שיעור בוקר 29.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תפיסת המציאות - קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"

הנושא הוא מאוד מיוחד, כולם אוהבים אותו ורוצים לגלות אותו, בואו נלמד איך להתקרב לתפיסת המציאות. אנחנו נמצאים באיזו מציאות, כמה היא מסתירה לנו את המציאות האמיתית, איך ננטרל את המציאות הנוכחית ונגלה את האמיתית. את כל הדברים האלה נצטרך לברר והכול לפנינו.

קריין: קטע מספר 2, תפיסת המציאות, מתוך זוהר לעם.

"הכול הוא אלקיות, למעלה מזמן, ממקום, ומשינוי. וכל אותם המדרגות והתיקונים, שאנו מבחינים באלקיות, הם כולם רק מיני העלמות וכיסויים כלפי התחתונים. כי ע"ס הן עשר מיני כיסויים על עצמותו. וכן כל התמונות המדומות מזמן ממקום וממעשים, כולן אינן אלא רק מיני כיסויים על אלקותו, הנראים כך לעיני התחתונים.

וכמו שהאדם אינו מתפעל ואינו משתנה במשהו מחמת הכיסויים, שהוא מתכסה בהם, כי רק חבריו מתפעלים מהעלמותו או מהתגלותו. כך אלקותו אינו משתנה ואינו מתפעל משהו, מתוך אלו המדרגות והתיקונים והשמות, שבזמן ובמקום ובשינוי מעשה, שהתחתונים מבחינים בכיסויים שלו. אלא שיש לדעת, שכיסויים אלו משמשים ג"כ לגילויים.

ולא עוד אלא לפי מידת הכיסוי, שיש בכל שם ותיקון, כך היא מידת הגילוי הנמצא בו. ומי שזוכה לקבל מידת הכיסויים כהלכתם, זוכה אח"כ שהכיסויים נעשו לו למידות גילויים. והלומד צריך לזכור דברים אלו בזמן הלימוד, ולא ייכשל במחשבתו."

("זוהר לעם". נשוא. מאמר "האידרא רבא קדישא", סעיף 299)

אנחנו נמצאים בעולם נסתר ומי מסתיר לנו את העולם האמיתי? אנחנו בעצמנו, התכונות, הרצונות, המחשבות והפעולות שלנו, כול מה שנעשה מטעם הרצון לקבל האגואיסטי הוא זה שמסתיר מאיתנו את העולם האמיתי. כל מה שאנחנו צריכים הוא רק לתקן את עצמנו, שלא נסתיר את התמונה האמיתית של העולם מעצמנו. זו העבודה שלנו. גם בעניין זמן, תנועה, מקום, סיבה ומסובב, כל הדברים שאנחנו רוצים לגלות, הכול תלוי בנו. אם נרד מההסתרה ונרצה לראות את העולם בתכונת ההשפעה, אז הכול ייפתח.

שאלה: כתוב שמי שראוי לקבל את מידת ההסתרה כראוי זוכה שההסתרה הופכת להיות בשבילו לגילוי. מה זה אומר?

זה אומר שעלינו להבין שההסתרה היא הכרחית ועלינו לעבוד למעלה מההסתרה, שכל הצורות האלה יהיו כמפתח לגילוי.

שאלה: מה נסתר מאיתנו, רק הכוונה של הבורא או שיש עוד דברים?

לא, לא הכוונה של הבורא. אנחנו מגלים אחר כך כתוצאה שנסתר מאיתנו שאנחנו עובדים אך ורק ברצון לקבל שלנו. לכן קודם כל לגלות שאנחנו פועלים בתוך הרצון לקבל וכשנרצה להתעלות מעליו ולגלות הכול במידת ההשפעה, אז במידה הזאת נתחיל לגלות את המציאות האמיתית.

תלמיד: אז אם הבנתי נכון, בשלב הראשון נסתרת מאיתנו אפילו הכוונה שלנו עצמנו?

ודאי, אף אחד לא מבין מה זה על מנת לקבל, כולם בעל מנת לקבל. כמה וכלפי מה על מנת לקבל? אנחנו לא יודעים, אנחנו עד כדי כך לא יכולים להסכים עם זה שמה שאני חושב, מרגיש, רואה את המציאות, לא חשוב באיזה צורות, אני מקבל ברצון לקבל שלי, זאת אומרת, אך ורק על מנת לקבל, אך ורק לטובתי. אני לא יכול להסכים, לקבל זאת ולהבין שרק את זה אני צריך לתקן.

שאלה: מה זה אומר להסכים עם ההסתרה כראוי כדי שלאחר מכן הכיסויים האלה יהפכו למידות גילויים?

עליי לקבל את העולם אותו אני רואה עכשיו כעולם המתקבל בכלים דקבלה שלי, ואם אתעלה למעלה מהכלים האלה אתקרב לעולם האמיתי. וכך לאט לאט עוד ועוד צעד אחר צעד, אני אוריד ממני את ההסתרה ואתחיל לגלות את העולם במידת הכיסוי הנכון. כשאני רוצה להתקרב לעולם עם כלי דהשפעה, בהתאם לכך אני מגלה את העולם כנכון וכטוב.

שאלה: בנוגע לעשר הספירות, הסברת שאלה כיסויים על מהותו, על עצמותו. בדרך כלל אנחנו לא מדברים על עצמותו, אבל מה הם הכיסויים האלה, מה הם עשר הספירות והכיסויים עליהן?

אנחנו לא יכולים לגלות את הבורא מלבד או ברצון לקבל כמו שאנחנו מגלים אותו עכשיו ואז אנחנו מגלים את עולם השקר הזה, כי התוכנה שמגלה לנו את הבורא היא הפוכה מהרצון לקבל שלנו. או שאנחנו יכולים לקבל את הבורא ברצון להשפיע, ואז אנחנו מקבלים את הצורה האמיתית שלו. אבל בשני המקרים יש הרבה מדרגות, כל מיני שינויים וכיסויים. ובכל המדרגות האלה אנחנו צריכים לעבור, ללמוד, למיין אותן, ובסופו של דבר לקבל רק את רמת הגילוי על פני רמת הכיסוי. כי הגילוי הוא לפי השתוות הצורה עם הבורא והכיסוי הוא לפי חוסר השתוות הצורה עם הבורא. זו בעצם העבודה שלנו.

תלמיד: מהו כיסוי ברוחניות?

כיסוי ברוחניות זה חוסר התאמה בתכונות בינינו לבורא. זאת אומרת מה שאנחנו מרגישים עכשיו נניח, נקרא "עולם הפוך". ולפי עולם לא הפוך אנחנו יכולים לזהות מהו עולם האמת. הצורה שאנחנו מרגישים עכשיו פשוט לא קיימת בבורא בשום אופן. יש הרבה אופנים שמהם אנחנו תופסים ומקבלים את צורת העולם הזה. כשאנחנו מתחילים להתקרב לגילוי הבורא אנחנו מתחילים להבין בכמה הוא נסתר. זאת אומרת ככול שאנחנו מגלים את ההסתרה, במידה הזאת אנחנו בעצם מתקרבים לגילוי.

שאלה: ההסתרה היא בעצם חוסר השתוות הצורה, האם זה אומר שאנחנו צריכים כל הזמן לעבוד על האמונה בה'?

כן.

שאלה: האם לפני שהבורא ברא את הרצון לקבל הייתה מציאות?

אנחנו לא מדברים על לפני שהבורא ברא את הרצון לקבל, כי הרצון לקבל הוא אנחנו, ולפני שאנחנו קיימים אין לנו על מה לדבר.

שאלה: איך יכול להיות שהבורא לא מושפע מהכיסויים וההסתרות? איך הנבראים יכולים להיות נפרדים ועצמאים מעצמותו?

אנחנו לא נפרדים מהבורא ולגמרי לא מרוחקים ממנו, אנחנו מרגישים כך אך ורק לפי ההרגשה בתכונות שלנו, אבל מהבורא אין לנו מרחק, הבורא נמצא בכל מקום ובכל תכונה ואין עוד מלבדו, הוא מחזיק את הכול ומקיים את הכול.

שאלה: אנחנו אלה שמסתירים את המציאות.

נכון.

תלמיד: אבל אם יש לנו רצון גדול להשפעה, אנחנו גם ראויים לעזרה גדולה. איך למקסם את הרצון לרוחניות?

שאלה יפה. אין לנו רצון לרוחניות, אין לנו רצון להשפעה, כי הבורא ברא את יצר הרע, רצון לקבל בלבד. ואם הבורא קצת פותח לאיזה אדם שהוא בוחר את הרצון להשפיע, אז לפי זה האדם מתעורר לבורא ומתחיל לעבוד, להתקרב לחכמת הקבלה, מוכן להיכנס לחברה, שואל את השאלות על מהות הבריאה, על מטרת הבריאה. במידה שהבורא פותח לאדם את הגישה אליו, במידה הזאת אנחנו אומרים שהבורא רוצה את האדם. אז יש כאלה שהוא רוצה אותם יותר, ויש כאלה שהוא רוצה אותם פחות.

במה זה תלוי? זה תלוי במידת הנשמה שבתוך האדם. יש אנשים עם נשמה גבוהה, והם מרגישים שיש להם נטייה לגלות את הבורא, לגלות את המציאות, לעלות למעלה מהכוכבים, למעלה מכל הטבע, להרגיש את הכול, לכלול את הכול בתוכם. ויש אנשים שמסתפקים במה שנפתח להם גם כך והם לא צריכים יותר, כך הם בנויים.

אנחנו לא יכולים לעשות ביקורת למה אחד נברא בצורה כזו, והאחר נברא בצורה אחרת, כל אחד לפי מה שיש לו. בהמשך עוד נדבר, נברר למה אנחנו בנויים, ברואים בצורה שונה, ולאיזה רמה ולאיזו שכבה האדם שייך ואיך, אבל כולנו מגיעים לתיקון השלם, רק כל אחד לפי זמנו.

אבל כשאנחנו מתחילים להיכנס לתוך המערכת, אנחנו מתחילים לראות עד כמה כל המערכת הזאת בנויה בצורה נכונה, צודקת. ואפילו שיש אנשים שהם כמו רבי שמעון ויש אנשים רשעים כמו ששמענו מההיסטוריה, את הכול הבורא מסדר ואנחנו יכולים להגיד שאנחנו מסכימים לכל הדבר הזה ורק צריכים להשפיע ככל האפשר, כל אחד מהמצב שלו, מההזדמנות שהבורא נותן לו.

שאלה: כתוב פה "וכמו שהאדם אינו מתפעל ואינו משתנה במשהו מחמת הכיסויים, שהוא מתכסה בהם, כי רק חבריו מתפעלים מהעלמותו או מהתגלותו". למה האדם לא משתנה וחבריו מתפעלים ומשתנים?

כי הם רואים אותו דרך כיסויים, זה מה שהוא רוצה להגיד.

שאלה: מלכות רוצה לשלוט בכל המערכת, אבל למה היא צריכה את זה, למה היא חייבת להיות בשליטה?

זה כדי שאנחנו נתקרב לבורא לפי השתוות הצורה, השתוות התכונות, השתוות הפעולות. לכן אנחנו רוצים לגלות את הבורא קרוב ככל האפשר.

שאלה: איך אנחנו יכולים לגלות את ההסתרה? הרי אנחנו לא שמים לב לדברים והם כביכול לא קיימים עבורנו.

אבל אנחנו מדברים על מצבים שאנחנו מרגישים שנמצאים בהסתרה. זאת אומרת, בכל הסתרה שאנחנו מגלים, כשאנחנו מגלים שנמצאים בנסתר, יש בזה גם מידה קטנה של גילוי. אחרת לא יהיה הבדל עבורנו בין זה שיש הסתרה או אין הסתרה. לכן בזה שאנחנו מגלים את ההסתרה אנחנו כבר צריכים לברך את הבורא על כך שגילה לנו את זה.

שאלה: העולם העליון הוא כשאתה מקבל בכל רגע תשובה מהבורא ומממש אותה בעולם הזה?

גם זה.

שאלה: אם יש הרגשה כזאת שאני משפיע לקבוצה, ואני רוצה להשפיע לבורא, אבל כביכול ברמה מסוימת ואיכותית אני לא מצליח לעלות. אני כאילו תקוע, והרבה שנים עושה כל מיני דברים למען הקבוצה, אבל יש לי הרגשה שנדרש משהו יותר מזה. מה לעשות במקרה כזה?

קודם כל להמשיך, ולחפש באיזו צורה נוספת אתה יכול להשפיע. גם לבורא, גם לחברים, ואפילו לאנושות. תשתדל למצוא עוד דרכים בהן אתה יכול להשפיע, לוותר על האגו שלך, ולהשפיע לכולם טוב.

שאלה: בעולם המדומה שבו אנחנו חיים, כל אחד מאיתנו הוא רק אמצעי בידי הבורא להשפיע על סביבתו. הוא לא עושה בו שום דבר למענו, הכול למען הסביבה. האם זה נכון?

נגיד שנכון. למה זה מושך אותך?

תלמיד: קודם כל מושך אותי לגלות שלי אין שום דבר לעשות, כי רק הבורא עושה. זאת אומרת אני מגלה שאני בסך הכול אמצעי ביד הבורא, ההשגחה. וכשאני מגלה את זה, אני מתחיל לראות את הגדלות של הדבר הזה, וזה כבר מקדם אותי מהבחינה שאני כלום, והכול זה רק השגחה מהבורא.

בסדר גמור, תמשיך.

שאלה: למה ההסתרות האלה לא פועלות על האדם, אלא רק החברים שלו פועלים עליו? האם אפשר להבין את זה כך שכל עוד אני פועל לבד, הבורא פועל עלי בצורה מינימלית, ורק כשאני מתחבר עם החברים מתחילים לעבוד עלי?

אמת, זו האמת.

שאלה: למה נבראנו הכי חלשים מכל הדורות, ואילו הניסיונות והאחריות שיש עלינו הם מאוד מאוד גדולים?

אנחנו נמצאים בתוך המערכת, והמערכת כדי להתגלות בצורה השלמה, היא מגלה לכל אחד מאיתנו כל מיני צורות גילוי כדי לעורר אותו לתיקונים. ולכן אין לנו על מה להתלונן, כי הכול תלוי במערכת השלמה עצמה.

זה לא שיש רצון הבורא, ככה הוא החליט ואנחנו יכולים לשנות את זה. אם היינו רואים את כל המערכת, לא היינו יכולים להגיד שום דבר. לכן עלינו לדאוג רק איך אנחנו מקיימים מתקנים את המערכת, ואיך אנו מקרבים אותה לצורה התקינה. על זה תחשבו, ולפי זה תתקנו את עצמכם.

שאלה: איך להרגיש את החברה מתוך התכונות שלה, אם זה מנוגד לתכונות ולתחושות שלי?

כולנו נמצאים ברצון לקבל שלנו, אבל רצון לקבל השונה מחברו. לכן אפילו אם אנחנו מרגישים את החברים בצורה הפוכה מאתנו, זה בכל זאת מגלה לנו את הצורות שלפיהן אנחנו צריכים להתקדם, ולתקן את עצמנו.

שאלה: האם הכיסויים זה במקום שאין מסכים?

הכיסויים נמצאים במקום שאחר כך יהיו המסכים.

תלמיד: שאמרת כשהחברים מתפעלים כי הם רואים את החבר דרך כיסויים. איזה כיסויים צריך לעשות כדי שהחברים יוכלו לקבל התפעלות כל הזמן?

של גילויים. לגלות אהבה, לגלות חיבור, ומתוך זה הם ירגישו שצריך לגלות מעל זה כיסוי.

תלמיד: וזה העניין ש"על כל פשעים תכסה אהבה"?

כן.

שאלה: האם עלינו להמשיך להשתמש בכיסויים ובהסתרות גם כשהבורא יגלה את עצמו? למה הם יהפכו אם לא נמשיך אותם?

אם לא נמשיך אותם, אנו נפסיק לגלות וניפול מנת לקבל. אבל אם נמשיך ככל האפשר בכיסויים, אנחנו נגלה את הבורא במה שרק אפשר בעל מנת להשפיע. ואז נגלה את הדבקות בו.

שאלה: לגבי הנקודה המשותפת בין השינוי בתפיסת המציאות לבין החיבור, הבן שלי מאוד התפלא שלא הבנתי את התשובה שלך, והוא אמר לי, "זה מאוד פשוט. זו הרי תכונת ההשפעה". האם הוא הבין נכון שהנקודה המשותפת זו בעצם תכונת ההשפעה?

כן.

שאלה: מה זה אומר לקבל את מידת הכיסויים כהלכתם?

אם אנחנו לומדים מהכיסויים, ומשתדלים כנגדם לבנות את התכונות שלנו כך שהכיסויים יהפכו לגילויים.

שאלה: כל הגילויים הם רק באמונה למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: איך עוברים מלא לרצות לקבל לעצמי, לכוונה בעל מנת להשפיע? נראה שיש כאן מעבר בין שתי הגישות הללו.

כן. המעבר הוא החלטה על אהבה, על איחוד, על חיבור, ועל תמיכה.

שאלה: איך נהפוך את הכיסויים למסכים?

איך נהפוך כיסויים למסכים? אמרת יפה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. מה ההבדל בין כיסוי למסך? מסך זה אותו כיסוי, רק כשאנחנו אומרים כיסוי אנחנו אומרים זאת בצורה כללית, אבל כשאנחנו אומרים מסך אנחנו כבר מדברים על צורתנו הספציפית. שיש לנו רצון לקבל, ואנחנו מכסים אותו, ואחר כך הרצון לקבל הופך להיות בעל מנת להשפיע. זאת אומרת, עובד בהפכיות מהטבע שלו.

שאלה: האגו גדל ונעשה יותר מורכב, כבר קשה לפתוח את הספר, לשבת עד סוף השיעור, ולהתחבר לשיחת עשירייה. אני מבינה שצריך להשקיע יותר בעשירייה, בקבוצה, בהפצה. אבל ההרגל שנוצר בזמן החיבור הווירטואלי שלנו בשנים האחרונות איכשהו הוריד את הרצון, ונדרשים לכך מאמצים רבים יותר.

ההבדל הזה בין הלחץ של העליון לבין היחלשות הרצון, הפער הזה איכשהו לא נסגר. אני מבינה שצריך למצוא את התמיכה בעשירייה. שאני צריכה לתת את התמיכה הזאת לעשירייה, ואני לא מצליחה. בקיצור זה המצב.

המצב הוא מצב טוב. צריך רק יותר להתפלל, ורצוי יחד עם החברים. ואז הכול יקרה.

שאלה: האם הבורא יכול לסגור את עיניו של הצדיק, על ההשגה שלו?

הבורא יכול לעשות הכול, אין לו שום הגבלות, כי הכול נמצא בו. לסגור לנו את העיניים, או לפתוח אותן. כל דבר ודבר שהוא רוצה הוא עושה איתנו, כדי ללמד אותנו איך בצורה יותר נכונה, קצרה ואופטימלית להגיע לדבקות בו. זה מה שהוא עושה.

שאלה: האם אפשר לומר שהמדרגות בעולם הרוחני, הן בעצם גילוי של שכבות יותר עמוקות של האגו?

כן. האגו נפתח לנו בצורה יותר ויותר גרועה, ואנחנו כדי להתגבר עליו עולים במדרגות למעלה, למעלה, בהשתוות הצורה עם הבורא.

קריין: קטע מספר 3.

"כמה גדולים הם מעשיו של הקב"ה. כי האומנות והציור של האדם הוא כמו אומנות וציור של העולם. כלומר, שהאדם כולל בתוכו כל מעשה העולם, ונקרא עולם קטן."

("זוהר לעם". לך לך. מאמר "כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלוקינו", סעיף 330)

זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לגלות את העולם, אנחנו צריכים לגלות את האדם. כי סך הכול אין עולם אלא הכול מתבהר ונלמד בתוך האדם עצמו. נראה לנו שיש כוכבים, מרחקים בשמיים, עוד כל מיני דברים לעומק הטבע, מה שלא נגיד, הכול מתברר בנו, בתוך הרצון לקבל שלנו. וככל שאנחנו גדלים, כך אנחנו מגלים יותר ויותר את האומנות של הבורא. כמו שהוא אומר, "שהאדם כולל בתוכו כל מעשה העולם, ונקרא עולם קטן."

שאלה: מה לעשות כדי להגיע לתפילה משותפת בקבוצה?

לא, אתם לא צריכים לכוון את עצמכם לזה, ולא להשתוקק, אלא להשתוקק רק לחיבור ואהבה.

שאלה: כל מה שאנחנו תופסים הגיוני לתפוס כך שיש בורא ויש נברא, ואם אני מרגיש שיש אני ועוד אנשים אחרים, אז זה לא נכון. האם זאת השבירה?

לא. אנחנו צריכים להשתוקק להתחבר עם כולם יחד, "להיות כאיש אחד בלב אחד", כל הנבראים, דומם, צומח, חי וכל בני אדם, כך שנרגיש שכולם קיימים ברצון אחד וכך נגיע לתיקון.

שאלה: המוזיקה של העולמות העליונים, האם היא נמצאת בדרגות רוחניות? האם היא קשורה לרוחניות?

כן. את המוזיקה הזאת כתבו בעל הסולם ורב"ש, לכן היא מתארת לנו את מה שקורה בעולם העליון.

שאלה: איך לאהוב את החברות עוד יותר? ומה הסוד להצליח בזה?

בעניין האהבה עלינו לתת דוגמה זו לזו ולדחוף ממש כל חברה לאהבה, לחיבוק, לחיבור. אז זה יעזור לנו ואנחנו נגיע לזה.

שאלה: יש מצבים שבהם אדם אומר שהוא התנתק כי התעסק בהכרחיות, ומהר מאד הוא ניזרק, נבהל, ובמקרה הטוב הוא רץ חזרה לחברים. איך להגיע להחלטה בכל רגע שאין חיים בלי החברים?

חיים רוחניים יכולים להתגלות רק בקשר הדוק בין כול בני האדם, אבל בהתחלה זה עם החברים, ואחר כך בצורה רחבה יותר עם כל המציאות. כך אנחנו מגלים את עולם האמת.

תלמיד: האם ככל שאנחנו מתקדמים, אז כל ניתוק קטן מרגיש כמשהו יותר קריטי?

כן.

שאלה: איך לא מבלבלים את אדם עולם קטן עם האגו, כדי שנוכל לממש את זה כלפי הבריאה?

רק על ידי חיבור בינינו אנחנו יכולים לברר את הקשרים הנכונים בינינו, ואז לא נתבלבל.

שאלה: בקטע כתוב "כי האומנות והציור של האדם הוא כמו אומנות וציור של העולם". כיצד ההתחקות והחקר שלנו לגלות את האמנות שלו ואת הציור של האדם שהוא צייר, מקרב אותנו לגילוי הבורא ומטרת הבריאה?

הבורא ברא אותנו ברצון לקבל, הרצון לקבל נקרא "עזר כנגדו". כשאנחנו מתחילים להתקרב זה אל זה למרות כוחות הדחייה, בזה אנחנו מייצבים את עצמנו בצורה הנכונה וכך מגיעים לתיקונים. עם תפילה, עם בקשה לעזרה, בתמיכה הדדית, כך עלינו להתחבר זה עם זה.

תלמיד: האם החקר שלנו של האדם מביא אותנו לחיבור יתר, להבנת התכלית?

כן.

שאלה: בעשירייה יש לנו מסך משותף, אבל מאוד קשה לדמיין את זה כי הרי כל חברה מתכללת בצורה שונה בעשירייה, אחת יותר אחת פחות. איך אנחנו מקבלות מסך משותף?

זה פשוט מאוד. אומנם כל אחת היא עם התכונות שלה, עם הכוחות שלה, עם המחשבות שלה, עם נקודה שבלב שונה מאחרות, אבל על ידי זה שכולן מתחברות הן מגיעות למערכת. כולן נמצאות בשוני מהאחרות, אבל עם זאת השוני הזה מביא לנו מערכת שבה אנחנו מגלים בצורה שלמה את הכוח שפועל בנו שהוא הבורא.

שאלה: ככל שאני מעמיקה יותר בידע, כך אני מרגישה פחות את השפעת הבורא. האם זה משפיע על קבלת האור או שזו תקופה כזו?

אנחנו צריכים להמשיך. אחר כך תראו שיש זמנים שבהם השכל עובד יותר ויש זמנים שבהם הרגש עובד יותר, אבל בסך הכול אנחנו מתקדמים. ואם נראה לנו שאנחנו מתקדמים פחות או אפילו הולכים אחורנית, אז אין דבר כזה, אנחנו תמיד הולכים קדימה.

שאלה: יש לי ספק לגבי הזמן, המרחב והחלל. אלו תכונות של האגו?

כן.

שאלה: איך מתוך המצב שבו העשירייה מצליחה לחבק את החבר ולהגיע לכלי אחד, אפשר להרים את הכלי העולמי?

פשוט מאוד. כשיש לך כבר קבוצה קטנה אפשר להמשיך ולהתקדם, ולהתרחב לקשר עם הקבוצה הגדולה יותר.

שאלה: כשאנחנו מנסים לכסות דברים באהבה ולהראות רחמים כלפי החברים, אנחנו יכולים להיות בטוחים שאנחנו משאירים לבורא מקום לעבוד, ואנחנו לא עובדים מתוך הרצון הפרטי שלנו?

תמיד יש לבורא מקום לעבוד, אין לנו מה לדאוג לזה. מה שאת אומרת זה יפה מאוד, שאת דואגת אם את משאירה לבורא מקום לעבוד. זאת אומרת, איפה צריך לתת לו מקום לגילוי, מקום למאמץ שיחבר אותנו. כי אולי אנחנו עד כדי כך מצליחים להתחבר, שלא יהיה לבורא עבודה. אז אל תדאגי, כמה שאנחנו נתקדם יותר, אנחנו נגלה שכל פעם יש לבורא יותר ויותר עבודה.

שאלה: לפעמים נדמה לנו שיש לנו גישה של רחמים. איך להיות בכל זאת בשפלות, ולהרגיש שזה לא אנחנו שעושים את זה?

לעשות הכול כדי להתחבר יותר ויותר, לחבק את כולם יותר ויותר. זה מה שאנחנו צריכים.

שאלה: למה דוגמא טובה מחייבת לאהוב?

אני לא יודע איך להגיד את זה. דוגמה טובה היא תמיד מעוררת את השני לתגובה. כך אנחנו בנויים, אם זו באמת דוגמה טובה. תנסו את זה לעשות.

תלמיד: מה זה דוגמא טובה?

אתה אמרת.

תלמיד: אני שואל, מה זה דוגמא טובה?

דוגמה טובה זה כשאני מעורר את השני לאהבה.

תלמיד: אני לא כל כך תופס את הנקודה. כי אם אני רואה את החבר גדול כלפי המטרה, או באיזה תפקיד, אז אני רואה אותו כגדול ואני מקנא בו, אבל אני לא מתחיל לאהוב אותו יותר.

אחרי שאתה תראה עד כמה הוא בזה קידם אותך, וכמה הבורא השפיע עליך דרכו כדי לקדם אותך, אז בזה אתה תאהב אותו. כי אתה תראה בו שליח מהבורא אליך.

שאלה: אמרת שאם אנחנו רוצים לגלות את העולם אנחנו צריכים לגלות את האדם. ושאין עולם אלא הכול מתברר ונלמד בתוך האדם. אז השאלה היא, האם זה מתברר בתוך האדם הפרטי, או בתוך מערכת האדם, בתוך כולנו יחד?

גם באדם הפרטי.

קריין: קטע מספר 4.

"האדם נקרא עולם קטן, מפני שכל פרטי העולם נכללים בו. ונמצא, שיחס כל פרטי מין בעל החי כלפי נשמת האדם, הוא כיחס של פרטים לכלל שלהם."

("זוהר לעם". בראשית-א'. מאמר "שני המאורות הגדולים", סעיף 121)

שוב הוא רוצה להדגיש כאן, שהאדם הוא עולם קטן והכול נמצא בתוך האדם. וסך הכול אנחנו מגלים בדומם, צומח, חי ומדבר, שאנחנו קיימים בעולם גדול, ואנחנו רואים רק את עצמנו, ולא רואים שום דבר חוץ מעצמנו. זה הבורא שמגלה לנו את המציאות הזאת שאני רואה את עצמי כאילו שאני מסתכל בתוכי במיקרוסקופ ורואה עולם ענק, גדול, עם כוכבים וגלקסיות וכן הלאה. הכול אני רואה בי וחוץ ממני אין שום דבר.

זה מה שהבורא מעורר בי, ואני צריך להביא את כל המערכות שבי לחיבור, לאיחוד, למצב שנקרא "אדם", "אדם הראשון", שאין חוץ ממנו כלום.

ואיפה האחרים? אין אחרים. סך הכול אני מתייחד עם כל החלקים שנשברו בי, התנתקו זה מזה, ואני צריך לחבר אותם יחד. וכדי לחבר אותם יחד בצורה יותר אמיתית, גלויה, ברורה, לכן נראה לי שיש כאן עולם גדול עם חלקים מפוזרים לפי דומם, צומח, חי, מדבר, וגם לפי עוד ועוד הבחנות.

שאלה: כשהאדם נמצא בהשפעה, בכוונה על מנת להשפיע, מה משתנה בתפיסת המציאות שלו, כל העולם הגדול שנראה לו בחוץ מתקבץ פנימה לתוכו?

כן, כאילו. הכול לא מתקבץ ולא מתפוצץ ולא עף לאף כיוון ולא מתחבר לשום דבר, אלא אנחנו כך תופסים את המציאות.

תלמיד: מה הוא רואה כשהוא במצב של השפעה?

הוא רואה את העולם כולו כאחד, כמערכת אחת.

תלמיד: ונשמר העיקרון של אדם עולם קטן וגם כשמה שקורה בתוכי מתרחש כלפי חוץ?

וחוץ מהבורא אין עוד מלבדו.

תלמידה: יוצא שככל שאנחנו רואים את העולם החיצוני יפה יותר, כך יש לנו יותר אפשרות לתפוס את הרוחניות.

לא בהכרח.

שאלה: האדם הוא עולם קטן וזה איכשהו לא נעים. אני מלא שנאה, וכולם בעשירייה וסביבי מתנהגים כלפיי יפה. אבל אף פעם לא הרגשתי כעס ושנאה כזו, איך לצאת מהמצב הזה?

אני יכול להגיד לך רק דבר אחד, אתה צריך להיות קשור יותר עם החברים ותקבל תשובה. ובכלל, הכול מתקדם כמו שצריך, צריך להודות לבורא.

שאלה: אני לומדת קבלה יותר מעשר שנים אבל אני לא מרגישה התקדמות, אין לי הרגשה של דאגה ואהבה ביחס לחברות וזה מצב קשה.

מה את רוצה?

תלמידה: אני רוצה להרגיש אהבה. אבל להרבה יש מצבים כאלה, שהם לא מצליחים, לא מרגישים שיש אהבה כלפי החברות, שהן יקרות להן.

את בעצמך תראי אהבה, ובתוך האהבה שלך תרגישי את האהבה שלהן אלייך, ובתוך האהבה שלהם תרגישי את אהבת הבורא אלייך. ועד שלא תרגישי את אהבת הבורא אל תירגעי.

(סוף השיעור)