שיעור בוקר 04.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 435, מאמר "הקדמה לספר הזהר"

קריין: אות י"ד.

אות י"ד

"והנך מוצא, בהכרח, שיש ג' מצבים לנשמות, בדרך כלל:

מצב הא' - הוא מציאותן בא"ס ב"ה, במחשבת הבריאה, שכבר יש להן שם, צורה העתידה, של גמר התיקון.

מצב ב' - הוא מציאותן בבחינת שתא אלפי שני, שנתחלקו, ע"י ב' המערכות הנ"ל, לגוף ונפש, וניתנה להן העבודה, בתורה ומצוות, כדי להפך את הרצון לקבל, שבהן, ולהביאו לבחינת רצון להשפיע נ"ר ליוצרם, ולא לעצמם כלל. ובמשך זמן מצב הזה, לא יגיע שום תיקון לגופים, רק לנפשות בלבד. כלומר, שצריכים לבער מקרבם, כל בחינת הקבלה לעצמם, שהיא בחינת הגוף, ולהשאר, בבחינת רצון אך להשפיע בלבד. שזהו צורת הרצון שבנפשות. ואפילו נפשות הצדיקים, לא תוכלנה להתענג בגן עדן, אחר פטירתן, אלא, אחר ככלות כל גופן, להרקב בעפר.

מצב הג' - הוא גמר התיקון של הנשמות, אחר תחית המתים, שאז יגיע התיקון השלם, גם אל הגופין. כי אז, יהפכו גם את הקבלה עצמה, שהיא צורת הגוף, שתשרה עליה צורה של השפעה טהורה. ונעשים ראויים, לקבל לעצמם, כל הטוב והעונג והנועם, שבמחשבת הבריאה. ועם כל זה, יזכו לדבקות החזקה, מכח השואת צורתם ליוצרם. כי לא יקבלו כל זה, מצד רצונם לקבל, אלא מצד רצונם, להשפיע נ"ר ליוצרם, שהרי יש לו ית' הנאה, שמקבלים ממנו.

ולשם הקיצור, אשתמש מכאן ואילך, בשמות ג' המצבים הללו, דהיינו מצב א' מצב ב' ומצב ג'. ואתה תזכור כל המתבאר כאן, בכל מצב ומצב."

אות זו היא כהקדמה לאות ט"ו.

אות ט"ו

"וכשתסתכל, בג' מצבים הללו, תמצא, שמחייבים זה את זה, בהחלט גמור. באופן, שאם היה אפשר, שיתבטל משהו מאחד מהם, היו מתבטלים כולם.

כי, למשל, אם לא היה מתגלה מצב הג', שהוא התהפכות, צורת הקבלה לצורת השפעה, הרי בהכרח, לא היה יכול לצאת, מצב הא' שבא"ס ב"ה. שהרי לא יצאה שם כל השלמות, אלא מפני, שהעתיד להיות במצב הג', כבר שימש שם בנצחיותו ית', כמו הוה. וכל השלימות, שנצטיירה שם באותו המצב, היא רק כמו העתקה מהעתיד לבא, אל ההוה, אשר שם. אבל, באם היה אפשר, שיתבטל העתיד, לא היתה שם, שום מציאות בהוה. הרי שמצב הג', מחייב כל המציאות שבמצב הא'.

ומכ"ש, בהתבטל משהו ממצב הב', ששם מציאות כל העבודה, העתידה להגמר במצב הג'. דהיינו, העבודה בקלקול ותיקון, ובהמשכות מדרגות הנשמות, ואיך יהיה מצב הג'. הרי שמצב הב', מחייב את מצב הג'.

וכן מציאות מצב הא', שבא"ס ב"ה, שכבר נוהגת שם, כל השלמות שבמצב הג'. הרי הוא מחייב בהחלט, שיותאם זה, דהיינו, שיתגלה מצב הב' ומצב הג'. דהיינו, ממש בכל אותה השלמות, אשר שם, לא פחות משהו ולא יותר משהו. הרי, שמצב הא' עצמו, מחייב בהכרח, שתתפשטנה מערכות זו לעומת זו, במציאות הב', כדי לאפשר מציאות גוף, ברצון לקבל המקולקל, ע"י מערכת הטומאה. ואז אפשר לנו לתקנו. ואם לא היתה, מערכת העולמות דטומאה, לא היה לנו, הרצון לקבל הזה. ולא היה אפשר, לתקנו, ולבא למצב הג'. כי אין אדם מתקן, מה שאין בו. הרי, שאין לשאול, איך נתהותה ממצב הא' מערכת הטומאה, כי אדרבה, מצב הא', הוא המחייב מציאותה, ולהתקיים כן, במצב הב'".

כל המערכת שהבורא ברא היא שלמה. היא מחייבת בשלושת המצבים שלה, בהתחלה, באמצע ובסוף, שכולם יתקיימו וכולם יחזיקו ויתמכו זה בזה.

שאלה: באות י"ד כתוב על מצב הג', "לא יגיע שום תיקון לגופים, רק לנפשות בלבד". האם אפשר להסביר?

לרצון לקבל על מנת לקבל שהוא הגוף לא יגיע בינתיים שום תיקון אלא רק לרצונות להשפיע. זה עדיין לא סוף התיקונים, אחר כך מגיעים תיקונים גם אליו.

תלמיד: מה הם תיקונים לרצון להשפיע?

כוונה על מנת להשפיע.

תלמיד: איך משתלב התיקון ביחס לגוף וביחס לנפש?

גוף זה רצון לקבל, אז הרצון לקבל חייב לרכוש כוונה על מנת להשפיע.

תלמיד: האם בזה שהגוף מקבל כוונה בעל מנת להשפיע אין תיקון לגוף?

זה התיקון לגוף.

תלמיד: אז מה זה שהוא כותב שבמצב הב' הגוף לא מיתקן?

כי הוא עדיין לא על מנת להשפיע ממש.

שאלה: האם אפשר להשוות את שלושת השלבים האלה לשלושת השלבים של קבלת האור, את השלישי למלכות, את השני לזעיר אנפין, ואת הראשון לכתר?

אין מה להתבלבל, אנחנו נעשה לפי איך שהזוהר ממליץ.

תלמיד: השלב הראשון והשלישי דומים ביניהם.

תבררו את זה בבית ברוגע ולאחר מכן נדון על זה.

שאלה: האם מדובר שבכל מצב יש כבר את כל המצבים מהמקולקל עד המתוקן, כדי שבכל התהליך הזה הנברא יבקש את התיקון מתוך הבנה עצמית, אחרי שהוא כבר הרגיש את כל המצבים?

כן.

שאלה: כתוב "כי, למשל, אם לא היה מתגלה מצב הג', שהוא התהפכות, צורת הקבלה לצורת השפעה, הרי בהכרח, לא היה יכול לצאת, מצב הא' שבא"ס". כלומר הכול תלוי במצב ג', ומצב ג' זה תחיית המתים.

על זה כתוב "סוף מעשה במחשבה תחילה", כלומר שהתוכנית הזאת שהכול יהיה מתוקן בעל מנת להשפיע נמצאת מלכתחילה, בתחילת התוכנית.

תלמיד: מהו המושג תחיית המתים?

שכל הרצונות שעברו על מנת לקבל הם גם יתוקנו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אם עשיתי הרבה עבירות בחיים שלי, האם כל הבורות שיצרתי מתכסים על ידי תחיית המתים, כל הרצונות שבהם פשעתי נהיים טובים בלי לעשות כלום, רק על ידי כוח ההשפעה?

כן.

תלמיד: אם כך, אני צריך להיות פושע גדול כדי שאקבל יותר שפע.

"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו".

תלמיד: האם אני צריך להצטער על זה שלא הייתי פושע?

לא. אתה צריך לתקן את מה שאתה צריך.

תלמיד: אם עשיתי עבירות בחיי, האם כל העבירות מתכסות?

אתה תגיע למשפט העליון ושם תשאל. אני לא יודע. טוב אם תישאר בסימן שאלה.

שאלה: לכן הרצונות הגשמיים שלנו לא נוגעים בהם. האם העבודה שלנו היא לתקן את הכוונה רק בעולם הרוחני?

העבודה שלנו היא בכוונות. זה נקרא "העולם הרוחני". וכן במה שאנחנו יכולים לצרף לזה מעשה מהעולם שלנו.

שאלה: האם כל התהליך שמתואר פה הוא כל התיקון או רק ששת אלפים?

בינתיים זה ששת אלפים.

תלמיד: האם הגעה למצב ג' זה אחרי ששת אלפים, זה גמר התיקון?

לא. יש עוד אלף שביעי, שמיני, תשיעי ועשירי.

תלמיד: אז הכול ביחד.

כן.

שאלה: איך שלושת המצבים האלה עוזרים לאדם שהולך בדרך?

מה זאת אומרת? במידה שהוא מתקן אותם אז הוא מתקדם.

תלמיד: מצב הב' מובן, הוא נמצא במצב ה-ב', מרגיש אותו באיזה שלב. איך הוא יכול להשתמש במצב ג' ו-א' בזמן שהוא נמצא במצב ה-ב'?

כל המצבים האלה קשורים זה אל זה.

תלמיד: אבל הם קשורים בכוח, האדם לא מרגיש את זה בפועל.

כן.

תלמיד: הוא מרגיש עכשיו רק את המצב שהוא נמצא בו, במידה שהוא מרגיש ממנו.

איך הוא יכול להשתמש בידע שהוא קרא אצל בעל הסולם שיש גם מצב ג' שזה המצב השלם שבו הכול כבר מתוקן והמצב הזה כבר קיים, אפשר להשתמש בזה?

מה יש לנו בזה שהוא קיים?

תלמיד: זה בדיוק מה שאני שואל.

אנחנו לא קיימים בו.

תלמיד: האם אנחנו יכולים בצורה מעשית להשתמש בידע הזה?

לא. אתה לא יכול להשתמש, אין לך כלים לזה. האם יש לך מסכים שאתה יודע להשתמש במצב הג' אם אתה לא נמצא במצב הזה?

תלמיד: אז הידע הזה לא עוזר לי?

לא. זה עוזר לך רק לדעת שהבריאה שלמה ורצוי לך להתייחס אליה כמו לדבר שלם.

תלמיד: איך אני יכול להתייחס אליה כאל דבר שלם אם אני נמצא במצב שבור?

זה צריך לעזור לך באמונה לבורא.

תלמיד: איך אני יכול להיעזר באמונה לבורא כשקראתי שיש גם מצב ג'?

הכול נמצא בידיים שלו ואין עוד מלבדו, וטוב ומיטיב בכל מקרה ומקרה ב-100% קיים. רק אתה עדיין לא משיג את זה, אבל בכוונתך להגיע לזה.

תלמיד: איך הידיעה הזאת הופכת לכלי מעשי, להרגשה?

על ידי תפילה שאתה מבקש שתהיה לך אמונה בבורא ותוכל לבצע פעולות השפעה כלפיו בכל מקרה.

תלמיד: האם זה בגלל שמצב ה-ג' קיים?

כן.

תלמיד: אם שלושת המצבים האלה מייצרים את מצב השלמות, אז בגמר התיקון השלם - כביכול מצב ה-א' ומצב ה-ב' כבר מתבטלים?

אין דבר כזה שמשהו מתבטל ומשהו לא. תמיד הכול קיים.

תלמיד: האם הם מיועדים להיתקן בסופו של דבר?

אז יש מצב מקולקל ויש מצב מתקן. מצב המקולקל מחזיק את המצב שמתקן אותו ומצב המתקן חייב להיות גם קיים בטבע כדי שהמצב המקולקל יגיע למצבו.

תלמיד: זה בזמן התיקון.

אין דבר כזה "זמן התיקון", אלא פשוט הכול קיים.

תלמיד: אז מה ההבדל בין עכשיו לבין גמר התיקון?

הכול כלפי האדם המשיג.

קריין: אנחנו ממשיכים לאות ט"ז.

אות ט"ז

"ואין להקשות לפי"ז: א"כ נתבטלה מאתנו הבחירה ח"ו? כיון שאנו מוכרחים, להשתלם ולקבל המצב הג' בהחלט, מכח, שכבר הוא מצוי, במצב הא'?

והענין הוא, כי ב' דרכים, הכין לנו השי"ת, במצב הב', כדי להביאנו אל מצב הג':

הא' - הוא דרך קיום התורה ומצות, ע"ד שנתבאר לעיל.

הב' - הוא דרך יסורין. אשר היסורים בעצמם, ממרקין את הגוף, ויכריחו אותנו, לבסוף, להפך את הרצון לקבל, שבנו, ולקבל צורת הרצון להשפיע, ולהדבק בו ית'. והוא ע"ד שאמרו חז"ל (סנהדרין, צז ע"ב): "אם אתם חוזרים למוטב, טוב, ואם לאו, אני מעמיד עליכם מלך, כהמן, ובעל כרחכם הוא יחזיר אתכם למוטב".

וזה שאמרו ז"ל, על הכתוב: "בעתה אחישנה. אם זכו, אחישנה. ואם לאו, בעתה". פירוש:

אם זוכים על ידי דרך הא', שהוא ע"י קיום תורה ומצות, אז אנו ממהרים את התיקון שלנו, ואין אנו צריכים ליסורין קשים ומרים, ואריכות הזמן, שיספיק לקבלם, שיחזירו אותנו למוטב בעל כרחנו.

ואם לאו, בעתה, דהיינו רק בעת, שהיסורים יגמרו את התיקון שלנו, ותגיע לנו עת התיקון בעל כרחנו. ובכלל דרך היסורים, הם גם עונשי הנשמות בגיהנם. אבל בין כך ובין כך, גמר התיקון, שהוא מצב הג', הוא מחויב ומוחלט מצד המצב הא'.

וכל הבחירה שלנו, היא רק, בין דרך יסורין לבין תורה ומצות.

והנה נתבאר היטב, איך ג' המצבים הללו, של הנשמות, קשורים זה בזה, ומחייבים בהחלט זה את זה."

שאלה: המלצת קודם לחבר ללכת ולשאול בבית דין של מעלה. מה זה בית דין של מעלה, איך מגיעים לשם, ועל מה מדובר?

אמרתי לו את זה בבדיחות הדעת, כבדיחה. איך הוא יכול להגיע לבית דין של מעלה? רק צדיקים יכולים לעלות לשם, אלו שכבר נמצאים בתיקונים גדולים.

שאלה: מצב הג' כבר מוכן לנו?

אנחנו כבר נמצאים במצב השלישי, אבל בגלל הקלקולים שבנו, אנו לא יכולים להרגיש אותו, ובינתיים מרגישים אותו לפי המצבים שלנו.

תלמיד: פשוט שמעתי ממך בפעמים שונות, שגם אם לא נעשה שום דבר, אנחנו נגיע לאותו מצב.

הנסיבות יחייבו אותנו להגיע לזה. נניח איך אתה הגעת לכאן? אתה בעצמך ישבת, חשבת, ובחרת לאן אני צריך ללכת? מה עליי לעשות עם החיים שלי? בלבלו אותך, והביאו אותך.

תלמיד: אבל כתוב, אם לא תקיים תורה ומצוות אנחנו נעמיד עליך מלך כהמן. אבל ההמן הזה הוא ההיפך, הוא מסית את דעתך, הוא לא דוחף אותך קדימה.

הוא דוחף קדימה. עונשים תמיד עוזרים. זה תלוי, אבל עונשים נכונים מלמעלה, עוזרים.

שאלה: מצב הא' ומצב הג' הם כמו שתי נקודות, וצריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. אין בחירה חופשית לגבי המצב ההתחלתי והסופי אבל יש בחירה בדרך. האם גם הבחירה החלקית הזו נחשבת נחשבת לבחירה חופשית?

בחירה חופשית קיימת כלפי מצבים מסוימים. אם נותנים לאדם יש לו, ואם לא נותנים, אז אין לו.

תלמיד: זה גם נחשב שהוא חופשי בנקודה הזאת, זאת אומרת איפה שנותנים לו, שם הוא באמת חופשי?

כן.

תלמיד: וזה רק כלפי האדם, זאת אומרת מבחינת הבורא אין פה שאלות או דברים לא ברורים, אין פה חופש, נכון?

לא. מבחינת הבורא אין כאן מה לצפות מבני האדם.

תלמיד: וההבדל בין דרך ייסורים לבין דרך תורה, זה רק בשביל שתהיה לנו הרגשה יותר טובה בדרך למצב ה-ג', ולא שיגררו אותנו בכוח?

את זה אני לא יכול להגיד, כי אז אתה תשאל איך מרגיש הבורא כשאני בוחר במצב א', או מצב ב', או מצב ג', באיזו דרך וכן הלאה, ואלו דברים שאי אפשר לענות עליהם, כי בינתיים אנו נמצאים רק במישור אחד.

שאלה: קודם כל איך האדם מזהה שהוא במצב הב'?

מה זה מצב הב'? בדרך ייסורים?

תלמיד: יש מצב א' ב' וג'. במצב הב', איך אדם מזהה שהוא קודם כל במקום הנכון של העבודה, עוד לפני שיש לו את מקום הבחירה בדרך ייסורים או בתורה ומצוות?

הוא לא יודע, כי אין לו כלים. אין לו כלים שבהם הוא יכול לברר, לדעת בטוח שהוא בכלל נמצא בדרך נכונה. אני נמצא ב"בני ברוך קבלה לעם", אז מה? זה נכון? זה בטוח, זה טוב, יש יותר טוב, פחות טוב? אני לא יודע.

תלמיד: בסדר, האדם בחר להיות ב"בני ברוך", הוא חשב שזו דרך האמת. אבל לפני שאני בוחר בתורה ומצוות או בדרך ייסורים, לפני שאני בבירור הזה, אני רוצה לדעת שאני במגרש המשחקים הנכון. לפני שאני בוחר במה לעבוד, איך אני יודע שאני במקום הנכון?

אתה לא יודע. אתה יכול לקרוא ספר ולפי הספר לראות האם אתה נמצא במקום שהספר אומר שהוא נכון או לא, אבל הספר אומר.

תלמיד: אז הספר אמר, ועכשיו אני צריך ללכת למעלה מהדעת, באמונת חכמים לפי מה שאנחנו לומדים.

אין כאן למעלה מהדעת.

תלמיד: למה? יש כאן איזו דעת שאני כאילו מתנגד אליה.

אתה נגד אבל לא למעלה. כשאתה הגעת אלינו ונפלת לכאן, האם גם שאלת וגם ניסית להבין האם אתה נמצא במקום הנכון או לא, והלכת על זה למעלה מהדעת?

תלמיד: לא.

אז מה אתה שואל, מה השתנה עכשיו ממה שהיה קודם, נעשית יותר חכם?

תלמיד: יותר מבולבל.

אני מבין אותך, זו המטרה שלי.

תלמיד: אז אחרי שבלבלת אותי, תעזור לי לבחור נכון.

אתה לא יכול לבחור כי אין לך כלים לבחור.

תלמיד: אז מה אני צריך עכשיו לעשות?

מה אתה צריך לעשות? אתה צריך להיות ילד טוב ולהמשיך ללמוד ולהתחתן.

שאלה: בהמשך לכל השאלות האלה על הבחירה ואיפה בדיוק הבחירה הזאת, נשמע לפי אות ט"ז שקראנו עכשיו שבעצם אין סיכוי שאדם יגיע לדרך תורה לפני שהוא סבל המון המון ייסורים?

בירורים צריכים להיות, עכשיו השאלה האם הוא מקבל את הבירורים האלה מפני שכך צריך להיות בדרך ואז הוא שמח מהייסורים, או שהוא לא רוצה אותם, "לא הם ולא שכרם".

תלמיד: אני לא בדיוק הבנתי למה התכוונת.

תדברו על זה.

סדנה

האם יש סיכוי להגיע לדרך התורה בלי לעבור לפני כן בדרך ייסורים?

*

קריין: אנחנו קוראים את אות י"ז.

אות י"ז

"ובהמתבאר, מובנה היטב קושיא ג', הנ"ל. שהקשינו, שבעת שאנו מסתכלים על עצמנו, אנו מוצאים את עצמנו מקולקלים ונבזים, שאין כמונו לגנות. ובעת, שאנו מסתכלים על הפועל, שפעל אותנו, הרי אנו צריכים להיות ברום המעלות, שאין כמוהו לשבח, כיאות להפועל, שברא אותנו. כי מטבע הפועל השלם, שפעולותיו שלמות.

ובהאמור מובן היטב, שאותו הגוף שלנו, בכל מקריו וקניניו האפסיים, אינו כלל הגוף שלנו האמיתי, שהרי הגוף שלנו האמיתי, כלומר, הנצחי, השלם בכל מיני שלמות, כבר הוא מצוי עומד וקיים, בא"ס ב"ה, בבחינת מצב הא', שמקבל שם צורתו השלמה, מהעתיד, להיות במצב הג', דהיינו, קבלה בצורת השפעה, שהיא בהשואת הצורה לא"ס ב"ה.

ואם אמנם, מצבנו הא' עצמו, מחייב, שתנתן לנו, במציאות הב', את הקליפה של אותו הגוף שלנו, בצורתה הבזויה והמקולקלת, שהוא הרצון לקבל אך לעצמו, שהוא כח הפירוד מא"ס ב"ה כנ"ל, בכדי לתקנו, ולאפשר לנו לקבל הגוף הנצחי שלנו, בפועל גמור, במצב הג' - אין לנו להתרעם על כך כלל, כי העבודה שלנו, לא תצויר, רק בגוף הזה, הכלה ונפסד, כי אין אדם מתקן, מה שאין בו.

באופן, שבאמת אנו מצוים, באותו שיעור השלמות, הראוי ומותאם להפועל השלם, שפעל אותנו, גם במצבנו זה הב'. כי גוף זה, אינו פוגם אותנו במשהו, שהרי הוא עומד למות ולהתבטל, ואינו מוכן לנו, רק בשיעור זמן, הנחוץ לבטלו, ולקבל צורתנו הנצחית".

שאלה: כתוב באות ט"ז, "אם אתם חוזרים למוטב, טוב, ואם לאו, אז מעמיד עליכם מלך, כהמן". אנחנו טוב מאוד מרגישים מה זה המן, אני לא מבין איפה בתמונה הזאת מרדכי. אנחנו חיים בעולם שרק מדרדר, איפה מרדכי?

כנראה שאינו. הוא מבטיח לנו את המן.

תלמיד: גם אתה כל הזמן אומר שמהשנה הזאת אתה לא מצפה לשום דבר טוב, אז איך אנחנו יוצאים מכל הסיפור הזה?

אל תפחד אלא תבטח בבורא.

שאלה: למה הבורא ברא כל כך מעט מצבים, למה רק שלושה ולמה אין מצב רביעי?

בבקשה, תציע עוד כמה מצבים אבל תראה שהם הכרחיים.

שאלה: האם יש סיכוי לבחור את הדרך הנכונה בלי כאבים, בלי סבל, בלי ייסורים? ייסורים זה משהו שאני לא יכול להבין כל כך כי בשבילי ייסורים הם סבל, כאב.

אנחנו נמצאים במצב שבו יכולים להתקדם מרגע זה ועד גמר התיקון במצב שכולו טוב. יש לי חברים, אני יכול להתחבר איתם, ואם ההתחברות שלי איתם כל הזמן מתקדמת, אז אני מתקדם רק בדרך הטובה. אין פתרון אחר. תתחיל לממש את זה בכל הכוח ותראה עד כמה מהר תתקדם למטרת הבריאה.

שאלה: האם אנחנו בונים מסך או מקבלים מסך?

אנחנו מקבלים מסך. על ידי האור שפועל עלינו אנחנו מקבלים מסך. לכן כשאנחנו מתחברים, אנחנו מייצבים מצבים שהאור העליון משפיע עלינו ובונה מסך.

שאלה: לא מזמן נתת דוגמה על שני תלמידים, תלמיד אחד טוב ותלמיד אחד רע, אחד מבין והאחר הולך בדרך ייסורים. האם יש קשר לשורש הנשמה שיש אנשים כאלה וכאלה?

כן, לדרגת נשמה.

תלמיד: אם כך, מה הייעוד של הנשמות "הרעות" כביכול ביחס למערכת הכללית, לתיקון הכללי?

אין מה לעשות, זה שורש כזה. יש אנשים שאצלם הכול הולך טוב וחלק, ויש אנשים שבכל צעד ושעל הם עושים כל מיני בעיות, שגיאות, וכל הזמן סובלים. אין מה לעשות עם זה, זה התיקון שלהם מתוך הכלי הכללי. יש להם חלק כזה מהכלי ואדם לא יכול לעשות עם זה כלום. אבל בסופו של דבר אם היינו מסתכלים לא רק על ההתחלה והאמצע אלא גם על הסוף, אז היינו מגלים עד כמה הכול בצדק, בצורה הוגנת, ולא היו לנו שום טענות כלפי הבורא.

תלמיד: למה הוא נברא כך, מה הייעוד שלו?

עליך לקחת את מה שהבורא ברא בך ולעשות מעצמך בן אדם טוב ככל האפשר.

שאלה: אנחנו צינור של אור ואנחנו צריכים להתחבר ולהעביר את האור לאומות העולם. איך להגיע להבנה שבאמת כולם תלויים בי, שהאור הזה יתחיל לעבור, ולא נגיע לכאן בכדי ללמוד אלא לעשות באמת עבודה? מה מפריע לנו?

אני לא יודע מה להגיד לך, את מדברת בצורה כזאת שאת מחייבת את עצמך לאהוב. עלינו פשוט להיות יותר קרובים זה לזה, ולהבין שיחד אנחנו כוח שיכול לקחת את העולם הזה מדרך ייסורים לדרך האור. אנחנו מסוגלים לעשות את זה ונצליח.

שאלה: מה הם ייסורי גיהינום?

בשביל מה לנו לדעת על זה, אנחנו כבר לא נגיע לשם.

שאלה: מה ההבדל בין מי שהגיע בדרך בעתו למי שהגיע בדרך אחישנה?

הם לא יהיו נבדלים זה מזה. כל אדם אחראי על עצמו, וכל אדם אחראי על עצמו מהרגע הזה שבו הוא נמצא והלאה.

תלמיד: אבל בנקודה הסופית כולנו שווים.

בנקודה הסופית אנחנו יוצרים כלי משותף שבו כל אחד משלים את האחר.

שאלה: אנשים שיש להם יותר מכשולים בחיים, יוצא שיש להם יותר הזדמנויות להפסיק לרוץ, להתרוצץ, אלא לפנות לבורא. האם זה יכול להיות סוג של מילוי בשבילם?

אני חושב שאני ואתה נגיע לכזאת דרגה שמלמעלה נוכל להביט על הנשמות מהסוג הזה, ואז נוכל לדון עליהן.

שאלה: האם אנחנו חייבים לעבור קשיים אפילו שאנחנו עובדים בעשירייה, עושים את היגיעה בעבודת התיקון?

לא, אתם לא צריכים. אם אתם נותנים יגיעה, אז אתם לא צריכים לעבור ייסורים.

(סוף השיעור)