בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 15.9.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*לטהר את הלב*

1. אין לנו מה לעשות למעט רק לטהר את הלב, זה כל מה שאנחנו צריכים לעשות. לב נקרא כל הרצונות שלנו, לב זה כל האדם ולכן לנקות את האדם מכוונות על מנת לקבל, מסיטרא אחרא, לא חשוב איך לקרוא לזה, זו המטרה שלנו. לשם כך אנחנו נמצאים בעולם הזה בתנאים מיוחדים, במיוחד אלה שיש להם נטיה לטהר את הלב ולהתקרב לבורא על ידי כך שהלב שלהם יהיה דומה לבורא. לכן אלו שמרגישים שהם חייבים לנקות את הלב, לתקן את הלב, הם נקראים אנשי לבב ואותם דווקא מושכים לחכמת הקבלה ולתיקון. זה מה שיש לעשות לאדם בעולם הזה, לטהר את הלב.

2. *האדם צריך לראות האם הוא רוצה באמת לטהר את עצמו ולשם כך צריך לתת יגיעה גדולה והשקעה מאוד לא פשוטה. עליו להקדיש לכך הרבה זמן, ורק אז הוא יכול לקוות להצלחה*..

3. ש: מה זה לבוא להיטמא?
   ר: לאדם שלומד את חכמת הקבלה ורוצה להתקרב לבורא יש סכנה שהוא יכול להיכנס לרצונות ומחשבות של קליפה, וזה נקרא שבא לטמא. לא מדובר על האדם הרגיל ברחוב שאין לו עניין לא לזה ולא לזה, הוא נמצא בדרגת חי, בדרגת בהמה. זה לא שם גנאי אלא כך הן המדרגות. מה שאין כן, מי שמתחיל להתקרב לבורא, יש לו סכנה להיות גם בעל מנת לקבל וגם בעל מנת להשפיע, הוא נמצא ב-2 המצבים האלו ויכול להישאר באחד מהמצבים. לכן כדי לנענע אותו, לעזור לו לצאת מזה, הוא מקבל כל פעם סיוע מלמעלה, פעם רואים שהוא טמא ופעם רואים שהוא טהור ויכול לעלות למעלה, וכן הלאה. כך אנחנו מתקדמים.

4. אין לנו חוץ מהקבוצה אמצעי יותר מועיל וגדול, רק קבוצה. אם אני כל יום ויום מתחיל מכך שאני חושב שאני צריך להתקרב לבורא, ולשם כך אני מבטל את עצמי כלפי החברים, כמו שכותב רב"ש, אז אני בצורה כזאת משתדל להקים את עצמי וכל פעם להתקרב. אין לי ברירה, האמצעי הוא אמצעי פשוט, מאהבת הבריות לאהבת ה'.

5. ש: אומר שמי שבא להיטמא פותחים לו...?
   ר: *יש לו אפשרות להשקיע כוח בחיבור עם הקבוצה והלאה עם הבורא. זה נקרא שפותחים לו. לא דוחפים אותו לזה, אלא רק נותנים לו תנאי, שאם הוא רוצה, בבקשה, זה לשרותו. מה שאין כן, מי שבא לטמא, אז יש לו את כל העולם*.

6. אנחנו צריכים להבין שנותנים לאדם הזדמנות. ההזדמנויות שנותנים לו חוזרות על עצמן. כל פעם האדם צריך לראות את עצמו חצי צדיק וחצי רשע. לפי זה הוא כל הזמן נמצא כביכול בבחירה, וכך *אנחנו צריכים להשתדל כל פעם להיות דבוקים יותר ויותר בקבוצה. אין לנו אבחון, אין לנו הזדמנות, אפשרות נכון לבחור בטוב אלא רק בעשירייה, אין. כל מה שתגיד, אתה לא בטוח ואין גם לידך שום דבר רוחני שאתה יכול לתפוס אותו ואיכשהו להיות קשור אליו*.
   
   מה שאין כן, *אם אתה כל הזמן רוצה להיות יותר קרוב לעשירייה, כמה שהחברים נראים לך אנשים פשוטים ואתה לא עושה איתם חשבון, אבל כך דווקא נותנים לך כדי שתבחר* בזה ותוריד את עצמך עוד יותר נמוך ממה שאתה רואה אותם ותתכלל בהם. אנחנו לא בדרגת רבי יוסי בן קיסמא שיכל לעשות זאת כלפי התלמידים הקטנים שלו, אבל לפחות כלפי חברים שלנו אנחנו חייבים את זה לעשות. *זה הסיוע החשוב ביותר שהבורא נתן לנו, בשביל זה הוא שבר את הכלי של אדם הראשון*, כדי שנוכל בחזרה, כל אחד מהנקודה שלו, מנשמתו, להקים חזרה את הנשמה הזאת וכך להתחבר אליה, לעשות פעולות תיקון של הבורא.

7. אנחנו צריכים להשתדל בכל מצב ומצב להגיע לחיסרון שאנחנו זקוקים לסיוע ומבקשים מהבורא, דרך הקבוצה, פונים אליו שהוא ייתן לה סיוע. *במה הבורא ייתן לנו סיוע? בכך שיחבר בינינו. אחר כך נוכל בכלי אחד שלם, עשירייה מחוברת, להיות בקשר עימו לקבל את התכונות שלו, להידמות לו. זה נקרא הבא לטהר מסייעין אותו*.

8. *אנחנו צריכים להבין שהמחשבות שלנו פועלות כמו המילים, או כמו תנועות גופניות. אנחנו צריכים לתת להם אותו תוקף. אנחנו צריכים לעזור, אנחנו נותנים אפשרות לחבר לראות את מה אני חושב, שמהפעולות החיצוניות שלי הוא יראה מה אני חושב*. אחרי שכבר נעבור לדרגות יותר גבוהות, אז נדבר, כבר נעבוד בהסתרה. זה כמו שכתוב הרבה על תלמידי קוצק שהיו עושים דווקא כל מיני פעולות כדי להסתיר את עצמם. אנחנו עוד לא נמצאים בזה, *אנחנו מתפעלים מהחיצוניות של כל אחד ואחד. לכן כדאי לתת דוגמא טובה אחד לשני, כמה אני משקיע, כמה אני לומד, מה שאני שואל. דוגמאות ישירות, כך אנחנו לומדים להתפעל זה מזה*.

9. *טומאה בעבודה הרוחנית נקראת שהאדם חושב שהתוצאה מעבודה שלו תעזור לו ולא לזולת*.

10. *כל ההגעה לתיקון חייבת להיגמר בבקשה ברורה, מה אני רוצה*. וודאי שלא קל להגיע לכך שהאדם יידע מה הוא ירצה ואיך לבקש, אבל בכל זאת הוא צריך לדעת שהבקשה צריכה להיות ברורה. הוא צריך לפתוח את הלב שלו, הוא צריך להשתדל לחבר את הלב שלו עם ליבם של החברים, הוא צריך לברר מה המטרה הרצויה והאפשרית שלהם. רצוי ואפשרי לא משתווים זה עם זה, איך להגיע לזה? את כל זה הוא צריך לברר ועוד הרבה בדרך. *אם האדם מחבר את עצמו לחברים ומשתדל לבנות מכולם שאלה אחת, רצון אחד, נטייה אחת, פניה אחת, זה נקרא שהם בונים כוח ודופקים בשער המלך*. כך הם יתקדמו כי יראו שהמלך עוזר להם בכל מיני רמזים בכל מיני פעולות.

11. האם אתה בא לטהר או לא? כאן אתה צריך בדיוק לבחון האם אתה מגיע לטהר או לטמא? אתה נמצא בתפר בין שניהם, איך אתה יכול לכוון את זה לצד הטוב לקבל סיוע? זה ההבדל בין הצד הטוב לצד הרע הלא מוצלח. על ידי זה *שאתה שוב נקשר לקבוצה ודרכה מבקש. אז יש לך גושפנקא, הצדקה למה אתה מבקש. אתה מבקש עבורם, עבור כל הקבוצה, ושם בתוכה אתה יכול להגיד שבתוך הקבוצה ליבי נמצא. זאת אומרת בתוך עמי אנוכי יושבת, אם אתה כך משתדל להרגיש ועל זה לבקש, אז אתה מקבל סיוע ומרגיש שאתה במרכז הקבוצה, במשהו לפחות, ושם יש לך איזושהי התקרבות לבורא*.

12. לוקח הרבה זמן, הרבה עצבים, פחדים, חרדות, עד שאדם מנצח את האגו שלו, וזה הכל על ידי המאור המחזיר למוטב. כך הוא מתקדם בדרך ה', שמאל ימין, שמאל ימין. אין אפשרות להקל על הצעדים האלה. הוא צריך להיכנס לשמאל, הוא צריך להבין ולהרגיש כמה הוא שקוע באהבה עצמית ורע, מגעיל ממש. המצב נורא והוא לא יכול לעשות שום דבר עם זה. אבל לאט לאט על ידי החברים, על ידי הלימוד, הוא מתאושש מתעורר, מעלה את עצמו ומתקן. כך שוב ירידות עליות, ירידות עליות, שמאל ימין, שמאל ימין. כך אנחנו מתקדמים.

13. צריכים להשתדל להחזיק את החבר כמה שאפשר. לי לא היה תמיד מספיק כוח וסבלנות, אפילו שרב"ש היה אומר: כדאי לך, תטפל בו. *כדאי, תאמינו לי שזה כדאי. דווקא המאמצים האלו גורמים לתיקון טוב לנשמה שלך. תעשה מאמץ, תסחוב את החבר. תבין שזה לא החבר, זה הבורא שעושה לך תרגיל*.

14. *תהליך הטהרה הוא הביטול כלפי הקבוצה*. לא לחשוב שזה קל ולמה אין לי. זה יבוא, לאט לאט, במשך שנים אפילו. אתה תראה כמה שאתה קשור לחברים האלו ויש לך בזאת עליות וירידות. *החברים האלה הופכים להיות יותר קרובים. זה מגיע, אתה מתחיל להרגיש שזה לא מגיע כמו שאנחנו בדרך כלל מכירים את החבר'ה, את הקבוצה, את החבורה, אלא שזה מגיע מבפנים. אתה מתחיל להרגיש שהחברים האלו כבר מתחילים להיות בך איזשהו מושג פנימי, כוח פנימי כזה שאם אתה תאבד אותו, אז אתה לא יודע מה לעשות בחיים*.
    
    זה לאו דווקא נראה מבחוץ, אבל כך תרגישו. *ככל שיותר נרגיש שאנחנו כך תלויים זה בזה ולא יכולים לעשות שום פעולה אם לא יחד, כך נרגיש שאנחנו מתקרבים ליישום של הפעולות הרוחניות* ואז הבורא יתגלה.

15. החבר הופך להיות במדרגה, בצורה כמו הבורא. לא פחות ואפילו יותר, כי לפעמים אני רואה שאני תלוי בחבר והחבר נותן לי מגע וקשר עם הבורא. *בלי החבר אני לא מגיע לבורא. אז מה יותר חשוב חבר או בורא? בשבילי החבר, כי אם לא אהיה קשור אליו, אני לא אוכל להתקשר לבורא. הוא נקודת החיבור החשובה ביותר שלי שקרובה אליי*. לכן כמו שכתוב או חברותא או מיתותא, אין לי ברירה, אני חייב להשקיע את כולי בקשר עם החבר.

16. *אמנם אנחנו עדיין רואים רק את התחלת התוצאות מהעבודה שלנו, מההפצה שלנו, אבל תאמינו לי שזו כבר עבודה גדולה ועצומה מאוד. אנחנו נזכה לראות את התוצאות האמיתיות מהיגיעה שלנו*. אנחנו הקבוצה הראשונה שפועלת במסגרת הדור האחרון, שפועלת להפצת חכמת הקבלה ללא הגבלה לכולם. לכן כל אחד שיכול להתקשר לכך, להתערב בזה, שיעשה.

17. ש: כיום לכל אחד יש מספיק הכרחיות למשפחה...
    ר: הדוגמא של רב"ש מלמדת אותנו *שמקובלים מקבלים תמיד הכבדת לב, הכבדת ראש, הכבדת החיים, ויש להם בעיה*. תמיד זה כך, לכן אני לא יכול לא לתת דוגמא כזאת, כי העולם שלנו, גם עכשיו, נמצא לפני אירועים גדולים שליליים. אפילו מדברים על זה כבר כל מיני פוליטיקאים וכלכלנים. *אנחנו צריכים להיות מוכנים לכך שגם החיים שלנו יהיו יותר קשים ולהשתדל כל פעם להקטין את הדרישה שלנו. כך בחיבור נעבור את הכל בשלום, והעיקר בתיקונים*.

18. נמשיך בהפצה שלנו, כי זה באמת חלק מאוד חשוב. בזה אנחנו זוכים לעזרה מלמעלה. *מי שיעשה הפצה יותר חזקה, בטוח שיקבל מלמעלה סיוע יותר חזק*.

19. זו לא חובה שהאדם יסבול במשך החיים שלו. וודאי שהוא חייב לחשוב על התיקון הכי משמעותי שאפשר לעשות, וזה לא על ידי מספר או עומק הכאבים שעוברים עליו. אבל צריכים להבין שהרצון לקבל שסובל, זה התיקון שלו. זה התיקון שלו, כמה הרצון לקבל סובל. אבל *לא שאנחנו צריכים להכניס את עצמנו לייסורים, כאבים. לא, בכלל לא. הכי טוב אם האדם עושה את זה על ידי חיבור עם החברים ותפילה. יותר מזה אנחנו לא צריכים. אנחנו צריכים להחזיר את עצמנו לעשיריה המתוקנת שבה מתגלה הבורא. מי שרואה לפניו מערכת כזאת ושהולך ומתקרב אליה, נמצא בברכה*.

*חלק 2 - חיבור העולם בדור האחרון*

20. *בעה"ס אומר שהתחרות, היחס והמדידה היחסית בין בני האדם לא ייעלמו מהאנושות. אנחנו נוכל להשתמש בכוחות של תחרות, קנאה, תאווה, כבוד, נוכל להשתמש בהם גם הלאה*. לא שנעשה מסורסים מכל הכוחות האלה, לא, *האגו יעבוד, רק הוא יעבוד למטרה שאני לא מדכא את האחרים ומעלה את עצמי, אלא שאני על ידי האגו שלי מעלה את כולם, וכך מתקדמים. שינוי קטן, אבל אותו צריכים לעשות*.

21. היום אנחנו מקבלים סיפוק מכך שאני מרגיש את עצמי יותר מוצלח מהאחרים, לפחות במשהו. זאת אומרת האדם יכול להצטמצם לאיזושהי נקודה קטנה, אבל זה יש לי ואין לאחרים, בזה הוא מסתפק. אומר בעל הסולם שהנקודה הזאת לא תיעלם, אנחנו כן יכולים להתגאות כל אחד בייחוד שלו, אבל בתנאי שאנחנו בכך נותנים לאחרים, מספקים לאחרים. אז הייחודיות של כל אחד ואחד, במה שהוא מיוחד, כי הוא נשמה מיוחדת מאדם הראשון, מהמערכת הכללית שאין משהו שמחליף אותה. לכן אנחנו צריכים להבין שלכל אחד יש כאן מקום אם זה בעל מנת להשפיע. אם זה בעל מנת לקבל, הוא רוצה להרוס את כולם.

22. ש: למה זכינו לכזה אושר תמידי?
    ר: זו באמת מתנה גדולה שלא מגיעה לנו. אנחנו צריכים להשתדל לענות על זה בצורה נכונה. כמו לילד שנותנים לו נותנים לו נותנים לו, נגיד עד גיל 20, היום זה עד גיל 30 או אפילו 40. אבל מגיע זמן שכבר לא יכולים לתמוך בו יותר ואז הוא צריך לעמוד לבד, להשתדל לבד לקיים את עצמו וכן הלאה. *למרות שאנחנו מרגישים את אהבת הבורא אלינו ללא שום גבול, אנחנו צריכים בכל זאת להכין את עצמנו למצב שנענה לו בצורה נכונה*.

23. זה נראה לנו מאוד לא מציאותי. וודאי שהיום להתחיל לקיים את הדברים האלה בפרהסיה, בקהל גדול, זה בלתי אפשרי. אבל *שימו לב מה האדם מקבל תמורת זה שהוא רוצה להתחלק עם כולם, הוא מקבל את העולם העליון*, הוא מקבל מילוי עליון, הוא מרגיש את עצמו בדרגת הבורא, כי לפי השתוות הצורה הוא נמצא עימו. *לכן השכר הרבה יותר גדול ממה שהאדם מקבל עבור כל הפעולות הקשות שלו בעולם הזה כדי להרוויח ולהצליח יותר מהאחרים*.

24. ש: היום יש מעט מאוד אנשים שמוכנים לשמוע את זה. ההיפך, דוחים לגמרי..?
    ר: נכון, אבל אתה לא לוקח בחשבון עניין פשוט, יש מעלינו מי שקובע ושיקבע גם הלאה. אנחנו רצון לקבל קטן ונהיה מסוגלים להתקפל ולקבל עלינו עול מלכות שמיים. נהיה מוכנים, אין ברירה.

25. מ