בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 18.2.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 -הקדמה לספר הזהר*
אנחנו לא כל כך יכולים עדיין לקרוא ספר הזוהר ולהבין אותו, כי אין לנו עדיין כלים דהשפעה, כלים למעלה מהדעת. אנחנו רק מתקרבים אליהם, אבל במידה שאדם מתחיל להרגיש מה שהוא קורא בכלים דאמונה למעלה מהדעת, אז בשבילו זה נפתח. הוא מבין שמדובר לא רק בסיפורים, אלא שמדובר בהבחנות על ההנהגה וההשגחה העליונה, כלומר על העולם העליון.
יש דרגות בהתקשרות לבורא, הן נקראות דרגות הנבואה, בראייה, בשמיעה, בכל מיני דרגות. ודאי שלא מדובר על שמיעה וראיה שלנו, אלא באור החכמה, באור החסדים, ובכל מיני דרגות ושילוב ביניהן. לפי זה המקובלים מבינים את המצב, את הדרגה של כל אחד ואחד מהם. כך גם אנחנו, פחות או יותר, מתייחסים אליהם. משה היה הנביא הראשון. נביא הוא אדם שיש לו קשר ישיר עם הבורא, או בדרגת ראיה או בדרגת שמיעה, או באור החכמה או באור החסדים. שאר המקובלים היו בדרגות פחותות משהו.
ש:
מה
עלינו
לבקש
שחברים
ירגישו
מהכתוב?
ר:
קודם
כל
שבאמת
ישנה
צורה
מוזרה
מאוד
שלא
מובנת
לנו,
למה
בצורה
כזאת
עניינים
שנמצאים
ברומו
של
עולם,
שאין
דבר
יותר
יקר
מהם,
מתגלים
לנו.
אנחנו
הכתובת,
בסופו
של
דבר,
בני
אדם
שנמצאים
בעולם
הזה
בניתוק
מהרוחניות,
אנחנו
צריכים
לקבל
את
הידיעות
האלו
על
התקשרות
למערכת
הנהגה
והשגחה
העליונה
בצורה
כה
מוזרה.
אנחנו
לא
מבינים,
אבל
צריכים
לקבל
וללמוד
את
זה,
להשתדל
לגלות
על
בשרנו
שבקשר
בינינו
נתחבר.
ככל
שהדברים
האלה
עליונים
מתיישבים,
מתחברים,
מתבארים
יותר
ויותר,
ולא
בצורה
הרגילה
לפי
השכל
והלוגיקה
שלנו,
אלא
לפי
תכונות
רוחניות,
חוקים
רוחניים
שעוד
לא
נגלו.
הרבה
מהם
לא
נגלו
מפני
שהמדובר
על
התיקון,
מדובר
על
חיבור
הכלים
השבורים.
לכן
אנחנו
צריכים
פשוט
ללמוד
לקבל
כמו
שזה,
ולאט
לאט
זה
יתברר
בכל
אחד
ואחד
לפי
השורש
נשמה
שלו.
יהיה
לו
קשה
למסור
את
זה
לאחרים
כי
זה
שייך
להשגה
כל
אחד.
ככל
הוא
נמצא
מוכן
להשגה
עליונה,
כך
יוכל
להרגיש,
להבין
ולקבל
את
המסירה
הזאת.
ש:
מדוע
זה
כל
כך
רלוונטי
מי
כתב
את
ספר
הזוהר?
ר:
זה
חשוב
מאוד
כדי
שלא
יקפצו
כל
מיני
חכמים,
חכמים
בגרשיים,
שיתחילו
להוסיף
מהבורות
שלהם
תוספות
לחכמת
הקבלה.
אנחנו
רואים
שיוצאים
המון
ספרים
כביכול
בחכמת
הקבלה.
וקחים
מקורות,
אפילו
מקור
של
בעל
הסולם,
ומתחילים
לכתוב
עליו
פירושים
ותוספות
כאלו
ללא
שום
השגה
בדברים,
בדרגה
כמו
שהדברים
האלה
צריכים
להיות.
כמו
שבעל
הסולם
כותב,
גם
רב"ש
כותב
על
זה
שבעל
הסולם
אמר
שלא
כתב
אף
מילה
אלא
מתוך
פנימיות
ההשגה
שלה.
יש
אנשים
שנותנים
פירוש
לכתבי
בעל
הסולם
ופירוש
לתלמוד
עשר
הספירות
ותוספות
כאלו,
כאילו
שהם
נמצאים
באותו
גובה
הבירור
של
בעל
הסולם,
כי
פחות
מזה
אז
לא
שייך
להוסיף
משהו.
לכן
יש
כאן
בעיה,
חוסר
אחריות
ובלבול
גדול
מאוד
שהם
יכולים
להזמין
בדורות
הבאים.
יש יחס מיוחד לספר הזוהר מפני שבהשגחה העליונה הבורא מאיר על הספר הזה באור מיוחד. לכן יש אל ספר הזהר יחס מיוחד, כבוד מיוחד.
יש מחבר, הוא כתב את פירוש הסולם לספר הזוהר, כתב ההקדמה לפירוש שלו וכך לספר לנו. לכן אני לומד את מה שהוא כותב בסה"כ הקדמות וכתבים שלו. יש בי איזושהי התרשמות כללית מה הוא רצה מאיתנו מה רצה להגיד לנו, לספר לנו, לקרב אותנו. יש לו קו משלו וכך הוא עושה, הוא לא מתחשב עם ההבנה שלנו לגבי מה צריך להיות בהקדמה. *זאת הגישה שלו, תקבלו את הגישה, תשתו אותה, תקראו אותה. ממש צריכים לבלוע אותה, ללעוס אותה*. ללמוד, אבל לקבל, ואח״כ תעשו. ביקורת? אני לא חושב שאנחנו בכלל יכולים לעשות, אנחנו כל כך קטנטנים שלא יכולים להבין למה הוא כותב כך או אחרת, מכל שכן לעשות עליו כבר ביקורת, טענות ובירורים. זה עוד מוקדם, זה ממש צחוק.
ש:
כמה
חשוב
לנו
ליצור
קשר
פנימי
עם
המחבר
כשקוראים
את
המקור?
ר:
אנחנו
צריכים
להשתדל
ליצור
קשר
עם
בעל
הסולם
בזמן
שאנחנו
קוראים
את
הספרים
שלו
או
את
הפירוש
שלו
על
הזוהר.
ודאי
שזה
מאוד
חשוב,
כי
דרך
הקשר
הזה
נקבל
את
האור
הפנימי
וההשגה.
*אל תחשבו שקריאה בספר הזוהר כבר פותחת לכם את העיניים. לא, זו סגולה בתוספת לכל העבודות שאנחנו צריכים לעשות*. אם אנחנו משקיעים כוח בחיבור בינינו, אז יחד עם זה גם כדאי לנו לפתוח את ספר הזוהר.
בעה"ס כתב את פירוש הסולם על ספר הזוהר בו הוא מסביר שהכל תלוי בזיכוך הנשמה, הכל תלוי כמה אנחנו מתקדמים זה אל זה ובונים רשת קשר בינינו. שם אנחנו מגלים את העולם העליון שעליהם ספר הזוהר מדבר. זוהר זה זיהרא עילאה, זוהר עליון שמתגלה בכלים שלנו לפי השתוות הצורה בין הכלי לאור.
*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*
*עליית העולמות היא פעולה מאוד חשובה כי במקום בו נמצא כל אחד הוא לא יכול לתקן שום דבר, אלא רק בזה שהוא מתעלה מעל הדרגה שלו, מהרמה שלו ונכלל בעליון*. כמו שאמא לוקחת את התינוק ומקרבת אותו לעצמה.. כך בכל דבר ברוחניות וגם בגשמיות. *רק ע"י עלייתנו לדרגה יותר עליונה אנחנו יכולים לקבל בה כוחות לתקן את עצמנו ואח״כ לרדת לדרגה שלנו ולהמשיך את התיקונים, אבל כבר בדרגה שלנו*. אבל לקבל כוחות אנחנו יכולים רק בזמן שאנחנו נכללים מהעליון, עולים לעליון. לכן החלק הזה שנקרא ביאור עניין עלית העולמות הוא מאוד חשוב עבורנו בתיקונים.
בשביל מה אנחנו צריכים את עליית העולמות? מפני שאנחנו לא יכולים לקבל בכלים שלנו כמו שהם תוספת אורות ע"מ להשפיע. אבל אם אנחנו מעלים את הכלים שלנו להתכלל בדרגה יותר עליונה, אז אנחנו מסוגלים בדרגה יותר עליונה להתכלל ולקבל שם בע"מ להשפיע.
לאט לאט ע"י התכללות בעליון, עוד קצת ועוד קצת, אנחנו יכולים לתקן מה שנקרא *אח"פ דעליה*, כלים דקבלה שאנחנו מעלים אותם ונכללים בכלים דהשפעה של העליון. כך עוד טיפה ועוד טיפה, עד שהכוחות שם למעלה מתחברים, מצטרפים, ואז אנחנו יכולים להוריד אותם ולקבל בפועל *באח"פ דירידה*. כך קורה לנו בתיקונים. אין בזה שום דבר בעייתי, רק צריכים בסבלנות לעבוד על כל התיקונים האלה בעליה, עוד טיפה ועוד קצת. זה נקרא אלף פעם יפול צדיק וקם.
ביטול זו לא עליה לרוחניות. ביטול יכול להיות ביטול כלפי העליון, העליון מעלה אותו. אבל הביטול עצמו אינו עלייה. הוא מבטל את האגו שלו, ע״י זה הוא נדבק לעליון והעליון מעלה אותו.
*חלק 3 – הכל מושג בכוח התפילה*
*אין
ברירה,
נצטרך
להבין
בצורה
ברורה
מאוד
שחוץ
מהתפילה
לא
יכול
לעזור
לנו
כלום.
לכן
בזה
נתרכז,
כל
אחד
ירגיש
את
עצמו
שהוא
אחראי
על
כולם,
ושהוא
מתפלל,
הוא
מתפלל
עבור
כולם,
כל
הקהילה
שלנו
כעשירייה
גדולה,
ועשיריות
פרטיות
בה,
וגם
כל
האנושות
נכללת
בזה.
בואו
נעלה
את
כל
התפילה
שלנו
מכל
אחד
ואחד
ומכולנו
יחד
לבורא,
כי
רק
בה
תלוי
העתיד
שלנו,
מה
שלא
יהיה,
רק
בזה*.
אנחנו
לומדים,
אנחנו
חכמים,
אנחנו
יודעים
איזה
ספרים,
אבל
זה
סה״כ
אנחנו
לומדים
כל
הדברים
האלה
כדי
שנגיע
לחיסרון
הנכון
להתקשר
לבורא
ולדרוש
ממנו,
לבקש
ממנו
עליה
לדרגה
שלו,
להידבק
אליו.
כמו
שלמדנו
עכשיו
בצמצום
ב',
*הכל
תלוי
בהכנעה
כלפי
העליון,
בכך
העליון
יעלה
אותנו
על
הידיים
שלו.
יעלה
אותנו
אליו,
ואז
מהגובה
הזה
נוכל
לראות
את
המציאות
ולהידבק
בעליון*.
ש:
מה
זה
חיסרון
נכון?
ר:
שרק
הבורא
יכול
לעשות,
והוא
יעשה
את
זה
בטוח,
ברגע
שאתה
תוכל
להפעיל
את
החיסרון
הנכון
שלך.
ש:
איך
אפשר
להגיע
לחיסרון
נכון?
ר:
*זה
נקרא
שאתה
באמת
משתוקק
לעזרת
הבורא.
כל
יום
ויום
תגיד
לעצמך:
"היום
אני
מגיע
למצב
שאני
משכנע
את
הבורא
לעזור
לי".
כך
מיום
ליום
יותר
ויותר.
לא
להישבר*..
ש:
צריך
להיות
לי
רע
כדי
שאגיע
לחיסרון?
ר:
תלוי
מה
אתה
מתכוון
לרע.
*אנחנו
צריכים
לפתח
חיסרון
יותר
ויותר
נכון.
זה
שאתמול
לא
הרווחתי
בהגרלה
ולא
הרווחתי
מיליון
דולר,
זה
גם
יכול
להיות
חיסרון,
אבל
צריכים
לעבוד
על
החיסרון
הנכון*.
ש:
איך
לארגן
תפילה
לעולם
לאנושות...
?
ר:
*הכל
מתרכז
בנקודת
רצון
אחד
שרוצה
להידבק
בבורא
כדי
לגרום
לבורא
דווקא
נחת
רוח.
כל
יתר
הצרות
שהוא
מרגיש
בעיגולים
יותר
ויותר
חיצונים,
זה
הכול
כדי
שהוא
יכוון
את
החיסרון
שלו
לבורא,
כדי
לגרום
לבורא
תענוג,
כדי
להתפלל
אליו,
כדי
לראות
בכל
הדברים
האלה
שמתגלים
בעולם,
בקבוצה,
בו
בעצמו,
שהם
כולם
מתגלים
אך
ורק
כדי
לכוון
את
עצמו
להשפיע
לבורא*.
ש:
להעלות
יחד
תפילה,
על
מה
מכוונים?
ר:
*מכוונים
סה״כ
איך
לגרום
נחת
רוח,
דרך
העשירייה.
אין
יותר
ואין
פחות,
יש
רק
עשירייה*.
השתוקקות היא תוצאה מכך שהבורא מאיר. השתוקקות היא תוצאה. הבורא תמיד ראשון. אני ראשון, כך כתוב. *אפילו הכלי הכי גדול לא יכול שום דבר להרגיש, לזוז, אם הבורא לא מעורר אותו, לא מנענע אותו*.
ש:
לעורר,
להתפלל
על
חברים?
ר:
רק
לחברים
או
לבורא
בכלל,
אבל
בכל
מקרה
*סימן
שאתה
לא
חושב
על
זה
מספיק.
אתה
צריך
לחשוב:
מה
אני
צריך
לעשות
כדי
להגיע
לגילוי,
לדבקות
בבורא.
לדבקות
בבורא
אני
יכול
להגיע
רק
ע״י
בקשה.
אין
לי
שום
דבר
כלפי
הכוח
עליון
לעשות,
אלא
רק
בקשה,
רק
בקשה.
אם
אני
לא
יכול
לעשות,
אז
אני
צריך
להתפלל
לבורא
למה
הוא
לא
נותן
לי
חיסרון
לבקש,
למה
אני
לא
יודע,
לא
מרגיש
שיש
לי
למי
לפנות.
אנחנו
יכולים
לרשום
לפנינו
בדף,
אנחנו
יכולים
ואח"כ
לקרוא
כמה
פעמים
ביום.
מזה
מתחילים,
ואח"כ
מגיעים
לרצון
ולתפילה,
תפילה
מעומק
הלב.
כך
יהיה*.
*הבורא לא שותק. אם אנחנו לא מסוגלים לעורר אותו, אז אנחנו לא שומעים. הבעיה בנו ולא בו*. הוא לא מתגאה ולא שותק. כתוב, עשה רצונך כרצונו. *אם אתה עובד על השוואת הרצונות, חסרונות של הבורא ושלך, אז תגלה שהוא תמיד מזומן*.
*צריכים להיות עקשנים ולדרוש נכון, במצבים הנכונים במיוחד. זה מקצוע איך ללכת ולבקש, אבל זה מצדיק את הקיום של כל הכלי*.
ש:
מה
לעשות
אם
אין
חיסרון?
ר:
*פשוט
תדברו
זה
עם
זה,
תנסו
להחליף
עצות,
להתפעל
זה
מזה.
תנסו
בשיחה
הזאת
ביניכם
לבטל
את
הגאווה
ובכל
זאת
להתכלל
ביניכם.
אתם
תראו
כמה
פתאום
נפתח
לכם
לב
חם
ומשתוקק
לבורא.
רק
קצת
לוותר,
לבטל
את
האגו
שלנו
וכבר
נרגיש
איך
הכל
יכול
להיות
מכוון
לבורא*.
אין
יותר
מתפילה.
כל
החכמות
שאנחנו
לומדים,
כל
זה,
זה
אחרי
התפילה
נתקדם
ונשיג
בפועל.
אבל
באמת
סה״כ
הכל
זה
מגיע
מתפילה
נכונה.
הבעיה
היא
בתפילה
נכונה,
אחרת
כל
העולם
מזמן
היה
נכנס
לרוחניות.
אנחנו
רואים
שרק
יחידים
בכל
דור
ודור,
זה
מפני
*שלהגיע
לבקשה
הנכונה
ולקבל
תגובה,
תשובה
עליה,
זה
לא
פשוט.
לכן
בואו
נברר
בדיוק
איך
אנחנו
מבקשים
מהבורא.
זו
אמנות*.