שיעור בוקר 06.01.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: תע"ס, חלק ג'

תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ג', עמ' 168, דף קס"ח.

הסתכלות פנימית, "אור ישר ואור חוזר כולל ט"ו פרקים",

פרק ב' אות ג', פרק ג' אותיות א-ו', פרק ד' אותיות א'-ג'

קריין: "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ג', דף קס"ח, עמוד 168, "הסתכלות פנימית", אור ישר ואור חוזר, כולל ט"ו פרקים", פרק ב', אות ג'.

נמשיך, כי החלקים האלה הם מאוד חשובים, זה יסוד לכל חכמת הקבלה. וגם חשוב שאנחנו נשאר כל הזמן באותן הכוונות, שאנחנו יחד ורוצים לגלות יחד את המערכת העליונה ולהיות בהשפעה. ומה שעכשיו אנחנו לומדים, אנחנו מקבלים דרך הלימוד את המאור המחזיר למוטב שהוא משפיע עלינו ומביא אותנו לאט לאט לכוחות ההשפעה, לכוחות החיבור, שבהם אנחנו נגלה מה שאנחנו לומדים בפועל.

קריין: אות ג'.

אות ג'

ביאור הע"ס הנקראות נרנח"י, והנקראות נגל"ה

"ההפרש בין הע"ס הנקראות כח"ב תו"מ, לבין הע"ס הנקראות נפש רוח נשמה חיה יחידה, הוא, כי הכלים של הע"ס נקראים כח"ב תו"מ. והאורות שבהם, נקראים נרנח"י. והע"ס הנקראות, שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל, יש להן הוראה מיוחדת, שחסרות ז"א ומלכות דכלים, וחיה יחידה דאורות, ואין בהן רק כח"ב דכלים הנק' שורש נשמה גוף, ונר"נ דאורות. וזהו שנעשה בצמצום ב', ע"י עלית המלכות לבינה (כמ"ש כאן בפרק יו"ד)."

זאת אומרת, על ידי צמצום ב' מחמישה כוחות שהיו לנו בפרצוף, כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, נשאר לנו רק כתר, חכמה, בינה, לכלים ובהם נפש, רוח, נשמה דאורות, וכלים של זעיר אנפין ומלכות הם נעלמו, אין עליהם מסך, ולכן כנגד זה נעלם אור חיה ויחידה. ולכן המצב הזה הוא נקרא "קטנות" או "צמצום ב'".

פרק ג'

"בו מבאר ע"ס שקומתן שוה. ובו ה' ענינים:"

אות א'

"עתה נבאר עשר הספירות שקומתן שוה. דהיינו, שבאם קומת הזווג היא עד הכתר, יש בו מאה ספירות שהן עשר ספירות מכתר עד מלכות בעובי, מלבישות זו על זו, שכל אחת מהן יש לה עשר ספירות באורך, מכתר עד מלכות. ואם קומת הזווג היא עד חכמה יש להן ט"ס בעובי שכל אחת מהן יש לה ט"ס באורך. ואם קומת הזווג היא עד בינה, יש להן ח' ספירות בעובי, שכל אחת מהן יש לה ח"ס באורך וכו' עד"ז. וזה נוהג בכל זווג וזווג דהכאת אור העליון על המסך. המובא בדברי הרב כאן בפרק א'."

נמשיך.

אות ב'

"והטעם הוא כי בכל מקום שנאמר, שדבר רוחני עובר ממקום למקום, אין הפירוש, שהניח מקום הראשון, ובא למקום שני, כדרך הגשמיים, אלא רק בחינת תוספת יש כאן, כי נשאר כולו במקום הראשון כמו שהיה, גם אחר שבא למקום השני. ונמצא, שנתוסף לו גם מקום שני כי אין העדר ברוחני (כמ"ש הרב בעץ חיים שער הנסירה פרק ז'). ומתוך שספירת כתר הוא השורש של ד' בחינות חו"ב תו"מ דאור ישר, נמצאות בהכרח, שהן עוברות דרך בו, ואם כן הרי הניחו בו שרשם, מטעם אין העדר ברוחני, ולכן יש בהכרח בספירת כתר לבדו כל ט"ס, כח"ב חג"ת נה"י דאור ישר. ועד"ז בספירת חכמה שבינה ותו"מ עברו דרך בה, הרי קבעו בה מקומן ויש בספירת חכמה ח' ספירות מחכמה עד יסוד. ועד"ז בבינה, שתו"מ עברו דרך בה קבעו בה מקומן, ויש בבינה ז' ספירות מבינה עד יסוד וכן בחג"ת נה"י שבתפארת, וכן במלכות באופן, שכתר כלול מט' ספירות כח"ב חג"ת נה"י דאור ישר. דהיינו חוץ ממלכות. כי במלכות אין אור ישר רק או"ח בלבד. וחכמה כלולה מח"ס חו"ב חג"ת נה"י דאו"י. ובינה כלולה מז' ספירות, בינה חג"ת נה"י דאו"י. וחסד כלול משש ספירות חג"ת נה"י דאו"י. וכו' עד"ז, שכל ספירה עליונה כלולה מכל ספירות התחתונות שעברו בתוכה. מטעם אין העדר ברוחני (וכבר נתבאר זה בחלק ב' בהסתכלות פנימית פרק ט')."

שאלה: מה קובע את קומת הזיווג?

המסך, איפה שהוא עובד. בהתאם לגודל הרצון לקבל שבו הוא נמצא, בהתאם לזה יש קומת הזיווג. השתוות הצורה בין רצון להשפיע של העליון ורצון להגיב על זה ולהיות בזה בהשתוות הצורה עם התחתון, מצד התחתון, זה קובע את קומת הזיווג. מקום הזיווג ובהתאם לזה קומת הזיווג.

שאלה: מה זה ספירות בעובי וספירות באורך?

זה בהתכללות, ספירות באורך זה מלמעלה למטה, אבל מתוך זה שכל ספירה וספירה היא נכללת מכל הספירות אז יש לנו גם ספירות בעובי. כך שיש לנו נגיד עשר ספירות דאור ישר, עשר ספירות דאור חוזר, ובהתכללות ביניהן יש עשר ספירות בכל ספירה וספירה, ספירות פרטיות, וזה נקרא ספירות בעובי.

קריין: אות ג' סוף טור א'.

אות ג'

"והנה, התכללות זו האמורה, נעשתה מכח ע"ס כח"ב תו"מ דאור ישר עצמן, עוד מלפני שנעשה הזווג דהכאה על המסך, המעלה אור חוזר ומלביש אותן. אמנם אחר שנעשה הזווג דהכאה על המסך שבמלכות, והאור חוזר עלה ממסך שבמלכות והלביש את הספירות דאור ישר, הנה אז משוה האו"ח קומתן של כולן בשוה. למשל,

אם הזווג היה על מסך דבחי"ד, המעלה או"ח עד הכתר, הנה יצאו כאן ע"ס דאו"ח, כח"ב חג"ת נהי"מ, מן המלכות והלבישו את כח"ב חג"ת נה"י דאור ישר. והנה ע"ס דאו"ח נמצאות בסדר הפוך מע"ס דאור ישר, כי ע"ס דאו"י שורשן למעלה בכתר, ונמצאות עומדות ממעלה למטה. מכתר עד יסוד. וע"ס דאו"ח הרי שורשן במלכות, כי ממנה יצאו, ונבחן שהן עומדות ממטה למעלה, שכתר דאו"ח, דהיינו השורש, הוא במלכות, וחכמה דאו"ח ביסוד דאו"י. ובינה דאו"ח בהוד דאו"י. וחסד דאו"ח בנצח דאו"י וגבורה דאו"ח בת"ת דאו"י. ות"ת דאו"ח בגבורה דאו"י. ונצח דאו"ח בחסד דאו"י. והוד דאו"ח בבינה דאו"י. ויסוד דאו"ח בחכמה דאו"י. ומלכות דאו"ח בכתר דאו"י. הרי שהן עומדות ממטה למעלה, החל במלכות וכלה בכתר."

שאלה: אמרת שאני מבצע צמצום על הרצון הכללי שקיבלתי אותו מהעשירייה, אני מבין נכון?

כן.

תלמיד: מה אחר כך, אחרי הצמצום, איך מבצעים זיווג עם זה, עם הרצון הכללי?

זה עוד מוקדם. איך אתה יכול לקחת רצונות של הזולת? אתה לא נכלל מהם, אתה צריך להתכלל מהם ממש בפועל ואז אתה עושה צמצום על הרצון האישי שלך ואתה מקבל את הרצונות שלהם כרצונות החשובים ביותר משלך, ואז אתה עובד על הרצונות שלהם כדי למלא אותם מצידך, ויוצא שזאת פעולת ההשפעה. ובמידה שאתה כך רוצה להשפיע לחברים, אז אתה הופך להיות בשבילם כהכתר שממלא אותם ואתה נעשה בזה שותף לבורא שרוצה למלא אותם. רק קודם היית מפריע לזה שהבורא ימלא אותם, ועכשיו אתה מסייע לזה שהבורא דרכך ימלא אותם. אז במידה שאתה נכלל מרצונות של החברים ורוצה למלא אותם, כך אתה מגיע להיות שותף עם הבורא.

תלמיד: איזה סדר מעניין יש כאן שהוא מתאר, שיש יחס הפוך.

זה מלמעלה למטה וממטה למעלה. האורות שמשתלשלים מכתר עד המלכות ואורות שיוצאים בחזרה כאור חוזר כללי ממלכות עד הכתר, ואז הם משלימים זה את זה. יוצא שבכל ספירה וספירה כמה שיש לה מאור ישר פלוס כמה שיש לה מאור חוזר תמיד זה עשר ספירות.

שאלה: איך עשר ספירות דאור חוזר מתלבשות בעשר ספירות דאור ישר אם בכל זיווג חסר זעיר אנפין ומלכות?

לא, את זה אנחנו עוד נלמד, זה לא נכון. תמיד יש לנו ספירות אור חוזר שהן תופסות את האור ישר. יותר מזה הן לא יכולות לגלות, פחות מזה לא יכולות לגלות, ככה זה יקרה, תראה עוד מעט.

שאלה: מה זה אומר שספירות דאור ישר מתחברות עם ספירות דאור חוזר?

מתלבשות בהן. אור חוזר זו הכוונה, אור חוזר זו תגובה, שמגיעה גם עביות באור חוזר ואז יכולים לגלות את האור ישר.

תלמיד: הוא כותב שהן משלימות אחת את השניה, לא מתלבשות.

כן, ודאי שמשלימות. כמה שמקבל מאור ישר הוא מוסיף לזה עוד משלו מאור חוזר, וכך הן משלימות כולן לעשר, ותמיד יש לך בכל ספירה וספירה עשר ספירות פרטיות.

שאלה: אנחנו אומרים שמלכות היא ככתר באור חוזר, ובטור ב' הוא כותב "אם הזווג היה על מסך דבחי"ד, המעלה או"ח עד הכתר, הנה יצאו כאן ע"ס דאו"ח, כח"ב חג"ת נהי"מ,". האם פה זה לא מתהפך בסדר?

לא, בכל מצב ומצב יש לך עשר ספירות לא פחות ולא יותר, אלא אם אתה משווה פרצוף שיש לו באמת שימוש בכל בחינה ד' או פרצוף שיש לו שימוש רק בבחינות ג' וכן הלאה אז ביניהם יש הבדל, אבל בכל פרצוף ופרצוף תמיד יש לך אור ישר ואור חוזר שמשווה זה אל זה.

שאלה: מלכות חסרה באור ישר, נכון?

כן.

תלמיד: ובעצם מלכות היא מסך, היא משלימה את האור ישר?

מלכות משלימה את כל הספירות במסך ואור חוזר.

תלמיד: אז למה אומרים שיש עשר ספירות דאור ישר?

כך אנחנו אומרים כי באמת גם במלכות יש לך חלק שהיא מקבלת, בכל זאת היא מרגישה, היא מקבלת מהספירות העליונות ממנה ומגיבה אליהן, ולכן יש לה את האור הישר, רק בצורה כזאת שהיא לא מקבלת מלכתחילה לעצמה אלא כדי לצמצם את עצמה ולהגיב עליהן באור חוזר.

תלמיד: אפשר להגיד שעשר ספירות דאור ישר ועשר ספירות של אור חוזר הן בעצם יוצרות עשר ספירות?

כן, זה נעשה כחבילה אחת.

שאלה: הוא אומר "אם הזווג היה על מסך דבחי"ד, המעלה או"ח עד הכתר, הנה יצאו כאן ע"ס דאו"ח,". מהי בכלל מהות הפעולה של אור חוזר, מי יוצר אותה ואיך היא נוצרת?

אור חוזר זה נקרא כוונת הנברא להטיב לבורא או האורח כלפי בעל הבית, זה נקרא אור חוזר. שהוא עושה את זה על ידי זה שהוא מצמצם רצון לעצמו ומתוך הרצון שלו אחר כך הופך את עצמו לרצון להשפיע, זאת אומרת ללקבל על מנת להשפיע, רצון להשפיע אין לנברא, אבל לקבל על מנת להשפיע, ואז כמה שהוא מקבל הוא רוצה את זה להשפיע וזה מתבטא בצמצום, מסך ואור חוזר שממלכות.

אבל בעצם מה שיש במלכות זה מפני שמלכות מרגישה בכל ט' ראשונות, כי בכל ט' ראשונות יש לך גם מלכויות פרטיות, אותה מלכות שנמצאת בכל ספירה וספירה והיא מרגישה מה שהיא מקבלת מבעל הבית, ואז בסופו של דבר היא מגלה את עצמה שפועלת כלפי בעל הבית.

תלמיד: אפשר לתאר את זה בצורה פשוטה יותר, נניח בעשירייה מה זה נקרא להעלות אור חוזר?

אור חוזר זה נקרא שכל מה שנותן לך הבורא דרך העשירייה אתה רוצה להחזיר לו. אבל לו אתה לא יכול להחזיר כי אין לו כלים, אין לו אפשרות ליהנות ושום דבר, אלא אתה יכול לעשות את זה רק דרך העשירייה. בוא נגיד כך, כמו שיש אמא עם הילדים שלה, כשאתה רוצה להחזיר לה משהו, אין לה דרישה לכלום, אלא אתה מחזיר לה דרך היחס שלך לילדים, אז היא מבינה את זה, את זה היא מרגישה. כי היא אוהבת אותם, בתוכם היא נמצאת, ואם אתה גם משפיע להם זו ההשפעה שלך אליה.

תלמיד: זאת אומרת, מה שדיברת בהתחלה שאמרת שאמא מבטלת את עצמה כלפי הילדים שלה, זאת אומרת אני בעשירייה מבטל את עצמי מול העשירייה ואז יוצר אור חוזר, זו הכוונה?

אם אתה מבטל את עצמך מול העשירייה כולה זה נקרא שאתה מתבטל כלפי הבורא.

תלמיד: זה האור חוזר בעצם?

כן. לכן כל העבודה שלנו בהכרח חייבת להיות בעשירייה. זה לא איזה משחק ותנאי, זו בעצם הפעולה עצמה, המימוש הנכון של היחסים שלנו עם הבורא.

תלמיד: יש חוזק, יש עוצמות באור חוזר אחד מול השני?

בטח. בהתאם לאיזו דרגת עביות אתה עובד.

תלמיד: מה זה אומר העביות שבה אני עובד?

כנגד האגו שלך על מה אתה מתגבר כדי להשפיע לחברים.

תלמיד: ולא כולם שווים, כל אחד בפני עצמו.

נכון, אבל בעצם אתה מבטל את עצמך בהתאם לכמה שמקבל מכל אחד מהם, לפחות בזה אתה מבטל את עצמך ורוצה להשפיע להם ורוצה למלאות אותם בכמה שאתה רוצה.

תלמיד: ביחד אנחנו השלם, כל אחד משלים את השני.

אם כל אחד משלים את השני אז אתם הופכים להיות לעשירייה מתוקנת ומגלים לפי זה את הבורא שנמצא בכם.

שאלה: כתוב שכל ספירה גם היא מתחלקת לעשר ספירות, האם זה אומר שיש בכל אחת גם מלכות?

כן, וכן הלאה וכן הלאה. אבל אל תיכנס לזה, כי אותם החוקים כמו שהוא כתב, יש בכל הספירות, פרטיות ופרטי פרטיות עד אין סוף.

שאלה: איפה מתבצעת ההלבשה של אור חוזר באור ישר, במסך או מעל המסך?

קשה להגיד, כי זה הכול קורה בכל הפרצוף עצמו, ששם זה הרצון לקבל והרצון להשפיע, צמצום, מסך, זיווג דהכאה וכן הלאה. הכול קורה ביחסים, יותר נכון להגיד, ביחסים בין בעל הבית לאורח. היחסים האלה מתלבשים זה על זה, ואז מתוך ההתלבשות הזאת יש צורות יחסים ביניהם בכל מיני הרמוניות, בכל מיני צורות כאלה, בכל מיני גלים, וגלים שנעשים [מתחברים] עם גלים יש ביניהם מידות התקשרות ונקודות התקשרות. אי אפשר לתאר זאת, כשמרגישים את זה אז מרגישים. אבל להעביר את זה לשפה, יהיו לך אלף ספרים וללא תועלת.

קריין: אנחנו באות ד'.

אות ד'

"וכשמתחברות עשר ספירות דאו"ח עם עשר ספירות דאו"י, נמצאות בכל אחת עשר ספירות. כי מלכות שלא היה לה כלום מאו"י, הרויחה עשר ספירות שלמות דאו"ח, מכתר עד מלכות, כי כולן עברו דרכה, ונשארו בה בקביעות, מטעם אין העדר ברוחני. ויסוד דאו"י שלא היה בו אלא ספירה אחת דאו"י, השיג עתה מאו"ח ט' ספירות, מחכמה עד מלכות, כי כולן עברו דרך בו. והוד דאו"י, שלא היה לו אלא ב' ספירות השיג עתה מאו"ח ח"ס, מבינה עד מלכות. ונצח דאו"י שהיה לו ג"ס, השיג ז"ס מחסד עד מלכות. וכו' עד"ז עד שחכמה דאו"י שהיו לה שמונה ספירות דאו"י, חו"ב חג"ת נה"י, השיגה עתה, יסוד ומלכות דאו"ח, ונשלמה בעשר ספירות. וכתר דאו"י, שהיה לו ט"ס, כח"ב חג"ת נה"י דאו"י, השיג עתה מלכות דאו"ח, ונשלם בעשר ספירות."

אות ה'

"ונמצא, שמלכות דאו"ח השיגה קומת כתר, שהרי נתחברה עם כתר דאו"י. ויסוד דאו"ח השיג קומת חכמה, כי נתחבר עם חכמה דאו"י. והוד השיג קומת בינה, משום שנתחבר עם בינה. וכו'. ולפיכך נבחן שגם חכמה דאו"י השיגה קומת כתר, שהרי אותה המלכות דאו"ח שנתחברה עם כתר, ונעשתה לקומת כתר, עברה דרך חכמה, ונקבעה בה, א"כ השיגה גם חכמה על ידה את קומת כתר. וכן בינה דאו"י, השיגה קומת כתר, כי יסוד ומלכות דאו"ח, שנעשו לחכמה וכתר, עברו את דרכה, והניחו שורשם בה. ועד"ז כל ספירה וספירה דאו"י השיגה קומת כתר, מחמת מלכות דאו"ח שנתחברה בכתר, עברה בהכרח בתוכם ונקבעה בה. הרי שאחר שעלה או"ח ונתחבר באו"י, הושוו כל הספירות בקומה שוה עד כתר."

יש לנו אם כך ספירות דאור ישר איך שהן מתפשטות מלמעלה למטה. כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות (ראו שרטוט). עשר ספירות אני לא מצייר כאן. ויחד עם זה יש לנו כאן עשר ספירות דאור חוזר שמוסיפות להן כך. ואז יוצא שבכל ספירה וספירה יש עשר ספירות דאור ישר ועשר ספירות דאור חוזר. בכל אחת ואחת יש אור ישר ואור חוזר (ראו בשרטוט חיצים כחולים).

שרטוט

שאלה: בקשר למה שהוא כותב כאן על המבנה הזה שכאשר ספירה אחת באור חוזר היא משיגה את האור הישר. מי משיג את המלכות הכללית?

הרצון לקבל הכללי שעשה על עצמו צמצום, מסך ואור חוזר, ופועל בהתאם לכמה שהוא מרגיש שהבורא מתייחס אליו כך הוא מתייחס בחזרה לבורא, זה מה שהוא משיג. הוא משיג באיזה יחסים נמצאים הוא והכוח העליון זה לזה.

תלמיד: התכוונתי, אם זאת המלכות שעולה במדרגה.

מלכות לא עולה ולא יורדת, אלא ההשפעה של מלכות כך עושה כלפי הכתר. כי יש לנו כאן את שניהם שפועלים, עליון ותחתון, ואיך הם פועלים ומשלימים זה את זה. זה מה שהציור הזה מבטא (ראו בשרטוט חיצים אדומים).

שאלה: האם הכוונה היא תמיד כלפי ט' ראשונות בלי לעזוב את זה, וזה נותן המשכיות לזה?

כן, ודאי.

שאלה: איך להרגיש את פעולת האורות בתוכנו?

אם אתה נמצא בכוחות ההשפעה ומייצב בעצמך את כוחות ההשפעה, אתה תרגיש את זה. קודם כל צריך להיות צמצום על הרצונות שלך, ופעולת השפעה כללית ממטה למעלה. זאת אומרת אתה נמצא כחפץ חסד, לא רוצה שום דבר לעצמך, רק להשפיע נחת רוח דרך קבוצה לבורא, ואז אתה תבנה מערכת כזאת ובה אתה תגלה את הכול. כי סך הכול אין יותר מעשר, ואז אתה בתוך העשירייה הזאת תגלה את כול העולם, את כול היחסים שלך עם העליון, את כל העולמות, כל הנשמות, הכול תגלה בזה. צריכים לעשות רק דבר אחד קטן, לוותר על האגו שלך הקטן הגשמי.

שאלה: עם איזה רצונות של החברים עלי לעבוד, ומה לבקש מהבורא, איזה סוג של מילוי, האם גדלות תכונת ההשפעה?

צריך לקרוא על זה במאמרי רב"ש על הקבוצה. אני לא יכול להגיד לך במשפט אחד, כי כשאתה קורא את המאמרים האלה אתה כל הזמן מפרמט את עצמך, מייצב את עצמך יותר ויותר נכון כלפי העשירייה ודרכה לבורא. ואני במשפט אחד לא יכול לבטא את זה.

שאלה: אם האור הישר זה התענוג מהבורא והאור החוזר זה התגובה, היחס לבורא, זה אומר שהמלכות מקבלת הכי פחות ומתייחסת לבורא הכי טוב?

אתה מדבר על הבחינות שבתוך הכלי?

תלמיד: אני מדבר על השרטוט. כלומר, יש איזשהו פיצוי מלא של מלכות שמפצה ביחס שלה, כמו הדוגמה של בעל הבית והאורח?

לא. אמונה למעלה מהדעת זה עוד לפני שאנחנו עושים את הפעולה הזאת. כאן מוסבר לנו שבהתאם לעביות שישנה בכל ספירה וספירה, איך הספירה הזאת פועלת בהתחברות אור ישר ואור חוזר. עד כמה שהרצון לקבל גדול יותר, יש עליו יותר צמצום ויותר אור חוזר, ואז יותר השלמה בזה לאור העליון הכללי.

אמנם הספירות שהן רחוקות מהכתר הן כביכול מקבלות פחות מאור ישר, אבל פעולתן בצמצום, מסך ואור חוזר היא יותר גדולה באור חוזר, וכך הן משלימות זו את זו. זאת אומרת, הנברא הוא כביכול מתקן את הטבע שלו על ידי היחס בחזרה שעושה לבורא. יש בזה הרבה דברים כאלה שאנחנו עוד לא דברנו עליהם.

תלמיד: לא מובן מה מוריד את הפיצוי?

שמה שלא יכול לקבל בצורת אור ישר מקבל את זה בצורת אור חוזר, משלימים זה את זה. אבל בסך הכול בהשלמה הזאת יוצא שהוא מקבל את הכול. כי כל הספירות האלה הן כלולות במלכות אחת. יש מלכויות בכל בחינה ובחינה, אבל כל המלכויות האלה גם מחוברות יחד במלכות הכללית. וכך כל ספירה וספירה, כתרים, חכמות, בינות, כולן גם מעורבבות יחד אחר כך בפרצוף, למרות שכל בחינה ובחינה היא נובעת מהבחנה אחרת, מטבע אחר שיש בכל ספירה וספירה.

עוד נתקדם ונגלה את זה יותר. אין מילים. המילים חסרות.

קריין: אות ו'.

אות ו'

"ונבחן שאותה התכללות שכל ספירה וספירה נכללה מעשר ספירות מחמת התחברות דאו"י ואו"ח, עומדת בעובי, ומלבישות זו על זו. שהוא מטעם קומתם השוה. באופן, שבפנימיות כולן, עומדות ע"ס דכתר באורך, מכתר עד מלכות. ועליהן בעובי מלביש ע"ס דחכמה העומדות באורך, מכתר עד מלכות. ועליהן מלביש ע"ס דבינה, מכתר עד מלכות וכו' עד שע"ס שבמלכות מלבישות בחיצוניות כולן, מכתר עד מלכות. והנה נתבאר שמכל זווג דהכאה של אור העליון במסך דבחי"ד מוכרחות לצאת מאה ספירות, דהיינו עשר ספירות באורך, שכל אחת מהן מתפשטת לעשר ספירות בעבי, וכולן קומתן שוה עד כתר. ועד"ז בזווג דהכאה במסך דבחי"ג, יוצאות ט"ס באורך וט"ס בעבי, שקומתן שוה עד חכמה. ועד"ז בזווג דהכאה דבחי"ב, יוצאות ח"ס באורך וח"ס בעבי שקומתן שוה עד בינה. וכו' עד"ז.".

בעצם זה לא כל כך מסובך. עשר ספירות דאור ישר, ועשר ספירות דאור חוזר, ובהתאם, על איזו דרגת עביות יש זיווג דהכאה בעצם קובע הגובה. אבל תמיד זה מאה ספירות, חבילה כזאת שהיא מתגלה על עביות מסוימת כל פעם ופעם. לכן כתוב עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה. לא יכול להיות מלכות בלי כתר וכתר בלי מלכות, כי הם קשורים סופו ותחילתו יחד כך שתמיד בכל גילוי יש לנו עשר ספירות, תלוי רק באיזו עוצמה. והעוצמה היא קובעת את אופי הגילוי, אופן הגילוי.

בסך הכול זה לא כל כך קשה. זה רצון לקבל עם עביות מסוימת, ואיך הוא קשור בהתאמה לאור העליון שמגלה.

פרק ד'

"מבאר עשר הספירות היוצאות זו למעלה מזו ובו ב' ענינים:

א. שכל מאה הספירות היוצאות בזווג דהכאה בקומה שוה נחשבות רק לספירה אחת.

ב. עשר הספירות שקומתן שוה יוצאות מזווג אחד דהכאה, ועשר הספירות היוצאות זו למעלה מזו, יוצאות מחמשה זווגי הכאה.

אות א'

מה' בחינות העביות, יוצאות ה' קומות של ע"ס

זו למעלה מזו ע"י הזדככות

עתה נבאר הע"ס היוצאות זו למעלה מזו. ותדע, שמסבת ה' הבחינות שבכלי המלכות האמורות, יצא לנו ה' בחינות קומות היוצאים על ידי זווג דהכאה הנ"ל, זו למעלה מזו, מפאת הזדככות המסך וביאתו בה' בחינות העביות האמורות שבכלי המלכות, שבהיות המסך על עביות המלאה שבכלי המלכות, שנקראת עביות דבחי"ד, נבחן אשר יש באו"ח הנדחה ממנה, ה' בחינות, וע"כ הן מלבישות כל ה' הבחינות דאו"י. אמנם אם נזדכך העביות דבחי"ד, נמצא שהאו"ח הנדחה ממנה קצר מלהלביש את בחינת כתר דאו"י, כי אין בו רק ד' בחינות. וענין זה כבר מבואר כל צרכו בהסת"פ (ח"ב אות ע"ב ד"ה ובכדי) ומשם תדרשנו ואין להאריך כאן בזה.

אות ב'

אמנם צריכים לידע, שכל התפשטות אור עליון לזווג דהכאה על פי סדר המדרגות של ה' בחינות עביות שבמסך הנ"ל, אע"פ שיש בכל התפשטות מאה ספירות שהן ע"ס אורך וע"ס עובי, כנ"ל, מ"מ אינן נחשבות רק לספירה אחת, דהיינו רק על שם הספירה היותר עליונה שבו, אם העליונה היא כתר נקראות כולן כתר, ואם קומתו ספירת חכמה, נקראות כולן חכמה, וכו' עד"ז.".

אות ג'

"באופן, שאלו ה' הקומות היוצאות מפאת הזדככות המסך, זו למעלה מזו, מקומת כתר עד קומת מלכות, נחשבות רק לה' ספירות: כח"ב תו"מ. ואע"פ שבכל קומה מהם יש ע"ס באורך וע"ס בעובי, מ"מ, מתוך שכל אלו מאה הספירות נמצאות בקומה שוה, נחשבות משום זה רק לספירה אחת, שנקראת ע"ש העליונה ביותר, כנ"ל.

אות ד'

והנך רואה, ההפרש הגדול מעשר ספירות שקומתן שוה, לעשר ספירות דזו למעלה מזו, כי העשר ספירות שקומתן שוה, יוצאות מזווג אחד דהכאה, ונחשבות כולן לספירה אחת. אמנם הע"ס כח"ב תו"מ היוצאות זו למעלה מזו, יוצאות על ידי חמשה זווגים דהכאה, מפאת הזדככות המסך על סדר המדרגה מבחי"ד לבחי"ג וכו' עד לשורש. שבכל אחת מהן, יש ע"ס באורך וע"ס בעובי, בקומה שוה, אשר ע"כ, אלו ה' הקומות נחשבות רק לכח"ב תו"מ. זה למעלה מזה, דהיינו, על שם ספירות העליונות שבה' הקומות הללו. והנה נתבאר, ההפרש הגדול, בין ה' מיני הע"ס, שהן: ע"ס דאור ישר, כשהן לעצמן. וע"ס דאו"י ואו"ח, אשר קומתן שוה. וע"ס דנרנח"י. וע"ס שנגל"ה. וע"ס דזו למעלה מזו.".

זה בעצם מה שיש לנו לעשות בחוכמת הקבלה. סך הכול עשר ספירות, אבל יש בהן כל מיני וריאציות כאלה, אופנים שנצטרך ללמוד אותם.

אנחנו סיימנו בזה את עשר הספירות ואחר כך יש כבר תרכובת בפרצוף, ראש, תוך, סוף, פנימי, חיצון, כל מיני כאלו דברים, זה כבר השלב הבא.

שאלה: הספירות של אור ישר משלימות את הספירות של אור חוזר. בהרגשה של מקובל האם זו אותה ההרגשה של ספירות או לא?

אנחנו מקבלים את זה שהן מלובשות זו בזו, כך אנחנו מקבלים, שאלו הספירות מתלבשות באלו הספירות. בסך הכול אתה מקבל התרשמות כללית. אתה לא יכול לקבל עשר ספירות דאור ישר בלי שאתה מלביש אותן בעשר ספירות דאור חוזר. עוד יותר מזה, אתה לא יודע אם יש לפניך עשר ספירות דאור ישר אם אתה לא מייצב צמצום, מסך ואור חוזר, ואז באור חוזר אתה מגלה שיש משהו לפניך.

עכשיו אתה רואה שיש לפניך אור ישר?

תלמיד: זאת השאלה בעצם, האם ניתן להבדיל בין הספירות האלו?

יש לך ספירות דאור חוזר, ולפי אור חוזר בעוצמה, בכל מיני אופנים שבו, לפי זה אתה מגלה את האור הישר ולא אחרת. אם אין לך אור חוזר אז אין אור ישר, אתה נמצא בחושך. כל העבודה שלנו היא איך אנחנו מייצבים את האור החוזר. אור חוזר אנחנו צריכים לייצב, וזה הכול בעבודה שלנו, במאמץ הכללי שלנו בקבוצה.

שאלה: איך לתאר את המבנים של עשר הספירות בעשירייה?

איך לתאר את עשר הספירות בעשירייה, זה פשוט. הבורא נסתר בעשירייה, כך אומרים לנו מקובלים מלכתחילה, ואנחנו רק צריכים לייצב מאיתנו אור חוזר כדי לגלות שהוא נמצא בינינו. רק בינינו הוא מתגלה, אז בואו נעשה את זה. בשביל זה צריכים להתחבר ולהשלים זה את זה, ולהרגיש שאנחנו באמת נמצאים ברצון אחד, בכלי אחד, שיש לפנינו בורא אחד. אז בואו נתייחס זה לזה עד כדי כך כדי לייצב את המקום לגילוי הבורא בינינו, כדי לעשות לו בזה נחת רוח, ותראה שלפי זה יתגלו לך ספירות דאור ישר. עד כמה שאתה מפעיל את האור החוזר, אתה מגלה בזה אור ישר.

תלמיד: ואיך מתגלות עשר ספירות דאור חוזר בעשירייה?

על ידי חיבור, השפעה הדדית, רשת הדדית שבינינו, שכל אחד רוצה להשלים את האחרים לעשר ספירות ורק דואג שיהיה להם מה שהם רוצים. ואם כך כל אחד לאחרים, בזה אנחנו מייצבים קשר כזה בינינו שיש עשר ספירות. ואז לפי עוצמת הקשר שכל אחד מוסיף מהרצון שלו למעלה מהאגו שלו, לפי זה אנחנו מייצבים את התנאים האלה של אור חוזר, ומתגלה בזה הבורא בצורת אור ישר, בהשפעה שלו אלינו.

אור ישר זה הופעת הבורא בתוך הכלי שלנו, אבל הוא לא יכול להתגלות אם אנחנו לא נייצב קודם את האור החוזר, זאת אומרת צמצום, מסך. ואז למעלה מהמסך כמה שאנחנו יכולים להשפיע זה אל זה, ובתנאי שאנחנו משפיעים זה על זה, אז אנחנו מכינים את עצמנו כדי להיות משפיעים לבורא. אחרת יוצא שאנחנו נתפוס את הבורא לפני שהכלי שלנו מוכן.

תלמיד: אז מה הם התנאים המקדימים להעלות אור חוזר מהעשירייה?

מה שאנחנו לומדים כל הזמן בבוקר, ביטול, הכנעה וכולי. שכל אחד רוצה להשלים את החברים, לעזור להם, לבטל את עצמו. כל הדברים האלה הם אלה שעוזרים לנו להיות בזה, להגיע לזה, לעשות בסך הכול פרצוף. זה אפשרי אחרי שיש חיבור בעשירייה, נכונות להתחבר, נכונות להשפיע דרך כל החברים לכוח המשותף בינינו שהוא הבורא.

תלמיד: אז קודם חיבור ואז מתחילה עבודה עם אור חוזר?

איך זה יכול להיות בלי חיבור, אני לא מבין אותך, איך אתה שואל בכלל. אם אין בינינו חיבור בעשירייה, איך אנחנו יכולים להשפיע? אחד לא יכול להשפיע, שני לא יכול להשפיע, רק עם כולם, ורק אם כולם מוכנים להשלים את כולם, ואז ככה מגיעים לזה. זאת אומרת רק מאמץ בעשירייה, אין כאן שום דבר לעשות חוץ מזה.

לכן העבודה שלנו היא לפנינו, ואנחנו צריכים להבין שאין לנו ברירה, פשוט אין ברירה. עד כמה שאנחנו דוחים, שוכחים, בורחים מזה בהכרה או בתת הכרה, אנחנו חייבים את זה. חייבים.

תלמיד: והאור החוזר שמעלה העשירייה זה גם אחד כלפי החברים, או שזו כבר איזו פעולה משותפת מהחברים כלפי הבורא?

אור חוזר זו פעולה משותפת קודם כל בינינו בעשירייה, שכל אחד רוצה להשלים את השני למנגנון השלם ומוכן לוותר על עצמו, ואת כל הכוחות שלו לתת לחיבור בתוך העשירייה. מתוך זה שכך אנחנו מתחברים כולנו לכולנו, אנחנו יכולים מזה להתחיל לייצב את היחס שלנו לבורא. לפני שאני מתחבר לכולם אני לא יכול להתכוון לבורא, לפני שכל אחד מאיתנו מתחבר לכולם אנחנו לא יכולים לייצב יחס משותף לבורא. ואז מהיחס המשותף הזה לבורא, אנחנו כבר מתחילים לייצב אור חוזר. ולפי העוצמה שלו המשותפת בינינו אנחנו מתחילים לגלות את האור ישר, או את הבורא שמתגלה בינינו.

(סוף השיעור)