שיעור צהריים 06.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) – קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"

אנחנו נלמד ונקרא היום פסוקים שמדברים על האדם הכי חשוב בהיסטוריה הרוחנית שלנו, רבי שמעון בר יוחאי. הוא גילה את העולם העליון, את העולם הרוחני, סידר לנו את הדברים כך שנדע איך להגיע אליו, להרגיש אותו, לפתוח אותו, להבין איפה אנחנו קיימים, ומה עלינו לעשות כדי להגיע לעולם הנצחי. הכול נפתח וקיים לכולנו ובשבילנו עם כל ההסבר שלו. אנחנו לא מסוגלים להעריך עד כמה הוא טרח וגילה לנו את זה.

הוא אדם מאוד מיוחד. אומנם אנחנו אומרים על משה שאין לנו יותר גדול ממשה, שהוא גילה לנו את התורה והכין לנו את כל הדרך מהיציאה מעל מנת לקבל שנקראת "מצרים", לעל מנת להשפיע שזה נקרא "ארץ ישראל", אבל רבי שמעון גילה את זה לתוך הנשמה שלנו. לכן יש לנו להודות על מתנה כזאת שהבורא שלח לנו, ולהשתדל להבין מה זה היה, מי זה האדם הזה, האם הוא בכלל אדם או שהוא איזו רוח. נראה, קשה לי לדבר עליו.

אני אגיד לכם רק דבר אחד. כשהייתי ליד הרב"ש, הוא לא היה נוסע לאף מקום אלא רק לרבי שמעון, למירון, לאותו מקום איפה שרשב"י קבור. כשהוא היה שם הוא היה אדם אחר לגמרי, היה יוצא ממנו אור, הוא היה כולו מתמלא עם האור הרוחני שהרגיש באותו מקום, ובאף מקום אחר לא ראיתי שנראה שהרגיש כך. גם כשהיו רגעים קשים הוא היה אומר לי, "בוא ניסע לרבי שמעון", ואז היינו נכנסים לאוטו ונוסעים למירון. זה באמת היה משהו מיוחד מאוד.

זה מה שיש לי להגיד. נקרא ועוד נדבר בדרך.

שאלה: כשאומרים רבי שמעון, מה אני צריך לצייר לעצמי, האם מקובל שחי לפני אלפיים שנה?

אלפיים שנה לא שייכים פה, משה חי אלפיים שנה לפניו, זה לא חשוב. אנחנו לא מדברים על גיאולוגיה, גיאוגרפיה, היסטוריה והיסטוריוגרפיה, אנחנו מדברים על רוח האדם, במה אנחנו קשורים אליו ובמה הוא קשור אלינו. מה הוא עשה בשבילינו שממנו אנחנו יכולים לקבל את כל מה שאנחנו צריכים לעליית הנשמה שלנו מכאן, מהמקום הנמוך ביותר, ועד הבורא, עד המקום הגבוה ביותר.

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם בנושא - רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), קטעים בשבח רשב"י, קטע 1.

גדלות רשב"י

"אלו הצדיקים בעלי הזוהר ומכל שכן רבי שמעון, היו מחשבתם ודיבורם במעשה ממש, שכפי תכונת חידושי התורה שגילו, כן נתקנו והסתדרו אחריהם תכף המדרגות העליונות בפועל ממש. כלומר, שצדיקים בונים עולמות בחידושי תורה שלהם."

("זוהר לעם". בראשית-א'. מאמר "אבן הקלע", סעיף 200)

שאלה: מה זה אומר שהתורה מבוססת על אירועים אמיתיים? מה הם אותם אירועים?

אירועים אמיתיים הם אלו שקורים עם האדם שרוצה להתקדם לגלות את הבורא, להתקרב אליו, מה קורה באדם שכך הוא עובר.

שאלה: כתוב "שכפי תכונת חידושי התורה שגילו", מה הם "חידושי התורה" האלה?

עד כמה האדם יכול להתקרב לבורא, להכיר בו, להרגיש אותו, להידמות לו, זה כל מה שיש לנו, וכל הדברים האלה נקראים "תורה" ו"חידושי תורה".

שאלה: איך לעבור לחידושי תורה?

חידושי תורה, כלומר יש שאדם מחזיק את עצמו ברמה מסוימת של תכונת ההשפעה, ויש כל הזמן לחדש את הרמה הזאת. ככל שאנחנו יכולים, אנחנו צריכים לפחות להרגיש את עצמנו באותה רמה, אומנם גם כדי להישאר באותה רמה אנחנו צריכים כל הזמן לחדש אותה.

שאלה: האם העולמות העליונים הם פנימיים או חיצוניים?

הכול בתוך האדם, אין שום דבר מחוץ לנו. גם כשנראה לנו שיש משהו מחוץ לנו, עולם, עולמות, כוכבים, בני אדם, כדור הארץ, אנחנו בעצם מרגישים את מה שקורה בנו, אין שום דבר מחוץ לנו. כל תפיסת המציאות שלנו, שאני לוקח משהו, שאני מחזיק משהו, רואה, הכול נעשה בתוכי בלבד. לכן אם אני משנה, משפר את התכונות שלי, אז אני רואה עולם אחר, עולם חדש, אבל הכול נמצא בתוך האדם. "האדם הוא עולם קטן" הוא כולל בתוכו את הכול.

שאלה: אנחנו אסירי תודה על זה שאתה מגלה לנו את המורים הגדולים שלנו. האם המורים האלה הם כבר נמצאים בנו ועכשיו אנחנו מתחילים לגלות אותם?

כן. הכול נמצא בתוך האדם. כל מה שאנחנו רואים, כל מה שאנחנו מרגישים, הכול נמצא בתוכנו. תנסו לקרוא את "מבוא לספר הזוהר".

שאלה: כתוב "אלו הצדיקים בעלי הזוהר ומכל שכן רבי שמעון, היו מחשבתם ודיבורם במעשה ממש". מחשבה, דיבור ומעשה, אלו דברים שונים, איך הוא קושר אותם יחד? מה זה נקרא שהיו "במעשה ממש"?

אנחנו מדברים על כך שהכול נמצא בתוך האדם והאדם כולל הכול. הבורא, היקום שלנו, כוכבים, פלנטות, כל מה שיש, כשאני רואה אנשים שנמצאים מחוץ לי, מיליארדי אנשים, הכול קיים בי, בתפיסת המציאות שלי. לכן אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בתכונות הפנימיות שאנחנו מוכנים לגלות אותן בצורה יותר אמיתית, על מנת להשפיע, ובצורה כזאת נראה את המציאות כמו שהבורא עשה, מרגיש ואוחז באותה המציאות.

תלמיד: איך מיישמים בפועל את המחשבות והדיבורים במעשה?

ככל שנתקדם לעל מנת להשפיע, לזה שכל מה שקורה מחוץ לי ולי זה קורה ברצון אחד ואני מתייחד עם הרצון הזה, אז נרגיש את המציאות האמיתית.

שאלה: מהו המצב הזה שבו אנחנו נמצאים, שמאז רעידת האדמה לא שמענו מחבר שלנו בכל צורות התקשורת, אין תקשורת, אני לא יודע מה לעשות, למה הבורא מעניש אותנו, איך אנחנו יכולים להתגבר על זה?

אני מאוד מקווה שאותו חבר שאין לנו קשר איתו, יתגלה ושהכול יהיה בסדר. נחזיק בלב את הדאגה שלנו אליו ונתפלל עליו, ונקווה שהכול יסתדר.

ובכלל לכל אלו שעברו את רעידת האדמה, אני גם עברתי כמה פעמים כאלה רעידות, כאלה מקרים, זה לא נעים וזה מאוד מפחיד. נקווה שהכול יעבור בסדר ולכולם יהיה שלום. העיקר להרגיש את עצמנו בחיבור ודרך החיבור לשלוח לכל החברים שלנו מכל אותם האזורים שיעברו את כל התופעות האלה בצורה טובה. נקווה, הבורא גדול, הוא יעביר את כולנו דרך מה שמכונה "ים סוף" ביציאה ממצרים למקום טוב.

שאלה: אנחנו מתפללים יחד עבור החברים שלנו בטורקיה. והייתי רוצה לשאול, מה זה אומר שהצדיקים בונים עולמות?

העניין הוא שאין עולמות, אין שום דבר מלבד ההרגשה הפנימית שלנו, מה שאנחנו מרגישים בתוכנו, את זה אנחנו מקבלים, תופסים כמציאות. ולכן אנחנו צריכים לשנות רק את עצמנו, את היחס שלנו לעולם ככוח האחד העליון שכולל בתוכו את הכול, ושאליו אנחנו רוצים להתקרב ולהתחבר עם הכוח הזה לפי תכונת ההשפעה.

בטוח שאנחנו מתקדמים ונקווה שנוכל עד כדי כך להתקרב אליו שנרגיש שכולנו נמצאים יחד בבורא אחד גדול שכולל בתוכו לחלוטין את הכול, ושאין שום דבר אחר מלבדו.

קריין: קטע מספר 2.

"כל צדיקי אמת, מטרם שיבואו לעולם, כולם מיתקנים למעלה ונקראים בשמות. ורבי שמעון, מיום שברא הקב"ה העולם, היה מוכן לפני הקב"ה ונמצא עימו, והקב"ה קרא לו בשמו. אשרי חלקו למעלה ולמטה."

("זוהר לעם". אחרי מות. מאמר "נשמות מטרם שתבואנה לעולם", סעיף 99)

באמת אין מישהו שנותן לנו תורה, שנותן לנו את כל הידיעה על העבודה שלנו גם בעולם הזה, גם בעולם הרוחני על המציאות, על תפיסת המציאות יותר מרבי שמעון, הוא בצניעות גדולה באמת העביר לנו את כל התורה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתחבר עימו? כי כשאנחנו קוראים את הזוהר הטקסט הוא מאוד פנימי, לא מובן איך בלימוד הזה להתחבר עימו?

לאט, לאט. אנחנו מתחילים להרגיש קשר עם כל החכמים כשאנחנו מתקדמים. אתה לא יכול להרגיש אותו כי זה כמו ילד קטן שמתחיל לקרוא כל מיני חיבורים קטנים, אגדות, סיפורים. אחר כך כשגדל הוא כבר יודע מי זה שכתב לו את זה ועל מה בדיוק מדובר. כך אנחנו גם מתקדמים להבנת הזוהר. אבל אפילו כשלא מבינים כל כך, הספר עצמו פועל עלינו מאוד חזק. כל מה שיש בנו, בשינויים שעוברים בנו, זה הכול מתוך קריאת הזוהר, או חלקים, קטעים מהזוהר.

שאלה: אנחנו לומדים גם זוהר, מאמרים של בעל הסולם והרב"ש, אבל להגיד את האמת אין קשר למורים האלה מלבד דרכך. כלומר בשבילי המורה זה אתה ואין לי שום קשר עם יתר המורים. האם צריך לחשוב בכלל על זה שיהיה קשר כלשהו?

זה כמו בבית ספר, אנחנו לומדים דרך המורים שלנו, ושנים רבות אנחנו מקבלים מהם עד שאנחנו מתחילים להרגיש ולהבין יותר לעומק מה אנחנו קוראים, ובעצמנו פותחים עוד מקורות מידע וככה זה קורה. לכן בינתיים בשבילנו, מה שאתם מקבלים ממני, מה שאנחנו כאן מתחילים להבין מהפסוקים האלה, וגם מהחברים שלנו, קבוצה שלמה שאוספת לנו את כל הקטעים ואנחנו מקבלים את זה דרכם, אז לאחר כן אנחנו נתחיל לגלות קשר עם רשב"י ועם כל החברים שלו וזה יהיה באמת המקור העליון שלנו.

שאלה: האם תפיסה אמיתית יותר היא כאשר אנחנו תופסים שמה שאנחנו חווים כבר קרה בעולמות עליונים יותר, ואנחנו פשוט חווים את מה שכבר קרה, והעבודה שלנו היא רק לקבל את זה בצורה נכונה?

בכל זאת זו תפיסה לא נכונה של הזמן. זה לא היה, או הווה, או יהיה, אלא אנחנו צריכים להשיג מצב שבו אנחנו תופסים זמן, מקום, כל מיני שינויים, תנועה, בצורה אחרת לגמרי, רוחנית. ואז אנחנו נבין שכל תפיסת המציאות שלנו היא לחלוטין שונה, אחרת. זה יקרה עוד מעט, אתם תראו, כך זה יהיה. אנחנו מתקדמים לקראת זה, את מתקדמת נכון.

קריין: קטע מס' 3.

"אמר רבי שמעון, הרימותי ידיי בתפילה, לקדוש העליון, שדברים אלו, כלומר חכמת הקבלה, יתגלו על ידי בעולם ההוא, כמו שהיו מכוסים בליבי."

("זוהר לעם". האזינו. מאמר "שבעה רקיעים ושבעה כוכבי לכת", סעיף 16)

כל מה שאנחנו מקבלים מהבורא לגבי תפיסת המציאות, הבורא עצמו, כל הדברים האלה מגיעים אלינו בצורה ישירה מהכוח העליון, אבל עוברים דרך רבי שמעון. רבי שמעון בר יוחאי הוא אותו המקור שדרכו עובר האור העליון, דרכו עוברת כל חכמת הקבלה, ואז היא מגיעה אלינו ואנחנו על ידו מתחילים להבין, ללמוד, להכיר בבריאת העולם, בבניית המציאות, בקשר עם הבורא, בקשר בינינו ובהחלט הכול דרך הקשר עם רבי שמעון, רשב"י.

קריין: קטע 4.

"שמע רבי שמעון, שהיה קורא לו שמעון ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה." של הבורא.

"לפיכך תכף אמר לחבריו, בוודאי שזהו הקב"ה, שכתוב בו, ועתיק יומין יושב. שאין מדרגה גבוהה ממנו. ואמר, ועתה משמע שניתנה הרשות לגלות, שעתה נראה, שהשיג רשות לגלות הסוד הגבוה הזה."

("זוהר לעם". בראשית-א'. מאמר "נעשה אדם", סעיף 159)

זאת אומרת רבי שמעון והתלמידים שלו הכירו את התקרבות הבורא בצורה מוחשית עד שזה התגלה בהם ממש מבפנים ולכן לא היה להם שום ספק אלא הכול היה בצורה אמיתית ושלמה ועל זה הם דיברו וזה מה שהם כתבו בספר הזוהר.

שאלה: רשום גם בקטע 2 וגם בקטע הזה שהקדוש ברוך הוא, הבורא קרא לשמעון בשמו. האם הכוונה למה שאמרת עכשיו?

כן.

שאלה: אנחנו מבקשים מהבורא עזרה, האם אנחנו גם יכולים להתפלל ולבקש עזרה מהנשמה הגבוהה הזאת, האם זה יעזור?

ודאי שכן. אנחנו יכולים לפנות לרשב"י, לרבי שמעון כמו למישהו שמקשר אותנו עם הבורא.

קריין: קטע מספר 5.

 "רבי שמעון, המאיר בכל העולם בתורה, וכמה מאורות מאירים על ידו, על אחת כמה וכמה, שהוא עמוד כל העמודים."

("זוהר לעם". וייצא. מאמר "הפעם אודה את ה', ותקרא שמו, יהודה", סעיף 175)

זאת אומרת, דרך רשב"י אנחנו מקבלים את כל האור העליון שמגיע מלמעלה וממלא אותנו.

קריין: קטע מספר 6.

"עד שרבי שמעון מגיע למקום העדן של הצדיקים, עד שנשמע בכל הרקיעים מעלת רבי שמעון. וכל העליונים והתחתונים כולם בזמן אחד, תמהים ואומרים, האם זהו רבי שמעון, שהכול היה מרעיש, מי יכול לעמוד לפניו? זהו רבי שמעון, שבשעה שפותח פיו להתחיל לעסוק בתורה, מאזינים לקולו, כל הכיסאות, וכל הרקיעים, וכל המרכבות, וכל אלו שמשבחים לאדונם.

אין מי שיפתח לומר שירה, ואין מי שיסיים שירתו. כלומר, אותם שעומדים באמצע השירה, אינם גומרים שירתם, כי כולם נמצאים, להקשיב לקולו של רבי שמעון. עד שנשמע בכל הרקיעים של מעלה ושל מטה, פתחון פה.

כשגמר רבי שמעון לעסוק בתורה, מי ראה שירים? מי ראה שמחה של המשבחים לאדונם? מי ראה הקולות ההולכים בכל הרקיעים? ובזכות רבי שמעון, באים כל הנשמות והמלאכים, וכורעים ומשתחווים לפני אדונם, ומעלים ריחות הבשמים שבעדן, הארת החכמה, עד עתיק יומין. וכל זה בזכות רבי שמעון."

("זוהר לעם". שמות. מאמר "בְּרח דודי", סעיפים 242-241)

עד עתיק יומין הכוונה עד פרצוף עתיק שהוא הכי גבוה בכל עולם האצילות. לכן אנחנו אומרים שאין השגה יותר גדולה ומפורטת, הסברה יותר אמיתית וקרובה אלינו כמו מרבי שמעון בספר הזוהר שהוא כתב.

שאלה: כשרבי שמעון כתב עם התלמידים בספר הזוהר איזה מילות הלל לרבי שמעון, איך הוא עמד בפני זה, איך הוא התמודד עם זה?

זה לא על חשבונו, הוא לא חשב על עצמו, מה פתאום. משה רבינו ועוד אנשים גדולים כאלה יכולים להגיד בעצמם שאין יותר גדול מרבי שמעון, כי אותו מקובל מכיר את רבי שמעון, את המושג רבי שמעון שמתגלה מהבורא דרכו כלפי האנושות, ולא שהוא מעלה את עצמו בגאווה שלו, באגו שלו, אין לו את זה, אין לו בכלל עניין לעצמו, על מנת לקבל, ולכן הוא יכול לדבר על רבי שמעון בצורה שזה כוח הבורא שמתגלה בעולם.

שאלה: רבי שמעון זאת תכונה? זאת המדרגה הגבוהה ביותר שאנחנו מגיעים אליה בעשירייה?

כן.

שאלה: שמעתי שאמרת שרשב"י הוא המקשר אותנו עם הבורא. למה צריכים מקשר כדי להיות בקשר עם הבורא וזה לא קשר ישיר? מה זו הפעולה הזאת להיות מקשר?

זה לא רק רשב"י, אנחנו קשורים עם הבורא דרך כל מיני נשמות עליונות של כל המקובלים, אבל במקרה שאנחנו מדברים על הסגנון של סודות התורה, זה ודאי רשב"י.

תלמידה: למה צריך מקשר, ומה זה בדיוק?

זה בדיוק עניין המדרגות, כי אנחנו לא מסוגלים לדבר עם הבורא, את יכולה לדבר עם מישהו גבוה, חכם? את צריכה אנשים שיבנו את הקשר בינך לאותו אדם עליון, זה כל עניין המדרגות.

שאלה: באמת למה צריך מתווך, למה אי אפשר בעצמנו להגיע לדבקות?

לא, אנחנו לא יכולים להגיע בצורה ישירה לבורא, אלא דרך הרבה מדרגות. אבל זה לא חשוב כי לא הן מפריעות לנו, אלא ההפך, הן עושות לנו טובה. בלעדיהן לא היינו יכולים להגיע לקשר עם הבורא. זה כמו שאתה הולך עכשיו ללמוד משהו, אז אתה צריך הרבה ספרים, חכמים, מורים שיסבירו לך ויתמכו בך, וכן הלאה. בלי זה אנחנו לא מסוגלים, ואחר כך אתה עולה עוד ועוד בסולם.

שאלה: למה זה מסודר כך שיש כאלה פערים אדירים בין הנשמות? שיש מישהו כמו רבי שמעון, ויש מישהו כמוני?

אלה נשמות גדולות גבוהות מאוד שאנחנו זכינו להיות, להתקשר לבורא דרך כאלה נשמות גבוהות, וכמו שאנחנו לומדים תמיד בעולמות, פרצופים, ספירות, אנחנו לא מסוגלים בצורה מידית, בקפיצה אחת לעלות לדרגה הגבוהה. אנחנו עולים במאה עשרים וחמש מדרגות, שמתחלקות לעוד מדרגות. לכן בואו נלמד ונעלה בצורה הדרגתית בכל הסולם.

תלמיד: אבל למה יש כאלה פערים? מה הצורך שיש נשמה כל כך גבוהה כמו רבי שמעון שהכול עובר דרכה, ולעומתו יש נשמות שאפילו אין מכנה משותף להשוואה עד כמה הן קטנות לעומתו?

זה מה שקורה לנו עד גמר התיקון, שכולנו לא שווים. אף אחד לא שווה לשני, ולא דומה לשני. אלא כדי שכולנו נתכלל זה בזה, ככה זה בנוי. אבל בגמר התיקון כולנו מתקשרים "כאיש אחד בלב אחד", לא יהיה בינינו שום שוני, וכולנו נהיה כאחד. אבל בדרך, כמו בעולם הזה יש סבים, סבתות, הורים, ילדים, נכדים וכן הלאה. כך גם אנחנו גדלים דור אחר דור, ובזה אנו משלימים זה את זה.

שאלה: מה זה קולו של רבי שמעון שמסתיים בשיר, ומה השיר הזה?

אלו כלים שהעליונים מוסרים לנו לעלייה.

קריין: בעקבות הבריאות של הרב, שככל הנראה לא יתאפשר לו להשתתף פיזית בכנס בערבה, וגם מפני שיש אחוז מסוים של חברים מבוגרים שהמצב הבריאותי שלהם לא מאפשר להם להשתתף פיזית בכנס, והרצון שלהם גדול להיות יחד. נכון לעכשיו הוחלט שהכנס ייערך במתחם שלנו, בבית שלנו, במרכז. גברים ונשים יחד, בסעודות משותפות, בשיעורים משותפים, במצב אחד משותף. רצינו לשמוע אותך, מה דעתך?

שמעתי את זה ממש לפני כמה דקות. ממש כמה דקות אחרי שהחלטתם. כנראה שחשבתם על כל הדברים, ובאמת זו נראית לי החלטה נבונה מפני שרובנו לא צעירים, אולי לא כמוני, אבל בכל זאת, וגם שמענו שיש הרבה ספקות. "האם כדאי לנו לעשות את זה"?

אנחנו רואים שצעירים עושים דברים כאלו, יוצאים ככה בצבא, לפני או קצת אחרי, אבל לא בגיל שבעים או שמונים, הגיל של חלק מהחברים שלנו. אני מסתכל על הגברים שיש עכשיו לפני, ורואה שרובם כבר עברו או נמצאים באמצע החיים, ולכן זה לא פשוט.

שמענו גם על כל מיני בעיות על האקלים, על מזג האוויר, וגם שזה יקר, הרבה יותר יקר מהכנסים שעשינו כאן בבניין. אנחנו משלמים על הבניין הזה חודש בחודשו הרבה כסף, אז למה שלא נשתמש בו יותר?

בקיצור, אני מקבל את מה שההנהלה שלנו החליטה, והכנס כמו שהבנתי יתקיים כאן.

קריין: נכון. הכנס ייערך פה בבית שלנו, גברים ונשים כאחד. הצוות הלוגיסטי וההנהלה יתארגנו, יסדרו ובהמשך נעדכן בצורה מפורטת.

אבל מבחינה רוחנית, הרבה חברים חשבו, שכשיוצאים מהמקום, יש כינוס במדבר, ויש שינוי פסיכולוגי, האם זה לא היה משפיע יותר על החיבור בינינו?

"כאיש אחד בלב אחד" אפשר להשיג בכל מקום, ובכל התנאים. זה לגמרי לא חשוב. בפרט שבאמת בזמן האחרון קבלנו הרבה פניות וספקות, "האם כדאי לעשות את זה? חבל שאני לא יכולה, חבל שאני לא יכול" וכן הלאה. אז טוב שהחלטתם, אני לא הייתי מעורב בזה, והאמת שלי זה לא כל כך חשוב. אני מוכן לנסוע לכל מקום, ורגיל לישון בכל מצב, אבל בכל זאת, יש כאלה שזה לא נוח להם.

שאלה: כשאנחנו אומרים עכשיו "כנס במדבר" למה אנחנו מתכוונים?

כשאנחנו אומרים "במדבר", אנחנו מתכוונים שאנחנו נמצאים אתכם, גם עכשיו בינתיים, במדבר, ואנחנו צריכים כבר לעשות מאמץ, לעבור את המדבר הזה, ולהגיע לארץ המובטחת, לרצון שמתוכו נרגיש את כל המציאות, כמו שהזוהר כותב לנו.

לזה אנחנו צריכים להגיע, ונקווה שכך יהיה. האמת שלי לא חשוב איפה נהיה, כאן, שם, או בעוד איזה מקום. אני לא עושה חשבון עם זה. בקיצור, נעשה כל מה שהחברים שלנו החליטו.

קריין: קבלתי הודעה שהבוקר הייתה בטורקיה רעידת אדמה.

רעידת אדמה נוראית הייתה בטורקיה, ואנחנו באמת בדאגה מאוד גדולה כי יש שם חבר אחד שלנו.

קריין: כן. גם החבר, וגם מדווחים שיש כבר יותר מ-1300 הרוגים, נזק מאוד גדול, ושהייתה עוד רעידת אדמה, כנראה שזה מתמשך. איזו תפילה אנחנו יכולים עכשיו להעלות במצב כזה?

אנחנו רוצים להיות יחד עם כל החברים ששייכים למקום האירועים הדרמתיים האלו, ולהחזיק אותם בידיים שלנו. באמת לעזור להם בכל דבר, ובכל צורה אפשרית.

הרגשתי כמה פעמים בחיים שלי רעידת אדמה. כנראה לא כמו שהייתה בטורקיה, אבל באמת כדאי לנו לחשוב עליהם, להתפלל שהכול יירגע כמה שיותר מהר. להתפלל שכל מי שנפגע או זקוק לכל סוג של עזרה, שיקבל את העזרה במקום, ואנחנו רוצים לדעת במה אפשר לעזור לכולם.

קריין: אנחנו בכותרת "רשב"י במערה".

מערה היא מערה רוחנית. זה מקום שיש בו אור מיוחד, כוח מיוחד, וכאשר אדם נכנס לשם הוא מסתיר את עצמו מכל מיני כוחות רעים, זרים, חיצוניים, ושם הוא יכול להיכנס למקום בטוח יותר.

קריין: קטע מס' 7.

"רבי שמעון ברח למדבר לוד, ונחבא במערה אחת, הוא ורבי אלעזר בנו. קרה להם נס, ויצא להם חרוב אחד ומעיין מים אחד. אכלו מאותו החרוב, ושתו מאותם המים. ואליהו היה בא אליהם פעמיים בכל יום, ולימד אותם. ואיש לא ידע מֵהם."

("זוהר לעם". כי תבוא, זוהר חדש. מאמר "הבטחות ונחמות שבקללות שבמשנֵה תורה", סעיף 1)

אנחנו לומדים שהייתה לו אפשרות לברוח מכול השונאים הרבים שהיו לו, כי הוא גילה את חוכמת הקבלה ודיבר לכולם על הבורא בצורה גלויה. לכן היו לו הרבה אויבים, שונאים, שהלשינו עליו שהוא מלמד את חוכמת הקבלה. הוא נאלץ לברוח למדבר לוד, ושם מצא מערה, היו שם מים וגם עץ חרובים, כך שהיה לו ולבנו אלעזר מה לאכול ומה לשתות. כך הם חיו למדו וכתבו את הזוהר, עד שעבר זמן והם יכלו לצאת מהמערה ולהתחיל ללמד את הזוהר בצורה יותר פתוחה למי שרוצה.

שאלה: מה זה נס ברוחניות?

נס זה משהו שהוא לא כדרך הטבע, דבר שלא צריך לקרות ובכל זאת קורה.

קריין: קטע מספר 8.

"ראה שתי ציפורים, שהיו באות ועפות על הים. הרים קולו ואמר, ציפורים ציפורים, הרי אתן מעופפות על הים. הראיתם את המקום, שבן יוחאי שם? חיכה מעט. אמר, ציפורים ציפורים, לכו והשיבו לי. עפו והלכו. נכנסו בים והלכו להן.

פירוש. כי רבי שמעון ברח מפני המלכות, שציוותה להורגו. והסתתר הוא ובנו במערה אחת, ולא ידעו איפה הוא. וע"כ יצא רבי פינחס בן יאיר לבקשו באיי הים.

מטרם שיצא לאונייה, והנה באו הציפורים. ובפיה של אחת מהן מכתב אחד. וכתוב בתוכו, אשר רבי שמעון יצא מהמערה עם רבי אלעזר בנו. הלך רבי פינחס אליו. ומצא אותו שהשתנה, וגופו מלא נקבים ופצעים, מרוב הישיבה במערה. בכה עליו, ואמר, אוי שראיתיך בכך.

אמר לו רבי שמעון, אשרי חלקי, שראית אותי בכך. כי אם לא ראית אותי בכך, לא הייתי כך.

כי מרוב שנים שישב במערה, היה מוכרח לשבת שם בתוך החול, כדי לכסות עירומו ולעסוק בתורה. מחמת זה נוקב ונפצע בשרו.

בכה עליו רבי פינחס ואמר, אוי לי, שראיתיך בכך. ענה לו רבי שמעון, אשרי חלקי, אשר ראיתני בכך. שאלמלא לא ראיתני בכך, לא הייתי בכך. כלומר, שלא הייתי זוכה לגילוי סודות התורה. כי כל רוממות חכמתו הגדולה, זכה באותם י"ג (13) שנים, שהיה מוסתר במערה."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "יציאת רבי שמעון מהמערה", סעיפים 188-187)

שאלה: הרב"ש במאמר "לאיזה דרגה האדם צריך להגיע כדי שלא יצטרך להתגלגל" כותב "אבל הגם שכל אדם נולד במדרגה הכי קטנה, יחד עם זה אמרו (עיין בשער הגלגולים, דף י"א טור ב') "כי כל אדם יכול להיות כמשה רבינו עליו השלום, אם ירצה לזכך מעשיו, לפי שיכול לקחת לו רוח אחר יותר גבוה עם רום היצירה, וכן נשמה מרום הבריאה". גם בזה תבין ענין המפורסם בדברי חז"ל, "כי רוחיהון דצדקייא או נשמתיהון באים ומתעברים באדם בסוד, הנקרא, עיבור לסייעו בעבודת ה' יתברך"."

האם אתה יכול להסביר לנו את המנגנון הזה ואיך אדם יכול להשתמש בו?

פשוט מאוד, אתה צריך לדבוק במורים ובמקורות, בספרים, לרצות את זה, ובתפילה לבורא לבקש שיפתח לך הכול, אין שום דרך אחרת.

שאלה: רבי שמעון היה צריך להתנתק ולהיות במערה, האם זה היה הכרחי להסתלק מהחברה?

כן.

תלמידה: האם זו ההפחתה של הקשר עם האגואיזם שנתנה את תוספת הכוחות הרוחניים האלה?

נכון מאוד, זה כך. כאשר הבורא רוצה להעלות מישהו, הוא מסלק אותו, מפריש אותו מאחרים, לפעמים בצורה של מחלה, לפעמים בצורות אחרות, וכך הוא נותן לאדם אפשרות לעלות בצורה רוחנית.

שאלה: כתוב שדקרו את בשרו, האם זו תוצאה של צמצומים, הגבלות מאוד חזקות?

כן. ודאי שזה קרה מפני שהיה צריך להפטר מעוד רצון לקבל שנמצא בו. בצורה כזאת הרצון לקבל, הכוונה על מנת לקבל יצאה ממנו, וכך הוא עלה. לא הייתה לו ברירה אחרת.

שאלה: למה לנשמות הגדולות של מקובלים גדולים כל כך נותנים נסיבות קשות בגשמיות?

לא לכולם. יש כאלה שכן ויש כאלה שלא. אבל בדרך כלל כאשר הבורא רוצה להעלות רוחנית את האדם, הוא נותן לו כל מיני קשיים שאותם הוא צריך לעבור. אין מה לעשות, כדי להתנתק מהאגו שלנו, אנחנו צריכים לראות את הסבל הגופני כעזרה, עזר כנגדו.

שאלה: האם רעידת האדמה קשורה לחיבור החלש בינינו, לכך שאנחנו מאחרים, מפגרים מאחור והבורא רוצה לאלץ אותנו להתקדם?

אסור לנו לעשות ספקולציות של סיבה ומסובב, חס ושלום. אנחנו צריכים לקבל שכל הדברים האלה מגיעים מלמעלה, אבל מהי הסיבה שלהם ומהי המטרה שלהם אנחנו לא יודעים. אבל בטוח שבסופו של דבר הכול לטובה.

שאלה: הפנייה שלנו לכוח העליון בכל תפילה, בכל בקשה, לאן היא הולכת? האם יש מערכת של תיווך עד שזה מגיע לעליון? כי דברנו על מקשרים.

זו מערכת העולמות שדרכה עולות הבקשות שלנו, התפילות שלנו, עד שהן מגיעות לדרגה העליונה שנקראת "בורא". ומשם באות אלינו התשובות.

שאלה: האם עלינו לחפש עכשיו את המערה בעשירייה, להחליף אותה במשהו, להתחבא במוסך?

אתה אפילו לא מבין עד כמה אנחנו אפסיים בהשוואה לאנשים הגדולים האלה שנמצאים בהשגה של העולם העליון, של הבורא, ואתה רוצה להחליף אותם. כזה רצון בילד הוא טוב, עכשיו רק צריך לממש את זה בחיים, וזה דורש שנים של עבודה רצינית על עצמך.

שאלה: אנחנו, החברים, משתדלים לבנות קשר פנימי בינינו. איך להשתמש במאמצים האלה כדי להתחבר לאבות?

יש לכם למי לפנות, לבורא, תפנו רק אליו. אתם שואלים אותי ואני מפנה אתכם אליו. תפנו אליו והוא יראה לכם בדיוק איך לפעול, איך לפנות, למי ומתי, ואיך לבנות את הפנייה שלכם כדי לקבל עליה תשובה נכונה.

(סוף השיעור)