שיעור 08.08.20 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

שיעור נשים - הדאגה הנשית לעולם החדש

קריין: הקטע הראשון הוא מזוהר לעם, זוהר חדש, פרשת "חוקת".

"שמעי בת וראי, והטי אוזנך כי בך תלויה השמיעה, כי כשישראל יחזרו בתשובה לפניי, שמעי, הביאי תפילותיהם לפניי, כי הפתח של הכול בך הוא, הכול מסרתי בידך להנהיג את העולם."

(זוהר לעם, זוהר חדש, פרשת חוקת, 119)

אנחנו לומדים מכל חכמת הקבלה שהדרך לבורא בסופו של דבר עוברת דרך האישה, דרך החיסרון, דרך הנוקבא. עד כמה שגבר יכול להתקשר לאישה הוא בזה בעצם מכין את עצמו להתקשר לבורא. לי אין מה להגיד, תשאלו על זה, אבל הציור הוא ציור מאוד מאוד מיוחד, הדרך לבורא היא דרך האישה.

אין שאלות, כולן בטוחות שזה כך ושזה רגיל ונורמאלי וכך צריך להיות. בסדר, גם אני חושב שזה כך, אני יודע שזה כך אבל בכל זאת צריכים לאתר את הנוקבא הרוחנית הזאת, להשתדל להגיע אליה, לדבקות בה בחיסרון המשותף ואז באמת גבר ואישה, כמו שכתוב "איש ואישה שכינה ביניהם". שכינה זה מקום לאתר את הבורא. אז מתי זה אפשרי? מתי שיש איש ואישה, שהחסרונות האלו והאלו מתחברים יחד, שם הם מוצאים את הבורא.

סדנה

הייתי שואל אתכם נשים יקרות, חכמות, מבינות, צדיקות, איך אתן מתארות את העניין הזה "איש ואישה שכינה ביניהם", שדווקא בקשר הנכון בין גבר ואישה הם מגלים את הבורא ביניהם.

"איש ואישה שכינה ביניהם", גבר ואישה הבורא ביניהם, איך אנחנו מאתרים את זה?

*

שאלה: אמרת שגבר ואישה שכינה ביניהם, האם זה שם הבורא?

כן.

שאלה: שאלה על השיעור הקודם. כאשר מתגלה איזו הפרעה, איזה חיסרון אני מנסה דרך זה לבנות את הקשר שלי עם הבורא, ואז הדבר השלילי הזה כאילו מתבטל והופך לחיובי. אבל כדי ליצור את הקו האמצעי צריך להחזיק בשני הקצוות, איך אנחנו מחברים את שתי הנקודות האלה?

כל טוב וכל רע בא לנו מבורא, ואין הבדל בין טוב לרע מפני שזה שבא ממנו והכול כדי לכוון אותי אליו. אז יוצא שתמיד אני מקבל ממנו רק דברים טובים, אפילו שהם נראים לי שליליים.

שאלה: החיבור שלנו עם גברים משתלם באהבה לאנושות, כאשר אנחנו בהפצה אנחנו צריכות לדבר מהלב או מהשכל?

מהלב, מהשכל אנחנו לא מדברים. בכלל, אין ברוחניות שכל, לא צריכים, רק לב. רק לב.

שאלה: אילו תכונות צריכות להיות לאישה כדי לגלות את הבורא, איזה תכונות רוחניות?

רק אהבה מביאה אותנו לחיבור כמו בין בני אדם וגם עם הבורא, אין יותר מזה.

שאלה: כשאנחנו מדברות על נשים וגברים, "גבר ואישה השכינה ביניהם", האם זה מצב פנימי של האדם? או שזה שני הצדדים של האנושות, גברים ונשים שעובדים ביחד?

זה גם בתוך האדם, הצד הגברי והצד הנשי שבו, וגם בתוך הקבוצה, צד נשי וצד גברי, וגם בכל האנושות צד גברי וצד נשי, וגם חוץ מהאנושות, בכלל כל הטבע מחולק כך לצד גברי וצד נשי ובין שניהם מתגלה כוח היסוד שלהם, המקור שלהם, שזה הבורא.

בכל הדרגות חייב להיות קשר בין החלק הגברי והחלק הנשי, והבורא מתגלה בין החלקים האלה, באמצע.

שאלה: מדוע אדם הראשון הוא זכר? למה הזכר יותר דומיננטי?

זה לא שייך למין בעולם הזה, מי יהיה דומיננטי, גבר או אישה, אלא זה תלוי איפה הם פועלים. נגיד בבית הדומיננטית זו האישה, וברחוב הדומיננטי זה הגבר. ככה זה מחולק, שגבר פועל מחוצה לכלי ואישה פועלת לתוך הכלי. לכן החלק של האישה לגילוי הבורא הוא יותר חשוב מחלק הגבר.

שאלה: אם אנחנו מתקרבות לגמר התיקון, האם יתכן שלא כל האנושות תבוא אתנו? אם כך, מה יקרה להם?

כל האנושות תבוא אתנו עד גמר התיקון. לכן הוא נקרא גמר התיקון, כי הוא כולל את כולם כולם. ממש כך. ואפילו לא רק בני אדם, אלא דומם, צומח וחי. אז אנחנו מושכים אחרינו לתיקון את כולם.

שאלה: מאוד טוב לשמוע את המילה שכינה. והשאלה שעולה מה זאת השכינה? האם תוכל לתאר מה זה?

בטח, זה פשוט מאוד. לב של אישה נקרא שכינה. לבה של אישה נקרא שכינה.

שאלה: אם לב האישה זה השכינה, ואם את הלב שלי אני כאילו משאירה בצד וחושבת על זה שט' ראשונות זה כולם חוץ ממני בעולם, ככה סובייקטיבי, אז בעצם הכלי הפנימי שלי זה בעצם רצונות שקשורים לבורא.

זה לא נכון. אני צריך לחשוב על כולם ואני יחד איתם, בתוכם בלבד, כך שאין הבדל ביני לבינם, אלא כל הלבבות יחד. זהו, ולא שאני לחוד והם לחוד. אסור לחשוב שזה ככה.

שאלה: האם זה נכון לחבר את התפילות של האישה והגבר יחד?

כן, רק רצוי שקודם יתחברו הגברים, וקודם יתחברו הנשים, כל אחד לחוד, ואחר כך הם יתחברו יחד.

שאלה: מצד אחד אנחנו צריכים להתפלל על החברות, מצד שני אני צריכה רק לתקן את התפיסה שלי. אז על מה אני צריכה להתפלל?

את צריכה להתפלל עבור כל העולם.

שאלה: מה מצביע על כך שאנחנו מתכוננות באופן נכון לכנס?

אנחנו מתכוננות באופן נכון לכנס אם אנחנו רוצות להתחבר יחד. שאנחנו מבקשות יום יום, כמה פעמים ביום, שהבורא יעזור לנו לאהוב את החברות. לאהוב אותן כמו שאני אוהבת את הדבר הכי חשוב בחיים. זה מה שאני רוצה, שהלב שלי והלב שלהן יהיה כלב אחד. זה נקרא הכנה נכונה לכנס.

שאלה: הגבר בצד אחד, האישה בצד הנגדי ובאמצע שכינה. אבל למה הכוונה השכינה באמצע ומה היא עושה שם, השכינה?

הקשר המיוחד בין גבר לאישה יכול להיות רק בתנאי שביניהם [נמצא] הבורא, המקום שהבורא מתגלה נקרא "שכינה". העיקר במקום הזה זה הצד של האישה.

שאלה: ביחס לבורא יש רצון נשי אחד, איך בתוכו אנחנו מרגישים את הקשר הזה בין החלק הגבי לנשי?

אנחנו עוד לא מדברים על החיבור בין גבר לאישה, החלק הגברי לחלק הנשי בפועל, אנחנו צריכים קודם להגיע לחיבור בין נשים לחוד ובין הגברים לחוד, ואחר כך אולי מי יודע מתי, זה לא יהיה בכנס הקרוב, אולי נתחיל בכנס הקרוב קצת, אבל בעצם זה עוד רחוק לפנינו שאנחנו נתחיל לחבר בין החלק הגברי לחלק הנשי יחד כאחד ולגלות ביניהם את הבורא.

קודם, אני לא רואה שנשים מחוברות, וגם בין הגברים יש עוד מה לעשות כדי שיהיה החיבור הנכון.

שאלה: היום בשיעור הבוקר דיברנו על קרבה והייתה סדנה. לפעמים יש איזה יחס מת כזה כלפי החברות, והיום ממש הקרבה הזאת לחברות הורגשה. איפה הצעד הבא, איפה הבורא כאן? הקרבה הזאת ללב החברות אחרי שלא הרגשנו את זה שנים, זה ממש מדהים, אבל איך מתקדמים הלאה?

כל הזמן להשתדל לעורר אותה הרגשה בלב, ואז היא תביא אותך הלאה. יפה מאוד, זה טוב שאת מרגישה כך, אני מאוד שמח לשמוע.

שאלה: מה התפילה הנכונה כדי להרים את השכינה מהעפר?

שאנחנו רוצים בכל מקרי העולם הזה, בכל מה שיש בנו, לגלות רק את הבורא, שהוא ממלא את כול הרצונות, כל המחשבות, כל ההרגשות שלנו.

שאלה: האם אחד הסממנים שאנחנו בדור האחרון, מתבטא בקושי בחיבורים הזוגיים בתקופה הזאת כדי לעלות מעל הפירוד?

כן נכון. קשה מאוד להגיע לזיווג הנכון בדור האחרון. כדי שאנחנו באמת נשתדל לגלות את כוחות ההשפעה בכל אחד ואחד.

תלמידה: אנחנו רוצים לשתף אותך כי יש לנו בצוות עכשיו חברה ממוסקבה, אנחנו מתחברים כל שבוע למען החיבור בינינו וקוראים "זוהר לעם" כהכנה לכנס. זה ממש ממש מרגש. תודה.

תודה רבה, תצליחו.

שאלה: האם הפעולה לדון כל אדם לקו זכות כוללת גם אהבה?

בלי אהבה אי אפשר לדון את החבר לקו זכות. יש או אהבה או שנאה, ואין באמצע. אם אנו מבררים נכון את היחסים שלנו אז ישנה או אהבה או שנאה. או תכונת הבורא או תכונת הנברא.

שאלה: למה הכלים של האישה יותר עבים מאשר הגבר, למה הבורא ברא כך?

אני לא חושב שזה כך אלא זה רק ברוחניות, ושם גבר אישה זה לא לפי המין שבעולם הזה. אלא בעולם שלנו הכלים של האישה הם מאוד שונים מהכלים של הגבר אבל לא שהם יותר עבים. רק ברוחניות אומרים שהעביות זו תכונה נשית והזכות זו תכונה גברית. זה ללא שום קשר למין בעולם שלנו.

שאלה: לגבי נקודת השכינה שדיברת עליה בתחילת השיעור. אפשר לדמות את זה לפחות קצת בהרגשה כדי להתקרב, כמו במשפחה שבעצם יש דאגה לילדים, אז ככה גם החלק הזכרי והחלק הנקבי דואגים ביחד לכל האנושות, לעולם?

בינתיים כן, בינתיים, אבל לא שבזה הכול יסתיים.

שאלה: יש לי עשירייה, יש לי עשר ספירות שאיתן אני עובדת, הן דמויות, הן פרצופים, ואנחנו יודעים שהכול "אין עוד מלבדו" כך אומרים לנו המקובלים. האם בכל מצב לא משנה איפה שאני נמצאת ומוקפת באנשים האם הם נושאים את אותן התכונות שלי ובכל מצב הם נמצאים מולי כעשר ספירות ש"אין עוד מלבדו" מאחוריהם?

מה שאת מדברת זה בלבול אחד גדול, ואסור לך את מה שאת לומדת בחכמת קבלה להשליך על העולם שלנו. פשוט מאוד, תפסיקי לחשוב שמה שאת לומדת את לומדת על עולם שלנו, זה בכלל לא שייך כאן בעולמנו. זה אסור.

שאלה: האם זה חשוב שנתייחס ברכות וסבלנות אחת לשנייה בתוך הכלי הנשי, והאם זה יכול להעלות לנו את החשיבות המטרה?

כן ודאי מה השאלה? זאת לא שאלה, זאת עובדה שכך צריך להיות.

שאלה: לאחרונה אני מרגישה שאין סיכוי שהעשירייה שלנו תתחבר למרות שעל פניו אנו עושות המון מאמצים. כיצד אנחנו בכל זאת יכולות להתחבר על פני הדחייה וחוסר ההצלחה?

דווקא על פני הדחייה וחוסר ההצלחה אפשר למצוא את החיבור. ולא שהולכים ומצליחים, דווקא שכמה שהולכים, דורכים ולא מצליחים ומעל זה ממשיכים, אז מגיעים לחיבור.

שאלה: מאיפה השורש הזה הנקבי והזכרי. למה זה לא בורא ונברא ולמה נקבי צריך קודם להתחבר איתו. מה הסיבה שכל הדבר הזה בנוי בצורה כזאת?

זה מבלבל אותנו רק בגלל שאנחנו נמצאים בעולם שלנו. אבל כשאנחנו מתחילים להרגיש את ההבחנות האלה בצורה אמיתית, אנחנו לא משייכים את זה לגבר ולאישה, אלא שם זה משהו אחר. ברוחניות כל אישה וכל גבר של העולם הזה, אישה וגבר הם נחשבים כל אחד לפי הדרגה הרוחנית שלו, ולא קשורה למין שלו בעולם הזה. ולכן אתם תראו עד כמה שאתם פתאום נמצאים כמו גברים ויותר מגברים ואין שום הבדל בין גברים לנשים. ולכל אחד יש לו גם חלק גברי וגם חלק נשי וזה אחרת לגמרי. צריכים להגיע לראות את האמת ואז תראו שזה אחרת.

שאלה: איך אנחנו הנשים יכולות לשרת בצורה הכי טובה את הבורא?

תנסי להתקשר לכל החברות שלך בעולם בלב פתוח, כדי שבלב הזה המשותף ביניכן יתגלה הבורא זה נקרא שאת משרתת.

שאלה: איך אפשר לסמוך על התחושה הטובה שיש לנו בחיבור בינינו. האם לסמוך על ההרגשה הטובה או להמשיך לברר את החסרונות?

אנחנו דווקא מגיעים לגילוי הרע מתוך הרגשה טובה, זה תלוי בגישה. אני אוהב לגלות את הרע כי על ידי הרע הזה אני הופך אותו לטוב, אז הכול תלוי במגמה שלי איך אני מגיע. אם יש לי כלים, אם יש לי חברה, אם יש לי ביטחון, אני דווקא אוהב לגלות את הרע. כי אני מיד מתקן אותו לטוב ועוד לטוב ועוד לטוב.

תלמידה: אתה הרבה פעמים אומר שנשים לא מחוברות. האם זה יעזור לעשות כנס נשים שיכריח אותנו להתחבר נכונה. כשאנחנו לא עובדות מספיק אנחנו מתחבאות מאחורי המחשבים ולא מתחברות כמו שצריך. אבל כשיש לנו כנס אנחנו מוכרחות לעבוד יחד ואז כל היצר הרע יוצא החוצה. יש לי תחושה שאולי הגיע הזמן שיהיו לנו יותר כנסים לנשים כדי להתמודד עם הבעיה הזאת.

תעשו כנס אפילו פעם בחודש. כנס נשים ודאי שזה כדאי, שזה יגרום לכן דחף לחפש את ההתחברות. והגישה הזאת היא תהיה כ"הרגל נעשה טבע שני", כן ודאי תעשו.

שאלה: איך ללמד את הילדים שלנו ש"אין עוד מלבדו"?

אני עכשיו לא הייתי ממליץ לעשות את זה. קודם אנחנו נגיע לחיבור הנכון ותהיה אצלנו חברה חזקה נכונה ואז אנחנו נמשוך לתוך החברה שלנו ילדים והם יראו את זה ויתכללו בזה בצורה נכונה. כך נעשה.

שאלה: השבוע דיברת לא מעט על זה שאנחנו אמורים לאסוף חסרונות מהציבור. למשל סופר טוב לא חייב להיות רוצח כדי להיכנס ולהתכלל בדמות של רוצח ולבצע את הפנימיות שלו. איך זה אצל מקובל, מה הוא רוצח בפנים כדי לזהות חיסרון כזה. איך עובדים עם החיסרון הזה?

רוצחים, רוצחים ממש. כל דבר שישנו באנושות אנחנו צריכים להתכלל בזה ולהרגיש שאנחנו מבצעים את זה, אחרת לא נוכל לתקן את זה. "אין אדם עומד על דבר מצווה אלא אם כן נכשל בה".

תלמידה: אז מה המקובל רוצח בתוכו?

הוא רוצח את הרצון לקבל שלו, את האגו שלו.

שאלה: מה זה אומר לבקש על אהבת הזולת אם "אין עוד מלבדו"?

היא שואלת אותי על זה כל הזמן במכתבים, אני אענה לה. נקווה שזה יגיע לליבה, נקווה.

שאלה: אמרת קודם שצריך לגלות את הרע ואז לתקן לטוב. אז איך אני מתקנת לטוב, איך להפוך את הרע לטוב?

זה שאני מרגיש את הרע ואני מרגיש את הרע הזה כרע, אז אני סובל אני לא יכול להתנתק ממנו. אני כל הזמן חושב וסובל ממנו ואז על ידי הסבל הזה באה לי התפרצות התפילה. זה לא שאני מהרע עובר לטוב, מזה שאני סובל ושונא אני לא עובר לאהבה, אלא הסבל הזה מביא אותי לתפילה לצעקה לבורא. ואז אני בוכה ומתפרץ ומבקש שהבורא יתן לי כוח לאהוב ואז אני מקבל ממנו כוח אהבה.

כי אהבה מקבלים רק ממנו, הוא כוח האהבה.

שאלה: מה ההבדל בין אהבה שהגברים אמורים להשיג בינם לבין עצמם, לבין אהבה שהנשים משיגות בינן לבין עצמן?

אין הבדל, ואין בכלל מקום לשאלה כזאת. כי אנחנו לא מדברים על אהבה במישור הגשמי, של נוקבא וזכר, של הורמונים כאלו או כאלו, אנחנו מדברים על אהבה שהיא חלק א-לוה ממעל שמתלבש בנו, ולכן אין הבדל בין אהבה של גברים ואהבה של נשים. אמנם אנחנו יכולים במקצת לחלק כך ביניהם אבל אין הבדל, זה חלק א-לוה ממעל שאנחנו מקבלים.

אהבה זו אהבה. אנחנו מדברים כך בינתיים בעולם הזה שיש אהבת גברים, אהבת נשים, יש משהו ביניהם, אבל זה הכול במישור העולם הזה וזה הכול שקר זמני אגואיסטי. האהבה האמיתית שלמעלה מהעולם הזה היא חלק א-לוהי שמתלבש בנו ואין הבדל בינינו.

שאלה: נראה שיש בלבול לגבי ההבדל בין נשיות וגבריות גשמית ורוחנית. איך נעבוד עם זה נכון כדי להתקדם נכון בדרך ולא להתבלבל?

יש בלבול גדול, אנחנו לא יכולים לעשות עם זה שום דבר. אלא במידה שאנחנו מגלים את ההבחנות הרוחניות האמיתיות הנכונות, אז אנחנו מתפטרים מכל השטויות והבלבולים שהיו לנו קודם, אחרת זה לא יעבור, אלא רק על ידי זה שמחליפים אלו על אלו.

שאלה: בשיעורים האחרונים דיברת על כך שאנחנו מוותרים בעצם לא על הדעה, אלא על השליטה. האם כדאי לא להשמיע את הדעה ולוותר, אם נגיד חברה מוכנה לוותר על השליטה והיא לא משמיעה את הדעה, או כדאי בכל זאת להשמיע את הדעה ואז לוותר לטובת השלום ולטובת החברות האחרות?

נכון, השני זה בסדר.

שאלה: איזו פעולה יש אחרי שכבר הגענו לאהבת הזולת?

אהבת הבורא. כתוב כך "מאהבת הבריות לאהבת ה'". זו אהבה חלוטה, אהבת עולם, זה דבר שהוא בלתי מוגבל, זאת תכונת הבורא שמתגלה באדם, בכל בני האדם בצורה בלתי מוגבלת, ואז אנחנו מגיעים בזה לגמר התיקון.

שאלה: בתחילת השיעור אמרת, שהגבר מגיע לבורא דרך האישה. אם זה לא רק בפנימיות וזה תלוי גם בנו, החלק הנשי, איך אנחנו צריכות להכין את עצמנו כדי שהחלק הגברי יתחבר דרכנו לבורא?

בכל אחד ואחד יש חלק גברי וחלק נשי. ולא כדאי לזרוק על המין השני מה שאדם צריך לעשות, ולחשוב שבעלך יכול לעשות את העבודה במקומך, זה לא קורה אף פעם. כל אחד ואחד צריך להגיע לדבקות, "וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם". לכן החלוקה הזאת בין גברים ונשים, בואו נפסיק כבר להתעסק בזה, כי זה הכול שטויות. בטלוויזיה את יכולה לראות את זה, אבל בחברה שלנו גם גברים וגם נשים יש להם משקל שווה. אמנם אנחנו נמצאים בעולם הזה הגשמי ואנחנו צריכים לסדר את היומיום שלנו לפי המין שלנו, של נשים לעבודה וגברים לעבודה וילדים וכן הלאה, עבודת בית, אבל כלפי רוחניות אין הבדל, צריכים גם את זה וגם את זה. נשים צריכות ללמוד ולעבוד, וגם גברים, אני רואה את זה ממש כשווה.

תלמידה: אז אנחנו ככלי נשי צריכות לעשות עם זה משהו, או שפשוט אנחנו מתחברות רק בעצמנו בלי שום יחס לגברים?

בלי שום יחס לגברים. תרדו מהגברים, תתחילו לעבוד. אני אומר ברצינות. לא רואה בזה שום הבדל.

שאלה: האם עדיף להתערבב כדי שתהיה התכללות עם כל הכלי העולמי?

אני חייב להישאר בקבוצה שלי ומתוך הקבוצה שלי להתערבב עם כל הקבוצות שבעולם. אבל מתוך הקבוצה שלי, לא לבד.

שאלה: אנחנו עושות כל מה שאומרים לנו, שומעות את שיעור הבוקר, עובדות בעשיריות, איך אנחנו יכולות להתייגע יותר כדי להגיע לאהבת החברות?

לחזק את הקבוצה, להביא את הקבוצה לגודל ולעוצמה כמה שאפשר יותר, ולגלות ביניכן חיבור כך שהבורא יתגלה בפנים, זה הכול. והכול נמצא לפניכן, יש לכן את כל הנתונים לזה.

שאלה: אנחנו לומדים על כך שתלמידי רבי עקיבא, כשהם הגיעו לדרגה כל כך גבוהה של אהבה, הם גילו גם שנאה מאוד גדולה ביניהם, עד כדי כך שהיו מוכנים אפילו להרוג אחד את השני. איך שני הכוחות המנוגדים האלה, השנאה והאהבה, מתגלים בחלק הזכרי ובחלק הנשי? האם חייבים לגלות את הפירוד הזה או שלא?

בכל אחד ואחד יש חלק של רצון לקבל וחלק של רצון להשפיע, מסך ועביות, ואת זה אנחנו מחלקים ומכנים חלק גברי וחלק נשי, סך הכול. אין שום הבדל בין גבר ואישה לפי המינים שבעולם שלנו, תפסיקו להתבלבל בין זה לזה. כל אישה כוללת גבר ואישה, כל גבר כולל גבר ואישה. ותפסיקו לחשוב שיש עבודה לגברים לחוד ולנשים לחוד שבעולם שלנו, לכולם יש אותה עבודה. ולא מדברים על זה יותר, תנסו להיפטר מכל הבלבול הגדול הזה.

(סוף השיעור)