שיעור צהריים 19.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 616, מאמר קי"ג, "תפילת שמונה עשרה"

במשך הרבה שנים רב"ש שמע מבעל הסולם, מאבא שלו, שיחות. הוא היה הבן הבכור. מהשיחות האלה קיבלתי מחברת שנקראת "שמעתי", כך היה כתוב על המחברת. מתוך השיחות האלה שרב"ש כתב הרכבנו את הספר שגם נקרא "שמעתי". זה אוסף שיחות של בעל הסולם, כלומר הוא לא כתב אלא רק דיבר ורב"ש כתב. השיחות מאוד מאוד עמוקות ופנימיות ללב של חכמת הקבלה. רוב השיחות הן על איך אנחנו עוברים מהרצון לקבל שלנו לרצון להשפיע, כלומר מאמונה לאמונה למעלה מהדעת.

קיג. תפילת שמונה עשרה

שמעתי ט"ו כסלו שבת

"בתפילת שמונה עשרה: "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים"". כך כתוב בתפילה. "ולכאורה קשה, מקודם אנו אומרים: "כי אתה שומע תפילת כל פה". היינו, אפילו פה שאינה רצויה, גם כן הקב"ה שומע, כתוב: "כל-פה". אפילו שאינה רצויה משמע. ואח"כ אומר: "עמך ישראל ברחמים". משמע, שדוקא תפילה, שהוא ברחמים, אחרת לא שומעין."

"עמך ישראל" זה כל אחד ואחד, לא חשוב לאיזו אומה הוא שייך, אלא אם האדם משתוקק לקשר עם הבורא, אז הוא נקרא ישראל, ישר-אל, לפי ההשתוקקות שלו. אם הוא מתפלל ורוצה להגיע להיות קרוב לבורא, אז הבורא מקבל את זה ברחמים. דווקא בצורה כזאת הבקשה של האדם, תפילתו של האדם, מתקבלת.

"והענין הוא, שצריכין לדעת, שכל הכבידות שישנו בעבדות ה', הוא מסיבת ההפכיות, הנוהג על כל צעד ושעל. למשל, יש כלל, שהאדם צריך להיות שפל. אבל אם נלך בקצה הזה, הגם שחז"ל אמרו "מאד מאד הוי שפל רוח", מכל מקום הקצה הזה אינו משמע שיהיה כלל. כי ידוע, שהאדם צריך ללכת נגד כל העולם, ולא להבטל אחר רבוי הדיעות, הנוהגים בעולם, כמ"ש "ויגבה לבו בדרכי ה'". אם כן, כלל הזה לא נקרא כלל, שנוכל לומר, שיש בו שלימות."

אנחנו לא יכולים ללכת אחרי כל העולם, כי בכל העולם יש דעות שהן לגמרי מנוגדות למה שחכמת הקבלה רוצה ללמד אותנו, ובצורה כזאת לא נגיע לשלמות שזו מטרת התפתחות האדם.

"ואם ללכת בקצה השני, שהוא הגיאות, גם כן לא בסדר, כי "כל המתגאה, אומר הקב"ה, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד"". לא טוב ללכת בקצה אחד שבו אני מסכים עם כולם, ולא טוב להיות בצורה שאני לא מסכים עם אף אחד. "וכמו כן אנו רואים הופכיות בענין יסורים. היינו, אם הקב"ה שולח יסורים לאיזה אדם, ואנחנו צריכין להאמין, שהשם ית' הוא טוב ומטיב, אם כן בהכרח היסורים ששלח הוא לטובת האדם. אם כן, איך אנו מתפללים, שהשם ית' יסיר מאתנו היסורים."

ברור שהכול בא מהבורא, ואם הוא שולח לנו ייסורים, אז כנראה שצריכים לקבל אותם בהבנה, בהרגשה נכונה, שהכול לטובתנו. לכן אם באים ייסורים, אז לא יכול להיות שאנחנו נתגבר כנגדם ונרצה לבטל אותם.

"ובענין היסורים צריכים לדעת, כי היסורים באו רק בכדי לתקן את האדם, שיהיה מוכשר לקבלת אור ה'". כלומר אפילו ייסורים, לא חשוב מה שאנחנו מקבלים, כל מה שמגיע אלינו מגיע מהבורא. לכן איך אנחנו יכולים להתפלל שהבורא יבטל את הייסורים, כי ודאי שכל הייסורים הם כדי לתקן את האדם, לקרב אותו למטרת הבריאה. "ותפקיד היסורים הוא למרק את הגוף, כמו שאמרו חז"ל: "מה מלח ממתיק את הבשר, כך יסורים ממרקין את הגוף". וענין התפילה תיקנו, שיהיה במקום יסורים, היינו שגם התפילה ממרק את הגוף." גם הייסורים וגם התפילה שניהם מיועדים לתקן את הגוף שלנו. גוף נקרא ''הרצון לקבל לעצמו''. "אלא שהתפילה נקרא דרך התורה. לכן התפילה מועיל יותר להמתיק את הגוף מיסורים, לכן מצוה להתפלל על היסורים, מאחר שמזה באה תוספות טובה, להאדם בפרט ובכלל כולו." רצוי שנתפלל ונבקש להוריד מאיתנו את הייסורים, כי הבקשה הזאת היא לא בכדי להוריד ממש את הייסורים אלא אנחנו רוצים לבטל אותם בגלל שזה מקרב אותנו לבורא.

"ומשום זה, ההופכיות גורם להאדם כבידות והפסקות בעבודת ה'. ואינו יכול להמשיך בעבודה, ומרגיש את עצמו ברע. ונדמה בעיניו, שהוא אינו ראוי, שיוכל לקבל עליו את עול מלכות שמים "כשור לעול וכחמור למשא". ונמצא, שבזמן הזה הוא נקרא "אינו רצוי". אלא, מאחר שכל כוונתו הוא בזה, שרוצה להמשיך בחינת אמונה, הנקרא בחינת מלכות. היינו "לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]", שכוונתו, שיתגדל שמו ית' בהעולם, היינו גדלותו ית', שלא תהיה צורה של השכינה הקדושה בבחינת עניה ודלה, אזי "הקב"ה שומע תפילת כל פה". היינו אפילו מאדם שאינו רצוי כל כך, היינו שמרגיש בעצמו, שהוא עדיין מרוחק מעבודת ה'."

הבורא שומע את כל התפילות, את כל הפניות אליו, מכל אחד ואחד, על זה אין לנו שום שאלה, זה בטוח. השאלה היא על מה אנחנו פונים, מתפללים, מבקשים.

שאלה: עם מה אנחנו פונים בבקשה שלנו? איך לבקש על ביטול הייסורים בצורה שזו לא תהיה בקשה עבור עצמי?

זה תלוי מה אתה מבקש. אם אתה מקושר אל העולם ומבקש שהאנשים על פני כדור הארץ ירגישו שהם נמצאים בייסורים מכיוון שהם כאלו מטבעם, אז עליך לבקש ולדרוש מהבורא לשנות את עצמך כי הייסורים האלה באים למענך.

תלמיד: מה זאת אומרת שהייסורים באים למעני?

אתה מזמין אותם בהתנהגות שלך, במצבך הפנימי.

תלמיד: ואיך עליי לבקש שהוא ישנה אותי?

בהתאם לזה. עליך לבקש מהבורא שהוא יסיר ממך את כל האגואיזם שלך, ואז תוכל להתייחס לאחרים בצורה נכונה כמו שהבורא מתייחס. בצורה כזאת אתה תתקרב לבורא ותתחיל לעזור לו בעבודה שלו, אתה תוסיף בזה את הכוחות שלך אל הכוח שלו.

שאלה: כתוב "לכן יש מצוה להתפלל על היסורים", איך עלינו להתפלל נכון על הייסורים?

להתפלל נכון זה לא שאני אבקש שהבורא יסיר וייקח בחזרה את הייסורים האלה, אלא שבייסורים האלה הוא יזכיר לי שאני לא מתוקן ולכן אני מבקש ממנו לתקן אותי, ואז באותה מידה שאני מיתקן אני ארגיש את העולם בצורה אחרת.

תלמידה: על איזה ייסורים, האם על חוסר קשר עם הבורא?

עם הבורא, עם החברים, עם כל האנושות בכלל, איך אני מתייחס לחיים.

שאלה: הבנתי שהבורא מתקן את כל מה שהוא לא למען עצמי, אבל גם מה שלמען עצמי מושרש בתוכי. אני מקבל את כל התחושות שלי כחלק בלתי נפרד ממני, אני לא יכול להפריד ולומר שאלו לא הרגשות שלי לא הרצונות שלי, אני מקושר. איך לעשות את ההפרדה כדי לא לקבל הכול למען עצמי?

בשביל זה עליך להרגיש מקושר אל העולם ולבקש לא למען עצמך אלא למען העולם כולו.

תלמיד: ברוך השם אני כבר מתחיל להבין שיש לי את הקבוצה, שאנחנו עושים את החיבור כדי שלא יהיה הפער הזה בין מה שאני מרגיש לבין מה שהחבר מרגיש, אבל איך להגיע לתחושה מובהקת שהתפילות שלנו הן לא למען עצמנו אלא לפחות למען העולם?

מתוך כך שאתה מקושר אל הקבוצה ואתה מבקש למענה, במידה מסוימת זה כבר ניתוק מהעצמי, מהאגו האישי שלך.

תלמיד: האם הכיוון שלי נכון?

כן, נכון.

שאלה: איך אנחנו יכולים לקרוא נכון את הייסורים שמגיעים כדי להבין מה עלינו לשפר, מה לעשות כדי לפתור זאת ולסיים עם הייסורים?

כל סיבת הייסורים היא האגו שלנו, שאנחנו חושבים על עצמנו ולא על הזולת, ועוד יותר מזה, שאנחנו חושבים לטובת עצמנו ולרעת הזולת, וזה מה שעלינו לבטל, לבקש מהבורא שיבטל את האגו שלנו.

שאלה: מהי התפילה הרצויה לבורא?

התפילה הרצויה על ידי הבורא היא כשאנחנו מבקשים למען אחרים ולא למען עצמנו.

שאלה: האם יכולה להיות לנו תפילה ללא ייסורים או שהם נחוצים כדי שתהיה לנו תפילה שלמה?

בלי ייסורים אנחנו לא יכולים להתפלל, אנחנו חייבים להרגיש אותם אבל תלוי באיזו מידה ומאיזו סיבה. אם אנחנו מרגישים שאנחנו חושבים רק על עצמנו אז זה מספיק כדי שנבקש שהבורא ייתן לנו מצב אחר, שאנחנו נדאג לאחרים, לכולם וכך נתקדם.

שאלה: אם מופיעים הייסורים, זה מקום של חיסרון, ואז אנחנו מתחילים לבקש. האם הבקשה היא על כך שעל כל הסבל שאני מרגישה בתוכי עליי להודות לבורא כי אלו שיעורים ועזרה וזיכוך ממנו, ועליי להביע בתוכי את ההודיה הזאת לבורא, ולהעביר את כל השמחה מהבורא לעשירייה שלי?

כן, זה נכון.

שאלה: כתוב שהבורא שומע תפילת כל פה, אבל אנחנו יודעים שכולנו מתפללים אליו והוא לא שומע אלא הוא שומע רק תפילה עבור האחרים. גם דוד המלך כאילו ביקש על עצמו, אז מה בעצם הבורא שומע אם אני מבקשת רק עבור עצמי ולא עבור אחרים?

הוא שומע מבפנים את מה שאת רוצה להגיד מהלב ולא חשוב באיזו שפה, באיזה מילים ובכלל.

תלמידה: הוא עדיין לא שומע את כל התפילות.

את לא מבינה את מה שהוא שומע, איך הוא מקבל זאת, ובאיזו צורה הוא עונה לך. לכן צריך לדעת איך בדיוק לבטא כלפי הבורא את ההרגשה הפנימית שלנו.

שאלה: תחילה אנחנו מבקשים מהבורא שהוא יבטל את הייסורים. עבור מה אנחנו מתפללים כשהבורא כבר מבטל את הייסורים?

שאנחנו ניתקן ונתייחס זה לזה באהבה ואז הייסורים ייעלמו מעצמם.

שאלה: מה ההבדל בעבודה בין זה שאנחנו מקבלים ייסורים מהבורא ואנחנו מודים לו עליהם כי אנחנו מבינים שהם מטהרים אותנו לבין זה שאנחנו בעצמנו מבקשים מהבורא שיטהר אותנו?

יש הבדל, או שאנחנו מבקשים להיות יותר טובים וטהורים או שהבורא עושה זאת ואנחנו בכל זאת מעלים אליו הודיה, אבל גם זה וגם זה טוב.

שאלה: איך צריכה להיראות ההתפתחות שלנו ככל שאנחנו מתקדמים בדרך אל הבורא, איך אנחנו צריכים להתנהג עכשיו בתקופה הנוכחית?

בכל מקום שאנחנו רואים שנאה עלינו להחליף אותה לאהבה לכולם, זה נקרא "אהבת עולם".

תלמיד: שמעתי בשיעור הבוקר שאם יש חברים, אם יש חברה, אז אנחנו יכולים להשיג קשר עם הבורא. מה אתה יכול להוסיף לזה?

אין לי מה להוסיף. אם יש חברה ואני נמצא איתה בקשר אז עלינו להתקשר בינינו עוד יותר ולפנות לבורא. זהו כוח החברה ואז הבורא ישמע את התפילה שלנו.

שאלה: אנחנו אומרים שאנחנו חייבים את הייסורים, הבורא מעורר אותנו דרכם לתפילה. בשיעורים קודמים דיברנו על כך שאם הייסורים הם אלה שמעוררים אותנו לתפילה, אז הסיבה היא כאילו לא נכונה, ושבעצם לא ראינו אף פעם דוגמה שמשיגים חיבור מתוך ייסורים. כשמרגישים ייסורים, איך להכניס זאת לתפילה כדי שהיא תהיה באמת שלימה?

להמשיך בתפילה כל הזמן, שהיא תצא מכל המצבים שבינינו, גם הרעים וגם הטובים.

שאלה: שאלה לגבי אותה נקודה שבלי ייסורים אנחנו לא יכולים להתפלל, אבל חייבים להרגיש ייסורים, תלוי באיזו מידה ומאיזו סיבה. איך אנחנו יכולים לעורר זה את זה כדי שלא נצטרך לחכות לדברים גדולים שיעוררו אותנו?

האגו הרי כזה ערמומי שקשה לזהות מתי אנחנו נמצאים במחשבה רק על עצמנו, וצריך לקבל איזו מכה שממש תנענע אותנו בשביל שניגש לפנייה הזאת, אבל זה כבר מתוך ייסורים. האם אנחנו יכולים לעשות תחבולות כדי לא לתת לערמומיות של האגו לשקוט לאט לאט ואז לקבל עוד סטירת לחי בשביל להתעורר?

עלינו להיות יותר חברים בין כולם ולהשתדל להיות בשיתוף הרגשות שלנו ומתוך כך להעלות לבורא תפילה. גברים, נשים, עלינו לבקש ממנו שיעזור לנו, שיוציא אותנו מהאגו שלנו ושיעלה אותנו למרומים, כלומר לכוונות על מנת להשפיע זה אל זה.

שאלה: אם אני רואה בעולם ייסורים, האם אני צריכה להתפלל מתוכי או ממרכז הקבוצה?

עדיף מתוך מרכז הקבוצה שלך.

שאלה: כשאני רואה אנשים סובלים גם אני סובלת ואני חושבת, מה יכולתי לעשות אחרת, טוב יותר? למה אנשים חייבים לסבול בגלל הטעויות שלי?

אנחנו קשורים יחד תלויים זה בזה ואין מה לעשות. עד שכולנו נקבל טיפול נכון מהבורא, תיקון, הסבל בעולם לא ייפסק.

שאלה: אם אני רואה את היצר הרע שלי, מרגישה את הפירוד עם החברות, עם הבורא, מבקשת ומודה על כך שהוא תומך בתפילה יחד עם העשירייה ומגיע מצב של קבלה. נולד מצב של חום, של אהבה בפנים. האם זאת תמיכה של הבורא?

כן. זו כבר תחילת התמיכה.

שאלה: כאשר אנחנו בחיבור עם העשירייה שלנו וגם מרגישות הכאב של החברות, האם אז הבורא משתמש בנו?

הבורא משתמש בנו כל הזמן. מה שאנחנו מרגישות, או מרגישים, לא חשוב. אנחנו תמיד נמצאים עימו בקשר. רק השאלה היא, עד כמה אנחנו מבינים את זה, מרגישים את זה ומעלים מאתנו בקשה אליו.

שאלה: במקום להתפלל לתיקון בגלל הייסורים, אם האדם כועס על הבורא בגלל הייסורים, האם זה עדיין נחשב תפילה כמו התחלת התיקון?

כן. גם זו נקראת "תפילה", למרות שהיא לא בקשה, אלא כל מה שאדם מרגיש בלב הבורא מרגיש את זה. הלב שלנו תמיד בידיים שלו.

שאלה: ככל שאני מבין שאנחנו נמצאים באמונה למעלה מהדעת זאת דרגה רוחנית. אז מה זה אומר להיות באמונה למעלה מהדעת במצב הנוכחי שלנו?

במצב הנוכחי אנחנו עוד לא נמצאים באמונה למעלה מהדעת. אנחנו צריכים לבקש את הבורא שיעלה אותנו לדרגה הזאת שנקראת "אמונה למעלה מהדעת". שכוח השפעה, כוח אהבה, כוח הבינה, שנקראת "אמונה", תהיה למעלה מכל יתר המחשבות, הרצונות והחשבונות שלנו.

תלמיד: אז הבקשה לבורא שייתן לנו את האמונה מגיעה אחרי התפילה לבורא מזה שהייסורים בעצם מפרידים אותנו מהבורא וזה מכאיב לנו?

כן. על ידי התפילה אנחנו על ידי הבורא מתחילים להתקרב אליו.

שאלה: מה המשמעות להשיג דעת בתוך העשירייה? איך אנחנו מפתחים דעת של עשירייה?

אם אנחנו מתחברים בינינו ומתחברים עם הבורא, אז אנחנו מגיעים למצב שמקבלים ממנו דעת.

שאלה: העולם נחצה לשני חצאים. צד אחד הוא שחור ואגו והצד השני מלא בשמחה מכך שישנו ביטחון, בכך שהבורא והרב הגדול כמוך והחברים יביאו את האור לעולם. ויש מזה שמחה עצומה. מה מכאן?

אין. רק להמשיך קדימה.

שאלה: הייסורים והשמחה בדרך, האם נכון שהם באים בזה אחר זה או שאנחנו צריכים ללמוד לחבר את זה במצב אחד שהייסורים יהיו מכוסים בשמחה?

כן נכון, הייסורים צריכים להתכסות בשמחה.

שאלה: כואב לי להיות במצב שאני לא יכולה להשפיע לבורא ולחברים ואני משרתת רק את עצמי. האם תפילה שיוצאת ממצב כזה היא תפילה נכונה?

כן, אם את רוצה להשפיע לבורא ולחברים את יכולה לעשות את זה אפילו במצב שאת נמצאת בו.

שאלה: התפילה לא צריכה להיות למען עצמי. מתוך המעשה, מתוך הפרקטיקה שאנחנו מרכיבים את התפילה אנחנו מרגישים שזו תפילה למען העשירייה, לפעמים זה מורגש כתפילה למען כל בני ברוך. איך המקובלים קובעים איפה המדד הזה מתי לבקש אך ורק על העשירייה, על כל הכלי העולמי, או על כל אדם ראשון?

עשירייה זו המדרגה הראשונה ביותר ובתוכה אתם יכולים להגדיר באיזה מצב אתם נמצאים כלפי הבורא, כך תשדלו בהמשך יותר ויותר ואתם תראו שהכול מתקדם טוב.

שאלה: אמרת שכלפי כל הרע שנגלה בפנינו לכסות אותו באהבה, לעסוק בעבודה פנימית הזאת. איך האדם עושה את זה באופן אישי ואיך עושים את זה בתוך העשירייה? איך אנחנו מכסים כל רע באהבה?

זה משהו שאתם צריכים ללמוד ביניכם בעשירייה.

תלמיד: כלומר זו רק עבודה של העשירייה בתוך העשירייה?

כן, זה נכון.

שאלה: האם אנחנו צריכים להתייחס לדעה של העשירייה כדעת תורה?

לא. זו הדעה של העשירייה, היום זה יכול להיות כך ומחר אחרת.

שאלה: איך עלינו להשתמש בייסורים? האם לנסות להתעלם מהם או דווקא להעלות אותם לבורא?

להשתמש בהם שתהיה הבקשה יותר ברורה, יותר מבוססת על משהו.

שאלה: מקווה ששומעים אותי, עד איזו מידה יכול החיבור בעשירייה שלנו להתפשט?

עד כול העולם, כל היקום, לכסות את הכול.

שאלה: אם כולנו הגענו ממקום אחד, מהמקום של האיחוד ונפלנו בשבירת הכלים יחד למקום השבירה. למה לחלק מאיתנו יש יותר ייסורים מאשר לאחרים וחלק צריכים לסחוב יותר מאחרים.

מי שלמד מה זה "שבירת הכלים", למד שגם בשבירה לא כל אחד נופל לאותו מקום כמו כולם, אלא יש בזה הרבה קומות בעומק. ולכן כל אחד מאיתנו צריך לעלות ממקום הנפילה שלו עד גמר התיקון שלו.

תלמיד: אם אנחנו בעשירייה שלנו מצליחים להתגבר על האגו ולהתחבר, האם בזה אנחנו מלווים את הכוח שלנו לניצחון על הרשע בכל העולם?

כן.

שאלה: את אור החסדים, הרחמים, אפשר לקבל רק דרך הסבל שעברנו בחיים?

כן.

שאלה: אם חברה מספרת בעשירייה על הייסורים הגשמיים שלה, על הבעיות שלה, היא בזה פותחת את הלב, או ממלאה את העשירייה בייסורים שליליים?

בתוך העשירייה אנחנו צריכים לדבר רק על איך מגיעים לאהבה משותפת, על ייסורים עדיף לא לדבר.

שאלה: ממה המקובל סובל?

המקובל סובל מכך שהוא רוצה לאהוב עוד יותר, אבל עדיין איננו מסוגל.

תלמידה: למה הוא לא יכול?

יש גבול עד כמה הלב שלו נמצא כבר בכוונה להשפיע. הוא רוצה יותר, אבל בינתיים אין לו כוחות לזה.

תלמידה: האגו מפריע?

כן, אגואיזם מפריע.

שאלה : מה זה ברכה בתוך התפילה, ברכה לבורא?

אדם מרגיש שכל ענית הבורא, למעשה זו ברכה.

תלמידה: כלומר התפילה היא כל רגע בכך שאנחנו מגיבים לכל מה שקורה סביבנו?

כן.

שאלה: במצב שיש אי הבנה בעשירייה, תפיסות שונות לגבי מה שאנחנו מבינות בהתנהגות החברות, ואנחנו נפגעות באגו. האם במצב כזה רק צריך להתפלל יותר להגיע לאהבה?

כן.

תלמידה: האם חשוב גם לדבר על הנושאים, כשאנחנו לא מבינים אחת את השנייה, כדי שלא יהיו קליפות?

כן זה חשוב.

תלמידה: איך להוביל את השיחות האלה, רק בינינו, או שכדאי להביא מדריך?

ביניכם זה מספיק, לא צריכים שום מדריך.

שאלה: איך התפילה שלי עוזרת לתיקון של האחרים? האם מתרחש שינוי בלב? במחשבה? ובאמת יש לי שליטה בעזרת התפילה?

כן, דווקא הבקשה למען האחר, בזאת אנחנו מתקנים את כל הפשעים שלו, מה שנקרא החטאים שלו. ואז נעשה לו קל, יותר טוב לו, ועל ידי זה כל העולם מיתקן. כך שעלינו להתפלל למען האחרים.

שאלה: בתפילה על חסדים, עלי לבקש כוח חיות לעשירייה שלי ולכל חברה בנפרד, או שאני צריכה לבקש על עצמי, שאוכל לשרת את העשירייה?

אם את רוצה להתייחס לעשירייה טוב יותר, אז את יכולה לבקש למען עצמך.

שאלה: מה זה אהבה?

את זה לא למדנו בבית ספרנו. אהבה היא כאשר אני רוצה את כל הטוב שישנו, לתת לאחר.

שאלה: מאז הכנס אני חשה שלחברים יש פרספקטיבה אחרת. אנשים שמתבטאים בתקשורת מביאים איזו רגישות, שקיפות שאפשר להבין את המהות של ישראל דרך הביטויים שלהם. אני מבקשת להגדיל את פתיחת הלב כלפי הראייה הזאת, כדי שהעולם יעשה רגיש יותר.

אני איתך יחד באותה התפילה. תודה לך.

שאלה: האם אנחנו יכולים להתייחס לסבל ולהפרעות, כאל סימן להתגברות החיבור בינינו?

כן, אנחנו נשתמש בזה. בינתיים זה עוד מוקדם, אבל אנחנו נלמד איך עובדים עם המסך ואז אנחנו נצליח בזה.

תלמידה: האם כתוב במאמר שהאדם מבקש תמיד להיות בקשר עם הבורא, ושהקשר הזה לא ייפסק לעולם?

זה יהיה כבר בהמשך, אנחנו עדיין לא עברנו את כל המאמר.

שאלה: ראיתי היום וידאו איתך בנוגע לאירועים בישראל, וחשבתי שיש ישראל פנימי זאת הקבוצה ויש ישראל חיצוני.

אנחנו עדיין לא למדנו את זה, ויכולים להתבלבל ולהסתבך עם זה. בואו נחכה קצת עם זה. כאן מדובר על חלוקת העולם לחלק פנימי וחיצוני ואנחנו נגיע לזה.

"וזה פירוש "כי אתה שומע תפילת כל פה". מתי הוא שומע כל פה? בזמן שעמך ישראל מתפללים ברחמים." כך כתוב "היינו רחמים פשוטים. שהאדם מתפלל, בכדי "לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]". היינו קבלת האמונה." הוא רוצה לקבל מלמעלה, מהבורא, את כוח האמונה "וזה דומה לאדם, שלא אכל שלשה ימים. ואז, כשהוא מבקש מאדם, שיתן לו משהו לאכול, אינו מבקש שום דברים מיותרים או מותרות, אלא פשוט מבקש, שיתן לו משהו להחיות את נפשו." לא חשוב מה.

"וכמו כן בעבודת ה', כשהאדם מוצא את עצמו עומד בין שמים וארץ, אינו מבקש מה' שום דבר מיותר, אלא את אור האמונה. היינו, שה' יאיר את עיניו, שיוכל לקבל עליו את בחינת האמונה. וזה נקרא "לאקמא שכינתא מעפרא [להקים שכינה מעפר]"". זאת אומרת, שהבורא יגדל בעיניו מגובה הארץ עד גובה השמים. "ותפילה זו נקבל מ"כל פה": איזה בחינת מצב שהאדם נמצא, אם הוא מבקש להחיות את נפשו מבחינת אמונה, נתקבל את תפילתו." ואז התפילה מתקבלת.

"וזה נקרא "ברחמים". שתפילתו הוא רק שירחמו עליו מהשמים, שיוכל להחזיק את חיותו. וזה פירוש, מה שכתוב בזוהר, שתפילה, שהוא למסכנא [לעני], תיכף נתקבל. היינו, שהוא עבור השכינה הקדושה, תיכף נתקבל."

זאת אומרת שאם הוא מבקש ברחמים הוא רוצה רק דבר אחד, לעלות מהמצב שבו הוא נמצא מעט יותר למעלה לקראת הבורא, ואז תפילתו מתקבלת וברחמים.

שאלה: נאמר מקודם שאדם מבקש ש'הבורא יגדל בעיניו, מגובה הארץ עד גובה השמים'.

כן, כי העריך את הבורא כמו כולם, ובכלל שכח שיש בורא, ולפעמים הביא בחשבון שיש כוח עליון, שזה הבורא. ועכשיו הוא מתחיל להעריך אותו למעלה מכולם. ואנחנו מבינים שזה המצב הנכון לפנייה, לבקשה. ואז תפילתנו מתקבלת.

שאלה: מה זאת אומרת לבקש על עצמי, האם זה אומר לבקש קשר עם הבורא עבור עצמי?

כן, את צודקת.

שאלה: מה הכוונה לבקש מותרות מהתפילה שלנו?

שזה מיותר לבקש עבור עצמי באופן אישי. עלי לבקש עבור כל העולם, על כולם.

שאלה: כל אחד מרגיש את הסבל באופן שונה. לפעמים הרגשת הייסורים של החבר, לא מורגשת כייסורים אצל האחר. האם עלינו להתכלל בייסורים של החברה כדי להרגיש שהם כביכול שלנו, ואז להעלות תפילה, או צריך לעשות בירור אחר?

לא. מספיקה לנו תפילה. ולפי התפילה, מתפילה לתפילה כך אנחנו נתקדם ונתקרב לבורא. נתחיל להרגיש אותו קרוב יותר ונתחיל להתקשר אליו עוד ועוד.

שאלה: בתוך הקבוצה יש לכל אחת ייסורים אחרים במידת אינטנסיביות שונה. אז איך קבוצת מקובלים צועקים ביחד לבורא, בהרגשה משותפת של ייסורים ובתפילת רבים נכונה, באופן שהבורא באמת ישמע?

בדיוק. הם מגיעים להרגשה משותפת ומתוך הרגשה משותפת, שכביכול הופכת להיות לאחד, אז מבקשים מהבורא. זה נקרא 'חד מקבל חד'. על ידי רצון אחד הקבוצה מקבלת את גילוי הבורא.

שאלה: לפני שהגעתי ללמוד אצלך הייתה בי הרגשה של רעב, הרגשה מפחידה והיה בזה כוח של תפילה. אבל עם הזמן הערך והכוח הזה לתפילה פחתו. איך לא לאבד את כוח התפילה הזה, איך כל הזמן להחזיק את אותו כוח, שמגיע עד לבורא?

על זה עליכם לבקש מהבורא, שיעזור לכם להיאחז ברצון כלפיו ולבקש מהחברים שכולכם יחד תתאחדו ברצון אחד, ומתוך הרצון המשותף הזה תפנו לבורא. אחרת זה עשוי להתפזר כמו עשן.

שאלה: על מה הכוח העליון צריך לרחם עלינו?

על זה שאתן נוקשות, קשוחות, שכל אחת רוצה למען עצמה ובשום אופן לא מוכנה לבקש עבור האחרים. אז אנחנו מבקשים ממנו לרחם עלינו, האגואיסטיות, שיעשה כביכול כך שאנחנו נרצה למען אחרים.

שאלה: לכל אחת מאיתנו יש בקשה משלה ואנחנו משתפות את זה בעשירייה ומתוך השיתוף נולדת בכל אחת עוד בקשה מתוך ההתכללות. נוצר מצב שיש לנו מספר פניות, הודיות, בקשות. איך הופכים את זה לרצון אחד בינינו, לבקשה אחת?

תדברו ביניכן, ונסו לחבר מכל הבקשות, תפילה אחת.

שאלה: אנחנו עובדות יחד שנים ואני לא חושבת שפעם הצלחנו.

אז יש עוד זמן. יש עוד זמן, ואת חייבת לנסות.

(סוף השיעור)