סדרת שיעורים בנושא: undefined
שיעור בוקר 25.04.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
חשיבות ההפצה - קטעים נבחרים מן המקורות
אתם רואים שאנחנו עוברים על כל הנושאים שהם חשובים וקובעים את התיקון הכללי של הנשמה, של האדם ושל העולם, של כל המציאות. הכול תלוי בכמה שאנחנו מתחברים בינינו, כמו שכתוב "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה". שהאהבה, היינו חיבור עד אהבה, עד דרגה עליונה של החיבור, זו בעצם צריכה להיות מטרת העבודה של האדם בעולם הזה, ובזה הוא מרכיב את הנשמה, את הכלי הכללי שהבורא ברא. ובתוך הכלי הזה, לפי עוצמת הכלי, זאת אומרת לפי כמה שבכלי הזה מתחברים שני כוחות הפוכים, פירוד וחיבור, השפעה וקבלה, לפי זה האדם כיתרון אור מתוך חושך מגלה את הבורא, "בוא וראה", כשהמושג הזה בעצמו הוא מגיע מתוך גילוי אור על פני חושך.
כדי להגיע לתיקון הבריאה אנחנו צריכים להבין, ואנחנו כך לומדים, שאדם אחד הוא לא נחשב בכלל. זה רק אומר עד כמה הכלי הכללי שנקרא "נשמה" או "נשמת אדם הראשון", הכלי הכללי הזה כשנשבר הוא נשבר עד הפרט האחרון, עד ניצוץ קטן שיש בכל אחד ואחד מאיתנו, ואנחנו בכל הקיום שלנו בעולם הזה צריכים לחבר את הנקודות האלה שיש בכל אחד ואחד, נקודת אור שיש בכל אחד ואחד. אומנם הנקודה הזאת היא לא נותנת לנו שום כיוון לאן להתפתח ומה לעשות עימה, היא רק נותנת לנו חיסרון קטן להגיע למשהו יותר מזה, אבל למה, אדם לא יודע.
לכן אנחנו רואים שאנשים שמגיעים לחכמת הקבלה הם לא יודעים לאן ומה מפריע להם, מה מושך אותם. ואפילו אנשים שבעולם שמשתוקקים ורצים ממקום למקום, מעסק לעסק, הם גם לא כל כך מבינים מה מושך אותם ומה דוחף אותם. אבל זו באמת אותה נקודה שהיא רוצה להגיע לגמר התיקון, והיא מעוררת את האדם שיעשה את העבודה, וייתן אפשרות לנקודה הזאת להתחבר עם יתר הנקודות. ואז להרכיב כך את הכלי הראשון שנקרא עשירייה, ומתוך עשירייה שיתחברו לזה עוד ועוד חלקים, עוד עשיריות, וכך אנחנו נגיע לתיקון השלם. הצורך לתיקון השלם הוא כי רק שם אנחנו רוכשים, מגלים חיים נצחיים, שלמים, בידיעה, בהרגשה השלמה מהי המציאות הזאת שנקראת "בורא". ואז מגיעים למימוש של אותה הנקודה שמלכתחילה היא מובילה אותנו, מושכת, דוחפת אותנו קדימה.
לכן עשירייה שאנחנו רוצים לבנות, בעצם ארגנו אותה בצורה פיסית בעולם הזה, לכן העולם הזה קיים, כדי שנתחיל ממשהו שנמצא מולנו בעולם הזה, שאפשרי לעשות. כי בלי התיקון הרוחני אז בואו נרכיב איזו מערכת גשמית, ומתוך המערכת הגשמית הזאת, מתוכה, על ידי המלצת מקובלים בקריאת המאמרים שלהם, בכל מה שאנחנו יכולים לייצב, לבצע את ההמלצות שלהם, אנחנו נרכיב עשיריות גשמיות, ובהן נוסיף קצת כמה שאפשר יותר ויותר הבחנות רוחניות. עד שנוכל להשפיע על הכלי הכללי שבו אנחנו נמצאים אבל לא מזהים, נשפיע על האור הכללי שנקרא "בורא", שאותו גם כן אנחנו לא מזהים בינתיים. אבל מתוך שאנחנו נעבוד בעשירייה המכנית הקטנה, שאנחנו יכולים לעשות זאת, ולא שאנחנו עושים זאת אלא הבורא, כמו שכתוב שהבורא מביא את האדם לגורל הטוב ואומר "קח לך", אבל כשאנחנו מוסיפים לזה כמה שאנחנו יכולים כל מיני פעולות גשמיות ורוחניות, אנחנו מעוררים את האור הכללי הזה. הוא כבר מחבר אותנו, ומביא לנו בתוך העשירייה הבחנות רוחניות, עליות, ירידות, כל מיני הבחנות שאנחנו בעצמנו לא יכולים להשיג.
ואז, בכל מיני השינויים האלה, מאור לחושך, ומחושך לאור, כמה שיותר, קודם זה בסך הכול במצב רוח, אור וחושך שנראה לנו, ואחר כך כבר לפי ערכים יותר גבוהים, למעלה ממצב רוח, שאנחנו מתחילים להעריך את העליות והירידות לא לפי טוב לי או רע לי בלבד, אלא לפי כמה שאני קרוב לאחרים או רחוק מאחרים, קרוב לבורא או רחוק מהבורא, האם אני נמצא קרוב להשפעה או קרוב לקבלה, לאט לאט אנחנו מתחילים לקבל ערכים חדשים לא של העולם הזה אלא של העולם הרוחני, וכך אנחנו מתקדמים. אנחנו כבר לומדים על ידי איזה פעולות אנחנו יכולים להזמין עלינו מאור המחזיר למוטב, זאת אומרת כוח עליון, כוח האור הכללי שישפיע עלינו, שייתן לנו חיבור יתר בינינו, וכך שנתקדם.
לכן אנחנו לומדים שהחיבור זה התיקון היחידי שאנחנו צריכים לעשות. כי מסבירים לנו שהייתה נשמה אחת, כלי אחד, והוא נשבר בכוונה כדי שאנחנו נרכיב אותו, ומהרכבת הכלי הזה מחלקים מנוגדים, רחוקים זה מזה, אנחנו נלמד מה זו תכונת ההשפעה ומה זה הבורא ומי זה הבורא.
כדי להביא את עצמנו לאותו מצב שאנחנו נרכיב את הכלי שבו נגלה את הבורא, את המצב, את החיות, את החיים השלמים והנצחיים שלנו, אנחנו צריכים למשוך את החברים קודם כל לעשירייה שלנו יותר ויותר, כל אחד ואחד. ואחר כך עם עשירייה שהיא כבר איכשהו מגובשת, מבינה מה שהיא עושה, מסכימה לפעולה אחידה, אנחנו צריכים לעבוד כך עם יתר העשיריות, להתחבר לגושים יותר גדולים, כמו שאנחנו לומדים את זה בפרשת יתרו בתורה.
וכך אנחנו נתקדם. אבל זה רק לקבוצה פנימית, שהיא מרגישה, מי שנמצא בה מרגיש עד כמה שלמות העולם תלויה בשלמות האדם, זאת אומרת בחיבור בין בני אדם. ויתר העולם הוא לא כל כך מפותח בזה, לא כל כך נמשך לזה ואנחנו צריכים לדאוג לספר להם, להסביר להם לפי רמת ההבנה שלהם, לפי היכולת להרגיש על מה מדובר. שמדובר על חיבור של כולם כמה שיותר קרוב, כי במידה שאנחנו מתחברים, למרות שבזה אנחנו מגלים את כוחות הדחייה והפרעות שונות, אבל בזה שאנחנו בכל זאת בנטייה להתחבר אנחנו מביאים בזה את עצמנו לתיקון הכללי. ורק בצורה כזאת אנחנו יכולים לקוות שיהיה לכל העולם טוב וכולנו בסופו של דבר נתחבר בלהזמין את המאור המחזיר למוטב וכך כולנו כולנו נגיע לתיקון השלם, לגאולה השלמה. זו בעצם צריכה להיות המגמה שלנו, ולכן השיעור של היום כולו מוקדש לחשיבות ההפצה.
הפצה זה לא שאנחנו סתם זורקים את מה שיש לנו דרך כל כלי התקשורת לכל באי עולם, שיידעו מה קורה לנו, במה אנחנו עוסקים ואולי שהם יבואו אלינו. לא. ההפצה היא שאנחנו רוצים להשפיע עליהם דרכנו מלמעלה, מהבורא, דרך כל הכלי של בני ברוך, דרך כל העשיריות, אנחנו צריכים להביא להם הארה מיוחדת, שהיא גם תעורר אותם להתקדמות רוחנית, לחיבורים, להשגת הרגשת העולם העליון בהם.
זו בעצם חשיבות ההפצה. בסופו של דבר בתיקון הכללי שאנחנו צריכים להשיג כולם, כל באי עולם. לא חשוב מי הוא, מה הוא, איפה הוא נמצא, מה הוא מרגיש עכשיו ובמה הוא עסוק, בסופו של דבר כל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל יצטרך לעסוק בתיקונים במשהו, ובזה הוא יגלה שהוא גם עושה תיקון על הנשמה שלו.
בעצם זה מה שרציתי להגיד היום, את כל היתר אנחנו נלמד מהפסוקים.
שאלה: אמרת, אם הבנתי נכון, שכדי שנוכל להתחבר עם עשיריות אחרות ולהפיץ עלינו לקבל את ההסכמה של העשירייה לפעולה משותפת. מהי הסכמה של עשירייה?
מלכתחילה אנחנו מבינים שאנחנו לומדים על המערכת הכללית, שכוללת בתוכה את כל העולמות, כל המילויים שלהם, כולל הכוח העליון שזה אור אין סוף שפועל עלינו, ושאנחנו מחויבים לפי התנאים שיש בנו, לפי הגנים הרוחניים שנמצאים בנו, "רשימות" כפי שאנחנו קוראים לזה בחכמת הקבלה, אנחנו מחויבים על ידי השפעת האור העליון מלמעלה והרשימות האלה שמתעוררות מתוכנו לנוע ולהגיע לכל מיני מצבים מתקדמים לחיבור. מאיפה שהיינו מלכתחילה לפני שבירת הכלי, ושאנחנו מתוך שבירת הכלי הסופי, שהוא כבר הגיע לזה, צריכים להרכיב אותו בחזרה.
תלמיד: איך התהליך הזה קשור לעשירייה שלי? כלומר, אנחנו קודם מתאספים בעשירייה ואז מפיצים?
אתה לא יכול להשפיע על העולם אם אתה לא כלול בעצמך בעשירייה, כי אז אתה לא יכול למשוך מאור המחזיר למוטב, ואז מה אתה משפיע לעולם? רק ידיעות דעולם הזה, מכניות, לכן זה רצוי. זה לא שאתה לא יכול גם לבד לפזר את החומר ולעשות כל מיני דברים, אתה כן יכול, והרבה אנשים עושים את זה ועל ידי זה גם מתקדמים, אבל ממש תיקון הוא על ידי זה שאנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב דרך העשירייה, ומאותו המאור אנחנו יחד, או חלק מעשירייה, משפיעים על הכלים החיצוניים.
תלמיד: מה זה אומר שאנחנו בינינו מזמינים את המאור? זה משהו שאנחנו נוכל להרגיש ולהעביר הלאה?
בינתיים אתם לא יכולים כך לעשות אבל בעתיד כן. בעתיד כן, אתם תרגישו שאתם עושים את זה ודווקא כך, שבאמת בפעולה כזאת אתם נמצאים.
תלמיד: איך אנחנו יכולים לכוון את עצמנו כדי להתקרב את המצב הזה?
להתחיל הפצה אפילו במצב שאתם נמצאים. זהו, במצב כלשהו. אפילו אדם אחד, אפילו שלא מחובר עם העשירייה, בכל זאת כשהוא נמצא בקשר כללי איתנו יש בו ניצוץ, יש בו הארה כללית שאנחנו מעוררים כולם, ואז הוא יכול בהפצה החיצונה דרכו אפילו שהוא אחד, להשפיע לכלים חיצוניים.
תלמיד: יש לנו מספר יוזמות בהפצה, יש לנו קמפוסים וירטואליים, הרבה דברים. אבל מה זה אומר הפצה יותר פנימית? הרי לא כולם יכולים להרצות, לא לכל אחד יש הזדמנות לעשות משהו שכולם רואים. אז מה זה הפצה, מה זה הדבר הזה?
הפצה זה נקרא שאני עושה מעצמי צינור שבו האור העליון משפיע לכלים מקולקלים.
תלמיד: עכשיו אנחנו יושבים עם החברים בשיעור, איך לעשות מעצמנו צינור כזה ואחרי שייצא משהו נוכל להעביר את זה הלאה לעולם החיצון?
אם אתם מדברים על החיבור בעשירייה, אז אתם מתחברים ומתחברים מתוככם לבורא, מצד אחד, ומצד שני מתוככם לכלים חיצוניים, שאתם רוצים לעשות איזה קשר בין זה לזה. הקשר הוא לא בזה שאתם מספרים להם על שיטת התיקון, לא, אלא כמה שהם מסוגלים לקלוט על האיחוד, על החיבור, על עתיד העולם, על מטרת הבריאה, בצורה כזאת שזה טוב למי שאתם פונים. שהוא יקבל את זה ברצון, הוא יקבל את זה כי זה עוזר לו בחיים, נותן לו תשובה לגבי הקיום שלו, כך עובדים.
אנחנו נתחיל אולי את הפסוקים, יהיה לכם יותר ברור. אבל שוב, העיקר זה להבין שמטרתנו היא לתקן את הכלי דאדם הראשון, להחזיר אותו למצב השלם, ולכן ההפצה זה דבר שנעשה סוף סוף כל כך חשוב בימינו. כי אנחנו התקדמנו למצב של הדור האחרון, זאת אומרת התיקון האחרון, התיקון הכללי, כך שאנחנו נמצאים בדיוק במעבר מחכמת הקבלה שנמצאת באיזו עשירייה למצב שאותה חכמת הקבלה היא מתפזרת, מתרחבת, מכסה את כל העולם, וכולם יכולים לקלוט אותה. וגם ישנו המצב הכללי שבעולם, עם הפנדמיה, עם כל השבירות שהעולם נכנס בהן ועוד ייכנס יותר ויותר, אנחנו נמצאים בתהליך מאוד מאוד קשה, לא נעים, שהעולם יעבור הרבה השפעות לא נעימות.
כי האור העליון, כשהוא מתקרב לפי הזמן שלו, לפי התוכנית שלו אלינו, אם אנחנו לא מוכנים אז ההתקרבות שלו אלינו מביאה לנו צרות, בעיות. מה שאין כן אחרת, אם נהיה מוכנים אז אותו האור העליון הוא דווקא יקדם אותנו יפה. ולכן כך אנחנו צריכים להבין, שאנחנו נמצאים לפני עשור נגיד, שהוא יכול להיות טוב, יכול להיות רע. הכול תלוי בעצם עד כמה אנחנו נחבר את עצמנו יחד, נתחבר עם האור העליון ודרכנו נפיץ את חכמת הקבלה, זאת אומרת נהיה צינור לזה שהאור העליון ישפיע דרכנו לכל באי עולם.
שאלה: כשאנחנו מדברים על החוצה מעשירייה, בדרך כלל אנחנו מדברים שזה כדי לחזק את העשירייה.
לכיוון אחד.
תלמיד: איך הולך הקו הזה בין העשירייה החוצה להפצה וחזרה לחיזוק העשירייה?
זה בדיוק כמו שיש לך ילדים, ואתה בטיפול שלהם מחזק את מושג המשפחה.
תלמיד: וכשאנחנו בעבודה שלנו בעשירייה, עד איפה צריך לקחת בחשבון את המחשבה שלנו, לראות את האופק? כשאנחנו עובדים בעשירייה, אנחנו צריכים גם לחשוב שהמטרה שלנו בחיבור בעשירייה היא גם החוצה, להפצה?
אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון. אנחנו צריכים להכין את עצמנו שבקשר שאנחנו עושים בינינו, אנחנו גם עושים את זה לא לעצמנו, אפילו שאחר כך תגיד "נחת רוח לבורא" וכן הלאה, אנחנו עושים את זה כדי להיות צינור, כמו שבעל הסולם כותב במאמר "הערבות" בעיקר, גם ב"דור האחרון", שאנחנו עושים את זה כדי לתקן את כל באי עולם, להביא את העולם לתיקון הכללי.
תלמיד: זאת אומרת בין העשירייה להפצה לעולם הרחב, איפה נמצא בני ברוך הכללי, הכלי העולמי?
אנחנו אותו הכלי הכללי שצריך להגיע לכל באי עולם ולפרסם להם את שיטת התיקון, מטרת התיקון, סיבת התיקון וגם לטפל בהם.
שאלה: וכשחבר יחיד מתוך העשירייה הולך ועושה פעולת הפצה, מה הוא צריך לקחת בחשבון, על מה לחשוב כדי שהפעולה הזאת גם תחזק את העשירייה?
שהוא עושה את זה מטעם הכלי הכללי שלנו, מטעם בני ברוך, ועושה את זה למען לחבר את כל האנושות כדי לתת לבורא מקום להתגלות ולקבל מכל הבריות נחת רוח.
תלמיד: ואיפה העשירייה שלו?
אם הוא יוצא מתוך העשירייה לפרסם או עם העשירייה לפרסם, אז הוא צריך לקחת את זה בחשבון, שכך הוא עושה.
תלמיד: ומה זה "מתוך העשירייה"?
יש לנו היום עדיין מצבים שאדם עושה את זה מעצמו, ללא שמתקשר לעשירייה והעשירייה כולה מצטרפת לאותו מעשה הפצה. ויש כאלו שמצטרפים יחד ועושים איזו פעולת הפצה. אז יש כאלו ויש כאלו, לכן אני מדבר בצורה כללית.
תלמיד: מה זה להיות כלול בעשירייה בזמן שאני בפעולת הפצה?
כשאתה לבד?
תלמיד: כן.
כאן זו השאלה, או שאתה עושה פעולה בעצמך ללא הצטרפות העשירייה אליך, אז אתה פועל בכל זאת מכוחות העשירייה אבל לבד. וישנם כאלה שהם נכנסים לאיזו פעולת הפצה יחד כולם, במידה במשקל כמה שכל אחד מסוגל ובנוי לזה וכן הלאה. יש ויש.
תלמיד: כשאני יוצא כיחיד ורוצה להיות כלול בעשירייה, מה המחשבה, מה הפעולה?
אתה צריך לקחת אותם במחשבה. הם צריכים לדעת מה אתה עושה, ואתה צריך להיות קשור איתם בצורה פנימית, שבזה שאתה קושר אותם אליך אתה כנציג שלהם, אתה רוצה שהם ידעו, שהם יתמכו, ואתה איתם, שאתה זקוק להם כדי לבצע את פעולת ההפצה. זה איזה מין חיסרון פנימי שאתה מפתח.
שאלה: האם תלמידים חדשים מקבלים בצורה אוטומטית דרכנו את כל המצב המתקדם שלהם, ידיעות, הבנות, הרגשות, רק מתוך זה שאנחנו מתחברים בינינו?
הם מקבלים מאיתנו מה שהם יכולים לקבל לפי הכלים שלהם. זה כמו תינוקות, יש הבדל בין תינוק שנולד לפני אלף שנה בעולם הזה לבין תינוק שנולד בימינו, כמה הוא מקבל יותר כשנולד בימינו, המיטה שלו, הביגוד שלו, המזון שלו, טיפולים שהוא מקבל, כל הדברים האלה. עד כמה יש לו היום עטיפה בטוחה יותר מהעולם הסובב לעומת מי שנולד לפני אלף שנה, כשמתוך אלה שהיו נולדים חצי היו מתים. לכן יש הבדל.
שאלה: בני ישראל נכנסו למצרים כדי לבנות את החיסרון הגשמי שלהם ויצאו בעזרת משה. באיזו צורה הזמן הזה במצרים שהיינו בו, יכול לעזור למי שעדיין נמצא במצרים?
עכשיו הגיע הזמן בהתפתחות האנושית שכולם חייבים. אחרי אותה קבוצה שיצאה ממצרים, או יוצאת ממצרים כמונו, אז על ידי אותה הקבוצה כל האחרים שנמצאים במצרים מתחילים להרגיש שהם נמצאים ממש במצרים. במצרים שלהם, לא כמו שהתורה מספרת לנו, אלא במשהו אחר, הרבה יותר חלש, לא לוחץ, לא כל כך מחייב, אבל בכל זאת כולם מתחילים להרגיש שהעולם הזה הוא גמר את התפקיד שלו, שכבר אין לנו כל כך מה לצפות ממנו. היינו כבר בכל מיני מצבים, בכל מיני אירועים, רצינו להשיג את הירח, רצינו להשיג כול מיני פעולות יפות בעולם שלנו וכן הלאה, ואנחנו רואים שאנחנו בעצם לא יכולים לצאת ממערבולת החיים האלה שכל הזמן הם יותר ויותר דווקא מכניעים אותנו. זה נקרא יחסית מצרים הנוכחית.
לאט לאט אנחנו משיגים עכשיו שנמצאים בשליטת היצר הרע, הכוח הרע, שהטבע הוא הרע. ואנחנו עוד נגלה את זה בזמן הקרוב, עד כמה כל התקוות שלנו לחיות טוב, ליהנות מהחיים, להיות יותר חופשיים, יותר בריאים, עד כמה כל הדברים האלה עפים מאיתנו, פשוט לא נוכל לממש שום דבר, והאדם נמצא במצב שהעולם נעשה עוין לו יותר ויותר. ואז אנחנו מרגישים את המצב הזה כמצרים, כגלות מהחיים הטובים, ומתוך זה כבר נגיע להשתוקקות לחיים אחרים, נתחיל לגלות במה זה תלוי. שהכול תלוי ברצון שלנו, והרצון האגואיסטי שלנו הוא שקובר אותנו ולא נותן לנו ליהנות, להרגיש חופשיים, אלא הוא שעושה לנו חיים כאלה מרים, ואז נתחיל לגלות את כול הדברים האלה. בקיצור שכל העולם הוא גלות מחיים טובים, כל העולם הוא מצרים, וכל הרצון שלנו שנמצא בנו ומסובב אותנו כל יום ויום באכזריות יותר ויותר הוא נקרא "פרעה" הרע השולט עלינו. עד שאנחנו נרצה לעשות משהו, לצאת ממנו בכל האפשרויות, להוציא את עצמנו כמו אותה תולעת שנמצאת בתפוח או במשהו מר וחשוך, ואז יוצאת החוצה ואומרת "יש שמש, יש עולם חדש", כך אנחנו צריכים להגיע לזה.
היום אנחנו צריכים בינתיים לגלות שמצבנו הוא רע. על זה אנחנו צריכים להסביר לכולם שזו המגמה, זה לא תלוי בנו אלא בתוכנית הבריאה, ולפנינו חיים לא נעימים והם מתקדמים מהר מאוד, והכל תלוי בכמה שאנחנו נהיה מקושרים טוב.
שאלה: כל כך חשוב להפיץ. מה אפשר לעשות בהפצה במהלך שיעור הבוקר, או שזה לחלוטין אסור? האם יש דרכים אחרות לעשות את זה? כי זה מרגיש שזה משהו לחלוטין שונה, יש את שיעור הבוקר בנפרד ויש הפצה, כאילו שזה איזשהו סוג הכנה. מה אפשר לעשות עכשיו, אם מדברים במהלך שיעור הבוקר, לגבי הנשמה הכללית שלנו?
תנסה לפשט את שיעור הבוקר, להביא אותו לסיפור שאתה יכול להסביר לכולם, אפילו בסגנון שקרוב יותר לנשים, לגברים, תנסה. תלוי איזה שיעור, אבל בעצם כל דבר ודבר אתה יכול להסביר בצורה כזאת שזה יהיה מובן לפחות חלקית לכל אדם שבעולם. אומנם זה קשה, אבל זאת אומנות שאנחנו צריכים להתקדם בה ולהיות מומחים באומנות הזאת. זה חלק מהעבודה הרוחנית שלנו, אנחנו צריכים להיות הקובעים את הבורא לכל העולם.
תלמיד: האם יש אפשרויות נוספות לבצע הפצה במהלך שיעור הבוקר, או שזו שאלה מוזרה?
לא, שיעור בוקר זה בשבילנו. אנחנו צריכים אחרי שיעור בוקר לעכל את השיעור, לדבר עליו, ויחד עם זה שאנחנו מדברים בינינו, אנחנו צריכים גם לדבר באיזו צורה נראה לנו שאנחנו יכולים לקרב את כל החומר שלנו לקהל הרחב. כי אנחנו נכנסים בשנים הקרובות למצב שהעולם ירגיש יותר ויותר גרוע, ותהיה לנו אפשרות להסביר לעולם מה סיבת ההתדרדרות הכללית שבעולם, שזה האגו הכללי ולצאת ממנו אפשר רק על ידי חיבור.
שאלה: בתחילת וירוס הקורונה ההפצה הוגברה, ובמקביל לזה היו מאמרים נוספים שנכתבו על ידי כותבים שלא קשורים אלינו אבל הם התחילו להפיץ מסביב לעולם, ואיכשהו הם תרמו להפצה. איך אפשר להגיע שוב לאינטנסיביות הזאת ולהתקדם קדימה לפני שהמכה הבאה תבוא?
כל התיקון שלנו הוא מתחלק להרבה נושאים ותת נושאים, ואנחנו צריכים לעסוק בכולם, יותר, פחות, החלקים האלו בחברה שלנו, או החלקים האחרים. יש לנו קבוצת הפצה, ובקבוצה הזאת יש כאלה שיותר מרוכזים בהפצה לנשים, יש כאלה דרך טכניקה, פילוסופיה, דרך חכמת הקבלה הקלה, פיננסים, דרך כל מיני צורות מסבירים את התהליך שאנחנו עוברים, ולמה התיקון הזה הוא בחיבור וכן הלאה. אני חושב שאנחנו צריכים לחדש את זה יותר ויותר. אמנם יש לנו כביכול בעיות יותר גדולות וקרובות מלהפיץ לקהל הרחב, אבל עלינו לעסוק בזה בכל זאת באופן קבוע.
זה לא שכולנו יחד חייבים להיות. כי יש כאלה לפי טבעם שעוסקים יותר באיחוד בעשיריות, יש כאלה שעוסקים בטיפול בנשים וילדים, יש כאלה שעוסקים בכתיבה וכן הלאה. יש ויש. אבל בכל זאת בכל אחד ואחד צריכה להיות מחשבה ברורה שהפצה לכללות העולם זו בעצם קריאת הזמן, הזמן הוא כזה שמחייב אותנו לעסוק בזה. אנחנו נרגיש את זה בזמן הקרוב, עד כמה העולם כולו נכנס למערבולת כללית, מסוכנת, ומושכת פנימה לתהום ממש. ואנחנו רק בהפצה שלנו, בהתעוררות הכוחות החיובים בעולם, יכולים למשוך את העולם לכיוון ההפוך.
שאלה: הדור שלי וגם הדור הקודם לי, הוא דור שצורך נתונים ועובד דרך מדיה של אדיו וויז'ואל, והוא רגיל למשהו שעובד עשר שניות, ותוך עשר שניות קולט את המידע. האם אנחנו גם צריכים להתאים את המדיה שלנו בבני ברוך לצורה הזו שהקהל רגיל לצרוך הכול במנות קטנות?
וודאי. אם אנחנו פונים לקהל, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לקהל. זה כמו שכתוב, "חנוך לנער על פי דרכו".
שאלה: בתקופה הזאת של הקשר הווירטואלי בינינו, אנחנו התרחקנו ככה בעשיריות, ואולי דווקא על ידי ההפצה נוכל להתחיל לבנות קשרים בינינו.
אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למצב שגם החיבור הפנימי בעשירייה וגם ההפצה שלנו לכלים זרים, לקהלים זרים, חיצוניים, זה צריך בסופו של דבר לעזור לנו להתייחד ולהגיע להתקרבות לסגנון של הנשמה הכללית. במידה הזאת אנחנו נתחיל לקבל הארה.
העניין הוא שבכל דור ודור האנשים שנמצאים באותו דור מקבלים הארה מהנשמה הכללית בהתאם לאיך שהדור הולך ונתקן. לכן אנחנו צריכים להשתדל להיות בהתאם לדור שלנו, כי זה הדור האחרון, כמו שכותב בעל הסולם, וכולם מסכימים לזה, והדור הזה הוא חייב להיות קשור בינו בין כמה שיותר, לכן תראו עד כמה בעל הסולם מדבר על ההפצה הכללית, התיקון הכללי, וכך להתקדם. זאת אומרת להתחבר בינינו, להתחבר לכל בני העולם ממש, ולהשתדל בכמה שאפשר להסביר להם יותר. העיקר זה מאמרים קצרים, מובנים, למה העולם עובר כאלו מצבים, איזה מצבים בדיוק הוא עובר, מה הסיבה למצבים הללו, איך את המצבים הללו אנחנו יכולים להפוך למצבים הטובים, במה זה תלוי, איך אנחנו מייצבים את זה, וכן הלאה. את הכול עלינו לבצע. אין יותר בעולם חוץ מאיתנו, הנציג היחיד והנאמן של הבורא כלפי האנושות, כדי להסביר להם את האמת.
תלמיד: בקבוצת בלטיה יש לנו מפגש קבוע אחת לשבוע וכל העשיריות של הגברים ושל הנשים נפגשות. עד כמה אנחנו יכולים להשתמש בפגישות האלה לצורך ההפצה? אנחנו עושים פגישות כאלה כדי לעלות חשיבות המטרה, אבל כמה כוחות עלינו להשקיע כדי להפיץ בפגישות כאלו, באספות כאלו?
אני לא מבין את השאלה שלך בדיוק, אבל נראה לי שהחיבור הכללי, הפנימי שאנחנו מייצבים בינינו, הוא נותן לנו כוח גם לפרוץ מחוצה לנו לעיגולים יותר חיצוניים, גם בכלי העולמי שלנו, וגם מחוצה לו לכל באי עולם.
אנחנו עוד לא מרגישים היום, אולי בגלל הפנדמיה, בגלל כל הדברים האלה, מה הצורך בנו בעולם. אבל אתם עוד מעט תרגישו עד כמה חסר לעולם באמת איזה כיוון, חסר לו מצפן, והוא לא יודע לאן הוא מתקדם, למה, בשביל מה, מאיזו תחנה לאיזו תחנה, וזה מאוד יחסר לאנשים כי הם יהיו בחוסר אונים. כשאין לך מה לאכול, זה דבר אחד. כשאין לך כל מיני דברים, ויהיו בעיות אחרות גדולות אפילו בהספקת החשמל, מים, כל מיני דברים כאלו, זה דבר שני. אבל כאשר יחד עם זה אתה לא יודע בשביל מה בכלל אתה סובל, זה כבר קשה מאוד.
בדורות הקודמים כשאנשים חיו חיים יותר קרובים לדרגת חי, לא הייתה כל כך בעיה. היום, אם אתה מנתק את האדם משירותים כללים שיש לו בחברה, אז הוא שואל, "בשביל מה אני סובל? בשביל מה אני חי?", והשאלה הזאת כבר לא נותנת לו כוח לחיות, להמשיך בחיים. לכן הפצת חכמת הקבלה, בשביל מה אנחנו חיים, למה צריכים להגיע, על ידי מה להגיע לחיים הטובים, היא חשובה מאוד.
זה יתגלה, ואני מקווה שאנחנו נעבוד על זה יחד ונצליח, אבל זה בעצם מה שעומד לפנינו. מפני שנושא השיעור שלנו זה חשיבות ההפצה, לכן אנחנו מדברים בכללות שזה קורה. אבל באמת תראו כמה שהדברים הרעים יותר ויותר מתגלים בעולם בקרב האנושות.
שאלה: אנחנו אומרים שמטרת הבריאה היא תיקון האנושות כולה. מדוע המקובלים לא מזמינים את כל העולם לחכמת הקבלה בעזרת נס?
כי נס זה לא תיקון. נס זה כמו שהבורא ברא את העולם ועושה את הכול מלמעלה, זה הכול ניסים. העבודה שלנו היא צריכה להיות שאנחנו לא צריכים ניסים ולא מבקשים על הניסים. ואפילו שיהיו לך כאלה מצבים שאמנם אם תבקש יתנו לך, אבל אתה לא מבקש כי זה גונב ממך את היגיעה, גונב ממך את היכולת להציג את עצמך כנאמן, כמסור, כרוצה להידמות לבורא.
נס זה פעולת הבורא הרגילה. הבורא לא מבקש ניסים. מה שהוא עושה בעצמו, הוא עושה בפעולה הזאת למעלה מהחומר, למעלה מרצון לקבל, ואצלנו ברצון לקבל שלא מוכן לזה זה נקרא נס. אז יוצא לנו, למעלה מהחומר, למעלה מהדעת, למעלה מהזמן, התנועה, המקום, כך זה מתקבל כנס. אבל כלפי הרוחניות אין ניסים, הכול פעולות רגילות.
שאלה: עברנו שלב פנימי משמעותי בכלי העולמי, למה יש לנו שיעור בנושא ההפצה?
אנחנו עכשיו צריכים ללמוד את זה כדי לייצב את הכיוון שלנו למטרת הבריאה.
שאלה: מהי עשירייה שהיא צינור, מה הופך עשירייה לצינור?
כשעשירייה מחוברת לפי הבנת המקור ולפי הבנת התכלית, שמתחברת מצד אחד לבורא ומצד השני לכלים חיצוניים, אז היא הופכת להיות לצינור. צריכים לקרוא את מאמר ה"ערבות", שם כתוב שעם ישראל נקבע כצינור לכל האנושות כדי להביא את האור העליון לכל האנושות.
שאלה: מהו הקשר המינימלי שצריך להיות בעשירייה כדי שהאור יעבור ממנה הלאה?
קשר מינימלי.
שאלה: מה מעורר המאור שעובר דרכנו באנשים שמעוניינים בחכמת הקבלה?
מעורר בהם לפי החיסרון שלהם.
שאלה: בעל הסולם כתב בשפה מאוד גבוהה ואילו אנחנו צריכים לדבר בשפה פשוטה ומובנת, למה זה בנוי כך?
כל אחד ואחד כותב בכמה שהוא מסוגל לבטא את עצמו בצורה יותר ברורה, וכמה שיותר בכל זאת עמוקה, בקיצור מובנת, אז ככה הוא כתב. אני רואה את הסגנון שלו בדרך כלל כסגנון מאד מאוד מיוחד, מלא התפעלות, התרגשות, מלא אהבה למי שהוא כותב.
זאת שפה אולי גבוהה, אבל היא גבוהה ולא כזאת שאי אפשר להבין אותה, שהיא דוחה את הקורא, אלא היא מקרבת אותו, ההפך. אם אנחנו רוצים לדבר בכבוד לשפה ובכבוד לקורא אז ככה אנחנו מדברים. צריכים ללמוד ממנו איך לדבר.
שאלה: בכנס הקרוב אנחנו יוצאים למהלך של חיבור בין העשיריות, איך המהלך הזה שאנחנו רוצים להשיג חיבור בין העשיריות קשור לאיכות ההפצה? וכיצד שתי התנועות האלה מחוצה לעשירייה הן קשורות אחת לשנייה, אם בכלל?
גם חיבור בינינו, בין עשיריות, הוא גם כן שייך להפצה. ואפילו שאדם יוצא מעצמו כלפי העשירייה שלו זה גם כן איזו מין הפצה. זאת אומרת, "הפצה" זה נקרא עד כמה האדם משתדל לצאת מהגבול שלו.
אבל בעצם כל אחד ואחד מאתנו הגבול שלו זה כל הגבול של אדם הראשון. עד שכל אדם ואדם בחיבור שלו, בהפצה שלו כלפי כל הכלי דאדם הראשון, הוא מתחבר עם כל הכלים וכולל את כולם. וכך כל אחד מרגיש את עצמו שהוא השלם ונמצא בדבקות השלימה עם הבורא. לכן ההפצה זאת לא הפצה, זה פעולות לתקן את עצמו, לרכוש את כל הכלים שנשרו, נפלו ממך בחטא עץ הדעת.
תלמיד: האם יש הבדל באיכות ההפצה בין כך שחבר שפועל כלפי העשירייה, לבין כך שעשירייה פועלת כלפי עשירייה אחרת?
ישנם הבדלים, אנחנו נלמד את זה. ודאי שבכל דבר ודבר יש הבדל בחיבור, באיכות, בקשר, בהעברת אורות נרנח"י והכול, אלף ואחד דברים. חיבורים זה העיקר. כמו שאנחנו לומדים בטבע שלנו הגשמי, יש לך פלוס ומינוס נגיד, אלקטרון, פרוטון, פוזיטרון, ניטרון, כמה כאלה חלקים, אבל מהתרכובת שלהם יש לך כל כך הרבה חומרים ותוצאות מחילוף החומרים וכן הלאה.
הכול תוצאה מהחיבור, אם לא היו תוצאות מהחיבור אז לא היו לך יותר מכמה חלקיקים יסודיים וזהו. אלא בגלל שהבורא משפיע עליהם ומחייב אותם לחיבור, לכן הם כביכול התגברו על הדחייה ההדדית ביניהם, התחברו, והתחילו ליצור, לייצב חומרים שונים. ובתוך חומרים שונים, בגלל שהם שונים המרכיבים האלה, אז מתחיל להיות חילוף חומרים, חילוף כל מיני כוחות, ואז מתוך זה כבר התחילו החיים.
אנחנו צריכים לחשוב עד כמה חיבור בין חלקים מנוגדים, דווקא הוא מביא חיים במדרגה יותר גבוהה. זה דומה למה שאנחנו רוצים בינינו לעשות בטיפול שלנו, בחיבור שלנו, ואז באמונה למעלה מהדעת אנחנו עולים לקומה שהיא למעלה יותר מהאגו שלנו, באמונה למעלה מהדעת, בבינה שלמעלה ממלכות, וכך אנחנו מקבלים דרגת קיום יותר עליונה. וכך כל פעם ופעם מתחברים יותר גבוה, ובצורה יותר מורכבת מוצאים את החיים הרוחניים, בדרגות מנפש לרוח לנשמה וכן הלאה.
שאלה: כשאנחנו יוצאים להפצה עם שיטת החינוך האינטגרלי האנשים באמת הולכים אחרי הסלוגנים שאנחנו מפרסמים. מתי ניתן לחשוף את השורשים, שזה מגיע מחכמת הקבלה ומתי עדיף לשתוק, אפילו שהקהל לויאלי למסרים שלנו?
אני לא יכול להגיד לך את זה, זה אתה שעובד עם הקהל החיצון חייב בכובד ראש להחליט האם לגלות שזה בא מחכמת הקבלה או לא. נגיד אתה אומר לילד "את זה אסור לאכול, זה לא בריא, זה לא כדאי", או ההפך "זה כדאי, תאכל את זה, תעשה את זה", אז זה תלוי, אם הוא ישמע או לא ישמע, בשביל מה להגיד לו יותר או פחות, הכול תלוי במצב.
אני לא יודע איך להגיד את זה, אני לא עובד עם הקהל החיצון, אבל צריכים להתלבש בקהל ולהרגיש מה טוב לקהל. אין לי יותר מה להגיד.
תלמיד: אני כמרצה מרגיש שזה כן אפשרי.
אתה יכול להמשיך לדבר כמה שאתה רוצה, שאתה מרגיש או מבין, וכן ולא, אני לא סומך על מה שאתה מרגיש, מבין וכן הלאה. אם אתה כך אומר אז לא כדאי לך לעשות את זה, אלא תספר רק דברים שטוב להם, תתלבש בהם בלבד, לא איך שאתה חושב אלא איך שהם חושבים בלבד בלי התערבות שלך, ואז יכול להיות שלא תטעה.
שאלה: בקבוצה אנחנו בונים את הצינור הזה, אבל אם לחלק היותר כללי של האנושות אין את הכלים לקבל את האור של הבורא, האם הם יקבלו איזו הבנה חדשה מגילוי האור, או גילויים חדשים מהאור הזה, או שהם יסבלו יותר?
לא, הם לא יקבלו את זה בצורה כזאת, אלא דרכך הם יקבלו. כמו שכותב בעל הסולם בסוף ה"הקדמה לספר הזוהר", ויש לנו עוד על זה כל מיני פסוקים, אנחנו נצטרך לחבר אותם גם לכאן, שאנחנו כצינור. הם לא יכולים בעצמם להתחבר לבורא, הם לא מסוגלים בעצמם להביא המאור המחזיר למוטב, הם הכול יקבלו דרכנו. כמו שילדים קטנים מקבלים מהמורים ואחר כך גדלים, אחר כך הם יהיו כמו כולם. כמו שכתוב "וכולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם".
אבל לא שיש להם קשר, לא שיהיה להם קשר ישיר עם הבורא. כמו שלנו אין קשר ישיר עם הבורא אלא דרך רב"ש, בעל הסולם, ועוד מקובלים שעומדים שם בכל השביל הזה. אנחנו לא מתקשרים ישירות לבורא, יש מדרגות, עולמות, אבל זה לא חשוב הם מעבירים לנו את האור. הם מקשרים את הבורא אלינו ומאתנו אנחנו דרכם מתקשרים לבורא.
ואחר כך רק בגמר התיקון אני לא יודע איך, אבל כולנו מתחילים להתחבר לבורא. זה הבורא שממלא את כל הכלי בכללות, בצורה שלא יהיה הבדל בין קטן לגדול, וכולם נעשים כאחד. אז אנחנו נגיע למצב "ויהיה ה' למלך על כל הארץ", "ה' אחד ושמו אחד". זאת אומרת, כלי כללי אחד ואור בו כאחד. אבל עד אז כולם מקבלים דרך אחרים שקדמו להם.
שאלה: איך ההפצה משפיעה על הבחירה החופשית של האנשים?
ההפצה משפיעה על הבחירה החופשית של האנשים, גם שלנו, וגם למי שאנחנו משפיעים, למי שאנחנו מפיצים. כי אנחנו כשמפיצים אנחנו מחברים אלינו כלים זרים. הכלים הזרים האלה כלפינו הופכים להיות כחלק משלנו, כמו אח"פ שמתחבר לגלגלתא ועיניים.
ואז אנחנו ממשיכים אור מלמעלה דרכנו לאותם הכלים הזרים, ולכן זה משפיע על הופעת האור בכל העולמות. והם בעצמם, נגיד שהם גם כן עושים הפצה, אז גם הם נעשים במשהו גלגלתא עיניים כלפי האח"פ של הכלים הזרים שלהם. וכך כולם בכולם.
שאלה: איך לנהל בצורה אופטימלית את ההפצה שמתאימה לילד שרוצה כרגע לקבל?
אנחנו לא מדברים על ילדים בינתיים, אנחנו מדברים על קהל שנמצא כבר למעלה מגיל הילדות, שזה אנשים שהם עצמאיים. אסור לנו להשפיע על ילדים, ילדים נמצאים תחת הרשות של ההורים שלהם.
אני לא יכול להגיע לילד סתם ולהתחיל להסביר לו, לשכנע אותו, לחנך אותו, זה לא ענייני, אסור. רק ההורים שלו יכולים להשפיע עליו, או מדינה, משרד החינוך. ולכן אסור לנו לעשות הפצה לילדים שהם נמצאים מתחת לגיל, לא יודע איזה בכל מדינה, אבל נגיד מתחת לגיל שמונה עשרה.
תלמיד: "ילד" הכוונה פה לקהל חיצוני, איך מפיצים לאח"פ?
אני לא יודע איך אתה צריך לדעת, אתה צריך ללמוד איך עושים את זה. אתה צריך לדעת איזה חומר מתאים להסביר לו וכן הלאה. ולא לקרוא לו ילד, זה מבלבל.
תלמיד: יש מצב שאנחנו נעשה יותר נזק מתועלת בהפצה כזו?
ודאי שיכולים לעשות נזק, לכן אנחנו צריכים בדיוק לדעת למי אנחנו מפיצים, איזה חומר טוב לו, שהוא יקבל את זה ברצון, בשמחה, ויתכלל ממנו. תלמדו את זה מאנשים שכבר נמצאים בהפצה שנים ויש להם ניסיון.
שאלה: תחת המושג "הפצה" אנחנו מתכוונים בדרך כלל לכתיבת משהו, להיות משתמש פעיל באינטרנט, כי שם יש את כל המידע. מה עם חברים שהם רחוקים בתכונות מהדברים האלו, אנשים שאין להם שום תקשורת עם אנשים אחרים, רופאים, בנאים, כדאי להם ללמוד תחום חדש?
העוסקים ב"הפצה" זה לא נקרא שהם עובדים דרך האינטרנט, יש המון אנשים שהם שחקנים, כותבים או מחברים שירים, סיפורים, מוסיקה, כל מיני דברים, זה גם נקרא "הפצה", הם מכינים את החומר והאחרים מפיצים דרך כלי התקשורת, דרך האינטרנט, ולכן לכולם יש מקום. יש אנשים שלא יודעים אפילו להקליד במקלדת שום דבר, מה לעשות. אני לא יכול לעבוד היום בלי מחשב ובלי מקלדת, איך אפשר? אבל לפני זה כל החיים הייתי בעצם כותב. לכן זה לא צריך לעצור בן אדם שרוצה להפיץ, העיקר זה הרעיון ושאת הרעיון הזה הוא יכתוב באיזו צורה, ואנשים אחרים ייקחו את הרעיון הזה ויעשו ממנו העברה נכונה בהתאמה לקהל.
תלמיד: מנית את האנשים שבכל זאת איכשהו קשורים לקהל נניח שחקנים, אבל אלה שבכלל לא קשורים לאנשים אחרים מה איתם, כל מיני בנאים, אנשים טכניים?
זה לאו דווקא בקשר עם האחרים, יש גם עבודה אחרת. יש אנשים שלא מסוגלים לדבר עם אחרים, אין שום בעיה לכולם יש עבודה ובסך הכול כולם נכללים.
שאלה: איך נוכל להגיע להרגשת נחיצות ההפצה כעשירייה?
אנחנו חייבים לדבר כמו שעכשיו דיברנו על גמר התיקון, על צורת גמר התיקון, על התיקונים, ואז אנחנו נבין שההפצה היא בעצם אותה הפעולה ההכרחית שעל ידה אנחנו מגיעים לחיבור הכלי ולתיקון שלו, שבשביל זה אנחנו קיימים במצב הגרוע ביותר שלנו, הנבזה ביותר שבמציאות.
קריין: חשיבות ההפצה קטעים נבחרים מהמקורות, קטע מספר 1 בעל הסולם.
"הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"."
(בעל הסולם. "הערבות", אות כ')
זאת אומרת להגיע לכלי מחובר כמו שהיה לפני השבירה, ושהאור העליון, הבורא, האור האין סופי ימלא את הכלי הזה ללא שום חיסרון בו.
קריין: קטע מספר 2, בעל הסולם.
"בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות הללו, היא הגרועה שבמציאות, כי ע"כ לא יכלו להתברר לקדושה עד היום, עם כל זה, המה המשלימים, את פרצוף העולם ופרצוף כללות הנשמות, מבחינת הכלים." כי הכלים מתחילים להתברר מהקל לכבד. ולכן כל הכלים שהתבררו בדורות הקודמים היו יחסית כלים קלים לעומתנו. אנחנו הכלים הגרועים ביותר, המגושמים ביותר, האגואיסטים ביותר מכל הדורות, ומי שיבוא אחרינו יהיה עוד יותר, "ואין המלאכה נשלמת, אלא על ידיהם. כי עתה, בשכבר נשלמים הכלים דנה"י, ויש עתה כל הכלים, ראש תוך וסוף בפרצוף, נמשכים עתה, קומות שלימות של האורות, בראש תוך וסוף, לכל הכדאים להם, דהיינו נר"ן שלמים. ולפיכך, רק עם השתלמותן, של הנשמות, הנמוכות הללו, יכולים האורות העליונים, להתגלות, ולא מקודם לכן."
(בעל הסולם. "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ג)
בעל הסולם אומר ש"בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות הללו, היא הגרועה שבמציאות" מכל הדורות בינתיים, אבל אנחנו צריכים לחשוב על התיקונים שלנו, שבזה שאנחנו מתקנים את עצמנו אנחנו מתקנים גם את מה שהדורות הקודמים לא גמרו לתקן, זה הכול הועבר אלינו. ולכן מדור לדור הנשמות הן יותר ויותר גרועות והתיקונים הם יותר ויותר קשים, אבל דווקא זכותם היא שהם מתקנים ואז מעוררים אורות גדולים יותר ברוחניות, בעולם העליון. כמה שהנה"י יותר גדול כך גם האורות נר"ן הם יותר גדולים.
קריין: קטע מספר 3 בעל הסולם.
"גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול, הוא תנאי מוקדם ומחויב לבוא בטרם הגאולה השלמה."
(בעל הסולם. "שופר של משיח")
שוב.
"גילוי חכמת הנסתר בהמון גדול," זאת אומרת חכמת הקבלה חייבת להתגלות לכל האנושות "והוא תנאי מוקדם ומחויב לבוא בטרם גאולה השלמה." שבלי זה לא יכול להיות גמר תיקון, ש"כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם".
(בעל הסולם. "שופר של משיח")
הלאה.
קריין: קטע מספר 4 בעל הסולם.
"הפצת החכמה בהמון מכונה שופר, דוגמת השופר שקולו הולך עד למרחק המרובה, כן יתפשט הד החכמה בכל העולם."
(בעל הסולם. "שופר של משיח")
זאת אומרת חובה שזה יקרה, התפשטות חכמת הקבלה לכולם.
קריין: קטע מספר 5. בעל הסולם.
"להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה, והבן היטב. וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה."
(בעל הסולם. הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ה')
זה כלפי חובת ההפצה.
שאלה: כשאנחנו עושים פעולה כללית, קבוצתית, אז קורה שכל הקבוצה מתאחדת יותר. מה המנגנון הרוחני שנמצא בבסיס של זה?
זה שאנחנו מכניסים את כל הקבוצה באיזו פעולה, פעולת הפצה, בגשמיות אפילו, ודאי שבזה אנחנו עושים תיקון גדול. כי כולנו מתעסקים במטרה אחת, מחוברים אליה, מחוברים בינינו, המטרה הזאת מכוונת בסופו של דבר לבורא, ואז אנחנו מושכים אותו כשותף, ככוח עוזר, ככוח המילוי שבינינו. לכן פעולת ההפצה מחברת בינינו מאוד. זה כמו שאנחנו לומדים מהחיים שלנו, שאם אנחנו מתעסקים אפילו בגשמיות באיזה דבר אחד, זה מאוד מחבר אותנו ומקרב בינינו.
תלמיד: גם אם אנחנו הדור הגרוע ביותר, כמו שאומר בעל הסולם בקטע, אם אנחנו מפיצים האם זה עוזר לנו בתיקון שלנו, בהתקדמות שלנו, העובדה שאנחנו מפיצים?
ודאי שזה עוזר. אנחנו יותר בעוצמה, גם בעוצמה רעה וגם בעוצמה טובה. אנחנו נמצאים בכלים, בעוצמת הכלים הכי גדולים מכל הדורות כי הם כולם תלויים בנו, ובכמה שאנחנו, למרות הקושי, ההפרעות והכול, רוצים להתחבר, להפיץ, להתקדם, בזה אנחנו משפיעים על כולם. כל האחוריים של כל הכלים שהיו פעם בתיקונים ולא הצליחו הם נופלים והם כולם נמצאים אצלנו, ולכן האחוריים שלנו הם הכי גדולים, כלים דקבלה שלנו הם יותר גדולים. ובדור הבא הם יהיו עוד יותר גדולים, במה שלא נוכל היום לתקן גם יהיה להם. לכן אנחנו צריכים להיות אחראים על כל העולם בסופו של דבר. לכן כדאי לנו, אנחנו לא יכולים לברוח מזה, כדאי לנו בכל זאת לחשוב איך אנחנו מתחברים בינינו, מתחברים לעולם, ומתקנים את עצמנו ואת כל העולם.
שאלה: האם הפצה זה לקרב את הבורא לאיזו חברה? איך לעשות את זה בשביל להביא אור לאומות העולם?
ההפצה מיועדת לקשור את הכלים ביניהם, ובמידה הזאת שהיא קושרת את הנבראים לבורא, הנבראים מקבלים מלמעלה אור של תיקון, אור של חיבור, אור של מילוי, וכך הם מתחילים להיות יותר מבינים, מרגישים, מקושרים, ומתוך זה גם יותר פעילים על כלים יותר תחתונים מהם. זה בעצם התיקון, כך הוא מתרחש.
שאלה: עד איזה עומק של ידיעה צריכה להתגלות חכמת הקבלה להמונים לפני התיקון הסופי?
כשכולנו מתחברים יחד, זה לא חשוב איזה כלי קטן או גדול, כמו שכתוב, "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם", הבורא מתגלה כבר בכלי השלם, "וכולם ידעו", וידיעת הבורא, אור החכמה ימלא את כולם.
שאלה: במה ואיך הפצת חכמת הקבלה עוזרת לנו להבין יותר טוב מה שאנחנו לומדים ולהתפתח?
ידיעת חכמת הקבלה מסבירה לנו באיזו מערכת אנחנו נמצאים. על ידי מה מתוך המערכת הזאת אנחנו יכולים לזרז את ההתפתחות שלנו. כמו שאתה נמצא באיזו דרך ואתה לא יודע את מפת הדרך, אתה לא יודע איך לנהוג בכלי רכב שאתה נמצא, ואז אתה עלול לגרום לצרות. מה שאין כן, כשאתה יודע מה המבנה של הנשמה שלך, איך הנשמה שלך קשורה לכל המערכת הכללית שנקראת "הנשמה הכללית", ואיך אתה יכול מתוך הנשמה שלך לנהל את הנשמה הכללית, להצטרף לכל הכלי הגדול ככוח המועיל לטובת הכלי ולטובתך הפרטית. אז ממש חכמת הקבלה הופכת להיות להכרחית לידיעה ולמימוש של כל אחד ואחד.
שאלה: איך אנחנו יודעים שאנחנו מפצים נכון?
אם אנחנו משתתפים בכל מערך ההפצה של בני ברוך שמבוסס על מה שמוסרים לנו מקובלים מבעלי הזוהר וכל המקובלים עד הרב"ש, ואנחנו לומדים את זה מהמקורות, אז אפילו שאנחנו עושים משהו לא טוב, הבורא מתקן ועושה תיקון עלינו וכך אנחנו נתקדם נכון. זה נקרא "ה' יגמור בעדי"1. הבורא יגמור בעדי.
שאלה: אתה מהווה דוגמה בולטת של האופן שבו אתה מפתח את השיטה ומתאים אותה לדור ולצרכים החדשים. איך אפשר לפתח את השיטה בלי לאבד מהאותנטיות שלה?
כל הזמן להיות קשור למקורות. כל מה שאתה אומר, אתה אומר בזה שקודם כל אתה קורא את המקורות, מתרגם אותם, מסביר אותם ועוד מוסיף מעצמך אבל רק כדי להבין את המקור. אנחנו לא צריכים שום דבר חוץ מזה.
שאלה: מה התיקון שלי? אני צינור מעבר לאור העליון או שאני אראה את העולם מתוקן, איפה אני מודד את התקדמות בתיקון?
התיקון שלך הוא להצטרף לעשירייה ולדאוג שאם אתה נפרד מהם אתה מיד עושה חור בסירה הכוללת. אז אתה צריך כל הזמן לדאוג לאיחוד של כל הכלי, לעשירייה קודם כל, כדי לא לייצר את החור בדופן הסירה.
תלמיד: לגבי הפצה, יש לי מה למדוד שם כלפי התיקון שלי?
כמה שאתה מסוגל למסור את ידיעת ההפצה, נחיצות ההפצה, מטרת ההפצה לחברים ודרך זה להשפיע לזולת, זה טוב. אין יותר.
שאלה: איך אנחנו הופכים חיסרון גשמי לחיסרון לבורא, חיסרון לרוחניות?
אם אתה לא תעשה את זה בעצמך אז יבואו צרות גדולות וכאלו שאתה לא תוכל להשפיע על הגשמיות שלך בכלום ותצטרך להבין שהכול תלוי ברוחניות.
שאלה: אז אנחנו צריכים ביחד, בעשירייה לברר את החיסרון ולראות מה חסר באמת או שיותר פשוט רק לבקש חיבור?
לא. אתם צריכים גם לבקש חיבור, שהחיבור יהיה למען התיקון של הכלי הכללי. אנחנו יותר ויותר מתקרבים להכרחיות לדאוג לכלי של כל האנושות.
תלמיד: אז החסרונות של האנושות, כמו עבודה, חיים טובים, ביטחון, אנחנו לוקחים את כל הדברים האלה ועל ידיהם אנחנו קושרים אותם איתנו בעשירייה?
לא. אני יכול כך להפיץ לאנושות ידיעת נחיצות התיקון, אחרת לא יהיה להם לא לאכול ולא לשתות ולא תרופות ולא לבוש ולא כלום. אני יכול את זה לעשות, אבל בעצם לא בשביל זה אני קיים. אני קיים כדי להסביר להם שבחיבור ביניהם הם מגיעים למילוי של כל החסרונות.
תלמיד: האם אנחנו יכולים לחזור להפצה פיזית? רובנו מחוסנים.
מה זה מחוסנים?
תלמיד: רוב העם מחוסן.
מה זה שייך לרוחניות?
תלמיד: בגלל הקורונה אנחנו הגענו למצב של לימוד וירטואלי והפסקנו עם ההפצה הפיזית. האם היום אפשר לחזור להפצה פיזית? פעם היינו מחלקים את העיתונים של בני ברוך. היינו עושים הפצה.
בדרך כלל היום אין צורך בהפצה פיזית כי הכול מתחיל ונגמר בהפצה ווירטואלית. אנחנו צריכים ללכת איפה שהקהל נמצא.
שאלה: אני פעם שמעתי ממך שכל מי שלומד קבלה בסופו של דבר יצטרך ללמד את כל העולם. למה התכוונת, ללמד להיות מרצה או בכל מיני דרכים אחרות?
קודם כל זה לא אני אומר, כך אנחנו רואים מהכתבים שקוראים עכשיו. ללמד זה נקרא להשתתף בהפצה לכל העולם כי זה כל הכלי שלנו הכללי של אדם הראשון. כשאנחנו מביאים את הכלי הזה כולו לתיקון זה נקרא גמר התיקון. והבורא משתוקק דווקא להגיע למטרה הזאת, למצב הזה, אז אנחנו צריכים בזה כמה שיותר להשתתף.
שאלה: בשנה שעברה בשיעור "ההקדמה לספר הזוהר" הבנתי ממה שאמרת שהקשר או הפצה של ישראל לאומות העולם תהיה דרך חסידי אומות העולם. האם הבנתי נכון? ומי אלה חסידי אומות העולם בעולם שלנו?
אני לא יודע מה אתה אומר. תמצא לי בבקשה בארכיון את הקטע שאני אומר את זה ואוכל להסביר לך אם הבנת את זה נכון או לא. אני לא מבין את הדברים האלה. יש לך קשר עם חסידי אומות העולם?
תלמיד: אני לא יודע מי הם.
חסידי אומות העולם זו דרגה רוחנית. זו דרגה רוחנית שדרך הדרגה הזאת ודאי שאפשר להשפיע הרבה, אבל בינתיים אין לנו קשר אליהם ונגיע לזה בדרך ההתעלות שלנו, התיקונים שלנו. זה לא אנשים.
שאלה: אני רוצה להתייחס לקטע 5 של בעל הסולם שקראנו. הוא אומר "להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקנו". האם אנחנו ראויים כבר להפיץ את חכמת הקבלה או שעדיין לא?
להפיץ את חכמת הקבלה אנחנו כן ראויים ועל זה כותבים לנו כל המקובלים מימי האר"י עד היום. האם אנחנו ראויים למשיח צדקנו? ודאי שעוד לא. כי כדי שיבוא האור העליון שנקרא "משיח", שמושך אותנו מהדרגה שלנו לדרגת גמר התיקון, אנחנו צריכים קודם לפרסם את חכמת הקבלה לכולם.
תלמיד: אני תמיד נמצא בפליאה גדולה מאוד, איך לפני חמש עשרה, עשרים שנה היו כחמישים עד מאה איש, ועכשיו אני רואה שיש מיליונים. מה הסיבה לתפוצה כזאת גדולה בשנים האחרונות?
צרות. הרגשת החיסרון בכל בני האדם מביאה אותם להבנה שמה שיכול לעזור להם זה רק איזה כוח למעלה מהטבע. שבתוך האדם, שבתוך האנושות אין שום דבר חוץ מכוח הרסני.
תלמיד: אבל בעל הסולם, הרב"ש, ועוד מקובלים ניסו להפיץ את חוכמת הקבלה וגם אתה עכשיו.
אז מה, הם ניסו ואנחנו יכולים.
תלמיד: אנחנו יכולים?
כן, ככה זה בכל דור ודור. הדור הבא תמיד יותר חכם, יותר יודע, יותר מבין. אני לא מפחד להגיד שאני אוכל לעשות יותר מבעל הסולם, למרות שאני לא מגיע לקרסוליו.
אבל מפני שאני דווקא נמצא, לפי ההיררכיה של הדורות, בדור הבא אחריו, אני אוכל להיות יותר גבוה ממנו. זה לא תלוי בי, זה תלוי במבנה הכללי.
תלמיד: אני רואה את הפרגון של הבריאה כלפינו, כלפי בני ברוך, זה פשוט מדהים. יש פרגון מהבריאה אלינו?
רק להמשיך בסבלנות ותכנס קצת יותר להפצה.
תלמיד: האם שאלה של חבר בזמן השיעור זה גם הפצה?
לא. שאלה זה כלום. הפצה זה נקרא שהוא לוקח כלים גדולים, חיצוניים ומשתדל לקשור אותם לשיטת תיקון העולם.
שאלה: דיברנו על כך שהקשר עם עשיריות אחרות עוזר לכוח ההפצה שלנו. אתמול היו לנו בירורים בעשירייה, מה לעשות אם חלק מהחברים מתנגדים לחלוטין אפילו לפגישה אחת עם עשיריות ממקום אחר. המתנגדים טוענים שאנחנו צריכים להישאר רק בעשירייה שלנו ולברר ולא מעבר לזה. איך לעבוד נכון במצב הזה?
אני חושב שהעשירייה צריכה להחליט כולה האם כדאי לה להתחבר ליתר העשיריות או לא. יכול להיות שהיא עדיין נמצאת במצב שמרגישה לא בטוחה שזה יכול לקדם אותה ולכן צריכים ללכת לפי איך שהם מחליטים בינתיים. זה מה שאני חושב.
קריין: קטע 6. כותב בעל הסולם.
"ומי עוד כמוני עצמי יודע, שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואין צריך לומר להבינם על שורשם, ולמה עשה ה' לי ככה? אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון העומד על סף הגאולה השלימה, ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שהוא סוד גילוי נסתרות, כמבואר."
(בעל הסולם. "שופר של משיח")
זאת אומרת שזה לא בגלל שהוא בעצמו מיוחד, למרות שהוא וודאי נשמה מיוחדת, אבל כל הייחודיות שלו שיכולה להיות כל כך בולטת בהשגה, בהבנה, ובעיקר בהעברה של ההשגה שלו אלינו, כמו שאנחנו קוראים את זה מהמכתבים שלו, כל זה היה מפני שהוא קבל בתוך הרצון שלו גם נטייה להפצה. שכדי להפיץ לאחרים, מתוך החיסרון להפצה לאחרים, הוא היה מגיע ליתר מחקר ויכולת לקלוט הכול מהבורא.
מי שעוסק בהפצה פותח את הכלים שלו הרבה יותר על חשבון הזולת שרוצה להפיץ להם, ואז הבורא יכול לתת לו יותר הבנה, הרגשה, הכרה במערכת הכללית, והאדם הזה מרוויח הרבה. זה נקרא "מכל תלמידי השכלתי"2, שכמה שיש לאדם יותר אנשים שהוא מעביר להם, בהתאם לזה הוא בעצמו מקבל מהבורא. כי הוא לא עושה את זה לעצמו, כי אם הוא רוצה לדעת ולהבין בעצמו, להשיג, זה אותו כוח אגואיסטי. כוח אלטרואיסטי זה רק כוח שנובע מזה שדורשים ממנו, ועל ידי הדרישה מהאחרים הוא פועל לבורא, אז זה כוח ההשפעה שמעלה לבורא והבורא כן ממלא לו את הכלים האלו.
לכן ככל שתהיו יותר בהפצה תגלו את הכלים שהבורא יהיה חייב למלא אותם, ואז תראו כמה שדווקא על ידי ההפצה אתם תתקדמו. כי אתם לא סתומים, אתם אחריכם פותחים צינור לאחרים, שזו הצורה הרוחנית של ההתקדמות.
שאלה: דיברת לפני כן על העובדה שאנחנו הדור הכי גרוע מכולם ושאנחנו דור המשיח. איך אפשר לנצל את זה במקסימום כדי לעשות הפצה נכונה בעשירייה שלנו?
איך העובדה שאנחנו הדור הגרוע מכולם עוזרת לנו להפיץ, ואיך נוכל להפיק את המקסימום מזה?
זה כתוב בהרבה מקורות, שככל שהעביות יותר גדולה אז ככל שיכולים להתחבר למעלה מהעביות כך משיגים זכות יותר גדולה, ואז האור העליון מתלבש בחלק הזך של הכלי, מפני שיש לו את החלק העב של הכלי שעליו ישנו צמצום.
ולכן אין בעיה שאנחנו עבים, גרועים, אלא השאלה היא עד כמה למעלה מזה אנחנו רוצים לעלות ולבנות את עצמנו בצורה הפוכה.
שאלה: לאיזו דרגה רוחנית של הבנה אנחנו צריכים להגיע כדי להתעסק בהפצה?
אין לזה שום מניעה, כל אחד יכול להתחיל אפילו עכשיו, לא חשוב באיזו צורה הוא נמצא, אם הוא רק מסדר את עצמו נכון לכתוב מה שהוא חושב שטוב למי שהוא מפיץ, ונותן לבדיקה את מה שהוא הולך להפיץ לאנשים שהם כבר מנוסים, בעלי ניסיון.
שאלה: מה זה אומר שהדור האחרון נמצא על מפתן או כניסה לגאולה שלמה?
שאנחנו נמצאים ממש במעבר מהרגשת העולם הזה להרגשת העולם הרוחני, הנצחי, השלם. שאנחנו צריכים לעשות רק צעד אחד קדימה וכל האנושות כולם, מי שעוד נשאר ברשימות המקולקלות של הכלי דאדם הראשון השבור, כולם יכולים לעבור את התיקון הזה ולהיכנס להרגשת העולם העליון, ובזה לסיים את ההתפתחות הרוחנית שלהם, ולהגיע לדרגה הרוחנית הכללית.
ומשם יש לנו עוד כל מיני שינויי מצבים יותר ויותר גדולים, אבל הם כבר לא יגיעו על ידי התיקונים שאנחנו מבינים ולומדים כאן.
שאלה: איך להעביר באופן נכון "רוחניות" במושגים גשמיים?
את זה אני לא יכול ללמד אותך כאן, זה יש לנו רשת הפצה, ויגידו לך אחר כך למי לפנות, לאן לפנות. זו הפצה שעובדת עם ווידאו, בכתיבה, בשירים, בריקודים, הרבה מאד אנשים עוסקים בזה. תצטרפו לזה ותצליחו, באמת תצליחו, תרוויחו. יש שם גם צוות גדול שעוסק בתרגומים.
קריין: אפשר לכתוב קודם כל למייל שלנו ל boardworldkli@gmail.com, כולם מכירים את המייל הזה. שם ינווטו אתכם למקום הרלוונטי, לכל שפה, לכל תחום, בכל עניין.
בקבוצת ההפצה נמצאים גם מתרגמים, כותבים, צלמים, מהכול, שם כל הצוות המובחר שלנו, מי שנמצא בצוות הזה הוא באמת נמצא בליגה עליונה, ממליץ לכולם לנסות להיכנס לשם.
שאלה: אז האם מזמן המפץ הגדול, כשהבורא שבר את כל המציאות הזאת לחלקים קטנים, הופיעה נחיצות בהפצה? ועכשיו נניח שאנחנו אלפי אנשים שהבורא הדליק את המנורות שלנו, הדליק בנו את הרצון אליו, וכל עוד לא נעביר הרצון הזה ליתר אלפי אנשים, שום דבר לא יקרה? או שהבורא יכול להדליק את הנורות האלה באופן אוטומטי גם בלי הפצה?
אנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו מסוגלים לעשות, כמה שאפשר. מה שיקרה אחרי זה אני לא יודע, על זה כתוב "ה' יגמור בעדי". אני צריך לעשות מה שמוטל עלי, אם אני צריך להשפיע לכם אני משפיע, אם לפרסם אני מפרסם, לדבר אני מדבר, אם היה אפשר לרקוד הייתי רוקד, אם לשיר הייתי שר, כל אחד בכמה שהוא מסוגל, רק לעורר את ליבם של האחרים, החלקים של הכלי השבור, שיתקרבו לתיקון.
שאלה: לחבר את אותם חלקים שנשברו במפץ הגדול?
כן, על ידי זה שאנחנו מקרבים בני אדם זה אל זה, על ידי זה כל החומר מצטרף ומתחבר ומגיע שוב להיות כגוף אחד, אנחנו עוד נראה את הדברים האלה, איך זה קיים ברוחניות וגם בגשמיות.
שאלה: ואז כשאנחנו מחברים באמצעות הפצה, באמצעות הבורא, את הכול לגוף אחד, זה מתחבר למה שהיה לפני השבירה, הכול יעלה ויגיע לדרגה חדשה?
ודאי, העולם הזה עולה לדרגת העולם העליון, כך כתוב.
קריין: 7, כותב בעל הסולם.
"שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות [...] ועיין במאמרי רשב"י, שלדרך הזה מכנה נתינת רשות. וזהו שהעניק לי ה' במידה שלימה, אשר מקובל אצלינו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, על דרך שאמרו ז"ל "ראוי היה שמואל הקטן וכו' אלא שאין דורו זכאי לכך", ועל כן אמרתי שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסיבת הדור שלי.
(בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")
כשהדור כבר הגיע להיות דור של גמר התיקון, לדור האחרון, לכן הוא קיבל כל כך הרבה אפשרויות לפרסם, להסביר לנו, ואנחנו קיבלנו את זה, מפני שכך התגלגלו הדורות.
שאלה: מה הם המקורות העיקריים וחומרי הלימוד שכל קבוצה צריכה שיהיו מתורגמים לשפה שלה?
אותם המקורות. כל קבוצה חייבת לדאוג שיהיה לה תרגום של כל חומר מקורי, שגם כל השיעורים שלנו מתורגמים לשפה שלה ושהכל יהיה מסודר באינטרנט שלה ושהיא תפרסם את כול החומר בשפה שלה בכל המציאות, לכל העולם. נגיד בשפה הבולגרית, לפרסם לכל העולם.
איפה שיש אנשים שקוראים בולגרית, שומעים בולגרית, שזה יגיע אליהם ושישתדלו להתכלל מזה, זו חובה לעשות כך בכל שפה ושפה. במיוחד בשפה הבולגרית, שהמקור שלה מהשפות הסלביות, וזה ממש טוב שמשם גם הגיעה חכמת הקבלה למחצית העולם הזה שמדבר בשפות סלביות. אז תצליחו, בולגרים.
שאלה: מה הסיבה שכל מה שלא היה מתוקן בדורות הקודמים עובר אלינו והופך את הכול למאוד קשה?
זה ככה כי העביות היא מיתקנת מקל לכבד בכל הכלי הכללי ולכן כל מה שהדורות הקודמים לא תיקנו זה נשאר לדורות הבאים, וככה זה, מה שנקרא "כל דור ודורשיו,". לכן אנחנו צריכים להשתדל לתקן את הכול, לא להשאיר את זה לדור הבא, שאנחנו נהיה דור האחרון ממש.
שאלה: כשאנחנו יוצאים מהשיעור וכל אחד פונה לענייניו, איך אנחנו יכולים לשמור על החשיבות של ההפצה במהלך היום כמו שיש לך, או לבעל הסולם?
לי היום זה כבר לא בעיה, אני כבר בגיל שאין לי במה לעסוק אלא להכין את עצמינו משיעור לשיעור ולכל מיני שיחות ותוכניות שאני מצטלם אליהן, אני כבר לא עובד באיזו עבודה. אבל אתם צריכים להשתדל לכך שבמשך כל החיים שלכם אתם תחשבו בכל זאת איך אתם ממשיכים את חכמת הקבלה לכל העולם, כמה שאפשר בכל מקום ומקום.
ורק תבינו שאפילו אם לא תעשו פעולה פיזית, אבל הרצון שלכם הוא פועל בעצמו ואתם על ידי שתרצו שזה יקרה, אתם גורמים בזה לשינויים גדולים בכלי הכללי ובזה מעוררים את הבורא שהוא יבצע את הפעולה, מה שנקרא "ה' יגמור בעדי", אני מתחיל את הרצון והבורא מממש אותו.
שאלה: האם להעלות את החשיבות בינינו או לעסוק בזה בצניעות, בדוגמה טובה?
זה תלוי בסגנון ההפצה שאתם רואים לנכון לעשות, באיזו שפה, לאיזה קהל, לגלות יותר, פחות, באיזה סגנון, מה בדיוק, אני לא יודע. צריכים להיות בזה ממש מומחים, להתייעץ, בזה אתם צריכים להשתדל להתקשר עם כולם, לראות, לשמוע, לשאול, לייעץ, כי דווקא בזה אתם עושים פעולת ההפצה, בתוכנו קודם כל, וזה מאוד חשוב.
קריין: 8, כותב בעל הסולם.
"סודות אלו, לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבה, מצווה גדולה לגלותם (פסחים קי"ט). ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו הרבה מאוד. כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דווקא, תלוי דבר ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן."
(בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ל')
שוב.
"סודות אלו, לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבה, מצווה גדולה לגלותם (פסחים קי"ט)." זאת אומרת אין לנו שום הגבלה אלא רק דבר אחד, כמו שכתוב, "חנוך לנער על פי דרכו", שאתה לא יכול להגיד לילד משהו שהוא לא יבין או שזה יכול לגרום לו נזק, אבל אם אתה בטוח שאתה מועיל לו בזה שאתה מספר לו אז אין לך שום הגבלה, תספר. אנחנו נמצאים בדור כזה שאין הגבלה מלמעלה, את כל ההגבלות אנחנו צריכים לעשות כדי למלא נכון את הדור שנמצא תחתינו בצורה נכונה ושלמה. "ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו הרבה מאוד. כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דווקא, תלוי דבר ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן."
קריין: 9, הבעל שם טוב.
"שאלתי את פי משיח, אימת קאתי מר [מתי יבוא אדוני], והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה, מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה."
(הבעש"ט. "כתר שם טוב")
מילים מאוד מאוד יפות. שוב.
קריין: שוב 9 , הבעל שם טוב.
"שאלתי את פי משיח, אימת קאתי מר [מתי יבוא אדוני]," משיח זה כוח העליון, האור העליון שהוא בעצם פותח את עצמו לשפע לכל האור שבא ומתקן וממלא את כל הכלי של הנשמה הכללית. "והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה, מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה."
(הבעש"ט. "כתר שם טוב")
זאת אומרת, הכול תלוי אך ורק בהפצת חכמת הקבלה ושבזה יבוא העולם לתיקון.
קריין: 10, הרב קוק.
"השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים," בדורות הקודמים, "מחויבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם." לכלל העם, היום. מה שאי אפשר היה בעבר, היום זה כבר פתוח. "ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית, צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות."
(הראי"ה קוק. "עקבי הצאן")
קריין: 11, בעל הסולם.
"אומר אני: שהמצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבוא ל"לשמה", היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל ברייה בעולם הצריכה ישועה והטבה."
(בעל הסולם. "מצווה אחת")
שאלה: אמרת שבסופו של דבר כתוצאה מההפצה אנחנו מחברים כלים שהבורא יצטרך למלא. מה זה אומר שהוא ימלא את הכלים האלה?
אנחנו בפעולת ההפצה מחברים לעצמנו כלים נוספים, רצונות נוספים, אנחנו לא מבינים איך זה קורה כי זה לא חיבור פיזי שמתרחש באוויר העולם, מולנו, אבל אם היינו רואים איזה רצונות, איזה חלקי כלים, חלקי נשמה אנחנו כאילו מזיזים ומצרפים זה לזה, היינו נדהמים מהפעולות שלנו, אבל טוב שזה נסתר, כי אחרת לא היינו יכולים להתגבר על הרצון האגואיסטי שלנו ולעבור לעל מנת להשפיע.
לכן כל העבודה שלנו היא עבודה בנסתר, באמונת חכמים, כמו שהם אומרים כך אנחנו צריכים לבצע, מה שהם אומרים אני פשוט מקיים, למה? ככה, כי הם אומרים שזה טוב, טוב לתיקון הנשמה. אנחנו יכולים אפילו להסביר זאת לאנשים זרים, לא לאלו המשתוקקים לעל מנת להשפיע, לאמונה למעלה מהדעת, אלא לאנשים שרוצים לעסוק בעל מנת לקבל, שיש להם רצון להיטיב לנשמה שלהם בפעולות גשמיות, גם להם אנחנו יכולים להסביר שכדאי להיות מחוברים יותר, להפיץ יותר את שיטת החיבור, כי מובן גם בצורה גשמית, אגואיסטית שזה יכול להיות לטובתנו. לכן כדאי לנו לעשות את זה.
תלמיד: אם הבנתי אותך נכון אנחנו צריכים להתכלל בהם ולעשות להם טוב, כלומר שיהיה להם טוב מהקשר איתנו. אז הקטע הזה שיהיה להם טוב כתוצאה מהקשר איתנו זה קריטריון לאפקטיביות?
לא, אני לא יכול להגיד שעל ידי זה שאני עובד בהפצה אני אחר כך בודק האם לכלים האלו שקיבלו ממני השפעה נעשה טוב יותר לפי המידות שלהם, אני לא יכול להגיד. יכול להיות שעל ידי זה שהם נכנסו לפעולת תיקון נעשה להם יותר גרוע כי "מוסיף דעת מוסיף מכאוב". כמו אצלנו, אנשים שנכנסים לחכמת הקבלה מה בעצם נעשה בהם? הם מרגישים אחרי כמה זמן שהחיים שלהם נעשים יותר שחורים, הם לא מקבלים איזה גילוי, אור, בורא, עולם הבא, מה שהם חשבו, שהכול ייפתח בפניהם. אלא "מוסיף דעת מוסיף מכאוב". וכול זה כדי שהם ילכו ויתגברו על זה.
לכן יש כאן שני דברים, אם אנחנו מפיצים לבעלי עבודה, לאנשים האלה הראויים ללימוד חכמת הקבלה, אז ודאי ההתקדמות שלהם, כמו שאתם יכולים לראות על עצמכם, אתם מיום ליום לא מרגישים שאתם ממש מתקדמים לרוחניות, אלא בינתיים נמצאים בהכבדת הלב, בינתיים אתם יותר ויותר מרגישים שהאגו שלכם שולט עליכם, פרעה שולט ואתם עדיין לא יכולים לברוח ממצרים, הלוואי שזה ילחץ עליכם עד כדי כך. אבל יש כאן תהליך, כי אם זה ילחץ עליכם בצורה כמו עכשיו, אתם עלולים להישאר במצרים, עוד לא גיבשתם בתוככם את כוח היציאה, נחיצות היציאה, נחיצות להפצה, להשפעה, לחיבור, לכן כול דבר בזמנו.
תלמיד: אתה אומר שאנחנו לא רואים שאנחנו מתקדמים, אבל אנחנו בעצם כן רואים שאנחנו מתקדמים, ותודה גדולה לך עבור זה. אנחנו רואים שבאמת הכול תלוי בעשירייה, כל היבטי החיים נמצאים בתוכה. איך אפשר להעביר את זה לקהל החיצון? אנחנו אומרים שצריך להגיד להם על החיבור, אבל מה זה אומר? אצלנו אלה דברים קונקרטיים חיבור בעשירייה.
לקהל העולמי אין עשיריות, אנחנו לא מסבירים להם את זה ולא מחייבים. התחברות לעשיריות חייבת להיות רק לעובדי ה', לאלו שיש התחייבות להיות ראש הנשמה, חג"ת של הכלי, אבל לא לאלו שנמצאים בנה"י. לאלו שנמצאים בנה"י יש רק את הרצון שלהם, והם עם הרצונות שלהם רק מבקשים, דוחפים את הכלים של חג"ת לעלות למעלה לחב"ד, ועל ידי זה אנחנו כך עולים למעלה כדי להשפיע אליהם מלמעלה למטה. זה מה שבעל הסולם מסביר לנו ב"הקדמה לספר הזוהר", עוד נלמד את זה גם בתע"ס.
תלמיד: אז מה זה החיבור הזה שאנחנו מוסרים להם?
לא, אנחנו לא מביאים להם את שיטת החיבור, בינתיים אנחנו רק מביאים להם הבנה על המערכת הכללית, שכולנו צריכים להיות יותר מקושרים בינינו בהבנה, בהכרה, במטרה הדדית, ולפי זה האור העליון ישפיע אלינו דרך ההתאמה שלנו ברצונות לקבל שלנו, היותר קרובים זה לזה עם האור העליון, שנהיה קצת יותר אחד והאור העליון אחד, אז הוא ישפיע אלינו. זה מה שאנחנו צריכים.
תלמיד: אם הבנתי אותך נכון, הם פשוט צריכים לחשוב על כל שאר האנשים, וזה יביא אותנו לחיים יותר טובים. אפשר לומר כך?
ודאי שחיבור בכל מקום מביא השפעת מאור יותר גדולה. כן.
תלמיד: פשוט ייצרת כל כך הרבה חומר במהלך השנים האלה, את שיטת החינוך האינטגראלי וההשכלה, אבל בעצם אנחנו לא משתמשים בכל זה עכשיו במידה מלאה. וישנה שיטה שלמה לחינוך ההמון.
כן. אני אפילו לא יודע אם תשתמשו בזה, אני חושב שיהיו לנו כלים יותר חדשים, יותר קצרים, גישה יותר מרוכזת וקצרה לקהל הרחב. כי זה נעשה על ידי ההתקדמות של כל העולם. כוחות הטבע השליליים יתגברו, האנשים יהיו יותר חכמים, הם יבינו יותר, ירגישו יותר ולא יצטרכו לסבול בצורה מכאנית, הסבל שלהם יהיה יותר מהותי, יותר ענייני ויותר רוחני. לכן הגישה תהיה יותר עניינית וקצרה. אני לא מסתכל על מה שהיה ועל מה שעשינו, אני גם לא מזלזל בכך שהשקעתי כל כך הרבה כוחות, אבל נתקדם, נתקדם ונייצב יותר ויותר חומר חדש.
תלמיד: פשוט קודם נראה היה שאנחנו לומדים איתך בשיעורי בוקר ומייצרים, בונים בינינו איזה כוח בעשיריות ואחר כך נהפוך את כל העולם לעשיריות, הם מתחברים ואנחנו מעבירים להם את הכוח שמקבלים ממך. איך אתה עכשיו רואה את התמונה הזאת?
אני חושב בצורה יותר ריאלית וקרובה אלינו. בזמן הקרוב יתגברו יותר ויותר כוחות שליליים בעולם, זה כך תמיד לקראת הגאולה, כמו עשר מכות מצרים, יהיו בעיות גדולות בעולם וכול זה בגלל חוסר הקשר, האגו המוגבר שיתגלה בין האנשים. אומות העולם לא ירצו ולא יוכלו להתחבר, הן יהיו במאבק בין זו לזו וזו לזו, והכול בגלל האגו הבזוי שלהן, סתם בטיפשות, כל אחד ירצה להראות שהוא יותר חזק, יותר גבוה, גדול. כמו שאנחנו עכשיו רואים, תראו מה קורה באמריקה, ברוסיה, בטורקיה, בסין, באירופה, כולן, תראו מה קורה ביניהן וכך יהיה יותר ויותר.
וכשאנחנו מסתכלים על זה, נראה לנו איך זה יכול להיות, הם מבינים שהם לא יכולים להשיג שום דבר חוץ מהרס עצמי, כי ללא מלחמה אי אפשר לנצח, ואם תהיה מלחמה נניח, אין אף אחד שינצח, אז מה קורה? אנחנו לא מבינים שכוח האגו מלמעלה, אם אנחנו לא מתקנים, לא מנטרלים אותו, אז בסופו של דבר הוא בא, שולט ומעורר בנו את "מלחמות המשיח" מה שנקרא. וכתוב עליהן בצורה כל כך קשה שלא כדאי לנו להתקרב לזה. אנחנו רואים שזה מה קורה. לכן אני אומר, ההפצה הופכת להיות הנשק העיקרי שלנו נגד כל הכוחות הרעים, זה כנגד זה. אנחנו חייבים להשתדל להפיץ בכל הכוחות את חכמת הקבלה, את הידיעות האלה, אפילו לא כל כך חשוב באיזו צורה, ולא חשוב באיזה הגבלות ומידות, הכול יסתדר, יבואו אחרים שיספרו על זה בצורה קלה ונוחה יותר. אבל העולם ממש נכנס, קופץ לעמקי אגו כאלו שאנחנו צריכים את חכמת הקבלה הגלויה שתתחיל לפעול, כי כמו שכותבים המקובלים, רק זה יכול להציל אותנו ממלחמת עולם כוללת.
שאלה: לפעמים מרגישים שככל שאנחנו מתחברים יותר אז יש יותר צרות בעולם, ובדיוק עכשיו אתה מדבר על זה. האם יכול להיות שכשאנחנו רואים יותר צרות בעולם זו הזמנה של הבורא לעשות יותר הפצה, בעצם מתוך החיבור בינינו?
ודאי.
שאלה: "אם אין לחם אין תורה", איך אנחנו מצפים שאנושות מורעבת, בלי לחם, בלי אנרגיה ובלי מים, תשמע את המסר שלנו. אם אימהות ממש יאכלו את בניהן, איך הם יוכלו להקשיב?
אני לא חושב על המצבים הגרועים האלה, עכשיו אנחנו צריכים בינתיים להסביר לאנושות את המגמה, שאנחנו נמצאים בהדרדרות, ושום טכניקה והצלחה שלנו בכלום לא יעזרו לנו. כל דור ודור עכשיו ירגיש את עצמו, כל שנה ושנה נרגיש את עצמנו כנמצאים במצבים גרועים יותר, גם בכוחות בתוך החברה בכל מדינה ומדינה, גם בין המדינות, גם בתוך המשפחות בין המשפחות וכן הלאה. כי האגו שלנו המפריד בין אדם לאחרים בין קבוצות לקבוצות, בין משפחות למשפחות, בין מדינות למדינות יותר ויותר יגבר ואם לא נתקן אותו אז ודאי נביא את עצמנו למלחמה כוללת, "גוג ומגוג" מה שנקרא בתורה. לכן אנחנו צריכים להשתדל להיכנס להפצה גדולה ורק אם האנשים יבינו את המצב ויבינו איפה אנחנו נמצאים, נוכל לעצור את המגמה.
שאלה: ממה האדם בדרך כלל מתנתק כשהוא עושה הפצה?
האדם לא דוחה שום דבר בעצם, הוא רק עושה שינויים בין מה שחשוב לבין מה שתפל ומתוך זה החיים שלו מתחילים לקבל צביון חדש.
שאלה: במה אנחנו יכולים בהפצה שלנו לעניין את הקהל הרחב כדי שהם ירצו להתחבר, מה אנחנו יכולים להבטיח להם או שאנחנו צריכים לחכות שהם יגיעו?
אנחנו יכולים להגיד להם שהעתיד הטוב שלנו תלוי רק בחיבור ואתה יכול להסביר להם על המערכת הכללית של הטבע שכולה מחוברת חוץ מהאדם, ורק האדם גורם לכל מערכת הטבע על ידי זה שכל אחד נלחם באחרים, בזה הוא נעשה אויב עוין והורס את הטבע. ולכן אנחנו לא הורסים את כללות העולם, אנחנו הורסים את עצמנו, ובסופו של דבר מה שנכנס להרס זה האנושות המסכנה הזאת.
תלמיד: כשאנחנו יוצאים לעשות הפצה אפשר לצפות להצלחה של ההפצה או לדעת מה זה הפצה מוצלחת?
אתם צריכים לברר את כל הדברים האלה, לדבר עם מחלקת הפצה שלנו כאן ובכלל להתעניין בזה קודם, ואחר כך להתחיל לעשות משהו, אחרת אתם תעשו ההיפך מהרצוי. קודם ללמוד, לשאול, להתייעץ, אולי לקבל מישהו שיהיה כמארגן שלכם וכך אתם תצליחו. כי בהצלחת ההפצה אתם פותחים לעצמכם דרך להצלחה רוחנית.
שאלה: האם עלינו לצפות להצלחה כשאנחנו מפיצים או לא לחכות לתוצאות?
לא, אנחנו צריכים להפיץ, להפיץ ולהפיץ ואיזה תוצאות שיהיו, זה לא עלינו, העיקר להשפיע, לשפוך לכל העולם כל מה שאנחנו יודעים על תוכנית הבריאה, תכלית הבריאה, על מטרת התיקון, צורת התיקון, ושידעו שיש דבר כזה, להפנות אותם לארכיון שלנו לכל מיני דברים, וכך אנחנו נתקדם.
שאלה: הודיה גדולה על השיעור בנושא הפצה, אני חושב שכולם מאוד חיכו לו ולמרות שכולם באמת מבינים את החשיבות של ההפצה, השנה ההשתתפות של החלק הגברי בהפצה התמעטה, הנשים מהוות דוגמה וכן משתתפות, אבל הגברים הם כאילו איכשהו נסגרו בתוך העשיריות שלהם ואחת מהדעות היא שאין בינתיים מה להפיץ עד שאנחנו בעשירייה בעצמנו לא הגענו לרוחניות. אז מה בעצם אנחנו צריכים לעשות? אנחנו צריכים להחזיק את העשירייה שלנו ורק כשנעבור מחסום אז נתחיל להפיץ?
הייתי אומר כך, באמת את רוב ההפצה אנחנו צריכים לארגן כך שהיא תהיה על ידי נשים, הן כותבות, גם הגברים צריכים לכתוב ודאי, והן מפיצות ברשת ופועלות, ואפילו פועלות מצד הגברים רק עובדות יותר בזה כי בעבודת ההפצה זה הביטוי המקסימאלי שלהן והייתי אומר היחידי, כי להתחבר ביניהן הן לא כל כך יכולות. נשים לא מסוגלות מהטבע שלהן להיות מחוברות בלבבות בנפשות זו עם זו, אבל כשהם מפיצות, על ידי ההפצה הזאת זה יביא להן התקרבות לחיבור. גם לנו אבל אצלן זה בעיקר.
ואנחנו צריכים יותר להיות בזה כמארגני ההפצה, מלכתוב מלהשתדל לנהל את ההפצה, ולהיות יותר פרזנטורים, מציגים, של ההפצה. אבל נשים אנחנו צריכים למשוך אותן שהן יהיו יותר ויותר נכנסות לזה ככוח הפועל.
תלמיד: בעשירייה שלנו יש חברים מלטביה, אסטוניה, קלינינגרד, וילנוס, ליטא, כשהיינו מתאספים פיזית, היו יושבים שניים שלושה חברים יחד וזה כאב, היינו צריכים להפיץ, רצינו מאוד להפיץ, כי מה זה עוזר שאנחנו יושבים שלושה חברים. והייתה מחשבה כזאת שעברנו לעשירייה הוירטואלית אז כל אחד כאילו התייצב במקומו, "יש לי עשירייה הכול טוב, בשביל מה לי עכשיו להפיץ, הכול בסדר אני חי".
אתם לא צודקים, כי זה שאתם נמצאים באיזו התארגנות בעשירייה, אתם עדיין לא עושים שום דבר ברוחניות וכאילו שאתם לא קיימים. אתם יכולים להיות קיימים כשאתם מפיצים החוצה, אז רואים שאתם קיימים ופועלים.
לכן אם יש לכם עשירייה אבל היא לא מפיצה אז היא כאילו מתה. מודדים את צורת החיים, מהות החיים, עד כמה יש השפעה ואם אין השפעה מתוך העשירייה זה יותר גרוע משהיא כאילו לא קיימת.
לכן כל החיים הפנימיים, הרוחניים, בעשירייה זה עד כמה היא משפיעה, זה מהות החיים הרוחניים. כתוצאה מזה היא מתמלאת באור העליון, בגילוי הבורא. ואם העשירייה לא משפיעה אז מאיפה היא תגיע לחיים רוחניים, להרגשה רוחנית? רק על ידי זה שהיא מקבלת כלים חיצוניים ומצרפת אותם אליה ומעבירה מאין סוף מהאור העליון דרכה אור לאותם הכלים ומתוך זה יש לה אור עליון, חיים רוחניים.
ואם אתם נמצאים סתם בלי חיבור לכלים חיצוניים, אז אתם לא קיימים ברוחניות, אתם סתם יצרתם איזו חבורה, איזו עשירייה ומה יש בה? חיים רוחניים אין בה. אנחנו חייבים להתחבר לאחרים, למשוך אותם אלינו, ולמשוך את המאור למעלה על הכלים החדשים שאנחנו מצרפים.
אני ממליץ לדב ר על זה עכשיו כמה דקות ונמשיך בנושא הזה מחר.
(סוף השיעור)