בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 28.10.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*רב"ש ב', 1155, מהו כי אתם המעט מכל העמים, בעבודה*

1. ש: איך אפשר לשלב את זה שאני משרת לו ואסור לי לגלות גדלותו?
   ר: אם הבורא היה מתגלה לאדם כחשוב, גדול, וכן הלאה, אז ודאי שהאדם היה נכנע מכוח גילוי הבורא. מה שאין כן, מה שאנחנו רוצים, *אם זה ע"מ להשפיע, אז ההכנעה צריכה להיות מכוח ההכנעה של האדם ולא שהבורא מגלה את עצמו כגדול*. לכן ככל שאנחנו מתקדמים ברוחניות, יכול להיות שהבורא ייראה לנו כפחות ופחות חשוב, ואנחנו נצטרך לקבל אותו כיותר ויותר חשוב בהערכה שלנו. כך נגיע לע"מ להשפיע.

2. אם הבורא גדול, אז ודאי שאני משפיע, כך הטבע מחייב אותי. אלא *מה זה נקרא לשמה, למעלה מהדעת? שאני לא מקבל את ההתרשמות הזאת בכלים שלי, אלא מתאר לעצמי, מהכוחות שלי, מהמאמץ שלי, מזה שאני קשור לחברה, ואנחנו בונים בינינו את הבורא. כתוב אתם עשיתם אותי, ולכן רק בקבוצה אנחנו יכולים לבנות את דמות הבורא הגדול שנכנעים משתחווים לפניו. כך אנחנו מגיעים לפעולת השפעה*.
   
   ש: ...לא איזה מנטרות שהוא גדול, אלא איך להפוך את זה לרגש?
   ר: זה יפה מה שאתה אומר, טוב מאוד. איך אנחנו עושים זאת? *כל אחד מעביר לשני כאילו שיש לו התרשמות מגדלות הבורא, כאילו. כך האדם מתרשם מהקבוצה, מכניע את עצמו כלפי הבורא, ומתקדם עד שמגלה אותו*.

3. *בע"מ להשפיע, הבורא לא מגולה כגדול, אלא כך אני מתאר אותו. בזה אני מגיע להשפעה נקיה*.
   

4. *אם אתה מבטל את עצמך כלפי החברים, אז אתה בטוח מצליח. אין לך שום אפשרות אחרת להתקדם, כי הבורא נסתר, הכל נסתר חוץ מזה שאתה לוקח חיבור עם החברים למעלה מהדעת*. יש כאן איזושהי נקודה שאנחנו לא יכולים עדיין לעבור אותה.

5. ש: מה קורה לגדלות הבורא במעבר הזה?
   ר: הבורא נעשה ונשאר גדול. *השאלה רק מדוע האדם נמשך לבורא? אם מקודם זה מתוך תאווה, מתוך המילוי שהוא רצה לקבל מהבורא, אז עכשיו זה מתוך כך שהבורא בעצמו גדול.. זו כל הנקודה שאנחנו צריכים עכשיו להגיע אליה ולעבור אותה*.

6. ש: האדם צריך להתייגע בעשירייה ולחפש את העבודה שתתן לו הכי פחות תענוג?
   ר: לא, חס ושלום, לא נכון. אנחנו לא צריכים לברוח מהתענוג, מטרת הבריאה היא דווקא לקבל תענוג אינסופי, אלא *אנחנו צריכים רק לבדוק איפה נמצא התענוג. אם התענוג נמצא בהכרת גדלות הבורא, אז אני הולך על זה, משתוקק לתענוג הזה וממש רץ לזה. אבל אם התענוג נמצא בכל דבר אחר, אני לא רוצה לקבל אותו כי זה תענוג שקרי*. רק הבורא מנהל, ממלא ומגלה את הכל. אותו אני רוצה לגלות, ודרכו לגלות את הכל המציאות.

7. להרים שכינה מעפר זו העבודה שלנו. בינתיים אני לא יודע איך לעשות זאת, אבל אני יודע שרק עבודה בתפילה, בבקשה לבורא, יכולה לשנות את המצב שלי, את היחס שלי לגילוי הבורא. הבורא בכוונה מוריד את עצמו עד לעצים, לאבנים, ושכינתו תהיה ממש למטה מהכל, זה נעשה בכוונה כדי לתת לנו אפשרות להתאסף, להתעמק, להתחבר, לפנות אליו, לבקש ולדרוש ממנו שהוא יעלה את שכינתו מעפר, כלומר שהצגת הבורא תגיע למצב שאין יותר גדול ממנו.

8. ש: מה ההבדל בין גדלות לשמה וגדלות דלא לשמה?
   ר: גדלות הבורא בלשמה, זו גדלות כוח השפעה. *גדלות הבורא בלא לשמה, זה שאני מרגיש שיכול לקבל ממנו כל המילויים שלי, ואליהם אני משתוקק. לא להגדיל את הבורא, אלא למלא את עצמי*.

9. ש: מה ההבדל בין גדלות שנותן הבורא בלא לשמה, לגדלות שנותנים לי החברים בעשירייה?
   ר: *אם החברים נותנים לך דחף ללשמה, הם יכולים לעזור לך יותר מכולם, כי בטוח שאתה לא תולה בהם שום תקווה להצלחה*. כשאתה שומע מהם עצות אתה, אתה יכול למלא אותם ולא להינזק. לכן כדאי להיות מחוברים בינינו. אם אנחנו, יחד כולנו, בלי לחץ של כל אחד על אחרים, אלא *כשאנחנו באמת כך חושבים, דנים ומגיעים לאיזושהי החלטה ופונים לבורא עם ההחלטה הזאת, לא נטעה*. לא נטעה כי הבורא מלכתחילה כבר נמצא בקשר בינינו.

10. ש: לבקש ממנו עוד כוח לעבוד בלי לבקשת גדלות?
    ר: לא. תלוי לאיזו מטרה אתה רוצה את גדלות הבורא. אם אני רוצה את גדלות הבורא כדי להתקדם להשפעה, אז אני צריך את גדלות הבורא, אני מבקש את זה, אני רוצה להשתחוות לפניו, *ושנפשי כעפר לכל תהיה.* זה טוב. למה שלא לבקש?
    
    אבל *אם יש לי ספק איך אני מקבל את גדלות הבורא, אז אני צריך קודם להתכלל בחברה, ושגדלות החברה תהיה גדולה מגדלות הבורא*, ואז אני עובד איתם יחד ומתקרב לגדלות הבורא. אז גדלות הבורא מקובל בגדלות החברה. גדלות החברה היא כמו מסך. צמצום מסך אור חוזר. אני רוצה להשפיע לבורא ואז גדלות הבורא מתגלה בכלי הנכון.

11. *אני ממליץ* כל הזמן להחזיק את גדלות הקבוצה, ואך ורק מכאן אח"כ את גדלות הבורא. אז לא תטעה ולא תיפול לשום בעיות. *גדלות הקבוצה חייבת להיות יותר מגדלות הבורא*. שהכלי שבו אתה מקבל את גדלות הבורא לא יהיה קטן אלא גדול יותר ממה שאתה רוצה לקבל. אז זה לא יתקדם לשבירה.
    
    *כל הזמן אנחנו צריכים לחשוב ולדאוג לגדלות הקבוצה, גדלות החברים. שמערכת החיבור שלנו תהיה לפניי כמה שיותר גדולה. בזאת אני מבטיח את עצמי לא להיכנס לחטא, לשבירה. זו צריכה להיות הדאגה שלי, שאחשוב על גדלות הבורא אחרי שבטוח אני נמצא בהכרת גדלות הקבוצה שלי. אז יש לי כלי שמסוגל לקבל את גילוי הבורא בצורה נכונה*. זו הדאגה, שלא נגיע לשבירה, לנפילה ולכל מיני בעיות.

12. *את הכל הבורא יעשה. אנחנו רק צריכים לגלות נכונות לטיפול שלו*. לכן כל הפניה שלנו זה בקשות, תעשה את זה, תעשה את זה, תעשה את זה. כלומר להביע נכונות.

13. אנחנו לא יודעים אפילו איך אנחנו סופגים את המזון הגשמי. אותו דבר עם המזון הרוחני. *העיקר עוד ועוד להיות נוכח בקליטת החומר, בחיבור עם החברים, ושזה ייקלט בתוך הקבוצה. אני מדגיש, זה העיקר, שייקלט בתוך הקבוצה*. כי אם לא בתוך הקבוצה, אז זה לא מתעכל נכון.
    
    לכן *אנחנו צריכים לפני השיעור להיות יותר מחוברים, צריכים להגדיל את מידת החיבור בינינו לפני השיעור, ולחשוב על ספיגת הכוח מהמאמר. זה באמת יקדם אותנו*.

14. ש: היה חיבור מלא, הייתה ודאות מושלמת..
    ר: אצלך הייתה וודאות מושלמת, האחרים לא הרגישו כך. אל תלחץ על כולם, אתה יכול רק לבקש, להתפלל בשקט שזה יקרה. אבל זה שאתה רוצה עכשיו ללחוץ עם ההרגשה שלך על כולם, למה הם לא מרגישים ולא מגיבים, זה לא בסדר. כל אחד בינתיים מתפתח בדרך משלו, כמו שאנחנו בחיים שלנו הגשמיים. כל אחד דרך גן ילדים, בית ספר וכן הלאה מתפתח בדרכו.

15. ש: .. אנחנו עוד לא ראויים להרגיש את גדלות הבורא..?
    ר: *לא חשוב אם לא ראויים או כן ראויים. אנחנו צריכים לתת דוגמה כל אחד לאחרים, ולדאוג שהקבוצה תתפעל מהתפעלות שלי*, אבל בצורה שאני לא לוחץ עליהם אלא רק נותן דוגמה.
    
    *דוגמה נקראת שכל אחד יקבל ממני כמה שהוא רוצה ובצורה שהוא רוצה*. אני נותן להם כזאת דוגמה, היא לא מחייבת אף אחד בשום דבר אלא רק בהתעוררות מסוימת בלבד. זה מה שאנחנו צריכים לדאוג למסור לחברים.

16. ש: איך לא להנות אלא להרכין את ראשי…?
    ר: אתה כל הזמן חושב איך אתה מהנה לבורא, איזה תענוג אתה עכשיו רוצה להעביר לו? לא כמה אתה מרגיש את התענוג בך, אלא תענוג שיוצא ממך לבורא.

17. ש: אפשרי לעבוד ולבקש את המצב כשנמצא בתוכו..?
    ר: תנסה ותראה. ודאי שאז יהיה לנו מצב של תפילה. *אתה לא מרגיש את גדלות הבורא וכנראה לא נמצא אפילו בקשר עם החברים, ואז יש לך מקום לתפילה. גילוי החיסרון נמצא*.
    
    ש: איך האדם יכול להשתוקק למצב שאין לו הארה?
    ר: זה שאני אני חושב, בטוח שגם אתה הרגשת כך מדי פעם כאלו מצבים. אם אני מרגיש שאני נמצא בחוסר אונים, בשכינתא בעפרא וכן הלאה, אז יחד עם זה, כנגד זה יש לי קבוצה. אני מעמיד את עצמי כנגד הקבוצה, כלומר יש לי כבר יכולת לעבוד עם זה, ע"י זה.
    
    ש: אבל כשלא תופס שנמצא בשכינה בעפר, אין כוחות
    ר: כל העבודה שלנו כשאנחנו מתנתקים מהקבוצה, היא כל הזמן להיות מחוברים עם הקבוצה ועם עצמי. לאדם עם עצמו תמיד יהיו משקולות כאלה.
    ש: מושכות?
    ר: לא. אתה או מהצד הזה או מהצד הזה נמצא, וע"י זה יכול מהר מאוד לצאת מכל מצב ולעלות. פעם הקבוצה יותר. פעם ההרגשה שלך יותר. כך מטה מעלה, מעלה מטה, ואתה כך, כמו בסולם, מתחיל לעלות. *העיקר לא לשכוח שקבוצה תמיד מסוגלת לאזן אותך*.
    ש: נשמע שרק הקבוצה יכולה לפעול על האדם במצב הזה?
    ר: מה יש לך חוץ מזה?

18. מחוץ לקבוצה אין לתאר את גדלות הבורא. זה שקר.

19. ש: לא ברור איך לעבוד עם גדלות הבורא בעשירייה?
    ר: *ככל שאתה יכול לתאר את גדלות הקבוצה, כך גדלות הבורא חייבת להיות למעלה מזה*.
    ש: גם אם אני לא מרגיש גדלות החברים?
    ר: לא. *אתה לא יכול לדבר על גדלות הבורא אם אין לך גדלות החברים*.
    ש: אז אני מבקש מהבורא?
    ר: אתה יכול לבקש, אבל *עד שלא תהיה לך גדלות החברים, גדלות הקבוצה, אתה לא יכול לתאר את גדלות הבורא. זה יהיה שקר*.
    ש: אז למה גדלות החברים צריכה להיות יותר גדולה מהבורא?
    ר: כדי שלא תתעסק בע"מ לקבל.

20. ש: איך מכניסים את השמחה לתוך העשירייה?
    ר: כי יש לך פתרון במצב שלפי השכל שלך, לפי ההיגיון שלך, לא יכול להיות פתרון. אבל יש לך פתרון, הבורא הכין לך אותו, ולכן אתה נמצא בשמחה.

21. ש: איך לעלות ולצייר לעצמה גדלות ה' במדרגה חדשה?
    ר: רק מתוך זה שאנחנו מחוברות. *בחיבור שלנו מופיע האור העליון. לא יהיה חיבור בינינו, לא יופיע האור העליון*.

*בית שער הכוונות*

22. ש: מה צריכה הדרישה הפנימית כשקוראים את הטקסט הזה?
    ר: שבחיבור שלנו אנחנו יכולים להגיע למצב של חיבור, וחייבים לעצור בו, בלי לגשת הלאה עד הסוף. כי יש בינינו כאלו רצונות וכלים שאותם אי אפשר לתקן עד גמר התיקון. נלמד את זה. אבל כשיכולים, צריכים לעשות איזשהם תיקונים בדרך כדי להתחבר. לא יכולים להתחבר עם כל הרצונות.
    
    ש: קוראים ולא מבינים, איך למשוך מאור המחזיר למוטב ולהתחבר..?
    ר: אידיאלית לא יכולים. אידיאלית זה גמר התיקון. אי אפשר. אבל *אנחנו יכולים לעשות עד ככל האפשר ולהיזהר שלא נעבור לכאלה רצונות שעליהם אי אפשר להתגבר. לכן נשמור עליהם. פשוט נעזוב אותם בינתיים*.
    

23. בכל מצב יש לך גם קליפה וגם קדושה. צריכים לברר, צריכים להבדיל ביניהם, לחתוך אותם ולא לתת להם יותר להתחבר. עוד נראה באיזה צורות, אבל רק תבינו שזה לא סתם באיזשהו מקום, באיזושהי ספירה. יש לך רצונות כאלה שאנחנו צריכים לחתוך אותם ולא לתת להם להתחבר לרצונות כאלה שלא יכולים לקבל בע"מ להשפיע. בכלל, גם בפסיכולוגיה הפנימית שלנו אנחנו לומדים כמה חייבים להיות נזהרים מלחבר רצונות אלו לאלו.
    
    כי *כל פעם ברצון קונקרטי אחד אנחנו יכולים לברר איך ומתיי להשתמש בו ומתי לא. אבל כשמחברים כמה רצונות, שם כבר הופכת להיות חוקיות אחרת לגמרי. יש לנו בזה עדיין מה ללמוד, יש עוד בעיות. זה דבר מאוד מעניין, איך מכמה דברים טובים, רצונות נכונים, פתאום כשהם מתחברים, הופך להיות משהו לא טוב. איך יכול להיות? כל אחד מהם הוא זהב ממש , אבל אם יתחברו יחד, נעשית ממש קליפה. נלמד את זה, זה מאוד מעניין. זה מה שקורה לנו בחיים שלנו, אנחנו נכשלים בהם הרבה ולא מבינים למה*.