שיעור בוקר 23.09.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

(א' דראש השנה תשפ"ו)

שיעור בנושא: ראש השנה

קריין: שיעור בנושא "ראש השנה" - קטעים נבחרים מן המקורות. קטע מספר 8 של הרב"ש ב"ענין ראש השנה".

"ענין ראש השנה הוא התחלה חדשה, היינו שהאדם מתחיל לבנות בנין מחדש. וזהו כמו שאמרו חז"ל: "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה"."

(הרב"ש. אגרת ל"ד)

כך כותב הרב"ש, וזה נכון. מהאיגרת אנחנו לומדים מה האדם יכול לעשות, כלומר להכריע את עצמו או לכף זכות או לכף חובה. עלינו ללמוד במה אנחנו יודעים להכריע את עצמנו לכף זכות, ולהגיע כך לתכלית בצורה מהירה ובטוחה.

קריין: קטע מספר 9.

""ראש השנה" נקרא תחילת יצירתו של האדם, היינו כמו שאמרו חז"ל שמכריזים על הטיפה חכם, טיפש וכו'. "גשמים", היינו כוחות הגשמיים שלו, זאת אומרת אם יהיה לו מוח קטן או גדול, לב קטן או לב גדול, רצון קטן או רצון גדול, וכדומה.

ואם האדם הולך בדרך הטוב, כשנתגדל להוסיף עליו אי אפשר, היינו לעשות לו מוח ורצון יותר גדול, מטעם שכבר נקצב לו בעת יצירתו, אלא שכל שכלו וכל מרצו משתמש בהם רק במקום הקדושה והצורך. וזה כבר מספיק לו להגיע לידי מדרגה שיוכל לזכות לגילוי אור ה', ולהדבק בו באמת, ולקבל כחלקו בעולם הבא."

(הרב"ש. 882. "ראש השנה")

אין לנו לפנטז על משהו, אלא הכול ניתן בטבע. כל אחד לפי כוחו וההזדמנויות שיש לו צריך לעשות מאמץ כדי להתקשר לכוח העליון ולקבל ממנו את כל הפקודות, הכוחות וההזדמנויות, ואז בטוח שבקרוב ונכון נגיע למטרה.

קריין: אנחנו בפרק שנקרא "הדין שדנים את העולם", קטע מספר 10.

הדין שדנים את העולם

"ראש השנה הוא זמן הדין שדנין העולם, בין לטוב או חס ושלום להיפוך. וראש נקרא בחינת שורש, שמשורש זה יוצא הענפים. ותמיד הענפין נמשכים לפי מהות השורש, כי משורש של תפוחי זהב לא ימשך ענפים של תפוחי-עץ. והשורש והראש שהאדם מסדר לעצמו בתחילתו, כן הולך וממשיך את סדר החיים שלו, שהשורש הוא כל היסוד שעליו נבנה כל הבנין. וענין הדין שדנין את האדם בראש השנה, היינו האדם בעצמו הוא השופט והדיין, והוא והמוציא לפועל. כי האדם הוא הדיין, ומוכיח, ויודע ועד. וזה על דרך שאמרו חז"ל, יש דין למטה אין דין למעלה."

(הרב"ש. אגרת כ"ט)

עלינו להשתדל להבין, לעשות ולאסוף את כל היגיעה שלנו, כך שנביא את הטבע, נסחף את הטבע, אולי אפשר להגיד כך, לתכלית הנכונה.

תלמיד: איך אדם מסדר את השורש, את הראש, בהתחלה, כדי שכל סדר החיים שלו ייבנה לפי קו נכון?

זה לא תלוי באדם. באדם תלויה רק נכונות שאולי יעשו ממנו את זה. אבל שהוא בעצמו יקבע את כול הפניות, הפינות וההבחנות, זה לא תלוי בו.

תלמיד: במה תלויה הנכונות של האדם?

הנכונות של האדם קודם כל תלויה בהכנה שלו, כמו שכתוב שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב. לכן שישתדל. לא דורשים יותר ממה שנותנים לו כוחות.

תלמיד: מה זה אומר שהאדם הוא גם שופט, גם דיין, גם מוציא לפועל, גם נותן עדות?

בהתאם למצבים שהוא עובר, למצב שבו הוא נמצא בכל רגע, הוא יכול להתנגד לדברים או למשוך את הדברים. כך הוא מראה לבורא, לעצמו ולסביבה שלו, איך הוא מקבל את ההשגחה.

תלמיד: אבל איך אדם יכול לדון את עצמו כשהוא מלידה כבר משוחד?

זה נכון, אבל לעומת זאת הוא מקבל כוחות כך שהוא יכול לבחור בדרך נכונה וכך להתקבל.

תלמיד: מה המשמעות של כף חובה? למה קוראים לזה חובה דווקא?

זה כשהאדם מגיע לא למצב הטוב, אלא בכל זאת נכנס למצב הדין. לכן במקרה כזה הוא צריך להתנגד למה שמגיע אליו, וזה מורגש ככף חובה.

תלמידה: מסך, אור חוזר, וזיווג דהכאה זה הדין, אז יוצא שזה הדין למטה, כלומר אני מזהה עצמי כראש הפרצוף עם הבינה. האם זה אומר שאדם שדן עצמו הוא נעשה כראש וכבר אין הבדל בינו לבין הבורא? ואיפה הגבול שאני לא אהיה בפנטזיות שאני הדין?

זה לא לעכשיו. אחרי צעדים מסוימים, כשאדם פועל ורוצה דווקא לפרוץ להחלטה נכונה, כשהוא רואה לפניו את המטרה ורוצה להשתוקק אליה נכון, אז אפשר לדבר על כך שהכול נעשה בשבילו, אז הוא מגלה את זה. אחרת זה לא נראה לאדם כך, הוא פשוט צריך לבחור.

תלמידה: אמרת שבאדם יש כוחות שמסוגלים לא לתת לבורא לעבוד, להתנגד לו. איך האדם יכול להיות בטוח שהוא מאפשר לבורא לעבוד עליו?

צריך לסלק את האגואיזם, להקטין אותו ככל שניתן, ואז תרגישו למה אתם נוטים, וזו תהיה הפעולה הנכונה.

תלמיד: האם הדין של האדם הוא כשהוא דן את התגובה שלו למה שהבורא שולח אליו?

כן.

תלמיד: אבל הוא גם אומר שנותן זכות בידי זכאי וחובה בידי חייב. האם יש דין גם מלמעלה וגם מלמטה?

יש כזה דבר, כן.

תלמיד: נניח שאדם דן את עצמו ביחס לבורא ומגלה שהוא מרשיע או מצדיק, מה הוא עושה עם זה עכשיו?

הוא מתקדם בדרך בכל זאת, וכך לומד עד כמה טוב לפתור את הבעיות שקמות לפניו בצורה נכונה.

תלמיד: האם בצורה נכונה זה להצדיק את הבורא?

כן.

תלמיד: ואם הוא מגלה שהוא מרשיע?

אז הוא משתדל לא לפתוח את עצמו.

תלמיד: מה זאת אומרת?

לא להרשות לעצמו לדבר רע על המאציל.

תלמיד: זה גם מקום לבקשה.

כן.

תלמיד: למה דווקא במצב של ראש השנה? הרי היחס הזה בין הנברא לבורא צריך להיות כך כל החיים.

אבל זה בעיקר בראש השנה, זאת אומרת בהחלטה על הצעד הנכון בחיים.

תלמיד: החלטה על צעד נכון בחיים היא נקראת ראש השנה.

כן.

תלמיד: איך האדם מכוון את כל המחשבה שלו ותשומת הלב שלו והכוחות שלו לקדושה? איך אדם בונה כזה חיסרון לקדושה?

בדרך כלל על ידי קשר עם החברה הנכונה, עם החברים בתוך הקבוצה, כשכולם חושבים על המטרה בצורה נכונה, ואז כולם משפיעים על כל אחד. כך זה קורה. חוץ מזה אנחנו נמצאים כבר בתהליך שהוא מושפע מהבורא שרוצה לקרב אותנו. לכן ככל שנתפלל וככל שנתקרב לבורא, כך נתקרב בדרך הטובה.

תלמיד: איך האדם לפי עיקרון של שורש וענף יראה שהוא מחובר לעולם שלנו, אבל יחד עם זה יצליח ליצור ראש של שינוי, שהרצונות שלו ישתנו לפי חופש הבחירה, והוא יבחר להיות צדיק ולא רשע?

זו הזדמנות שתמיד נמצאת לפני האדם שהוא יכול לבחור בה. ואז הבורא, לפי תגובת האדם הנכונה, כבר מוריד לו את כל הכוחות וההזדמנויות שמוליכים את האדם למטרה.

תלמיד: הוא כותב שאת כל החיים שלנו אנחנו מסדרים לפי שאנחנו מסדרים את השורש שלנו.

כן.

תלמיד: מה זה לסדר את השורש שלנו?

יחס נכון לבורא, וקריאה נכונה את מה שהבורא נותן לנו.

תלמיד: אנחנו עכשיו לפני כנס, וכל הכנס שלנו הוא בנושא של תפילה אחת. כמה התפילה המשותפת שלנו, שאנחנו מכוונים אותה בצורה הכי נכונה, מסדרת לנו את השורש?

התפילה שלנו היא מסדרת את הכול. אין כוח יותר גדול מתפילה. אם אנחנו מתחברים בינינו, גברים, נשים, כולם, כמה שיותר, ומכוונים את הפנייה שלנו דווקא לבורא, ודווקא לזה שרוצים שהוא יתקן אותנו, שהוא יעלה אותנו, אז ודאי שזה יקרה.

תלמיד: אנחנו רואים שהעבודה הפנימית שלנו היא בתוך העשירייה. העשירייה נותנת לנו כוח ומכוונת אותנו גם לתפילה הנכונה. מורגש שהבורא נותן לנו ממש תקופה מיוחדת, נותן לנו המון כוח. מה עוד צריך לעשות בעשיריות כרגע כדי שנגיע לנקודה הזאת שהתפילה תהיה באמת שלמה?

רק חיבור. קשר נכון בחיבור ותפילה לבורא.

תלמידה: איך נוכל בכל רגע להתנגד למה שמגיע אלינו?

זה נכון בחלק מהמקרים, שברור לנו שאנחנו כן מתנגדים לשינויים, ובחלק לא. אנחנו צריכים למיין את מה שאנחנו מרגישים כתגובה, כתשובה על המצבים שעברנו, ולהידבק יותר לשינוי הטוב.

תלמידה: מהי התגובה הנכונה? מהו היחס הנכון כלפי הבורא?

שאנחנו מצפים ממנו שיעזור לנו לעבור את הדרך ולהידבק במטרה הנכונה.

תלמידה: במצבים שאנחנו מקבלים ממנו, איך אנחנו לא מתערבים בעבודה שלו?

על ידי התפילה.

תלמידה: הרבה פעמים בתפילה אנחנו מוצאים שאנחנו מתערבים בעבודה שלו. איך לקבל את המצבים ולהעלות את התפילה בצורה הנכונה בלי להתערב בתגובה, בלי להתנגד למצבים?

רק על ידי חיבור ופנייה לבורא. זה צריך להיות אצלנו העיקר, כיוון לחיבור בינינו, ולהעלות את החיבור הזה, את נקודת החיבור לבורא. הוא כבר יסדר לנו את היתר עד גמר התיקון.

תלמידה: אמרת שהכול תלוי בתפילה שלנו בעשירייה ובקשר הנכון בחיבור בעשירייה. מה זה קשר נכון בחיבור בעשירייה?

אנחנו רוצים בקשר בינינו לעזור לכל המשתתפות והמשתתפים שהם יהיו כמה שיותר מחוברים, צמודים, גם ביניהם וגם למטרה. הנטייה הזאת בהדרגה מעלה אותנו לבורא. דווקא עכשיו אנחנו נמצאים במצב המיוחד בשנה, שהוא לקראת ראש השנה ולקראת החיבור בינינו, כך שהנטייה שלנו, ההשתוקקות לחיבור, זה הדבר הגדול שיכול לקרות לנו. אז נמשיך ונעשה.

תלמיד: שמעתי אותך אומר שבראש השנה אדם צריך לקבל החלטה על הצעד הנכון שהוא הולך לעשות בחיים. איזו החלטה עשירייה צריכה לקבל בראש השנה?

על החיבור, אין לנו יותר. מה שחסר לנו בכללות זה בסך הכול להיות מחוברים נכון בינינו, ובציפייה לקבל כוחות מהבורא.

תלמיד: איך עשירייה יכולה לכתוב את מה שהולך לקרות עליה בשנה הבאה?

על ידי זה שידברו ביניהם ויעשו כל מיני תרגילים, ואז זה יקרה.

תלמיד: האם זה בידי העשירייה להחליט את זה?

בידי העשירייה, ודאי. עשירייה צריכה להיות מקושרת בין כל החברים שלה, שכולם יסכימו לזה, יידבקו לזה, ויבקשו כוחות להגיע ליישום.

תלמיד: השינוי שיקרה על העשירייה בשנה הקרובה, את זה הבורא עושה עליה.

כן.

תלמיד: איך עשירייה מחייבת את הבורא לעשות עליה את השינוי שהם מצפים לו בשנה הקרובה?

על ידי זה שהיא עושה פעולות שהבורא השאיר לה לעשות, ומבקשת את הכוח העליון, את הבורא שלא יעזוב אותה אלא שיקדם הלאה.

תלמיד: בקטע מספר 10 הוא כותב שאנחנו חייבים לשפוט את עצמנו מלמטה. מה זה נקרא שבן אדם צריך לשפוט את עצמו?

האדם צריך כל הזמן לבדוק את עצמו אם הוא מבצע את מה שמאיר לו מהלימוד, מהקשר החברתי, ואז בטוח שהוא יתקדם בצורה קצרה ונכונה למטרה.

תלמיד: אתמול דודי אמר לי "אני צריך לבקש עבור החברים שהם יצדיקו את הבורא ושיגיעו לגמר תיקון". האם הדינים שלי הם לא הדבר החשוב? וגם איך אני יכול לעזור לחברים שתמיד יצדיקו את הבורא?

ודאי שדינים זה דבר חשוב מאוד, כי הם מראים לי על כל מיני תקלות, חוסר תיקונים שנמצאים בכל הקשרים שלי עם החברים שלי ועם הבורא. וחוץ מזה אנחנו צריכים להבין שהתפילה שאנחנו מעלים לבורא, היא בעצם חזקה יותר מהכול, והיא יכולה להרגיע את כל הדינים ולהביא אותנו למטרה הנכונה.

תלמידה: שמעתי מקודם שאדם צריך לדון את עצמו לבדוק אם הוא באמת מצדיק את הבורא. איך אדם בודק את זה ולא משקר לעצמו?

צריכים לעשות בדיוק מה שכותב רב"ש. תראו מה שקראנו, כבר עברנו את הנושא הזה, ועוד צריך להמשיך. זה לפנינו.

תלמידה: איך בכלל אדם יכול להיות כנה עם עצמו שהוא דן את עצמו? מה הדרך לבדוק שהוא לא משקר?

קודם כל לבדוק שלא משקר לעצמו, שלא צובע במה שנראה לו את העולם, וכך יתקדם. הבורא מאוד רוצה שאנחנו נתקדם אליו, ואני לא רואה בזה שום התנגדות, אלא ההיפך. קצת הסכמה מאיתנו ואנחנו כבר מתקדמים.

תלמידה: אז מה ההסכמה הנכונה שצריך להיכנס איתה לשנה החדשה?

שאנחנו נקיים את כל חוקי הקשר בינינו, ועל ידי זה נזכה למצב שנקרא "שנה חדשה".

תלמיד: איך אפשר לייצב את הכיוון של "מאהבת הבריות לאהבת ה'" בצורה נכונה?

זאת העבודה שלנו. שאנחנו ניקח את כל כוחות הטבע ונמיין אותם, ונכוון אותם לבורא, כדי שירגיש אהבה מצידנו.

תלמידה: לאיזה דברים אדם צריך לשים לב כדי לדון את עצמו בצורה נכונה?

העיקר זה החיבור בינינו בינתיים. וכל פעם אנחנו יכולים לזהות בתחילת המצב החדש שמשהו מקולקל בו, ואז בתיקון של הקלקול אנחנו יכולים להידבק לבורא ביתר כוח.

תלמיד: מה זה נקרא חידוש ברוחניות? איך אני יכול למחוק את כל החשבונות של העבר ולהתחיל מחדש?

חידוש זה שאני מחליט על מצב חדש, מדרגה חדשה בכוחות שנמצאים ברשותי ועל ידם אני רוצה להגיע לדבקות. כתוב "שיהיו בעיניך כחדשים". זאת אומרת שכל פעם אנחנו צריכים להתייחס למצבים כעולם חדש שנמצאים בו, והכול תלוי בנו.

תלמידה: התפילה מקרבת אותנו לבורא, אבל לפעמים יחד עם ההשתוקקות אין מילים ואין כוחות לתת את התפילה. מה זה המצב הזה? האם זה התחלה חדשה?

זה מחוסר קשר עם החברים. צריכים להתקרב אליהם ביותר הכנעה, וזה יעזור לך לקבל כוחות חדשים.

תלמיד: מה זה דין, איך נכון להבין מה זה אומר? האם זה גילוי של מצב האמת? האם אפשר לבקש מהחברים שיגלו לך את המצב הזה?

כן. גם כך וגם כך אפשר.

תלמיד: העיקר לרצות לגלות?

כן.

תלמידה: אני חושבת שהרגשות שאליהם צריכים להתנגד די ברורים. לגבי הנטייה לחיבור, האם ההרגשה שהחברות שלי הן חלקי נשמתי זה כיוון נכון לתאר את החיבור, או שזה דמיון או איזה מין הרגשה שקשורה לראש השנה ולא באמת?

אנחנו עוד נראה.

תלמידה: מדובר כאן שאתה צריך לסדר את השורש, התחלת הפעולות שלך, אבל האם בכלל יש לך שליטה על השורש שמפעיל אותך? לפעמים אתה יוצא מאיזו נקודה שהיא הזווית שממנה נתנו לך להסתכל על העולם. אפשר לשלוט בזה, או לשנות את השורש?

כן, העבודה שלנו היא להתחבר בינינו ולכוון את עצמנו לשורש כדי שישנה את היחס ממנו אלינו, עד כדי כך, שאנחנו נגיע לשורש בעצמו.

קריין: קטע מספר 11, כותב הרב"ש,

"האדם הוא השופט והוא צריך לדון ולהכריע עם מי הצדק. היינו, שהיצר הרע טוען כולו שלי, שכל הגוף שייך לו, שהאדם צריך לדאוג ולעשות מעשים שיהיה רק לטובת היצר הרע; וכמו כן היצר-טוב טוען כולו שלי, שכל הגוף שייך לו, שהאדם צריך לדאוג ולעשות מעשים שיהיה רק לטובת היצר-טוב. ובזמן שהאדם רוצה לעשות את הדין ולבחור בטוב - אז נשאלת השאלה למה הוא צריך לבחור בהטוב ולומר שהצדק עם היצר הטוב? ואין לומר שבשביל שיקבל שכר בעולם הבא, הלא אמרו: "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס". אלא האדם צריך לבחור בטוב בשביל גדלותו של ה' יתברך [...]

היוצא מזה שבזמן שהאדם עושה את הדין הוא מוכרח לעסוק ברוממות ה', נמצא שעל ידי הדין מתגבה הקב"ה. ואז לאחר שהאדם כבר עשה את הבחירה בטוב - לא מטעם שכר, הקב"ה כבר יכול לתת לו כל מתנותיו ולא יהיה נהמא דכסופא, ואז הקב"ה משרה את קדושתו, היינו שנותן כבר להרגיש את הקדושה."

(הרב"ש. אגרת מ"ט)

תלמיד: העבודה הזאת שמתעוררת בקטעים, נאמר דין, דיון פנימי, מה ההבדל נגיד כשיש ראש שנה לפי לוח השנה, או כל יום אחר?

יש שורשים בעולמות העליונים, וכשאנחנו פונים אליהם אנחנו יכולים לעורר את הכוח שלהם להשפיע עלינו.

תלמיד: איך לוח השנה הגשמי משפיע על איכות פנייה כזאת?

לוח השנה הגשמי כמעט ולא משפיע בכלל. אם האנושות הייתה מבררת, יש אלפיי לוחות שנה, לפי ימים, לפי שבועות, לפי חודשים, על פי חגים שונים וכוחות שונים שמשפיעים, כביכול, על האנושות. אנחנו צריכים כל הזמן להבין רק דבר אחד, שבכל יום, בכל חודש, בכל שנה, אם אנחנו רוצים להגיע לתוצאות טובות, אנחנו צריכים לפנות לבורא, לכוח שלו, לרחמים שלו, לחסדים שלו, וכך נרגיש את המדרגה הזו ונתקדם עם הכוח הזה.

תלמיד: כתוב בקטע האחרון, כשהאדם דן הוא צריך לעסוק בהתעלות הבורא, והבורא ייתן לו את המתנה בגלל החשיבות. אם כך, איך לעבוד עם זה בצורה נכונה?

הדבר החשוב ביותר עבורך הוא שתפעל על גדלות הבורא, על גילוי הבורא לכל הנבראים.

תלמיד: איך בכל זאת לקבל את המתנה הזאת מהבורא, לא לשם המתנה עצמה, אלא דווקא בגלל גדלות הבורא, שזה יהיה המיקוד?

תבקש, אין שום דבר אחר. תבקש.

תלמיד: איך מורגשת הקדושה?

אנחנו נרגיש את הקדושה רק במצב כזה שאנחנו כולנו נתחבר ונתכלל זה בזה, שכל הקבוצה שלנו תיראה לפני כולם כדבר אחד, והאחד הזה, הוא ירגיש את החיבור שלו עם הבורא.

תלמידה: מה מאפשר לנו לעשות את הדין הזה מתוך הטוב, מתוך אהבה?

זאת ההחלטה שלכם שכך יקרה.

תלמידה: במצבנו הנוכחי, מה זה אומר שאנחנו מבקשים מהבורא שיהיה לנו כבוד מלכות שמיים בינינו, ואיך אנחנו יכולים להרגיש את הכיוון הזה?

להרגיש את הכיוון הזה בפנייה לבורא אנחנו יכולים אם אנחנו, בקבוצה שלנו, מתחברים בינינו כדי לפנות לבורא ולבקש ממנו.

תלמידה: כדי לדון את עצמנו, האם אנחנו צריכים להגיע קודם להכרת הרע?

ודאי שזה טוב אם אנחנו עושים כך.

תלמידה: איך נגיע להכרת הרע כך שנוכל לדון את עצמנו נכון?

בבקשה לבורא. אין לנו דרך אחרת.

תלמידה: מתוך מה הבקשה הזאת צריכה להגיע?

הבקשה הזאת צריכה להגיע לבורא מתוך כך שאנחנו כולנו מתחברים ומבטלים את כל הטענות שיש לנו מכל אחד כלפי הזולת, כלפי החברים, ובתוך כך אנחנו נרגיש איך הבורא משנה את מצבו ומתחיל להתייחס אלינו בטוב.

תלמיד: זה אומר שאנחנו צריכים לנסות בינינו להידמות לתכונות של הבורא?

נכון.

תלמידה: כך אנחנו מעלים את ההשתוקקות הזאת.

כן.

תלמידה: מה הן התכונות האלה, ואיך אנחנו מתחברים כדי שנוכל באמת להתקרב לתכונות הבורא?

זה מה שאנחנו לומדים. ולאט לאט כך אנחנו משנים את עצמנו, זה נקרא שאנחנו מעלים את עצמנו אליו יותר ויותר.

תלמידה: איך אנחנו מגיעים לקשר הזה עם הבורא, שאנחנו יכולים לדבר אתו באופן כזה שאנחנו מרגישים שהוא גם עונה לנו?

אנחנו כל הזמן מדברים רק על זה, אנחנו כל הזמן מדברים על איך אנחנו מתחברים בינינו, ומהחיבור בינינו אנחנו מעלים את החיבור שלנו לבורא.

תלמיד: איך אנחנו מבטלים את כל הטענות שיש לנו כלפי החברים, איך אני גורם לאגו שלי לסתום את הפה כלפי כל הטענות והביקורת שיש לי כל הזמן כלפי החברים, איך אני משתיק את זה?

גם כן בתפילה לבורא.

תלמיד: ומה אני מבקש?

הוא המקור של כל הדברים הטובים והרעים כאחד, ולכן אני צריך להעלות אליו את התפילה שלי ולראות, לצָפות לפחות שהוא ישים לב לזה וכך יקיים אותנו.

תלמיד: אם יש לי טענות בתוכי כלפי חברים בעשירייה, מה אני מבקש מהבורא, שיחליף את הטענות האלה, שיסיר אותן?

כן. הכי טוב שיחליף את זה. כך הוא היצר הרע של אדם, כך הוא סובב לו תמיד.

תלמידה: העשירייה, כענף שיש לו שורש בבורא, האם היא דומה לצינורות שקשורים לאין סוף, ואם כן, איך נוכל לבקש על הביטחון בתוך הדעת אם אנחנו צריכים להתקדם לאמונה למעלה מהדעת?

זה מה שנקרא ההתעלות של האדם מעל עצמו, כשהוא מבקש שתופיע בו אמונה מעל הדעת.

תלמיד: איך נוכל להרגיש בפועל שהמניע שלנו הוא גדלות הבורא ולא קבלת שכר?

לאט לאט זה יתגלה לכם כשתעלו בסולם המדרגות.

תלמיד: למה אחרי הבחירה בטוב לשם שמיים אפשר לקבל מתנות מהבורא בלי בושה?

כי כנראה שאתם כבר נמצאים במצב הנתינה ולא במצב הקבלה, ולכן אפילו שמקבלים מהבורא משהו זה לא ממלא את הכלי דקבלה שלכם ואתם יכולים להמשיך כך.

תלמיד: אם כך, איך כל אחד מאיתנו יכול לזהות ביום יום רגע שבו הוא עומד בין בחירה לשם שכר לבין בחירה לשם גדלות הבורא?

אנחנו נפתח את זה בפני כולם ואז יהיה ברור.

תלמידה: בקטעים ששמענו כתוב שראש השנה הוא זמן עדין ושהאדם הוא השופט. איך האדם הוא השופט אם הוא מנוהל על ידי האגו?

אז כך הוא שופט. גם בעולם שלנו השופטים מנוהלים על ידי כל מיני כוחות רעים ואנחנו צריכים לקיים מה שהם שופטים.

תלמידה: כן, אבל איך לעשות את זה בצורה נכונה? הוא צריך לבחור בטוב.

אם הוא כבר יכול לבחור בטוב, אז ודאי שכבר יהיה לו שכר טוב.

תלמיד: איך לשפוט בצורה ניטראלית ולא להיות תחת הכוחות הרעים?

אין דבר כזה ניטראלי, אלא אנחנו רוצים לבחור במצב הטוב, זאת אומרת כלפי הבורא, כלפי כולם.

תלמיד: האם שופט שמונע מכוחות שליליים צריך לבחור בטוב?

לא. הוא לא מסוגל.

תלמיד: זאת השאלה, איך להיות שופט שהוא מעל טוב ורע ולבחור בטוב?

קודם כל אנחנו צריכים לבחור את השופטים ואחר כך להתחבר להחלטות שלהם בצורה כזאת שתהיה בין דין לרחמים, בין רע לטוב.

תלמיד: מה זה לבחור שופט?

לבחור שופט זה כוח מיוחד בבורא שיודע לבחור בינינו ולעשות איזון.

תלמיד: בקטע 11 כתוב, "היוצא מזה שבזמן שהאדם עושה את הדין הוא מוכרח לעסוק ברוממות ה'". מה זה אומר לרומם את הבורא?

זה אומר שכל הכוונות של האדם הן לעורר את רוממות הבורא באופן הדרגתי, בכל פעולותיו, בכל מעשיו ובזה גם כל שכרו.

תלמידה: האדם עצמו הוא השופט והוא גם עומד לדין בימים האלה וגם כל הזמן. קיבלנו כל כך הרבה מתנות, את הקבוצה, את הרב שלנו. איך אנחנו יכולים להשתמש בזה לא בצורה האגואיסטית, אלא דווקא להיות בחינת המעבר מהבורא ולהרגיש ממש משרתים של הבורא?

תתקדמו יחד איתנו, אל תפספסו. בסופו של דבר, תצליחו.

תלמידה: איך אנחנו משווים את עצמנו, מנתחים את עצמנו מול גדלות הבורא, גם במוח וגם בלב?

בכך שאתם משתדלים להתחבר עם קבוצות נוספות בכל השאלות שאתם מבררים, וכך אתם מרגישים שלאט לאט אתם מתקרבים, ושמה שחשוב ומיוחד זה לא להתנתק זה מזה אחרי הלימוד, אחרי התרגילים, אלא דווקא להתעקש על ההתקרבות ועל החיבור.

תלמידה: דווקא הקבוצה, לא העשירייה? כלומר, עם עוד עשיריות?

לא. אני מדבר על העשירייה. מה זה משנה איך קוראים לה?

(סוף השיעור)