שיעור בוקר 05.12.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 191, פתיחה לחכמת הקבלה,

אותיות קכ"ז-ק"ל

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 191, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קכ"ז.

אות קכ"ז

"וסדר הלבשתם זא"ז" של כל פרצופי האצילות, "ולפרצוף א"ק, הוא, כי פרצוף עתיק דאצילות אע"פ שיצא מראש הס"ג דא"ק (כנ"ל באות קי"ח), מ"מ לא יכול להלביש מפה ולמטה דס"ג דא"ק רק למטה מטבור, כי למעלה מטבור דא"ק הוא בחינת צמצום א' ונק' עקודים. והן אמת, שפרצוף עתיק, להיותו בחינת ראש הא' דאצילות, עדיין אין הצמצום ב' שולט בו, וא"כ היה ראוי שילביש למעלה מטבור דא"ק," כפי שהוא בעצמו. לפי תכונתו הוא יכול להיות למעלה מטבור דא"ק. "אמנם כיון שהצמצום ב' כבר נתקן בפה דראשו, בשביל שאר פרצופי אצילות שממנו ולמטה," בשביל שאר פרצופי האצילות, לא בשביל עצמו. "ע"כ אינו יכול להלביש רק למטה מטבור דא"ק. ונמצא קומת עתיק מתחלת מטבור דא"ק, והיא מסתיימת בשוה עם רגלי א"ק, דהיינו למעלה מנקודה דעוה"ז. וזהו מפאת פרצופו עצמו, אמנם מפאת התקשרותו עם שאר פרצופי אצילות, שמבחינתם נבחן שהוא כלול ג"כ מצמצום ב', הנה מבחינה זו הוא נבחן שרגליו מסתיימים למעלה מפרסא דאצילות, כי הפרסא הוא הסיום החדש של הצמצום ב' כנ"ל באות ס"ח."

זאת אומרת, עתיק עצמו, בלי שום קשר שלו לאצילות היה יכול להתפשט מהראש דס"ג ולמטה ולעבור את כל המקום למעלה מטבור ואת כל המקום למטה מטבור, אפילו עד סיום רגלין. מה שאין כן כשהוא שייך להתקשרות של כל פרצופי א"ק עם פרצופים שהיו למטה מטבור, פרצופי אבי"ע, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, לכן מקבל על עצמו צמצום ב', מקבל על עצמו את כל ההגבלות שיש ולכן הוא מתפשט רק מטבור עד הפרסא בלבד.

אמנם, שוב אנחנו אומרים, עתיק דצמצום א', אני לא זוכר אם בעל הסולם מזכיר כאן, אבל ב"תלמוד עשר הספירות" הוא מסביר, עתיק דצמצום א', מתפשט מטבור עד סיום רגלין, עובר את הכול, גם הפרסא. ויש עוד עתיק דצמצום ב' שמתפשט רק מטבור עד הפרסא, לא למטה מפרסא. ועליו מתלבשים, על עתיק דצמצום ב', כל פרצופי האצילות.

אות קכ"ח

"ופרצוף הב' דמ"ה החדש הנק' א"א, שהוא נאצל ויצא מפה דראש עתיק, הנה קומתו מתחיל ממקום יציאתו, דהיינו מפה דראש עתיק ומלביש את הז"ת דעתיק המסתיימים למעלה מפרסא דאצילות, כנ"ל. ופרצוף הג' הנק' או"א, שנאצלו מפה דראש א"א, הם מתחילים מפה דראש א"א ומסתיימים למעלה מטבור דא"א. והזו"ן מתחילים מטבור דא"א ומסתיימים בשוה עם סיום א"א, דהיינו למעלה מפרסא דאצילות."

בוא נצייר את זה (ראו שרטוט מס' 1). אין ברירה, מתחילים מהגלגלתא, ע"ב, ס"ג, נקודות דס"ג עד הפרסא ונקודות דס"ג בגדלות למטה מפרסא, שבירה ויציאת עולם האצילות, וכאן למטה מטבור, יש לנו את הפרצוף הראשון, בכל זאת נצייר אותו כעתיק צמצום א' ואחר כך עתיק צמצום ב', עד הפרסא, ועליו מתלבשים פרצופים.

על הראש דעתיק מתלבשים אריך אנפין, אבא ואימא, ישסו"ת וזו"ן. אז יש לנו כאן ראש, אבא ואימא שזה ג"ר דבינה, ישסו"ת, הוא לא אומר את זה כאן, שזה ז"ת דבינה, וזו"ן.

שרטוט מס' 1

נעשה כך (ראו שרטוט מס' 2), יש לנו עתיק, זה פה דעתיק. מהפה דעתיק מתחיל להיות אריך אנפין עד הפרסא. וכאן יש לנו ראש דאריך אנפין, ואחר כך מקום מראש עד החזה, מקום מחזה עד הטבור ומקום מטבור ולמטה. מקום מטבור ולמטה של אריך אנפין זה זו"ן, מחזה עד הטבור שלו זה ישסו"ת, מפה עד החזה זה מקום של אבא ואימא ולמעלה זה ראש, הראש האמיתי של אצילות.

"ופרצוף הב' דמ"ה החדש הנק' א"א, שהוא נאצל ויצא מפה דראש עתיק," ככה הוא יצא, "הנה קומתו מתחיל ממקום יציאתו, דהיינו מפה דראש עתיק ומלביש את הז"ת דעתיק המסתיימים למעלה מפרסא דאצילות, כנ"ל. ופרצוף הג' הנק' או"א, שנאצלו מפה דראש א"א, הם מתחילים מפה דראש א"א ומסתיימים למעלה מטבור דא"א." הוא כולל כאן את אבא ואימא וישסו"ת. לפעמים הוא קורא לזה אבא ואימא, לפעמים מחלק לאבא ואימא וישסו"ת, ג"ר דבינה וז"ת דבינה, "דהיינו למעלה מפרסא דאצילות."

שרטוט מס' 2

שאלה: לגבי עתיק צמצום א', אנחנו תמיד מזכירים אותו אבל לא מרחיבים אף פעם. מה התפקיד שלו בעצם?

אז גם אני לא מרחיב ואתה אל תהיה חכם מדי. תשאל מה שצריך, לעניין.

אות קכ"ט

"ותדע, שכל קומה וקומה מה"פ אלו דמ"ה החדש בעת שיצאה, ביררה וחיברה לעצמה חלק מהכלים דנקודים, שנעשה לה לבחינת נוקבא. כי הנה בעת שיצא פרצוף עתיק, לקח וחיבר אליו, כל הג"ר דנקודים, שנשארו שלמים בעת שביה"כ, דהיינו בחינת הגו"ע שבהם שיצאו בעת קטנותם, הנק' כלים דפנים, (כנ"ל באות ע"ו) שבקטנות הנקודים לא באו עמהם רק מחציתה העליונה דכל מדרגה, שהם גו"ע ונקבי עינים, ומחציתה התחתונה דכל אחת, הנק' אח"פ, ירדו למדרגה התחתונה, עש"ה. ולפיכך נבחן שפרצוף עתיק דמ"ה החדש לקח לו מהכלים דנקודים, את מחציתה העליונה דכתר, ומחציתה העליונה דחו"ב, וז' השרשים דז"ת הכלולים בג"ר דנקודים, והם נעשו לבחינת פרצוף נוקבא אל העתיק דמ"ה החדש. ונתחברו יחד זה בזה. והם המכונים מ"ה וב"ן דעתיק דאצילות, כי הזכר דעתיק נק' מ"ה, והכלים דנקודים הנ"ל שנתחברו אליו נקראים ב"ן, (מטעם הנ"ל באות קי"ט, ע"ש). וסדר עמידתם הוא פו"א, העתיק דמ"ה בפנים והעתיק דב"ן באחוריו." דיברנו על כך שעולם הנקודים היה צריך להגיע לגמר התיקון ונשבר, זאת אומרת צריכים לתקן אותו ולהביא אותו לגמר התיקון, זו בעצם העבודה, אז כאן הוא אומר שקמו עולמות אבי"ע והם מתקנים את עולם הנקודים השבור.

עוד פעם, קכ"ט.

אות קכ"ט

"ותדע, שכל קומה וקומה מה"פ אלו דמ"ה החדש בעת שיצאה, ביררה וחיברה לעצמה חלק מהכלים דנקודים, שנעשה לה לבחינת נוקבא." זאת אומרת, כאן זה נקודים (ראו שרטוט מס' 3), וכאן זה אבי"ע, עולמות אבי"ע הם צריכים לתקן את עולם הנקודים ואז יהיה גמר התיקון. מה קורה? "כי הנה בעת שיצא פרצוף עתיק, לקח וחיבר אליו, כל הג"ר דנקודים, שנשארו שלמים בעת שביה"כ," זאת אומרת, כתר, אבא ואימא דנקודים, ואבי"ע שייך לעתיק. "דהיינו בחינת הגו"ע שבהם שיצאו בעת קטנותם, הנק' כלים דפנים," זאת אומרת, כתר גלגלתא ועיניים, ואבא ואימא גלגלתא ועיניים, את כולם לקח עתיק כנוקבא. "(כנ"ל באות ע"ו) שבקטנות הנקודים לא באו עמהם רק מחציתה העליונה דכל מדרגה, שהם גו"ע ונקבי עינים, ומחציתה התחתונה דכל אחת, הנק' אח"פ, ירדו למדרגה התחתונה," הם גרמו לשבירה ולכן הם לא יכולים להתברר ולהיתקן יחד עם גלגלתא ועיניים, כי הם שייכים כבר, גרמו, לא בעצמם נשברו, אבל גרמו לשבירה, לכן הם כבר לא כל כך נקיים, אלא עתיק לוקח רק את הדבר הנקי ביותר. לא שייך לשבירה, לפני השבירה, בזמן השבירה, אחרי השבירה, נקי, לבן, אותם הוא לוקח. זה גלגלתא עיניים דכתר, גלגתא עיניים דאבא ואימא. "עש"ה. ולפיכך נבחן שפרצוף עתיק דמ"ה החדש לקח לו מהכלים דנקודים, את מחציתה העליונה דכתר, ומחציתה העליונה דחו"ב, וז' השרשים דז"ת הכלולים בג"ר דנקודים," ז' שורשים אנחנו יכולים להגיד כתרים של כל המלכים, שלא נשברו. כי כתר תמיד זה ממטה למעלה, הוא לא שייך לפרצוף עצמו, זה איכשהו כמו כתר על הראש. כל הדברים האלה שייכים לעתיק. "והם נעשו לבחינת פרצוף נוקבא אל העתיק דמ"ה החדש. ונתחברו יחד זה בזה." יש ביניהם קשר כזה, שכלים דנקודים זה נוקבא, ועתיק זה זכר, זה ברור. "והם המכונים מ"ה וב"ן דעתיק דאצילות, כי הזכר דעתיק נק' מ"ה, והכלים דנקודים הנ"ל שנתחברו אליו נקראים ב"ן, (מטעם הנ"ל באות קי"ט, ע"ש). וסדר עמידתם הוא פו"א, העתיק דמ"ה בפנים והעתיק דב"ן באחוריו."

ברור, עתיק הוא כמו פנים, וכלים דנקודים כאחור. זה ברור, איפה שפנים שם זה אור, כוח, השפעה, מה שאין כן אחור, זה מה שצריך תיקון.

שרטוט מס' 3

שאלה: למה הוא קורא לזה מ"ה וב"ן דעתיק דאצילות?

כי זה דרגת עתיק. עתיק מקבל, מספח אליו, כלים של נקודים, שהם עכשיו יצאו מפעולה, הם לא שבורים, הם לא קשורים לכלים השבורים, אבל הם השתתפו בשבירה בכל זאת. ולכן הם דורשים עכשיו קשר לקדושה, לרוחניות, להשפעה, ועכשיו יהיה להם קשר דרך העתיק.

זאת אומרת, כל הכלים האלו דנקודים הם מתחברים לכלים של עתיק ודרך עתיק מתחברים לאינסוף, לכן הם נקראים "נוקבא", ועתיק "זכר" (ראו שרטוט מס' 3).

תלמיד: זה רק היחסים ביניהם, אין קשר לזה שמ"ה וב"ן הם הפרצופים האחרונים שיוצאים?

לא, זה לא שייך, ב"ן זה נקרא תחתון, מ"ה נקרא עליון. מ"ה נקרא משפיע, זעיר אנפין, ב"ן נקרא מלכות. זה לא שייך לזה שזו המדרגה האחרונה ולפני האחרונה, לא. ברוחניות אנחנו משתמשים בכל מיני כינויים לסדר את הפרצופים אחד כלפי השני.

תלמיד: עולם האצילות יצא על רשימות א'/שורש צמצום ב'.

כן.

תלמיד: מה הקשר לזה שעתיק לוקח דווקא רשימות מעולם הנקודים?

הוא מקבל גדלות, הוא מקבל אורות, עתיק. עולם האצילות יוצא בצורה כזאת שהוא בעצמו א'/שורש צמצום ב', אין דרגה פחות ממנה, אבל הוא נקרא אצילות. למה? כי הוא לוקח כל מיני כלים נקיים, מחבר אותם לעצמו, והוא מעלה מ"ן, ובצורה כזאת מקבל מלמעלה כוח התיקון, כוח המילוי, וכך לאט לאט גדל, בצורה נקייה. לכן הוא נקרא אצילות, אצלו. "אצלי" הוא אומר, כל הכלים וכל האורות המתוקנים.

תלמיד: א' דהתלבשות ושורש דעביות זה עולם האצילות. איזה ביטוי יש לזה במה שאנחנו רואים כאן?

אחר כך נראה שא' דהתלבשות היא תשחק מאוד חזק כאן, דווקא כאן בעולם האצילות. א' דהתלבשות זה נקרא שיש לו קשר עם מדרגה יותר עליונה ואז הוא יכול לפנות אליה, יש לו משהו. לא שהוא בעצמו, אבל התקשרות לדרגה יותר עליונה ישנה. עוד נראה איך שזה עובד. נלך אחר כך לתע"ס.

שאלה: מה זה חיבור? מה זה שעתיק חיבר לעצמו?

מחבר לעצמו זה נניח שכל הפרצופים של עולם האצילות הם מחברים לעצמם את הפרצופים השבורים או מה שנשאר מהשבירה כדי לתקן אותם ולמלא אותם. איך הם עושים? הם מקבלים מהם חסרונות, את החסרונות האלה שהם סופגים מהכלים הזרים השבורים, הם מתקנים בתוכם על ידי עיבור יניקה ומקבלים מוחין וכך הם מתקנים. את זה עוד נראה.

אות ק"ל

"ופרצוף א"א דמ"ה החדש, שיצא בקומת חכמה, בירר וחיבר אליו את חציו התחתון דכתר הנקודים, שהם האח"פ דכתר, שבעת הקטנות היו בהמדרגה שמתחת הכתר, דהיינו בחכמה ובינה דנקודים (כנ"ל באות ע"ז)," זאת אומרת, אריך אנפין לוקח חצי תחתון דכתר דנקודים, שזה נקרא "חצי תחתון", או "ז"ת דכתר", או "אח"פ דכתר". "ונעשה לבחינת נוקבא אל הא"א דמ"ה החדש, ונתחברו יחד זה בזה. וסדר עמידתם הוא ימין ושמאל," זאת אומרת, (ראו שרטוט מס' 4) יש ימין, ויש שמאל. "שא"א דמ"ה שהוא הזכר עומד בימין, וא"א דב"ן שהיא הנוקבא, עומדת בשמאל." לא לחשוב שזה אריך אנפין דב"ן. איפה זה אריך אנפין דב"ן? אין דבר כזה. אלא לחצי תחתון דכתר דנקודים, הוא קורא לזה ב"ן. מ"ה וב"ן. "ומה שפרצוף עתיק דמ"ה לא לקח את חציו התחתון דכתר נקודים, הוא, כי עתיק מתוך שהוא ראש הא' דאצילות, שמעלתו גבוהה מאד, לכן לא חיבר אליו רק הכלים דפנים דג"ר דנקודים, שבהם לא אירע שום פגם בעת השבירה, מה שאין כן בחצי הכתר התחתון, שהם אח"פ שהיו נפולים בעת הקטנות בחו"ב, ואח"כ בעת הגדלות עלו מחו"ב ונתחברו בכתר דנקודים (כנ"ל באות פ"ד), אשר אח"כ בעת שבירת הכלים, חזרו ונפלו מהכתר דנקודים ונתבטלו, כנ"ל, הרי המה כבר נפגמו עם נפילתם וביטולם, ואינם ראוים משום זה לעתיק, ולכן לקח אותם א"א דמ"ה."

שרטוט מס' 4

אות ק"ל

"ופרצוף א"א דמ"ה החדש, שיצא בקומת חכמה, בירר וחיבר אליו את חציו התחתון דכתר הנקודים, שהם האח"פ דכתר, שבעת הקטנות היו בהמדרגה שמתחת הכתר, דהיינו בחכמה ובינה דנקודים (כנ"ל באות ע"ז), ונעשה לבחינת נוקבא אל הא"א דמ"ה החדש, ונתחברו יחד זה בזה. וסדר עמידתם הוא ימין ושמאל, שא"א דמ"ה שהוא הזכר עומד בימין, וא"א דב"ן שהיא הנוקבא, עומדת בשמאל. ומה שפרצוף עתיק דמ"ה לא לקח את חציו התחתון דכתר נקודים, הוא, כי עתיק מתוך שהוא ראש הא' דאצילות, שמעלתו גבוהה מאד, לכן לא חיבר אליו רק הכלים דפנים דג"ר דנקודים, שבהם לא אירע שום פגם בעת השבירה, מה שאין כן בחצי הכתר התחתון, שהם אח"פ שהיו נפולים בעת הקטנות בחו"ב, ואח"כ בעת הגדלות עלו מחו"ב ונתחברו בכתר דנקודים (כנ"ל באות פ"ד), אשר אח"כ בעת שבירת הכלים, חזרו ונפלו מהכתר דנקודים ונתבטלו, כנ"ל, הרי המה כבר נפגמו עם נפילתם וביטולם, ואינם ראוים משום זה לעתיק, ולכן לקח אותם א"א דמ"ה."

שאלה: שאלה כללית. פרצופים של אצילות יש להם בעצם זכר שלוקח כלים שנשברו ומברר אותם.

פרצופי אצילות כולם נקראים "זכר", כלפי כלים השבורים.

תלמיד: כן. מאיפה הם באו? מה המהות שלהם?

הם יצאו על הרשימות שנשארו אחרי עולם הנקודים. על מה שאפשר עוד להוציא פרצופים, אז יצאו, וס"ג הוא הוליד אותם. מה זאת אומרת? הם לא הגיעו לשלמות, הם לא הגיעו למימוש, נשארו רשימות, חסרונות, העליון מהם זה ס"ג, ראש הנקודים לא מסוגל לעשות את התיקונים, זיווגים עליהם, ולכן זה עלה לראש דס"ג, וראש דס"ג עשה זיווגים והוליד את הפרצופים האלה, עתיק, אריך אנפין, אבא ואימא, זו"ן.

תלמיד: אנחנו אומרים שאם הנקודים בגדלות בעצם לא היה נשבר, אז היה גמר תיקון. אז מאיפה עוד רשימות פתאום?

אבל נשברו.

תלמיד: זאת אומרת, גם זכרים הם תוצאה משבירה?

זכרים, זה תוצאה מהזדככות המסך שעל ידי השבירה. שבירה, זה סך הכול הזדככות המסך. ואז יוצא לך שמצד אחד (ראו שרטוט מס' 5) יש לך מכתר דנקודים גלגלתא עיניים ואח"פ. אח"פ דכתר היו נפולים בתוך גלגלתא עיניים דאבא ואימא. אח"פ דאבא ואימא היו נפולים בתוך גלגלתא עיניים דזו"ן. ואח"פ דזו"ן הם היו למטה מפרסא. זה הכתר דנקודים, זה אבא ואימא דנקודים, וזה זו"ן דנקודים. עתיק לוקח גלגלתא עיניים דכתר דנקודים. זה הולך לעתיק. דבר הכי נקי.

שרטוט מס' 5

תלמיד: הוא לוקח את זה בתור נוקבא?

הוא לוקח את זה בתור נוקבא.

שאלה: אבל הזכר שלו מאיפה?

הזכר הוא נולד מתוך זה שאחרי השבירה נשארו ההבחנות שהם עדיין לא מתוקנים. איך יצאו לנו אחרי גלגלתא רשימות לע"ב? גם כאן סך הכול השבירה שהייתה, היא גרמה לזה שחלק מהכלים נשברו, חלק מהם נשארו. אבל הם קבלו תיקון, לא קבלו תיקון, איך אפשר לתקן אותם, איך אפשר למלא אותם? אז שוב יוצא ס"ג ובונה מהם פרצופים, מערכות שיכולות להיתקן.

תלמיד: זאת אומרת, הוא פשוט מסתכל על זה כאילו מחדש. יש חשבון חדש על כל התמונה.

נשבר, נשבר. אז מה? גם אנחנו כך מסתכלים על העבר.

שאלה: הייתה שבירה באח"פ דכתר דנקודים?

התבטל. כתר לא יכול להישבר, מפני שאצלו כל הכלים ממטה למעלה. הוא לא מקבל על מנת להשפיע, הוא רק משתמש בכלים דקבלה שלו כדי להשפיע לאחרים. ולכן, לא יכול להתבטל 'אלא רק להתבטל מתפקידו.

תלמיד: אז למה עתיק לא לקח אותו, ואריך אנפין לקח אותו?

כי הוא גרם לשבירה. אח"פ דכתר דנקודים גרם לשבירה, שהוא היה בתוך אבא ואימא והעביר להם אור דגדלות. ואמנם שהוא לא השתתף בעצמו, אבל הוא כבר שייך לזה. מה שאין כן גלגלתא עיניים דכתר דנקודים, לגמרי לא שייך לשבירה.

תלמיד: השבירה לא קרתה בגלל הזו"ן?

שם היא הייתה, אבל מי גרם לזה?

תלמיד: ההחלטה התקבלה במדרגה למעלה.

החלטה לגדלות התקבלה בראש דס"ג.

תלמיד: מה אשם אח"פ דכתר דנקודים?

הוא קבל גדלות, עקב אור החכמה שצריך להעביר לכלים שנשברו.

תלמיד: אז הוא שותף, כאילו לשבירה.

שותף לא בעצמו, אבל הוא השתתף בזה.

תלמיד: אז מי נחשב אשם בשבירה, ס"ג? שהוא קבל החלטה?

ס"ג ונה"י דא"ק, שניהם כשותפים אשמים בשבירה.

שאלה: אריך אנפין, יש לנו דבר חדש עכשיו כאילו. ימין ושמאל. בעתיק יש לנו נוקבא. החלקים שהוא מברר הופך להיות נוקבא אליו, ובאריך אנפין החלקים שהוא מברר מהשבירה, הופכים לימין ושמאל. מה מתווסף לנו פה?

זה לא חשוב. איך שהם עומדים ימין ושמאל, אנחנו עוד לא למדנו. אבל תמיד יש לנו דכר ונוקבא. דכר שמתקן, נוקבא שמצטרפת לתיקון.

תלמיד: אבל זה שהם בקומה אחת, זה לא אומר כלום?

אחרת איך יכול להיות שהוא ימלא אותו?

שאלה: בגלגלתא, שמענו פעם ראשונה על זכר ונקבה, כשהזדכך הפרצוף קודם כל התגלה מה שהתלבש בו.

רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות.

תלמיד: זכר, ואחר כך הנקבה שעליה נעשה זיווג.

כן.

תלמיד: החסרונות התגלו מלמעלה, ועכשיו החסרונות מגולים.

שם היו הנוקבאות מתוקנות, מוכנות לזיווג עם המסכים, שם בגלגלתא או בכל הפרצופים. כאן עדיין לא, כאן אתה צריך לתקן את הנוקבאות ולהביא אותן לתיקון. איך הם עומדים מלמעלה למטה, ימינה שמאלה, אנחנו נלמד.

תלמיד: אבל זה התהפך, יש איזה מהפך. כי קודם כל היה זכר, התגלה בראש ממה שהיה, ואחר כך הזיווג נעשה על הנוקבא. ופה קודם כל יש את הנוקבא שעל פניה הזכר. יש בזה משהו?

כאן חשובה לנו הנוקבא כי היא החיסרון שמעלה את כל הדברים האלה. שם הייתה השתלשלות מלמעלה למטה. מאין סוף דרך ד' בחינות, שם מלכות דאין סוף ודרך כל הפרצופים, הזכר היה קובע, לוקח את הנקבה ומתקן. כאן זה תלוי בהעלאת מ"ן, לכן הנוקבא היא הקובעת. תיקונים תלויים בנוקבא. גם בעולם שלנו, בכל דבר, זה רק נסתר. אבל באמת, כל התיקונים, כל התקדמות העולם נראה לנו שהגברים עושים, הגברים רק מבצעים את הרצונות של הנקבות.

שאלה: יצא בעצם א' שורש צמצום ב' וזה הוציא את עתיק?

כן. נולד מעיבור, אחר כך יניקה ואחר כך מוחין. כל הפרצופים משבירת הכלים והלאה אין להם יותר מרשימו א' שורש, צמצום ב'.

תלמיד: אחרי השבירה יש לנו א' שורש זה צמצום ב', ואז כאילו יצא עתיק, זה מה שהוציא את עתיק?

עתיק יוצא מראש דס"ג שיוצא על רשימו א' שורש.

תלמיד: מה זה נקרא שהוא עכשיו בוחר את הנוקבאות, אם הוא כבר יצא?

תכף אנחנו נלמד את זה, בעוד שני סעיפים.

שאלה: אנחנו כבר פעם שנייה או שלישית לומדים רצוף בנושא מסוים ומיד קופצים לנושא אחר ואתה כבר לא מבין שום דבר, קשה להבין את ההיגיון של מה שבעל הסולם כותב ומה הוא מתכוון מלכתחילה. איך לגשת נכון לזה?

אנחנו לומדים מההתחלה ועד הסוף. וגם עכשיו עברנו את ה"פתיחה" מההתחלה ועד המקום הזה, כל סעיף וסעיף, כל אות ואות. מה אתה שואל על זה? אם לא מובן לך אז היית צריך לשאול, או תלך לשיעורים, כל השיעורים נמצאים בארכיון שלנו. מה הטענה שלך בלימוד ה"פתיחה"? אני מלמד את ה"פתיחה" כמו שלמדנו אצל רב"ש, אני משתדל ללכת לפי זה.

תלמיד: לגישה נכונה, כנראה צריך להסתמך על מה שאתה מסביר, אבל יחד עם זאת, יש איזה היגיון במאמר הזה מהתחלה עד הסוף, ובשביל להבין את זה לפעמים צריך לשבת בעצמך ללמוד, לחשוב. נכון?

בבקשה, אדרבא, וודאי שאם אתה רוצה להבין יותר ממה שאנחנו לומדים, אתה צריך להשקיע בזה יותר זמן, זה ללא ספק, בכל דבר. כשלמדנו באוניברסיטה, למשל, אתה לומד בהרצאה מה שהפרופסור שם נותן לך ואחר כך אתה לומד את זה לבד עם מה שכתבת, עם ספר הלימוד, וודאי. מה השאלה? תמיד הלימוד דורש גם השתתפות עצמית, גם בזמן השיעור וגם לאחר זמן השיעור.

תלמיד: נראה לי שהבעיה היא לא שאנחנו "מקובלים ירושלמים", אלא אנחנו פשוט לא מבינים שום דבר.

קשה לי להתווכח אתך, כי "כל הפוסל במומו פוסל.", לא מבינים, כן מבינים, אלא כמה שמבינים, מבינים. העיקר בשבילנו זה לא להבין, אלא למשוך את המאור המחזיר למוטב. ואם אתם יודעים פחות או יודעים יותר, על זה אין שאלה, אין בחכמת הקבלה מבחנים, כאן כל הגדול הוא לא גדול בזה שהוא זוכר או מבין את מה שכתוב, אלא עד כמה הוא משתתף בחיבור. זה הכול.

לכן, הטענות שלך הן טענות, אבל אצלנו הטענות הן אחרות, איפה אנחנו נמצאים לקראת החיבור הכללי בינינו, זהו. וה"פתיחה" צריכה לתת לנו איזו תמונה כללית. אבל כמה שאחטט בה לא אמצא כלום עד שלא אממש את זה בצורה נכונה ביני לבין החברים.

שאלה: פעם בשנה, כשהתלמידים החדשים מסיימים את הקורס, בחלק האחרון של הלימוד הם מארגנים בעזרת המדריכים כנס, כנס לאומי שהם יכולים לממש שם את מה שלמדו יותר משנה.

הכנס הבא יהיה בינואר ברומא. אבל הפעם זה יהיה שונה, כי אחרי הכנס בבולגריה הקבוצה האיטלקית הרגישה אחריות גדולה יותר ושהיא יכולה לעזור יותר. המורים של הקבוצה הצעירה רוצים שהקבוצות הצעירות של אירופה כמה שיותר ישתתפו בהכנת התוכן, שירים ומוזיקה. אבל הם מבקשים ממך עצה אם זה טוב, מה אתה יכול להמליץ להם?

אני לא יודע באיזה מצב נמצאות הקבוצות הצעירות בכל אירופה, אם בתחילת הלימוד שלהם בקורס למתחילים או באמצע או בסוף, אני לא יודע איך הם רוצים, מסוגלים, להיות בהתקשרות ביניהם, אבל ודאי שההתקשרות רצויה, זה מכובד. איך לעשות את זה אני באמת לא יודע, אבל כדאי להשתדל לעשות את זה.

בכלל לכל הסטודנטים שלנו בכל הכלי העולמי, אלה שנמצאים בקורס למתחילים שיהיה קשר ביניהם.

תלמיד: כל הקבוצות הצעירות של אירופה הן בשלב המתקדם. הרעיון, הכוונה של המורים שלנו שאם הם ייפגשו יחד, יתחילו לעבוד ביחד, זה כמו צעד קדימה.

אני מסכים, תעשו, שיהיה באמת להצלחה, אשמח אם אני יכול במשהו לתמוך בזה, תעשו. חיבור זה תמיד טוב, יותר חשוב חיבור מלימוד.

תלמיד: הם רוצים אם אפשר להיות מחוברים אליך באיזה חלק מהכנס, בזום או איפה שהוא?

אין שום בעיה, נקבע זמן ואנחנו נתקשר, רק שיגידו מה הם רוצים אולי אני צריך להכין חומר מראש, או סתם לפי שאלות ותשובות שלהם, זה לא חשוב, הכול תלוי בהם.

יופי, קבוצת איטליה היא באמת קבוצה מצוינת לדוגמה, הולכים קדימה ויכולים לעזור לכל אירופה, אני מאוד מקווה. אתמול דיברתי גם עם קבוצת ספרד, עם כמה נציגים שלה, ואני מקווה מאוד שאנחנו גם נחזק את הקבוצה הזאת וגם הם יהיו כדוגמה לכולנו. אז ספרד שתהיה לכם הצלחה בחיבור ביניכם.

(דיווח לו"ז כנס אסיה)

בני ברוך נמצאים כאן?

תלמיד: כן. בני ברוך נמצאים כאן.

כל הכנס, למרות שזה בעצם למתחילים?

תלמיד: מה זה אומר למתחילים?

זה כנס לכל הקבוצות?

תלמיד: כן, כל הקבוצות בארץ מתאספות במקומות שלהם, פתח תקווה מגיעים לכאן.

אז זה לכולם, לא לפי כמה זמן לומדים.

תלמיד: כן זה כנס לכולם, מתאספים בקבוצות בכל העולם. חומר הלימוד כבר מפורסם.

זה חומר למתחילים כמו שנדמה לי. לא למתחילים או כן למתחילים?

תלמיד: יש שם עבודה בעשירייה.

אני הבנתי שמלכתחילה הכנס הזה הוא כנס למתחילים, לאלו שלא מזמן נכנסו לקבוצות, לא לקמפוסים אבל בכל זאת למתחילים.

תלמיד: כן, הוא מתחיל יותר בכללי.

לפי הנושאים שראיתי הם ממש למתחילים. האם זה יעניין את האחרים, האם אני צריך להעדיף לשמוע שאלות מקבוצות צעירות או מנשים במקום גברים, אני צריך שיכוונו אותי נכון לאופי של הכנס הזה. בינתיים אני לא מרגיש אותו.

תלמיד: מה שדיברנו בהתחלה שזה יהיה בעיקר וגם השאלות יהיו בעיקר מהקבוצות באסיה.

כן, זה ברור שמאסיה. אז אנחנו צריכים לתת פקודה לאלו שיושבים בניתוב אצלנו שקודם כל יעבירו לנו את כל התמונות, השאלות והתגובות משם, מאזור אסיה.

תלמיד: גם כל קבוצות המיקוד הם מאסיה, ועם השאלות ויהיו לך שתי אופציות אופציה של שאלות בבליץ ושאלות בלייב (live).

זה לא חשוב, העיקר שמשם.

זאת אומרת בשבת כל בני ברוך יהיו כאן מרבע לארבע בבוקר עד שלוש אחר הצהריים. נקווה שכל החברים שלנו מכל העולם פחות או יותר גם יצטרפו אלינו. והעיקר הוא שאנחנו צריכים לחזק את אסיה. לפני זה עושים פרסום באינטרנט, עושים רעש?

תלמיד: לא.

אין כלום, זה לא טוב. יש לכם כמה ימים, באינטרנט זה מספיק כדי להפעיל את ההפצה. תפיצו את הכנס הזה. חוץ מזה לפי הנושאים שראיתי ככה בחצי עין, לא הייתה לי אפשרות עדיין, אלו ממש שאלות למתחילים.

(סוף השיעור)