הבורא מתגלה רק אם אנו מכינים את הכלים שלנו בעבודה עם הזולת, כי רק באופן כזה אנו יכולים לבדוק את עצמנו בצורה האמיתית ● כל הרצונות שלנו שאנו צריכים לתקן הם כלפי הזולת. אם האדם מתחיל להתקרב לזולת כדי להתחבר עימו, אז הוא מתחיל לבנות את הנשמה השבורה שלו ומתחיל להבין מה עליו לתקן ● הדחייה מהזולת היא דחייה מהבורא, מתכונת ההשפעה. ואם אני מבקש עזרה ממושא השנאה שלי לאהוב אותו, מתגלה דבר מופלא – ערבות הדדית. ואז מקבלים תמיכה שבה מתגלה שחסר גורם שלישי – הכוח שיכול לממש את הערבות בפועל, כוח האור. וזה מה שחסר בערבות הדדית שלא מכוונת למטרת הבריאה ● כלפי ההשפעה, הזולת חשוב יותר מהבורא. תנסה לזלזל בבורא ולאהוב את החבר – תרגיל זה עוזר מאד להבין איפה אתה נמצא ● "אהבה" – נטייה שלי למלא את חסרון הזולת ● "שנאה" – שאני רוצה שהבורא לא ימלא את חיסרון הזולת, כדי לא להרגיש נחות ממנו. זוהי שנאת חינם, וזהו יצר הרע האמיתי ● מטבעי אני רוצה לראות את כולם למטה ממני, שכולם ישרתו אותי. אך זה יכול להתגלות לי רק מתי שאני רוצה לשרת אותם ● צורות הקשר בינינו חייבות תמיד לגלות גם חסרונות וגם מילויים. לכן אל לנו להתייאש כשמתגלה השנאה – זה טוב מאד. זהו גילוי האמת, ואחר כך, לפי עוצמת השנאה, אנו מגלים את האהבה ● אנו צריכים להגיע לערבות הדדית רק מעל הפערים, כי האהבה יכולה להתגלות רק מעל השנאה ● חכמת הקבלה מלמדת את בני האדם, איך מתוך מצב של ייאוש גמור, לבנות את הקשרים.