שיעור בוקר 29.07.19- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא - תשעה באב

קריין: ציטוט מס' 12 מתוך רב"ש א', מאמר "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם".

"מה שאנו מדברים גלות אצל הקב"ה, הוא רק בערך הנבראים. כלומר, שהוא לפי השגת הנבראים נוהג ענין של גלות וגאולה. שלפעמים הם משיגים את הקב"ה, שהוא מלך גדול ויושב בהיכלו, ושרפים וחיות ואופני הקודש עומדים סביביו. ולפעמים הם משיגים אותו, שצורתו הוא כמלך שגלה אותו מהיכלו, ויושב בשביה תחת שליטת מלך אחר. וזה נבחן שהמלך נמצא בגלות. ולפי זה יש לפרש, שעם ישראל יצאו מארץ ישראל ונחרב בית המקדש. ועל דרך עבודה יש לפרש, שעם ישראל יצאו לחוץ, ואינם מרגישים טעם בתו"מ, והלב שלהם, שהיה מקום להרגשת הקדושה, המכונה "בית המקדש", המקום הזה נחרב. והמלך השני, הנקרא "מלך זקן וכסיל", כבש את לבם. וכל הכלים דקדושה הוציא משם. שפירושו, שכל המחשבות דקדושה, שהיה בלבם, הוציא משם, והכניס לתוכה צלם בהיכל ה'. שפירושו, שמקודם לכן היה שם קדושה. והוא הוציא את כל המחשבות דקדושה, ש"קדושה" נקראת מחשבות לשם שמים, והוא כבש את לבם, והכניס ללבם מחשבות, שהם רק לתועלת עצמם, שזה נקרא, שהמלך זקן וכסיל כבש את בית המקדש, וגלה ישראל מתוכם. כלומר, שבחינת ישראל כבר לא נמצא אצלם בתוך גופם. וזהו כמו שכתוב (תהילים ע"ט) "אלקים באו גויים בנחלתך, טמאו את היכל קודשך, שמו את ירושלים לעיים". כלומר שבחינת ישראל יצאו מלבם ובאו במקומם גויים."

(רב"ש - א'. מאמר 5 "מהו בעבודה, ישראל שגלו - שכינה עמהם" 1988)

אנחנו לא צריכים לחשוב ולהצטער על איזה בניין שהיה שם ושצריך להקים איזה בניין בירושלים ואז יקרה משהו. אלא הסמל של הבניין, זה הבניין שבתוך ליבנו, שבו צריכה להיות השפעה הדדית, אהבה הדדית, בניין של קדושה. קדושה זה נקרא למעלה מהאגו שלנו. לזה אנחנו צריכים לשאוף. לכן על החורבן הזה שעכשיו אנחנו נמצאים בו, ולא על [חורבן] שקרה פעם אנחנו צריכים להצטער. יום יום אנחנו נמצאים בזה שנחרב אותו הקשר שצריך להיות בינינו יותר ויותר. זאת אומרת מתגלות רשימות חדשות ואנחנו לא מסוגלים לתקן אותן ולכן נחרב, ועוד עולות רשימות ושוב נחרב וכך זה בכל רגע ורגע, על זה צריכים להצטער.

שאלה: אז למה יש עדיין מלחמות על ירושלים? היו לך גם תלמידים שחשבו לבנות את בית המקדש, לפני כמה שנים, ותמיד צחקנו על זה. יש תלמיד שנמצא בעמותה כזאת שבונה את בית המקדש, יש להם את זה בראש.

חסרים בעולם [כאלה]?

תלמיד: אז למה כל כך נלחמים על ירושלים, כבשנו אותה ב-67 הרבה דם נשפך.

אנחנו בני אדם ואנחנו דבוקים לחומר, אנחנו לא מבינים את התורה שהיא תורה קדושה, זאת אומרת שהיא נעתקת, מנותקת מהחומר ונמצאת רק ברוח שלנו. אלא מה, חשובים לנו אבנים, חשובים לנו המקומות איפה שהיו דוד ושלמה ובית המקדש הראשון והשני והסנהדרין וכן הלאה? זה כמו בכל העולם. קשה לאדם שנמצא בתפיסת העולם הזה, להיות בלי סימנים, איך, אתה נמצא בין הכוכבים, סתם ככה בחלל? אם אתה רוצה לדמיין נכון את המצב שלך אז אתה בחלל. על כדור הארץ יש לך כאלה סימנים שרק מטים אותך, נראה לך שיש שמש וירח, שאתה נמצא בין חפצים שאליהם אתה משייך איזו קדושה, איזו חשיבות, כאילו יש חשיבות למשהו. אם אתה נמצא במצב של חומר, היינו רצונות, זה כך. אם אתה בעולם של כוונות זה אחרת. אז אין מה לעשות.

אבל אתה לא יכול לבוא עכשיו לעמך ולהגיד בואו נוותר על כל הגשמיות, כי אם אדם חי את הגשמיות הזאת, זה בלתי אפשרי. ולכן אתה צריך לתת להם סימנים, כל מיני דברים, סדר יום, מנחה, מעריב, שמש, ירח, חגים. זה חשוב. וחשוב שאתה בחגים האלה, בסימנים האלה, כמו בעל הסולם ורב"ש שנתנו סימנים עוד יותר מיוחדים, לָמה? כי בלי זה אדם לא יזכור מה נמצא מאחורי הסימנים, שיש כאן כוחות רוחניים, יש כאן הבחנות רוחניות. אתה לא קשור לרוחניות הזאת אז דרך גשמיות אתה יכול להיזכר בזה.

תלמיד: כל פעם אני הולך לכותל ורואה מלא ישיבות מסביב, אור הנר, אור המור, המון. האם הם עוסקים בקבלה או כל היום מסתכלים על האבנים והולכים עם תפילין?

אני לא יודע. אני לא רוצה לשמוע שאלות כאלה.

תלמיד: אני אשאל אחרת, כשאני הולך לכותל אני רואה שמתפללים, ובעצמי חובש כיפה ומתפלל, איך אפשר להפוך את הדעה של אנשים שלא מדובר על האבנים מסביב?

לא, לא צריכים להפוך. חס ושלום. זה נקרא "ולפני עיוור לא תתן מכשול". אסור לך לעשות את זה, אנחנו צריכים רק להוסיף.

תלמיד: מה להוסיף?

שיהיו להם כל הסימנים האלה בגשמיות, ואנחנו מוסיפים אליהם עוד כוונה ברוחניות. רק בצורה כזאת. חס ושלום לא להוציא שום דבר. המקובלים בעצמם הנהיגו את כל המנהגים הללו וחייבים להיות בזה. ואתה יכול להגיד שאתה כבר לא כל כך נדבק במנהגים האלו כי אתה כולך ברוחניות ואני אומר לך שזה לא נכון, צריכים להיות גם בזה וגם בזה. כל עוד העולם שלנו קיים כך צריך להיות, עד שתראה שהוא מזדכך לגמרי ואין לך כבר שום הרגשה בעולם הזה אז תגיד.

תלמיד: איך אפשר להגיע לזה? עם המשפחה שלי אני לא יכול לדבר על זה, אני רק מדבר על זה ישר קופצים עליי. איך תעשה את זה? אני מתעסק בהפצה, איך עושים את ההפצה הזאת לאותם אנשים?

אתה מדבר בצורה [לא נכונה] אתה מחריב את העולם.

תלמיד: למה אני מחריב את העולם? אני מדבר בעדינות ונותן קטעים וקורא להם והם לא רוצים לשמוע.

מה הם אומרים לך? אתה לא יודע איך לעשות הפצה. לכן תשתוק. "סייג לחכמה שתיקה".

תלמיד: אז איך נתקדם?

אז תתקדם, בזה שתשתוק. העולם יתקדם בלעדיך, העולם לא צריך אותך.

"כל האותיות של גאולה אנו מוצאים בגולה, חוץ מאות אל"ף, אשר אות זו מורה על אלופו של עולם והוא ללמדנו, שצורתו של ההעדר, אינו אלא בחינת השלילה של ההויה. והנה צורת ההויה, שהיא הגאולה, מודעת לנו בכתוב "ולא ילמדו עוד איש את רעהו, כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם". ואם כן, יהיה צורתו של ההעדר הקודמתו, דהיינו צורתו של הגולה, רק בבחינת השלילה של דעת השי"ת, שזהו חסרון באל"ף, שחסר לנו בגולה, והמקווה לנו בגאולה, שהיא הדביקות באלופו של עולם. שזהו כל פדות נפשינו בדיוק, לא פחות ולא יותר. והוא שאמרנו, שכל האותיות של גאולה נמצא בגולה, חוץ מאל"ף, שהוא אלופו של עולם. והבן מאד."

(בעל הסולם. "וזאת ליהודה")

לא חסר לנו שום דבר במצבנו, רק לגלות את הבורא, כוח ההשפעה, כוח האהבה, כוח החיבור, אם את זה אנחנו מגלים, או נמצאים לקראת זה, זו העבודה הנכונה וההתקדמות הנכונה. זהו. כל היתר יש. מה זאת גולה? רצון לקבל שבור, לא יכול להתחבר, לא יכול להרגיש את המציאות האמיתית, תוסיף לו את האות אלף, אלופו של עולם, הרצון לקבל יתחבר ויגלה לך את כל המציאות האמיתית. זה הכל.

שאלה: במשפט "כינכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם", מי זה כולם, כל העולם?

כן. כל הפירורים של הרצון לקבל.

תלמיד: מה הם ידעו?

"ידעו" זה נקרא ישיגו, שבהתחברות שלהם על ידי המאור המחזיר למוטב הם יבנו כזה כלי שבכלי הזה הם ישיגו את כל מה שנקרא "בורא".

תלמיד: אז כל העולם צריך להגיע לרמה כזאת?

חובה. חובה על כולם. אחרת יחסר, אתה לא יכול לזלזל באף רצון לקבל שלא יהיה מחובר לעל מנת להשפיע לכל המסה הזאת הגדולה של המלכות דאין סוף.

תלמיד: כי לפעמים אני שומע שרק אנחנו צריכים להגיע לכזאת רמה עמוקה וכל העולם ברמה יותר פשוטה.

זה נדמה לך. אתה סך הכול צריך לשרת את כל העולם כי אתה כראש, אבל מהראש כשמתפשט לגוף, אז דווקא שיהיה לך ברור, או לא ברור, שיהיה לך להפתעה, שדווקא אותם האנשים שאתה היום מזלזל בהם ואומר מי הם, הם בכלל קיימים בעולם? אז באותם [אנשים] אתה תרגיש ותבין שדווקא הם עושים את הנחת רוח הגדולה ביותר, כמו שכתוב "תיזהרו מבני עניים כי מהם יוצא תורה".

תלמיד: והרמה העמוקה הזאת של ההבנה שלהם, אנחנו צריכים להסביר ברמה הזאת או שאנחנו מסבירים ברמה פשוטה?

ברמה פשוטה. הם אחר כך יתקדמו בעצמם.

תלמיד: זה כבר האור עושה.

כן. אתה צריך לקדם את כל באי עולם למצב שהם יתחילו לדרוש ממך כמו מראש, העלאת מ"ן, ואז לפי העלאת מ"ן מהם אתה תשרת אותם, ולפי זה הם יתקדמו ואתה תתקדם.

תלמיד: אנחנו היום לא עושים מספיק או לא רוצים מספיק?

גם וגם. יש מה לעשות, מצד אחד. מצד שני ברור שעושים, אבל לא מספיק. אבל לא כדי להיות מיואשים אני אומר, אלא דווקא ההיפך, כדאי לקבל עוד יותר דחף קדימה. מתוך זה שהרע מתגלה יותר ויותר מיום ליום ברור שאנחנו לא מספיקים להשלים את הרע הזה בתיקונים, מצד אחד. מצד שני בכל זאת מגלים שיש סימנים של הכרת הרע באנושות, מאיפה זה נובע, למה ואיך. אבל הכרת הרע, לא הכרת התיקון. תפקיד ישראל הוא עדיין אפס, ההיפך, הכול שלילה, אנחנו צריכים הזה להעלות את הצעד, שיראו שהתיקון הוא אצלנו. זה שהמצב הרע, העולם רע, הכול רע, זה מתגלה מיום ליום על ידי כל מיני חוקרים וחכמים. אבל על ידי מה בא התיקון, שזה בא דווקא על ידי איחוד והאיחוד דווקא אצלנו ומאיתנו, את זה בעיה לגלות, עדיין אנחנו לא מצליחים בזה.

ולכן בא כנגד זה ביטול ישראל, מיום ליום יותר ויותר מבטלים אותנו בכל העולם, בכל הרמות, וזה מפני שאנחנו לא מעלים את עצמנו. זה סימנים, זו אותה מערכת, הבורא מעלה אותו במאה אחוז, אין כאן לשאול את אומות העולם, אלו, אלו, זה בעד, זה נגד, זה הכול שטויות, "לב שרים ומלכים ביד ה'", זה סימן שאנחנו לא מפיצים מספיק את מקור התיקון ושיטת התיקון.

תלמיד: קרה לי אתמול משהו שאני לא יודע איך זה הגיע לזה. הוצאתי אתמול איזה סרטון פשוט על מה שאנחנו עושים ואנשים פשוט שלחו לי הודעות אנחנו רוצים ללמוד קבלה. ולא דיברנו על קבלה, לא סיפרנו על זה שאנחנו לומדים, לא יודע איך קישרו אחד לשני בכלל.

מצוין. כדאי לך לפתוח כיתה.

תלמיד: יכול להיות שדרישה כזאת תבוא מהם?

הם הרגישו את זה, יכול להיות, אבל אני מדבר על מה שתלוי בנו ולא מה שיהיה מהקהל.

תלמיד: זה ברור, לא על זה מדברים. פשוט לא הזכרנו את זה אפילו פעם אחת ולא סיפרנו על עצמנו עוד ולא שום דבר, פשוט ככה שולחים הודעות.

כן. הם הרגישו את זה.

תלמיד: ושנים נרשמו לזה, כיוונתי אותם.

מצוין. אתה רואה, הכל במקום.

שאלה: אני רואה סביבי אנשים, אנחנו לא יותר מדי עדינים? אתה מאוד נזהר, אתה אומר לי תשמע, נוציא אותך החוצה, ממה אתה פוחד?

אני לא פוחד.

תלמיד: אז ממה?

אחרי שאתה מכיר אותי כל כך הרבה שנים אתה חושב שאני פוחד?

תלמיד: אני רואה שאתה חושש.

אני חושש להזיק.

תלמיד: להזיק במה?

להזיק, ולא שאני עוצר את עצמי מלהפיץ. תגיד לי איפה אני יכול להוסיף בהפצה ולא עושה?

תלמיד: בהרגשה שלי, לצאת בתרועה יותר גדולה, להיות יותר בטוחים בעצמנו, לא לפחד מאף אחד, אני חושב שהרבה אנשים פה אומרים את הדעה הזאת.

במה זה מתבטא?

תלמיד: לקחת אפילו את ספר הזוהר, ללכת ולהתחיל לאסוף סביבי אנשים, ולהתחיל להסביר להם "חבר'ה תראו, או שאנחנו מגיעים לשואה, או שאנחנו מגיעים לתיקון, תחליטו אתם".

אני לא כותב את זה בטוויטר כל הזמן?

תלמיד: לא, מה שאתה כותב זה לא מספיק, כי אנשים לא קוראים מה שלייטמן כותב. זה אנחנו כנציגי הציבור, כאנשים שלומדים פה.

אז תדברו כמו שהרב שלכם אומר.

תלמיד: בבקשה, אבל לא, אני אגיד לך מה שאני מרגיש.

אני אסרתי?

תלמיד: אני מרגיש שאני פוחד לדבר ככה כי אתה כל פעם מזהיר אותי, "אל תדבר ככה, תיזהר מהם".

לא, אתה צריך לעבוד עם הראש. זאת אומרת להגיד לבנאדם דברים כדי שהוא לא יתרחק ממך אלא יתקרב אליך. אתה צריך לשים את עצמך במצב שלו, מה הוא רוצה, מה הוא אומר, מה קורה ואז לפי זה תדע מה להגיד לו, באיזה סדר, באיזה קצב לפתוח לו דברים, זה ברור, כמו שאנחנו עם הילדים הקטנים.

תלמיד: אין לי חשש כמו לאנשים שרוצים להשיג משהו, אתה יודע שהם יוצאים להפגנות, ככה אני הייתי בהסתדרות. אין לי חשש אפילו לעשות הפגנות בנושא הזה, אתה מבין עד איפה זה מגיע? כי אנחנו באיזשהו מקום חוששים קצת.

ודאי. כי אין לך תמיכה כזאת. אתה עדיין צריך לעבוד עם הקהל כמו עם ילדים קטנים. אני נכנס לחנות, אני רואה אריה, אריה חשבתי [גדול] והוא כזה יפה, חמוד, רך, תנין שאתה יכול לרכב עליו. לילדים נותנים את הדברים האלה בצורה המתוקה, גם תרופות בצורה מתוקה, הכול בצורה מתוקה. למה אתה רוצה להכניס להם משהו מר?

תלמיד: לא, להיפך, אני הייתי בדרך משל הולך עם מיקרופון, בלי לפחד ולהגיד את מה שאנחנו חושבים.

זה לא בלי לפחד, זה נקרא "בלי שכל".

תלמיד: אני לא יודע, אולי אפילו בלי שכל. אתה יודע מה, אולי בלי שכל להתחיל להתעורר, כי תראה מה אנחנו עושים וזה לא עוזר.

אז אתה תגיע למצב שאתה דוחף אותם לחכמת הקבלה, הם יגידו תראה, אלה מקובלים? תראה מה הוא צועק באמצע הרחוב? מה הוא אומר? משיח הוא רוצה?

תלמיד: לא להפך, אני אדבר על חיבור, אני אדבר על תיאורית הדבק, אם לא נשתנה תראה מה הולך לקרות, אני אדבר בעדינות.

דברי חכמים בנחת נשמעים.

תלמיד: בסדר, אין לי פתרון אחר.

יש לך פתרון, רק להתלבש בלקוח ולעשות מה שנראה טוב ללקוח, אחרת הוא יסובב אליך את הגב וזהו. מה לא ברור? איפה זה לא עובד? בכל מקום. חוץ מההסתדרות, אתם הגעתם למצב שבאמת, תראה מה שקורה עם העם.

שאלה: אנחנו היום כפי שבעל הסולם כותב "הדור האחרון", אנחנו פה בארץ נמצאים בגלות או בגאולה?

ודאי שבגלות, ועוד באיזו גלות. איפה יש לך גאולה כאן בארץ? איפה הסימנים של הגאולה? הוא אומר שהסימן הראשון לגאולה זה השופר, שופר זה נקרא הפצת חכמת הקבלה בלי שום הגבלות בכל העולם ובמיוחד בעם ישראל בכל שכבות העם. איפה אתה רואה את זה? אנחנו צריכים עוד להוסיף בזה להוסיף יותר ויותר.

תלמיד: אני יודע שבעל הסולם נפגש אפילו עם בן גוריון בזמנו.

כן.

תלמיד: בן גוריון היה די קבליסט, הוא היה בנאדם שיחסית מבין ובכל אופן, לא קרה כלום. אז אני חוזר ושואל, אנחנו פה, בגלות או בגאולה?

בן גוריון היה יודע שהכול היה תלוי בחיבור, רק בשיטת החיבור של בעל הסולם הוא לא רצה להיכנס, אלא הייתה לו שיטת חיבור משלו, הוא היה סוציאליסט, מפא"יניק וכולי. זה משהו אחר. לא כדאי להתבלבל בין השיטה הזאת והשיטה הזאת. השיטה של בן גוריון היא שיטה ארצית, לא להאמין בכוח עליון, כן נמצא בעם ישראל שורש מיוחד של חיבור, אלה גנים, אתה יכול אולי לראות את זה ב-די.אן.איי אולי, אבל אין כאן שום רוחניות ואין כוח עליון, פשוט כך אנחנו בנויים ולכן צריכים להתחבר.

זאת אומרת השיטה היא אחרת, וזה לא למשוך את המאור המחזיר למוטב, זה שאתה תתעסק בעשיריות זה לא יעזור כלום, אתם צריכים גם יחד עם העשירייה לפנות לכוח עליון, אתם צריכים לקבל מלמעלה את כוח החיבור, את זה הוא לא רצה, את זה הוא הבין, הוא לא היה בזה, היה מרקסיסט, מה אתה רוצה? וגם היום אם אתה תלך לשמאלנים אתה תתחיל לראות שהם מדברים דברים יפים כמונו אבל השיטה, המימוש הוא אחר לגמרי, מה אצלם מימוש? אנחנו נצא, נשבור את הפרצוף של הימניים האלה, ואנחנו נעמוד על שלנו וכולי וכולי, זאת אומרת בכוח או במשהו אחר אז ודאי שלא.

תלמיד: אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי לא לעזוב את הארץ ולהיות בגאולה?

רק לפרסם את שיטת החיבור לפי מה שמדובר בחכמת הקבלה, אין לך אמצעי אחר לחיבור, היום כבר אין לך בכלל, אין באף מקום בכל העולם שום שיטת חיבור, אף אחד לא קופץ ואומר יש לי, יש לי מצד אחד. ומצד שני כולם אומרים אין לנו, אין לנו. אין כלום, אנחנו ממש מאבדים את כדור הארץ, לא שמאבדים משהו פה ומשהו שם, לא מדברים אפילו על מלחמה, או משהו, איזו מלחמה? אנחנו מאבדים את כדור הארץ, פשוט, עם כל תופעות הטבע ותופעות הטבע זה רק בגלל חוסר חיבור בינינו זה קורה כי זה בצורה ישירה ככה פועל, וזה מה שיהיה.

פעם הסתכלתי על הכותרות של העיתונים בחו"ל, כאן זה בכלל אין מה לדבר כי כאן זה מבלבלים את הקהל כך שאין מה לראות בכלל בעיתונות אבל היום אין מה לראות, רק על הטבע, הטבע יחייב אותנו להשתנות, ייבש אותנו לגמרי.

תלמיד: ברור שאלה לא בשורות טובות כי אם לא שומעים אותנו במשך שנים ולא רוצים להבין את העניין אז לאן מוביל הדבר?

לכמה שיהיה כאן מקום קבורתכם כמו שכתוב, שכל כדור הארץ זה יהיה הר סיני, שאם אתה סביב השנאה בכל כדור הארץ, כאן מקום קבורתכם.

אנחנו לפני תשעה באב, אני חושב שעושים חזרה בתשובה.

שאלה: אפשר לדעתך להוכיח באופן מדעי את הקשר הזה בין בני אדם לבין מה שקורה בטבע?

זאת שאלה, למרות שכאילו מיד בא להגיד לא, אבל יכול להיות שאפשר יהיה בכל העולם לעשות איזה ניסוי, יש לנו היום כלי תקשורת שהם ממש עוקף עולם ואפשר לעשות איזו פעולה נניח 10%, 20% מהאנושות ישתתפו איכשהו בה ולראות איך שזה משפיעה על הטבע.

ודאי שזה משפיע, השאלה אם זה יהיה בולט, אני חושב שאפשר לנסות, בבקשה, קדימה, תתחילו להתארגן ולהגיד ולפרסם ולהביא את זה לידיעת ארגונים גדולים עולמיים שם יכול להיות, למען הצלת כדור הארץ, אדרבה, בבקשה, דרך או"ם, אונסק"ו, אפילו כאלה ארגונים, לפחות יעשו משהו חוץ מהרע. זה מעניין כאלה דברים לעשות ולראות תופעות, תוצאות, אני חושב שאפשר כי סך הכול זו מערכת והמערכת מאוד מדעית, טבעית, זאת אומרת אין כאן משהו מיסטי, אם פועלים בכוח הטוב זה חייב לפעול.

תלמיד: יש הרבה ניסויים כאלה שטוענים שהם מדעים, לוקחים אלפי אנשים שעושים יחד מדיטציה באיזו עיירה ואז מגלים שאחוז הפשיעה יורד, התאונות יורדות והאנשים יותר בריאים.

טוב, ברור שזה יהיה כך, כי הם עוסקים במשהו אחר, אפ הם לא משחקים בקלפים ולא יוצאים לברים, אלא עושים מדיטציה אז ברור שנעשה פחות פשיעה.

תלמיד: הראו שזה בלי קשר לאותה קבוצה שעושה את זה, זה משפיע על כלל האוכלוסייה בצורה לא מובנת למדע, היא כאילו משהו מעל. האם באמת יש בזה משהו?

בטוח שכן, שיש השפעה. הכוחות הפנימיים שלנו הם הכי גדולים, הם הנשק הכי חזק. ככל שיש לך נשק יותר פנימי הוא יותר חזק, כמו אטום, ויש עוד הרבה סוגים של קרינות מיוחדות. בבקשה, הכול לפניכם, תתחילו לסובב את זה, תתחילו להציע את זה.

שאלה: יש פרויקט שנקרא "מחקר התודעה הגלובלית", האם זה משהו שנראה לך אמיתי, לא אמיתי? יש להם מתקנים שבודקים קרינה או מגנטיות בכל מיני מקומות בעולם והם רואים שכשיש איזה אירוע גלובאלי מכונן, המכשירים האלה מגיבים. הם לא יודעים עדיין איך להסביר אבל זה משפיע על השדות האלקטרו מגנטיים שמקיפים את כדור הארץ. האם אתה רואה שיש עתיד לאנושות להתחיל להבין את עצמה כגוף גלובלי?

פעם הייתי באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית ושם דיברתי עם אחד החוקרים והוא הסביר שהם שמים כל מיני סנסורים בכל מיני מקומות בעולם, זה היה לפני חמש עשרה שנה בערך. כך צריך לעשות עם הקהל הגדול, ממש להדליק את כל כדור הארץ. כי עכשיו תופעות גלובליות מתגלות יותר ויותר, אני חושב שיש לזה מקום.

תלמיד: יש מקום להתחיל לעשות פעולות גלובליות באנושות?

לעורר פעולות גלובליות באנושות, שאנחנו חושבים או אפילו מתפללים בצורה אחרת. צריך להוציא טקסט או משהו בכל השפות, שבשעה מיוחדת, בכוונה מיוחדת עושים כך וכך, ואתה יכול לבדוק ואתה יכול לראות. זו לא מיסטיקה, זה כוח המחשבה. אתה חושב שרק אנשים מיוחדים פועלים בכוח המחשבה בעולם שלנו? לא. תחבר את המחשבות של האדם, אתה תראה איזו אנרגיה זאת. זה הדבר הכי גדול.

שאלה: יש כבר טקסטים שכתובים מלפני אלפיים שנה, ויש אנשים שעוסקים בזה באותם שעות בערך, באותה כוונה, באותה עבודה, וזה לא מביא את האור לעולם ולא משפר את המצב של כולנו.

האנשים האלה לא נמצאים בתיקון, הם לא חושבים על תיקון העולם. הם קוראים טקסטים בגלל שכך כתוב בספר. לא כואב להם על מה שקורה בעולם, הם לא מרגישים את עצמם אחראים לזה ושהתיקון תלוי בהם.

תלמיד: כשאנחנו חושבים לעורר כזאת פעולה במסה, מה התוספת שצריכה להיות במסר שלנו, בתפילה, בפעולה הקבוצתית?

דאגה לתיקון. ושהתיקון יכול לבוא רק מתוך החיבור שלנו, ושהטבע מעורר אותנו לחיבור על ידי כאלה תופעות בלתי נעימות. אז בואו נתחיל להתחבר, ונתחיל להתחבר אפילו בלי שהטבע מזמין אותנו בצורה כזאת.

תלמיד: חייבת להיות תוספת, בירור, כלפי אותה הקבוצה שעומדת לעשות את הפעולה הקבוצתית, לצורך מה היא עומדת לעשות את זה.

מכל העולם, שהיא תדע שעל ידי זה היא מצילה את כדור הארץ ומתקרבת לכוח העליון שזה כוח הטבע הגלובלי.

תלמיד: צריך להיות רצון כזה אצל אותה קבוצה של אנשים כדי להיות בכזאת כוונה.

כן, ודאי. אבל רצון יכול להיות, כי אנחנו רואים היום, אירופה נשרפת, רוסיה נקפאת וכדור הארץ יוצא מאיזון.

תלמיד: ועדיין אנשים לא רוצים לראות את זה.

אם אתה נמצא בזה, מה זאת אומרת לא רוצים לראות? זה לא שאמרו לך שבעוד חמישים שנה יהיו 45 מעלות באירופה ובקיץ 15מעלות ברוסיה, אתה יודע מה זה? אני כבר לא מדבר על איך שזה משפיע על התבואה, על כל הדברים. לפנינו מצבים מאוד לא טובים, אתה רוצה, להגיע למצב שלא יהיה לך מה לאכול? אתם חושבים שאנחנו כבר יכולים לגדל מזון במעבדה?

תלמיד: שאני מסתכל על אנשים או שאני מנסה לגשת אליהם, אפילו אנשים קרובים, אני מרגיש שהם לא יכולים לראות את מה שאתה אומר, כי כרגע יש אוכל ויש תענוגים, והם לא יכולים לראות מילימטר מעבר למה שאף שלהם מראה להם.

בכל זאת, החכם רואה את הנולד. צריכים לדבר על זה ולאט לאט, עוד שנה, עוד שנתיים, אבל זה יקרה. זה יקרה הרבה יותר מהר, אתה תראה, עוד כמה חודשים תראה מה יהיה לקראת החורף. הטבע ילמד אותנו.

תלמיד: אנחנו עם הדאגה שלנו משתדלים לא להגיע למצב כזה. אנחנו רוצים להקדים שזה לא יתפוצץ בפנים של האדם, אלא לעזור לו להתעורר אפילו במילימטר לפני זה.

כן, אז אתה צריך להתחיל היום. זה מה שאני אומר. ולא חשוב שהם עדיין לא מרגישים, לאט לאט זה נקלט, לאט, לאט הם שומעים, ועוד קצת שומעים, צוחקים אולי, לא חשוב, זה לא יהיה, זה ככה, אבל זה בכל זאת נקלט, כמו עם ילדים, אתה צריך כל הזמן, חינוך זה דבר ממושך.

תלמיד: הם צריכים לקלוט את הדאגה שיש לנו כלפיהם?

דאגה ויכולת לצאת ממנה רק על ידי חיבור, כל הדברים האלה, זה מערך הפצה.

(סוף השיעור)