שיעור הקבלה היומי٢٩ يوليو ٢٠٢١(בוקר)
שיעור בוקר 29.07.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 459, מאמר "השלום בעולם"
קריין: "כתבי בעל הסולם", עמוד 452, מאמר "השלום בעולם".
בואו נראה את תת הכותרת, ואז יהיה לנו מובן למה בחרו שאנחנו נלמד את המאמר הזה.
השלום בעולם
"עיונים ובקורת בשאלות הגורמים להעדר שלום, הצעות מתקני עולם,
והעמדתן במבחן המציאות. - התבוננות ב"טוב" הנשען על
"חסד ואמת צדק ושלום" כנרמז בספר תהילים."
כך בעל הסולם כשהוא כתב את המאמר הזה, רצה להסביר מה בעצם המהות של המאמר, שזה "עיונים ובקורת בשאלות הגורמים להעדר שלום,", למה בעולם הזה אין שלום.
שלום זה לא כמו שבדרך כלל חושבים, שאין מלחמה. אלא שלום זה נקרא שלמות של כל הבריאה, כמה שהיא נמצאת באיזון ובהתחברות היפה ובהספקה הדדית, שלא שייך אז שום חוסר מילוי לאף חלק שבבריאה, אלא כולם נמצאים בשלמות. שלום זה מהמילה "שלמות". זאת אומרת גילוי הבורא לכל הנבראים, זה מה שצריך להיות בהשגת השלום בעולם.
במאמר הזה הוא רואה ממש מאמר נחוץ להשגת התיקון.
"חסד ואמת נפגשו. צדק ושלום נשקו,
אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף,
גם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה. (תהילים פ"ה)"
זה מה שכתוב בתהילים, כמו שהוא מסביר לנו בתת כותרת, "כנרמז בספר תהילים". אז כאן הוא נותן לנו את הקטע הזה.
אנחנו קודם נקרא, אחר כך נחזור לאותה כותרת ואז יהיה לנו ברור למה הוא מתכוון.
כל דבר מוערך לא לפי שהוא נראה ברגע מסויים - אלא במדת התפתחותו
"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם - - - אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב.
כי התבוננות כלשהי במלאכת הבריאה, דיה, להשכילנו על גודל שלימות פועלה ויוצרה. ולכן, עלינו להבין להזהר מלהטיל דופי בשום פרט מהבריאה, ולומר שהוא מיותר, ואין בו צורך. שבזה יש ח"ו משום הוצאת שם רע על פועלה.
אמנם, דבר זה ידוע לכל, שהבורא ית' לא השלים את הבריאה, בעת שבראה, וכן אנו רואים בכל פינה במציאות שלפנינו, הן בכלל, והן בפרט - היא נתונה תחת חוקים של התפתחות הדרגתית, החל משלב ההעדר, עד גמר גידולו. ומסיבה זו, כאשר אנו טועמים טעם מר בפרי בתחילת גידולו, אין הדבר נידון אצלנו כמציאת מום ודופי בפרי. משום שכולנו יודעים את הסיבה, והיא, שהפרי עדיין לא גמר תהליך ההתפתחות בשלמותו.
וכן ביתר הפרטים של המציאות: כאשר איזה פרט נראה לנו רע ומזיק, הנה אין זה אלא עדות עצמית של אותו הפרט, שהוא עדיין שרוי בשלב מעבר, בתהליך ההתפתחות שלו. לכן אין לנו להחליט כי רע הוא, ואין להטיל בו דופי, כי לא מחכמה היא."
המאמר הוא מאוד חשוב, כי אנחנו נמצאים במצב של גמר התיקון, שכל האנושות תלויה זה בזה, ואנחנו במרכז האנושות גם תלויים בהם והם בנו. לכן "השלום בעולם" זה מאמר שמסביר לנו את כל ההיקף של הבריאה, ולמה בצורה כזאת אנחנו צריכים דווקא להתייחס לעצמנו ולכולם.
שאלה: כשאני מסתכל על ההצפות והמגפות בעולם, אני צריך להגיד שזה לא רע אלא תהליך טבעי, או שאני צריך להגיד שזה רע ודורש תיקון?
ודאי שזה רע ודורש תיקון. למה זה טבעי? זה לא טבעי. אם אנחנו רואים בכל צורות הטבע שבו אנחנו נמצאים שהן יוצאות מהאיזון, מהדבר הנורמלי, מהרוגע, שהכול צריך להתנהג בהרמוניה, עונות השנה וכל הדברים, והכול יוצא מההתקשרות הנכונה, אז אנחנו מבינים שכאן נכנס כוח מיוחד שעושה את ההפרעות האלו. עד כדי כך שאנחנו רואים שעוד מעט אולי לא נוכל להתקיים על פני כדור הארץ.
תלמיד: איך אני יודע אם הפרי גמר או לא גמר את תהליך ההתפתחות בשלמותו?
אנחנו לא יודעים את זה. אם המקובלים לא היו מגלים לנו את חכמת הקבלה, היינו חיים כמו שעכשיו חיים כל בני האדם. אלא המקובלים מסבירים לנו מה הסיבה, מהי הסיבה שכך אנחנו מרגישים את העולם שלנו, שאנחנו בעצמנו גורמים לחוסר איזון שהוא נכנס לזה.
תלמיד: עדיין לא ברור לי.
תשאל בצורה אחרת אולי.
תלמיד: אני מנסה להבין. אם יש איזושהי תופעת טבע שאני מסתכל עליה, אני צריך להגיד לעצמי שזה לא בסדר, או שזה עדיין חלק מתהליך ההתפתחות, שזה צריך לקרות ככה.
אנחנו לומדים שלכל התופעות אנחנו גורמים. הכול נמצא באיזון, וכל התופעות הן מפני שאנחנו גורמים לחוסר איזון. ולכן זו בעצם העדות למצבנו הפנימי, שאנחנו לא נמצאים עם עצמנו ועם הסביבה, דומם, צומח וחי ובעיקר עם המדבר, עם בני אדם, לא נמצאים באיזון הנכון, בחיבור הנכון. וזה ברור לנו שככה זה. רק אנחנו לא מבינים שבחוסר איזון בין בני אדם אנחנו גורמים לכל צורות הטבע הנמוכות יותר גם לצאת מהאיזון ולחזור עלינו בצורה כזאת חמורה, כמו הצפות, שריפות, הוריקנים וכל מיני מכות אחרות. ואנחנו ודאי שעדיין לא מרגישים את הכול, אבל תראו.
זו בעיה גדולה מאוד אם אנחנו נתחיל לספור עכשיו את כל המכות שסופרים לנו במצרים. אבל אנחנו כבר עברנו את זה, לכן אנחנו יכולים ללמוד ולא להגיע לסיום של כל המכות, אלא לצאת מכל זה. שהמכות האלו, נשייך אותן שהן באות עלינו, שהמכות האלה באות מפני שאנחנו לא מסודרים נכון, שהמכות האלו באות על "מצרים" שבנו, על הרצון לקבל, ועל הצורות האגואיסטיות, על הקשרים האגואיסטיים שאנחנו מקושרים זה לזה, שנרגיש שאנחנו במכות האלה נמצאים כמו בגלות מהחיים הטובים, בקשר עם הבורא, בקשר בינינו, ונתחיל לגלות שיש משהו מחוצה למצב הזה שאנחנו נמצאים, מחוצה למצרים ונרצה לברוח מזה. אנחנו צריכים להשתדל להסביר לעצמנו ולכולם שזאת סיבת המכות, כדי להראות לנו דרך יציאה מהמצב של מצרים, שזה "מיצ-רע".
תלמיד: אני ראיתי תגובות באינטרנט שכותבים לנו, שתמיד היו מגפות בהיסטוריה, תמיד היו סופות, תמיד היו מכות טבע, מה חדש עכשיו? מה מיוחד בשנה הזאת?
כמה שאנחנו יודעים, אני מדבר מבחינת האנושות, אנחנו לא יכולים להגיד שכאלו מצבים היו יחד כמו שעכשיו באיזשהו מצב בעולם. היו בעיות ביולוגיות כמו שעכשיו הווירוס, היו חום וקור וכל מיני מזיקים אחרים, שריפות והוריקנים, וגם עוד לא הגענו ממש לבעיות. אבל שבבת אחת הטבע מכל הכיוונים מתקרב להזיק לאדם דווקא, זה דבר מאוד מיוחד, מאוד מיוחד. זה רק מראה עד כמה אנחנו נמצאים בחוסר איזון כללי.
אנחנו יכולים אפילו להגיד בלי חכמת הקבלה, שאנחנו בני האדם כנראה בפעולות שלנו, בטכנולוגיה שלנו, גורמים לבעיות, זה בשריפת החומרים, בכל מה שאנחנו בונים. בסופו של דבר בני אדם אשמים בכול, ויש כאלו שרואים, מבינים את זה.
תלמיד: אבל מה מיוחד במכות הטבע של שנת 2021 לעומת מכות טבע שהיו לפני מאה שנה, חמש מאות שנה?
שהן באות בצורה רבגונית, מכל הכיוונים, משריפה ומהצפה ומווירוסים, ותראה מה שיהיה עוד עם התבואה השנה, האם יהיה לנו מה לאכול, וכולי וכולי, זו בעיה. ויהיו עוד בעיות. הטבע לא יסבול אותנו, פתאום אתה יכול לראות שכל החיות שאתה חי מהן, משתמש בבשר שלהן, שכל החיות האלה פתאום חולות והולכות למות. שהתבואה נגיד, גם אורז וגם דגן, לא מבשילים, ואין לך אורז, לחם, אין לך יסודות של המאכלים. כתוצאה ממכות הטבע זה יכול להיות דבר כאילו טבעי ופשוט. הבורא הכול עושה בדרך הטבע, כי "הטבע" בגימטרייה זה "א-להים"1. לכן אני מאוד מפחד למה שאנחנו מתקרבים, ואני לא רואה באנושות שהיא קוראת נכון את התמונה הזאת שאנחנו מגלים בעולם.
שאלה: איך להעביר את המסר הזה בלי להפחיד את האנושות, בלי שישמע כנביאי זעם?
לא, עד כדי להפחיד זה לא כדאי כי לא ירצו לשמוע, אבל לעשות את זה בצורה הגיונית, מדעית, כללית ככל שאפשר. וגם להגיד מראש שיש לך פתרון בכל זאת, שהדרגה העליונה בטבע מחברת בין כל הדומם, צומח, חי, מדבר למערכת אחת ואז כל המערכות האלה מתחילות לעבוד בהרמוניה זו עם זו. ולשם זה אתה בכלל פותח פה, כי יש לך פתרון ואתה רוצה להסביר אותו. ואתה לא היית כל כך פועל ומדבר לפני שאנחנו הגענו למצב שיכול להיות ממש מסוכן ביותר, שממחר פתאום אנחנו נגלה שכמעט ואין לנו מה לאכול ולשתות ומי יודע מה עוד. אומרים שתוך כמה שנים אנחנו מתקרבים למצב שבכלל כדור הארץ נשרף מהחום. מה תעשה?
שאלה: ב"מאמר השלום" אמרת ששלום זה מהמילה "שלם". האם אתה יכול להסביר קצת יותר?
אם אנחנו רוצים להגיע לשלום, אנחנו צריכים להגיע לבורא ולעשות כול מה שצריכים לפי החוקים העליונים, ואז תהיה עלינו ההשפעה שלו בצורה השלמה, שלמות, שלום, שלם. ואז אנחנו נרגיש עד כמה שאנחנו נכללים מהבורא ונמצאים במצב כל טוב. רק בזה אנחנו צריכים לראות את ההצלה שלנו.
שאלה: אנחנו מנסים להבין את זה קצת יותר ברור בעשירייה שלי. מהמאמר כתוב שהכול נברא למטרה, לתכלית כלשהי. האם מדובר באמת על הכול, כל דבר ודבר, גם כל הרע שבעולם הזה, או שמדובר על משהו ששייך לאיזשהו מימד אחר? וזה מבלבל.
לא, מדובר פשוט במה שאנחנו נמצאים. בעל הסולם כאן רוצה להסביר במאמר הזה, למה אנחנו לקחנו אותו, כי הוא רוצה להסביר לנו במישור העולם הזה, במה שקורה לנו, במיוחד לנו בדור שלנו, כי אנחנו נכנסים לתקופה שנקראת "דור האחרון", ואנחנו נמצאים עכשיו בחשבון מיוחד עם הבורא, עם כוח עליון של הטבע, הכוח הכללי של הטבע שנקרא "הטבע".
"א-להים" בגימטרייה זה "הטבע", שאין לנו לאן לברוח. ואם אנחנו רואים מהטבע כל מיני תגובות, מכות, יחס שלילי, אנחנו חייבים לקבל את זה כיחס שלילי מהבורא, מהכוח העליון עלינו. לכן אפשר להתייחס לטבע הכללי ולבורא ממש כאחד. ודאי שהבורא יותר ממה שאנחנו רואים את הטבע סביבנו, וגם בתוכנו, ואנחנו כולנו נמצאים נכללים בטבע. ועוד דרגות גבוהות גם למעלה מזה. אבל בעצם כך אנחנו צריכים לראות אותו, ולכן אם אנחנו רואים איזושהי מכה, איזו בעיה בעולמנו, אנחנו צריכים לייחס את זה לבורא.
שאלה: זה מאוד מתסכל להרגיש כזה חוסר אונים. לפני כמה חודשים אנחנו חשבנו או הרגשנו שהאנושות מתחילה להיות בקו אחד עם המסרים שלנו או עם המצב הכללי של הבריאה, אבל עכשיו אני שומע אותך שאתה מודאג כי האנושות לא מגיבה ויש הרגשה של כישלון שאני לא יודע איך אפשר להתעלות מעליו. מה תוכל להגיד לגבי זה כדי לעזור לנו?
אני כבר מבוגר, ראיתי כל מיני דברים, קראתי הרבה על התקופות ההיסטוריות ומה שמספרים בחכמת הקבלה. אין לנו [מה] לחכות מהיום למחר שיהיו שינויים, לפני כמה שבועות והיום אתה עושה חשבון ואתה כבר מתייאש ולא יודע מה. זה יחס לא טוב, לא נכון למציאות. אנחנו צריכים לעשות מה שצריכים לעשות, ויחד עם זה אנחנו כמה שנשתפר ונתעלה למעלה, אנחנו נראה את השינויים שבטבע יותר גבוהים, יותר עדינים.
אם אתה מראה משהו לאדם מהרחוב הוא יגיד "מה זה, היום כמו שהיה שום דבר ולא קורה". אם אתה מביא את זה למומחה, אז הוא כבר אומר לא, יש כאן תופעות, יש כאן בעיות, צריכים לחקור. אסור להחליט סתם כך וכן הלאה. לכן נמשיך ללמוד ולא נעשה סיכומים מהירים.
שאלה: אם אנחנו רוצים להעביר לאנשים פשוטים את המסר שבדרגה הארצית הזאת שלנו, כדי לחיות טוב בצורה נורמאלית האדם צריך להתחבר, אבל איזו דוגמה אפשר לתת, נגיד אם אני רואה שאפילו בינינו יש לנו יותר בעיות למרות שאנחנו כאילו עובדים בכיוון הזה של החיבור. גם בבריאות וגם בעבודה, גם ביחסים, זאת אומרת, ערימה שלימה של כל מיני בעיות, איך אפשר להסביר את זה לאנשים פשוטים? הם מסתכלים עלינו, "מה אתם מספרים לנו על חיבור, ומה איתכם"?
אני מבין אותך והטענות שלך לבורא ועל ההתנהגות שלו ולמה הוא לא עושה בעולם שלנו כמו שכתוב, שכל האוכל דבר רע אז ייחנק במקום וכל מי שחושב רע על החבר מיד יהיה איזה חולה וכן הלאה. לא. השכר והעונש בעולם שלנו לא מגולים ולכן אנחנו צריכים דווקא בזכות זה שהם לא מגולים להעלות אותם לדרגת האמונה ולקיים אותם כאילו שהם מגולים, תשמע, כאילו שהם מגולים, ואז בצורה כזאת לקיים אותם ואז אנחנו נראה שבאמת ככה זה קיים.
זאת אומרת, קודם אני מקיים את זה לא בגלל שזה מחייב אותי אלא בגלל שאני שומע מהמקובלים שכך זה באמת קורה בעולם הרוחני, ואז אני על ידי זה שמקיים את זה, פתאום רואה שבאמת זה כך נמצא במציאות. זה נקרא "קודם באונס ואחר כך ברצון", אבל זה בתנאי שאני מחייב את עצמי לקיים את החוקים הרוחניים בחיים שלי. במידה שאני עושה את זה, אני מתחיל לראות ש"הופה", באמת הם כך קיימים.
שאלה: אולי אני לא בסדר אבל אני רוצה לשאול אותך משהו, זה מזכיר לי את הסיפור בתורה על "סדום ועמורה", ששואלים את הבורא אם יש שם חמישים אנשים, ארבעים או עשרה אנשים טובים שתוכל לרחם על העיר, האם זה הסיפור שבו אנחנו נמצאים עכשיו?
אני לא מתייחס לסיפורי התורה. ואני לא מבין איך אתה יכול לגשת לדברים האלה עם השכל שלך ולהתחיל לחטט בזה. אל תביא לי תורה כדוגמה. זה כל כך ילדותי, אי אפשר להגיב לזה. סדום ועמורה, דברים כאלה רוחניים, גבוהים, אתה רוצה לבלבל אותנו בזה? תפסיק לחשוב על זה, תפסיק לקרוא תורה, תפסיק לחשוב שאתה מבין בתורה. אחר כך אנחנו נגיע לזה ואנחנו נפתח את הכול.
תלמיד: סליחה רב.
טוב. גם אני מבקש סליחה שאני מתפרץ ככה, אבל לא לבלבל אחרים. לא להביא להם כאלה סיפורים.
שאלה: אם אנחנו רואים רע, אז איך אפשר להסתכל על זה כאיזה פרי שמתפתח כי אני בודק את זה דרך הקלקולים שלי? האם אנחנו כן יכולים לראות דברים ככה בעשירייה?
כן. נכון. העשירייה זה בדיוק אותו הפרי שאנחנו רוצים שיגדל, ואז אנחנו דואגים שהוא יגדל יותר ויותר ואז אנחנו מקבלים את הפרי הזה, את התפוח הזה.
תלמיד: ואם אנחנו רואים תכונות ממש שליליות בעשירייה שנראה לנו שבשום צורה לא ברור בכלל למה הן קיימות?
אז אנחנו צריכים לקבל אותן שככה זה נראה לנו ולהמשיך. ואז נברר אולי מתישהו שכל הדברים האלה הם גם כן מתגלגלים מהבורא ולאיזה מטרה? אז אנחנו נגלה אותה אחר כך, אבל ודאי שהכול בא ממנו.
שאלה: למה יש בנו תוכנה שמפרה את האיזון?
בכוונה כדי שאתה תוכל להגיע להרגשת האיזון, להרגשת הטבע האינטגראלי מתוך זה שהכול שבור. למה יש שבירה? כדי שדווקא מתוך השבירה כשאתה הולך לאסוף את החלקים השבורים, אתה תוכל להבין את כל החיבור שבבריאה, את כל החלקים שלה עד כמה הם נמצאים במצב מושלם זה עם זה. ייחודיות, שלמות שבבריאה, רק בצורה כזאת תוכל להשיג, רק מתוך הפכים, דבר והיפוכו.
שאלה: ממה שקראנו לא ברור המשפט שהבורא לא השלים את הבריאה בעת שברא?
בטח, אנחנו לא שלמים. הוא שבר את הבריאה, הוא ברא את הכול בצורה של גמר התיקון, ואחר כך שבר אותה, כדי לתת לחלק מהבריאה שזה בני אדם, שנמצאים בפסגת ההתפתחות האגואיסטית, יכולת דווקא להשיג את השלמות שבבריאה, להגיע לדרגתו. זה נקרא שהוא לא סיים את הבריאה.
שאלה: אחת התופעות שאנחנו רואים בתקופה האחרונה כמו שאמרת היא שיש כל מיני אסונות בכל מיני מקומות בעולם. אבל הקהל לא שומע על זה, מי שלא מחפש ורוצה לשמוע על זה, לא שומע את זה. האם אנחנו כארגון צריכים להיות אלה שמסכמים לקהל מה קורה, להראות לו באמת מה המצב, זה התפקיד שלנו?
כן, אנחנו צריכים כמה שיותר להמשיך להסביר יותר ויותר למה כולנו עוברים את הסבל וגם עד כמה אנחנו לא כל כך מתחשבים בסבל שלנו. זה כמו שכתוב במצרים "אני הכבדתי את ליבו". הבורא אומר למשה, לך לפרעה שאני הכבדתי את ליבו. אז אפילו שיש לכל הקהל שלנו לב קשה, אנחנו חייבים ללכת אליו ולהסביר לו את הכול. אנחנו חייבים לקיים את התפקיד של משה.
תלמיד: האם יש קשר בין מה שאנחנו קוראים על מכות מצרים לבין מכות הטבע, יש קשר בין שני הדברים האלה?
ודאי שכן. אתה רוצה שהן יבואו אליך בצורה כזאת של דם צפרדע כינים עד מכת בכורות? לא.
תלמיד: אז אפשר להגיד שאנחנו עכשיו במין שלב באנושות שאנחנו עוברים מכות מצרים?
כל האנושות עוברת מכות מצרים, רק בכל מיני אופנים כאלה שאנחנו לא כל כך מזהים בהם אותו התהליך.
שאלה: איך לתפוס נכון את מה שכותב בעל הסולם שאם אני רואה משהו רע, אין זה אלא עדות עצמית של אותו הפרט שהוא עדיין שרוי בשלב מעבר?
כן. כי מי שמרגיש את הרע זה סימן שהוא נמצא ברע, שהוא בעצמו נמצא כרע, בתוך עולם שהוא באמת כולו טוב.
תלמיד: איך אני לוקח את מה שאני רואה ומקשר את זה להבחנה של מה בדיוק רע אצלי?
תשתדל. תשתדל להבין שהכול מפני שאתה רע, לכן אתה רואה את הרע. "כל הפוסל במומו פוסל".
תלמיד: ועל מה בדיוק או שזה לא משנה?
זה לא משנה, סך הכול קביעת הרע, שאתה קובע שישנו רע במציאות, בזה אתה כבר אומר שיש לך עין רעה.
שאלה: יצא לי לדבר כמה פעמים עם אנשים ולהגיד להם שהאנושות סובלת, יש משבר. הם אומרים לי, למה אתה אומר את זה, יש הרבה סטטיסטיקות שמראות שהכי מעט אנשים מתים ממלחמות היום לעומת פעם, הכי מעט אנשים מתים ממחלות. אז העניין הזה של המשבר שאנחנו מדברים עליו ובאמת לא מורגש אצל הרבה אנשים, איך להתייחס לזה? אולי זו הרגשה פנימית שיש לנו? איך אפשר להוכיח את זה באמת?
זה קורה לך בכל התופעות בחברה האנושית שישנם כאלו שנמצאים בכל מיני צורות תפיסה אחרות, הפוכות, עד שזה מגיע לכולם ואז נגמרות המלחמות והבעיות. זה עוד יגיע. זה עוד יגיע אליהם.
תלמיד: איך להתייחס אם האדם אומר, אני לא מרגיש שיש סבל, הסטטיסטיקה מראה שאנחנו במצב טוב?
בטוח שיש כאלו שלא מרגישים, יש כאלה שמברכים על מה שקורה, על הפנדמיה עם כל מיני הדברים האלה, כי מרוויחים בזה פי כמה וכמה יותר ממה שהיה קודם. ודאי, אז מה, זה לא אומר שום דבר. בסך הכול כולנו עוברים שינויים ואתה תראה שעוד מעט יהיו לנו בזה הבנות הרבה יותר עמוקות ומרחיקות לכת.
שאלה: אני מנסה להבין למה בעל הסולם התכוון, תעזור לנו להבין את זה. הוא אומר "ביתר הפרטים של המציאות: כאשר איזה פרט נראה לנו רע ומזיק, הנה אין זה אלא עדות עצמית של אותו הפרט, שהוא עדיין שרוי בשלב מעבר, בתהליך ההתפתחות שלו. לכן אין לנו להחליט כי רע הוא, ואין להטיל בו דופי, כי לא מחכמה היא."
כן.
תלמיד: אני צריך להגיע למצב שאם אני חוטף מכות כמו שאתה אומר אני לא צריך להרשיע אלא להצדיק את המצב הזה?
אתה צריך בכל זאת להגיע להחלטה שמה שאתה מרגיש זה מפני שאתה לא מתוקן.
תלמיד: היו מקובלים בעבר, זה כתוב בהרבה ספרים, שהם לא רצו לחיות בגמר תיקון.
אתה עוד לא בגמר התיקון, מה יש לך לדבר על זה.
תלמיד: הם אמרו שהם לא רוצים לחיות בתקופה שלנו. שאלו אותם, למה? הם אמרו כי אנחנו לא רוצים להחטיא את הבריאה, לכן אנחנו לא נחיה אז, קשה לנו לחיות עם זה. מה אפשר להסביר פה?
אני לא מסביר מה שאני לא מבין. אתה חכם אז אתה תסביר.
תלמיד: חייבות להיות מכות לפני גמר תיקון?
מלחמות, לא רק מכות. מלחמות.
תלמיד: למה?
למה? כדי לחייב את האנשים להגיע לצורת ההשפעה הנכונה.
קריין: כותרת "חולשתם של מתקני עולם".
חולשתם של "מתקני עולם"
"ומכאן המפתח להבנת החולשה של מתקני עולם שקמו בדורותיהם, - כי הם ראו את האדם בדמות מכונה שאינה פועלת כראוי, וצריכה תיקון. דהיינו, להסיר ממנה את החלקים המקולקלים, ולהחליפם באחרים מתוקנים.
כי כן כל מגמתם של מתקני עולם הללו לבער כל רע וכל מזיק שבמין האדם - - - ואמת היא, שלולא הבורא ית' עמד לנגדם, ודאי שהיו כבר מספיקים מזמן לנפות את האדם כבכברה, ולהותיר בו רק טוב ומועיל בלבד.
אלא, מתוך שהבורא ית' שומר על כל הפרטים שבבריאה שלו בהקפדה יתרה, ואינו מרשה למישהו להשחית שום דבר שברשותו - אלא רק להחזירו ולהפכו למוטב בלבד, כדברינו לעיל, - לפיכך: כל המתקנים מהמין האמור - יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם - לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם - עד שיבואו לגמר בישולם.
אשר אז, אותם המדות הרעות בעצמן מתהפכות, ונעשות למדות טובות ומועילות, כמו שחשב עליהם הבורא ית', מראש. בדומה לפרי היושב על ענפי העץ, ומחכה ומונה את הימים והחדשים המחויבים עוד לעבור עליו, עד שיגמר בישולו, שאז יתגלה טעמו ומתיקותו לכל אדם."
חולשתם של "מתקני עולם"
"ומכאן המפתח להבנת החולשה של מתקני עולם שקמו בדורותיהם," זאת אומרת במה החולשה שלהם? כי הם חושבים שהם יכולים להוסיף משהו שהבורא לא עשה, והם כשמוסיפים אז מתקנים את העולם. והבורא עושה כך שכל הפעולות שלהם לא יצליחו. "כי הם ראו את האדם בדמות מכונה שאינה פועלת כראוי, וצריכה תיקון. דהיינו, להסיר ממנה את החלקים המקולקלים, ולהחליפם באחרים מתוקנים.
כי כן כל מגמתם של מתקני עולם הללו לבער כל רע וכל מזיק שבמין האדם - - - ואמת היא, שלולא הבורא ית' עמד לנגדם, ודאי שהיו כבר מספיקים מזמן לנפות את האדם כבכברה, ולהותיר בו רק טוב ומועיל בלבד.
אלא, מתוך שהבורא ית' שומר על כל הפרטים שבבריאה שלו בהקפדה יתרה, ואינו מרשה למישהו להשחית שום דבר שברשותו - אלא רק להחזירו ולהפכו למוטב בלבד, כדברינו לעיל, - לפיכך: כל המתקנים מהמין האמור - יתמו מהארץ, והמדות הרעות שבעולם - לא יתמו מהארץ. והם מתקיימים ומונים את מספר המדרגות של התפתחות המחויבים עוד לעבור עליהם - עד שיבואו לגמר בישולם.
אשר אז, אותם המדות הרעות בעצמן מתהפכות, ונעשות למדות טובות ומועילות, כמו שחשב עליהם הבורא ית', מראש. בדומה לפרי היושב על ענפי העץ, ומחכה ומונה את הימים והחדשים המחויבים עוד לעבור עליו, עד שיגמר בישולו, שאז יתגלה טעמו ומתיקותו לכל אדם."
כך אנחנו צריכים להבין, שקודם כל ללמוד את כל התהליך, אחר כך לדעת איפה אנחנו יכולים להתכלל באותו התהליך וכביכול להיות שותפים עם הבורא. אבל לא לפי השכל שלנו ולפי ראות עינינו האגואיסטית, שאנחנו הולכים עכשיו ומחליפים כל מיני צורות, תכונות, כוחות שבאדם, ועושים ממנו מה שבא לנו, שהבורא כביכול לא עשה את האדם בצורה נכונה. הוא עשה את האדם בצורה נכונה בהתאם לתיקון שהאדם צריך לעבור, ועל ידי זה אדם מגיע לאותה מדרגה, לאותה התפתחות כמו הבורא. תתארו לעצמכם למה אנחנו יכולים להגיע. אבל זה בתנאי שאנחנו פועלים בהדרגה לפי תכנית הבריאה וכך אנחנו מגיעים לתיקון שלנו. בגלגול הזה, בגלגול הבא, לא חשוב, אבל זה יקרה עם כל אחד ואחד.
שאלה: נראה מצד אחד שהאנושות מקבלת מכות כי היא כבר צריכה להיות בשלה כדי לעבור לרמה הבאה. מצד שני נראה כאילו שהבורא מכריח את בני ברוך, שאנחנו נעשה את הקשר עם הבשלות של האנושות. מה הבורא צריך מאיתנו כדי שאנחנו נעשה שהשרשרת תתחבר ותגיע לשלמות ושהאנושות תגיע לבשלות ואנחנו נשפיע על החיבור הזה?
אנחנו לומדים זאת מכל מיני כתבי מקובלים. שקודם כל זה חיבור בינינו, שאנחנו צריכים לדאוג לעשירייה. כי אם לא יהיה לנו קשר בעשירייה, אנחנו לא נוכל להשפיע בכלום לכל מערכת הבריאה. במידה שאנחנו מתקשרים בינינו, יש כבר איזו התאמה בין העשירייה הקטנה לכל המציאות הגדולה, ואז אנחנו יכולים בתוך העשירייה כשמבצעים פעולות להשפיע על כל המציאות. זה קודם כל.
אז להגיע למצב שיש לי כלי, עשירייה, שאני דרכה יחד עם החברים יכול לפעול על כל המציאות, מתוך העשירייה, כולנו יחד. זה שאנחנו מכוונים כך, כבר אנחנו מבצעים את התיקון, כבר יש לנו יסוד שממנו והלאה אנחנו יכולים להתפתח.
שאלה: מה הוא הצורך שהאנושות תתפתח ללא חכמה, שהיא תנסה כל מיני דברים שונים שהם מביאים נזק כמו מתקני עולם?
אף אחד לא מביא נזק, אפילו כל המלחמות והבעיות שהאנושות פותחת בהן ועוסקת בהן, זה גם לא נזק, אלא הכול תיקונים, אומנם תיקונים בדרך ייסורים. ולכן אסור לנו להחליט מראש שיש נזקים, הכול תיקונים, רק תיקונים בדרך קצרה או בדרך רחוקה.
מה שאני מבקש, לעבור שוב על הקטעים שאנחנו למדנו אתכם בשיעור הראשון, לכתוב עליהם שאלות, להביא אלי את השאלות האלה כדי שנתעמק בזה יותר ויותר. כי בלי שאנחנו לועסים את הקטעים האלה ובולעים אותם טוב טוב אנחנו לא מתקדמים. אז בואו נעזור לעצמנו להתקדם מהר לכניסה לרוחניות.
(סוף השיעור)
-
"א-להים" בגימטריה "הטבע" (↩