שיעור בוקר 18.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד', עמ' 230, דף ר"ל, פרק ג', דברי האר"י, אות י"א, פרק ד' אותיות א'-ח'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד', עמ' 230, דף ר"ל, פרק ג', דברי האר"י, אות י"א.

אות י"א

התפשטות א' דעקודים נקראת טעמים. קומות האו"ח נקראות נקודות.

הרשימות נקראות תגין, והניצוצות נקראים אותיות

"ובזה תבין מה שאמרנו, כי באלו האורות של עקודים יש ארבע בחינות, שהם: טעמים נקודות תגין אותיות. וזה ענינם, האור הראשון שבכלם הוא הנקרא טעמים, ואור השלישי הנקרא אור חוזר, הם הנקראים נקודות כנודע, כי הנקודות הם בחינת דין. והאור השני הנקרא רשימו, הוא הנקרא תגין. האור הרביעי הם הניצוצות הנופלות והם הנקראים אותיות."

יש טעמים, נקודות, תגין ואותיות, שהם בעצם התפשטות האור ממעלה למטה והסתלקות האור ממטה למעלה, הם כוללים את שני השלבים האלה. התפשטות האור מלמעלה למטה אלו טעמים, והרשימות מהם הן טעמים, נקודות ותגין, וזו הסתלקות האורות ממטה למעלה, והאותיות הן הרשימות מהם.

שאלה: האם הטעמים הם אור שנכנס כבר לגוף הפרצוף?

כן, ודאי. האור שמתפשט מפה עד הטבור נקרא "טעמים", האור השני נקרא "תגין", האור השלישי שמסתלק נקרא "נקודות", והאור הרביעי נקרא "אותיות".

תלמיד: מה זה התגין?

תגין זה האור השני שנמצא בתוך הפרצוף.

"ובזה תבין מה שאמרנו, כי באלו האורות של עקודים יש ארבע בחינות, שהם: טעמים נקודות תגין אותיות. וזה ענינם, האור הראשון שבכלם הוא הנקרא טעמים, ואור השלישי הנקרא אור חוזר, הם הנקראים נקודות כנודע, כי הנקודות הם בחינת דין." אור שנכנס נקרא טעמים - רחמים, אור שיוצא נקרא נקודות - דין. "והאור השני הנקרא רשימו, הוא הנקרא תגין. האור הרביעי הם הניצוצות הנופלות והם הנקראים אותיות." כך הוא בינתיים מגדיר לנו.

אות י"ב

הניצוצות שנקראים אותיות הם הכלים שנקראים גוף

"והנה זה האור הרביעי, שהם הניצוצות הנקראים אותיות, הם עצמם בחינת צ הכלים, כנודע, כי האותיות נקראים גופא. והרי נתבאר מהיכן נעשו הכלים."

טעמים, נקודות, תגין ואותיות, אז דווקא האותיות הן הכלים האמיתיים, הן תוצאה מארבעת שלבי ההתפתחות והסתלקות האורות בתוך הכלי.

אות י"ג

הניצוצות רק נתערבו עם הכלים, ודומות לרפ"ח ניצוצין

שנשארו בכלים השבורים דנקודים

"ונלע"ד ששמעתי מפי מורי ז"ל שכבר מתחילה ק היו בהם בחינות כלים אלא שאלו הניצוצות נתערבו ונתחברו בהם והיו בהם ר בערך בחינת הרפ"ח ניצוצין שנשארו תוך הכלים של עולם הנקודים כשנשברו וכו'."

פרק ד'

מבאר ההכאה והביטוש שנעשה בעת הסתלקות האורות אל המאציל בין האור החוזר היורד ובין הרשימות אשר מהניצוצין שיצאו מחמת ההכאה נתהוו הכלים שהם האותיות. ומהרשימות הן התגין, ובו ח' ענינים:

אות א'

מלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא, מחמת שלא חזר לרדת אור שלה בכלי שבה

"* ודע כי כל הט' אורות כשחזרו ועלו השאירו רשימו במקומם, אבל המלכות עלתה כולה ולא הניחה במקומה שום רשימו. וז"ס מ"ש בספרי הזוהר והתיקונים, כי מלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא מגרמה כלום. וכבר נתבאר ענין זה למעלה, בבחינת כלי המלכות, א שלא חזר לירד האור שלה בכלי שבה, אלא נשאר בכלי היסוד."

* שער הקדמות שער א' דרוש כיצד נעשו הכלים.

אות ב'

אופן שני למה שמלכות נקראת אספקלריא דלא נהרא,

מחמת שלא השאירה רשימה בכלי שלה

"גם הוא באופן שני, כי בעלות אור שלה למעלה, לא הניח בה שום רשימו כלל, אבל הרשימו, שנשאר בכלי היסוד לצורך עצמו, הוא היה מאיר משם גם בכלי של המלכות."

אות ג'

זווג דהכאה בין או"ח היורד מן יסוד אל מלכות, ובין אור א' של מלכות העולה

"** וכשעלה אור המלכות אל היסוד היה היסוד מאיר ב בכלי של המלכות דרך אחורים שלו של היסוד, כנ"ל, בסוד אור חוזר, ואז אור חוזר היורד בכלי של המלכות, ג פוגע באור עצמו הראשון של המלכות העולה למעלה, ובטש דא בדא, ד וירדו ניצוצין מן האו"ח היורד ה בכלי של המלכות."

** עץ חיים היכל א"ק שער ו' פ"ה.

אות ד'

כלי היסוד נעשה מן הניצוצין שנפלו מהכאת האור הבא דרך

אחוריו ברשימה. והתגין נעשו מהרשימה המאירה מרחוק

"וכשעלה יסוד הניח רשימו במקומו, וכשבא האור לו דרך אחוריו הכה בזה הרשימו, ונפלו ממנו ניצוצין, ו ונעשו מהם בחינת כלי של היסוד, ואז אותו הרשימו, היה מאיר בכלי זה מרחוק, ולא נכנס בתוכו, ז וה"ס התגין."

אות ה'

ג' הבחנות בעשר הספירות: כתר. ושאר הספירות. ומלכות.

כתר הניח רשימה ולא כלי. שאר הספירות הניחו רשימות וכלים.

ומלכות הניחה כלי ולא רשימה

"וכן עשו כל הספירות, ח חוץ מכתר, שהניח הרשימו לצורך החכמה ט אבל לא עשה בחינת כלי, לפי שבשלמה שאר הספירות, בעלותם למעלה על ידי י הכאה במה שלמעלה מהם כ והכאה של הרשימו, ל היה נעשית בחינת הכלים, אך מ הכתר לא יש מי שיכה ברשימו שלו בעליתו, לכן לא נגמר עדיין הכלי שלו. והרי כי הכתר הניח רשימו ולא כלי. ושאר הספירות הניחו רשימו וכלי והמלכות הניח כלי ולא רשימו."

אות ו'

אחר כל ההסתלקות חזרו האורות למקומם, דהיינו בפרצוף ע"ב דא"ק,

חוץ מאור הכתר, ואז נעשה ביטוש מרשימה דכתר ואור החכמה זה בזה

ויצאו ב' כלים, א' לכתר וא' לחכמה, שה"ס זכר ונקבה בראש ע"ב דא"ק.

"נ אמנם אחר קבלת אלו הספירות מן המאציל חזרו למקומם ס חוץ מן הכתר, כנ"ל, ואז ע כלי של הכתר לא נעשה רק בחזרה, כי כשחזרה החכמה ונכנסה בו, אז פ הכה אור החכמה בהרשימו שהניח בו הכתר במקומו. צ והיו אלו הכאות כפולות, שלפי שרשימו של הכתר, להיותו בחינה עליונה מן החכמה, לכן הוא מכה בחכמה ומוציא ניצוצין, וגם החכמה בהיותה באה עתה מלמעלה, ונמצא עומדת על הרשימו והוא גבוה ממנו, לכן הכה עתה ברשימו והוציא ניצוצין אחרים. לכן נעשו עתה ב' כלים, ק אחד לרשימו של הכתר ואחד לחכמה שבא עתה. וכבר ר הארכנו בזה במקום אחר, איך שיש בכתר זכר ונוקבא, והמה אלו הב' שזכרנו פה, שהם הרשימו והחכמה."

אות ז'

ההזדככות וההסתלקות שהיו בעקודים דומות בצד מה

לביטול מלכים של עולם הנקודים שמתו ונתבטלו

"והנה מכאן תוכל להבין, איך יש ג"כ בעולם העקודים, מציאות ביטול מלכים בצד מה, כמו בדמיון אותם המלכים שמלכו בארץ אדום, שמתו ונתבטלו, כנזכר בדרוש עולם הנקודים, שהרי ענין ש התעלמות של אורות העקודים ועלייתם במאצילם, הוא גם כן ביטול מלכים בכאן, דוק ותשכח."

אות ח'

ההפרש ביניהם שכאן היה קלקול ע"מ לתקן, ובנקודים היתה

שבירה ומיתה ממש

"אמנם ההפרש אשר ביניהם הוא זה, כי כאן בעקודים היה ת הקלקול על מנת לתקן וסותר על מנת לבנות, כי זה היה עיקר הכוונה לעלות כדי לעשות בחינות כלים. אבל בנקודים, היה ביטול ומיתה גמורה ממש. ואמנם, לפי שמן העקודים התחילו הכלים להתגלות קצת, לכן גם בכאן היה קצת ביטול."

יש לנו כאן עוד מה ללמוד ולהוסיף, אבל זה יתברר.

שאלה: סדר כניסת האורות לרשימות דרך התגין והאותיות, האם זה משהו אוניברסלי ועבור כל הפרצופים זה אותו דבר?

כן, אם מדובר על הפרצופים שנמצאים במגע עם האור העליון ועל ידי זיווג דהכאה מקבלים את האור העליון, אז ודאי שזה מה שקורה להם. אבל יש עוד חלוקה בפרצופים, לאחר מכן בצמצום ב׳ הכלים מתחלקים והאורות מתחלפים בצורות קצת שונות.

שאלה: הניצוצים שנשארים בכלים של עולם הנקודים, האם יש קשר בינם לנקודות שבלב שלנו, האם מדובר שם על הנקודות שבלב שלנו?

לא כדאי לחשוב לכיוון זה בכלל. אנחנו עוברים פעם ראשונה בצורה כללית כדי שתהיה לנו אפשרות מהר ככל האפשר להגיע למצבים שבהם אנחנו נמצאים, ואז יהיה לנו ברור יותר מה קורה איתנו. לכן אני מרשה לעצמי להעביר את כל הדברים האלה בצורה כזאת.

(סוף השיעור)