שיעור צהריים 30.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זוהר לעם, כרך א', "הקדמת ספר הזוהר", עמ' 183, מאמר "השושנה"

היום ננסה ללמוד את "הקדמת ספר הזוהר", זו הקדמה שכתב רבי שמעון בר יוחאי, רשב"י. למדתי אותה אצל רב"ש בבית כשהוא ישב שבעה, כלומר הוא היה בבית, באתי אליו ומהבוקר ועד הערב כמעט ישבנו ולמדנו את ההקדמה הזאת. במילים הראשונות שלו הוא אמר לי ש"הקדמת ספר הזוהר" כוללת את כל ספר זוהר. אם עוברים את ההקדמה, אז קראנו כמעט את כל ספר הזוהר. אומנם בדפי המחשב אצלי אלו 142 דפים סך הכול, וספר הזוהר הוא הרבה יותר מזה, אבל רבי שמעון שדיבר וזה נכנס להקדמה הזאת, הוא כיוון לזה שבהקדמה הזאת הוא מכניס את כל התמצית של ספר הזוהר, ובהחלט כך צריכים לראות את זה.

נשתדל להיכנס לתוך הספר הזה ולקבל אותו, ככל שנבין, נבין, ככל שנרגיש, נרגיש, והעיקר הוא שנכוון את עצמנו לזה שזה פועל עלינו ומתקן אותנו, ולאט לאט נכנס לכל מיני צינורות. אומנם אנחנו לא מבינים כל כך איך זה מסודר, אבל זה פועל, נכנס פנימה לתוך הלב והמוח, לתוך הנשמה שלנו, וכך נתקרב מאוד לרוחניות, לבורא, וודאי שזה גם יקרב בינינו, ונראה עוד ועוד פלאים שספר הזוהר הזה עומד לעשות בנו.

ספר הזוהר מלכתחילה הוא ספר מאוד גדול, מאוד ארוך, הוא נכתב מלכתחילה על "תורה, נביאים, כתובים", ומה שאנחנו מקבלים אחרי כל השנים הקשות שעברו על עם ישראל ועל הספר עצמו זה חלק מאוד קטן ממנו. אבל אפילו אותו חלק קטן שהגיע לידינו הוא מאוד מאוד חזק, משמעותי ומאוד משפיע על תיקון הנשמה.

ודאי שהרבה דברים לא יהיו מובנים ואנחנו לא מצפים שנבין, כמו שכתוב מלכתחילה "לא החכם למד", אלא החכם הוא מי שפותח צינור חכמה כדי שהאור העליון ישפיע עליו ויתקן אותו וימלא אותו באור החכמה. מתוך זה הוא ירגיש ויבין מה קורה - מי זה הבורא, איך הוא מתקן את האדם, איך הוא ממלא את האדם בנוכחות שלו, באור שלו. לזה אנחנו מצפים מקריאת ספר הזוהר.

לכן מי שנוכח בזה אפילו שלא כל כך מבין ואולי אין לו תרגום מדויק וטוב, זה לא חשוב. כמו שסיפרתי שאצל בעל הסולם היו תלמידים שלא ידעו את השפה והוא אמר להם "תשבו ותשמעו", והם באמת התקדמו ברוחניות כמו כולם. כי לומדים לא מתוך זה שמבינים, אלא לומדים מתוך זה שרוצים להתקרב מבינינו ולבורא ושזה ישפיע ויקרב אותנו למקור האור העליון.

אנחנו עוד נדבר על זה, אתם תוכלו לשאול, זה בכל זאת לימוד ארוך. מה שאני ממליץ, לא להתייאש, אומנם יש כאן המון פרטים על מבנה העולמות, הפרצופים, הספירות, שמות שאנחנו לא כל כך מבינים אותם, אבל אנחנו עוברים מחלק לחלק, מקטע לקטע, ממילה למילה, והעיקר הוא שזה משפיע עלינו. זה כמו שמקבלים תרופה, לא יודעים איך היא משפיעה, אבל כשמקבלים אותה לאט לאט מרגישים תוצאות רצויות ממנה. אותו דבר יהיה לנו כאן, אנחנו נקרא, נצפה לרפואה רוחנית, ונרגיש אחרי זמן מה עד כמה זה פועל לשינויים בנו.

שאלה: איפה אני מחזיק את העשירייה מול הזוהר?

את העשירייה אני מחזיק בתוכי ואני כל הזמן נמצא עם העשירייה אפילו אם הם לא נמצאים כאן איתי בשיעור הזה, אבל הם אחר כך ישמעו ונוכל לדבר בינינו.

הקדמת ספר הזוהר

השושנה

.1" רבי חזקיה פתח. כתוב, כשושנה בין החוחים. מהי שושנה? זוהי כנסת ישראל (כנ"י), מלכות. משום שיש שושנה ויש שושנה. כמו שושנה בין החוחים, יש בה אדום ולבן. כך כנ"י יש בה דין ורחמים.

כמו שושנה, יש בה י"ג (13) עלים. כך כנ"י יש בה י"ג מידות הרחמים, הסובבות אותה מכל צדדיה. אף אלקים, שבפסוק, בראשית ברא אלקים, הוציא י"ג מילים, לסבב את כנ"י ולשמור אותה: את, השמיים, ואת, הארץ, והארץ, הייתה, תוהו, ובוהו, וחושך, על, פני, תהום, ורוח. כלומר עד הכתוב, אלקים מרחפת."

הזוהר מתחיל בהקדמה שלו מהפסוק, "כשושנה בין החוחים". ישנה השושנה, אנחנו מבינים מה זו שושנה, ויש בשושנה י"ג עלים שהם סמל לכנסת ישראל. את כל אלו שנמשכים לבורא, להידבק בבורא, הוא מדמה אותם לשושנה. יש להם י"ג מידות הרחמים, זה נקרא "י"ג עלים", שסובבים אותה מכל הצדדים. י"ג התכונות האלה נמצאות בי"ג המילים שבפסוק "בראשית ברא אלקים". הן סובבות את כנסת ישראל "את, השמיים, ואת, הארץ, והארץ, הייתה, תוהו, ובוהו, וחושך, על, פני, תהום, ורוח." אלו 13 מילים שמדברות על היחס בין השושנה, כלומר כל אלו שנדבקים לבורא, מתחברים לבורא, ואיך הבורא משפיע עליהם ואיך הם משפיעים לבורא ונמצאים בקשר הדדי ביניהם. זה בעצם מה שכאן הוא אומר.

אחרי מה שקראנו הוא נותן תוספת שנקראת "ביאור הדברים".

"ביאור הדברים. עשר ספירות (ע"ס): כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת (ת"ת), נצח, הוד, יסוד ומלכות. ועיקרן הוא רק חמש: כתר, חכמה, בינה, ת"ת, מלכות. משום שספירת הת"ת כוללת בתוכה ו"ס חג"ת נה"י. והן נעשו חמישה פרצופים: א"א, או"א, זו"ן. הכתר נקרא בשם אריך אנפין (א"א). חכמה ובינה (חו"ב) נקראים בשם אבא ואמא (או"א). ת"ת ומלכות (תו"מ) נקראים בשם זעיר אנפין ונוקבא (זו"ן)."

שאלה: בזוהר נאמר ששושנה זו מלכות, כנסת ישראל. איך זה מתגלה בעבודה שלנו האם זה כמו איחוד, חיבור?

נכון, החיבור בינינו ולבורא נותן צורת שושנה, ובצורה כזאת אנחנו נדבקים לבורא, משפיעים לו ומקבלים ממנו. לכן זה נקרא "שושנה".

תלמיד: מה זה אומר שהיא עטופה קוצים או עלי כותרת?

על זה אנחנו נדבר, יהיו על זה הרבה דיבורים.

שאלה: מה הקשר בין זעיר אנפין לנוקבא?

יש זעיר אנפין ויש נוקבא שהיא מלכות. בעולם האצילות יש פרצוף זעיר אנפין וגם פרצוף נוקבא ושניהם נמצאים בחיבור ביניהם, וכך הם מאזנים זה את זה. זה יתברר לנו בעתיד.

שאלה: פעם אמרת שהשמיעה של הזוהר היא כמו קרש שנמצא על פני הנחל, ושומעים רק את הזרימה של הנחל. האם זהו המצב שבו אנחנו צריכים לשמוע גם היום את ספר הזוהר?

לא, זה היה אולי בהקשר להסבר אחר. עלינו להסתכל היום על מה שאנחנו לומדים ולהשתדל להתקשר קצת עם מה שאנחנו קוראים בתקווה שזה ישנה אותנו, יעזור לנו, ייתן לנו יותר כוח לחיבור בינינו, ובמידה שנתחבר, כך נקבל את האור של הזוהר. לכן זה נקרא זוהר, זיהרא עילא, זוהֵר, האור שאנחנו מקבלים במשך השעה שאנחנו לומדים.

שאלה: מה זה "אדום" ו"לבן"?

אדום ולבן אלו שתי צורות של יחס מהבורא לנבראים, דין ורחמים. מצד אחד יש משפט ומהצד האחר יש תרופה, רחמנות, חיבוק.

שאלה: מהם 13 מידות החסד לגבינו?

אנחנו נלמד זאת בהמשך ההקדמה הזאת.

"שבעה ימי בראשית הם ב' הפרצופים זעיר אנפין (ז"א) ונוקבא דאצילות. ויש בהם שבע ספירות חג"ת נה"י ומלכות. אשר בכתובים של מעשה בראשית מתבאר, איך או"א, שהם חו"ב, האצילו אותם מתחילת התהוותם עד סוף הגדלות, שנוהג בהם במשך 6000 שנים.

ורבי חזקיה פתח בביאור הנוקבא דז"א, לבאר סדר אצילותה מאמא, הבינה, הנקראת אלקים. וזהו שפתח בביאור השושנה, שהיא הנוקבא דז"א. והנוקבא דז"א בעת גדלותה נקראת בשם כנ"י. ולכן אמר, מהי שושנה? זוהי כנ"י."

כל הנבראים נכנסים לפרצוף מלכות, לפרצוף נוקבא, לכן היא נקראת "כנסת ישראל" כי היא כונסת בתוכה את כל הנשמות שמשתוקקות להגיע לחיבור עם הבורא.

שאלה: האם אפשר לומר שאדום זה אור החכמה ולבן זה אור החסדים?

נכון, עוד נדבר על כל הדברים האלה.

שאלה: פעם דיברנו על אפשרות לשים מוזיקת רקע שלנו כאשר שהקריין מקריא, האם כדאי?

לא.

"ויש בשושנה זו ב' מצבים:

א. קטנות, תחילת התהוותה, שאין בה אלא ספירת כתר, שבתוכה מלובש אור הנפש שלה, וט' ספירות תחתונות (ט"ת) שלה נופלות מחוץ לאצילות, בעולם הבריאה.

ב. גדלות, שאז מתעלות ט"ת שלה מעולם הבריאה לעולם האצילות, והיא נבנית עימהן לפרצוף שלם בע"ס. ואז עולה עם ז"א בעלה לקומה שווה עם או"א דאצילות, ומלבישים אותם. ואז נקרא ז"א ישראל, אותיות לי ראש, והנוקבא נקראת כנ"י, ע"ש שכונסת בתוכה כל האורות של ישראל בעלה ומשפיעה אותם לתחתונים."

הוא מסביר לנו איך זה קורה. מלכות מתחברת לזעיר אנפין, ט' התחתונות שלה מלכתחילה נמצאות למטה מהאצילות ורק הכתר שלה נמצא באצילות. וכשהיא מעלה את ט' התחתונות שלה אליה, היא נעשית לעשר ספירות ומתחברת עם זעיר אנפין שנמצא בעולם האצילות, ואז שניהם מתחילים לעבוד יחד כזוג בקבלת האור של עולם האצילות.

שאלה: מה זה אומר שמלכות מעלה את ט' הראשונות שלה לזעיר אנפין, איך זה קורה?

זה קורה מפני שהתחתונים, כלומר אנחנו, פונים אליה ומבקשים שהיא תעלה לעולם האצילות, תתחבר שם, תזדווג שם עם זעיר אנפין. כשהם מתחברים יחד הם יכולים לקבל אור שנמצא באצילות במידה שאנחנו מבקשים, ולהעביר אותו אלינו, לנשמות. בזה שאנחנו פועלים על המלכות אנחנו נכללים בה והיא כוללת אותנו, ולכן כשהיא עולה אנחנו נמצאים בה, וכשהיא מקבלת את האור מעולם האצילות, אז הוא עובר גם אלינו וכך כולנו מיתקנים ומתמלאים.

שאלה: אני מצייר שאני רוצה לחבר את העשירייה. איפה אני מוסיף או לא מוסיף כדי לחבר את כנסת ישראל, את המלכות? אני יודע שאני צריך לחבר את העשירייה, אני מתפלל על זה, מה עוד להוסיף על התמונה הזאת?

אתה יכול לתאר שאתה נמצא יחד עם העשירייה בתוך מלכות, ויכול לתאר עוד למעלה מזה, שאתה עם כל העשירייה שלך מתחבר עם זעיר אנפין ודורש מכל הפרצופים היותר עליונים שישפיעו עליכם. אבל לא הייתי מתחלק עכשיו גם לזה וגם לזה כי זה קצת יבלבל אותנו ולא נוכל להחזיק בשניהם. הכי פשוט זה שכולנו יחד מתחברים ועולים ברצון המשותף שלנו למלכות דאצילות ונכללים שם.

שאלה: יוצא שזעיר אנפין עבורנו הוא האור העליון, וגם אבא ואמא. האם מבחינה רגשית זעיר אנפין הוא כמו האהוב שלנו, ואבא ואמא הם כמו ההורים?

כן.

קריין: "קטנות נקרא".

"א. קטנות, תחילת התהוותה, שאין בה אלא ספירת כתר, שבתוכה מלובש אור הנפש שלה, וט' ספירות תחתונות (ט"ת) שלה נופלות מחוץ לאצילות, בעולם הבריאה." יש מצב במלכות דאצילות שנקרא "שושנה", "כנסת ישראל", ובה נמצאות כל הנשמות. יש לה שני מצבים, מצב א' - קטנות, שבעולם האצילות נשאר רק כתר וכל ט' הספירות התחתונות למטה מכתר נמצאות למטה מפרסה בעולם הבריאה.

"ב. גדלות, שאז מתעלות ט"ת שלה מעולם הבריאה לעולם האצילות, והיא נבנית עימהן לפרצוף שלם בע"ס. ואז עולה עם ז"א בעלה לקומה שווה עם או"א דאצילות, ומלבישים אותם. ואז נקרא ז"א ישראל, אותיות לי ראש, והנוקבא נקראת כנ"י, ע"ש שכונסת בתוכה כל האורות של ישראל בעלה ומשפיעה אותם לתחתונים."

שוב.

"ויש בשושנה זו ב' מצבים:

א. קטנות, תחילת התהוותה, שאין בה אלא ספירת כתר, שבתוכה מלובש אור הנפש שלה, וט' ספירות תחתונות (ט"ת) שלה נופלות מחוץ לאצילות, בעולם הבריאה." זהו מצב הא' של הנוקבא - קטנות.

"ב. גדלות, שאז מתעלות ט"ת שלה מעולם הבריאה לעולם האצילות, והיא נבנית עימהן לפרצוף שלם בע"ס. ואז עולה עם ז"א בעלה לקומה שווה עם או"א דאצילות, ומלבישים אותם." נוקבא עולה מעולם הבריאה לעולם האצילות, מתחברת לזעיר אנפין דאצילות ועולה איתו לאבא ואימא דאצילות. "ואז נקרא ז"א ישראל, אותיות לי ראש", בגלל שהוא עלה לאבא ואימא, הוא נעשה גדול. "והנוקבא נקראת כנ"י, ע"ש שכונסת בתוכה כל האורות של ישראל בעלה ומשפיעה אותם לתחתונים."

שאלה: למה בקטנות הדינים מגיעים לפני הרחמים?

כי זו קטנות.

תלמיד: אבל למה?

כי אחרת זו לא הייתה קטנות. קטנות נקראת חוסר חסדים, ואחר כך כשמגיע אור החסדים ונותן כוחות להשפיע, אז מצב הקטנות נעשה לגדלות.

תלמיד: האם אפשר להגיד שחכמה מתגלה בלי חסדים?

חכמה לא יכולה להתגלות בלי חסדים, כי רק אחרי שיש חסדים אפשר גם למשוך את אור החכמה, ואז מקטנות שהיא רק חסדים תהיה גדלות ותופיע גם חכמה.

תלמיד: האם אפשר לומר שבגדלות יש קודם חסדים ואז דינים?

בגדלות יש קודם חסדים ואחר כך חכמה. באיזו מידה מופיעה החכמה? במידה שיש חסדים.

תלמיד: האם אפשר להגיד שבחסדים אני לא רוצה כלום, אבל בחכמה אני מגלה שזאת לא מטרת הבריאה שאני לא אקבל כלום, ואז אני מקבל רק כדי לעשות נחת רוח לבורא?

נכון.

שאלה: את הזוהר לומדים דרך הלב ומבינים שהוא לא מדבר על העולם הגשמי, אלא הוא מלמד אותנו למשוך מאור מחזיר למוטב בתנאי של "כאיש אחד בלב אחד". איך נביא את כולם ללמוד להתחבר ולהרגיש את הזוהר דרך הלב?

על ידי המאמץ שלנו, התפילה שלנו וההפצה הנכונה.

"קטנות נקרא שושנה בין החוחים, משום שט"ת שלה התרוקנו מאור האצילות, ונשארו כחוחים. וגדלות נקרא שושנה סתם או כנ"י. וע"כ נאמר, שיש שושנה ויש שושנה." יש חיבור, ולחיבור הזה, לשושנה, יש שני מצבים - קטנות וגדלות. לכן הוא כותב ש"יש שושנה ויש שושנה", שני מצבי השושנה, שני מצבים של כינוס, של חיבור.

"גוון אדום מורה, שיש שם אחיזה לחיצוניים ולקליפות לינוק ממנה. וזה בקטנות, שט"ת שלה בבריאה. ויש בה ג"כ לבן בכלי דכתר שלה, שאין שם אחיזה לחיצוניים.

לכן נאמר, כמו שושנה בין החוחים, יש בה אדום ולבן, כך כנ"י יש בה דין ורחמים, להורות כי גם בגדלותה, שנקראת כנ"י, אע"פ שעולה אז ומלבישה את הבינה, מ"מ נשאר בה דין, כי צריכה למסך המתוקן בה לצורך הזיווג דהכאה."

יש דין ויש רחמים. אם אין מספיק השפעה, חסדים, אז מתגלה מידת הדין. אם יש מספיק כוחות כדי להיות בעל מנת להשפיע, אז מתגלה מידת הרחמים. לכן אומרים שיש בשושנה שני צבעים, אדום ולבן. אדום מרמז לנו על הדין ולבן מרמז לנו על הרחמים. אדום הוא מאור החכמה שמתגלה, לבן הוא מאור החסדים שמתגלה, וכך אנחנו רואים את השושנה.

"כי מסיבת הדין שבמסך, הוא מכה על האור העליון ומחזירו לאחוריו, ומעלה ע"י זה ע"ס דאור חוזר (או"ח), הנקרא אור של דין, וממשיך בתוכן ע"ס דאור ישר (או"י), הנקרא אור של רחמים. וע"כ גם בכנ"י יש דין ורחמים, כנגד האדום והלבן, שיש לשושנה בין החוחים." יש אור לבן ואור אדום, אור דין ואור רחמים, ושניהם מתלבשים זה בזה וכך הם נראים בכנסת ישראל, זאת אומרת בחיבור בינינו לבורא.

"וזה הים שעשה שלמה, העומד על שנים עשר בָּקָר." כדי לרמז על השושנה, על כנסת ישראל, על החיבור בין כולם, שלמה המלך יצר ים, כמו אמבטיה גדולה שעמדה על שנים עשר פרים. "כי ט"ת שלה שנפלו לבריאה, נתקנו שם בשנים עשר בקר, ונקודת הכתר, שנשארה באצילות, היא הים, העומד עליהם מלמעלה, וכללותם יחד נקראים י"ג עלי השושנה."

יש את כנסת ישראל שהיא כמו ים, כמו אמבטיה שמרמזת על מלכות, אבל מלכות עומדת על שתים עשרה צורות בקר - אחר כך נלמד מה זה בקר, בוקר. הכול מדובר רק על החיבור בינינו ולבורא - וזה סימן לאופן שבו אנחנו מתחברים, איך אנחנו צריכים להתחבר ואיך אנחנו צריכים להתקרב לבורא.

"וזה הים שעשה שלמה, העומד על שנים עשר בָּקָר. כי ט"ת שלה שנפלו לבריאה, נתקנו שם בשנים עשר בקר, ונקודת הכתר, שנשארה באצילות, היא הים, העומד עליהם מלמעלה, וכללותם יחד נקראים י"ג עלי השושנה."

אני מבין שזה לא כל כך מובן ומבולבל ובשביל מה אנחנו צריכים ללמוד כאלו ציורים וסיפורים, אבל עוד קצת סבלנות ואתם תראו שבצורה אחרת אי אפשר לפרט, אי אפשר לספר על מבנה המציאות ועל איך האורות מגיעים אלינו מלמעלה ואיך הם נכנסים בנו ומנהלים אותנו.

שאלה: איך אפשר לתאר לעצמנו את הים שעומד על שנים עשר פרים?

זה כמו צלחת גדולה מאוד שיש בה מים והיא עומדת על שנים עשר פרים.

תלמידה: מה זו הצלחת הזאת?

צלחת עם מים שעומדת על שנים עשר פרים.

"המוחין דגדלות דנוקבא, שיש בהם מהארת החכמה, נמשכים מי"ג השמות, הנקראים י"ג מידות הרחמים. לכן אף כנ"י יש בה י"ג מידות הרחמים. והעיקר מה שבא רבי חזקיה להורות בהשוואה הזו, משושנה בין החוחים לכנ"י, ללמדנו, שכל שיש לנוקבא במצב גדלותה צריך להימצא בה כנגדם הכנה והכשר עוד בתחילת הווייתה, במצב הקטנות. ע"כ נאמר, שכנגד לבן ואדום בקטנות, יוצא בה דין ורחמים בגדלות. וכנגד י"ג עלים בקטנות, יוצא בה י"ג מידות הרחמים בגדלות."

אין לי כאן מה להוסיף כל כך. יש שני מצבים קטנות וגדלות. קטנות זה כשמופיע רק אור חסדים בכל הפרצוף של מלכות, וגדלות זה כשגם אור חכמה מופיע. אז יש שני מצבים ואחר כך נדע מתי הוא מצב הקטנות ומתי מצב הגדלות ואיך אנחנו עוברים ממצב הקטנות למצב הגדלות, איך אנחנו מתמלאים עם אור החכמה. אנחנו מכינים את עצמנו מבחינת החסדים עד כדי כך שאחר כך בחסדים מתגלה הבורא כאור החכמה שמופיע באור החסדים שלנו.

שאלה: האם אפשר להגיד שכתבי האר"י הם גרסה עדכנית יותר של הזוהר, או שזו טעות?

הם לא גרסה עדכנית של הזוהר, הם משהו אחר לגמרי. הם לא ברמה של הזוהר, הזוהר נכתב ברמה הכי גבוהה, והאר"י ודאי שהוא אחרי הזוהר, אבל הפירוש שלו אחר לגמרי, הסגנון שלו הוא שונה. אין לי מילים, אני גם מפחד לדבר על שני המקורות הכול כך ענקיים האלה, הזוהר וכתבי האר"י. אנחנו נבין את זה מתוך הטקסטים האלה.

נראה לנו שמדובר על איזה סיפור שאין לו שום רצינות, יסוד, אבל זה לא נכון. אתם תתחילו להרגיש עד כמה זה פועל עליכם ועד כמה זה מעורר אתכם, ותתחילו לחשוב בצורה חדשה, להרגיש בצורה חדשה. הזוהר פועל בצורה מאוד מאוד ערמומית כזאת מבפנים בתוך האדם.

שאלה: לגבי המצבים של קטנות וגדלות. האם אפשר להיות כל הזמן במצב הקטנות ואף פעם לא להשיג גדלות, או שאם כבר אנחנו בקטנות, אז בטוח תהיה גדלות?

אנחנו נגיע גם לקטנות ואחר כך גם לגדלות בכל מצב ומצב. כשאנחנו עולים במדרגות, בכל מדרגה ומדרגה יש מצב קטנות וגדלות, אחר כך שוב קטנות במדרגה יותר עליונה ושוב גדלות, וכך אנחנו עולים שמאל - ימין, שמאל - ימין, קטנות - גדלות, קטנות - גדלות.

שאלה: איך אנחנו מכינים את עצמנו לחסדים?

על ידי חיבור בינינו, דווקא הוא משפיע על החסדים. ככל שאני רוצה להתחבר עם החברים, כך זה מעורר בי אור חסדים.

שאלה: האם אפשר להגיד בכללות שההבדל בין מצבי הקטנות לגדלות לענייננו זה פירוד וחיבור?

לא, קטנות זה לא פירוד. קטנות זה גם חיבור רק בקומה קטנה.

תלמיד: אז מה הוא מוסיף בגדלות?

חיבור בקומה גדולה.

תלמיד: עם הבורא, עם הכוח העליון?

כן, ודאי.

שאלה: מה נסתר במספר 13, י"ג. מה הם י"ג מידות הרחמים?

אנחנו נלמד את זה אחר כך. לא להתבייש לשאול, אבל תדעו שמה שאתם כאילו פספסתם, אנחנו נשאל ונדבר על זה ולא פעם אחת.

שאלה: אתה אומר שעלינו לעבור את המצבים האלה, אז כיצד נעבור אותם?

אנחנו נעבור אותם בקריאת ספר "הזוהר". יחד נעבור על כל המצבים. מי שנשאר ללמוד בקפדנות יום יום, הוא יראה עד כמה הספר הזה מחליף לו את הכול, את כל תלמוד עשר הספירות, את כל המאמרים של בעל הסולם, הוא יראה שהכול נמצא כאן, אתם תראו שהוא נוגע כאן בכול.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתחזק ולקלוט נכון את ה"הקדמה לספר הזוהר"? איך לסדר את הכוונה?

רק על ידי חיבור ביניכם, כמו שאנחנו תמיד אומרים, ובהתקשרות לספר הזוהר, למה שהוא מספר, כי האור העליון נמצא בפנימיות הספר ממש בצורה גלויה. אם נתחבר בינינו ונרצה להידבק סביב ספר הזוהר, אז אין אמצעי חזק יותר לעלות לרוחניות. על ספר הזוהר כתוב כל כך הרבה שאני לא צריך אפילו להסביר, אין כוח יותר גדול ממנו.

לכן יום יום נקרא ואתם תראו שיום יום עם זה אתם עולים, מרגישים יותר, מקבלים יותר, וכך תעלו. אני בטוח שזה יקרה משיעור לשיעור. ודאי שיהיו כאלו מצבים שאני לא רוצה, לא מרגיש, לא בדיוק, אבל צריכים להמשיך וכך זה יקרה. תנו "זוהר" להיכנס בתוככם.

שאלה: קראנו על כנסת ישראל, האם אנחנו כקבוצה עולמית, כעם ישראל, יכולים לראות את עצמנו ככנסת ישראל?

כן, כל אחד שרוצה להתחבר עם אחרים ולהתחבר בזה עם הבורא.

תלמידה: מדובר על עליית המלכות לזעיר אנפין ואחרי זה הם עולים יחד לאבא ואמא. אתה דיברת על שותפות, יש לי התרשמות כזאת שאם אין שאיפה, רצון מצד המלכות, אז זעיר אנפין היה מעדיף להישאר בחפץ חסד. האם תוכל להסביר למה המאמץ הכרחי?

רק המלכות יכולה להזמין את העלייה למעלה, רק אנחנו יכולים כשאנחנו נכללים במלכות, לכן מלכות נקראת "כנסת ישראל". כנסת פירושה כונסת, חיבור. וישראל מפני שזה ישר אל, אנחנו רוצים לעלות למעלה עד הכתר העליון. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, לכן כולנו נקראים "כנסת ישראל". נתחבר יחד ונשתדל לעלות בתפילה, בבקשה, בציפייה, וכך זה יקרה איתנו.

שאלה: בזמן האחרון אני לא מצליחה לקרוא את הזוהר, כשמתחילים לקרוא אני מפסיקה לראות, אני כאילו מתעוורת. אבל יש לי כן רצון גדול שוב לקרוא, לקרוא גם ספרים אחרים, אבל "הזוהר" הרבה יותר קרוב ללב שלי. מה זה המצב הזה, מה לעשות?

לאט לאט להתגבר וזה יעבור.

שאלה: האם 13 בקר מתאר השפעה מעליון לתחתון?

אנחנו נלמד את זה עוד מעט, קצת סבלנות.

שאלה: למה ספר הזוהר כל כך מושך חלק מהאנשים, ואת האחרים הוא דוחה עד כדי כך שאי אפשר לקרוא אותו. במה זה תלוי?

זה מפני שהוא מאוד מאוד קשור לכוח העליון, ומעביר מעולם האצילות אלינו את כל האור העליון. לכן הוא כל כך משפיע על כל אדם - או שדוחה אותו, או שמקרב אותו.

שאלה: מה זה אומר לתת לזוהר להיכנס בנו?

לפתוח את החיבור בינינו לאור העליון, זה נקרא לפתוח את ליבנו ל"זוהר". זוהר זה אור, זיהרא עילאה, "זוהר" הוא כמו המילה "אור".

שאלה: אם קטנות היא החיבור שלנו, אז מה זו גדלות?

גדלות היא גם החיבור בינינו רק בצורה שלמה.

שאלה: ההקדמה וספר הזוהר מתארים את התהליך מאצילות ומטה. האם אפשר להגיד שלפני עולם האצילות כל התהליכים נמצאים במצב פוטנציאלי, ורק אחרי האצילות, אחרי השבירה הכול מתחיל להתממש?

נכון מאוד. נהדר.

"אלקים שבפסוק, בראשית ברא אלקים, הבינה המאצילה לנוקבא דז"א, הוציא י"ג מילים: את השמיים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח. כלומר, עד אלקים השני. שאלו י"ג מילים רומזים על אותם י"ג עלים של שושנה בין החוחים, הים העומד על שנים עשר בקר, שהם הכנה והכשר לכנ"י, שתקבל י"ג מידות הרחמים, לסבב את כנ"י ולשמור אותה."

נלמד את זה כבר בשיעור הבא.

שאלה: האם יש טעם שאדם יקרא בספר הזוהר לבד או שרק במהלך השיעור עם החברים ועם הרב?

אתן יכולות ויכולים לקרוא איך שאתם רוצים. אנחנו נלך דף אחרי דף, מי שהולך איתנו יראה עד כמה הוא מתמלא יותר ויותר, אומנם הוא לא זוכר כלום ושוב שומע, אבל כך הזוהר נכנס לתוך האדם. בצורה כזאת אנחנו נלמד את השפה ואת הנושא ומה הוא רוצה לספר לנו. זה ספר שהוא מלא הבחנות רוחניות שאנחנו צריכים אותן, אנחנו רוצים לקלוט אותן, שהן ייכנסו ויתלבשו בנו. עוד תראו עד כמה זה עובד בצורה נפלאה, רק קצת סבלנות וקצת אמונה שאני לא מדבר שטויות, אלא אומר לכם את העצות הכי נכונות מהמקובלים של כל הדורות.

נסיים את השיעור, תירגעו קצת אחרי הזוהר, אתם יכולים לקרוא שוב ושוב את הדף הזה, אני לא ממליץ לקרוא יותר ממנו, אבל תנסו לקרוא עוד פעם, זה טוב. תתחברו לספר הזה, הוא משפיע לא על ידי השכל, הוא משפיע על ידי ההארה הפנימית שלו שעוד מעט נתחיל להרגיש אותה.

(סוף השיעור)