שיעור ערב 13.10.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

העבודה בהסתרה - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: אנחנו בשיעור בנושא העבודה בהסתרה. נקרא קטעים נבחרים מהמקורות. נתחיל מקטע מס' 1.

"כתוב "מלא כל הארץ כבודו", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם."

(הרב"ש. רשומה 236 "מלא כל הארץ כבודו")

מה שאנחנו צריכים לעשות זה לתקן את ההרגשה שלנו. ההרגשה הזאת עכשיו היא הרגשת ההסתרה, אפילו לא הסתרה, כי אנחנו לא מרגישים שמשהו נסתר מאתנו. להגיע למצב שאנחנו מרגישים שמשהו נסתר ואחר כך לעבוד על מה שיתגלה, אלו שלבים בעבודה שלנו.

כתוב "מלא כל הארץ כבודו", שהבורא ממלא את המציאות, את כל העולם, הכול. כך אנחנו צריכים לגלות בסופו של דבר, שאין שום מציאות בעולם חוץ מהא-לוהות. חוץ מהבורא אין שום דבר. גם אנחנו קיימים רק כדי לגלות שחוץ ממנו לא קיים כלום, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם, זאת אומרת אנחנו נמצאים בהרגשה, ההרגשה הזאת היא נקראת אדם, שאנחנו צריכים לגלות שחוץ מהבורא לא קיים שום דבר.

קריין: קטע מס' 2.

"אל יעלה על הדעת, שהשי"ת רוצה להשאר ח"ו, בבחינת השגחה של הסתר פנים מבריותיו, אלא בדומה לאדם, שמסתיר את עצמו, בכונה, כדי שחברו יחפש אחריו וימצאהו - כן השי"ת, בשעה, שנוהג עם בריותיו בהסתר פנים, זה רק משום, שרוצה, שהבריות יבקשו את גילוי פניו, וימצאו אותו. כלומר, משום שאין שום דרך ומבוא לבריות, שיוכלו לזכות באור פני מלך חיים, אם לא היה נוהג עמהם מתחילה בהסתר פנים. באופן, שכל ההסתר, הוא רק הכנה בעלמא, אל גילוי הפנים."

(בעל הסולם. הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות ק')

שאלה: יוצא שגם כשאדם נמצא בהסתרת הבורא בכל זאת הבורא נמצא סביבו.

בטח. הבורא בלבד קיים והכוח הזה הוא משחק אתנו ועושה אתנו כל מה שקורה. אין עוד מלבדו. כל מה שאתה רוצה, כל הזוועות, כל הדברים הטובים, כל מה שאתה רוצה רק להגיד, זה הכול רק הבורא עושה, או יותר נכון מצייר את זה בנו, בתוך ההרגשה שלנו. זה לא קורה באמת, שאנחנו חושבים שזה קורה בפועל כמו מלחמות, כמו כל הדברים האלה, זה הכול מצויר בנו. הבורא מצייר בנו את הציורים האלה, את התמונות האלה, את הסרטים האלו, כדי שעל ידם לאט לאט נתקדם בתפיסה, בהבנה, ונהיה מוכנים לגילוי שלו.

תלמיד: מה זה אומר שאנחנו מגלים אותו מאחורי אותה תמונה?

במקום התמונה שאנחנו רואים, מגלים מי מייצב את התמונה, מי מקרין לנו את התמונה. ואז אנחנו לא שמים לב לתמונות האלה אחר כך, הם רק אמצעי כדי לגלות את הבורא שכך משפיע עלינו. ואנחנו צריכים דרך כל הצורות להשתדל לגלות את הבורא, שאין עוד מלבדו.

תלמיד: יוצא שאנחנו צריכים להיות מכוונים בעבודה שלנו לא על הגילוי שלו, אני מדבר על עבודה רוחנית בעשירייה, אלא עליו בעצמו, זאת אומרת על הקשר אתו.

כן.

תלמיד: מה זה אומר שנכוון את עצמנו דווקא כלפיו ולא לאיזה גילויים, או ביטויים, לא לתענוגים שהוא נותן?

זה לגלות את הכוח הפועל בעולם, זה נקרא שאני רוצה לגלות את הבורא בלבד, להיות בקשר עימו, להיות בקשר עימו זה להיות כמוהו. ולכן אני כל הזמן מחפש איך אני יכול לגלות אותו, ומתוך זה אני מחפש איך אני יכול להיות כמוהו.

תלמיד: אנחנו יכולים בכל זאת לגעת במהות של הבורא, להתקרב אליה, לאישיות שלו כביכול?

אין דבר כזה, מה אתה אומר בכלל? אין, זה כוח. את הכוח הזה אתה יכול להרגיש רק במידה שאתה תהיה דומה לו, ובמידה הזאת אתה תרגיש שהכוח הזה פועל בך. זה נקרא כוח הפועל בנפעל. אפשר לגלות את הכוח הזה במידה שאתה רוצה להיות כמו הכוח הזה. זאת אומרת במידה שאתה נמצא בדבקות עם הכוח הזה אז אתה תגלה אותו. זה נקרא להיות עימו בהשתוות הצורה.

תלמיד: זה קורה בעשירייה, כשאנחנו בינינו, בין החברים, מידמים אליו?

אתה לא יכול לגלות את הבורא מחוצה לעשירייה, כי אין לך איפה לבטא את זה שאתה רוצה להידמות לבורא. אתה צריך להגיד ככה, הבורא זה כוח האהבה, הוא דואג לכל החברים שלי, הוא מתייחס אליהם באהבה. אם אני רואה שזה לא בדיוק כך, זה בגלל שאני מקולקל. אז איפה אני יכול להתחבר עם הבורא, לגלות אותו? זה רק אם אני גם אתייחס לחברים שלי כמה שיותר באהבה. ואז אתה מתייחס אליהם כך, ולאט לאט אתה מתחיל לגלות שאתה והבורא נמצאים ביניכם בהשתוות הצורה, ואז אתה מגלה אותו.

תלמיד: כשאנחנו מתחברים באהבה בינינו ובאמת מתגלה אהבה בין החברים, התכללות הדדית, אתה אומר שהאהבה הזאת זה הבורא, ומה עם המחשבה?

אני לא אמרתי כך שזה כבר הבורא, מה פתאום, לא.

תלמיד: אז מה זה הבורא באהבה הזאת שבינינו, איפה הוא נמצא?

על זה צריכים עוד לעבוד, כי האהבה שביניכם היא עדיין אהבה אגואיסטית, זה עדיין לא בורא, היא עדיין מחוברת לרצון לקבל שלכם. מתי שהיא תהיה מנותקת מהרצון לקבל שלכם אז אפשר להגיד שאתם באים לגילוי הבורא.

תלמיד: מה זאת אומרת שהיא מנותקת, שהיא לא מכוונת אחד לשני או לבורא?

מתי שאתה לא חושב לקבל מזה איזה רווח. שאתה פשוט נמצא ביחס לחבר רק לטובת החבר.

שאלה: אם הבורא נותן התפעלות כל כך גדולה, שזה כבר מפחיד, מה אני צריך לעשות כדי לא ליפול לתענוג עצמי? מה אני ארגיש אם אני אעשה את הפעולה הנכונה כתוצאה מהמצב הזה?

בכל מקום, בכל מקרה, בכל מצב ישנה תרופה אחת, להיכנס בתוך החברים, להיות בין החברים, כמה שיותר מחובר איתם, ואז בטוח אתה מיישב את כל המצב שלך, מיישר את כל הדרך שלך ולא טועה. פשוט אין לך ראש, אתה לא יודע בדיוק מה כן, מה לא, תעזוב, כנס ביניהם, בין החברים, ותמשיך, וזו בטוח תהיה דרך נכונה.

שאלה: בוא נניח, שאם התמזל מזלו של אחד החברים הוא השקיע מאמץ ומצא, הוא גילה לרגע את הגילוי הזה, האם זו לא תהיה צביעות אם הוא התפלל על הגילוי?

לא, למה? הוא רוצה שגם להם זה יקרה, הוא חייב את זה לעשות. כך גם כתוב, צריך להתפלל עבור החברים שכולנו נזכה לגילוי הבורא, כי רק זה יכול לתקן אותנו.

שאלה: איך מדייקים בעבודה בעשירייה את הדרישה הנכונה בזמן ההסתרה?

אנחנו כל הזמן רוצים להיות מחוברים "כאיש אחד בלב אחד", שבלב הזה יתגלה כוח השפעה הדדי, וזה נקרא "בורא", שאנחנו רוצים לגלות אותו.

תלמיד: ואם הגדלות הזאת מוסתרת מהאדם בחברים, הוא לא רואה את החברים בגדלות הזאת?

כל הזמן נמצאים בריצה לזה, ממש בזיעה רוצים להשיג את המצב הזה שאנחנו מחוברים יחד. וודאי שיש לכל אחד ימים יותר טובים, ימים יותר רעים בחיפוש של חיבור כזה מרוכז, יפה, שהבורא יתגלה בינינו, אבל משתדלים, משתדלים כל הזמן. אם כולם ייקחו את זה כמטרת החיים וירצו שככה זה יקרה, זה יקרה מהר מאוד. העיקר זה יחד כמה שאפשר. ואנחנו צריכים להבין שיש לנו את כל הכוחות, כל הנתונים כדי לבצע את זה, כי אנחנו כך מסודרים מלמעלה, אנחנו רק צריכים להוסיף קצת את הכוחות שיש בנו לחיבור ביניהם.

קריין: קטע מספר 3.

"הנה ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", וכך צריך כל אדם להאמין, כמו שכתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא". אלא שהקב"ה עשה את ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם כדי שיהיה מקום בחירה, ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב"ה "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין". ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות הבחירה, אז מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא השולט על העולם. נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא שהאדם עושה את ה' למלך עליו. כי כל זמן שהאדם לא בא לידי הרגשה כזאת, נמצא שמלכותו של ה' היא בהסתרה."

(הרב"ש. אגרת ע"ו)

שאלה: איך אנחנו יכולים לדייק שכולנו באמת נוכל לקבל את אותה הרגשה של אמונה המפוקסת בדיוק לבורא בשביל שבאמת נוכל להתחבר בינינו ולהרגיש את הבורא?

אתם תעשו, כמה שאפשר בכל רגע ורגע תכוונו את עצמכם למרכז העשירייה כדי להיות מחוברים ביניכם, מה שכתוב "מאהבת הבריות לאהבת ה'"., ואז כשאתם מתארים את עצמכם מחוברים יחד, מתפללים להיות מחוברים, משתדלים להיות מחוברים, מתוך החיבור הזה, כביכול חיבור, לא חשוב, אתם פונים לבורא שיקיים את החיבור הזה ויתגלה בו, כי אתם בזה רוצים להראות אהבתכם אליו. בסך הכול זה מה שאנחנו צריכים לעשות, כלום חוץ מזה, זה כל כך לא מסובך.

תלמיד: אבל זה בדיוק העניין, שמצד אחד זה לא נשמע מסובך, אבל אנחנו שנים מדברים על זה, שנים מנסים לכוון לזה.

לא מנסים. אל תגיד לי מנסים. אם מנסים, הייתי מרגיש. רק בזמן האחרון עכשיו נעשתה איזו מן קצת יותר רצינות במעשה.

תלמיד: זה בדיוק העניין, איך אנחנו יכולים לחזק את הקצת רצון הזה להיות יותר גדול?

תאמין לי שכאן אני לא יכול לעזור לכם. אני לא יכול להיות במקום כל אחד. אתם צריכים כך לסדר את עצמכם, שמתוך המאמץ הכללי תוכלו לפנות לבורא. נתפלל יחד, אני רוצה לראות אתכם מוצלחים בהכול.

קריין: קטע מספר 4.

"כל המניעות והעיכובים, המתראים ומתגלים לעינינו, אינו אלא בחינת התקרבות, שהבורא יתברך רוצה לקרב אותנו. וכל אלו המניעות מביאים לנו רק התקרבות. כי לולי זה לא היה שום מציאות להתקרבות אליו. כי מצד הטבע אין התרחקות יותר גדולה, מזו שאנחנו מחומר קרוץ, לבין הבורא יתברך, שהוא גבוה מעל גבוה. ורק כשהאדם מתחיל להתקרב, אזי הוא מתחיל להרגיש את המרחק שבינינו. וכל מניעה, שהוא מתגבר עליה, מקרב לו את הדרך. יען, שהוא מתרגל לילך על קו של התרחקות. לכן, אם הוא מרגיש כל פעם, איך שהוא מרוחק, הדבר הזה אינו משפיע לו שום שינוי בתהליך. יען, שידע דבר זה מראש, שהוא הולך בקו של התרחקות. "

(בעל הסולם. שמעתי. מאמר קע"ב. "עניין המניעות והעיכובים")

אנחנו צריכים להרגיש איפה אנחנו נמצאים, למה אנחנו מרגישים שאנחנו מתרחקים. אנחנו לא מתרחקים, אנחנו רק יותר ויותר מרגישים את האמת. ולכן בהרגשה שלנו נראה לנו שאנחנו יותר ויותר רחוקים. זה כמו שאתם אומרים, לפני עשר שנים, לפני חמש שנים, כבר היינו בזה ושום דבר לא משתנה. זה משתנה ואתם רואים עד כמה שהם מתרחקים וגם הרגשת ההתרחקות, ריחוק, בלבול, חוסר אונים.

יש אנשים שאומרים לי, אני פעם הבנתי יותר, היום אני מבין פחות. אני פעם למדתי "תלמוד עשר הספירות" היום אני לא מבין, לא רואה שם שום דבר. זה הקו הנכון, קו ההתרחקות ואנחנו דווקא בצורה כזאת מתקדמים ומתקרבים. כי לפי גילוי האמת אנחנו מתקרבים, לפי ההרגשה איפה שאנחנו נמצאים כלפי הבורא, אז נדמה לנו שאנחנו מתרחקים. אבל ז האמת.

שאלה: יש לי איזה בלבול, כאילו "אין עוד מלבדו" הוא פועל בכל מקום ובכולם, בי מחוצה לי. מי אני כלפיו, האם אני לא נשאר נפרד ממנו כל הזמן?

אנחנו כולנו נמצאים במצב של גמר תיקון. כשהבורא ברא הוא ברא הכול בצורה יחידה. אני לא רוצה להגיד סופית, כי [אם] יש סופית, אז יש גם חוץ מסופית. הבורא ברא הכול בצורה שלמה, הוא לא יכול לברוא בצורה אחרת. אבל כדי שאנחנו נרגיש את הצורה השלמה, אנחנו צריכים להרגיש משהו ההיפך ממנה. ולכן מהמצב השלם אנחנו מתחילים להשיג את עצמנו כנמצאים בחוסר שלמות, ואז לאט לאט, לאט לאט מתחילים להשיג את השלמות. אבל אין מצב אחר חוץ ממה שנקרא אצלנו "גמר התיקון".

תלמיד: כשאנחנו מגיעים לשלמות, אנחנו הופכים להיות דומים לו. האם אנחנו מפורדים ממנו, או שבדבקות איתו?

תגלה ואז אתה תדע. את זה אי אפשר לתאר במילים.

שאלה: יש קבוצות צפון, דרום, מילים כאלה בעברית לא מוכרות ואנחנו כבר יותר מחמש שנים נקראים "יוניטי 1" קבוצה וירטואלית מאוחדת.

מה זה אומר קבוצה מאוחדת וירטואלית? מה זה אומר איפה אתם רואים קבוצה כזאת? אתכם בכלל לא רואים, ככה קראתם לעצמכם. קבוצה וירטואלית 1 זה אומר שהיא בכל העולם, אתם לא יכולים לקחת לעצמכם שם כזה.

תלמיד: אז איך לקרוא לעצמנו?

עכשיו אתם יוניטי 1 זה בסדר. זה השם הזה של קבוצה וירטואלית 1. יש לנו אנשים שהם אחראים על זה, זה צריך להיות שם נורמלי. גם בישראל יש לנו חכמים כאלה שרצו לקבוע שמות כאלה וכאלה. אני אמרתי לא, יש לנו דרום, צפון, מרכז, שלושת החלקים בישראל ולכל חלק [השם שלו] אתה רואה יש [למשל] צפון 2. אנחנו צריכים לסדר את הדברים האלה, אחרת יהיה בלגן.

איפה אתם נמצאים קבוצה וירטואלית 1 בכל העולם? אז מה זה אומר "1"? אין דבר כזה, לא יכול להיות שם כזה. השם הזה הוא לכל הקבוצות ביחד, אתם צריכים להבין את זה.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לארגן נכון את עצמנו לבקשה. מה זה בדיוק לארגן את עצמנו נכון בעשירייה לבקשה?

אני לא יכול לדבר על זה, דברתי על זה אלף פעם וכתוב גם בהמון מאמרים. תעשו ביניכם דיון איך לארגן את עצמכם לבקשה הנכונה, ואז הבורא בטוח יענה.

(סוף השיעור)