בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 11.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*ללכת מעל הוויכוחים עם הרצון לקבל*

1. זה העיקרון העיקרי, הראשון בעבודה שלנו. כל פעם שאנחנו עומדים להתקדם לקראת המטרה ונתקעים בכל מיני הפרעות, קטנות גדולות, הפרעות בדברים בודדים או מורכבים מאוד, ברמות של אדם בעצמו עם עבר הווה ועתיד, עם הקרובים שלו והרחוקים ממנו, ממש בכל מיני אופנים מרגיש כל מיני הפרעות.
   
   אבל ההפרעות הן כשהוא מרגיש שהן הפרעות. הוא לא חושב שאלה החיים שלו והוא צריך להילחם בהן ולהסתדר איתן וכן הלאה, אלא הוא מקבל אותם כבר כהפרעות בדרך לאיחוד הכללי השלם, מייחס את כל מה שיש במוח ולב שלו לבורא. *זו העבודה של האדם. איך לעשות זאת? פשוט בכל רגע ורגע על כל דבר ודבר כל הזמן לחשוב איך לאחד הכל, כי זה יוצא ממקור אחד והוא צריך לכוון ולהחזיר אותם לאותו המקור. יחד עם הרצון שלו להידבק למקור, כלומר כל מה שיש לו במוח ולב, כל מה שהוא מרגיש, זה הכל כדי שע"י ההשפעות האלה, הרגשות ומחשבות, הוא יחזיר אותם לבורא, ויחזור בעצמו אליו*. זו העבודה, כך אנחנו מתקנים את הכלי דאדם הראשון.

2. ש: מה לעשות עם הרצון, אם מתעסק בכוונה?
   ר: הכוונה לא יכולה להיות מנותקת מהרצון. על פני הרצון אתה מתעסק בחיבור.
   
   ש: עדיין צריך לטפל ברצון, יש לגיטימציה רק בכוונה נכונה?
   ר: זה כבר משהו אחר. *אם אתה מחליף כוונה, הרצון שממנה הכוונה נולדה בך או הגיעה, התעוררה, הוא כבר נראה לך אחר. אתה מסתכל על הרצון הזה לא כמו על הרצון ממש אלא כמו על אמצעי שעל ידו אתה יכול להיות דבוק בכוונה*. כבר לא הכיבוד שאתה מקבל מבעל הבית הוא החשוב, אלא שעל ידו אתה יכול להתקשר לבעל הבית.
   
   ש: מגיע רצון, לא משנה הכוונה עדיין, איך לדחות את הרצון?
   ר: אני לא הייתי עושה זאת כי *אתה בטוח תפסיד. לא תוכל לדחות את הרצון, לתקן אותו, אתה לא יכול. ולהחליף אותו לרצון אחר אתה גם לא יכול. אז איך תדחה אותו? אלא מה שאנחנו צריכים וזה הכי בטוח רק לשייך את הרצון הזה לבורא*. בכך שהרצון בא מהבורא אין ספק, שאין שום דבר שבא ממקור אחר. *כשאני מייחס את הרצון הזה לבורא אני כבר יכול לעבוד עימו בצורה נכונה. לפנות למקור הרצון ולדרוש שינוי*. אני לא רוצה לשנות את הרצון ואני לא רוצה אפילו לדחות אותו, אני לא רוצה למחוק אותו, שיישאר כמו שהוא, אני רק רוצה למעלה מהרצון להיות בע"מ להשפיע.
   
   ש: מה גורמת פעולת השיוך לבורא?
   ר: קודם כל זו אמת שהוא המקור של כל הרצונות, המחשבות וכל המעשים ובכלל הכל. שנית, *אני בכך לא מתנתק מהבורא, אני אומר: "הרצון שעכשיו נמצא בי בא ממך ואני דורש רק דבר אחד, תן לי להיות מעל הרצון הזה בכוונה ע"מ להשפיע*".
   
   ש: ומה עם הרצון?
   ר: שיישאר, שיישאר. אני לא דורש שום דבר על הרצון, שלא ייקח ממני, הוא נותן לי, למה אני צריך להגיד לו שייקח? *כל הרצונות באים מהבורא אז למה אני צריך לבקש ממנו שייקח אותם? אדרבא, ככל שיהיו לי יותר רצונות, כשאני מעבד אותם נכון, אני מתקדם למטרה*.
   
   ש: אני מפחד שהרצון יהיה יותר חזק ממני..
   ר: על זה על זה צריכים לעבוד, זה נקרא שאברהם הזקן בא בשנים, שכל מה שעבר עליו הוא אסף אסף ואז בא ונכנס לדרגה שלו. כל דבר שאנחנו מקבלים בדרך, אנחנו לא צריכים סתם לדחות אלא רק לבקש עליו תיקון.
   
   ש: ואז אתה יכול לבצע את הרצון?
   ר: לא. אני לא רוצה לבצע את הרצון או כן רוצה, אני רוצה קודם כל להיות בטוח שזה בא מהבורא. בהתחלה זה לא כל כך היה נראה לי ואח"כ אני רוצה להיות ממעלה מהרצון הזה בכוונה ע"מ להשפיע. מה אני צריך לעשות עם הרצון הזה שבטוח קיבלתי מהבורא? יכול להיות שלא יודע אז אני אשאל את הבורא, הוא המקור שנתן לי את הרצון, שהוא יסביר לי מה אני צריך לעשות עימו, שהוא ילמד אותי.
   
   ש: איך אני שומע את ההסבר שלו?
   ר: בתוכי, ביחס למה שאני נמצא ברגע הבא. גם הרגע הבא בטוח בא מהבורא ואני עובד עם הרצון הזה כבר מחדש. כך אני פתאום *אני רואה שנכנסתי עם הבורא לתהליך הדדי, אני שואל והוא עונה ואני מבין כבר מה שהוא עונה בי, מה שהוא משנה בי. אני לא עוזב את הרצון, כי דרך הרצון אני בקשר עם הבורא*. אין לי חוץ מזה שום דבר. *אם אני עוזב את הרצון שלי אני נמצא באוויר. הרצון הכי גרוע בא מהמקור, מהבורא. יופי, אני עכשיו רק רוצה לדעת איך אני מתייחס אליו נכון, איך אני מתקדם למטרה*.
   
   ש: הבורא יכול גם להגביר את הרצון..?
   ר: על זה אני לא בעל הבית. *אני בעל הבית רק על הרגעים שאני נמצא בהכרה שמה שקיבלתי בא מהבורא ואני יכול לפנות אליו, ופונה*.

3. ש: איך עושה מקום בלב כדי לעשות כוונה על הרצונות?
   ר: אני רק רוצה להחזיק שכל מה שיש בי בא מהבורא. *לנברא אין שום דבר חוץ מנקודת הבירור, ביקורת, אקספרט פוינט. חוץ מזה כל היתר בא מהבורא. לכן אני צריך מתוך נקודת הבירור לפנות, להסתכל לתוכי ולהתייחס לבורא, לבקש לדרוש הסבר על המצב שאני בו נמצא, איך אני צריך ממנו לעשות צעד אחד קדימה*.

4. ש: התרשמות שהרצון ניתן כדי להיזכר בבורא?
   ר: כל מה שאנחנו מקבלים, מהדברים הקטנים ועד הגדולים ביותר, זה הכל כדי שנכוון את עצמנו למרכז הקשר שלנו עם הבורא.
   
   ש: אפשר להעביר את זה להרגל?
   ר: לא, אף פעם לא תוכל לעשות מעבודה הזאת הרגל, כי אין לך יסוד לכך. זה לא רצון לקבל, זה דווקא הפוך, אתה עובד למען הזולת, כלומר הרצון שאתה רוצה לעבוד עימו נמצא כביכול מחוץ לך. לכן זה לא יכול להיות הרגל.
   
   ש: ברגע שמופיע רצון, צריך להיות יציאה?
   ר: כן, *תמיד תהיה נקודת הבירור, ביקורת, החלטה, ובקשה שאתה רוצה לייצב את עצמך לא בך אלא מחוץ לך, בזולת*.

5. ש: חשוב להתנגד לרצון חדש?..
   ר: במקום להתנגד יותר טוב שאנחנו צריכים לחזק את הרצון שלנו בינינו ולבורא. זה פועל, הרבה יותר מועיל אפקטיבי מפעולה אחרת. כמה שיותר להתקשר בינינו, כי אז בקשר הזה אני גם מעורר את החברים, וגם הם פועלים לחזק את הקשרים ולעלות למעלה מההפרעה.

6. אנחנו עוד לא יודעים איך להשתמש נכון בכל הרצונות, אבל אין רצון שאי אפשר להפוך אותו לשימוש הנכון. אין דבר כזה. עוד נדבר על כך הרבה, לאט לאט שיתיישב בנו. מה אנחנו עושים? אני לא יכול להגיד, פשוט במשך הזמן, יום אחר יום, נברר את היחס הנכון לכל הרצונות והכוונות, ואיך אנחנו אוספים אותם. איך אנחנו אפילו אוספים רצונות מנוגדים? הרצונות עצמם, נגיד חסד גבורה, אנחנו מביאים אותם לתפארת, לשימוש המשותף ביניהם. אח"כ נצח הוד, הם גם הפוכים, אנחנו מביאים אותם ליסוד. אז הם מוכנים להיכנס למלכות, לרצון.

7. אנחנו צריכים לעבוד עם מה שיש לנו. פשוט מאוד *בכל רגע ורגע אני צריך להיות דבוק עם הרצון שמתעורר בי, כדי לתקנו*.

8. ש: איך מייצרים כוונות..?
   ר: אני צריך לבדוק את עצמי ולראות לשם מה או לשם מי אני רוצה לעשות איזושהי פעולה? פעולה יכולה להיות בכוונה בלבד, ופעולה יכולה להיות במעשה, יכולה להיות בדיבור שגם שייך למעשה. כך אני בודק, עד שאני מביא את הרצון שלי להתממש ע"י הפעולה.
   
   ש: זה משהו של הנברא או מהבורא?
   
   ר: *הכל בא מהבורא, חוץ ממה שאני מגיב ומחליט*.

9. כל העבודה שבורא נתן לאדם לעשות בעולם הזה היא להחליף הכוונות מע"מ לקבל לע"מ להשפיע. זו כל העבודה שלנו. אין שום דבר בבריאה, בכל המציאות, בכל העולמות, שצריך לעשות משהו אחר, רק את זה. הרצונות שלנו כל הזמן גדלים ואנחנו עולים לפי הרצונות שלנו במדרגות יותר ויותר גדולות וצריכים לעשות כל פעם שינוי בכוונה על הרצון.

10. ש: עם איזה סוג רצונות עלינו לעבוד?
    ר: *אנחנו קודם כל צריכים לעבוד עם הרצונות שלנו כלפי החברה הקטנה שלנו, כלפי הקבוצה, ולהשתדל ע"י הרצונות האלה לחבר את עצמנו לרצון אחד. בדר"כ רצון הוא לא אחד, הוא לא יכול להיות אחד, אבל את הכוונות שמעל הרצונות אנחנו יכולים לכוון למקור אחד*.
    
    *אני צריך כך לעבוד עם כל הרצונות שלי, לקבץ אותם לכוונה אחת ולעבוד עם החברים שלי. להשתדל שנהיה יחד כולנו בכוונה אחת, אפילו שהרצונות כל פעם שונים. בכלל, הרצונות לא נמצאים בשליטתנו אלא בשליטת הבורא. בשליטתנו רק להשתדל לשמור על כוונה. על הכוונה אנחנו צריכים כל פעם להתפלל לבורא שיעזור לנו להחזיק אותה נכון, וכך אנחנו מצליחים*.
    
    *תתחילו לבצע זאת יחד, שהכוונות שלכם יהיו מחוברות ומכוונות למטרת הבריאה, שם אתם מתחברים כולכם עם הבורא. אתם תראו כמה זה פתאום מתחיל להתיישב, להתחבר, להיות יותר ברור*.

11. ש: איך לא להתבלבל בהחלפת הכוונה?
    ר: תיקח את הכל בלי להבדיל אם זה כך או כך. *אם אתה מעביר את הכוונות, המחשבות והתשוקות שלך דרך העשירייה, אתה לא תטעה*.

12. המקובל עושה חשבון פשוט, אם בכל רגע ורגע הוא רוצה כמה שיותר נכון להיות דבוק לבורא, אז כמה מה שהוא עכשיו הולך לעשות, קונה נכס, לא חשוב מה, האם זה יעזור לו להיות יותר דבוק בבורא, בדיבור במחשבה במעשה, בהכל.

13. ש: מה לעשות כשהרצונות מגיעים מהר ואני לא מצליח לבנות כוונה?
    ר: *אל תהיה בתוך הרצונות אלא תייצב את עצמך בתוך הכוונה, כוונה לקבוצה וכוונה לבורא*. מה שיצטרף על זה, יתחבר אל זה, מתוך הרצונות זה יצטרף. אל תדאג, העיקר כל הזמן להיות בכוונה, אני פועל למען העשירייה ולמען הבורא.

14. אני לא מסתכל על הרצונות, אני מסתכל רק על הכוונות. אני רוצה לכוון את כל הפעולות, המחשבות, הרצונות, כל מה שיוצא ממני, שיהיו ע"מ להשפיע לחברים ודרכם לבורא, זהו. זו הכוונה שלי.

15. *האדם צריך לנעול את עצמו על העשירייה, הוא צריך לראות שהוא נמצא במרכז עשירייה, ואז את כל הרצונות שמתעוררים בו הוא רוצה לממש למען העשירייה. על זה הוא מבקש מהבורא*. לא ללכת ל-1,000 כיוונים, לא להתבלבל.

16. ש: המקובל חייב להיות אלטרואיסט?
    ר: לא אלטרואיסט כמו שמפרשים זאת בעולם הזה. הוא חייב לעבוד לחיבור, לחיבור בין כולם. זה אפשרי רק דרך הבורא. לכן מקובל שרוצה לגרום טוב לכל העולם, פועל בעשירייה שלו כדי להתחבר לבורא דרכה, ולגרום בבורא חיסרון להשפיע לכל האנושות. כך אנחנו עובדים, *זו הדרך האמיתית, הנכונה*.

17. *על הביצוע של רצונות אין לנו שום שליטה*, זה הכל מסודר ע"י הבורא, האור העליון מסדר את הדברים. אנחנו רק צריכים ע"י הכוונה להראות את הנכונות שלנו שהאור העליון ישפיע עלינו ויבצע בנו פעולה רוחנית. זו סה"כ הכוונה. *רק תבינו, בכוונה שלי אני מראה לאור העליון כמה אני מוכן להיות לאותו הכיוון כמו שהוא יכול לפעול. אם הכוונות שלי עם פעולות של האור העליון יכולות להיות יחד, אז האור פועל עלי ומקדם אותי*.
    
    ש: האם אני בעל בית על הכוונות שלי?
    ר: כן, על הכוונות אני יכול ע"י לימוד, ע"י ההשתתפות עם החברים, להתעורר כל פעם לכוונה ע"מ להשפיע יותר ויותר גדולה. לא על הביצוע, אלא רק כוונה.

18. ש: מה לעשות שהשתוקקות לתענוג הרבה יותר חזקה מהכוונה?
    ר: לעבוד על הכוונה, שהיא תהיה יותר גדולה וחשובה. להתקשר עם החברים, לראות כמה הם משתוקקים למטרה. זה ישפיע עליך וגם אתה תשתוקק.

19. בזמן השיעור, אם במקום שיעור אני עוסקת במשהו מחוץ לשיעור, זו באמת בגידה ופגיעה ביחס שלי למורים ולבורא בצורה הכי הכי בוטה.

20. ש: אני אמורה להרגיש שהצלחתי להחליף כוונה או רק לבקש מבורא?
    ר: אני רק מסוגלת ע"י פעולות, *אני לומדת, מתקשרת לחברות, משתתפת בשיעורים. ע"י הפעולות האלה אני יכולה לחזק את הקשר שלי לכוח הרוחני. זו הזדמנות היחידה. אם אני במקום זה עוסקת במשהו אחר, זו הפגיעה הכי גדולה במתנה שהבורא נתן לי כשהוא מושך אותי אליו. אין דבר יותר גרוע שקורה לי. אנחנו צריכים לחשוב על כך*.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית, פרק ג*'

21. כשאתה עובר למקום, אתה נמצא כבר במקום החדש ונעתק מהמקום הישן. ברוחניות אין דבר כזה, היית במקום הישן, נשארת בו, ואתה קובע את המצבים שלך במקום החדש. באלפי מקומות, איפה שהיית בדרך בכל מקום, אתה נשאר.
    
    זה בגלל שאתה חייב כדי לעבור ממקום למקום, להתקשר לאותו מקום, להזדהות עימו ואז להמשיך למקום החדש. כלומר לשנות את הרצון, כוונה, זיווג דהכאה וכן הלאה. אז אתה עובר למקום השני. בכל מקום שאתה נמצא, אתה בונה את היחס שלך, את הקשר שלך למקום הדבקות. אחרי שבנית את הפרצוף אתה עובר למקום שני, אתה בונה שם פרצוף ועוד ועוד. כך אנחנו במשך החיים הרוחניים, לא הגשמים, מבצעים אינסוף פעולות, וזה הכל כדי לתקן את המלכות השבורה.

22. ש: מה זה בעשירייה זיווג דהכאה?
    ר: זיווג דהכאה, שע"י הכאה בין 2 דברים מנוגדים שמחליטים שהם חייבים להיות בזיווג, בחיבור, הם משתדלים לבטל את ההתנגדות שביניהם ונכנסים בזיווג. כלומר כוח החיבור שלהם צריך להיות יותר גדול מכוח הדחיה שביניהם.
    
    ש: דוגמא בעשירייה?
    ר: אתה נמצא עם העשירייה ויש לך דחיה ממנה וגם העשירייה דוחה אותך, אבל כדי להגיע למטרה אתם מתחברים ביניכם, מתחברים ביניכם למרות הדחיה. זה נקרא זיווג דהכאה.

23. ש: באיזה מצב אנחנו נמצאים?
    ר: *אנחנו נמצאים כל אחד ואחד במצב לפי מה שהוא מבין, לפי מה שהוא מרגיש, לפי מה שהוא משיג. אנחנו חברה גדולה, רוחנית, אפילו שכל אחד ואחד עדיין לא מגלה את מצבו הרוחני אבל כבר נמצא בו, אבל בחושך עדיין. זה כמו שאנחנו נמצאים כל אחד באיזשהו מקום, אחד עומד, אחד יושב, אחד מטייל, אבל אנחנו לא רואים את המקום. עוד מעט יהיה שם אור שכלפינו יתגלה ונוכל לזהות את המקום, לגלות אותו. זה יהיה העולם העליון שלנו*.