלמיד: כלומר בגשמיות לא יכול להיות חטא, לעשות משהו בידיים שייחשב לחטא?

אם אתה לא מזיק לזולת, אז אתה לא עבריין.

שאלה: אם כל תיקון מתחיל מקו שמאל, יוצא שאי אפשר להגיע לרצון אמיתי להגדיל את גדלות הבורא כל עוד אין לנו רצון להשפיל את הרצון לקבל?

כן, ודאי. זה כמו שלא יכול להיות תענוג ממזון אם אנחנו לא רעבים. חייב להיות רצון לקבל ואז מגיע תיקון, קבלת המילוי על מנת להשפיע, ואז אנחנו נהנים גם מהמזון וגם מנותן המילוי.

תלמידה: האם אפשר לומר שמהות יום הכיפורים היא הרצון להשפיל את הרצון לקבל?

ודאי שלא. אנחנו לא צריכים להילחם נגד היצר הרע, אנחנו צריכים להשתמש נכון ביצר הרע.

תלמידה: מהי המהות של יום כיפור?

המהות היא בכך שאנחנו מתעלים למעלה מעל כל ההפרעות והרגשות שיש לנו בחיים שלנו בעולם שלנו, לחיבור השלם.

קריין: קטע מס' 8.

"דרש ר' אלעזר בן עזריה (ויקרא טז, ל), מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו, עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר, עד שירצה את חבירו."

(תלמוד בבלי. מסכת יומא)

שאלה: אם אמרנו שהחטא הוא בכך שאנחנו לא מכירים באין עוד מלבדו טוב ומיטיב, אז מהו החטא מול חבר?

אתה לא יכול להגיע לדבקות בבורא אם אתה לא עושה את זה דרך דבקות לכל החברים בדרך.

תלמיד: מה זה חטא בין אדם לבורא ומהו חטא בין אדם לזולת?

יש הבדל.

תלמיד: מה ההבחנה ביניהם?

אתה לא יכול להגיע להתקרבות לבורא אם אתה לא עושה קודם חיבור עם כל הזולת.

תלמיד: בקטע הקודם שקראנו אמרת שחטא זה להגיד שיש חטא והעבודה שלנו היא להכיר שאין עוד מלבדו טוב ומיטיב. אם עשיתי מעשה נורא כלפי חבר, אז אני גם צריך להכיר בזה שזה בא מהבורא. מהו החטא בין אדם לחבר?

אם עשית איזה חטא לחבר, אז אתה עשית בזה חטא לבורא.

תלמיד: ואני צריך להכיר שזה בא מהבורא, שאין עוד מלבדו.

מה זה "זה"?

תלמיד: בקטע הקודם עמדנו על הנקודה שעצם זה שהאדם אומר שהוא עשה חטא, זה החטא שלו, והוא צריך להגיד שהכול בא מהבורא. איך פתאום בעבודה מול החברים זה לא בא מהבורא וזה חטא שהאדם עשה כלפי החבר?

גם זה בא מהאדם וגם בא מהבורא. ואם הוא רוצה להתחבר עם הבורא, אז הוא חייב לתקן את היחס שלו לאדם, ומתוך זה יהיה תיקון של יחס האדם לבורא.

תלמיד: בצורה פרקטית, האם האדם צריך לעשות חשבון נפש בתקופה הזאת מה הוא עשה לא טוב לאחרים ואיך לתקן את היחס שלו אליהם?

ודאי, אחרת יום הכיפורים לא יכפר.

תלמיד: זה לא נגמר באין עוד מלבדו טוב ומיטיב, הוא כן צריך לעשות חשבון נפש איך הוא יכול לשפר את מעשיו וכולי.

הוא חייב לבקש מכולם סליחה.

שאלה: מהי עבירה שבין אדם לחברו?

עבירה שבין אדם לחברו היא שהוא חושב שהחבר עושה לו רע ולא הבורא.

תלמיד: ואיך הוא מרצה את חברו?

בזה שמבקש מהבורא ומבקש מהחבר שיסלחו לו ויתנו לו אפשרות להתקרב אליהם.

תלמיד: מהי פעולת הסליחה?

פעולת הסליחה היא שהוא דן את עצמו.

תלמיד: האם הוא צריך בפועל להגיד משהו לחבר?

כן. גם לחבר וגם לבורא.

שאלה: האם אפשר לומר שחטא לפני הבורא זה שאני נמצא בתכונות מנוגדות לו ולא יכול להידבק אליו, והחטא בפני החבר הוא שאני נמצא בדמיון התכונות אבל לא רוצה להידבק לחבר?

יש בזה משהו נכון.

שאלה: אם מדברים על יחס האדם לבורא, זה ברור שאני צריך לעשות תיקון, כל התפיסה שלי שבורה, אבל עניין החבר, עבירה מול החבר, סליחה מהחבר, מה הן כל הפעולות האלה?

למה?

תלמיד: כי אם העבודה היא מול הכוח העליון שברא את הרצון לקבל, אני צריך להבין שכל מה שאני רואה שבור בעולם, כל החטאים הם חוסר דבקות לבורא, הכול ביחס לכוח הזה. למה עבודה כלפי החברים? אילו עבירות יש לי כלפי החברים שאני צריך עליהן לבקש סליחה?

למה אתה חושב שאתה לא עושה כלפיהם שום עבירות?

תלמיד: כי זה נשמע מאוד גשמי. אנחנו מנסים להגיע לקשר עם הבורא, לקשר עם הכוח העליון, לאהבה, לבקשה שישנה את התכונות שלי, שאני אהיה כמוהו. אז כל העבודה מול החברים היא כדי לגלות את היצר הרע לעצמי, את הכוונה האגואיסטית ולבקש מהבורא שיתקן את זה. איפה יש פה ממש עבירות בפועל, איפה אני עושה עבירות? זה נשמע כל כך מנוגד.

אבל אם אתה לא מבקש שיתקן אותך, זו לא עבירה?

תלמיד: זו עבירה כלפי הבורא, מה קשור לחבר באמצע?

כלפי חבר אין לך שום עבירות?

תלמיד: הוא כותב שכן, וזה מה שמבלבל אותי, כי איזו עבירה יכולה להיות לי כלפי החבר? אני בא לעשירייה, אני רוצה לגלות את הבורא, אני רוצה שישנה את התכונות שלי, שאהיה כמוהו. אנחנו עושים עבודה בתוך העשירייה, מנסים להתחבר, אומרים שמתגלה רע, הבורא גילה את הרע כדי שאני אגיד גילית רע, תתקן אותו, אז איפה העבירה כלפי חבר? יש לי בחירה חופשית לעשות איזה רע כלפי החבר?

זה שאתה לא רואה איך על ידי הפעולות שלך אתה עוצר את הבורא ואת החבר בדרך לתיקון, אין מה לעשות, אתה לא רואה.

תלמיד: מה שאתה מתאר עכשיו זה משהו אחר לגמרי, אבל אני לא רואה את זה. לי נשמע שמדובר על עבירות שבין אדם לחברו, שעשיתי רע לחבר, שהעלבתי חבר. אני לא רואה את השבירה של עצמי, אני לא רואה את הכוונות שלי שנסתרות ממני, את זה אני מבין. אבל אני לא מצליח להבין איפה יש ממש עשיית רע, עבירה כלפי חבר, בנוסף עלי לבקש סליחה, זה לא ברור. תפילה, אני מבין, זו עבודה שבלב, אני רוצה ולא יכול. אבל מהי סליחה, אני מדבר במילים? זה נשמע מאוד מגושם.

עוד מוקדם לענות לך.

תלמיד: פתאום יום כיפור נשמע מאוד מוזר.

זה חשבון.

תלמיד: את החשבון אנחנו עושים כל יום. אני כל יום אני שואל את עצמי, מה עשית, באת לעשירייה, ניסית לעשות עבודה, ניסית להתקרב לחבר, גילית שאתה שבור, ביקשת, זה החשבון. איזה חשבון אני עושה ביום כיפור אחרי שנה, זה נשמע כל כך מלאכותי.

אבל בכל זאת יש מנהג כזה שעושים חשבון.

תלמיד: מנהג זה ברור. אבל בפועל איך אנחנו באמת מתקנים את הדבר הזה? אם החטא הוא שהאדם קובע שיש משהו אחר חוץ מהבורא שברא רצון לקבל וזה מה ששבור, זה מה שמרחיק אותו מהבורא, מה הם שאר החטאים, שאר העבירות, על מה מבקשים סליחה?

אין, זה העיקר.

תלמיד: אז אני לא מצליח להבין את כל נושא בקשת הסליחה מהחברים.

חברים ובורא, הכול כדי שאני אבקש סליחה על כך שלא הייתי מספיק מרוכז בלסדר את כל חלקי הבריאה יחד ומתוכם לפנות לבורא.

תלמיד: האם יש פה גם נושא אישי של סליחה?

כן.

תלמיד: סליחה לחברים על דברים שעשיתי להם, או שאני מול המערכת שנקראת בורא שמתגלה לי כמו חברים.

גם כן.

תלמיד: אז יש גם את תפיסת המציאות הכללית ואני גם צריך לעשות עבודה אישית מול האנשים?

כן, כך אנחנו צריכים לפני יום הכיפורים, כפרת עוונות.

תלמיד: אז מה זה בכלל לבקש סליחה? זה נשמע כמו ילדים קטנים בגן

קח סידור, שב לפני החברים ותקרא מה זה נקרא כפרה.

תלמיד: ישבתי עם הבן ועזרתי לו בשיעורי בית, כתוב שסליחה אומר להצטער על מה שעשית ולבקש לא לעשות את זה שוב, זו כביכול העבודה מול החברים?

זה מול החברים.

תלמיד: זה נשמע כמו ילדים בגן.

זה באמת כמו בגן, אז מה? אתה חושב שכל החיים שלנו זה לא בגן? אין לי מה להוסיף, אלא כך שאנחנו צריכים להשתדל להעלות את הדברים האלה לגובה שלנו ולהמשיך. עוד נדבר.

שאלה: למה חשוב לבורא היחס של האדם לחבר?

על הבורא אנחנו לא מדברים.

תלמיד: למה חשוב בתיקון שלנו היחס כלפי החבר, למה לא חשוב ולא מדברים על בקשת סליחה מהטבע שאני מזהם אותו?

אנחנו נשתחווה לעץ?

תלמיד: למה לחבר כן? למה יש חשיבות לחבר? יש כל כך הרבה פרטים במציאות, למה החבר הוא כה חשוב?

כי הוא זה שמציג לי את היחס שלי לזולת.

תלמיד: אבל אם האדם חושב על עצמו, הוא עושה גם נזק לכל המציאות, לא רק לחברים.

זו כבר פילוסופיה.

תלמיד: למה פילוסופיה, זה מורגש באדם, יש תנועות שלמות שפועלות בזה. כשאני זורק דברים לפח, אני חושב למה אני מזהם את המציאות שלי, למה אני לא יכול להיות בן אדם שיותר דואג לסביבה שלו? זאת אומרת למה היחס הזה הוא משני והיחס לחבר הוא עיקרי?

כי החבר, זה בן אדם, כמוך. לטבע אחר אנחנו יכולים לפנות בדרגה פחותה יותר ויותר.

תלמיד: למה לא להתייחס לחלק הכי נעלה במציאות שזה הבורא אלא להתייחס לחלקים כאילו פחותים כמו שאמרת עכשיו, כך זה מצטייר לנו, שיש בורא שהוא עליון ויש חברים בעולם הזה?

אנחנו צריכים לבקש סליחה מהחברים, יש לנו תפילה כזאת בסידור, שאנחנו יושבים וקוראים את זה לפני כולם ומבקשים סליחה ולאחר מכן נכנסים ליום כיפור.

יש לנו עוד הרבה מה לברר גם על יום הכיפור הזה ומיום הכיפור הזה עד ליום הכיפור הבא. יש לנו עוד דברים לעשות.

(סוף השיעור)


  1. "לך לאומן שעשאני" (תלמוד בבלי, תענית כ’, ב’ גמרא)

  2. "אין עוד מלבדו" (דברים ד’, ל”ה)

  3. "אם אין אני לי, מי לי" (סדר נזיקין, מסכת אבות, א’, י”ג)