שיעור בוקר 13.08.25- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: להיות רגיש לקריאה של הבורא

קריין: שיעור בנושא "להיות רגיש לקריאה של הבורא" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 1 של בעל הסולם.

"כששומע את הקול קורא אליו אזי הוא מתעורר בתשובה. וזהו קול ה', ולא קול של עצמו. רק שאם עדיין לא השלים את מעשיו על דרך התיקון, הוא לא יכול להרגיש ולהאמין שזה יהיה קול ה', והוא חושב שזהו כוחו ועוצם ידו. על זה מזהיר הנביא, שהאדם צריך להתגבר על דעתו ומחשבתו, ולהאמין באמונה שלמה שזהו קול ה'."

(בעל הסולם. "שמעתי". רמ"א. "קראוהו בהיותו קרוב")

זה כתוב בצורה כזאת שאנחנו מגיעים למצב ששומעים קול ה' וזה סימן שהאדם כבר מוכן לתיקונים נעלים יותר ומיוחדים וזה נקרא שעדיין הוא מרגיש שעוד חסר לו משהו, אבל הוא רואה שיש לו עוד אפשרויות להתקרב לבורא. ואפילו שהוא חושב שיש לו עוד כמה מצבים לפני התיקון השלם, הוא צריך להתגבר גם על זה ולהשתוקק למצב הסופי שבהתפתחות, שזה אמונה שלמה בה'.

תלמיד: מה זה בכלל קול?

זה קול פנימי של אדם.

תלמיד: אז מה ההבדל בין הקול שלי, הקול הפנימי של האדם, לבין קול ה'?

יש הבדל.

תלמיד: והוא?

אני לא יכול להסביר, את זה צריכים להרגיש.

תלמיד: מה זה בכלל לשמוע את קול הבורא שקורא אליו?

גם זה אני לא יכול להסביר. כאילו זה הקול הפנימי שלך, אבל אתה מרגיש שזה בא מלמעלה ממך.

תלמיד: אז של מי הקול, איך אני מזהה ומבדיל בין הקול הפנימי שלי שהוא בטח רק לקבל, לבין הקול של ה' שהוא כולו להשפיע?

אתה מרגיש שזה מגיע מלמעלה או שזה מגיע מהסביבה.

תלמיד: איך העשירייה מתחילה לשמוע את קולו של הבורא?

עשירייה שמתחילה לשמוע את קול הבורא היא כולה מכוונת אליו וכולה נמצאת בחיבור פנימי, ואז בצורה כזאת הם נקראים עשירייה והם מגלים את הקול ה'.

תלמיד: איך אנחנו משיגים אמונה שלמה בקביעות?

אמונה שלמה בקביעות זה דבר גדול מאוד וזה רק על ידי מאמץ בכל המצבים כשאנחנו עוברים להיות מכוונים לדבקות בבורא.

תלמיד: איזה דוגמה אנחנו יכולים לתת אחד לשני כדי להתקדם לאמונה שלמה בקביעות?

זה מה שאנחנו לומדים בפסוקים למיניהם. זה מחבר אותנו ומתוך זה אנחנו לאט לאט מתקרבים זה אל זה, מתחברים זה אל זה וכך לאט לאט זה נעשה.

תלמיד: איך אפשר בעשירייה לשמוע בקביעות את קול הבורא? איך לכוון את עצמנו לזה?

כאן מדובר על אנשים שנמצאים בנטייה פנימית לבורא ורוצים להרגיש אותו, לדבר אליו, לשמוע אותו ואז הבורא יותר קרוב אליהם. ובהרגשה שהבורא קרוב אליהם, פונה אליהם, הם מתחילים כבר להיות יותר ויותר מסוגלים להרגיש את קול ה'. זה מגיע, לאט לאט אבל מגיע.

תלמיד: נגיד שבמהלך היום נרצה להגיע לשמוע את קול הבורא בעשירייה, ויכול להיות שחלק מהחברים ירצו את זה וחלק פחות, אז איך להגיע?

את זה אתם לא יכולים לבדוק ולכייל, אבל מספיק שכל אחד משתוקק למה שהוא יכול בצורה, בעוצמה, בסגנון שלו וכך מתקדמים.

תלמידה: האם אנחנו צריכים בעשירייה להשלים את דרך התיקון לפני שאנחנו שומעים את קולו של הבורא, או זה משהו שקורה תוך כדי הדרך?

זה קורה תוך כדי שאנחנו מתקדמים. ואנחנו צריכים להשתדל להיות בזה כמה שיותר בנטייה לבורא מתוך החיבור בינינו. זה בעצם כל המצב.

תלמידה: איך להיות תמיד במצב של כאיש אחד בלב אחד, כדי שנהיה ערניים ומודעים לשמוע את קול ה'?

להשתוקק למצב הזה, אנחנו רוצים כך להרגיש את עצמנו שאנחנו מחוברים ומכוונים לבורא והבורא מכוון אלינו ואז מגיעים למגע.

תלמידה: איזה הכנה פנימית האדם צריך לעשות כדי לשמוע את קול ה'? איזה תנאים הבורא מצפה ממנו?

חיבור עם החברים. בזה אנחנו אוספים גם את כל הנטיות הפרטיות שלנו לבורא, ואז מגלים אותו.

תלמידה: שמעתי שאמרת שאנחנו מגיעים למצב ששומעים את קול ה' זה סימן שאדם כבר מוכן לתיקונים מיוחדים ונעלים יותר. מה זה אומר שאדם כבר מוכן לתיקונים מיוחדים ונעלים יותר?

זאת אומרת שכבר עשה איזשהו מאמץ בעבודה הפנימית שלו כדי להתחבר עם החברים וכדי לעלות איתם יחד לבורא. זה מה שאנחנו צריכים להשתדל לעשות, להגיע למגע עם הבורא.

תלמיד: האם אנחנו חוזרים בתשובה בגלל שאנחנו חוששים לשמוע את קול הבורא מוקדם יותר? כי מדובר כאן בקטע על חזרה בתשובה.

זו נטייה שאנחנו מרגישים בתוך ליבנו כשאדם מרגיש שהוא חי בעולם כאילו ריק ורוצה לחפש ולמצוא את הסיבה לקיומו, את מטרת ההתפתחות של עצמו, וזה מה שמושך אותו מחוץ למסגרת שלו, הוא רוצה להיות קשור לכוח עליון, לבורא.

ואחרי שהוא כבר נמצא באיזשהו הרגל להשתוקק לבורא, אז הוא מתחיל לראות מסביבו באיזה אמצעים הוא יכול להשפיע, להוסיף להתקדמות הזאת ואז הוא זקוק לחברים, הוא זקוק ללימוד ועוד. ככה זה הולך.

תלמידה: איך האדם יכול לממש את הקשר שלו עם הבורא בחיים שלו אם הוא עדיין לא מתוקן?

על זה אנחנו מדברים, שהוא צריך לבדוק במה הוא עוד לא מתוקן ולהזדרז לתקן את עצמו.

תלמיד: כתוב בקטע שהאדם צריך להתגבר על דעתו ומחשבתו ולהאמין באמונה שלמה שזהו קול ה', ואמרת שאנחנו צריכים לחבר את החברים ולהעלות אותם לבורא. על מה אני מתגבר בעצמי או שאנחנו יחד מתגברים בעשירייה כדי שנוכל לשמוע בעשירייה את קול הבורא?

עלינו להשתדל בעשירייה לצאת מתוך המצב שמגביל אותנו כאשר אנחנו מקושרים בינינו דרך קשרים אגואיסטים קטנים, ולהשתדל להחליף אותם בהשפעה כללית למרכז הקבוצה. ככל שאני מסוגל לא לפנות בצורה פרטית למישהו מהעשירייה, אלא בצורה מקסימאלית להתמוסס ביניהם, לקשור את כולם, זה מה שאנחנו צריכים.

תלמיד: אם אנחנו מאמינים למעלה מהדעת שהבורא נמצא מאחורי החברים, האם אפשר לומר שההבחנות של החברים הן קול ה'?

לא. אבל דרך זה שאנחנו מחפשים בינינו באיזו צורה אנחנו צריכים להיות מחוברים כדי לשמוע את קול ה', זה מביא אותנו ממש לזה, זאת אומרת אנחנו מתחילים לשמוע, לגלות את פניית הבורא אלינו יותר ויותר.

קריין: קטע מספר 2, כותב בעל הסולם.

"על האדם לדעת, כי זה שמדבר דיבורי תורה ותפילה - הוא רק מצד ה' יתברך, ואל יעלה בדעתו לומר שזהו כוחי ועוצם ידי, משום שזהו ממש הופכי מכוחו. וזהו דומה לאדם שתועה ביער עבות, ואינו רואה שום מוצא לצאת ממנו ולהגיע למקום ישוב, אז הוא נשאר מיואש ואין חושב אף פעם לחזור לביתו. ובשעה שרואה מרחוק איזה איש, או שומע איזה קול של אדם, תיכף יתעורר בו הרצון והחשק לחזור למקורו, ומתחיל לצעוק ולבקש ממישהו שיבוא ויצילו. כמו כן מי שהוא תעה בדרך הטוב ונכנס למקום רע, וכבר הרגיל את עצמו לחיות בין החיות הרעות - מצד הרצון לקבל אף פעם לא יעלה בדעתו שצריך לשוב למקום ישוב-הדעת דקדושה. אלא כששומע את הקול קורא אליו אזי הוא מתעורר בתשובה. וזהו קול ה', ולא קול של עצמו."

(בעל הסולם. "שמעתי". רמ"א. "קראוהו בהיותו קרוב")

זאת אומרת, ההבדל בין זה שאנחנו מדברים עם עצמנו לבין זה שאנחנו מכוונים לבורא ומגיעים אליו בזה שמדברים אליו, זה הבדל גדול מאוד. וכאן בעל הסולם מבדיל בין שני מצבים, בין אדם שמדבר לחבר, לעצמו, למה שנקרא בעולמו, לבין אדם שמדבר עם הבורא, עד כמה זה הבדל גדול, ואנחנו ודאי צריכים להשתוקק לזה.

תלמיד: למה צריך חיבור כדי לשמוע את קול ה'?

כדי לשמוע את הבורא?

תלמיד: כן, למה צריך חיבור כדי לשמוע את הבורא? אם הוא פונה לאדם, פונה ללב האדם, בשביל מה אני צריך להתחבר לאחרים כדי לשמוע אותו?

זה שייך, זה נובע מהמערכת שלנו, מהעשירייה, שהיא הצורה המינימאלית של הקבוצה הנכונה שיכולה להיות מקושרת לבורא. ולכן האדם צריך להיות מכוון לקשר בקבוצה, ואם הוא ישים לב לזה וייתן לזה כוחות, אז בטוח שמהר ככל האפשר הוא ימצא את עצמו בקשר עם הבורא.

תלמיד: האם את קול ה' שומעים דרך החברים או ישירות?

כן ולא. יש ויש. היו מקובלים שהיו בקשר עם הבורא, אבל יותר מקובלים היו בקשר דרך הקבוצה, העשירייה כמו שאנחנו אומרים, זה ההבדל. ההבדל גדול אבל אי אפשר להגיד איך זה בא, לכל אדם זה בא בצורה פרטית.

תלמיד: מה נכון עבורנו, עבור הדור שלנו?

גם זה וגם זה. הבורא רוצה מאוד לקרב אותנו אליו, מהר ככל האפשר, ואנחנו צריכים לענות על זה.

תלמיד: דיברת על ההבדל הגדול בין מצב שאדם מדבר לעצמו לבין מצב שהוא מדבר לבורא. איך לדבר עם הבורא?

איך לדבר עם הבורא? זה מתחיל מתוך זה שבזמן שאדם לומד הוא מתאר לעצמו שבמה שהוא לומד, על מה שהוא קורא, הוא בעצם משתוקק לקשר עם הבורא, ואז הלימוד שלו הופך להיות לימוד מטרתי, ובצורה כזאת הוא מתקרב לבורא.

תלמיד: השתוקקות לבורא ולימוד מטרתי זה נקרא לדבר עם הבורא?

זה צריך להיות לכיוון הבורא.

תלמיד: גם בקטע הראשון וגם בקטע השני בעל הסולם אומר "כששומע את הקול קורא אליו אזי הוא מתעורר בתשובה."

כן.

תלמיד: הרגשת קול ה' באדם מגיעה דרך הרגשת ייסורים או הרגשת תענוג?

אנחנו לא צריכים לכבד מאוד את הייסורים. הם מגיעים כדי לכוון אותנו בצורה יותר נכונה למטרה, זה מצב שהוא הפוך מייסורים. אבל לא שאדם משתוקק למשהו כנגד ייסורים, שלא ייראה שהוא רק רוצה לברוח מהייסורים וזו בעצם מטרתו. אלא צריכים לראות את הייסורים ככוח שמסובב אותנו יותר נכון לחיבור בינינו עם כל העשירייה, עם כל החברים, שאנחנו צריכים את הייסורים כדי לעדכן את עצמנו בצורה יותר מדויקת למטרת הבריאה.

תלמיד: איך אדם מסוגל להבין ולקשר את זה שכל הייסורים בעצם מובילים אותו לתשובה, לבורא?

שישתדל להתקדם. שישתדל להתקדם יותר ויותר לראות את הבורא במרכז הבריאה, את עצמו מכוון לזה דרך הקבוצה שלו, דרך העשירייה. שישתוקק להיות מכוון לכל אחד מהחברים, כמו שכבר למדנו הרבה פעמים, כך שזה יהיה בשווה, וזה יביא אותו למרכז העשירייה, ששם, בלהתקדם לכיוון זה הוא ימצא את הבורא, יגלה אותו.

תלמיד: מה קול ה' אומר לאדם ואיך אדם צריך להגיב לקול ה'?

אדם צריך לזהות את קול ה' שמתעורר בתוכו, בתוך האדם, ולהשתדל להיות צמוד למה שהוא שומע ולקיים את מה שהקול הזה מודיע לו, כי בצורה כזאת אדם הולך בצורה הקרובה ביותר, הישירה לקשר עם הבורא.

תלמידה: מה המשמעות של "מקום יישוב הדעת דקדושה"?

המקום נמצא בדרך מאדם לבורא, שם אדם מגלה אותם התכונות והכוחות ששייכים לשכל שלו, לכלים שלו, שיכולים למדוד כל מצב, לשקול אותו, ולתת לאדם אפשרות נכונה להתקדם.

תלמיד: כתוב, "על האדם לדעת, כי זה שמדבר דיבורי תורה ותפילה". מה הקשר בעבודת ה' בין תפילה ותורה?

כל מה שאנחנו עושים ומדברים, ואפילו שנראה לנו שאנחנו מתפללים ופונים לבורא, האמת, זה לא כך. אלא זה באמת יוצא מהבורא, רק אנחנו קולטים את זה, מקבלים את זה כשייך לכלים שלנו, ופונים בחזרה לבורא.

תלמיד: האם אדם יכול לשמוע את קול ה' לפני שהוא עובר את המחסום, או שזה אחד המדדים שהאדם כבר נמצא עם כלים דהשפעה?

זה אומר שהאדם נמצא בקשר עם הבורא.

תלמיד: מה המשמעות של להרגיש את קול הבורא בינינו לבין העולם?

המשמעות היא שאתם מחוברים ביניכם, נמצאים בתנאים שלמדתם מהתקשרות לבורא, כך אתם רוצים להיות מחוברים "כאיש אחד בלב אחד", ושבלב הזה אתם רוצים לגלות את הבורא אחד לכולם.

קריין: קטע מס' 3.

"כשה' יתברך רוצה להוציאו מסבכי היער, אזי מראה לו איזה אור מרחוק, והאדם מאסף ומקבץ את שארית כוחו ללכת בַּשביל שהאור מתראה אליו בכדי להשיגו. ואם אינו מייחס את האור לה', ואינו אומר שה' יתברך קורא אליו, אז האור נאבד ממנו, ונשאר שוב עומד בתוך היער. נמצא שבמקום שהיה יכול עכשיו לגלות את כל לבו לה' שיבוא ויצילו מהמקום הרע, היינו מהרצון לקבל, ולהביאו למקום ישוב הדעת, הנקרא מקום בני "אדם", בסוד "אדמה לעליון", היינו בבחינת רצון להשפיע, בסוד הדבקות, אזי אינו מנצל את ההזדמנות הזו ונשאר שוב כמקודם".

(בעל הסולם. "שמעתי". רמ"א. "קראוהו בהיותו קרוב")

זה מה שקורה בכל אחד בהתקדמות שלו בקטע מהדרך. וזה מלמד, הקטעים האלה מלמדים אותנו איך צריכים להיות מכוונים לבורא, מה צריכים לדרוש מהקשר הזה, ומה צריכה להביא לנו ההתקדמות בדרך.

תלמיד: האם קול ה' נשמע דרך לבושים מבחוץ, או שהוא לגמרי פנימי ולא קשור ללבושים?

יש ויש, איזה אדם קולט.

תלמידה: בנקודה הגבוהה ביותר של העלייה, איך לזכור שהכול עשה עושה ויעשה הבורא, ולא לקחת את זה על חשבון עצמי ולשמוח עם הבורא?

בהדרגה נוצר בתוך האדם הרגש הזה, הערכה כזאת. לכן צריך פשוט להמשיך.

תלמידה: איך להבחין בין קול ה' לבין הרצונות והמחשבות שלי?

אם אדם נמצא בזה וכל הזמן מברר, אז אין לו שאלה. בסופו של דבר הוא יודע שכך הוא פונה לבורא וכך הוא מרגיש את הבורא. הכול תלוי באדם.

תלמיד: האם העבודה הפנימית עם הבורא היא כולה כדי להגיע לכוונה על מנת להשפיע, או שעוד לפני העבודה הזאת אתה צריך להגיע להרגשה שאתה מכוון להשפעה?

לא, זה בא בהדרגה. הכוונה להשפיע נוצרת בהדרגה.

תלמיד: כלומר העבודה הפנימית מביאה אותי לכוונה על מנת להשפיע.

כן.

תלמידה: מה זה נקרא ללכת בשביל שהאור מתראה אליו בכדי להשיגו?

כשהוא מרגיש שככל שהוא מתקדם אז באמת מרגיש את עצמו בתוך האור שמגיע מהבורא וכך ממשיך. צריכים להרגיש ואז כל המחשבות שלו או הפעולות שלו הן כדי להגדיל את האור הזה, שישפיע עליו יותר.

תלמידה: איך הוא מגדיל אותו?

על ידי פנייה, על ידי מחשבה, על ידי זה ששוקל את האור כמקור חיים רוחניים.

תלמיד: מה זה קול ה' ומה היא התכונה שלו, והאם יש דבר כזה שנקרא לראות את ה' או שזה רק קול ה'?

לא. קול ה' זה מפני שמשמיעה ומטה יותר אנחנו מתפתחים. השמיעה היא דרך האוזניים, דרך כלי של בינה וכך אנחנו מתפתחים. זה חוק לכל הבריאה, לכל הנבראים.

תלמידה: האם הבורא נותן הזדמנות לאדם כל הזמן?

אנחנו צריכים להימצא בהמתנה, בזה שמצפים שהבורא יפנה אלינו ושאנחנו נרגיש את זה, ומתוך פניית הבורא נוכל לקיים את עצמנו ביתר דיוק כלפי המטרה, כל פעם יותר ויותר.

תלמידה: איך מזהים את הפנייה של הבורא אלינו?

על ידי קריאת הטקסטים שככה הם מסודרים. על ידי כל חלק, כל פסקה בטקסט, אני מרגיש כמה הבורא יותר ויותר מכוּון אלינו ורוצה לסובב אותנו לכיוון שלו, או בעד או נגד, אבל תמיד הוא משפיע על הרצון שלנו ואנחנו על ידי זה מתקדמים.

תלמידה: האם תגובת האדם היא תמיד כלפי העשירייה?

תמיד, אני לא יכול להגיד. אבל בדרך כלל זה דרך עשירייה.

תלמיד: כשהבורא קורא לאדם הוא קורא לו לזמן מסוים, או שהוא קורא לו לנצחיות?

לא לנצחיות. וודאי שיש בזה התחלה וסוף ואחר כך יכולה להיות איזו הפסקה או משהו. זה כבר לא תלוי בנו. אנחנו צריכים להיות מכוונים ישר לקול הבורא.

תלמיד: האם אדם באמת יכול להיענות לבורא לתמיד, עוד כשהוא מלובש בגוף בעולם הזה?

בדרך כלל כן.

תלמיד: למה הבורא מלכתחילה מסדר כך שהאדם יחשוב שהוא עושה משהו מעצמו, מה התיקון ואיך מתגברים על זה?

כדי להביא את האדם להרגשת העצמאות. ודאי שהאדם עוד לא נמצא במצב להרגיש את עצמו בכלים הנכונים, הרוחניים, העצמאיים. אבל בכל זאת מדי פעם כשהוא עושה מאמצים ושוב נופל ושוב עולה וככה מקיים את התרגילים, בזה הוא עובד על הרצון לקבל שלו. יוצא שעל ידי זה מיתקן.

קריין: קטע 4. כותב הרב"ש.

"האדם צריך להאמין בהשגחה פרטית, שלא שהאדם קורא לה', אלא הקב"ה קורא לאדם, ואומר לו, שאני רוצה שתדבר אליך. נמצא, שלא הסיבה להתקרבות באה מצד האדם, אלא מצד הבורא. ומשום זה אין להאדם לחשוב, שאין הקב"ה שומע תפלה חס ושלום. אלא כבר קירב אותו עוד מטרם שהאדם פנה לה', שיקרב אותו אליו. וזה נקרא "טרם יקראו ואני אענה"."

(הרב"ש. מאמר 18 "מי הוא הגורם לתפילה" 1986)

זה כלל גדול, "טרם יקראו ואני אענה". אנחנו כל הזמן צריכים להיות בתפילה, בפנייה לבורא ולקרוא אותו, למשוך אותו, להשתדל להיות קרובים יותר ויותר אליו, ולתת לו הזדמנות בכל היחס שלנו אליו שאנחנו מוכנים לפנייה ממנו אלינו.

תלמיד: מהקטעים האלה נראה שכתוצאה מהקריאה של הבורא, רואים שהאדם רוצה לחזור בתשובה, כי האדם מרגיש את שפלותו ואז יש כזו הרגשה של ייאוש, שרוצים לברר לבדוק את הקול של מי אני שומע, האם את של עצמי או של הבורא?

אני לא חושב שזה נאמר כל כך מדויק. העניין הוא שוודאי שאנחנו צריכים להיות כל הזמן מכוונים לבורא, וכל הזמן לחפש את המגע איתו. אבל לא לקבוע שזה תלוי אך ורק בנו, ולא תלוי בבורא. כל מה שאנחנו מרגישים, כל זה תלוי בבורא, אפילו מצבים שאינם מתחלפים, בכל הזאת המצבים האלה נובעים מהבורא ואנחנו מרגישים את המצבים האלה, ובהתאם אליהם אנחנו משתנים, ומתוך כל השינויים התמידיים שבנו, אנחנו עוד ועוד מוצאים את עצמנו מכוונים אליו.

תלמיד: נניח שאני שומע קול מחשבות שעולות מתוכי, האם נכון לחלק את המחשבות לטובת החברים, או הבורא, ואלו שהן עצמיות כמו ללכת לישון, זה רצונות מהאגו שלי, או שגם זה וגם זה מהבורא?

גם אלה וגם אלה מהבורא, אבל אנחנו צריכים להבדיל.

תלמידה: איך אפשר להשתכנע שאנחנו ביחד, נכנסות למציאות שונה שבה עלינו לראות את החברות, כשליח של הבורא ושבמקום הזה מתחיל להתרקם החיבור עם הבורא כדי לגלות אותו?

כן, כך צריכים בעצם להתקדם, אמרת נכון.

תלמידה: איך לשכנע את עצמנו שזה ככה?

פשוט לעשות את זה. עכשיו כשאנחנו קוראים, כשאנחנו מרגישים ששייכים לקבוצה שקשורה לבורא, אנחנו כך צריכים לעשות את עצמנו ושזה לפי הרצון שלנו, זה לפי המאמץ שלנו ואנחנו בזה רוצים למשוך את הבורא אלינו.

תלמידה: איך לא להאמין שזה הבורא שמדבר איתי ולא ליפול בזה שהאגו עובד עליי, או מרמה אותי?

לכן ניתן לאדם לפנות לבורא וליצור עם הבורא חוט קשר קבוע ככל האפשר. זה ניתן לכל אחד ותלוי באדם עד כמה הוא מעמיד ומחזק את הקשר הזה.

תלמיד: האם אני צריך לקבל את כל מה שהחברים שלי אומרים, כקול הבורא?

לא את כל המילים שהם אומרים, אלא בעיקר כן.

תלמיד: מה צריכה להיות תגובת האדם לקול ה'?

האדם צריך להשתדל להתקרב לבורא ולהבין מה הבורא רוצה מהאדם.

תלמיד: אנחנו משתדלים כל הזמן להתפלל, אבל ברוב המקרים אנחנו לא מרגישים את התשובה של הבורא, לא מרגישים שינוי. אז איך לזהות את התשובה של הבורא?

תנסה להיות יותר רגיש לחברים ומתוך זה אתה תוכל להעלות גם את הרגישות שלך בקשר עם הבורא.

תלמיד: אמרת שהייסורים עוזרים לכוון את הדרך שלנו לבורא. אמרת גם שאנחנו צריכים כל הזמן להיות מוכנים לשמוע את קול ה'. איך עובדים עם הייסורים שיעזרו לנו להיות מוכנים תמיד לשמוע את קול ה'?

הייסורים מניעים אותנו קדימה במובן מסוים, אבל בכלל מה שחשוב לנו זה עד כמה אותם הייסורים לא נובעים מתוך האגו שלנו, אלא מזה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא במקום שלנו בבריאה. בכל המלכות. אם אנחנו לא נמצאים במקום שלנו, אז אנחנו מרגישים את זה כחוסר איזון של כוחות. ולכן אנחנו צריכים להשתדל לאסוף את עצמנו, את הרגשות שלנו, את המטרות שלנו ולכוון את עצמנו בדרך יותר ישרה לבורא.

תלמיד: והמוכנות הזאת לשמוע את הבורא, אנחנו לא מוכנים לעשות את זה כל יום?

אני לא יודע, תשאל את עצמך. זה תלוי בכמה אתם מחוברים ביניכם, עד כמה אתם מייצגים מעצמכם כלי עשירייה, כלי שמחובר בתוכו, מכוון לבורא וחפץ להיות קרוב אליו.

תלמיד: כלומר המוכנות לשמוע את קול ה' זה לא עניין פרטי שלי, אלא קבוצתי?

זה גם שלך פרטי, וגם של הקבוצה, אבל העיקר של הקבוצה.

(סוף השיעור)