שיעור צהריים 06.08.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

וליבי חלל בקרבי – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "וליבי חלל בקרבי", קטעים נבחרים מן המקורות.

הנושא הוא חשוב, כדאי לתת לו תשומת לב, נקרא מה אומרים על זה מקובלים.

קריין: קטע מספר 1, כתוב בתהילים.

"כי עני ואביון אנוכי, וליבי חלל בקרבִּי."

(תהלים ק"ט, כ"ב)

כך כתוב בתהילים. דוד המלך כתב כך לפי ההרגשה שלו, לפי מה שגילה, "כי עני ואביון אנוכי, וליבי חלל בקרבי".

שאלה: מהי ההרגשה הזו?

בואו נמשיך הלאה ויהיה לנו יותר ברור.

קריין: קטע מספר 2 כותב הרב"ש.

"כשהאדם בא ואומר להגוף "אני רוצה להרוג אותך", בטח שהגוף מתנגד. וזהו כמו שאמרו חז"ל על הכתוב, שדוד אמר "ולבי חלל בקרבי, שהֲרָגוֹ את היצר הרע בתענית".

אם כן בטח שהגוף מתנגד בכל כוחו, אם הוא רוצה לעבוד רק בעל מנת להשפיע. אז האדם מחפש עצות, איך לצאת משליטת היצר הרע, הנקרא "רצון לקבל לעצמו". נמצא, שרק במצב הזה, שרוצה לעבוד בעל מנת להשפיע, אז הוא צריך לעצות. על זה אמרו, שתרי"ג מצות הם "תרי"ג עיטין", היינו עצות איך לצאת משליטת הרע.

אז כשהאדם לומד תורה, האדם צריך לכוון, שהתו"מ, מה שהוא עושה, יעזרו לו לצאת משליטת הרע. ויהיה בידו הכח לעשות הכל על הכוונה בעל מנת להשפיע."

(הרב"ש. מאמר 33 "מהי "ארץ יראה ושקטה", בעבודה" 1990)

שוב.

קריין: שוב קטע מספר 2, כותב הרב"ש.

"כשהאדם בא ואומר להגוף "אני רוצה להרוג אותך", בטח שהגוף מתנגד." הכוונה היא שאדם רוצה להרוג את יצר הרע שלו, את האגו שלו, זה נקרא "הגוף". "וזהו כמו שאמרו חז"ל על הכתוב, שדוד אמר "ולבי חלל בקרבי, שהֲרָגוֹ את היצר הרע בתענית".

אם כן בטח שהגוף מתנגד בכל כוחו, אם הוא רוצה לעבוד רק בעל מנת להשפיע. אז האדם מחפש עצות, איך לצאת משליטת היצר הרע, הנקרא "רצון לקבל לעצמו". נמצא, שרק במצב הזה, שרוצה לעבוד בעל מנת להשפיע, אז הוא צריך לעצות. על זה אמרו, שתרי"ג מצות הם "תרי"ג עיטין", היינו עצות איך לצאת משליטת הרע.

אז כשהאדם לומד תורה, האדם צריך לכוון, שהתו"מ, מה שהוא עושה, יעזרו לו לצאת משליטת הרע. ויהיה בידו הכח לעשות הכל על הכוונה בעל מנת להשפיע."

(הרב"ש. מאמר 33 "מהי "ארץ יראה ושקטה", בעבודה" 1990)

שאלה: איך אפשר להרוג את היצר הרע על ידי תענית כמו שהוא כותב פה?

כשאתה לא נותן לאגו שלך שום מילוי, זה נקרא שאתה מכניס אותו לתענית.

תלמיד: אבל איך אפשר להתקיים אם אין שום מילוי לאגו?

אני לא מבין, מה הבעיה?

תלמיד: האגו צריך לפחות איזשהו טעם קטן כדי להמשיך להניע את המכונה.

לא. אל תיתן לו שום דבר שהוא רוצה, ואז תראה שבמקרה כזה הוא יכול להתקיים. אני לא ממליץ לעשות כך, אבל לאט לאט אדם נכנס לקשר עם הכוח העליון, ואז על ידי זה שאוחז בו, הוא יכול גם לדכא את הרצון לקבל שלו, את האגו שלו כך שיצליח.

תלמיד: זאת אומרת, לעבוד כך ולא להיות נזיר?

לא, ודאי שלא. מדובר על דברים ריאליים, ממשיים.

שאלה: למה זה מסודר בצורה כזאת שצריך להרוג את יצר הרע?

"להרוג" הכוונה היא לא להשתמש בו.

שאלה: ברור. אבל למה לא להשתמש במשהו שהבורא ברא מלכתחילה ושהוא כל הטבע שלך, למה לא להשתמש בו?

כי אז אתה לא דומה לבורא. במידה שאתה משתמש באגו שלך, לא סתם ברצון, אלא ברצון האגואיסטי, אז אתה נעשה בזה מנוגד לבורא, הפוך ממנו, ואז אתה מתרחק מהבורא.

תלמיד: אז בשביל מה הוא ברא אותו מלכתחילה?

הוא ברא אותו מלכתחילה כי על ידי זה שאתה מדכא את יצר הרע שלך, את האגו שלך, אתה מקבל במקום זה תוספת גדולה לרצון טוב, לרצון להשפיע ובזה אתה ממש דומה לבורא.

תלמיד: בשלב מסוים היצר הרע כבר לא קיים או שהוא תמיד יהיה קיים לכל אורך הדרך?

הוא תמיד יהיה קיים, אבל זה נקרא שאנחנו מגיעים לשימוש נכון, זאת אומרת לא משתמשים בו בעל מנת לקבל אלא בעל מנת להשפיע.

שתלמיד: איך קורה המעבר הזה ממצב שאתה לא משתמש בו נכון למצב שאתה מתחיל להשתמש בו נכון?

תיקון. אנחנו לוקחים את הרצון לקבל, ובמקום להשתמש בו בעל מנת לקבל משתמשים בו בעל מנת להשפיע. קודם כל עושים צמצום על העל מנת לקבל, זה נקרא "צמצום א'", ואחר כך מושכים את האור העליון על ידי זה שרוצים להתקרב אליו, לעשות פעולות על מנת להשפיע, וכך אנחנו הופכים את הרצון לקבל לרצון להשפיע. יותר נכון, את הרצון לקבל על מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

תלמיד: אבל ברגע שקורה הצמצום אין יותר רצון אגואיסטי?

הרצון האגואיסטי אף פעם לא נעלם, אלא הכול תלוי איך אנחנו מתייחסים אליו, איך אנחנו משתמשים בו.

תלמיד: זו בדיוק השאלה שלי, אם הוא אף פעם לא נעלם, והבורא ברא אותו אז למה צריך להרוג אותו, להפוך אותו, לעבוד איתו? אם הוא הטבע שלי, למה אני צריך לעבוד איתו אחרת?

זה הטבע שהבורא ברא, הבורא אומר, מודה בזה ש"בראתי יצר הרע", והאדם צריך להחליף אותו ליצר הטוב. הרצון נשאר אותו רצון, רק צריך להפוך אותו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. מעל מנת לקבל לעצמו, לעל מנת להשפיע לזולת.

שאלה: אתה יכול לתת דוגמה מה זה שהרצון הוא על מנת להשפיע, מה מוסיף העל מנת להשפיע הזה?

על מנת להשפיע זה נקרא שאני עושה על ידו טובה לאחרים, לכל העולם, לכל המציאות מפני שזה רצון הבורא.

שאלה: מהי בדיוק ההרגשה הזאת שהלב מורגש בתוכי כ"חלל"?

"ליבי חלל בקרבי", זאת אומרת שאני רוצה למלא אותו בעל מנת להשפיע ובינתיים אין לי שום אפשרות לזה. אין לי כוח לעבוד עם הלב בצורה נכונה.

תלמיד: איך להרגיש את הלב כחלל, בכלל להרגיש מצב כזה שזה חסר לי?

שהוא ריק, הרצון של הלב ריק, אני לא יכול להשתמש בו כמו בפומפה, משאבה כך שאני מעביר דרכי לכולם את אור החיים.

תלמיד: כל עוד אני שקוע בתוך אהבה עצמית אז הלב מלא רק בעצמי, החלל מלא באהבה עצמית?

כן. זה מה שכתוב, "ליבי חלל בקרבי", כך דוד המלך אומר.

שאלה: בחיים הנצחיים איך אני יכול כל הזמן לדרוש רצון ומאמץ להתגבר על היצר הרע?

כשאנחנו מגיעים ליכולת לתקן את היצר הרע ליצר הטוב אז יש לפניי סולם שאני צריך לעלות עליו עד שאני מגיע לדבקות סופית, שלמה בבורא, וכך אני עושה. וכך כל אחד ואחד חייב לעשות, ובסופו של דבר כולם מגיעים לזה, זה גמר התיקון שלנו, שאנחנו מגיעים בהדרגה לדבקות בבורא.

שאלה: אני מרגיש שהגעתי למצב שאני לא יכול לעשות שום פעולה בלי שתהיה לי קודם כל כוונה רוחנית, זה מרגיש לי בלתי אפשרי לעשות משהו כדי לקבל מזה תענוג, האם זאת התקדמות נכונה?

זו התקדמות יפה ונכונה.

שאלה: זה אפשרי להכניע את היצר הרע כשמאיר אור בקבוצה, אבל ברגע שהאור מפסיק להאיר מיד היצר הרע משתלט. איך להכניע אותו על בסיס קבוע אם אין לי שום כוחות כאלה בכלל? אני לא מרגיש את האור כל הזמן, אני כל הזמן נמצא ביצר הרע, איך להכניע אותו?

אתה פשוט צריך כל הזמן לבקש שיאיר לך אור הבורא, כוח הבורא, שיחזיק אותך במצב הנכון. וזה גם לא יכול להיות אחרת. מאיפה יש לנו את הכוח להתנגד לאגו? רק אם הבורא יאיר לנו, ולא דורשים מאיתנו שום דבר אחר.

שאלה: לגוף יש חושים שדרכם הוא מחפש תענוג לעצמו. אנחנו מחפשים עזרה לכך דרך המאמרים והתפילה לבורא, אז מתי יגיע החוש הרוחני?

כשאנחנו נרצה באמת להתפטר מאותו רצון אגואיסטי שבינתיים שולט בנו.

שאלה: השאלה היא לגבי "להרוג את הגוף", לא לקבל על מנת לקבל לעצמי. מאיפה לקבל את הכוח, איך לא להשתמש בו?

רק על ידי הכוח שנקבל מלמעלה, מהבורא, אנחנו נוכל להתמודד עם היצר הרע, עם האגו שלנו. אך ורק על ידי זה.

שאלה: כואב לי על מה שקורה במדינה שלי. איך להפנות את הכאב הזה ולעשות כך שיכאב לי מתוך חוסר דבקות בבורא?

צריך לבקש גם על כך וגם על כך. מצד אחד לבקש שהבורא יחבר אותנו וייתן לנו את תכונת ההשפעה, האהבה והחיבור, ומצד שני שנתרומם מעל האגו, מעליו, ובצורה כזאת נהפוך לרוחניים יותר.

שאלה: התחבולות של האגו נמצאות בכל מקום. התענוג הכי גדול מגיע מכך שאתה מנהל משהו, מקבל משהו משלך, הוא נותן תענוג נפלא כזה. אחר כך, עם הזמן, מגיעה בושה גדולה מאוד ודחייה גדולה. מה לעשות ברגע הזה, איך לברוח מהתענוג הזה? אחר כך זה לא נעים.

זה צריך להשפיע עלינו לא בגלל שזה לא נעים לנו אלא בגלל שזה נגד הבורא. אז תוכלי לבקש שיעלו אותך מכך.

שאלה: מהן העצות שעוזרות לנו לצאת מתחת לשליטת הרע?

שאנחנו מתחברים האחד אל האחר, ומגיעים בינינו לחיבור, ומתוך החיבור שלנו אנחנו מבקשים מהבורא שייתן לנו אפשרות להתחבר ולהתעלות למעלה מהאגו שלנו.

שאלה: ובמקרה הזה כתוב ש"תרי"ג מצוות הן תרי"ג עיטין". אז איך להבין את זה?

"תרי"ג עיטין", זאת אומרת, שכל היחסים בינינו יהפכו להיות קשרים טובים, שאנחנו נוכל לתמוך האחד באחר. זה מה שיקרה.

קריין: כותב הרב"ש.

"היצר הרע מפסיד, בזה שהאדם עוסק בתו"מ, עד כדי כך שהוא נאבד מהעולם. כלומר, שהאדם הורג אותו עם התורה ומצות שהוא מקיים. כמו שאמרו חז"ל (ברכות ס"א ע"ב), תניא רבי יוסי הגלילי אומר "צדיקים, יצר טוב שופטן, שנאמר, ולבי חלל בקרבי". ופירוש רש"י "ולבי חלל בקרבי, יצר הרע. הרי הוא כמת בקרבי, שיש בידו לְכוּפוֹ". 

ובהאמור, כל מה שעושה היצר הרע, שמפריע לו מלעסוק בתו"מ, בצדק הוא עושה, כיון שהאדם רוצה להמית אותו ע"י התו"מ. לכן הרצון לקבל נקרא "רע", מטעם שהוא עושה רע לאדם. משום שהיצר הזה הוא המפריע להאדם, שיגיע לבחינת דביקות בה'."

(הרב"ש. מאמר 4 "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה" 1988)

שאלה: כתוב פה, "כשהאדם לומד תורה, האדם צריך לכוון, שהתו"מ, מה שהוא עושה, יעזרו לו לצאת משליטת הרע." ואז מהתהליך הזה שמתרחש בעשירייה, מה זאת אומרת שהאדם לומד תורה?

כאשר כולנו יחד מנסים להתחבר ומבקשים לשנות את עצמנו מאגואיסטים לכאלה שמחוברים ביניהם בקשרים טובים של השפעה, זה נקרא שאנחנו מקבלים את אור התורה, את התורה לשם התיקון. בכך אנחנו צריכים לעסוק.

אנחנו צריכים להרגיש על עצמנו מה קורה בנו. מה קורה בנו יחד עם זה. זה נקרא "ללמוד". לא ללמוד בשכל, אלא בלב.

שאלה: בחיבור בעשירייה ישנם מצבים שאני מרגישה שמחה, אהבה לכל החברות. נראה שהכול טוב. יש עליה, ופתאום החברות עוזבות עם ביקורת גדולה. מתרחש פיצוץ. יוצא שבחיבור אנחנו לא רואים את המצב האמיתי של החברות, אלא את האגו?

הכול קורה, בטח. איך אפשר להתעלות מעל האגו בלי הגילוי שלו?

שאלה: איך לעלות מעל למצב הזה, מעל למה שהחברות מרגישות?

את צריכה לתאר זאת לעצמך אפילו אם את לא רואה. את צריכה להצדיק אותן.

שאלה: כשאני מצדיקה אפשר בטעות לפספס שרע לחברה.

נכון. לכן צריך לדבר על כך ולהשתדל לחשוב טוב על כולם.

שאלה: כתוב "היצר הרע מפסיד, בזה שהאדם עוסק בתו"מ, עד כדי כך שהוא נאבד מהעולם. כלומר, שהאדם הורג אותו עם התורה ומצות שהוא מקיים." השאלה היא, הוא הורג אותו רק בתנאי שהוא עוסק בתורה ומצוות לשמה? כי אחרת, אם זה לא לשמה אז להפך, היצר מתמלא, הוא נהנה.

לא. לא חשוב באיזה מצב נמצא האדם. אם הוא מבקש שהאור העליון ישפיע עליו ויתקן אותו זה קורה. הוא מתקן את עצמו בצורה הדרגתית.

שאלה: איך להחזיק את עצמי במצב של שפלות בפני הבורא בהכרה של גדלותו ש"אין עוד מלבדו"? זה כל הזמן נעלם.

אם תנסי אז תביני למה ניתנים לך כאלה תנאים, כאלה מצבים, ומתוך כך תקבלי הבחנה נכונה איך הבורא מחנך אותך.

שאלה: הבורא ויצר הרע, האם הם עובדים בשיתוף פעולה?

הבורא עובד דרך כל האפשרויות כדי ללמד אותנו.

שאלה: האם שבירת הלב ושבירת האדם הם אותו דבר?

לא.

שאלה: כשהאדם נמצא בשלב הזה שהוא עושה תענית, עושה צמצום א', האם זה אומר שהוא כבר עובד עם כלים דהשפעה, של להשפיע על מנת להשפיע, או שזה לא בהכרח?

אדם שמגיע לקיים צמצום א', לפחות במשהו, זה נקרא שהוא נמצא כבר בלהשפיע על מנת להשפיע.

תלמידה: האם בשלב הזה הוא לא מקבל מילוי, הוא עובד בלי מילוי?

כן, למעלה מהרצון לקבל. הוא עדיין לא עובד עם הרצון לקבל, בלקבל על מנת להשפיע, זה בינתיים להשפיע על מנת להשפיע.

תלמידה: התענית הזאת או צמצום א' שהוא כביכול מחליט לעשות, זה לא שהוא באמת מחליט לעשות ועושה, הוא פשוט מבין שאין ברירה, זה חוק, אי אפשר לעבוד אחרת.

נראה. בינתיים כמו שאמרת אמרת יפה, יש לך גישה נכונה.

שאלה: האם אנחנו יכולים לעכב את תיקון הכלים שלנו בכך שניקח איזו החלטה או נעשה פעולה לא נכונה? כי זה מאוד מפחיד אותי שאני אעשה טעות וזה יעכב את התיקון של כל העשירייה.

נכון. אבל אם אנחנו עובדים יחד, בעליות, בירידות, כל אחד וכולם יחד, אז הבורא מתקן את הדברים האלה במקום. אל תפחדו. העיקר שכל הזמן נרצה לעשות עוד צעד ועוד צעד קדימה, כל אחד מהמצב הפרטי שלו, אבל בסופו של דבר הבורא הוא מקדם את כולנו לנכון.

שאלה: כתוב במאמר "לבי חלל בקרבי". מה הוא הרצון שהוא חלל בקרבי, מה המשמעות של זה?

הוא ריק.

קריין: קטע מספר 4, כותב הרב"ש.

"4. אמרו חז"ל, אצל דוד המלך, על פסוק "ולבי חלל בקרבי". שאמרו חז"ל, שדוד הרגו ליצר הרע בתענית. וממילא אפילו על המעשה, אפילו שעדיין אין האדם יכול לכוון בעל מנת להשפיע, תיכף מתנגד הגוף, ולא נותן לו לעשות שום תנועה. כי הגוף יודע, שהוא רוצה להשתמש עם המעשים שלו, בכדי להרגו אותו, כנ"ל אצל דוד המלך. 

נמצא, שגם המעשים בלי כוונה, כבר יש לו התנגדות גדולה מצד הגוף. ואין שום עצה, אלא בכל מעשה שהוא רוצה לעשות, הוא צריך לעזרת הבורא." 

(הרב"ש. מאמר 37 מהו "דרך שתחילתה קוצים וסופה מישור" בעבודה" 1989)

שאלה: האם שולטים ביצר הרע על ידי היצר הטוב?

כן, ודאי, על ידי מה עוד?

תלמידה: אני שואלת כי אני מנסה להבין מה זה הצמצום הזה. הוא לא פשוט לא לקבל לעצמי, הוא לא מתקיים כשלעצמו, אלא האם הוא מצטמצם בגלל הפעולות שלי לחיבור ולכוונה נכונה?

כן.

שאלה: הוא כותב שיש מעשים שגם בלי כוונה יש לו התנגדות גדולה מצד הגוף. על אילו מעשים הוא מדבר?

מעשים דלהשפיע שאדם מנסה לעשות, אז יש לו התנגדות מצד הגוף על המעשים שלו.

תלמיד: אבל אלו מעשים עם כוונה.

כן.

תלמיד: אבל הוא כותב שיש מעשים בלי כוונה ש"אפילו שעדיין אין האדם יכול לכוון בעל מנת להשפיע, תיכף מתנגד הגוף".

בכל זאת גם זה וגם זה. למעשים עם כוונה ודאי שיש התנגדות גדולה מצד הגוף, זה אותו רצון, אותה עביות שמתגלה במדרגה הרוחנית. אבל אפילו מעשים בלי כוונה הם בכל זאת גם מגיעים להתנגשות עם הגוף.

תלמיד: מהם המעשים, על אילו מעשים יש התנגדות למרות שאין עליהם כוונה?

לחיבור, אין לנו יותר חוץ מזה. אנחנו תמיד צריכים לראות את עצמנו לעומת מה שעשינו מתחילת הבריאה ואז עלינו להשתדל לעשות תיקונים.

שאלה: האם האור הורג את הלב, האם העבודה שלי היא לגלות את הרע ולהביא אותו לבורא שיתקן, האם עלי לתרגל צום או להגביל את הגוף באיזושהי צורה?

כן, אנחנו צריכים להזמין את הכוח העליון כדי שהוא ישפיע עלינו, על הרצון לקבל שלנו ויביא אותו לכוונה להשפיע דרך החברים לבורא. כך נתקדם עוד ועוד עד שההשפעה שלנו לבורא תגיע למצב של מדרגה רוחנית ראשונה, שנייה, שלישית וכן הלאה בסולם המדרגות.

תלמיד: האם צריך לתרגל צום?

הכוונה בצום היא שאנחנו לא נותנים לרצון לקבל שום מילוי, זה נקרא צום רוחני.

תלמיד: ומה לגבי צום שבו מפסיקים לאכול?

אלו דברים רגילים שאנחנו עושים בעולם הזה, כדי להדגיש שאנחנו רוצים להגיע לדבר כזה רוחני.

שאלה: שמעתי שאנחנו צריכים לבקש מהבורא למלא את החללים בינינו. מה בדיוק אנחנו צריכים לבקש מהבורא?

עלינו לבקש מהבורא דבר אחד, עזרה כדי להגיע להיות משפיעים כמוהו.

שאלה: כשאני מכוונת את עצמי להשפעה האם כדאי לומר לגוף שיהיה לו טוב ורווחי, או כדאי ללכת למעלה מהדעת וכל הזמן להיות בפנייה לבורא?

צריכים לברר את כל זה, תמשיכו לברר.

שאלה: האם תענית של דוד זה צמצום א'?

אין כזה מושג.

שאלה: האם הגוף מתנגד עוד לפני שיש לנו כוונה?

גוף זה רצון, זה לא הגוף הבשרי שלנו. הגוף שלנו, הרצון שלנו, מתנגד במידה שיש לנו כוונה להגיע להשפעה.

שאלה: איך עלינו לממש את העצה שכתובה בקטע בצורה פרקטית, שבכל פעולה שאנו עושים אנחנו פונים לבורא, זקוקים לעזרתו, איך לא להתנתק מזה?

אנחנו יכולים לא להתנתק מזה רק כאשר אנחנו קשורים עם החברים, עם החברות. הרגשת הקנאה, התאווה והכבוד דוחפים אותנו לבקש מהבורא תיקונים.

שאלה: האם הקבוצה היא אמצעי לגילוי הבורא, ואחר כך העבודה היחידה שלנו היא לפתוח את הלב, וכשהלבבות שלנו מתחככים אז הבורא משנה את התכונות שלנו וכל העבודה שלנו היא דווקא בזה?

אמת לאמיתה.

תלמידה: האם כוח ההשפעה של הבורא עלינו תלוי בכוח החיבור, וזו כל העבודה שלנו, לשים את עצמנו תחת השפעת הבורא עלינו?

כן.

שאלה: הגוף יוצר תנאים כאלה שנראה שהכול נהדר ונפלא, וזה מונע מהאדם לדרוש משהו מהבורא ואני ממש חסר כוחות מול זה. איזו עבודה עלי לעשות נגד הגוף שמצדיק את הכול?

עליך לבדוק למה אתה עדיין לא מקבל את גילוי הבורא בקשר שלך עם החברים, למה הבורא לא מתגלה בקשר שלכם בקבוצה.

שאלה: אנחנו רוצים להיות רגישים, לפתח את הרגישות שלנו לבורא, ויש שני מצבים קוטביים, או שאתה חסר רגש או שאתה כל כך מתרגש ואתה כבר לא יכול לנהל את עצמך. איך אנחנו יכולים לבקר את הרגישות?

אני לא יכול לייעץ כלום. תמשיכו ותראו שבכל זאת תגיעו לתוצאה הנכונה. רק להמשיך, שכל יום יהיה משהו חדש ביחסים ביניכם, בפנייה שלכם לבורא.

שאלה: כדי באמת לברוח מהאגואיזם, האם אנחנו צריכים להיות קודם בדבקות מוחלטת לרצון של העליון כדי למנוע את כל ההתנגדות שיש בנו אפילו בתוך העשירייה, או שזה משהו אחר?

לא, אנחנו מגיעים לזה רק בסוף. אבל עכשיו עלינו רק לבקש שיהיה חיבור בינינו, שמתוכו נפנה לבורא ונבקש ממנו את כוחות החיבור ואת הדבקות בינינו, ובצורה כזאת נתקדם.

שאלה: איך אנחנו בוחרים באיזה רצון להשתמש ובאיזה לא להשתמש?

רק לפי הבחירה שלנו, עד כמה על ידי רצון כלשהו שנתקן, נוכל להתקרב יותר זה אל זה, ומבינינו לבורא.

שאלה: איך יכול להיות שרצון נאלח כמוני ירצה לעשות נחת רוח לבורא בצורה טובה ולא שהוא יכפה עלינו?

ככל שאנחנו מתקרבים זה אל זה, כך נוכל לבקש בצורה יותר עוצמתית עזרה מלמעלה לעשות נחת רוח לבורא ובזה נעלה לדרגה יותר גבוהה כדי להתקשר אליו.

שאלה: חברה אומרת שהיא שומעת שיעורים, היא מתכללת בפעולות של החברה אבל מהעשירייה יש לה דחייה והיא לא מסוגלת להיות איתה.

יפה מאוד שהיא מרגישה שיש לה דחייה מהעשירייה. זה דווקא אומר שהיא קרובה לתיקון והיא חייבת בכל זאת, למרות וככל שהיא לא רוצה, לבקש חיבור עם העשירייה.

תלמידה: מה היית מייעץ לה לעשות לבוא בכוח למפגשים, להתחבר לשיחות למרות הדחייה?

כתוב "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". ככול שאנחנו מתקדמים, אנחנו מגלים יצר הרע יותר גדול. וזה מה שאנחנו צריכים לגלות ובהתאם לזה לבקש.

תלמידה: אז מה היא צריכה לעשות בדיוק, לבקש לבוא פיזית?

ודאי שלבוא פיזית. בוודאי לבקש לפנות לבורא שיעזור לה, אחרת היא לא תצליח. במצב כמו שעכשיו היא יכולה להיות עוד אלף שנה.

שאלה: המצב הזה של פחד של יראה כשיש רצון לשאול שאלה, זה מעורר רגש שאין לי מספיק יראה כזאת כשאני פונה לבורא, או פונה לחברים. איך להבין את זה, זה ביטוי של אגואיזם?

תתאמני בעצמך, כשאת לבד. תדברי כאלה טקסטים, פניות לחברים, פניות לבורא, פניות אלי. וכך לאט, לאט יופיע בך הרגל.

תלמידה: האם אפשר לבקש מהבורא יראה בפני החברים?

כמובן, כל מה שאת רוצה.

שאלה: יש לנו הרגשה בזמן האחרון שנכנסנו לשלב חדש. ואנחנו נמצאים תחת השפעה חזקה מאוד של הבורא, של הרב"ש, שלך במיוחד בשיעורי הבוקר. האם ההרגשה נכונה?

כן.

תלמיד: מה עוד אפשר להוסיף בכלל, במובן כי מובילים אותנו באיזו מהירות עצומה למקום טוב?

רק אל תעצרו, הכול יהיה טוב. העיקר תמשיכו.

שאלה: בזמן השיעור אנחנו יכולים לקבל המון עצות למימוש. לאיזו הסכמה קבוצתית אנחנו צריכים להגיע אחרי כל שיעור, בדבר מה אנחנו מממשים?

לברר מה שמענו חדש, ומה אנחנו צריכים ביחד לממש בבקשה שלנו לבורא.

תלמיד: ואם אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים ליישם את אותן המשימות, וכל מה שיש. איך אנחנו יכולים לכלול את זה בתפילה?

תכללו כל אחד בנפרד, איך שאתם יכולים. העיקר שתהיה פנייה לבורא.

תלמיד: ובנוגע לעבודה אישית שלי, יש כמה שיעורים שהתאספה לי רשימה של הדברים שאני לא עושה. גם עם זה המקובל צריך לעבוד?

זה לא צריך. אחר כך תעלה את כל זה לבורא, לא הכול בבת אחת.

שאלה: כתוב שדוד המלך הצליח לנצח את הרע, בזכות כך שעשה תענית. וכתוב שאם הבורא לא היה עוזר לנו, לא היינו יכולים לנצח את הרע זאת אומרת, אם אנחנו לא מצליחים לנצח את הרע זאת אומרת, שהבורא לא נתן לנו כוח ואפשרות לנצח אותו?

כן כמובן. אבל זה בגלל שלא ביקשתם.

שאלה: אם יש מצב כזה שהיצר הרע לא נותן לעשות שום דבר באמת, אין שום כוח. וכמה שיותר משתדלים, יש אולי קצת התקדמות, אבל בכל מקרה כל פעם נופלים למצב הזה. כאילו יש איזה עייפות כרונית, שמשתדלים, מתפללים אבל לא מצליחים לצאת מזה. מה עושים?

ממשיכים.

שאלה: אנחנו מבינים שאין שום עצה חוץ מכך שאנחנו זקוקים לבורא, וכל חברה בעשירייה זקוקה לבורא. יש לה רצונות מסוימים, יש לה פעולות שהיא רוצה לעשות. אני יכולה רק להתפלל ולעשות תענית על העשירייה, לחיבור. האם יש עצה שאני יכולה לבקש מהעשירייה, מהחברות על העזרה הזאת, או שזה רק בתפילה?

תבקשו. בטח שלבקש, צריך לבקש מהעשירייה. צריך ביחד איתם לעשות משהו, ביחד לפנות לבורא.

תלמידה: למעשה לכל חברה יש רצונות מסוימים, פעולות מסוימות שהיא רוצה ולא יכולה, לפעמים עד דמעות. פעולה פרקטית פעם בשבוע להתאסף ולברר מה את רוצה?

כן, זה טוב מאוד.

שאלה: כשמרגישים התנגדות לאהוב את כל החברות בעשירייה, האם זה כיוון נכון לרכז את המאמצים שלנו בלאהוב את כל החברות בקבוצה "כאיש אחד בלב אחד". ולא כל אחד בנפרד?

כן. מצוין, טוב מאוד. תעשו כך ותראו עד כמה שזה עוזר.

(סוף השיעור)