שיעור צהריים 05.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 650,

מאמר ר"ג, "גאות אדם תשפלנו"

קריין: בעל הסולם, עמוד 650, "שמעתי", מאמר ר"ג, "גאות אדם תשפלנו".

רג. גאות אדם תשפלנו

שמעתי ב' דחוה"מ סוכות תרצ"ט

""גאות אדם תשפלנו". פירוש בזה דבר ידוע, שהאדם נברא בתכלית השפלות. אלא, אם השפל מכיר מקומו, אזי אין לו יסורים, במאי שהוא שפל. יען שזהו מקומו. כדמיון הרגלים, שאין להם שום שופלות, במה שהם הולכים תמיד בהאשפות. והם מוכרחין לשאת על עצמן את כל כובד המשא של הגוף. מה שאין כן הראש, שהוא תמיד למעלה. יען, שהם מכירים את מקומם. לכן אין להרגלים שום שפלות, שאין להם שום יסורים, במה שהם במדרגה נמוכה.

מה שאין כן, אם היו רוצים להיות למעלה, והם מוכרחין להיות למטה, אזי הם מרגישים את היסורים. וזה פירוש "גאות אדם תשפלנו". שאם האדם היה רוצה להיות להישאר בתוך השפליות, אזי לא היו מרגישים שום שופלות, זאת אומרת שום יסורים, במה שהם "עיר פרא אדם יולד". אלא שהם רוצים להיות בגאוה, ואזי הם מרגישים את השופלות. ואזי יש להם היסורים.

והיסורים והשופלות עולים בקנה אחד. שאם אין לו יסורים, אזי נחשב שאין לו שופלות. וזהו ממש לפי שיעור הגאוה שיש לו. או שרוצה להיות ואין לו, כך הוא מרגיש את השופלות. וזה השופלות נעשה אח"כ כלי לגאות, כמ"ש "ה' מלך גאות לבש". שאם המתדבקים בה', יש להם לבוש של גאות, כמ"ש "הגאוה והגדולה לח"י העולמים". שאותם, המתדבקים בח"י העולמים, יש להם גאוה וגדולה. ועד כמה שהוא מרגיש בשיעור השפלות, ולפי ערך הייסורים שיש לו, כך הוא זוכה ללבוש ה'."

זה מאמר קצר מאוד, יש כאלה לבעל הסולם. כך הוא דיבר, כמו שכתוב "שמעתי בסעודה בסוכות".

שאלה: גאווה זה הכלי, איך לעבוד נכון עם הגאווה?

במידה שהאדם מרגיש את עצמו כגבוה יותר, במידה זו הוא גם מרגיש שהוא נופל, כיוון שהוא צריך להיות יותר ויותר גבוה, וכאן הוא מגלה את עצמו בהשוואה לאחרים בירידה ולהיפך. במידה שבה האדם יכול להשפיל את עצמו, להקטין את עצמו, במידה זו הוא יכול להרגיש את מצבו כגבוה יותר, קרוב יותר לבורא. בעיקרון אנחנו מתקרבים לבורא כשאנחנו לחלוטין מבטלים את עצמנו, אז אנחנו קרובים לבורא.

גם את הבורא אתם לא מרגישים, לא רואים ולא מגלים כיוון שהוא נסתר, אין לו צורך בכבוד שאתם נותנים לו, באיזה יחס מיוחד, אלא מה שהוא צריך זה שאתם תשנו את עצמכם, שתהפכו להיות דומים לו, ואולי אפילו בצורה כזאת שזה לא יהיה ידוע לאף אחד. לכן חכמת הקבלה נקראת גם "חכמת הנסתר". מפני שאדם שרוצה לעלות לבורא, יותר ויותר מסתיר את עצמו מאחרים, כמו הבורא, ובצורה כזאת אף אחד לא מפריע לו להידמות לבורא.

שאלה: האם המאמר הזה מדבר על המקום שהאדם צריך לתפוס בעשירייה?

כן, אנחנו עוד נדבר על זה, בעשירייה זה לא פשוט.

תלמידה: מדובר ברגליים שהולכות הרבה אבל מבחינתן של הרגליים זה ביטול אקטיבי. איך לקשור זאת, מהו ראש ביחס לרגליים?

הראש הוא האיבר השולט על כל הגוף.

תלמידה: איך לבצע ביטול כזה ובאותו זמן להבין שאולי הראש לא קיים מבחינתך?

מה זאת אומרת שאין ראש?

תלמידה: אם אני מקבלת על עצמי את תכונת הרגליים והשפלות אז אני פועלת לפי מה שאומרים לי?

זה לא מדויק עדיין, עוד נדבר על זה, זו לא צריכה להיות הגישה.

שאלה: האם את השפלות שבה מדובר כאן, צריכים להשיג בכדי להגיע להרגשת הבורא, גדלות הבורא?

לא, העניין הוא לא המחשבות השפלות, אלא כיצד אתה מעריך את עצמך.

תלמיד: ביחס למי?

ביחס אליך, עצמך.

תלמיד: אני ביחס למה?

ביחס לעולם כולו, ביחס להכול.

תלמיד: אני יכול להרגיש את עצמי כקטן ביחס לגדולים, לענקיים, אבל לא בכך מדובר?

גם בכך. כלומר, למעשה אדם שרוצה להשיג את הבורא, צריך להתמוסס בעולם כולו, הוא צריך להרגיש את עצמו כקטן מכולם, שפל מכולם.

תלמיד: איך להתמוסס בצורה נכונה, למוסס עצמו בשביל להגיע להיות ראוי לבורא?

כשאתה מתחיל לעשות את זה, אתה מתחיל להבין את מצבו של הבורא, דווקא מהתחתית כפי שנאמר "ממעמקים קראתיך ה'", כלומר ממעמקים אני אגלה את הבורא.

שאלה: למה אנחנו צריכים לחוות ייסורים?

אנחנו לא צריכים לחוות ייסורים, אנחנו לא צריכים לכבד ייסורים, להימשך לייסורים. אנחנו צריכים לראות את המטרה ואת השגת המטרה אנחנו צריכים. לשם השגת המטרה אנחנו צריכים להיות מחוברים עם אנשים, להרגיש את עצמנו שפלים, קטנים, כי באמת כך אנחנו, אבל הגאווה שלנו, האגו שלנו הוא דווקא הפוך, לא נותן לנו לעשות את זה. ולכן ככל שאדם רואה את עצמו קטן, כך הוא באמת יכול להגיע לדרגות גבוהות.

שאלה: הקטע השלישי לא מובן כל כך כי יש שינוי ברצון האדם ואז משתנה המטרה של האדם, הוא רוצה להיות עם החברים?

תמיד מוסיפים לו מלמעלה אגו, גאווה וכן הלאה, והוא צריך כל הזמן לעבוד על זה.

תלמיד: נאמר שמכאן מתהווה כלי לגדלות, כשהוא חווה את השפלות של הגאווה.

אז הוא מתחיל להבין כמה גבוה, כמה רם הבורא, שמנמיך את עצמו, משפיל את עצמו למעשה למטה מכולם, הוא ממש נעלם מהעולם שלנו ואנחנו יכולים לראות אותו רק במידה שבה אנחנו משפילים את עצמנו. משפילים, משמע שאנחנו מרגישים את עצמנו קטנים מאחרים.

שאלה: האם הייסורים והבושה יכולים להיות תכונה דומה, האם זה מפני שאני לא דומה לבורא?

אלו הן תכונות שונות אבל אנחנו יכולים לחבר אותן, את הייסורים מהבושה והבושה מהייסורים.

שאלה: האם בשפלות מדובר בעצמך, שאני מבינה איפה אני נמצאת ושאני קיימת למען החברות ולמען הבורא, וחייבת לבטל את הגאווה ולבצע הכול למען החברות והבורא?

כן, כך אנחנו צריכים לנהוג בקבוצה.

שאלה: האם מצב השפלות בקבוצה או בעשירייה נחווה ומורגש בצורה קלה, בשכל? האם אנחנו מרגישים את זה כלפי אנשים אחרים ולמה?

כדי להיות קרובים לבורא עוד יותר, אני צריך להרגיש את עצמי כלפי כל האנושות כשפל הקטן מכולם, אבל זה לא צריך להתבטא בפעולות שלי. זאת הרגשה פנימית, זאת אך ורק הרגשה פנימית.

תלמיד: ואם אתה לא מרגיש וקשה לפתח בעצמך את ההרגשה הזאת כלפי אנשים אחרים?

זאת צריכה להיות רק הרגשה פנימית, אתה לא צריך לבטא אותה כלפי חוץ. כלפי חוץ אתה צריך להיות כמו אדם רגיל.

תלמיד: אני לא צריך לחוות איזו גאווה?

לא גאווה ולא כלום. ולכן חכמת הקבלה גם נקראת חכמת הנסתר, מפני שכל מה שהאדם עושה על עצמו, הכול נמצא בתוכו.

שאלה: רוממות ה' מושגת תמיד על ידי רוממות לבושיו או שאפשר להפריד בין הלבוש לבורא?

כן, אפשר אחר כך לברר לפי הלבושים, ובדרגות רוחניות זה כבר צמצום, מסך ואור חוזר, שלפי זה אדם רואה את המדרגה האמתית שלו ברוחניות.

תלמיד: אבל זה כבר מעבר לדרגת ה'? כי לפי מה שאנחנו לומדים, ה' זה כבר משהו בתוך הנברא, בכלי, "הוא אחד ושמו אחד".

על זה אנחנו עוד נדבר, זה לא בדיוק מה שאתה חושב.

שאלה: בקבוצה שלנו יש חברים נהדרים, חזקים, מאוד קל לי להרגיש איתם את השפלות ואת הביטול שלי. האם זה אומר שחסר חיבור בינינו וצריך לעבוד עוד על חיבור?

זה משהו שתמיד חסר. אנחנו צריכים לקבל כאפריורי שחסר לנו חיבור, וכל הזמן לדאוג לכך שנהיה קרובים יותר זה לזה.

שאלה: אפשר לעבור חיים שלמים בייסורים ולא להבין שום דבר, אבל איך לעבור ייסורים מהר יותר כדי שהם יביאו להתקדמות?

העיקר לכוון את ההרגשה, את המחשבה, את הרצון, את ההשתוקקות למטרה אחת, ואז תקבלו את התמונה הנכונה של הייסורים.

שאלה: איך להתנהג נכון אם מישהו בסביבה שלנו מגביה את עצמו ומנמיך מישהו אחר? האם צריך להגיב או לא להגיב?

זאת בעיה, אני לא יכול לענות על זה חד משמעית. צריך להראות דוגמה בקבוצה, ולהשתדל שהדוגמה הזאת תהפוך בשביל הקבוצה למצב הכללי. ואז אט, אט תמצאו איך להתייחס זו לזו.

שאלה: זאת הרגשה מאוד עוצמתית כשאדם רואה את עצמו כגבוה וגאה. איך להתקדם הלאה מההרגשה הזו למציאות האמיתית, שאתה הכי קטן ושפל בעשירייה?

את צודקת, באמת רק בעשירייה אנחנו יכולים לא לשקר, אלא להתייחס נכון זה לזה. אני יכול להראות בעשירייה עד כמה אני מרגיש את עצמי נמוך מכולם, קטן מכולם, וזה מה שאני משתדל לעשות כל רגע ורגע.

שאלה: מקובל מתוקן שמצליח לקדם את כל העשירייה, איך באותו זמן ניתן לו להישאר באותו מצב השפלות בכדי להישאר בהשתוות הצורה לבורא?

אם האדם מתקדם נכון, אז הוא תמיד ירגיש את עצמו כקטן, תמיד.

שאלה: החברים שלי מתוקנים, ולא רק באמונה למעלה מהדעת, גם בדעת אני מכיר בהם כמתוקנים. הבעיה היא שככל שאני רואה אותם כמתוקנים אני נשרף מבושה, אין לי מה לתת להם, אין לי איך להחזיר להם. יש לי הודיה לבורא, אבל איך להודות לחברים בשביל לא להישרף מבושה?

גם זאת צריכה להיות תפילה לבורא. תתפלל, תבקש מהבורא.

תלמיד: להתפלל לבורא שיעזור לי לתת לחברים.

כן.

שאלה: האם אנחנו מבינות נכון, שלהרגיש את עצמנו כאפס זו מדרגה גבוהה מאוד והיא הכרחית בשביל להרגיש את הרצון של הזולת?

נכון מאוד. כן.

שאלה: הטקסט מדבר על מעמקים, "ממעמקים קראתיך", האם זה מתייחס גם לשקט של המוח ולהרגעת הצרכים הבסיסיים?

לאו דווקא. אבל מאיפה שאני מרגיש את עצמי נבזה, שפל, משם אני יכול לצעוק לבורא ולבקש ממנו תיקונים.

שאלה: לפעמים עוברים עלינו מצבים כמו עם מכבש או פטיש. מה הם השיעורים האלה?

זה כדי להרגיל אתכם לכך שאתם צריכים להשתנות, להתבטל, ואז תרגישו את המצבים האלה כאמיתיים יותר.

שאלה: האם עצם זה שאני נמצאת בעשירייה, זה סימן שירדתי מדרגתי ושאני מתבטלת בהכרח?

לא. את צריכה באמת להתבטל כלפי כל אחת וכלפי כולן יחד בעשירייה. את תרגישי עד כמה זה לא פשוט, כמה זה קשה, ואז תראי מה קורה.

שאלה: כתוב שמי שדבוקים בחיי החיים גאוותם היא גדולה והם צריכים להנמיך את הגאווה, וגם הדבקות בבורא היא גאווה. אז אחרי איזו גאווה אנחנו צריכים לרדוף?

כל התכונות שאנחנו מקבלים, שמתעוררות בנו, כל אחת מהן הכרחית בכדי להשיג את המטרה. כך שאנחנו צריכים פשוט לכוון את כולן לקשר בינינו ולקשר עם הבורא. ואז תראו עד כמה כולן יחד משתלבות בצורה נכונה ועוזרות לכן.

שאלה: איך להרגיש את עצמי בשפלות, ובפועל להתנהג כבמצב רגיל, טוב?

הרי אף אחד לא רואה ולא יודע איך את מרגישה.

תלמידה: אותה הרגשה לא מתגלה פה.

את ההרגשה עצמה את לא צריכה לגלות. דווקא כיוצא מתוך ההרגשה העצמית של השפלות את תוכלי בצורה נכונה לפתח בך יחס כלפי האחרים.

שאלה: הקשר עם הבורא זו מדרגה כל כך עליונה, אבל לפני שאדם מגיע למדרגה הזאת הוא רוצה להישאר בצד ורק לא להרגיש את הייסורים. איך לראות את ההכוונה של הבורא באותם ייסורים? איך הוא מגלה לך את הגאווה שלך בהם?

צריך כל הזמן לעשות את התרגילים האלה שבהם האדם מקטין את עצמו, מתפלל לבורא ומבקש ממנו שיראה לו את מצבו הנכון בעולם.

תלמידה: מה זה המצב הנכון בעולם?

אני לא יודע. את צריכה לגלות.

שאלה: מה ההבדל בין הגאווה הטבעית של האדם לבין הלבוש של גאות שהאדם מקבל מדבקות בבורא?

אנחנו עוד לא יכולים ללמוד את זה. אלה דברים מאוד לא פשוטים. ישנה שאלה כזו אבל לא נפתור אותה עכשיו.

שאלה: כשאדם באמת מרגיש בושה, או שפלות, או קטן באמת, הוא לא יכול לתפקד בכלל. הוא מרגיש שאין לו שום זכות קיום. איך עובדים עם המצב הזה ולא רק בורחים ממנו?

תרגילים. תרגילים. "גאוות אדם תשפילנו". לכן צריכים לעשות תרגילים שאני יותר גרוע מכולם, מכל החברות.

תלמידה: נגיד שהאדם מקבל כבר את ההרגשה שהוא יותר גרוע מכל אדם בעולם, לא רק מהחברות. איך הוא עובד איתה, איך הוא לא בורח ממנה?

הוא מבקש מהבורא שיעזור לו להתגבר על השפלות הזאת ולהתקרב לבורא.

תלמידה: אפילו שההרגשה שהוא לא ראוי בכלל שהבורא ישמע אותו?

כן. זה יפה מאוד מה שאת אומרת עכשיו. כתוב, "רם ה' ושפל יראה". לכן אנחנו צריכים באמת להשתוקק לשפלות.¹

שאלה: המרגלים באים לאדם ואומרים לו כמה הוא שפל, ולא מסוגל וזה כביכול חוסם אותו בעבודה. מה הקשר בין הדברים?

ההבדל בין מה שאומרים המרגלים לבין מה שאני רוצה להשיג בעצמי. עוד נעבוד על זה.

שאלה: מה לעשות אם אחת מהחברות בעשירייה מנסה לקדם את דעתה האישית?

להראות לה דוגמאות אחרות. שהיא תלמד מהדוגמאות הטובות שלכן.

שאלה: האם תחושת השפלות היא בכך שאנחנו משייכים לעצמנו את הסבל שאנחנו חווים?

אני לא יכול להגיד, אנחנו נלמד את זה. את דורשת תשובה ברורה ואי אפשר לתת אלא רק אם אנחנו נמצאים מצב מסוים.

תלמידה: האם יש הבדל בין דרגות של בהמיות של תלמיד קבלה לבין אדם שלא לומד קבלה?

ודאי שיש. מי שלומד קבלה יש לו כבר חשבון אחר למעלה. יש לו כבר הרגשה פנימית מסוימת והוא כבר נמצא בקשר עם הבורא ועם כל המציאות. ודאי, יש הבדל בין מי שלומד קבלה לבין מי שלא.

שאלה: להתבטל מול העשירייה, זה קל. להרגיש את גדלות החברות, זה קל. אבל יש צער שמתעורר כלפי אומות העולם כמו לילדים קטנים שהבורא לא קירב אותם. מה לעשות עם אותה הרגשה?

זו המשימה שלנו וכאשר אנחנו נהיה בטוחים בכך שאנחנו מבינים נכון וכבר נמצאים בדרגה רוחנית מינימאלית, אז נוכל לפנות לבאי העולם בצורה כזאת ולנסות למשוך אותם מעלה.

תלמידה: כשהבורא מגלה מספר סוגים שונים של אגו, האם אני צריכה להודות על כך?

כן, את צריכה. אם את מכוונת למטרה, אז כל פעולה של הבורא כלפיך צריכה לעורר בך הודיה.

שאלה: הרגשת השפלות של עצמי היא באה מהרגשת ייסורים מהאגו וצריך להישאר באותה שפלות?

לא, רק כאשר את מרגישה שמגלים לך את מצבך.

שאלה: אני מרגישה כך שגאווה זה איזה חיפוש בכדי להשיג אותה אהבה. כי אני מרגישה מנותקת והאהבה נמצאת בחברות, בסביבה, אני עוד לא מרגישה שאני אהובה ואני עוד לא אוהבת.

את צריכה פשוט לעצום עיניים ולאהוב את החברות שלך. לאהוב את העשירייה שלך.

שאלה: אני מבין מצב שמשפילים את האדם ומשם הוא עובד, אבל איך אדם משפיל את עצמו בעצמו, איך הוא מביא את עצמו לשפלות?

בכך שהוא רוצה להשוות את עצמו לאחרים, ואז הוא רואה שלעומת האחרים אין לו שום דבר שהוא יכול להתגאות בו.

תלמיד: ובהרגשה הזאת זה נקרא "שפלות", שאני קטן יותר מהם?

כן, כביכול שהם משפילים אותו.

תלמיד: במה הוא שפל?

שהוא פחות מכולם.

תלמיד: למה הוא פחות מכולם? יש לו את הנקודה שלו במערכת, יש לו את התרומה שלו. למה הוא שפל?

כי הוא שוקל את עצמו לעומת האחרים.

תלמיד: אבל לכל אחד יש תפקיד במערכת, למה אני צריך להיות שפל ולא לחפש את נקודת הייחודיות.

אבל הוא כך מרגיש את עצמו לעומת האחרים.

תלמיד: ומה הוא צריך לעשות כשהוא מרגיש כך שפל?

אני חושב שזה מצב טוב, זה מצב נכון, שמראים לו את האמת ואז והוא צריך להתחיל לתקן את עצמו. איך לעלות ממצב השפלות בכך שהוא ילך ויעזור לאחרים.

תלמיד: שפלות זה מצב טוב או מצב אמצעי למצב טוב יותר?

כן, אמצעי.

תלמיד: למה גאווה כל כך מפרידה מהבורא והשפלות כל כך מקרבת לבורא?

תלוי איזו גאווה ואיזו שפלות. אם זו גאוות האדם מכך שיש לו והכול תלוי איך אדם מודד את עצמו, בקיצור.

תלמיד: על מה אדם צריך להתגאות בעשירייה בשונה משפלות? איזו גאווה נכונה צריכה להיות בתוך העשירייה?

שאנחנו הולכים יחד לקראת מטרת הבריאה, יחד כולם. לא על עצמו הוא מתגאה אלא על הקבוצה שהוא נמצא בה.

שאלה: אם הבורא שם את החבר למשך זמן ממושך בשפלות, איזו שפלות חומרית שמשפילים אותו, ומה זה אומר עליו? אולי צריך לשנות משהו בתוך עצמו, שהתמונה הזאת תשתנה?

מה צריך לשנות בעצמך? בראש ובראשונה צריך להצדיק את הבורא. כל מה שהוא שלח לאדם זה רק לשם הגדילה הרוחנית שלו, בזה שהוא מחבר את שני הנתונים האלה, האחד הוא מה שמגיע מהבורא והשני הוא מה שהאדם רוצה להתעלות, זה נותן לו את האפשרות למצוא בצורה נכונה את הנקודה שלו, את המקום שלו.

שאלה: שאלה שעכשיו מעוררת בי דאגה, ככל שאנחנו מתקרבים לאיזה ביטול שאנחנו מתבטלים לכדי נקודה, אבל יש לנו חשיבות בכל מיני דברים ואנחנו מפיצות, אבל כשאני מדברת עם אנשים בעולם ויש פתאום מולי מורים, אנשים מהוראה ללא הקבלה הם מלמדים ילדים, ואני מבינה שקיבלנו את הכול מהקבוצה, מהקבלה, מהבורא שנמצא בקבוצה. מה אני יכולה להעביר להם מתוך ביטול עצמי. לתת להם במנות קטנות, איכשהו לעניין אותם או תוספת כלשהי שהם ירצו לקבל בתור אנשי הוראה, הם ירצו לקבל משהו מההבנה שלי, איך אני ראיתי את זה בקבוצה, איך אני רואה את זה, איך אני רואה את זה בקבלה.

את זה את צריכה ללמוד בקורסים שלנו, אני לא יכולה כרגע להסביר לך את זה. תפני לאחראי והוא יכוון אותך.

שאלה: אם אני מרגישה תלויה לחלוטין בעשירייה שלי ואין לי שום סיכוי להשיג רוחניות בלעדיהן ולכן אני משרתת אותן ואני עושה כל מה שהן צריכות, זאת שפלות או גאווה?

זו יכולה להיות גם שפלות ויכולה להיות גם גאווה, אי אפשר לפי זה להגיד איפה את נמצאת.

שאלה: יוצא שיש הבדל עצום בין כך שהגאווה משתלטת עלי, היא נמצא מעלי, היא משפילה אותי לבין אותו מצב שאני צריכה להשפיל אותה הגאווה. איך אני אמורה להשפיל את הגאווה ועדיין לדאוג לאחרים? איך אפשר לשלב זאת?

איך אפשר בצורה נכונה לשלב את זה? תתקדמי, לכי קדימה ותראי שזה משתלב מעצמו.

שאלה: מה ההבדל בין שפלות שמגיעה מהרגשת הפער וההפכיות לתכונת האהבה והשפעה, לבין שפלות שמרגישים את עצמנו קטנים מאחרים? האם יש מדרגות של שפלות?

כן, יש בכל מדרגה ומדרגה מצב של שפלות.

תלמידה: האם יש שפלות שמגלים קודם ושפלות שמגלים אחריה? למשל, האם הרגשת השפלות מהפכיות לתכונת האהבה זו שפלות שהיא קודמת לשפלות כלפי החברות?

כן.

שאלה: אם כל אחד בעשירייה צריך להרגיש את עצמו קטן, אז במה זה עוזר כשהוא שומע מחמאות מהעשירייה, שמגדילים ומשבחים אותו בפני כולם, הרי אנחנו לא רוצים להכשיל אותו?

בסדר, אדם מצד אחד צריך לשמוע, ומצד שני להבין מה שצריך. הוא צריך להיות מורכב מכמה מצבים.

שאלה: האם השפלות האמיתית נובעת מגילוי הרע שבתוכי, שאני מכירה את הרע, ואז אני מרגישה ממש מושפלת?

לאו דווקא, זה יכול להיות גם משחק מצד הבורא.

שאלה: איך לבטל את עצמך אם אתה רואה חוסר צדק, ואתה רוצה להתפרץ?

תחלקי עם אחרים את הרצונות שלך.

שאלה: בעשירייה לא הצלחנו להגיע לדעה משותפת. מאיפה באים השורשים של גאוות האדם?

זה האגו שלנו.

תלמידה: זה פשוט רצון לראות את עצמך גדול מאחרים, להגדיל את עצמך?

כן, האגו.

שאלה: בעולם שלנו יש הרבה אנשים שמרגישים קטנים, שפלים, ולא יוצלחים. באיזה אופן האדם צריך להרגיש שהוא קטן, איך להכניע את הגאווה בצורה נכונה, רוחנית?

רק בעשירייה, ובכל אופן שאפשר.

שאלה: כשאני עושה איזו פעולה שנראית לי נכונה, אני עדיין מרגישה שפלה בפנים, כי אני מבינה שאני לא באמת מתייחסת לאדם האחר באהבה, בהבנה. האם כדאי בנקודה כזאת להפסיק לעשות את הפעולה, עד שאני אתקן את היחס שלי מבפנים?

לא. בכל זאת תנסו להמשיך בפעולות כאלה.

שאלה: מהקטע אני מבינה שהייסורים מהשפלות, הם ראיה כלשהי של המדרגה הבאה, ויש רצון להגיע אליה. אז אני מבינה שלא נכון לחפש שפלות, אלא לחפש את המדרגה הבאה בתוכנו?

כן. אף פעם לא לחפש שפלות.

שאלה: לגבי הייסורים, הרגשת הבורא, גדלות הבורא, וגדלות החברות. האם יש שמחה מזה, ושמחה מהשפלות שלך?

אפשר להיות בזה. ובכלל, יש מקום לכל הרגשה.

שאלה: לגבי השפלות. אם זה חסד הבורא, חסד ה', ולפתע מתגלה לך שאתה מין אור שחור שחושק לבלוע לתוכו, לקבל לתוכו את הכול. האם צריך לקבל את השפלות הזאת?

כן.

שאלה: לפעמים אני מרגיש ורואה את הגדלות של חבריי, אבל ברגע הבא אני כבר לא רואה או מרגיש אותה. איך לעבוד עם זה, כי זה קורה כל הזמן? אני עובד על זה, ומשתדל לראות מעל הדעת.

תמיד להשתדל להצדיק את החברים, ולהשפיל את עצמו. תעשו הרבה תרגילים כאלו, ואחר כך תמצאו. יכול להיות שלא תמיד אחרים צודקים, אולי לפעמים גם אתה צודק, אבל בכל זאת יהיו לך כלים חדשים, וטובים.

שאלה: לשפל אין עוד מקום שאליו הוא יכול ליפול. אבל לגבי אפשרות הנפילה והעליה, מה עלינו להסיק מכך?

צריך לפעול כפי שדיברנו. כלומר ככל הניתן להקטין את עצמך כלפי החברים, ככל האפשר להגדיל את החברים, ובצורה כזאת בקבוצה כמובן בהדרגה, אתם תבנו יחסים נכונים.

שאלה: נראה לי שכאן בקבוצה הרוחנית, כל אחד צריך להודות על מי שהוא, ועל מה שהוא מקבל. האם זה נכון, או שככל שאנחנו מרגישים יותר גאווה על מי שאנחנו, אנחנו צריכים לחפש יותר שפלות, ולקבל גאווה רק מההתקרבות שלנו לבורא?

כן, זה נכון.

שאלה: אותה מידה של שפלות עצמו, ניתן להרגיש בעזרת גדלות העשירייה או בעבודה אישית?

עדיף מהעשירייה, יותר נכון למדוד את הירידה הזאת מול העשירייה.

בעיקרון סיימנו את השיעור, למרות שלא עברנו על המאמר השני. אני חושב שבפעם הבאה נעבור עליו. תקראו שוב את המאמר הקטן הזה, ותשתדלו שוב לברר אותו, ולמצוא בו דברים. הוא מאוד מאוד חשוב. כל טוב לכולכם.

(סוף השיעור)

---

1. תהילים קל"ח ו'.↩