שיעור בוקר 10.10.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 450, הקדמה לספר הזוהר,

אותיות ס"ו-ס"ז

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", ע' 450, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ו.

זו הקדמה מיוחדת מאוד, אנחנו כבר קראנו ולמדנו אותה כמה פעמים, אבל היא תמיד מוסיפה, ומי שעוד לא שמע, בשבילו זו בכלל חוויה מיוחדת.

בואו נקרא, תשאלו. אם השאלות רציניות, אני אשמח לעזור.

קריין: כתבי בעל הסולם, עמ' 450, הקדמה לספר הזוהר, אות ס"ו.

אות ס"ו

"ודע, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות:

ובכללות העולם - נחשבים ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, לפנימיות העולם, וע' אומות, נחשבים לחיצוניות העולם.

וכן בישראל עצמם - יש פנימיות, שהם עובדי השי"ת השלמים, וכן יש חיצוניות, שאינם מתמסרים לעבודת השי"ת.

וכן באומות העולם עצמם - יש פנימיות, שהם חסידי אומות העולם, ויש חיצוניות, שהם הגסים והמזיקים שבהם וכדומה.

וכן בעובדי השי"ת, שבבני ישראל - יש פנימיות, שהם, הזוכים להבין נשמת פנימיות התורה וסודותיה, וחיצוניות, שהם אותם, שאינם עוסקים, אלא בחלק המעשה שבתורה.

וכן בכל אדם מישראל - יש בו פנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבו, שה"ס הנקודה שבלב, וחיצוניות, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, שהוא הגוף עצמו. אלא, שאפילו בחינת "אוה"ע" שבו, נחשבים בו, כמו "גרים". כי להיותם דבוקים על הפנימיות, הם דומים לגרי צדק מאומות העולם, שבאו והתדבקו בכלל ישראל."

בעל הסולם רק נותן כאן איזו תמונה, צורה, שיש כללות העולם ופנימיות העולם, וכך בכל הדרגות גם בין בני אדם. זה לא אומר חס ושלום, שזה יותר גרוע וזה יותר טוב, אלא כך זה בא לנו מהטבע ואנחנו שוקלים אחר כך את כל בני האדם לפי כמה הם מתחברים לטבע, לבורא.

שאלה: האם רק העוסקים בחכמת הקבלה נבחנים לפנימיות העולם?

כן, הם המרכז שבמרכז. כי הם מתעסקים במה שנמצא במרכז העולם, הם משפיעים על הנקודה המרכזית של העולם.

שאלה: האם אנחנו צריכים ללמוד להבדיל בין הדברים האלה בעולם, או שזה מגיע בעצמו מתוך העבודה בעשירייה?

אנחנו מגלים לאט לאט שהעולם בנוי לפי החלקים האלה, לפי הסְפְֶרות האלה, מספֶרה החיצונה לפנימית ופנימית יותר, והכול תלוי בעצם באדם. כל אדם ואדם יכול לקבוע לעצמו לאן הוא מגיע בהתפתחות שלו.

שאלה: מה זה אומר שאני מקדיש את עצמי לגמרי לבורא?

לשייך את עצמי לבורא, זה אומר שאני מוכן בהתפתחות שלי להגיע למצב שאני אזדהה עימו גם בכוח, גם במוח, בכל הפעולות שלו. אני רוצה להיות ממש ביד היוצר.

תלמיד: איך זה בא לידי ביטוי כלפי חוץ?

בזה שאני משתדל לעשות את כל אותן הפעולות שהבורא דורש מאיתנו בכדי שנביא את העולם לתיקון הנרצה.

שאלה: במה תלויים הגובה של המדרגה והאיכות שלה?

גובה המדרגה הוא לא קבוע, אנחנו עולים, מטפסים במעלה המדרגות, אבל גובה המדרגה עצמה תלוי על פני איזה רצון אגואיסטי אנחנו יכולים להתעלות, על איזה רצון אפשר להתגבר כדי שהוא לא ישפיע עלינו. זו העלייה במעלה המדרגות.

שאלה: האם מדובר על דרגות רצון שנמצאות בתוך האדם או שמדובר על העולם החיצון, או גם וגם?

דרגות הרצון שבתוך האדם. ודאי שאנחנו מדברים רק על מה שבתוך האדם. אפילו אם אנחנו מדברים על מה שקורה בעולם, אז האדם הוא עולם קטן והכול מתרחש בו.

תלמיד: בעל הסולם כותב פה "וכן בכל אדם מישראל - יש בו פנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבו", אבל לפני זה הוא אומר יש כללות העולם, יש אומות העולם, יש ישראל, יש עובדי השי"ת שיש בהם פנימיות וחיצוניות. אז למה כל התוספת הזאת?

אנחנו צריכים למצוא קשר עם כל החלקים האלו שבעולם ולבנות מכול זה רצון אחד שכולו יהיה דומה לבורא.

שאלה: האם במצב המתוקן עדיין יש פנימיות וחיצוניות, או שכל הנשמות ישתייכו לפנימיות?

כל הנשמות ישתייכו לפנימיות בלבד.

תלמיד: והאם התיקון הפרטי של כל נשמה הוא לאחד כל הנשמות לבורא, שהכול יהיה פנימיות, שלא יהיה חיצוניות?

כן.

שאלה: מה המשמעות של להעלות את הרוחניות על גבי הגשמיות?

שהכי חשוב לנו קשר עם הכוח העליון שאנחנו משיגים אותו בקשר בינינו, לעומת כל יתר הרצונות והמטרות שיכולים לעלות בלב שלנו.

שאלה: קודם אמרת שזה לא אומר שום דבר שזה יותר גרוע וזה יותר טוב, אבל האם בעצם אנחנו כן אמורים לשאוף להיות יותר בפנימיות ולזהות את החלקים החיצוניים וכן להיכנס יותר לחלק הפנימי שבנו, ל"ישראל" שבנו, להידבק אליו?

כן, אבל מלכתחילה איך שכל אחד ואחד נברא, זה לא תלוי באדם, אלא הבורא ברא אותו כך. ולכן אמנם יכול להיות שכולנו שונים מקצה לקצה, אבל עם זאת אף אחד לא יותר טוב או יותר גרוע מלידתו. ולכן הכול אצלנו שקול אך ורק כלפי המאמצים היחסיים שאדם צריך לעשות, כי למי שיותר גרוע קשה יותר לעשות, ולמי שיותר טוב קל יותר לעשות, כל מיני דברים טובים. אבל בסופו של דבר הכול נמדד לפי המאמצים של אדם עצמו.

תלמידה: הכוונה שלי הייתה כמובן לא לחלוקה חיצונית אלא לחלוקה פנימית, בעבודה פנימית של האדם, להידבק פחות לחיצוניות ויותר לפנימיות.

כן.

שאלה: האם יש מקום בכלל לנסות לזהות בפנימיות אותם דברים שקורים בחוץ?

עדיין לא, אבל עוד מעט אנחנו נרגיש את זה ונוכל גם להילחם איתם במערכת פנימית. אנחנו לא נצטרך לצאת למלחמות פיסיות ולהתייחס לבני אדם, אלא ההיפך, אנחנו נהיה קשורים זה אל זה בצורה יותר פנימית, והמלחמות יהיו מלחמות יותר פנימיות. כמו שעכשיו אדם נלחם בתוך עצמו עם עצמו, וכך אנחנו נעביר את כל התיקונים לתיקונים יותר ויותר פנימיים.

שאלה: על האנשים עם הנקודה שבלב כתוב, "שאפילו בחינת "אוה"ע" שבו, נחשבים בו, כמו "גרים". כי להיותם דבוקים על הפנימיות, הם דומים לגרי צדק מאומות העולם, שבאו והתדבקו בכלל ישראל." האם החלק החיצוני הזה שבתוך ישראל, גם מיתקנים דרך זה שהם דבוקים?

ודאי שכן.

שאלה: אם היום אני רוצה לייצר בעשירייה תפילה בעוצמה הנחוצה שהבורא יהיה חייב לענות עליה מיד, "הצדיק גוזר והקב"ה מקיים", מה חסר עכשיו כדי שזאת תהיה התפילה האחרונה שאני עושה?

חסרים בך עוד הרבה תיקונים.

תלמיד: אני יודע שחסרים בי הרבה תיקונים, אבל אני רוצה כרגע לייצר מקום.

אתה רוצה לחייב את הבורא?

תלמיד: כן.

זה עוד לא לפי הכוחות שלך.

תלמיד: אם עשירייה מחליטה שהיא מתפללת לבורא ומבקשת מהבורא, הבורא חייב לענות לתפילה שלה. אני רוצה לעשות את זה היום ולא לחכות למחר ולשום אסון. מה חסר בין המצב הנוכחי שלי לבין התפילה שלי?

חסרה דבקות בבורא.

שאלה: בעל הסולם אומר, "וכן בעובדי השי"ת, שבבני ישראל - יש פנימיות, שהם, הזוכים להבין נשמת פנימיות התורה וסודותיה, וחיצוניות, שהם אותם, שאינם עוסקים, אלא בחלק המעשה שבתורה." אתה אומר שצריך חיבור, אבל האם ההתעסקות בחיצוניות התורה לא גורמת לכל הנזקים ולכל האסונות שאנחנו רואים היום?

הכול תלוי רק בחיבור בינינו.

תלמיד: כן, אנחנו יודעים.

אם אנחנו נתחבר בינינו אז ודאי שהעולם ישתנה.

תלמיד: האם אלה שעוסקים בחיצוניות התורה גורמים להרבה מהנזקים שאנחנו רואים היום?

הם לא גורמים נזקים, אלא בהצטרפותם אלינו, כשאנחנו משתדלים לעשות את החלק הפנימי והם עוסקים בחלק החיצון שבתורה, יחד תהיה העבודה השלמה.

תלמיד: וזה אפשרי?

פעם זה יהיה אפשרי. בינתיים אנחנו ממשיכים כל אחד בחלק שלו.

תלמיד: אני זוכר שכתוב ב"הקדמה לספר הזוהר", "אוי להם, לאותם אנשים, הגורמים שרוחו של משיח, יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה, הם העושים את התורה ליבשה".

אני לא חושב כמוך.

תלמיד: כתוב.

כתוב הרבה דברים. כתוב שאתה צריך להיות צדיק, ובינתיים אתה רשע.

תלמיד: אני לא רואה שהעסק מתהפך.

אנחנו צריכים לעשות מה שעלינו לעשות, וזה נקרא לחבר את כולם כמו שאנשים רוצים, לפי מה שהם רוצים, לחבר אותנו יחד, כדי שהבורא יוכל להתגלות בהם עוד קצת ועוד קצת. זה מה שאנחנו צריכים, זאת העבודה שלנו.

אם יש גושים, גופים שעוסקים בעבודת הבורא אבל בצורה יותר חיצונית, אדרבה, שיהיו, שיהיו הרבה כאלו. אנחנו צריכים לראות בהם בכל זאת שותפים לעתיד ולא להביא להם בשום צורה סיבה למכשול. כמו שכתוב, "אל תשים מכשול לפני עיוור".

תלמיד: זאת אומרת החיצוניות והפנימיות יכולות להביא לשוויון ונשיג את קו האמצע דווקא בזכותן?

לא. אנחנו לומדים איך מגיעים להצלחה, על ידי דבקות בינינו ודבקות בבורא, והם יצטרפו אלינו במידה שאנחנו נתקרב לזה. אז תירגע ותרשום את זה לפניך ותחזור על זה כמה פעמים בכל פעם שאתה רוצה להעביר ביקורת על מישהו.

תלמיד: אין ביקורת, אני רק אומר שזה קיים.

כן, בסדר.

שאלה: החושים שלנו רק חשים מציאות או שהם גם יוצרים מציאות?

גם יוצרים מציאות.

שאלה: האדם צריך לראות עצמו חצי חייב וחצי זכאי. האם זה גם ביחסים של ישראל ואומות העולם?

זה ביחס למי שהולך לקראת התיקון.

שאלה: לפני שאשאל אני רק רוצה לומר שאני נמצאת באזור וושינגטון ואנחנו כל כך בהודיה על מה שאתם עושים, על הדוגמה שאתה נותן, של ביטחון ומנהיגות רגועה למרות כל מה שקורה בישראל. גילינו שאנחנו רוצים להתקרב, כל המצב הזה דוחף אותנו להשיג חיבור יותר עמוק. אנחנו משתוקקים מאוד שתגיע לכנס בצפון אמריקה, אנחנו בהודיה גדולה.

כתוב שבפנימיות עוסקים אלה שזוכים להבנת הנשמה, נשמת התורה וסודות התורה ובחיצוניות יש את אלו שעוסקים רק במעשים, במנהגי התורה. האם הבנת נשמת פנימיות התורה וסודות התורה זה החיבור שלנו בעשיריות, התפיסה של חשיבות של החיבור הזה, ואיך בחיבור הזה אנחנו מצדיקים את הבורא והכול? האם זאת הכוונה במטרה שלנו, להצדיק את הבורא כטוב ומטיב ושאין עוד מלבדו, והאם זאת נשמת פנימיות התורה וסודותיה?

כן.

שאלה: מהי ההגדרה של פנימיות וחיצוניות? האם מדובר על חשיבות או השפעה וקבלה, או סיבה ומסובב? איך להבין את זה?

פנימיות זה מה ששייך לעבודה הרוחנית, קשר עם הבורא, וחיצוניות זה מה שהאדם מרגיש בעולם הגשמי שלנו.

שאלה: האם בתוך האדם פנימיות ובחינת ישראל הכוונה היא לכלים דקבלה לקבל על מנת להשפיע?

גם להשפיע על מנת להשפיע.

תלמידה: זה בחינת ישראל.

כן.

תלמידה: והחיצוניות, אומות העולם, זה כלים לקבל על מנת לקבל?

כן.

שאלה: מי אלה הגרים שעליהם הוא כותב פה, "שאפילו בחינת "אוה"ע" שבו, נחשבים בו, כמו "גרים"."?

זאת אומרת, אפילו הרצונות האלה שהם אגואיסטים עדיין, איך שהם עוברים לעל מנת להשפיע הם נקראים "גרים". זה בכל אחד ואחד מאיתנו.

תלמידה: זה כמו שלב ביניים?

כן.

שאלה: כולנו מרגישים עכשיו מתוך המצב שקורה בארץ רצון מאוד חזק בעשירייה, בכל זאת מרגישים שיש אפקט כזה. האם אפשר לקרוא לרצונות כאלה שהם גשמיים אבל מובילים לרצון להתחבר "חסידי אומות העולם"?

כן.

שאלה: האם יכול להיות קונפליקט בין הפנימיות והחיצוניות של אנשים מפני שהם לא מוצאים תוצאה בין המחשבות שלהם לבין המעשים שלהם? ואם כן, מה אדם צריך לראות כדי למצוא את האמת שלו?

רק להיות מחובר לעשירייה ומתוך העשירייה שישיג את פנימיות התורה, פנימיות המציאות.

שאלה: לגבי פנימיות וחיצוניות. אנחנו יושבים עכשיו באשקלון ומרגישים את המלחמה, את הטילים מעלינו, זה עניין חיצוני. האם המלחמה הפנימית בינינו, בתוך העשירייה, היא מחשבות נגד החברים ונגד החיבור בינינו?

כן.

תלמיד: זה מאוד התחדד בתקופה הזאת שאני רואה את האויב בפנים. שמתי לב שמאוד קשה לי לנהל את המערכה מולו, אני כמעט ולא מצליח, יש בי כל הזמן ציורים לא טובים על איך החברים נראים ואני לא מסכים לזה, אבל איך אני מנהל את המערכה הזאת? איך אני מנצח אותה? מבחינתי אין זכות קיום למחשבות רעות נגד החברים אבל לנצח אותן אני לא מצליח.

תתחזק, תתחבר עם החברים, רק כך תנצח, לא לבד.

תלמיד: במהלך היום חברים מגיעים לחזק אותנו כדי שנתחזק וננצח אותן. אני מדגיש שזה מציף את כל ההתנגדות כלפי החברים יותר חזק, זה מתגבר, ובמקום להתחזק ולצאת עם חיבור מהמפגש, אני יוצא במצב הפוך. אני לא מסכים שזה יקרה, אני רוצה לתקן את זה.

תתפלל, תבקש, תדבר עם החברים, תעשה כול מה שאתה מסוגל. זו בעיה שלך, עד שלא תצא ממנה לא תתקדם.

שאלה: האם הפנימיות היא משהו שאנחנו צריכים לחפש דרך תפילה, או שהפנימיות הזאת תמיד נמצאת בתוכנו?

את הפנימיות אנחנו צריכים למצוא דרך התפילה. היא מסתתרת, אבל ביחס שלנו, כשאנחנו משתדלים להגיע אליה, אז אנחנו מאתרים אותה.

שאלה: ב"הקדמה לספר הזוהר" כתוב שזה הספר הכי חזק. האם יש עכשיו הזדמנות ללמוד אותו במשך היום? כי אולי בתקופה הזאת זה יכול להיות טוב בשבילנו.

תפנה לאחראי ותסכמו ביניכם. הרבה אנשים לא נמצאים בתקופה זו בעבודה, הם יכולים לעזור ובכלל לקבוע במשך היום שיעורים שיעבירו החברים שלנו. אני לא יכול לדבר כל כך הרבה, יש לי בנוסף צילומים ושיחות, אבל אתם צריכים לארגן לימודים נוספים במשך היום, ואפילו אם יהיו כמה אנשים בלבד, אבל אתם יכולים לפרסם את זה ברשת שלנו. אני בטוח שעוד אנשים יהיו בבית ויוכלו לשמוע.

שישתתפו בזה כולם, גם גברים וגם נשים, ואם יש לנשים מה להגיד, אז גם הן יכולות להופיע.

שאלה: קריאת זוהר בתקופה הזאת, לאור המצב, הכוח שלו יכול לעזור לנו? היית משלב את הזוהר בלימוד?

כן. אנחנו גם למדנו את זה, יש לנו את זה בארכיון.

אות ס"ז

"ובהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת "ישראל" שבו", זו שמכוונת לבורא, ישראל, ישר-אל, "על חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו. דהיינו, שנותן רוב טרחתו ויגיעתו, להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו, לתועלת נפשו, וטרחה מועטת, בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום בחינת "אוה"ע" שבו, דהיינו לצרכי הגוף. דהיינו, כמ"ש (אבות, פ"א): "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי", הנה אז, גורם במעשיו, גם בפו"ח דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל". הכול תלוי בפנימיות או בחיצוניות, כשאנחנו מדברים, לומדים, קשורים. אבל אם לא, "ואם ח"ו להיפך, שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, על בחינת "ישראל" שבו, וכמ"ש (דברים, כ"ח): "הגר, אשר בקרבך", דהיינו החיצוניות שבו, "יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך", דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבך, "תרד מטה מטה". אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אוה"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל, ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה ח"ו."

שאלה: כתוב "הגר, אשר בקרבך", האם יש מצב כשבו הגר עולה על הפנימיות שלך? הרי אמרנו שגר הוא חלק שמצטרף לפנימיות, אז מה זה אומר שהגר פתאום עולה על הפנימיות?

בכל אדם יש את כל החלקים, דומם, צומח, חי, מדבר, שבהם יש חלק מישראל, חלק מאומות העולם, חלק מהגרים וכולי. כאן מדובר על זה שהאדם לא מספיק משקיע את עצמו בעבודה הרוחנית, היינו בחיבור עם האחרים ובדבקות איתם ובבורא, לכן זה מה שקורה. ואז כל אותו החלק שיש בו שנקרא גר הוא עולה בו ומתחיל לקבוע רצונות, מחשבות ופעולות.

תלמיד: אם אמרנו שגר מצטרף, אז מה משתנה בו שהוא יכול לשלוט בפנימיות?

הכול תלוי איך האדם מנהל את החלקים שבו, איזה חלקים הוא מחזק על ידי לימוד בעשירייה ובאיזה חלקים הוא מזלזל, לא נותן להם את הטיפול הרצוי.

שאלה: לגבי התגברות חיצוניות על פנימיות. אתמול בטלוויזיה סיפרו על אחד מהמחבלים שהשתתף בהתקפה על ישראל, שכשחקרו אותו הוא אמר שמה שעודד אותם בכל התקופה לתכנן את זה היו ההפגנות. זה שיש בינינו בעם את הבעיות האלה, האם בצורה רציונלית הם רואים שאנחנו חלשים ומפורדים ומוצאים את ההזדמנות לתקוף בזמן שאנחנו מסתכסכים, או שזה ממש מגביר בהם את השנאה החיצונית וזה מה שגורם להם לפגוע בנו?

הסיבה הזאת שאנחנו מפורדים, רחוקים זה מזה, היא הסיבה הקבועה בישראל. מפני שאנחנו מלכתחילה באים מיסודות שונים, אנחנו לא עם, אלא אוסף אנשים שאסף אברהם אבינו בבבל והביא אותם לארץ כנען, ואחר כך הם ירדו למצרים וכן הלאה. כלומר לפי השורש הרוחני אנחנו לא עם אחד. לכן עלינו להתחבר "כאיש אחד בלב אחד", ולתת דוגמה לכל בני העולם שיוכלו גם להתחבר כמונו, וכך נגיע לתיקון השלם.

שאלה: אם אנחנו מתכננים לצאת בהסברה לקהל הרחב בישראל שנמצא כרגע תחת מלחמה, מה המסר החשוב שצריך להעביר לו?

המסר הוא שאנחנו צריכים לבנות מעצמנו עם אחד.

תלמיד: מה יקרה כשנהיה עם אחד?

מתוך זה נגיע לכזה קשר בינינו שאף אויב לא יעלה עלינו, לא ירצה לצאת נגדנו.

תלמיד: האם צריך לדבר על הבורא בהסברה או רק ברובד של איחוד העם?

אפילו רק ברובד של איחוד העם.

תלמיד: איפה הבורא פה?

מאחורי הקלעים, כרגיל.

תלמיד: האם לא צריך לציין אותו בשלב הזה?

השאלה כלפי מי אתה יוצא בהסברה, כי רוב האומה יכול להיות שעדיין לא מקבל את שליטת הבורא על כולם.

תלמיד: אז במה אנחנו נבדלים, מיוחדים, שונים מכל אדם אחר שצועק "בואו נתחבר, זו השעה לאיחוד"?

אנחנו לא כל כך שונים, רק אנחנו סומכים על המקורות העתיקים שלנו ומראים להם מקורות שכתוב בהם באיזו צורה ובאיזה תנאים אנחנו כן מצליחים ומתגברים על השונאים שלנו ובאיזה לא.

תלמיד: איך להעלות את המורל של העם בתקופה כזאת שהוא שבור?

על חלק ודאי שיכולים להשפיע על ידי גילוי משהו מחכמת הקבלה, אבל זה על חלק קטן יחסית. אבל לפי ההיסטוריה, לפי מה שכתוב בלי לפתוח את הדברים הנסתרים, אנחנו כן יכולים עוד ועוד לשכנע את העם.

תלמיד: מה לגבי תפקיד העם, האם יש מקום לדבר על תפקיד העם?

כן, ודאי.

תלמיד: מה שהוא כותב בסוף ההקדמה לספר הזוהר על פנימיות וחיצוניות, שבעצם מחוסר החיבור שבתוכו הוא מביא לפורענות על עצמו, האם יש מקום לזה בהסברה?

כן.

שאלה: אנחנו אומרים שבדרך כלל הפרעות מגיעות לאדם מהבורא, אז למה פה הוא כותב שלאדם יש יכולת להגביר או להחשיב יותר את הפנימיות על החיצוניות?

כי הבורא נותן לאדם יכולת לנהל את המציאות, לא לכולם אלא לנו. אם אנחנו כן מקרבים את עצמנו לכוח עליון, אז אנחנו בזה יכולים במשהו לסובב את העולם לאותו כיוון.

תלמיד: למה הבורא מגביר את ההפרעות אם יש יכולת לאדם לבחור?

הבורא מגביר את ההפרעות לפי איך שאנחנו צריכים להתקדם. הוא נותן לנו הבחנות, נותן לנו תנאים, שעל פניהם נעלה יותר ויותר. ואם אנחנו לא לוקחים אותם בצורה נכונה כדי לעלות מעליהם ולגדול, אז הוא מביא לנו באותן הפעולות שלו הרגשה לא טובה, יחסים לא טובים, כוחות טבע שמתגברים ומפריעים לנו, וזה מחייב אותנו למה שנקרא "לחזור בתשובה".

שאלה: כשמתגברות ההפרעות, איך להחשיב יותר את הפנימיות?

כשמתגברות ההפרעות זה עוזר לך להגיע לפנימיות מפני שאתה חייב לברוח מההפרעות. ואז אין לך ברירה ואתה מגיע להבנה שיש כאן בפנים רצון, כוח, הכוונה מיוחדת, כדי שתתפתח נכון.

שאלה: לפני כמה שנים היה לנו כנס גדול בישראל ואז הקורונה התפרצה, וראינו את זה כהזדמנות אדירה להפצה. עכשיו סיימנו כנס ואנחנו רואים מה קורה, יש לנו הרבה מאוד מאמצי הפצה שהתחלנו מאז הקורונה, אבל מתקרבים שני כנסים לפנינו האחד בטורקיה, ואנחנו מאוד מקווים שהנוסף יהיה בדרום אמריקה ובצפון אמריקה. האם אנחנו צריכים להתמקד בהפצה כרגע על רקע מה שקורה, או שאנחנו צריכים להתמקד בחיבור בינינו ובתפילות לקראת הכנסים הללו?

קודם כל בחיבור ובתפילות לפי המצב הנוכחי, והכנס הקרוב שתכננו שיתרחש בטורקיה אני לא בטוח שנוכל לעשות אותו בזמן, אלא יכול להיות שנדחה אותו לתאריך יותר מאוחר, נראה.

שאלה: איך לא לאפשר לחלקים הפנימיים של ישראל לרדת מטה מטה?

לרומם אותם מעלה מעלה.

תלמידה: באיזה אופן?

באופן זה שאנחנו מתחברים בינינו. הקשר בינינו, החיבור בינינו, הוא חייב להיות יותר ויותר.

שאלה: מה הקשר בין מה שקורה עכשיו במדינת ישראל לעם ישראל לבין מאזן הכוחות הזה של פנימיות וחיצוניות פה בעם?

הקשר ישיר, ככל שאנחנו מעלים את תפקיד ישראל, כך אנחנו מעלים את החלק הפנימי.

תלמידה: כדי שהתיקונים יזרמו, יישפכו מתוך הפנימיות לחיצוניות, מה חסר בין שני החלקים האלה?

רצון, שום דבר חוץ מרצון בכל אחד ואחד, ופחות או יותר בכולנו יחד.

תלמידה: האם שכשאנחנו עוסקים בתיקונים פה, אנחנו צריכים כל הזמן שגם הרצון שלנו יישפך לכל העם ויהיה חזק?

כן.

שאלה: חוסר האיזון בין החלקים הפנימיים והחיצוניים של העשירייה, אותו החיבור הריק שדיברנו עליו קודם, האם צריך לתת לזה תשומת לב יתרה?

אנחנו נתקן את זה לאט לאט דווקא בתיקון הדרגתי.

שאלה: איך אני יודעת שאני מצדיקה את הבורא בצורה נכונה, בלי שהאגו שלי ישתמש בזה כתירוץ על מנת לא לסבול?

על ידי חיבור עם החברות, שם אנחנו מתעלים מעל האגו שלנו וכך יכולים לענות נכון על השאלות שמגיעות.

שאלה: אחת המתנות שקיבלנו היא שהיהודים בארצות הברית נראה שמתרככים קצת. הייתה התאספות מאוד גדולה של מאות רבנים בארצות הברית שהחליטו להתפלל עבור ישראל, פתאום כולם מתפללים עבור ישראל. אני יודע שעבר זמן מאז שהתמקדנו בהפצה ליהודים האמריקאים ולבעיה של היהודים האמריקאיים. האם אתה חושב שזו יכולה להיות איזושהי פתיחה או פריצה לקהל הזה גם?

אני לא יודע, אני לא קשור לאמריקה, ואני לא נמצא בקשר איתם ואני לא יכול להגיד. ודאי שאם היהודים באמריקה מרגישים כיהודים, אז הם צריכים להתחבר לישראל ולעשות הכול כדי שנראה לכולם שאנחנו עם אחד. נקווה שכך זה יקרה.

תלמיד: האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לעודד את זה או לזרז את זה?

בלימודים שלנו אנחנו עושים הכול. הם יכולים לראות אותם, כל החומר שלנו מתורגם לאנגלית ולכל יתר השפות. מה אפשר עוד לעשות? אם נקבל מהם איזו פנייה, אז נשתדל לענות. אין לי מה עוד לתת להם. אני לא כל כך קשור עם היהודים בצפון אמריקה.

שאלה: חלק מאיתנו כן קשורים איתם. ההרגשה שיש לי בימים האחרונים וההרגשה שקיבלתי מהמשפחה שלי שחיה בקהילות האלה בארצות הברית, היא של הרבה חום כלפי ישראל, שהם מוכנים להבין שמה שאנחנו צריכים מהם זו תמיכה ללא תנאי. אני מרגיש שאנחנו יכולים אולי להעביר את המסרים שלנו דווקא באקלים הנוכחי שנוצר עכשיו.

בסדר.

(סוף השיעור)