בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 6.9.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*לדבר עם הבורא*
אנחנו
לא
יכולים
לדבר
עם
הבורא
כמו
עם
בני
האדם,
אלא
יש
כאן
תנאים
אחרים.
יש
לנו
הרגשה
משותפת,
פסקול
שאנחנו
יכולים
לדבר
עם
החברים
עם
האנשים,
בכלל
עם
הזולת.
מה
שאין
כן,
עם
הבורא
אנחנו
צריכים
למצוא
את
התעלה
הזאת,
אני
אליו
והוא
לי,
שנוכל
להבין,
לשמוע,
מה
שנקרא
להרגיש
את
הבורא,
לדבר
עם
הבורא.
כלומר
יש
כאן
2
מכשירים
שצריכים
להתקיים,
אני
צריך
לשמוע
את
הבורא,
כלומר
אני
צריך
להיות
במנגנון
השמיעה.
מסבירים
לנו
מקובלים
שזה
נקרא
להיות
בדרגת
הבינה,
כי
בינה
זו
שמיעה,
ואז
אשמע
מה
שהבורא
ידבר
אליי.
אני
כלפי
הבורא
צריך
להיות
בדרגת
המלכות,
שהיא
גם
עולה
לדרגת
הבינה,
ואז
אני
אוכל
לדבר
אליו
והוא
ישמע
אותי.
כלומר
*אנחנו
צריכים
להיות
בדרגת
להשפיע,
אני
לו
והוא
לי.
להשפיע
אני
לו,
זו
עבודה
שלי,
אני
צריך
לעלות
לדרגה
הזאת
והבורא
לי,
אני
צריך
להיות
מסוגל
לשמוע
מה
שהוא
אומר
לי.
זה
גם
לא
פשוט.
להגיע
לדרגה
שאני
מדבר
עם
הבורא,
זו
עכשיו
המטרה
הקרובה
שלנו.
נחשוב
על
זה*.
האדם כל הזמן מחפש איך הוא מתייחס לבורא ואיך הוא מרגיש את מה שמקבל בחזרה מהבורא, עד שהוא מעדן את התכונות שלו ומתחיל לשמוע ולהרגיש איך בדיוק הוא מתייחס לבורא בצורה יותר עדינה,, ואיך הוא מקבל מהבורא, שומע מהבורא בצורה יותר מדויקת. *כל עניין הדיוק הוא כמה האדם נמצא בתכונת השפעה ואז הוא מתחיל לאט לאט לשמוע, להבין להרגיש שהבורא נכנס לחושים שלו ומעדן אותם, מתקן אותם, והם מתחילים להיות יותר ויותר קרובים לתפיסת הבורא*.
*אם
אני
נמצא
בקשר
עם
הבורא
ונמצא
בקשר
הדדי
עימו*,
אני
רוצה
למסור
משהו
לבורא
והוא
רוצה
בהתאם
לזה
להתלבש
במסירה
שלי
ולענות
לי,
*אז
באמת
לא
חסר
לי
כלום.
רק
להיות
בתוך
הקשר
הזה,
אני
אמצא
בו
את
הכל*.
ש:
מה
ההגדרה
של
חיים?
ר:
*חיים
זו
מידת
הקשר
של
האדם
עם
הבורא,
אלה
החיים
הרוחניים.
פחות
מכך
כבר
לא
נקרא
רוחניים*
אלא
זה
כבר
קיום
גשמי.
ש:
כשהאדם
מתפלל
לבורא
בבקשה
ובתודה
זה
כבר
בתהליך
ההתפתחות
הרוחנית..?
ר:
לא.
כשאנחנו
פונים
לבורא
עם
בקשה
ותודה
זו
עדיין
לא
רוחנית,
זה
יכול
להיות
בדרגה
הגשמית
שאדם
פונה,
לאו
דווקא.
אני
צריך
להגיע
ללשמה,
באמת
לתכונת
השפעה
שאני
מקבל
מהבורא,
אין
בי
לכך
שום
יסודות.
אנחנו
צריכים
להשתדל
להגיע
לזה.
ש:
מה
זה
שאני
שומע
אותו
בעבודה
שלנו..?
ר:
*אני
משתדל
לזרום
יחד
עם
כל
דבר
שאני
מקבל
בחיים,
כי
הכל
ודאי
שמגיע
מהבורא.
אני
רוצה
בכל
רגע
ורגע
בחיים
להיות
מחובר
אליו
ובחיבור
הזה
להרגיש
כמה
הוא
סובב
אותי
בכל
רגע
ורגע
לכיוון
אחר,
כך
וכך.
אני
רוצה
להידבק
אליו,
זו
המטרה
שלי*.
להיות
דבוק
לבורא
נקרא
שבכל
רגע
ורגע
אני
רוצה
ללכת
אחריו
עד
שאני
מגלה
שהוא
הולך
לפניי,
ולא
שאני
הולך
לבד
והבורא
אחריי
ואני
יוצא
מגן
עדן,
כמו
שאתם
זוכרים
מהגן,
קראנו
את
זה.
*אתה עוד לא מדבר עם הבורא בכלים שלך. אתה צריך להגיע למצב שאתה ממש קשור אליו, מרגיש אותו, מרגיש שאתה מדבר אליו ושהוא מקבל ושומע את הפניה שלך, ועונה עליה*. הקשר הזה עם הבורא חייב להיות בתוך הכלים שלך הרבה יותר מוחשי, ריאלי, מהקשרים בעולם הזה. לכן מה שאתה אומר, כאילו זה הכל וירטואלי, הכל לא אמיתי. יש עוד לאן להתקדם.
*העיקר הקשר ולא מה שאני מקבל דרך הקשר. אני יכול לקבל דרך הקשר הזה עם הבורא, כאילו, זה לא קורה אבל נגיד, דברים הכי גרועים, אבל אם אני מקבל את זה מהבורא, די לי. אני לא צריך שום דבר, רק להיות בקשר עימו. כלומר אני מעלה את הקשר שלי עם הבורא יותר למעלה מכל מילוי שאני יכול לקבל. הקשר שלי עם הבורא הוא כבר המילוי*.
ש:
צריך
לדבר
עם
החברים
כאילו
אני
מדבר
עם
הבורא?
ר:
אתה
צריך
למצוא
את
זה,
העיקר
שזה
יהיה
מהלב
ובסגנון
של
אהבה
חיבור.
ש:
כשמרגישים
שפונים
למלך,
יש
עוד
מה
לדרוש
..?
ר:
תנסו
מה
אפשר
ומה
כדאי,
תנסו.
אין
חכם
כבעל
ניסיון.
רק
אחרי
שאתם
מתחילים
כך
וכך
לפנות,
לקבל
ולדון
על
כך,
אז
תראו
מהי
הפניה
הנכונה.
בסופו
של
דבר
הפניה
הנכונה
היא
שאני
צריך
לתקן
את
עצמי
כך
שכל
דבר
שאני
מרגיש,
אני
מקבל
מהבורא,
וכל
דבר
מה
שאני
מקבל
מהבורא
זה
טוב
ומיטיב.
ש:
אז
אני
מבקש
שיתקן
אותי?
ר:
קודם
כל
שיתקן
אותי,
שיתקן
לי
את
הכלים.
ש:
לבקש
עבור
החברים
או
על
עצמי?
ר:
זה
לחוד
וזה
לחוד,
מה
חשוב
זה
או
זה?
עוד
נדבר,
אבל
קודם
כל
אני
צריך
להיות
מתוקן
בקשר
עם
הבורא,
כדי
שהיחס
שלי
אליו
יהיה
מסודר.
אם אני רוצה לפנות לבורא, אני כבר צריך לפנות אליו דרך העשירייה, אחרת אני לא פונה אליו..
איך
לבדוק
שהבורא
שומע
אותי
ולא
רק
נדמה
לי?
אני
לא
יכול
לבדוק
את
מה
שאני
מרגיש,
מה
שאני
מקבל,
את
מה
שיש
לי,
אלא
*אם
אני
עולה
למעלה
מהרצון
לקבל
שלי
ופונה
דרך
הקבוצה.
אז
אני
יכול
להיות
בטוח
שאני
פונה
לבורא*
ומה
שאנחנו
מקבלים
מהבורא.
מה
שאני
מקבל
מהבורא
בצורה
כזאת,
זה
כבר
בטוח
קיבלתי
ממנו.
יש
אופני
קשר
רבים,
זו
בעצם
כל
החכמת
הקבלה,
כי
היא
חכמת
החיבור
בינינו
לבורא,
דרך
העשירייה.
יש
כאן
3
דברים:
אדם,
עשירייה,
בורא,
והקומוניקציה
ביניהם.
זו
כל
חכמת
הקבלה,
אין
יותר,
רק
זה
קיים.
*חשוב לנו הקשר עם הבורא ולא שאנחנו רוצים לקבל ממנו משהו*, אלא רק להתקשר אליו. אז בשביל מה מתקשרים, שיהיה לנו מזה משהו או לא? בטוח אדם בזה צריך רק בהתקשרות למלך, להיות בייתר כלים דהשפעה, בייתר להשפיע, בייתר לקדש את עצמו. *אז נקרא שהמלך כל כך חשוב אצלו שהוא רוצה רק להיות בקשר עם המלך*.
ש:
איך
אנחנו
יכולים
להיכנס
איתך
במאמץ
הזה?
ר:
להתחבר
אליי.
תתחברו
אליי
ויחד
נעלה
לבורא.
ש:
מה
זה
שאנחנו,
אני
קיבלתי
את
הקשר
האמיתי
לבורא?
ר:
*זה
נקרא
שיש
לך
עכשיו
יכולת
לפנות
לעשירייה
ודרכה
לבורא,
ושאתה
באמת
יכול
להגיש
לו
את
כל
הכלי
של
עשירייה
דרך
הלב
שלך.
אתה
מתחבר
לחברים
ואת
החיבור
הזה
אתה
יכול
להגיש
לבורא
ככלי.
הבורא
לא
זקוק
לשום
דבר
חוץ
מזה,
אז
הוא
יכול
באותו
הכלי
להתחיל
להתגלות*.
ש:
כיצד
מתי
אני
קולטת
שאני
מקבלת
תועלת
מלימוד
שלי
או
מהבורא?
ר:
*אנחנו
צריכים
כל
הזמן
להרבות
בתפילה
לבורא,
לא
לרב
ולא
לחברים
אלא
לבורא
ממש.
התפילה
הזאת
בסופו
של
דבר
תביא
לנו
תגובה.
נתחיל
להרגיש
איך
אנחנו
בעצמנו
משתנים
ע"י
התפילה*.
לכן
פעולת
התפילה
נקראת
להתפלל,
כלומר
לחזור
על
עצמו,
ואז
היא
משנה
את
האדם.
ש:
אין
עוד
מלבדו,
איך
להדביק
את
אחרים
בזכיה
הזו?
ר:
בתפילה
שלי,
ברצון
שלי,
במעשה
שלי.
אני
רוצה
לקרב
את
כל
העשירייה
שלי
יחד
לחיבור
ולבורא.
זו
כל
העבודה
שלנו
וזה
יותר
חשוב
מהחיבור
שלנו
עם
הבורא.
*חלק 2 - חיבור העולם בדור האחרון*
זה
נושא
אקטואלי,
אנחנו
רואים
שכל
המלחמות,
כל
הבעיות
שהיום
מתרחשות,
הם
כולם
בירורים
איזה
חיבור
בכל
זאת
עומד
לפני
כל
בני
האדם.
זה
ברור,
אבל
איך
אנחנו
מגיעים
לחיבור
כזה?
לא
רק
שלא
נלחמים
אלא
גם
נכנסים
לחיבור
מתוך
רצון
ולא
מחוסר
ברירה.
איך
אנחנו
מגיעים
לחיבור
שבאמת
יהיה
תואם
לפרצוף
הרוחני
של
עשר
ספירות,
שכולנו
נגיע
למצב
שהבורא
יתגלה
בינינו
ושנרצה
לגלות
אותו.
בואו
נקרא
את
הפסוקים
ונראה
על
מה
מדובר,
אולי
נוכל
להתקרב
קצת
למצב
הזה
וגם
להיות
בטוחים
שהלימוד
שלנו
בעצמו
הוא
כתפילה
וימשוך
את
הכוח
העליון
שיתקן
אותנו,
יחבר
בינינו.
כך
נתחבר
יותר
ויותר
למערכת
שנקראת
נשמת
אדם
הראשון
המתוקנת.
*תשתדל דרך החברים, אומרים לך שזו הדרך להתקרב לבורא. אתה צריך קצת לצאת מעצמך לחברים, להתכלל איתם, להשתדל להיות בתוכם. אז תלמד איך לצאת מעצמך למשהו מחוץ לך, רק אז יהיה לך ניסיון איך אתה יוצא החוצה. לכן נתנו לך חברים* ולכן כתוב מאהבת הבריות לאהבת ה'. בבקשה, תעשה את זה ותרגיש מה זה נקרא לצאת מעצמו, כך יהיה לך מובן מה אתה צריך לעשות גם עם הבורא. יותר מזה, *כשתתחיל כך לעסוק עם החברים ותרגיש שאתה נכלל בהם והם בך, אז תרגיש שכאן יש לך גם מקום לבורא*. הבורא מתגלה ככולל בתוך קשר שלך עם החברים.
ש:
מינימום
המוכרח
לקיומו
וקיום
משפחתו,
זו
פעולה
פנימית
או
חיצונית?
ר:
גם
חיצוני
וגם
פנימי.
אם
זאת
השפעה,
אז
כמעט
ואין
הבדל
בין
חיצונית
לפנימית.
ודאי
שחשוב
שיהיה
גם
זה
וגם
זה,
אבל
אם
אדם
עדיין
מסוגל
לעשות
פעולת
השפעה
רק
בחיצוניות,
גם
זה
טוב,
זה
בדרך.
ש:
מקובלים
ממליצים
לנו
לקבל
את
המינימום
הכרחי..?
ר:
אני
לא
חושב
שאנחנו
מבינים
את
המושג
מינימום
הכרחי
נכון.
*מינימום
ההכרחי
נקרא
שאני
דואג
למשפחה
שלי*,
אבל
במידה
שהם
קיימים,
קיימים
בצורה
נורמלית,
לילדים,
לבית
ספר
שלהם,
לכל
המשחקים
שהם
צריכים,
לבית,
*שיהיה
הכל
לבית
כמה
שאפשר.
העיקר
שאני
לא
צריך
להעמיד
את
החיים
שלי
כאיזשהו
קורבן,
להקריב
את
כל
החיים
שלי
למען
החומריות*.
ש:
למה
זה
כ"כ
נסתר
מהאדם?
ר:
מה
נסתר?
האגו
של
האדם
נסתר
מהאדם?
האגו
של
האדם
כולו
מסתיר
לו
את
האמת.
מה
אפשר
לעשות,
זה
לא
שיש
בכך
הסתרה,
אלא
האגו
בעצמו
עושה
את
ההסתרה,
שהוא
לא
כל
כך
רע,
שכולם
כאלו,
שלא
נורא
אם
אדם
דואג
לעצמו,
ואם
זה
על
חשבון
הזולת
אז
הוא
לא
כל
כך
רואה
זאת
כי
הוא
לא
מרגיש
את
הזולת.
האגו
בעצמו
מסודר
כך
שהאדם
יכול
להשתמש
בו
בצורה
חופשית.
איך
אעשה
אם
אני
לא
אשתמש
באגו
שלי?
מי
ידאג
לי
אם
לא
אני?
חוץ
מזה
שזה
ממש
מונח
בתוך
הטבע
שלי.
איך
שאני
זז,
איך
שאני
יושב,
מסתובב,
זה
הכל
בצורה
הכי
נוחה
לי,
מהדברים
הפשוטים
האוטומטים
של
הגוף
שלי
ועד
המחשבה
והרצונות
שלי
והדברים
הגבוהים.
הכל
מסודר
בצורה
כזאת
שאני
עושה
ע"מ
מקסימום
להצליח
ובמינימום
להתאמץ.
זה
חוק
שימור
האנרגיה.
ש:
אם
נסביר
את
זה
בצורה
כזאת
אולי
זה
יבוא
צורך
לחיבור..
?
ר:
תנסה,
תכתוב.
בוא
נראה
מה
שתכתוב
ואז
נתחיל
אולי
לממש
את
זה.
ש:
האם
בעשירייה
יכולים
לבקש
מבורא
על
הכרחיות
של
חברה?
ר:בטח.
אם
אנחנו
מזהים,
אם
אנחנו
רואים,
מרגישים
הכרחיות
של
החברות,
אנחנו
חייבים,
חייבות,
כולנו
גם
גברים
גם
נשים,
להתפלל
עבור
זה
שלכל
חברים
והחברות
שלנו
הכרחיות
תהיה
ממש
מסופקת
ולא
מורגשת
כחסרון.
ש:
מה
הכוונה
לאהוב
את
כולם
ואיך
אפשר
לממש
זאת?
ר:
במידה
שאנחנו
מוכנים
לכך,
הבורא
יבצע.
*ודאי
שאנחנו
לא
יכולים
לאהוב
ומכל
שכן
למלא
את
כל
האנשים
בעולם
בכל
מה
שהם
צריכים.
אבל
אם
אנחנו
בינינו
מתחברים
ורוצים
לעזור
לכולם,
אז
בכך
מעלים
את
המ"ן,
תפילה
לבורא,
עושה
שלום
במרומיו
הוא
יעשה
שלום
עלינו.
הוא
מוריד
אלינו
מלמעלה
כל
טוב*.
ש:
איך
להרגיש
צורך
להוסיף
כלים
חדשים?
ר:
להרגיש
צורך
להוסיף
כלים
חדשים
אנחנו
יכולים
בתנאי
שבאמת
רוצים
להתכלל
בצער
הזולת.
אז
נתקן
את
זה
ונזכה
לנחמת
הזולת.
נכון
שאנחנו
מרגישים
יותר
גרועים
,כי
ככל
שאתה
מתקדם
אתה
מבין
מה
זה
טוב,
ולפי
זה
אתה
קובע
את
התכונות
שלך
כרעות.
ש:
זה
אומר
שאני
מתקדם?
ר:
כן,
גם
זו
התקדמות.
שמאל
ימין,
שמאל
ימין.
כך
מתקדמים
ש:
יש
מחלות
מלחמות
שדוחפות
לתיקון,
זה
חוק
ההתפתחות?
ר:
נכון
שזה
חוק
ההתפתחות
אבל
לא
שאנחנו
חייבים
כך
לעבור
את
הכל
השלבים
האלו.
אנחנו
יכולים
לעבור
אותם
בצורה
שאנחנו
מבינים
אותם,
מרגישים
אותם,
ולא
צריכים
להיכנס
בהם
בפועל.
כל
הדברים
האלה
לא
חייבים
לחיות
להתקיים,
אלא
אנחנו
יכולים
לעבור
אותם
בהבנה,
בהכרה,
בהרגשה
שלנו,
בלי
שזה
יקרה
בפועל.
על
כך
מדובר,
נקווה
שבכל
זאת
נתקדם
לזה.
אני
חושב
שהפעולות
האחרונות,
אסונות
הטבע,
מלחמות,
יהיו
באמת
האחרונות
שהאנושות
תעבור
ותחליט
שיותר
אין
לנו
מה
לעשות
ע"י
מלחמה,
אלא
*אנחנו
צריכים
לעשות
מלחמות
עם
עצמנו,
כדי
לא
לתת
לטבע
להתפרע,
להתפרץ
עלינו
בכל
מיני
אסונות
כשריפות,
הצפות,
רעידות
אדמה
ועוד.
נקווה
שכך
יהיה.
כל
זה
תלוי
בנו*.
*תע"ס חלק ד' פרק ו*'
בכל מקום הכתר הוא כנציג הבורא, אבל לא הבורא עצמו. הכתר הוא חלק מהפרצוף בלבד, לכן כשהוא מסתלק למאציל, כלומר ההשפעה של המאציל כלפי כל הספירות נעלמת לאט לאט...
ש:
העקודים
זה
בניית
הכלי
או
בניית
העולמות?
ר:
זו
הסתלקות
האורות
בתוך
הכלי.
זה
חלק
מבניית
הכלי,
כי
התפשטות
האור
והסתלקותו
עושה
את
הכלי
ראוי
לתפקידו.