שיעור בוקר 15.03.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי ערוכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ג', חלק י', דף תת"ע, עמ' 870,

עיבור ראשון דז"א, אותיות י"ג – ט"ו

קריין: שלום, אנחנו לומדים מתוך הספר "תלמוד עשר הספירות", חלק י', עמוד ת' ת"ע או 870, "עיבור ראשון דז"א". אנחנו נמצאים בדברי האר"י, אות י"ג.

כאן אנחנו לומדים איך עובר התיקון על אותם הכלים שנשברו בעולם הנקודים.

קריין: אות י"ג בדברי האר"י.

אות י"ג

"* והענין הוא כי כאשר עלה ברצון המאציל העליון להאציל האצילות עם הארץ העליונה, יצאו המלכים הראשונים בתחלה בסוד הדין הגמור בתוך המחשבה העליונה, וכמשה"כ ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, ובתוכם מעורבים הקליפות והדינים בלתי קדושים. ומרוב הדינים ארעא אתבטלת, שהיא המלכות. עד שבטש שורש הדינים, כפטיש המכה בקורנס ויוצאין ניצוצות לכל צד, כן שורש הדינים חלק מלכים אלו, לשלש מאות ועשרים ניצוצות, בסוד ל"ב נתיבות כל אחד כלול מעשר. ובירר מניצוצות אלו, ניצוצות הדינים של קדושה, והם ל"ב אלהי"ם שבבראשית, מצד הדין של קדושה."

בקיצור, זה מה שנעשה כתחילת התיקון.

קריין: אות י"ד.

אות י"ד

"וענין התחלקות מלכים אלו לל"ב נתיבות חכמה, הענין הוא, כי המלכים הם שמונה, וכל אחד מתחלק לד', בסוד ארבע אותיות שם ההוי"ה, ושמונה פעמים ארבעה, הרי שנים ושלושים. וכל אחד מאלו כלול מעשר, הרי שלש מאות ועשרים. וזהו כש"ך חמת המלך, שהם בסוד הדינים והחימה."

למטה.

קריין: "אור פנימי", אות י"ד.

פירוש אור פנימי לאות י"ד

"וכל אחד מתחלק לד' וכו', וכל אחד מאלו כלול מעשר: ההתחלקות לד', היא, ע"פ ד' בחינות עביות שבמסך, שכל בחינה מהד' מוציאה קומה של עשר ספירות, כנודע. הרי שהד' בחי' כוללות ארבעים ספירות. וכל אחד ואחד מהשמנה מלכים כלול מארבעים ספירות הללו. הרי ש"ך בחינות בהם, ויש להבין כאן, למה אינו חושב ה' בחינות שבהמסך, שהרי ה' בחינות עביות יש בהמסך, אלא הענין הוא, כי אין כאן הבחי"ד, כי אחר שנתעלמה בהזדככות דגוף דכתר דא"ק, שוב לא נתחדשה, ואין כאן בנקודים אלא בחי"ד דהתלבשות, בלי עביות כלל, וע"כ אין כאן כי אם ד' בחי' של עביות לבד. וזה שמרמז לסוד ד' אותיות שם הוי"ה. כי גם בהוי"ה אין קומת כתר בהם, אלא ברמז של קוצו של יוד, כנודע. שהוא ג"כ מטעם האמור."

בקיצור יש לנו ארבע כפול עשר, ארבעים, כפול שמונה, שלוש מאות ועשרים, סך הכול ש"ך ניצוצין. ארבעה זיווגים, ולכן יוצא לנו ארבע כפול עשר, ארבעים הבחנות. אם אנחנו מחלקים אותם בחמישה זיווגי דהכאה, י-ה-ו-ה, אז ארבע כפול שמונה מלכים זה שלושים ושתיים. את כל הדברים האלה אנחנו מבינים.

זאת אומרת, אנחנו לומדים כאן מה שקרה בשבירת המלכים בעולם הנקודים, מלכים מהמילה מלכות, שמלכות שהיתה מעורבת בקבלת האור בפרצוף של עולם הנקודים, הכוונה היתה לעשות גמר תיקון. אתם זוכרים? אתם מבינים, מרגישים איפה זה קורה או לא?

אז מה קורה לנו? עולם אין סוף, אור אין סוף ממלא את הכלי אין סוף (ראו שרטוט מס' 1), ואז המצב הזה נקרא "עולם אין סוף", זה מצב הא'. מצב הב', שהאור יוצא מתוך הכלי ונעשה צמצום ונשאר מקום ריק. אחר כך האור בא בצורת קו ובונה בתוך החלל, בתוך המקום הזה, כפי שאתמול ציירתי כשלמדנו "עץ חיים", חמישה עולמות, אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה.

ואז סביב כל חלק שהוא מקבל, את מה שלא מקבל הוא בונה כעיגולים, זה העודף שהוא לא קיבל. קיבל עוד, ומה שלא קיבל, שוב עיגול, וכך יש לו חמישה עיגולים. יש לנו עיגולים ויושר. יושר, זה מה שמקבל על מנת להשפיע, והעיגולים זה אור שעדיין לא התקבל בתוך הכלי, אבל עבר צמצום. כי בצמצום א' זה האור שיצא מהכלי, ובשרטוט של העגולים, זה האור שנכנס. זאת אומרת, זה אור שכבר היה תחת הצמצום, שהכלי גרש אותו. זה העיגולים. יש עיגולים לפני הצמצום, יש עיגולים כתוצאה מהצמצום. ויש עיגולים כתוצאה מהקו, שהוא בונה את הקו, ולכן ממה שלא מקבל, הוא עושה עיגולים, זה עיגולים אחרים. בכל דבר כגורם שלו, כך הוא מכניס את עצמו לטבע שלו. זה מה שקורה.

אחר כך כשהוא רצה לעשות תיקון, גמר תיקון, הוא לוקח את כל האורות שנשארו בעיגולים ועושה עליהם זיווג דהכאה. איך? מפני שפותח את כל הרצון שלו, ורוצה לקבל בעל מנת להשפיע ולא יוצא לו.

שרטוט מס' 1

איך זה יצא? איך זה קרה? אנחנו לומדים שזה קרה מתוך זה שהיתה קבלת האור בתוך הקו (ראו שרטוט מס' 2), וקיבל גלגלתא, ע"ב, ס"ג, נקודות דס"ג התערב עם נה"י דגלגלתא, הצטמצם, ואז עלו הרשימות לנקבי עיניים דראש דס"ג, נעשה כאן זיווג דהכאה וקבלת האור בקטנות דעולם הנקודים, ואחר כך קבלת האור מהפה דס"ג לגדלות דעולם הנקודים, ומתחת לפרסא היתה שבירה.

אבל מה הוא רצה? בקטנות דעולם הנקודים זה רק גלגלתא עיניים. יש לנו, כתר, אבא ואמא וזו"ן, כולם בגלגלתא ועיניים, קטנות. הזיווג בנקבי עיניים הוא זיווג על ב'/א' צמצום ב'. ובפה זה זיווג על גדלות שזה על ד'/ג', כי רצה לעשות גמר התיקון, אבל לא יצא לו, ואז קרתה שבירה. מה הרווחנו מהשבירה? שהאורות נכנסו בתוך הכלים, ואז האורות האלה שנכנסו בתוך הכלים הם נותנים לכלים תוקף, הכלים יודעים מה הם רוצים, ומתוך זה יש לנו רשימות, התרשמויות מה צריך להיות בגמר התיקון. זאת השבירה.

אז בגדלות דעולם הנקודים זה היה כתר, אבא ואמא וזו"ן, אבל כל אחד בגדלות, עשר ספירות, ושבירה. אחרי השבירה צריך להיות תיקון. זאת אומרת, השבירה היתה גילוי עד כמה הנברא לא מסוגל לקבל על מנת להשפיע, לא מסוגל להיות כבורא. יפה, אבל אנחנו יודעים עכשיו שלא יכול להיות, ובכמה ובמה לא יודעים. זאת אומרת, גם יודעים בכמה ובמה לא יכול.

ואז הרשימות עולות למעלה מכל העניין הזה, ונעשה זיווג במצח. ובזיווג במצח יוצאים לנו עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. ואז מתחיל להיות כאן מקום איפה שנעשו התיקונים. על זה מדובר. הזיווג במצח נעשה על א'/שורש צמצום ב'.

שרטוט מס' 2

שאלה: אתה יכול להסביר את הקורלציה בין שני השרטוטים?

כן, ודאי. בשרטוט הראשון (ראו שרטוט מס' 1) ישנו מצב שנקרא עולם אין סוף, אור אין סוף, כלי אין סוף. כך הבורא ברא, זה המצב הנתון הראשון. המצב הנתון השני, שישנה תגובה מצד הרצון לקבל שהתגלה כאן שהוא אומר, אני לא יכול כך לחיות, אני מרגיש בזה שהבורא נותן לי את הכול ואני לא נותן לו כלום, ואני סוגר את עצמי מלקבל ומגרש את האור. כי אין כפיה ברוחניות, לא רוצה לקבל, אין כפיה. זה דבר שני.

דבר שלישי, אחרי זה יש לנו את השרטוט של העיגולים. האור נכנס לתוך הכלי, לאותו מקום, רק נכנס כבר בסדר, איך שהכלי רוצה, איך שהמלכות רוצה. מלכות שבכל מקום אומרת, אני רוצה לקבל רק על מנת להשפיע, כך שאני אהיה בהשתוות הצורה עם האור. ואז היא מקבלת במנות קטנות כמה שהיא מסוגלת, עוד מנה עוד מנה ועוד מנה. לקבל בבת אחת כמו בשרטוט של עולם אין סוף, היא לא יכולה לקבל. כי כאן היא לא עשתה שום החלטה, היא קיבלה כי האור העליון כך עשה בה.

אבל בעיגולים, אנחנו אומרים שבסופו של דבר האור התקבל בתוך הכלי עד הסוף, יהיו כאן עיגולים, ואחר כך יהיה גמר התיקון, שכל העיגולים גם יכנסו בתוך הקו. ומהו הקו? הקו זה נקרא שהוא התפשט בכל העיגול. לא יהיה כאן אור מקיף, העיגולים הללו, אלא אותו קו יתרחב לצדדים כך שהוא יכסה את הכול. הוא לא יהיה ספקטרום דק כמו קו, אלא הוא יכסה את כל שטח העיגול, יקבל הכול בעל מנת להשפיע, זה בגמר התיקון.

תלמיד: מה זה העיגול?

העיגול זה כל הכלי שהבורא ברא, כל הרצון שהבורא ברא.

תלמיד: זה החלק ההופכי בהבחנה של היושר?

היושר זה חלק מהעיגול שיכול לקבל בעל מנת להשפיע. העיגול זה סתם רצון לקבל.

תלמיד: זו היתרה של מה שלא יכול לקבל בעל מנת להשפיע? זו אותה הבחנה של האור, של מה שלא יכול לקבל בעל מנת להשפיע?

מה שלא יכול לקבל על מנת להשפיע זה העיגולים האלו.

שאלה: בין העיגול השני לבין העיגול השלישי יש בתהליך איזה מעבר של שבירה שראינו אותו בשרטוט השני, בהבחנה, כאילו בהתפתחות של העולמות.

לא, השבירה נמצאת בעיגולים (ראו שרטוט מס' 1). אתה מתכוון כך, אדם קדמון, ואחרי אדם קדמון, אחרי העיגול הראשון יש כבר שבירה. ועולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשיה יצאו אחרי השבירה.

שאלה: אז בתהליך, בהתפתחות של העיגולים יש איזה שינוי, כאילו יש שם את עולם הנקודים?

אותו התנאי. כמה שאני מקבל, אני מקבל בתוכי בעל מנת להשפיע, כמה שלא מקבל נשאר בחוץ כעיגולים. אז יש עיגולים דצמצום א', עיגולים דצמצום ב', יש הבדלים, אבל סך הכול אותה השיטה.

שאלה: האם מדובר על 320 רצונות שאנחנו אמורים לתקן?

כן.

תלמיד: ומה לגבי השאר, חוץ מל"ב האבן?

אין חוץ מ-320.

תלמיד: אבל גמר תיקון זה 613 רצונות.

לא, זה משהו אחר, זה מספר התיקונים. אבל 320 זה סך כול הרצונות. כי 4 כפול 8, 4 זה ה-ו-י-ה, כפול 8 זה מלכים, וכפול 10 בכל אחד זה 320.

תלמיד: זאת אומרת שהתיקונים מתחילים רק מתהליך השבירה?

לפני השבירה אין מה לתקן. כשנשבר אז רואים שנשבר, עכשיו רואים מה אפשר לתקן. גם למה נשבר ומה אפשר לתקן, ועל ידי מה אפשר לתקן. השבירה היא לא שבירה סתם, זה תיקון. אין ברוחניות בכלל שום דבר שזה קלקול. גילוי, כל הזמן גילוי, גילוי, גילוי הפעולות המתאפשרות או המביאות אותנו להזדהות שלנו עם הבורא.

שאלה: יש לנו ב'/א' צמצום ב', בנקודה בנקבי עיניים זה הזווג. (ראו שרטוט מס' 2) ואחרי זה עובר לד'/ג' בגמר התיקון. האם הזווג הזה בטל?

הם רצו לעשות גמר תיקון.

תלמיד: אבל איפה זה נעשה, בפה?

דראש דס"ג, בפה דראש דס"ג.

תלמיד: ואחרי זה עולה למצח. הכל כאילו בירידה ופתאום עכשיו זה עולה למעלה, לזווג יותר גבוה.

זה לפי הרשימות. כאן זה רשימו א' דעביות. לפי הרשימו א' דעביות זה עיניים, נקבי עיניים כי זה צמצום ב' אז מהעין הוא חותך רק חצי. אחר כך רשימו ד'/ג' זה רשימו בעצם ד', זה בפה דראש דס"ג. ואחר כך זה במצח דראש דס"ג, כי זה א'/שורש, זה מה שנשאר אחרי השבירה. כלים שעדיין לא עברו את השבירה, אלה כלים דשורש אז א'/שורש צמצום ב', זה מצח דראש דס"ג. המקום שעביות שורש ובצמצום, שצמצום ב' חצי ממנו, נקרא "מצח".

שאלה: בעל הסולם מבאר שכל אחד מתחלק לד' והוא אומר שאין פה מלכות דעביות, יש רק מלכות דהתלבשות. אין בחינה ד' דעביות, ואז הוא אומר "וזה שמרמז לסוד ד' אותיות שם הוי"ה", שם אין קומת כתר. מה הקשר, זה מרמז לזה?

עוד נלמד. אתה מחפש מקומות קשים.

קריין: אות ט"ו דברי האר"י.

אות ט"ו

"וכאשר נבררו ניצוצות הקדושה בסוד ל"ב אלהי"ם, כנזכר, ירדו שאר הניצוצות למטה." בפרשת "בראשית" יש לנו ל"ב מספר הא-לוהים, 32 פעמים מופיע שם "א-לוהים". "ושאר ניצוצות אלו הם סוד המלכות שבכל ל"ב נתיבות ראשונים, כי אלהי"ם הוא סוד מ"י אל"ה: ומ"י ה"ס ג"ר הנכללות בתוך בינה, ואל"ה ה"ס ו"ק. כי הג"ר והו"ק, שבכל נתיב ונתיב מהראשונים של הדינים, נברר לצד הקודש, אמנם המלכות, שבכל נתיב ונתיב מהראשונים, נעשית פסולת למטה, כי היא אחרונה לכל נתיב ונתיב, ולא יכלה להתברר. וזהו, והארץ היתה תה"ו ובה"ו, כי היא הארץ שבכל נתיב ונתיב."

מה זאת אומרת? אנחנו לוקחים את הכלים השבורים (שרטוט מס' 3), ורוצים לתקן אותם, האור שמגיע ומתקן אותם מחלק את הכלים האלו מיד לט' ראשונות ולמלכות. ומלכות היא ל"ב האבן.

שרטוט מס' 3

ואז אנחנו לא עובדים עם המלכות עצמה, אלא עובדים עם המלכות הממותקת בבינה מה שנקרא, מלכות שיכולה להתכלל בכלים דט' ראשונות. כך אנחנו מתקנים את השבירה.

ולכן נשארת לנו המלכות האמיתית, ופרצופים שאנחנו עושים. אבל אפילו שמלכות ישנה כאן (ראו שרטוט מס' 3) זו מלכות לא אמיתית, מלכות שהצטרפה לבינה, שנמתקה בבינה. אז ט' ראשונות ומלכות זה הפרצופים שלנו עד גמר התיקון. כשאנחנו גומרים את כל העיגול ההוא, מאין סוף ובמקום המלכות האמיתית יש לנו עיגולים ויושר והכול, אבל מלכות לא אמיתית, מלכות שנכללת בט' ראשונות, אז מגיע זיווג מיוחד שנקרא "רב פעלים מקבציאל" ועושה זיווג על כל המלכות. אור שעושה את הזיווג הזה נקרא "משיח", והמלכות שמיתקנת נקראת שהיא נמצאת בגמר התיקון.

עכשיו אנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו במשך כל הפעולות האלה, אחרי השבירה והתקנת מערכת אבי"ע, עושים את התיקונים. התיקון הראשון שלנו, הוא מסביר לנו את זה עכשיו רק כהכנה כי הוא רוצה להביא אותנו לעיבור. השם של החלק הזה נקרא "עיבור". הוא רוצה להסביר לנו איפה זה, מהו הרחם, איפה העליון, איפה זה נעשה, איפה המערכות, ואחר כך יסביר לנו בפנים מה שנעשה כדי להיכנס לעיבור.

(סוף השיעור)