006_heb_o_rb_bs-tes-05_1
שיעור עם הרב"ש משנת 1980
https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/tvLziHjB?c=W9Hqem1I&mediaType=video
בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה', עם אור פנימי, אות ל"ט
עכשיו נגיד, שלב שלישי או שלב רביעי, שוב נעשה לא מטי בכתר. היינו, ד' ג' נזדככו ושוב נעשה מטי בחכמה ג' ב'. אז אני צר… יכול לומר שגם הג', שכלי דחכמה נזדככה, יש ב' ביתין ויש עוד הקומה שהיה שם, או שנפרש הקומה.
עכשיו אומרים, שיש עכשיו לשניהם קומה אחת. איזה קומה? האור שיצא על בחינה ב' דעביות, שאם אני אומר שיש לו חכמה ב' ביתין, יש לו קומת אור שיצא על ב' ביתין, ושניהם התחלקו עם אור הזכר של ב' ביתין, זה מה שהוא אומר.
אז אומרים, שמטי בחכמה זה מטי בבינה גם כן, היה נותן לבינה גם כן אור החכמה, באותו הזמן. אז הבחינה א' שיש לחכמה, שיש לבינה מכלל הקודם, קיבלה הארת חכמה. אבל לתת לזעיר אנפין לא יכולה, מדוע? כי היא בחינה ב' וזעיר אנפין בחינה א', איך יכול לקבל בחינה ב'?
אז לומדים, זה קצת קשה לומדים, לאחר שחכמה היא מטי בחכמה ומאירה בבינה, בינה נזדככה. נשאלת השאלה כאן, איך בינה נזדככה וחכמה עדיין לא? יכולים לומר, וזה שהוא מתרץ, שיש חשק, עוד לא, למעלה תסתכלו.
ואז, בינה עולה לחכמה, מדוע? לא כתוב מטעם שנזדככה, רק מה מחמת חשק שיש לה להדבק עמה. היינו, מחמת חשק שנזדככה, שרוצה חכמה כאילו משמע מכאן, אף על פי שאנחנו אומרים, בינה חפץ חסד, כאן הוא אומר להפך. מה אומר כאן? שנזדכך, מדוע?
תלמיד: … לצאת ...
תלמיד: בשביל הבנים.
תלמיד: בנים.
רב"ש: לא לא. לא שיש חשק לחכמה, זה שכתוב.
תלמיד: הבנתי. זה ...
רב"ש: אחת. אז ממילא, אז שהיא נזדככה מבחינה ב' לא' מחמת חשק, שהוא רוצה להיות, שהוא רוצה לעלות לחכמה, הוא אומר לנו, שבינה היה לה ב' במקומה, שנזדככה מבחינה ב', אז היא עולה למעלה תמיד.
לאן היא עולה למעלה? לכלי דחכמה. נמצא, על ידי שביטלה את עצמה מב', וגם שכאילו בחינה יותר קטנה א', אבל בזה עולה לעליון בדיוק כמו שלומדים, שנזדככה ג' ב' שהיה בכלי דחכמה, מכונה לא מטי בחכמה, נעשה מטי בכתר, על ידי מה? שזו"ן דחכמה עולים לכתר, אותו דבר יכולים לומר, שבינה עולה לחכמה מטעם הזדככות, כמו שאומר שמחכמה עלתה לכתר מטעם הזדככות. אבל מדוע נזדככה? לא מדברים מטעם שליטת המסך, אלא הזדככה מטעם שרוצה להתבטל בחינתה עצמה, ולעלות למעלה לקבל חכמה.
מה אני מרוויח מזה? אז אני יכול לומר, שנזדכך מבחינה מב' לא' ונותנת לחסדים ועל ידי יש חכמה בחכמה ח', הח' אם אני אומר ב' נזדככה בטח אשר ב' ב' נזדככו, אז היו חכמה, אז איך יכול להיות מטי, מטי בחסד?
לכן הוא רוצה לתרץ זה. כאן קשה כך. אם אנחנו, חשבתי כך, אם אנו פרי של הזדככות המסך, אם כן, איך אפשר שכלי דחכמה, שהיא ג' ב' היא במדרגה וכלי דבינה שהיא בחינה ב' הזדכך לבחינה א'? שתי פנים, פנים וחסד.
סדר הזדככות המסך, הוא תמיד לפי סדר. דהיינו, מקודם צריך להזדכך כלי דחכמה, ג', ואחר כך נזדכך ב'. וכאן לא, שמאיר חכמה צריכים לומר, שעדיין יש אור בכלי דחכמה. אם כן, איך הזדכך הכלי דבינה, וכלי דחכמה נשאר במקומה? מאיר חכמה למטה לכלי דבינה.
ואם אני אתרץ מה שמחמת חשק להידבק בה, כבר יכולים לתרץ זה, אבל נראה עוד קצת, נראה הלאה. ברור עד כה? 04:29
תלמיד: ...
רב"ש: תמיד מתחילים מהזדככות, איך? אם נזדכך במדרגה ב', אם ב' לא נזדכך, למדנו תמיד, אם נתחיל בפרצוף גלגלתא. איך למדנו, מי מזדכך מקודם?
תלמיד: ד', אחר כך ג', אחר כך ב'. קודם היו ...
רב"ש: מכאן אתה לומד, שב' נזדכך על א' וב', עדיין יש שם בקומה.
הרב לייטמן: זה יוצא...
רב"ש: זה קשה. עוד מעט נלמד זה, שהב' ביתין שיש בכלי דבינה, שנקרא ב' דזכר וב' דנקבה, הולידה מדרגה שנקרא ה'. ד' זה הג"ר, נקרא ד' פנים, ד' זה נקבה, והו' הוא האור התפשטות השפע שהוא רק ו"ק.
תלמיד: הזכר.
רב"ש: ובה' הזאת היא נותנת למטה גם כן לכלי דזעיר אנפין. נראה, נלמד אחר כך.
תלמיד: מדבר על מצב של ג'..
רב"ש: רק כאן, ולא יותר. אחרת, אין פנים בפנים, אם נותן לך, אה, סיבה בכדי שיהיה פנים בפנים.
הרב לייטמן: ועכשיו שיהיה…
רב"ש: ועוד יש כאן עמקות: כי באמת בחינת הבינה, הוא עוד משורש אור ישר בחינת אחורים אל החכמה, בסוד י' נ' של הצדיק, ורואים בציור הגשמי של הצדיק שהם הפוכים זה לזה, כמו שכתוב בזוהר בראשית, וכמו שרמז כאן הרב לקמן בסוד הכתוב כי חפץ חסד הוא, פירוש הדבר, שהבינה חושקת בחסדים יותר מן החכמה, ולכן היתה צריכה לעלות אל הכלי דחכמה, כדי שלא תפסיק על אור החסד, עם בחינת אחורים שלה, ואז יכול אור החסד לקבל הארה יותר גדולה, לא מבינה, רק מהחכמה.
זה בכדי שמה שכתוב למעלה, שם כתוב למעלה מדוע? אז תסתכלו בל"ט. כתוב כך, ואז כבר, ואז, כבר הז' בנים שיש בבינה, הם גדולים ואינם צריכים לאימא, לאמם, בסדר. ואז, בינה עולה לחכמה, מדוע? מחמת חשק שיש לה להדבק. היינו, שהיא רוצה חכמה, כן? שהיא רוצה חכמה.
מה כתוב כאן? היות שבינה, החשק שלה בחסדים, לכן היא עלתה לחכמה? זה הפך ממה שכתוב למעלה. אם היה כתוב למעלה, שעולה למעלה מחמת חשק בשביל הבנים, הייתי מבין. לא כתוב ככה, מחמת חשק שיש לה להדבק עמה.
תלמיד: זאת אומרת אחרי זה, צורך ...
רב"ש: זה אחרי, אז צריכים לומר, מדוע יש לה חשק? לצורך הבנים. עיקר חסר מן הספר. לפי זה יוצא כך, שהבינה לא נזדככה מחמת ביטוש אור מקיף, רק היות שבינה מחמת חשק הבנים, אז בינה מבטלת בחינתה עצמה שהיא חסדים, ועולה לקבל חכמה בשביל הבנים.
כמו שלמדנו, שזעיר אנפין ואור ישר לא יוצא, לא יוצאת לחוץ עד שבינה מתחברת עם חכמה. זה אפשר, זה אפשר, יכולים לרמז, אין התורה מתקיימת אלא, אלא במי שממית את עצמו עליה, שהכוונה שהיא מבטלת, מבטלת בחינתה ועולה לחכמה. נמצא, שבינה נעשית בחינה א' בכדי, בכדי להשפיע להבנים. נפרש כך.
תלמיד: למה זה ...
רב"ש: בצורה שכזו. אם אנו אומרים, שלחכמה יש ב', מטי בחכמה. נגיד שבינה עולה לחכמה ויש לה ב', זהו שאומרים, מדוע צריך להיות א'? אז א' צריך להיות מטעם אחר, אז מה מה טעם אחר? אז אני רוצה לפרש כך, זה שבינה עולה לחכמה, מחמת הבנים. בלי חכמה לא יכולים להיוולד. להולדת בנים היא צריכה להיות בחינה א', לכן אני אומר, כמו שהרב אומר, אין ... הרב מפרש כך, אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית את עצמו עליה. מפרש הרב, מי נקראת בינה, ותורה נקרא זעיר אנפין.
שוב נביט בחלק י"ב, אותו דבר אני יכול לפרש כאן, לכן בינה מוכרחה לבד לבחינתה עצמה ב' לא', בכדי שתהיה השתוות הצורה עם זעיר אנפין, אחרת לא יכולה לתת.
תלמיד: מי מזכך אותה?
רב"ש: מי?
תלמיד: זה כי היא רוצה לתת לבנים, אבל מי מזכך אותה? מה היא ...
רב"ש: מה הפירוש, מה הפירוש מזך? קודם כול, מה הפירוש מזכך? מה, מה, אה, איך אומרים? היא לא ממשיך עכשיו אור על ב' דעביות, רק על א' דעביות, זה נקרא שמזכך, לא משמש עם עביות גדולה.
אז יש שתי סיבות, אחת שלא יכול, אין בחירה, המסך ביטל אותה, או שיותר גרוע, הרצון לקבל על מנת לקבל ביטל את המסך, שזה גורם שבירה. מכאן צריכים לומר, בינה מחמת בחירה. בשביל הבנים זה בחירה, או זה הכרחיות? זה בחירה.
ויש לנו להבחין עכשיו שלוש הבחנות, אחת, כשאומרים על ידי האור מקיף מבטש את ה… מזכך המסך. זה נקרא אין ברירה, לא יכול לשמש, אין לו כוח התגברות, או שיכולים לומר, הרצון לקבל, כמו שהיה בעולם נקודים נתערב, הוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע, לכן לא יכול לקבל את האור ונשבר הכלי. או שיכול לומר כמו כאן, שבא, שביטל את המס... שהזדכך את עצמה, לא משמש עם בחינה ב', רק עם בחינה א', מדוע? לטובת הבנים, זה רק בחירה, זה פירוש אין איש שמת… אין התורה מתקיימת אלא למי שממית את עצמו עליה, זה בחירה.
תלמיד: אבל זה שתי פעולות, זה שהיא עולה לחכמה זה פעולה אחת.
רב"ש: כן.
תלמיד: ...
רב"ש: כן, בטח בטח בטח.
תלמיד: …
רב"ש: אה, זה, סליחה.
תלמיד: יש פה שתי סיבות.
רב"ש: לא לא לא, זה שני פעולות. בשביל מה? לקשר אחד, על סיבה אחת והיא לבנים. אתה, זה טוב, הוא שואל טוב מאוד. זאת אומרת, יש שתי פעולות לצורך הבנים. בכדי שיהיה לבנים, זעיר אנפין צריך לצאת לחוץ. אחת בינה צריך לקבל חכמה, שיהיה אה, שאה, לא ככה.
אחד שבינה מקבלת, זה אחד. ב', שהיא צריכה … צריכים עוד הפעם לסדר בצורה אחרת. עכשיו נסדר כך. הוא אומר לנו שני דברים, אחד, נראה בדברי הרב. תסתכלו, אנחנו נתחיל עוד הפעם ל"ט, אין דבר. ונחזור.
תלמיד: איפה?
רב"ש: לט) ונחזור לענין, כי כאשר חזר להיות לא מטי בכתר, הנה אז הוא מטי בחכמה, אז אני יודע, שיש אור וחכמה. ויורד אור, אור של החכמה בה. בכלי דחכמה ואז, כבר הז' בנים שיש בבינה, הם גדולים ואינם צריכים לאמם, מדוע? שחכמה מאירה עכשיו למדרגה, החכמה מאירה בכלי דבינה. בסדר גמור. מה הלאה? ואז, בינה עולה לחכמה, מחמת החשק שיש לה להדבק עמה. למדנו, מה הפירוש חשק שיש לה להדבק עמה?
אז צריכים להוסיף, החשק שיש, היות שיש לו…
צריכים לומר, היות שיש בבינה חשק הבנים שהיא אימם, היות שיש חשק לבינה שהיא אימם והולידה את הבנים, לכן אומרים שצריך לעלות להידבק עימה, עם חכמה.
מה הפירוש שיש להידבק עימה?
תלמיד: …
רב"ש: שהיא … של הבנים, שהיא צריכה לעלות למעלה. וזה שהיא צריכה לעלות למעלה, להידבק עם חכמה, הוא נותן לנו כאן שתי סיבות. אחת, היות שהיא במקומה, היא שולטת חסדים, הגם שיש חכמה, אין, אין הבנים יכולים לקבל את החכמה, לכן היא צריך לבטל בחינתה עצמה, זה נקרא שעולה למעלה.
ב', שעולה למעלה, הכוונה שמבטל את הבחינה ב' שלה, שמבטלת בחינתה עצמה עולה למעלה, כמו שאומרים הזדככות המסך, המסך, אז הם עולים למעלה וממילא נשאר בבינה למטה, באיזה בחינה? בחינה א'. אז יש השתוות הצורה, מלכות דזעיר אנפין, אז היא יכולה לתת פנים בפנים את האורות.
נמצא כאן אחרת צריכים ללמוד. מקודם שיש לו חכמה, כבר בנים גדולים. אבל לא יכול לקבל, הוא אומר, מדוע? בינה נקרא חפץ חסד. אז היא צריכה לבטל בחינתה עצמה בשביל הבנים, לכן נקרא זה עולה לחכמה, היינו מבטלת בחינתה עצמה של חסדים, אלא מקבלת את התיקון של חכמה, אחת.
ב', שהיות שצריך להיות השתוות הצורה פנים בפנים, א' עם א', היוצא הבינה ב', אז עוד הסבר שצריך לעלות למעלה בשביל שיהיה א' לא ב'. נמצא שמה שעלתה למעלה הייתה מחמת זיכוך המסך של אור מקיף, רק בחינתה עצמה מחמת חשק הבנים. בצורה זה כבר יכולים להבין.
... יכול אור החסד, שהיה מקודם תינוק הצריך לאימו, מקבל הארה יותר גדולה, לא מבינה רק מחכמה.