שיעור בוקר 02.11.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: פרשת נוח

פרשת נוח - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: פרשת השבוע נוח, קטעים נבחרים מהמקורות, קטע מס' 3.

""את האלקים התהלך נח", היינו שבזמן שהשם יתברך מתגלה להאדם, שמתחיל להרגיש את מציאות ה', אז אין לו בחירה, אלא שהוא מתבטל כנר בפני אבוקה. אז אין הוא מתפעל ממה ששומע מדורותיו, משום שכולם מתבטלים מפני אור ה'.

נמצא לפי הנ"ל ש"תמים" בא אחר התגברותו מבחינת המעשה, אז התמימות שלו באה להשלים את כל המומים שהיו לו מקודם. והוא על דרך שאמר אאמו"ר זצ"ל, תמים הוא אותיות ת-מים, שהוא שורה רק על מי שיודע לרמות את עצמו, ורואה את האמת כפי ראות עיניו, ומכל מקום הוא מקבל הכל בתמימות, שזה נקרא בחינת אמונה למעלה מהדעת."

(הרב"ש. 342. "נח איש צדיק")

תראו על איזו דרגה מדברים, שזה נוח, שזה תמים, "איש תמים היה בדורותיו", ותמימות זו דרגה גדולה מאוד, שהוא מתבטל כלפי הבורא באמונה למעלה מהדעת, תמימה, ואין לו בזה שום פחיתות, כך הולך לפני הא-לוקים, זו הדרגה של נוח.

קריין: קטע מס' 4.

""נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", שיש כאן לדרוש לשבח, ויש לדרוש לגנאי. ושניהם אמת. כלומר, אם כתוב "בדורותיו", לשון רבים, משמע שהדור נחלק לכמה הפסקות. לכן יש הרבה דורות. וזה יתכן שבזמן עבודה היו לו ירידות ועליות. לכן נתחלקו לכמה דורות.

נמצא, שזמן הירידה, נקרא בחינת גנאי, כמו שאומר בהסולם, שבאים לפעמים להיות לבחינת "תוהה על הראשונות", ואין לך יותר גנאי מזה. נמצא, יש דורשים לגנאי, היינו על הירידות. וכמו כן יש דורשים לשבח, היינו זמן העליות, שזהו שבח, שיש לו אז חיבור עם הקדושה.

ותמים נקרא, שכל הדורות נעשו לבחינת שלימות, הנקרא תמים. כלומר, שזכה לבחינת גמר התיקון, היינו כנ"ל, שגמרו לתקן את הכלי קבלה לקבל בעל מנת להשפיע. נמצא, שכל ריבוי הדורות, שהיה הפסקות באמצע, היינו ירידות, כנ"ל, קיבלו תיקון, ונעשו תמים בדורותיו. וזהו ענין שדורשים לשבח, וענין שדורשים לגנאי, ושניהם אמת, ומשניהם נעשה ענין אחד, הנקרא "תמים בדורותיו"."

(הרב"ש. מאמר 5 "מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה" 1991)

מצד אחד זה "תמים", מצד שני זה "בדורותיו", ואז זה אומר איך זה משתלב יחד.

שאלה: השאלה היא לגבי תמים, כאן לפי הקטעים מופיע שתמים זה גמר תיקון, האם זה אומר שנוח עבד מול הבורא פנים אל פנים?

קודם כל נוח זה לא בן אדם, זו תכונה. התורה מספרת לנו על הכוחות העליונים, לא על בני אדם בבשר ודם, אנחנו לא לומדים היסטוריה. ולכן אנחנו צריכים מתוך זה להבין שתופעה כזאת שהיא נקראת "נוח", היא נמצאת ביסודה של המערכת שהבורא מייצב אותה כלפינו. וחלק מהמערכת שכך מתנהג כלפינו, נקרא "נוח". כמו שחלק מהמערכת או מערכת כולה שמתגלה באיזו צורה מסוימת נקראת "מבול". זה לא בני אדם, חס ושלום, אין היסטוריה כאן. כאן מדובר רק על הכוחות העליונים שמיוצבים כלפינו, מהכוח העליון.

שאלה: מה זה דור ברוחניות ומה זה סוף של דור?

דור, אנחנו יכולים לראות, נדמה לי שיש אצל בעל הסולם בכרך הנוסף מהמחברת שלו שנמצאת אצלי. "דור" זה נקרא תהליך של ההתפשטות וההסתלקות של האור כלפי מבנה מסוים. זה נקרא "דור".

שאלה: מה זה אומר שנוח שהיה לפני אברהם הגיע לגמר תיקון? איך התכונה הזאת יכולה לפני אברהם להיות בגמר תיקון?

מה הבעיה עם אברהם?

תלמיד: שאברהם זה רק תכונת החסד, ורק אחרי זה מתפתח כל העניין של הקווים.

ודאי, ככה זה אז מה? זה כוחות הטבע שככה מתגלים. ואולי זה נראה לנו שזה בני אדם בעולם הזה, אבל זה לא כך. אם אתה תיסע לאותו מקום שבו הייתה בבל, אתה תראה שם את קיברו של אברהם, אבל מדובר על הכוחות שמלווים את הגופים האלה, או הגופים שקיימים, אבל כוח זה משהו אחר.

תלמיד: לא, אני שואל על הכוח, דווקא מבחינת הכוח מה זה הכוח הזה ש..?

כוח זה כוח רוחני וודאי שכמה שהוא יותר קודם הוא יותר שייך לשורש. לכן נוח זה שורש יותר עליון מאברהם. אברהם כבר שייך לתיקונים, הוא כבר נמצא בפגמים, הוא מגיע מעבודה זרה.

תלמיד: אז מה זה "דורותיו" של נוח אם אצלו לא היו הפגמים שכבר התגלו בתקופת אברהם? על איזה פגמים מדובר?

כי זה מלמעלה למטה, התפשטות האור בתוך הכלי, האור בונה את הכלי לאט לאט, עד שבונה אותו, מכניס אותו לרצון לקבל, מה שנקרא למצרים, אחר כך לשבירות, לערבוביה ואז אנחנו כבר מגלים את הכלי במלואו אחרי כל ההכנות, כל מה שהיה לפנינו זה הכנות לתיקון. ואנחנו רק עכשיו יכולים ממטה למעלה להתחיל לעלות וכל מה שהיה מקודם זה היה מלמעלה למטה, עד הדור האחרון הזה.

זה כמו שבארבע בחינות זה מגיע עד המלכות ואז המלכות מתחילה להגיב ולבנות את עצמה בהתאם לכתר, כך אנחנו היום נמצאים. אנחנו הדור הראשון של הדור האחרון. אנחנו השלב הראשון של תיקונים ממטה למעלה ולא היו מקודם תיקונים ממטה למעלה, היו שבירות, היו גלויות, היו הכנות לזה. ועכשיו אנחנו מגלים את עצמנו בשיא השפלות וצריכים להתחיל לעלות, "עד ה' א-לוהיך".

שאלה: למה יש שדורשים בגנות על הירידות, מה מגונה בירידות? חשבתי שירידות זה מה שלמדנו בתע"ס שהאור מזיז את הכלים.

ירידות בעצמן אין בהן שום דבר טוב. יש טוב בזה שאחרי שאתה מרגיש ירידה אתה יכול להתייחס אליה נכון, שהיא באה לצורך עליה אבל בירידה עצמה לא, על זה כתוב "לא הם ולא שכרם". אבל כשאתה לוקח את הרצון לקבל שלך בצורה נכונה והופך אותו לעל מנת להשפיע, זה כן, זה כבר תוצאה טובה מהשבירות מהירידות, אז אתה מצדיק את הבורא שעשה את כל ההכנות האלה לפניך.

שאלה: בקטע הקודם הוא כותב שהתכונה הזאת היא עבור אלה שיודעים לרמות את עצמם בצורה נכונה.

למרות שנראה לי שצריכים לעשות כך וכך לפי הגיון שלי, אני עושה את זה לא לפי הראש שלי אלא [לפי] מה שהמקובלים אומרים לי לעשות. זה כמו ילד קטן שרוצה לעשות [משהו], אבל נניח שבכל זאת היה עושה ההיפך, את מה שהגדולים אומרים לו, כמה היה מרוויח.

שאלה: בעבודה שלנו בעשירייה, על זה נבנית אמונה למעלה מהדעת?

מה רוצה הבורא? אם אני מבטל את עצמי כלפי העשירייה אז נראה לי שאני מקבל את דעת העשירייה אבל אני מקבל את דעת הבורא. אחרי שאני ביטלתי את עצמי כלפי העשירייה אני מגיע לפנימיות שיש שם וזה הבורא, לכן כתוב שהוא נסתר בעשירייה או עומד אחרי החברים.

קריין: קטע מס' 5.

"כלים דהשפעה נקרא, "את האלקים התהלך נח", שפירושו, במקום של כלים דהשפעה היה ביכולת ללכת בקדושה, היינו כלים דהשפעה שמיחסים אותם להבורא, שהם כלים דהשפעה. וזה נקרא, "נח היה צריך סעד לתומכו", כי הכלים דהשפעה, העליון נותן אותם, שזה נקרא, ש"נח צריך סעד לתומכו".

זאת אומרת, שהעליון מעורר אותו לעבודה, המכונה אתערותא דלעילא, על דרך שכתוב בתע"ס (חלק ט' דף תשל"ה אות ו' ובאו"פ), "אמנם בתחילה בפעם הראשונה, עלו המ"ן, שלא על ידי זו"ן באו"א, ואז מאותם המ"ן נעשה בחינת זו"ן. ואחר שנתקן זו"ן, אז בפעם שנית הם העלו מ"ן". ולאחר שיש לו הכלים דהשפעה, שקנו אותם על ידי אתערותא דלעילא, שזה נקרא, ש"נח צריך סעד לתומכו", שהוא בא מצד העליון, וזה היה מדרגת נח."

(הרב"ש. מאמר 4 "אלה תולדות נח" 1985)

זה כבר קצת יותר מסובך כי מדובר על מתי אנחנו יכולים באמת להשתמש בכלים האלה, שזה אחרי שמקבלים את הירידה והעלייה.

שאלה: אם לא מ"ן אז איך בכל זאת הם העלו תפילה?

יש עליה מצד העליון ויש עליה מצד התחתון. בפעם ראשונה זה נעשה מצד העליון, בפעם שנייה זה נדרש מצד התחתון.

אנחנו לומדים מתע"ס שיש אתערותא דלעילא בזה, ויש אתערותא דלתתא.

קריין: קטע מספר 6.

"אלה תולדות נח, נח איש צדיק". למה לא כתוב את השמות של הבנים שם, חם ויפת. אלא, "אלה תולדות נח, נח איש צדיק". ללמדך, שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.

ויש להבין, זה שאמרו שתולדותיהם של צדיקים הם מעשים טובים, הידיעה הזו היא, ששאר אנשים שידעו דבר זה, או שהצדיקים בעצמם צריכים לדעת זה. ידוע, בדרך העבודה לומדים הכל באדם אחד. נמצא, זה ששאר אנשים צריכים לדעת, מה הם התולדות של צדיקים מעשים טובים, הוא גם כן בגוף אחד. כלומר, שהצדיק בעצמו צריך לדעת, שתולדותיו הם צריכים להיות מעשים טובים."

(הרב"ש. מאמר 5 "מהו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה" 1991)

שאלה: השאלה לא מובנת, האם שאר האנשים צריכים לדעת או הצדיק, אם הוא צדיק אז נשמע ברור שהוא צריך לדעת שהוא צריך לעשות מעשים טובים, לא?

לא, לא שהוא צריך לדעת. האם הוא צריך לדעת שהוא עשה מעשה טוב? כאן זה שוב באמונה למעלה מהדעת, את כל הפרשיות בתורה רק כך אפשר להבין, האם אדם צריך לקבל תשובה ברורה שהוא עשה מעשה טוב. האם הוא צריך להתקדם בדרך, ולפי מה הוא בודק שהוא מתקדם.

תלמיד: אתה יכול להסביר את התשובה? כי אנחנו בדרך כלל לומדים שלא צריכים לדעת, וכאן כתוב שהוא כן צריך לדעת שהוא עשה מעשה טוב.

אבל אם אני לא יודע איך אני מתקדם, אז איך אני יכול לעשות צעדים נכונים? מאיפה אני מקבל סימן שעשיתי נכון, שזה לא יהיה כשכר אלא רק כסימן להתקדמות, אני צריך לדעת או לא?

תלמיד: בדרך כלל אנחנו לומדים שכאילו לא צריך לדעת, לא צריך להסתכל על התוצאות.

אם אני לא יודע, אז כל הפעולות שלי הן ללא הכוונה, ללא חשבון?

תלמיד: אבל זו אמונה מעל הדעת לא? אז מה זה לדעת?

לא, אמונה למעלה מהדעת זה לא שאני מטומטם. אמונה למעלה מהדעת זה לא שאני לא עושה שום חשבונות, דווקא את כל החשבונות אני צריך לעשות ובקפדנות, ואני עושה אותם דווקא באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת גם בכוח המלכות וגם בכוח הבינה, ומשתיהן אני מרכיב את המערכת כי במערכת הזאת אני מתקדם. מה אתה עושה ממני מטומטם?

תלמיד: אז אתה יכול לתת דוגמה קונקרטית?

לא, אני לא יכול להסביר לך את זה. רק תבין שיש לך שתי מערכות, מערכת השפעה ומערכת קבלה, ובאמונה למעלה מהדעת אתה משתמש בשתי המערכות האלה במלואן ולא מוחק אף אחת מהן, ולא שאתה אומר לא אכפת לי, אני עושה. איך אתה עושה, על חשבון מה? ללא חשבון? ללא חשבון עושה רק מי שלא שפוי בדעתו.

תלמיד: כשהתחלת את השיעור, אמרת לנו שצריך לברר מה הבורא רוצה ולא מה אני רוצה.

כן, אבל איך אנחנו יודעים? למה הבורא ברא רצון לקבל? כדי שבעזרתו אנחנו נבין את הבורא עצמו, כי בלי הרצון לקבל אני לא אוכל לחקור, לדעת, לאחוז בבורא.

תלמיד: אז מה זה נקרא לדעת, אחרי פעולת הפצה, האם "התולדות היו מעשים טובים"?

זה משהו אחר, אני לא יודע. אני מדבר על דבר אחר, אני שוכב במיטה ולא רוצה לקום לשיעור בוקר. אתה מכיר את זה או לא?

תלמיד: ברור.

מה ברור? ברור שאתה מכיר ולא רוצה לקום, זה הטבע. עכשיו תעשה חשבון איך אתה קם, עד כמה אתה צריך להעריך את הבורא. את הבורא, לא כל מיני בושות, כל מיני דברים שלא יהיה נעים, "איך אני אעשה את זה, עוד מעט הם יתחילו להתקשר אליי, ועוד משהו". לא, החשבון הוא עם הבורא. מה אתה עושה כדי לקום אך ורק כדי לבצע את מה שהבורא רוצה ממך. אז אתה צריך את הרצון לקבל שלך, זה ברור, אתה צריך לקבל כוח השפעה מהבורא, זה ברור, אתה צריך להשוות ביניהם, וצריך להחליט מה יותר חשוב ומה לא, לעשות פעולות. ואחר כך רק אתה מבצע פעולה שנקראת אמונה למעלה מהדעת. זאת אומרת, באמונה למעלה מהדעת יש לך שתי מערכות, לא [רק] המערכת האגואיסטית הקטנה שלנו, וגם לא המערכת של העליונים, אתה לא מלאך, אתה המקשר בין שתי המערכות האלה, זו כל התועלת הגדולה שיש לנו באמונה למעלה מהדעת.

שאלה: כתוב "נוח היה תמים בדורותיו", השאלה היא, האם עד כמה שאדם מקטין את עצמו כלפי העשירייה ככה הבורא יכול לפעול דרכו?

כן. במידה שאתה מתבטל כלפי העשירייה אז הבורא יכול לטפל בך. בדיוק.

שאלה: האם שם חם ויפת הם שלושה סוגי מעשים טובים?

כן, אבל נלמד את זה, זה לא פשוט. אתה יודע מה היה שם ביניהם.

שאלה: יש לנו חבר בעשירייה שעובד בבית חולים וחלה. אנחנו היום מתאספים ורוצים כמה דקות להתפלל לבריאותו, מה אתה ממליץ לעשות בזמן האסיפה?

יש לנו כמה חברים כאלה בכל העולם, אנחנו צריכים לדעת שהם ישנם ושצריך לחשוב עליהם. דווקא במוסקבה המצב נעשה הרבה יותר טוב, ואני מאוד שמח על כך, אני בקשר איתם. בבקשה תכתבו לנו על כל החולים בווירוס קורונה, כדאי שנדע כולנו וכולנו נחשוב עליהם. ובואו לפני השיעור נגיד כמה מילים עליהם, שמות של האנשים, מאיזו מדינה, אבל רק חולי ווירוס קורונה, ואז כל הלימוד יהיה גם מוקדש לטיפול בהם.

שאלה: בפסקה האחרונה נאמר, "על דרך העבודה הכל נעשה באדם אחד" אתה יכול להסביר מה זה?

אין יותר מאדם אחד. או שאתה מתאר את זה כאדם הראשון, או שאתה חושב על עצמך שרק אתה אותו אדם וכל היתר, רק נדמה לך שיש הרבה כאלה דמויות, ואם תתחבר איתן תהפוך להיות אותו האדם השלם. אבל אין יותר מאדם אחד, כל היתר הם אשליה, במידה שאנחנו לא נותנים לרצון לקבל שלנו לבלבל אותנו אנחנו יותר ויותר מסתכלים בצורה יותר מרוכזת על המציאות ורואים שיש רק אדם אחד, והוא אני שכולל בתוכי את כל המציאות.

שאלה: אז כל התורה כולה נכתבה כאילו על תיקון של אדם אחד?

כן, אין יותר מזה.

שאלה: צריך לחוות את כל המצבים שכתובים כביכול, בפנימיות?

כן, כך "כל העולם קיים בשביל לשמשני ואני לשמש את קוני". נדמה לנו עכשיו שזה בלבול גדול, אבל זה מסתדר יפה מאוד, זה מתפיסת המציאות.

אולי אתם רוצים לעשות איזה כנס וירטואלי? אני חושב שהגיע כבר הזמן, תתארגנו, אני מוכן להשתתף כל הזמן.

תלמיד: קם לאחרונה צוות חברתי עולמי, אני מניח שזה יהיה הדבר הראשון על סדר היום שלהם

יופי. אז בהצלחה לכולם, יום טוב לכולם כולם.

(סוף השיעור)