שיעור בוקר 30.05.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 178,

אותיות ס"א - ס"ד

אות ס"א

"אמנם יש להבין, כיון שהע"ס דנקודים והמ"ה דא"ק, נאצלו ויצאו מנקבי עינים דראש הס"ג כנ"ל, הנה היו צריכים להלביש להס"ג מפה דראשו ולמטה, כמ"ש בפרצופין הקודמים, שכל תחתון מלביש לעליונו מפה דראש ולמטה, ולמה לא היה כן, אלא שירדו להלביש במקום שלמטה מטבור דא"ק. ובכדי להבין את זה, צריכים לידע היטב, איך נתהווה השיתוף הנ"ל, שהבינה והמלכות נתחברו לאחת."

יש כאן כמה דברים שקרו, ואנחנו צריכים להבין למה נקודות דס"ג ירדו למטה מטבור, כי בזה תלוי כל ההמשך של התיקונים של העולם העליון.

שאלה: כשהוא כותב למטה מהטבור, האם הוא מתכוון לרגלין או לרחם?

הוא מתכוון לטבור דא"ק, לטבור דגלגלתא.

תלמיד: נכון, אבל הוא כשהוא מציין למטה מטבור, למה הוא מתכוון לרגלין או לרחם?

לא רחם ולא רגלין, אנחנו לא יודעים מה זה. אנחנו הולכים אחרי מה שהוא מציין לנו - למטה מטבור דא"ק. יש פרצוף גלגלתא, יש כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, אז באמצע הפרצוף הזה יש מקום שנקרא טבור, אז יש מטבור ולמעלה ומטבור ולמטה. אנחנו מדברים עכשיו על החלקים האלה.

תלמיד: כשהוא כותב על משהו שקורה מתחת לטבור, לאן הוא מכוון, האם לרגלין או למה שמאחורי הטבור?

הוא מתכוון למה שלמטה מטבור דגלגלתא.

יש על זה הרבה שרטוטים. נתתי במשך שנים שיעורים על זה.

אות ס"ב

"והענין הוא, כי בעת יציאת פרצוף ס"ג, הוא נסתיים כולו למעלה מטבור דא"ק הפנימי, כמו שנתבאר בפרצוף ע"ב דא"ק, כי לא יכלו להתפשט מטבור ולמטה, כי שם מתחלת שליטת הבחי"ד דא"ק הפנימי בבחינת ע"ס דסיום שלה, ובפרצופי ע"ב ס"ג אין בהם מבחי"ד ולא כלום. (כנ"ל באות נ"ד). אמנם כשהתחילו לצאת הנקודות דס"ג דא"ק, דהיינו אחר שנזדכך המסך דס"ג, שהוא בחי"ב דעביות, ע"י הביטוש דאו"מ בו, ובא לבחי"ב דהתלבשות ובחי"א דעביות, הנה אז נסתלקו הטעמים דס"ג, ויצאה קומת הנקודות על העביות הנשארת במסך, בו"ק בלי ראש. כי הע"ס היוצאות על בחי"א דעביות הן קומת ז"א בחסר ג"ר. וגם בקומת הזכר, שהוא בחי"ב דהתלבשות, אין שם בחינת בינה אלא בקירוב שהוא נבחן לו"ק דבינה. ולפיכך קומה זו דנקודות דס"ג, נשתוה צורתה עם הע"ס דסיום שלמטה מטבור דא"ק, שגם הן בבחינת ו"ק בלי ראש, (כנ"ל באות נ"ב), ונודע שהשתוות הצורה מקרבת הרוחניים לאחד, וע"כ ירדה קומה זו למטה מטבור דא"ק, ונתערבה שם עם הזו"ן דא"ק, ושמשו כאחד יחד, להיותם שוים בשיעור קומה."

שאלה: הוא כותב שנקודות דס"ג יצאו על ב'/א', וגם מתחת לטבור זה ב'/א', ולכן יש השתוות צורה והנקודות יכולות לרדת למטה. בדרך כלל למדנו שנקודות דס"ג יוצאות על ב'/ב', זו בינה נקייה, ולכן הן יכולות לרדת כי זו בינה ולבינה אין הגבלה. איך שני אלה מסתדרים?

ומה אתה רואה כאן?

תלמיד: כאן הוא כותב ב'/א'.

נקודות דס"ג מתחילות מב'/ב' ומגיעות לב'/א'. כשמזדכך ב' דעביות הוא מגיע לא' דעביות, ואז יוצא הפרצוף הבא אחרי הנקודות. מה כאן שונה ממקום אחר?

תלמיד: פעם היינו לומדים שנקודות דס"ג הן ב'/ב' נקי.

נקודות דס"ג הן ב'/ב', ולכן הן יכולות לרדת למטה מטבור בלי שום בעיה כי יש להן אור חסדים ששומר עליהן.

תלמיד: ופה הוא כותב שזה ב'/א', בעבר אמרנו שזה ב'/ב', אז מה מהם?

ב'/א' אלו כבר ממש נקודות דס"ג שמגלות את העביות שלהן. אבל אחרי שהזדכך פרצוף טעמים דס"ג ויוצאות נקודות דס"ג, אז הנקודות יוצאות על ב'/ב', ואחר כך מזדככות עד ב'/א'.

תלמיד: כלומר, נקודות דס"ג בסוף התהליך הן ב'/א' ובתחילת התהליך הן ב'/ב'.

כן.

שאלה: למה קומת בינה של הטעמים לא התפשטה לזו"ן דא"ק, אלא רק קומת בינה של הנקודות?

כי בטעמים יש רשימו מאור החכמה לכן לא יכולים להתפשט למטה מטבור.

שאלה: האם אפשר להגיד שההשתוות בין נקודות דס"ג למלכות שנמצאת מתחת לטבור דא"ק היא שאין שם אור חכמה?

אין אור חכמה.

תלמיד: לכן היא יכולה לרדת למקום כי יש להם השתוות בזה.

כן.

שאלה: אבל תנה"י דא"ק גם ככה מלא בחסדים.

לא אותם החסדים.

תלמיד: מה ההבדל בין החסדים האלה לחסדים של נקודות דס"ג?

חסדים של נקודות דס"ג הם חסדים אמיתיים לעומת החסדים שיש בנה"י דא"ק. כי בנה"י דא"ק לא חסר כלום, ואילו כאן יש חיסרון.

תלמיד: אלו חסדים עם חיסרון.

כן, יש להם חסדים יותר חזקים. לא יודע איך להגיד בדיוק.

תלמיד: האם בגלל זה הם מתכללים עם רשימו ד' שהוא בעצם אור חכמה?

כן. תיכף נלמד את זה.

שאלה: לפי ההסבר החסדים שיורדים נניח לבחינה ג' שונים מהחסדים שיורדים לבחינה ד'.

ודאי ששונים. בכל מקום האור הוא לא אותו אור, הוא הולך לפי הכלי.

תלמיד: אבל חסדים הם כמו הלבוש שיכול להתלבש בתוך העביות הזו, זו השפעה, אם כך, גם כאן יש דרגות של השפעה.

ודאי.

שאלה: לפני כמה אותיות הוא כותב שהעולם נברא במידת הדין, כאילו פרצופי א"ק נבראו במידת הדין בבחינה ד'. ועכשיו הוא כותב שבפרצופי ע"ב, ס"ג, אין בחינה ד'. אפשר להסביר את זה?

היא הזדככה, ולכן הפרצופים האלה ללא בחינה ד'. מבחינות ג', ב' והלאה מתחילה להיות כבר הזדככות הפרצופים.

תלמיד: האם קודם נבראו בבחינה ד' ואז הם הזדככו עד ס"ג?

ודאי. כל התהליך הוא הזדככות המסך לאצילות הפרצופים הבאים.

תלמיד: מה זו בחינה ד' הפנימית של א"ק הפנימי?

יש בחינה ד' שהיא עביות, יש בחינה ד' שהיא במסך, יש בחינה ד' דא"ק. תלוי איפה אתה מדבר.

תלמיד: מה זו בחינה ד' דא"ק הפנימי?

זו בחינה ד' האמיתית, הרצון לקבל האמיתי שיש בפרצוף א"ק.

תלמיד: מה בהזדככות של הפרצופים גורם עכשיו להשתוות הצורה, שאפשר לרדת לבחינה ד' דא"ק הפנימי? למה עכשיו זה מתאפשר?

כי אין להם עכשיו בחינה ד', אין להם רצון לאור חכמה, ולכן הם יכולים לרדת אפילו למטה מטבור וזה לא יפריע לפרצופים האלה להתפשט שם.

אות ס"ג

"ואין להקשות הרי עדיין יש ביניהם מרחק רב מצד העביות שבהם, כי הנקודות דס"ג באו מעביות דבחי"ב ואין בהם מבחי"ד ולא כלום, והגם שהם קומת ז"א, אין זה עוד דומה לקומת ז"א של הלמטה מטבור דא"ק, שהוא ז"א דבחי"ד, הרי שיש בהם הפרש גדול. התשובה היא, כי אין העביות ניכרת בפרצוף בעת התלבשות האור, רק אחר הסתלקות האור, וע"כ בעת שהופיע פרצוף הנקודות דס"ג בקומת ז"א ירד ונתלבש בקומת זו"ן שמטבור ולמטה דא"ק ואז נתערבו הבחי"ב בבחי"ד זה בזה, וגרם לצמצום הב' הנ"ל, שנעשה סיום חדש במקום בינה דגוף של פרצוף ההוא. וכן גרם להשתנות מקום הזווג, ונעשה הפה דראש במקום נקבי העינים, כנ"ל."

הוא כותב כאן במשפט אחד כל כך הרבה דברים.

אות ס"ד

"והנך מוצא, שמקור השיתוף של המלכות בבינה, הנק' צמצום ב', נעשה רק למטה מטבור דא"ק, ע"י התפשטות פרצוף נקודות דס"ג שמה, ולפיכך לא יכלה קומת ע"ס זו דנקודים הבאה מצמצום ב', להתפשט למעלה מטבור דא"ק כי אין שום כח ושליטה יכול להתגלות למעלה ממקור יציאתו. ומתוך שמקום התהוות הצמצום ב' התחיל מהטבור ולמטה, ע"כ הוכרחה גם קומת הנקודים להתפשט שם."

כאן הוא נותן לנו תירוץ כזה, "מהשמיים" מה שנקרא. בגלל שלמטה מטבור יש לנו תנאים אחרים, לכן נקודות דס"ג וכל מה שקורה הלאה מתפשט ומתגלה רק למטה מטבור דא"ק.

יש כאן הרבה שאלות, אנחנו נברר אותן בסעיפים הבאים.

שאלה: אנחנו למדנו שבצמצום א' יש את הסיום, שמתחת לסיום לא מתפשט אור, אפילו לא אור חסדים, ופה הסיום עולה לפרסה.

עוד לא למדנו את זה, אבל נגיד שכן.

תלמיד: האם מתחת לפרסה אין שום אור חסדים, אין כלום?

עוד מעט נקרא על זה.

תלמיד: ומה זה אומר שבחינה ב' ובחינה ד' נעשו לאחד?

הן עובדות יחד. בחינה ד' עולה לבחינה ב' ונעשה שם סיום לכל הפרצופים.

תלמיד: מה זה אומר שבאותה פעולה הן עובדות יחד?

בחינה ד' ובחינה ב' הן מחייבות את הפרצוף להסתיים בבחינה ב'. כי אין מסך על בחינות ג' ו-ד' והן לא יכולות לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: מה הפעולה של בחינה ד' בתוך בחינה ב'? כי זה נראה משהו מאוד קטן.

מה קטן?

תלמיד: העוצמה של בחינה ד' היא מאוד גדולה וכאן היא ממש קטנה.

כן.

תלמיד: הכלי של מלכות הוא לקבל. מה זה אומר שעכשיו היא פועלת יחד עם בינה?

מלכות שהיא רצון לקבל עולה עד הבינה, ואז אסור לנו לעבוד עם האור שמגיע מלמעלה בעל מנת להשפיע כי אין כוח המסך מבינה ומטה.

תלמיד: בכל זאת התכונה של מלכות היא לקבל, אז מה זה אומר שהיא מקבלת רק עד בינה? האם היא לא אמורה להשפיע? כי הפעולה של בינה היא להשפיע.

זה משהו אחר לגמרי. הפעולה של בינה ודאי שהיא להשפיע, פעולת מלכות היא לקבל. אבל מה זה שייך אחד לשני?

תלמיד: כי הוא אומר שהן פועלות יחד.

כן, כשהן פועלות יחד, אז מלכות מתחברת לבינה והן פועלות יחד.

תלמיד: בינה בהשפעה ומלכות בקבלה עד איזושהי נקודה, אבל זה לא שמלכות משפיעה.

מלכות מגבילה את בינה, ואז בינה יכולה להשתמש בכלי דהשפעה שלה.

שאלה: צמצום א' מדבר על זה שאפשר לקבל רק בלהשפיע. נכון?

כן.

תלמיד: אבל מתחת לטבור התגלה שאי אפשר שם לקבל על מנת להשפיע.

כן.

שאלה: צמצום ב' גם אומר שאי אפשר לקבל בעל מנת להשפיע. אז מה החידוש?

צמצום א' הוא צמצום על הרצון לקבל שלא יכול לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: הוא לא יכול, אבל אחרי הצמצום הוא יתחיל לקבל בעל מנת להשפיע עד הטבור.

עד הטבור תמיד היו מקבלים בעל מנת להשפיע.

תלמיד: מתחת לטבור הוא מבין שהוא לא יכול.

אי אפשר לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז מה אומר צמצום ב'? מה הוא מצמצם?

צמצום ב' זה אומר לנו שאין כוח לקבל בעל מנת להשפיע מפה דע"ב עד טבור דע"ב. למטה מזה אסור לקבל על מנת להשפיע, אי אפשר.

תלמיד: צמצום ב' ייתן אפשרות מתחת לטבור?

הוא לא נותן שום אפשרות, הוא צמצום.

תלמיד: הצמצום הוא בפרסה.

כן.

תלמיד: זאת אומרת יש איזשהו טווח בתוך הטבור שעכשיו יש שם אפשרות לעשות איזו פעולה.

בינתיים לא יודעים.

תלמיד: הרי מתחת לטבור אי אפשר לקבל על מנת להשפיע עוד לפני צמצום ב'. מה החידוש? מה אומרת בינה כשהיא עושה צמצום או מלכות שעושה צמצום חדש?

שלמטה מטבור אסור לנו לקבל על מנת להשפיע. אסור הכוונה שאי אפשר.

תלמיד: ולפני זה גם לא היה אפשר.

לא, מי אמר שזה אסור?

תלמיד: היא לא קיבלה מתחת לטבור.

היא לא המשיכה לשם. אבל לא היה דבר כזה שאי אפשר היה להמשיך שם את המאור.

תלמיד: כלומר היא לא קיבלה אבל זה לא היה בלתי אפשרי.

כן. עוד מעט ניכנס לזה יותר פנימה.

שאלה: לפעמים בעל הסולם כותב שמלכות, בחינה ד', נמצאת מתחת לטבור, ולפעמים הוא כותב שמתחת לטבור נמצאים זו"ן שזו בחינה ג', אז מה ההבדל?

בחינות ג' וד'. תלוי מה אנחנו רוצים לברר. אם אנחנו מדברים על זה שאסור לקבל על מנת להשפיע בבחינה ד', אז ודאי שלמטה מטבור אסור לקבל, אין שם את כוח המסך שיכול לספק לנו את כוח הדחייה לקבל על מנת להשפיע למטה מטבור.

שאלה: למה יש עירוב של המלכות והבינה? כתוב שהידמות התכונות מחברת אובייקטים רוחניים. איזו השתוות תכונות יש בין מלכות לבינה?

בחינה ד' ובחינה ג' לא רוצות לקבל וזה מה שמקרב ומחבר אותן. מהפעולה הזאת והלאה הן יהיו יחד.

שאלה: באות ס"ד הוא כותב "והנך מוצא, שמקור השיתוף של המלכות בבינה, הנק' צמצום ב', נעשה רק למטה מטבור דא"ק, ע"י התפשטות פרצוף נקודות דס"ג שמה," זה נשמע דבר מאוד טכני. האם ניתן להרגיש את מה שכתוב פה, ולהסביר יותר בפשטות?

היום כבר לא.

תלמיד: אבל האם ניתן ללמוד ככה?

כן, נעשה בירור.

שאלה: איך אני יכול להתקרב אל הבורא אם לפעמים אני מרגיש שאני בכלל לא יכול להתקרב לקבוצה ולחברים? הרי זה המפתח להתקרב לבורא.

כן, אבל זו גם הדרך להתקרב, שאתה מקבל דחייה ואחר כך משיכה ושוב דחייה ושוב משיכה, ועל ידי כאלו עליות וירידות, שינויי מצבים, אתה מתחיל להרגיש את השינויים שבך, ממה אתה נכלל, ואיך אפשר לבחור מכמה תכונות שיש לך באיזו תכונה להמשיך לעבוד.

שאלה: הוא כותב שהכול אחר כך מתבצע מתחת לטבור של א"ק.

כן. אחרי גלגלתא, ע"ב, ס"ג, כל יתר הפרצופים, כל העולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, וכל מה שקורה שם, הכול קורה למטה מטבור.

תלמיד: האם זה קורה בתוך בחינה ד' של א"ק?

כן, מתוך בחינה ד' של א"ק.

(סוף השיעור)