שיעור צהריים 15.02.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא – בכוח הקנאה מגיעים ללשמה,

קטעים נבחרים מן המקורות כהכנה לכנס "מתחברים ללשמה"

קריין: שיעור בנושא "בכוח הקנאה מגיעים ללשמה" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 1.

זה השיעור שלנו, נתחיל אותו ונראה כמה אנחנו יכולים להתקדם, להתעמק ככל אפשר. כותב הרב"ש:

"לעולם מוכרח להיות ההתחלה, אחרת אי אפשר להגיע לשמה.

פירוש, האדם צריך להאמין שבכל התאוות גשמיות, היינו אכילה, שתייה, שינה ושאר תאוות, וכמו כן תענוגים שיש בהשכלה בחכמות חיצוניות, ובשליטה, ובנקימה, וכל כיוצא בזה, כמו שכתוב בכללות "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם", שבהתענוגים האלה אין יותר מנהירו דקיק, כלשון הזוהר הקדוש.

מה שאין כן בתורה ומצוות מלובשים בבחינת פקדון אורות גדולים, ולא כמו בתענוגים גשמיים, שנפלו בהם רק ניצוצות של אור הקדושה.

לכן קליפות נותנות לאדם התעוררות להיכנס לקדושה, מטעם שרוצות לזכות לאורות גדולים. וזה נקרא "שלא לשמה". ואחר כך מתוך שלא לשמה הזה, הוא יכול לזכות לשמה."

(הרב"ש. 119. "מתוך שלא לשמה בא לשמה")

אנחנו רואים שדווקא הקליפות, האורות הקטנים, הניצוצים שנפלו מהקליפות לכלים דקדושה, אז בכלים דקדושה יש גם אורות גדולים וגם כלים גדולים. לכן אסור לנו לעשות חשבון איפה אני עכשיו נמצא ומה קורה לי, אלא בכל מצב שיהיה רק להשתוקק להשפעה, לעלייה, לכלים בהם נמצאים אורות יותר גדולים.

תלמיד: הקטע מתחיל מהמילה "התחלה" ויש על זה דגש. כתוב "לעולם מוכרח להיות ההתחלה, אחרת אי אפשר להגיע לשמה". למה הכוונה במילה "ההתחלה", ההתחלה של מה? האם הוא מתכוון לזה כשאדם מתחיל את הלימוד?

התחלה היא התחלה להגיע ללשמה, זאת אומרת לעל מנת להשפיע.

תלמידה: אם הקליפות שרוצות לזכות לאורות הן אלה שמעוררות אותנו, ואז אנחנו מתחילים את הלא לשמה, אז מה המוטיבציה להגיע ללשמה? איזה מצב פנימי או איזה כלי מעורר אותנו לעבור ללשמה?

להגיע ללשמה מעורר אותנו הרצון לקבל הפנימי שבנו, שמגיע ממש מצד הקליפה ומשתוקק לבוא לקדושה.

תלמידה: אותה קליפה או אולי קליפה אחרת, האם גם פה היא זאת המניעה אותנו ללשמה כמו ללא לשמה?

כן.

תלמידה: איך משיגים את הקליפה הזאת?

אנחנו לא צריכים להשיג אותה, אנחנו צריכים ללמוד איך להשתמש בה בצורה נכונה.

תלמידה: כלומר היא קיימת בנו ורק צריך לזהות אותה. האם זה כמו להפעיל את הימין מתוך השמאל, ודווקא השמאל הוא זה שיזרוק אותנו לימין?

כן.

תלמידה: חשבתי שהנקודה שבלב מושכת אותנו לרוחניות. האם הנקודה שבלב היא קליפה?

על הנקודה שבלב עוד נדבר. הוא כותב כאן על רצון של אדם.

תלמידה: הרצון שמושך אנשים לרוחניות, שגורם להם לעשות מאמצים, הוא קליפה?

הוא יכול להיות קליפה.

תלמידה: מה זה אומר שזו קליפה?

היא מושכת את האדם לכל מיני תאוות שעוצרות את האדם ולא נותנות לו להתקדם לחיבור עם הכלים האחרים, לדבקות עם החברה.

תלמידה: האם אותו כוח גם מושך את האדם לרוחניות וגם עוצר אותו מלהגיע לשם?

כן.

תלמידה: למה הוא עוצר אותו? הרי הקליפה רוצה את כל השפע, למה היא עוצרת?

הקליפה מחממת את האדם להגיע למטרה, לכלים שכולם נמצאים בהשפעה. וכשאדם מתחיל להשיג אותם, אז אותו כוח שקודם נתן לאדם כוחות להתעורר ולהיכנס לתהליך העלייה, אותו כוח עכשיו עוצר אותו קצת, עוד קצת ועוד קצת. האדם רוצה להמשיך בעלייה שלו, אבל אותו הכוח עוצר אותו כל פעם כדי לגרות את האדם, כדי להדליק אותו, לחמם אותו. וכך אדם מתחיל שוב ושוב להתקדם ללשמה, להשפעה, לחיבור עם החברה, והוא מגלה שהוא לא מסוגל לזה, ואז אין לו שום דבר לעשות אלא לצעוק. הוא צועק, הבורא שומע את הצעקה שלו, ועוזר לו להתעלות מלא לשמה ללשמה.

תלמידה: הקליפה גם יכולה להשתיק לו את הצעקה, להגיד לו "עוד לא, אל תצעק, תחכה".

הקליפה פועלת יחד עם הקדושה. אם אנחנו רוצים להשתמש בה נכון, אז היא בדיוק מעלה אותנו למצב, למקום, שממנו והלאה אנחנו צועקים "רוצה אני".

תלמידה: איך להשתמש בקליפה נכון?

על ידי חיבור עם החברים, כך שנלמד זה מזה מה אנחנו יכולים לעשות, מה התוכנית שלנו.

תלמידה: האם האדם צריך לברר בתוכו את הרצונות, ולראות שאלו רצונות של קליפה אבל הם מושכים אותי, וזה בסדר שהם מושכים אותי, אבל אני אצטרך להתפטר מהם מתישהו, ואולי יש גם רצון נקי שהוא לקדושה, או מה שמתגלה בתוכו פשוט לרוץ עם זה קדימה?

האדם צריך לראות שכל הכוחות שלו, ממש כל הכוחות, כולם מכוונים למגע עם הבורא.

תלמידה: האם יש שלב שהאדם צריך לתלוש מעצמו את הקליפות האלה, הוא צריך להפטר מהן? הן לא יכולות לבוא איתו ללשמה.

כן. אנחנו בעצם כל הזמן נמצאים בתהליך, שמאותם הרצונות על מנת לקבל, מהקליפות שמחזיקות אותנו בדרגת העולם הזה, אנחנו צריכים לברוח, לצאת מתוך האחיזה שלהם, ואז נעלה.

תלמידה: האם האדם יקבל הדרכה ברגע שהוא צריך לעשות את זה, הוא יידע איך לעשות את זה?

כן, הוא יקבל הדרכה.

תלמידה: האם הרגשות יכולים להנחות אותי אם זאת קליפה או לא, כלומר כל רגש שמרחיק אותי מהעשירייה או גורם לי להרגיש שנאה, כעס, זאת קליפה, ומה שלא זה לא קליפה? אני מנסה להבין את השפה.

קליפה אלו כוחות שמחזיקים את האדם בסביבה האגואיסטית, ואת הכוחות האלה הוא לא מסוגל בקלות לעבור, אבל חייב. ואז הוא מארגן ומקבץ את כל הכוחות שלו כדי להתעלות מעל המצב שלו כמו בסולם לתוכנית הבאה, למדרגה הבאה. וכך זה קורה לו, עלייה אחר עלייה.

תלמידה: האם כשנגיע לכנס עלינו לבוא בהרגשה מיוחדת, נקייה?

כן.

תלמידה: איך אדם לא משקר לעצמו?

הכול תלוי באדם. אם הוא רואה שהוא לא מתקדם, כשבודק אם הוא מתקדם לאמת או לא, אז יש לו בעיה. הוא צריך לשנות את התכונות שהוא נמשך אליהן, ובצורה כזאת הוא מגיע מדרגה לדרגה.

תלמידה: אבל אדם יכול להגיד לעצמו לאורך שנים שהוא מתקדם לאמת.

בשביל זה יש גם סביבה ומאמרים של מקובלים. אם אדם נמצא בסביבה כזאת שהיא כולה מדברת על העבודה איך לצאת מהאגו להשפעה, אז בסופו של דבר הוא מצליח.

תלמידה: ברגע שהוא מגלה שהוא משקר לעצמו, יותר נכון שהאגו משקר לו, מאיפה הוא מקבל כוח לרצות לצאת מהשקר הזה? כי לצאת מהשקר זה הפוך ממה שאתה רוצה באמת.

כל אדם ואדם שנמשך לאמת, לומד בקבוצה שבה כולם מדברים איך להתחבר כדי לגלות את הבורא, יוצא שכאלו אנשים מרגישים עד כמה הם צריכים עוד ועוד כוחות, הם משתדלים להתחבר ביניהם, ולבנות קבוצות כאלו, שאחרי החיבור, כתוצאה מהחיבור, יהיה להם כוח ללכת במדרגות ההשפעה.

תלמידה: קליפות זה הלא לשמה, נכון?

כן.

תלמידה: האם לקליפות יש תפקיד לא לתת לנו לשקוע בתוך העולם הגשמי, שבכל מדרגה מתנפל עלינו בעוצמה יותר חזקה?

כן.

תלמידה: הרי יש את הרצון להיות הכי הכי, בטופ של הטופ. כל פעם בתחילת כל מצב כזה אני צריכה לתאר לעצמי שזה סולם הערכים, זה הטופ, להתעלות מעל הגשמי. ואז זה אמור לתת לי כוח לעזוב את העצלות והגשמיות.

כן.

תלמידה: איך נוכל להשתמש בכל הכוח הגדול של הכנס כדי לעזור לכולנו לברוח כבר מהקליפה ובאמת לפעול בהשפעה?

כשכולכם נמצאים בכנס, יש לכם הזדמנות לעבור מתכונת הקבלה לתכונת ההשפעה, ולהיות בה בצורה תמידית. ובעזרה הדדית, אנחנו וכל חברינו בכל העולם עם כל מה שאנחנו מתחברים בזמן הכנס, רוצים להישאר בצורה כזאת קבועה ומתגברת עוד יותר ועוד יותר.

תלמידה: איך נוכל בימים שנשארו עד הכנס, לעזור יותר ויותר זה לזה?

תחשבו. אני יכול לספר לך מה כתוב בספרים ובטוח שגם אתם שמעתם.

תלמידה: במאמר כתוב שבתענוגים גשמיים יש נר דקיק ובמצוות יש אורות יותר גדולים. כשמרגישים אורות יותר גדולים התענוג הרבה יותר גדול מאשר בתענוגים גשמיים. איך נכון להשתמש בתענוג מהאורות הגדולים?

אנחנו צריכים להשתדל להתחבר בינינו ולהשתדל כמה שיותר להיות צמודים בינינו וסביב המטרה, ואז נוכל לראות לאיזו דרגה, לאיזו איכות, הגענו בחיבור שלנו. זה הכול.

תלמיד: מה תפקיד האמונה בכל התהליך הזה?

אמונה היא הכוח העוזר לנו לעלות יחסית מהרצון לקבל, המלכות, יותר למעלה.

תלמיד: חיבור בינינו הוא כבר אורות שהם מעל הרצון, מעל הקליפות?

לא, ישנם חיבורים כאלו שאנחנו עדיין לא מעוררים עליהם אורות. עוד נלמד.

תלמיד: כמה הקליפה מסייעת לנו להשיג את "לשמה"?

קליפה עוזרת לנו להשיג "לשמה" בכל מקרה. בגלגול הזה, בעולם הזה, בעולם הבא, בגלגול הבא, לא חשוב, אנחנו כל הזמן מסתובבים סביב אותה מטרה ועם הנשמות שלנו.

תלמידה: אם אני מרגישה חיכוך כלשהו עם חברה, האם יכול להיות שמדובר ברמז מהבורא עבורי לבקש עבורה יותר או שזו לא העבודה הנכונה?

לא. יכול להיות שעבודה נכונה תהיה בפנייה לבורא, אבל בבקשה שאבין במה אני טועה ואיך יותר להתקרב לחבריי.

תלמידה: והתפילה שלי עבור החברות בעשירייה צריכה להיות במאמץ להדביק כל אחת אל הבורא או לבקש משהו כללי על כל העשירייה או על מרכז העשירייה?

גם וגם.

תלמידה: אם הקליפה שומרת עליי, למה שארצה לעבור דרכה, להיפטר ממנה, לעשות עבודה כלשהי? האם רק התקדמות ל"לשמה" תתן לי את הדחיפה לעבוד על הקליפה הזאת?

אבל בלי להשתמש בקליפות על מנת להשפיע, לא תהיה לך אפשרות להתקדם לקדושה.

תלמידה: איך עבודת הקליפה יכולה לעזור לי אם היא שומרת עליי?

הקליפה לא שומרת על האדם, אבל בכך שהיא כל הזמן מושכת אותו מהקדושה הוא נמשך לקליפה ולא משיג. אבל הוא משיג רצון לקבל יותר גדול, ואם והוא עובד על הקליפה הוא מתקן אותה ואז הקליפה עוזרת לו להתעלות לדרגה יותר ויותר עליונה. כך יוצא שהאדם עולה בסולם הקליפות, אבל הוא עולה ובכל פעם מתעלה עוד יותר ועוד יותר.

תלמידה: כתוב "קנאה, תאווה וכבוד מוציאים אדם מהעולם", ולמדנו היום שהם מוציאים אותו מהעולם הגשמי לעולם הרוחני. וכאן במאמר יותר מובן שהם בעצם מרחיקים ומסיטים אותו מהעולם הרוחני, כי אלה התאוות הגשמיות של האדם.

אז מה?

תלמידה: אז איך פעם כן משתמשים בהם כי הם כן מוציאים אותו מהעולם הגשמי לרוחני ופעם הם מרחיקים אותו מהעולם הרוחני לגשמי, איך זה מסתדר?

תלוי באיזה מצבים האדם נמצא. אין לי יותר מה להגיד.

תלמידה: זאת אומרת זה תלוי בכוונת האדם, איך הוא מתייחס לתכונות האלה?

כן.

תלמידה: אז הוא יכול לשנות אותם או לטובה או לרעה.

כן.

תלמידה: מה זו בדיוק עלייה?

עלייה בדרגה, כלומר לקבל דרגה יותר גבוהה בסולם המדרגות ובכל מדרגה ומדרגה לקבל את האורות הנמצאים בכל דרגה וכך להתעלות.

תלמידה: ומה זה אומר שיש מעלינו כלים עם אורות גדולים יותר?

כן, יש מעלינו כלים עם אורות יותר גדולים.

תלמידה: מה זה אומר שיש כלי שכבר קיים מעליי?

בירידת האור העליון עד העולם הזה הוא עובר את כל המדרגות, 620 מדרגות, ובכל מדרגה ומדרגה הוא נחלש עד שמגיע לדרגה האחרונה, בדרגה האחרונה האור הזה נקרא "אור הנפש" והכלי שלו נקרא "כלי דנפש" שאינו ראוי לכלום. אחר כך, על ידי כל מיני פעולות עליהן אנחנו מדברים כל הזמן, אנחנו מעוררים כלים יותר עליונים ועל ידם אנחנו מתחילים לעלות ממדרגה למדרגה, כמו בסולם, אחד שתיים שלוש וכן הלאה. כך נצטרך לעלות 620 מדרגות.

תלמידה: מה הם הכלים האלה? מצבים, זיכרונות? איך לתאר את המצב של כלי?

"כלי" נקרא רצון עם האור שבו. האור הזה פועל על האדם ועוזר לו לקבל עלייה לדרגה אחת יותר.

תלמידה: אז זה רצון שלנו שכבר קיים ואנחנו צריכים לפתוח אותו, להגיע אליו?

הרצון יתפתח בנו בכל מיני צורות, ולאו דווקא שאנחנו יכולים עכשיו להגיע למשהו קונקרטי.

תלמידה: לפעמים אני מזהה אצל חברות שיש מעין חוסר אמונה שאנחנו יכולים לעבור מחסום, יכולים להשיג את הדברים הגבוהים.

אנחנו עכשיו נמצאים ממש בתהליך, אפשר להגיד שהוא לקראת מעבר המחסום. אבל איפה הוא המחסום, איך עוברים אותו? כאן אנחנו צריכים להגיד שהמחסום הוא אותו רצון לקבל של האדם, ועלינו להתעלות למעלה ממנו ולהיכנס לרצון להשפיע וכך להמשיך.

תלמידה: ואז נגלה משהו שכבר קיים בנו, שצריך רק לגלות.

אנחנו מגלים תמיד רק דברים שקיימים.

תלמידה: שמעתי שאמרת קודם, שקליפות הן כוחות שמחזיקים את האדם בסביבה אגואיסטית, והאדם לא מסוגל לעבור את הכוחות האלה בקלות, אבל הוא חייב. בזכות מה או בזכות מי האדם יכול להתחייב ולשמור על ההתחייבות?

האדם יכול להתחייב ולשמור על מה שהבטיח, ולטפס הלאה בסולם עד שמעלה את עצמו לרום הסולם.

תלמידה: אז זה כמו חלום, אבל כל פעם שהאדם מתחייב רגע לאחר מכן האגו מקפיא את הלב.

אבל מה שהיה כבר היה, ואת מה שהוא התחייב לעשות הוא עשה.

תלמידה: אבל כלפי מה או מי הוא מתחייב, כלפי הבורא או כלפי החברים? האם הפעולות כלפי החברים הן ששומרות על ההתחייבות?

זה כלפי עצמו בדרך כלל. הוא משתדל לעלות עוד מדרגה ועוד מדרגה, ועוד ועוד, וכך את כל הסולם.

תלמידה: האם זה תלוי בכלים שמוכנים כבר להשיג את הלשמה, כי יש פשוט הרגשה שזה לא בשליטתו של האדם להתחייב ולשמור ולהתקדם בהתחייבות. כי הוא חלש, וכל פעם מישהו או משהו כביכול מושך אותו והוא שוכח?

האדם נמצא באפס כוחות, אין לו שום כוח לעשות שום פעולה. אבל למה זה נעשה כך? מפני שאז בכל עצירה, בכל התנגשות, התנגדות, הוא מיד פונה לבורא. וזה מזמין לו מהבורא כוח מיוחד, שבכוח הזה האדם מתחיל לתקן את עצמו ולבנות מעצמו גם כלי מעשר ספירות שמתחילות לעלות בסולם המדרגות. הכלי הזה נקרא "נשמה".

תלמידה: זאת אומרת, הבורא מעורר את הנשמה כביכול להתחדש?

כן. הבורא מעורר לפי היכולת והנכונות של האדם.

תלמידה: האדם יכול לרצות למסור את עצמו לקבוצה, לעשות הכול, לתת ערבות, אבל זה לא בכוחותיו.

זה בכוחותיו, אם לא עכשיו אז אחר כך. אבל בהדרגה הוא מבקש כוחות רוחניים, היינו רצונות בעל מנת להשפיע, ואז הוא מגלה אותם ומתעלה על ידם.

תלמידה: בהבחנה הזאת של הערבות, לפי מה שאנחנו לומדים, יש את האדם ויש את השישים ריבוא. אלה כוחות שהם כביכול מחוץ לאדם?

נניח.

תלמידה: האם האדם יכול לחייב את הבורא לתת ערבות לקבוצה?

לא.

תלמידה: אז כשהוא נתקע במקום הזה, הוא רואה שבשביל להשיג את המצב השלם בכל הקבוצה צריך את עזרת הבורא, כי זה לא בכוחותיו. אבל שמעתי ממך עכשיו שאולי אחר כך כן יהיו לו כוחות.

לא.

תלמידה: אז מה עושים, איך יוצאים מזה?

מבקשים.

תלמידה: מיהם המבקשים, זה אני?

אותם האנשים שנמצאים בקבוצה.

תלמידה: ואני יכולה לחייב אותם לבקש?

אם את קשורה לזה, אז כן.

תלמידה: האם אפשר להגיד, שיש לעליון צורך שהתחתון יקבל כוונה על מנת להשפיע?

יש לעליון כוחות לסדר את כוונת התחתון, את כוונת האדם, שירצה לקבל על מנת להשפיע.

תלמידה: יוצא שהבורא מעורר לפי היכולות והכוחות של האדם. האם זה בכוחותיו של האדם להגדיל את המוכנות שלו ואת הכוחות שלו, ואם כן אז באמצעות מה?

זה נעשה על ידי הבורא.

תלמידה: אמרת שמעבר המחסום הוא כשאותו רצון לקבל של האדם מתעלה מרצון לקבל לרצון להשפיע, ומה שעוזר לו זה כוח האמונה שמושך אותו למעלה. אם אנחנו כל הזמן עוברים מחסומים, כי כל הזמן יש לנו רצון לצאת מהרצון לקבל לרצון להשפיע, אנחנו נופלים, מבקשים, מתחזקים, אז מהו המחסום הזה שצריך בסוף לעבור כדי להיכנס ללשמה?

לא, מהרבה עליות וירידות כאלה, נבנה בכל אדם ואדם שעובר את זה מחסום.

תלמידה: בסוף זה צריך להתפרץ מתוך האדם?

לא, פשוט צריכים לסיים את כל התיקונים, ואז לקבל רצון אחד בחיבור עם כולם, בכוונה אחת. ומתוך המסך הזה שהאדם קיבל, הוא מתחבר עם העשירייה שלו, נכלל באותה הדרגה שמגיע לו לתקן, וכך הוא מנצח את הקליפה.

תלמידה: השיעור היום הוא על קנאה. איך מקובלים משתמשים בכוח של קנאה להתקדמות, הרי אנחנו נפגוש עכשיו אלפי אנשים שבאו מכל העולם, איך אפשר להשתמש בזה?

אתן צריכות לחשוב טוב טוב איך אפשר למצוא במה לקנא בכל חברה וחברה נניח, או בכל חבר וחבר, כי אם אני משיגה את כוח הקנאה אז אני ממש הצלחתי.

תלמידה: יש אנשים שיותר קל לקנא בהם, כי התכונה נהית יותר גלויה, ויש אנשים שהאגו שם מן מחסום ואנחנו לא מקנאים בהם. האם כדאי לנו להתאמץ לקנא גם באותם אנשים שזה נסתר מעינינו?

מספיק מתוך הלימודים שלנו, מתוך זה שאנחנו נמצאים כך בקשר, למצוא מצב, זווית, סיבה לקנא בכל חבר וחבר.

תלמידה: האם הקליפות שאדם מסיר או משנה יכולות להידבק בנו מחדש?

להידבק מחדש לא. במידה שאנחנו מוציאים אותן משימוש אגואיסטי לשימוש של השפעה, לשימוש אלטרואיסטי, באותה מידה אנחנו יכולים להשתמש בהן.

תלמידה : האם ניתן לומר שהן משתנות?

לא, הקליפות לא משתנות.

תלמידה: האם כדי להתקדם בסולם שדיברת עליו, אדם צריך להצליח להכיר עוד ועוד את עומק הרצון שלו, להצליח להיכנס לעומק הרצון, לשורש של הרצון?

כן. ודאי.

תלמידה: ומה חוסם את האפשרות הזאת, האם זאת גם הקליפה?

זאת הקליפה.

תלמידה: כי גם כשמדברים על קנאה, אז קל מאוד ליפול לקנאה חיצונית, אפילו בדברים שקשורים לדרך, ועוד פעם לא להעמיק את הרצון, אלא סתם להיות בקנאה על פני השטח.

על זה אין מה לדבר.

תלמידה: איך אדם מצליח להיכנס יותר ויותר לעומק הרצון, להגיע לשורש, לאמת שבתוכו?

תנסי יותר ויותר. עליך להשתדל להתחבר לחברות, להשפיע אליהן כמה שיותר דברים טובים, לסייע להן לעלות למצב יותר גבוה, וכך כל אחד ואחד ימצא את הדרך.

תלמידה: האם המקובל כל הזמן מכיר את הרצון שלו יותר ויותר?

כן, ודאי.

תלמידה: איך הוא עושה את זה?

מזה שרוצה לפתור את כל המצבים, כשהבורא מתגלה.

תלמידה: האם במשחק שלו מול הבורא הוא כל הזמן מצליח לחדור יותר לעומק הרצון?

כן.

תלמידה: איך מעמיקים ומגלים את הרצון בלי לפגוע בחברים?

פשוט מדברים, לא ביני לבין החבר, אלא על צד שלישי. זה דבר ראשון. דבר שני, אנחנו לא מדברים על הדברים שנמצאים בדרכנו, אלא יכול להיות שקצת אחרת. גם האגו שמתגלה הוא לא מתגלה כלפי האדם המשיג, אלא כלפי החברה בכללות. אומנם זו יכולה להיות עשירייה, אבל בכל זאת קל לאדם לעבור על זה, להעביר את זה בצורה שזה לא שייך לו ממש.

תלמידה: אתה מתייחס למצב שאנחנו כבר יושבים ומדברים, שזה מצב שקורה לנו בעשירייה, ואנחנו דווקא מברכות על המצבים האלה. אני מדברת שכשאדם עם עצמו. הרי האגו מתגלה מתוך חיכוך, אני לא סתם יושבת בסלון שלי ופתאום מתגלה לי האגו. אבל אני מרגישה שאני פוחדת לגלות עוד מהאגו שלי, אני פוחדת ממה שיקרה באותו רגע, מהפגיעה שאני אפגע, מהנזק שאני אגרום או ממה שאני אגלה. איך מתגברים על הפחד הזה?

קודם מתחברים עם החברים, ואחרי שמתחברים, במידה קטנה, אבל כשנמצאים יחד באותו מצב, אז מתחילים להתגבר. פשוט מאוד.

תלמידה: כל פעם כשאני מרגישה את הפחד, אני מרגישה שאין לי מספיק אמונה. אני אפילו לפעמים אומרת לעצמי, "איפה האמונה שלך". זה קשור?

לא יודע.

תלמידה: כשאנחנו מדברים על מערכת אחישנה, האם מדובר על אדם בודד, על העשירייה, על הקבוצה, על כל העולם? איך אנחנו ניגשים למערכת הזאת שאנחנו רוצים לגלות בתוכנו ולהודות לבורא על כך? איפה המערכת מתגלה?

המערכת הזאת מתגלה בכל אדם, ברצון לקבל שלו, ובין כוחות הנפש, כוחות הלב. שם אנחנו צריכים לראות עד כמה האדם נמצא בכוחות שלו.

תלמיד: אמרת הבוקר שאתה מרגיש שהחל מהכנס הזה והלאה אתה רואה שמרכז הקבוצה ימשיך להתקדם מכנס לכנס. איך להיות במרכז הזה? איזה התחייבויות האדם צריך לקחת על עצמו? למה בדיוק התכוונת כדי להתקדם?

אני חושב שמשיעור לשיעור, אפילו בכנס הזה, אתם תקבלו משימות מיוחדות, הוראות, בקשות, שיצרו ביניכם כזה חלל שבתוכו תגלו את התכונות הרוחניות, שדה רוחני. במה שאנחנו נעבור, אנחנו ננסה כל הזמן להחזיק בשדה הזה. עכשיו לא נציין איזה אדם נכנס לשם, איזה לא, זה לא נכון להתייחס לזה בצורה כזאת. אנחנו כל הזמן נעבוד רק בתוך השדה הרוחני הזה, על השדה הרוחני הזה שאנחנו בעצמנו יוצרים בינינו, ואחר כך כבר נעלה במדרגות הרוחניות.

(סוף השיעור)