שיעור בוקר 22.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "הערבות", עמ' 395, אות כ"ד

אות כ"ד

"ולפיכך, מתוך הכרח האמור, ניתנה התורה ביחוד לאומה הישראלית, גזע אברהם יצחק ויעקב בלבדה. כי לא היה מקום אפילו להעלות על הדעת, ששום זר ישתתף עמה. אמנם בגלל זה, הותקנה ונעשית אומה הישראלית, כמין מעבר, שעל ידיהם יזורמו ניצוצי ההזדככות, לכל מין האנושי שבהעולם כולו.

באופן, שניצוצי הזדככות הללו, הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלוה, השרויים בהגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את כף הזכות, ויכניסו את עצמם תחת עולו ית', והכף חובה יתבער מן הארץ".

שאלה: האם אפשר לשאול על החלק הקודם של השיעור?

לא. כולנו כבר נמצאים בחלק אחר במאמר אחר, אתה לא יכול עכשיו לסובב את כולם לאן שאתה רוצה.

שאלה: מה זה "ניצוצי הזדככות"?

כשהכלי מזדכך הוא מזדכך בצורה הדרגתית. בחינת ד', ג', ב', א', שורש, כך מזדכך המסך. השלבים האלה נקראים שלבי הזדככות.

תלמיד: כשמדובר עלינו על קבוצת בני ברוך אני יכול להבין את העבודה הזאת. אבל מאיתנו זה אמור לעבור לכל העולם, איך אנחנו יכולים להעביר את ניצוצי ההזדככות האלה?

אתה לא יכול להעביר ניצוצי הזדככות לאף אחד. זה כמו עם ילדים, אנחנו לא יכולים להעביר להם משהו, אנחנו יכולים להעביר אותם בכל מיני מצבים כדי שהם יבינו מה הם מצבי ההזדככות, מצבי השינוי, אבל אנחנו לא מעבירים להם. אתה לא יכול להכניס מה שאתה מרגיש או מה שאתה מבין בתוך אדם אחר, אתה יכול רק להעביר אותו דרך כל מיני מצבים כדי שהוא ילמד מהם ויהיה כמוך, יבין כמוך, ירגיש כמוך.

תלמיד: אז מה זה אומר שאנחנו נהיה "כמין מעבר, שעל ידיהם יזורמו ניצוצי ההזדככות, לכל מין האנושי שבהעולם כולו"?

זה על ידינו. מי שהולך קדימה וכבר נכנס לעבודה רוחנית ומתקדם באיזה שלב, שלבים, אפילו קטנים למטרת הבריאה, הוא כבר הופך להיות לשביל ודרך לאלה שבאים אחריו. וכך אנחנו מתקדמים.

תלמיד: אנחנו רואים שבעל הסולם ורב"ש מדברים על זה שכולם יצטרכו להגיע לאהבת הזולת. אנחנו לומדים שזאת תמיד עבודה למעלה מהדעת, האם כולם יצטרכו להגיע לרמה כזאת?

כולם.

תלמיד: למעלה מהדעת זאת עבודה של כולם?

כן, כולם למעלה מהדעת וכולם באהבה. גמר התיקון הוא אהבה חלוטה בין כל חלקי הנבראים, בין כל הנשמות הפרטיות.

שאלה: באות כ"ד בעל הסולם כותב, "ולפיכך, מתוך הכרח האמור, ניתנה התורה ביחוד לאומה הישראלית, גזע אברהם יצחק ויעקב בלבדה. כי לא היה מקום אפילו להעלות על הדעת, ששום זר ישתתף עמה." למה הוא מתכוון כשהוא כותב, "לאומה הישראלית, גזע אברהם יצחק ויעקב"?

מפני שלא היתה הכנה באיזו קבוצה באנושות שהיא תוכל לקיים את התנאים של החיבור, של אהבת הזולת, של הערבות, אלא רק בקבוצה הזאת. מפני שהקבוצה הזאת כבר היתה במצבים כאלה שחייבו אותם להיות בהתקרבות זה אל זה.

תלמיד: הכוונה באברהם יצחק יעקב, היא לאברהם אבינו?

כן.

קריין: נחזור על אות כ"ד בתוך מאמר "הערבות", אומר בעל הסולם באות כ"ד.

אות כ"ד

"ולפיכך, מתוך הכרח האמור, ניתנה התורה ביחוד לאומה הישראלית, גזע אברהם יצחק ויעקב בלבדה. כי לא היה מקום אפילו להעלות על הדעת, ששום זר ישתתף עמה. אמנם בגלל זה, הותקנה ונעשית אומה הישראלית, כמין מעבר, שעל ידיהם יזורמו ניצוצי ההזדככות, לכל מין האנושי שבהעולם כולו.

באופן, שניצוצי הזדככות הללו, הולכים ומתרבים יום יום, כדמיון הנותן לאוצר, עד שיתמלאו לשיעור הנרצה, דהיינו עד שיתפתחו ויבואו לידי כך, שיוכלו להבין את הנועם ואת השלוה, השרויים בהגרעין של אהבת זולתו. כי אז יבינו להכריע את כף הזכות, ויכניסו את עצמם תחת עולו ית', והכף חובה יתבער מן הארץ".

שאלה: בעל הסולם מדבר כאן על מעבר, שנהיה מעבר שעל ידינו יזרמו ניצוצי הזדככות. כדי להיות מעבר של אור, המעבר בעצמו, מה זאת תכונת המעבר שמאפשרת את זרימת האורות הלאה, לאדם או קבוצה שרוצה להיות מעבר?

"מעבר", זה שהוא מתאים את המדרגה הקודמת עם המדרגה הבאה. כך כל אחד ואחד מתפקד ברוחניות, אנחנו תמיד מתאימים את עצמנו לעליון ומתאימים את עצמנו לתחתון. זאת בעצם מהות הקיום שלנו, אנחנו לא קיימים בשביל עצמנו, אלא רק כדי לתת לעליון לזרום דרכינו לתחתון. וכך כולנו מכוונים למטרת הבריאה.

שאלה: איך מתאימים את עצמנו לרצון העליון, כדי להעביר את מה שהוא רוצה?

הרצון של העליון הוא להשפיע לנו, ומתוך זה שאנחנו מקבלים מהעליון שנמשיך את הדורות האלה ונעביר את מה שמקבלים ממנו לתחתון. אז כל אחד ואחד קיים לשם השרשרת, עד שכולנו מגיעים למקום האחרון בשרשרת שהוא כבר הדור האחרון. וכנראה שהדור האחרון כבר מתחיל מאיתנו.

תלמיד: עכשיו אנחנו לא בהשגת העליון, אנחנו לא יודעים מה הוא באמת רוצה, לא מרגישים אותו, איך אפשר בהפצה, בקשר שלנו עם הקהל, באמת להעביר את מה שהוא רוצה?

אנחנו צריכים להסביר פשוט את הזרימה הכללית, איפה אנחנו נמצאים, איפה אנחנו יכולים להיות, איך אנחנו יכולים לקדם את התחתונים, איך אנחנו יכולים להשפיע להם, לחיות בהם, איך אנחנו יכולים לכוון אותם לגמר התיקון, לשלב האחרון. זה לכולם, לא רק לנו שמשתוקקים להיות כאיש אחד בלב אחד. וכך אנחנו נתקדם.

אנחנו נמצאים בשלבים טובים, אלה שלבי העבודה. אנחנו לא כל כך רואים את הסוף, אנחנו לא רואים את ההצלחה, אלא זה כמו שצריך להיות, אנחנו נמצאים במצבים של עבודה, מצבים טובים.

תלמיד: מה זה אומר שניתנה התורה לאומה הישראלית, הרי לא מדובר בספר תורה?

"תורה" זה נקרא חוק עולם. רק לא חוק גשמי אלא חוק רוחני. איך העולם הגשמי שלנו מעלה את עצמו לדרגה עולמית, נצחית, שלמה, זה נקרא תורה. כמו שיש תורת החשמל, תורת הפיזיקה, תורה זה נקרא לימוד ויישום של משהו, של איזו בעיה שיש לפנינו.

התורה הכללית היא תורה שצריכה להמסר לכל בני האדם, לכל האנושות, כמו שכתוב "ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים"¹. ושאנחנו נמסור את זה לכולם, וכולם ישתמשו בזה, עד שיגיעו למצב של התאמה של עצמם לחוק הטבע הכללי, שזה נקרא "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה"². שכולם, כל הנבראים יבינו ויגיעו למצב של אהבת הזולת בלתי גבולית, ואיך להגיע לזה נקרא "תורה".

תלמיד: אז התורה ניתנה, ואיפה היא היום, היא כאילו נשתכחה מלב האומה?

בוודאי שנשתכחה מהלב, וודאי שאף אחד לא רוצה לשמוע ולקבל אותה בצורה כזאת כמו שהיא בעצמה. ובכל זאת לאט לאט האנושות מתקדמת, על ידי תיקונים קטנים שהיא יכולה לסבול, שסובלת מכות, מקבלת את המכות, ומוכנה לכלול אותם בתוכה. וכך אנחנו מתקדמים בכל זאת לתיקון הכללי, זאת דרך עוד ארוכה וקשה.

שאלה: תמיד כשאנחנו קוראים את מאמר הערבות מיד עולה השאלה בעשירייה, איך להיות אותו הכלי בין העולם לבורא. אם אני מבינה נכון, כדי להיות אותו המעבר אנחנו תמיד צריכים להיות בקשר קבוע איתו, בדבקות איתו. בעל הסולם כתב: שזה לא מכובד אם האדם מגיע למלך בלי תפילה, זאת אומרת הוא צריך לבקש משהו, וכשהוא מבקש הבורא נותן לו את זה והוא כאילו צריך ללכת, לעזוב, אבל אז זה לא ברור מה צריך לעשות כדי לא ללכת.

נניח אם אנחנו מבקשים איזו עבודה, אז הוא נותן לך את תכונת ההשפעה ואומר "קח ולך תשפיע, קח ולך תעשה את העבודה", אבל איך לא להיפרד ממנו? איך כל הזמן להיות איתו באותה הדבקות כדי להיות הדבק הזה בין העולם והבורא?

זאת בעיה, אבל זאת שאלה טובה מאוד. אני חושב שההפצה שלנו, העבודה שלנו בקשר בינינו ובקשר בינינו לבין העולם, יביאו אותנו לזה שבסופו של דבר אנחנו נפנה נכון לעולם, והבורא דרכינו, על ידי האור שלו, יעורר את העולם לתיקון. אין לי תשובה אחרת.

שאלה: את מאמר הערבות שאנחנו עכשיו לומדים, אנחנו קודם כל צריכים לממש בעשירייה, בחברה הקטנה שלנו, ואחרי כך להפיץ.

כן.

תלמידה: אמרת שאנחנו יכולים לעזור לבן אדם לעבור מצבים. איך אני יכולה לעזור לחבר לעבור דרך איזה מצב כשאני מרגישה בצורה ברורה איזה מצב החבר עובר עכשיו, ואנחנו רוצים לעזור לו? האם החבר צריך לרצות לקבל עזרה?

אנחנו צריכים לבנות אווירה כזאת בינינו ובתוך כל עשירייה, כך שיהיה לנו קל לדבר על תיקון, ושיהיה לנו יותר ויותר קל מפעם לפעם להתכלל בו. זה תלוי בכיול הפנימי של כל אחד ובמידה שבה אנחנו מתקרבים יחד לבורא.

שאלה: נראה שכשאנחנו מדברים על אותם הניצוצות זה לא מה שאני חושב שזה חשוב, אלא המאמץ הכי קטן שיכול להביא נחת רוח לבורא כבר יכול להטות את כל העולם לכף זכות. האם זה נכון?

כן.

שאלה: בארצות הברית יש עכשיו התעוררות של שחורים שטוענים שהם היהודים האמיתיים. מה זו בעצם האומה היהודית האמיתית? האם כל אחד יכול לטעון שהוא חלק ממנה? ומה האחריות עם טענה כזאת?

כל אחד יכול להגיד שהוא יהודי ושהוא שייך לאומה הישראלית.

תלמיד: איזה מטען בא עם זה?

זו לא פריבילגיה אלא זו אחריות. כל אחד שאומר על עצמו שהוא יהודי חייב לייחד את כל העולם עם הבורא, או חלק ממנו, ככל שהוא מסוגל. לכן הוא שייך לאומה הזאת היהודית, לייחוד, לחיבור של כולם עם הבורא.

תלמיד: האם זה מין תואר כזה שיכול להילקח מאיתנו ולעבור למישהו אחר?

לא, זה בלתי אפשרי. וודאי שכל אחד יכול לקחת, אבל הוא לא לוקח את זה ממני ואז אני נשאר ריק. יש כאלה שנולדים עם זה, הם קיבלו את זה מדורי דורות, נניח כמוני, ויש כאלה שמקבלים את זה עכשיו, אבל זה לא עובר מאחד לאחר ולראשון חסר.

תלמיד: אז למה שמישהו בכלל ירצה לטעון שהוא יהודי? זאת לא איזו זכות גדולה.

תלוי איך אתה חושב. אתה רואה כמה אנשים היו במשך ההיסטוריה, עמים שלמים, שרצו להיות יהודים. ובכלל למה הם שונאים את היהודים? יש להם כמה תירוצים, אבל התירוץ הראשון הוא שהם לא יהודים. אבל זה לא חשוב לנו עכשיו, אנחנו צריכים ללמוד את החוקים האמיתיים של הטבע ולהשתדל להתקדם לזה.

(סוף השיעור)