שיעור בוקר 28.01.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 188, אותיות קט"ו- קט"ז

קריין: "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 188, אות קט"ו, טור ב' למטה.

אות קט"ו

"וצריכים לידע ההפרש מפרצוף לעולם. והוא כי בשם פרצוף נקרא, כל קומת ע"ס היוצאת על המסך דגוף דעליון, אחר שנזדכך ונכלל בפה דראש דעליון, (כנ"ל באות נ'), שאחר יציאתו מהראש דעליון הוא מתפשט בעצמו לרת"ס, גם יש בו ה' קומות זה למטה מזה הנק' טעמים ונקודות (כנ"ל באות מ"ז), אמנם נקרא רק על שם קומת הטעמים שבו. ועד"ז יצאו ג' פרצופין הראשונים דא"ק: גלגלתא, ע"ב, ס"ג, (כנ"ל באות מ"ז). אבל עולם, פירושו שהוא כולל כל מה שנמצא בעולם העליון ממנו כעין חותם ונחתם, שכל מה שיש בחותם עובר כולו על הנחתם ממנו."

שאלה: בעל הסולם כותב שעולם הוא "כל מה שנמצא בעולם העליון ממנו". מה זה עולם?

יש עשרים וחמישה פרצופים, טעמים, נקודות, תגין, אותיות שבכל פרצוף ופרצוף, אור ישר, אור חוזר, אור מקיף, אור פנימי. כל סדרת הפרצופים שיש בעולם העליון עוברת לעולם התחתון, ודאי שבכוחות חדשים ובהגבלות חדשות, אבל זה אותו דבר.

תלמיד: מה משתנה מעולם לעולם?

משתנה אופן השימוש ברצון לקבל ובמסך.

תלמיד: ממה נובע השינוי באופן השימוש?

מהזדככות המסך. האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, וכמה הוא מגלה מהאור העליון תלוי אך ורק במסך.

תלמיד: זה מה שהוא כתב על הפרצופים, שיש הזדככות ואז יוצאים כל הפרצופים. אבל מה יש במעבר מעולם לעולם? מה משתנה באופן השימוש של הכלי?

נגמרה העביות שבאותה סדרה ויוצאת סדרת פרצופים חדשה. יש ד', ג', ב', א', שורש, ובכל אחד מהם יש חמישה פרצופים, וכשהם נגמרים הכול נגמר.

תלמיד: למשל, בעולם אדם קדמון הכלי מנסה להשפיע על פני הצמצום וברור שיוצאים שם כל הפרצופים, אבל מה משתנה במעבר לעולם הבא?

המסך שונה. תראה כמה שינויים היו בעולם אדם קדמון - בתחילתו היה צמצום א', ובסופו, ביציאה מעולם אדם קדמון כבר יש צמצום ב'. יש חמישה פרצופים, גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, אבל כבר מס"ג יוצאות נקודות דס"ג, התערבבות, צמצום ב', וכל המקום למטה מטבור מקבל צביון חדש - זה רק מעולם אדם קדמון.

יש את עולם הנקודים ושבירתו, ואחר כך יוצאת סדרת פרצופים שהם עולמות אבי"ע ששם יש כל כך הרבה פרטים שאנחנו לא לומדים עליהם כמעט, חכמת הקבלה מלמדת אותם בערך. אבל יש שם עולמות של קליפות, עולמות של קדושה, בעולם האצילות יש את תיקון כל הבריאה, שכל מה שקרה בחטא עץ הדעת מתוקן מעליית הפרצופים השבורים מעולמות בריאה, יצירה, עשייה, לעולם האצילות. ויש את מיון הפרצופים ואת הסדר שלהם, יש כאן עבודה גדולה מאוד. אנחנו לא יכולים לדבר ולהסביר את הדברים האלה בצורה מילולית, אומנם המקובלים כותבים פה ושם, אבל באמת זה רק אם אדם מגיע לזה במעשה ומתחיל ללמוד, רק בצורה כזאת, "ממעשיך היכרנוך".

שאלה: כתוב כאן, שההבדל בין הפרצוף לבין העולם הוא שהפרצוף הוא כל מדרגה של עשר ספירות שיוצאת על המסך של הגוף דעליון אחרי שהוא הזדכך ונכלל בפה דראש של העליון. מה זה התהליך הזה שהוא הזדכך ונכלל בפה דראש העליון?

אנחנו לומדים שיש ראש, מהראש יש התפשטות בתוך ובסוף, ואחר כך יש הזדככות של הפרצוף ונולד ממנו הפרצוף הבא. יוצא שכל פרצוף כשהוא מוליד את הפרצוף הבא הוא עושה כביכול העתק מעצמו רק בדרגה יותר קטנה, וכך חמישה פרצופים הם מהווים עולם. ומפרצוף לפרצוף יש התקשרות, השפעה הדדית, עליון שמוליד את התחתון, והתחתון שמעלה מ"ן לעליון, וכך הוא הקשר בין הפרצופים.

תלמיד: איך אנחנו עושים את זה פרקטית כדי לבנות דבר כזה?

אנחנו עושים את זה רק בעשירייה. אין לך שום אפשרות לעשות את זה אחרת. אתה יכול ללמוד תיאורטית מכל מיני ספרים, אבל פרקטית זה לא ייתן לך שום דבר, בזה לא תתקן את עצמך. התיקון יכול להיות רק בעשירייה, בכך שאתה רוצה להתקרב לחברים שלך ולבנות ביניכם יחס כמו בפרצוף אחד. יש רצון אחד, והרצון הזה מחבר את כול התכונות שיש לכם, כלומר יש השכלה חומרית שהיא הרצון שלכם, והשכלה צורתית שהיא הרצון שלכם להתחבר ולבנות בינכם צורת השפעה הדדית, ומבינכם, כשאתם משיגים צורת השפעה צורתית, גם לבורא, ובצורה כזאת אתם מגיעים למימוש.

תלמיד: אנחנו מתחברים עם החברים בעשירייה לרצון המשותף שלהם, מה אנחנו בונים בפרצוף הזה?

קודם כל אתם צריכים להשיג רצון אחד. כולכם רוצים להתחבר ומסך כול החיבור שלכם כל אחד רוצה להשפיע לאחרים ומכולכם לבורא.

תלמיד: ומה יהיה בפרצוף?

זה יהיה פרצוף.

תלמיד: האם זה יהיה הראש או התוך של הפרצוף?

הכול יהיה יחד, כי איך יכול להיות ראש בלי גוף או גוף בלי ראש? ודאי שכשאתם תרצו להתקשר ביניכם, להיות "כאיש אחד בלב אחד", לממש את עצמכם יותר, אז תתחילו להרגיש שכל הרצונות, המחשבות, הכוונות, ההכנות הרוחניות שלכם הם ממש מותאמים כדי לחבר אותם יחד ומתוך זה תוכלו להשפיע לבורא. אז תבינו שיש לכם כלי שאתם יכולים להשפיע לבורא, וזה מה שאתם יכולים לראות, להרגיש ולממש, כך זה יקרה. אבל הכול מתחיל מזה שמחוברים בתוך הקבוצה.

תלמיד: הכלי הזה שאנחנו יכולים להשפיע דרכו לבורא הוא יהיה הגוף, והחשבון איך משפיעים לבורא זה הראש?

כן, בדיוק. אז תבינו איזה מחשבות ורצונות שלכם הם הראש, אלו שיכולים לחשב איך אתם עושים פעולה הדדית בהתכללות ומהתכללות שלכם לבורא, זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת ה'", וכך תתקדמו.

שאלה: כשגלגלתא מקבלת על מנת להשפיע באותם רצונות שהיא בנתה עליהם את הפרצוף, לאחר מכן כשנולד ע"ב הוא הולך לברר את התוך של גלגלתא. אני מבין שהוא יכול להוציא מגלגלתא בירור יותר עמוק, אבל למה הוא לא הולך לברר את הסוף? למה הוא לא הולך על רצונות שגלגלתא בכלל לא עשתה עליהם זיווג או בירור?

זה לא עובד כך, ומה שאמרת זה לא מדויק. יש שם הרבה מאוד פעולות שאנחנו נצטרך ללמוד. זה לא שע"ב מברר את התוך של גלגלתא. תבדוק ותראה שזה לא נכון.

שאלה: מה היחס בין פרצוף לבין עולם? האם עולם הוא כמו מחסן של הפרצופים שגמרו ניסוי בחיבור?

הכול מתחלק לחמש. חמש דרגות העביות שמשתתפות יחד בהשפעה הדדית בבת אחת הן נקראות "פרצוף". חמישה פרצופים הם עולם, וחמישה עולמות הם כל המציאות.

שאלה: בעל הסולם אומר "כל קומת ע"ס היוצאת על המסך דגוף דעליון, אחר שנזדכך ונכלל בפה דראש דעליון,". אני מבין שהזדככות זו בעצם הפעולה הכי חשובה בכל מערכת לימוד הקבלה. מה פירוש המושג הזדככות?

תוספת רצון לקבל שמתגלה בפרצוף, שעליו להמשיך עוד תיקונים, גורמת לו הזדככות. ואז מתוך זה שמזדכך, הוא מגיע לדרגה יותר גבוהה, כי רואה שיש לו כאן עוד תוספת עבודה שקודם לא גילה. אנחנו לומדים את לידת הפרצופים ממעלה למטה, מעולם אין סוף עד העולם שלנו, אבל למעשה כשאנחנו מגיעים לבניית פרצופים משלנו, להקמת הנשמה, אנחנו מגיעים ממטה למעלה, ולכן כל העבודה שלנו היא כביכול הפוכה.

תלמיד: זיווג דהכאה קשור להזדככות?

זיווג דהכאה לא קשור להזדככות. זו התקשרות של הרצון לקבל עם המסך ועם האור העליון, שיש הכאה ביניהם, שכל אחד רוצה להשפיע לאחר, וכתוצאה מהזיווג דהכאה יש ביניהם חשבון, מה הם יכולים לעשות זה לזה, והם עושים פשרה, והפשרה הזאת מתבטאת בפרצוף.

שאלה: מה אנחנו יכולים ללמוד על העבודה מכך שכל דבר שיש בחותם עובר על הנחתם?

אנחנו צריכים ללמוד מהעבודה שלנו איך אנחנו מבצעים מה שכתוב.

תלמיד: קראנו שכל דבר שיש בחותם עובר על הנחתם.

כן.

תלמיד: מה אפשר לקחת מזה לעבודה?

מכל דבר שאנחנו לומדים יש משהו בקשר לעבודה. אם זה לא לעכשיו אז יהיה לאחר כך. נגיד מה שאנחנו לומדים עכשיו, אנחנו יכולים כבר לעבוד עם זה? ודאי שלא. אבל לאט לאט זה יתקיים, יהיה כלול מזה.

העיקר עכשיו זה לבנות את הקבוצות, עשיריות, שכל עשירייה ועשירייה תבנה מעצמה את הפרצוף. יש עשרה אנשים, חמישה עשר, חמישה, לא חשוב כמה, תתנהגו כמו עשרה, עשירייה, ותנסו לקבוע כאלה קשרים ביניכם, שמביניכם אתם מתקשרים, פונים לבורא, מבקשים ממנו כוחות שיהיה לכם כוח רצון אחד, זו תהיה "השכלה חומרית" כפי שדיברנו היום, ואחר כך שתהיה בזה איזו צורת התקשרות נכונה ביניכם הדומה לבורא שזו תהיה "השכלה צורתית", ובצורה כזאת תתחילו להתקיים.

בסך הכול אתם תבנו את עצמכם ותהיו בצורת הבורא, לכן אתם תקראו "אדם", הדומה לו. יחד כולם, לא כל אחד, אדם הראשון זה גוף שכלול מעשרה רצונות שונים. אם תשתדלו להתקשר כך ביניכם, אז אתם תגיעו לזה.

שאלה: בעולם אדם קדמון יש הזדככות של המסך כתוצאה מביטוש של האור מקיף באור פנימי, ואילו בעולם הנקודים אין אור מקיף. מה ההבדל בין הפרצופים בעולם אדם קדמון לבין הפרצופים בעולם הנקודים? האם יש סיבה להבדל הזה?

שום דבר, זה לא שייך לזה. הזדככות המסך בכל הפרצופים כתוצאה מצמצום א', ודאי שונה מהזדככות המסך שמגיעה על ידי השבירה. בעולם הנקודים הזדככות המסך נעשתה על ידי השבירה, וזו עבודה אחרת לגמרי של האור העליון על המסך, ועבודה אחרת מצידנו, כי אנחנו צריכים להרכיב את המסך בכוונה, לשחזר אותו, וכך לקבל במסך המתוקן במידה שיכולים לתקן אותו בעל מנת להשפיע. זו עבודה אחרת לגמרי.

שאלה: איך אנחנו יכולים ליישם בעשירייה את העיקרון בהפצה של חותם ונחתם?

אנחנו חייבים לעשות פרסום גדול ככל האפשר לחכמת הקבלה בכל מיני צורות, בכל העולם. אין שום הגבלה בהפצת חכמת הקבלה. אז בבקשה תשתדלו לבצע זאת, בזה תלוי כל העתיד הטוב שלנו.

אות קט"ז

"ולפי זה תבין, שג' פרצופין הראשונים, גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, נבחנים רק לעולם אחד, דהיינו עולם הא"ק, שיצא בצמצום הראשון. אבל פרצוף הד' דא"ק, שבו נעשה ענין הצמצום ב', נעשה לעולם בפני עצמו, מטעם הכפילות שנעשה במסך דנקודות דס"ג בירידתו למטה מטבור דא"ק, כי נכפל עליו גם העביות דבחי"ד, בסוד ה"ת בעינים (כנ"ל באות ס"ג). אשר בעת גדלות חזרה הבחי"ד למקומה לפה והוציאה קומת כתר (כנ"ל באות פ"ד), ונמצאת קומה זו נשתוה לפרצוף הא' דא"ק. ואחר שנתפשט לרת"ס בטעמים ובנקודות יצא עליו פרצוף ב' בקומת חכמה הנק' ישסו"ת, והוא דומה לפרצוף ב' דא"ק הנק' ע"ב דא"ק. ואחר התפשטותו לטעמים ונקודות יצא פרצוף ג' הנק' מ"ה דנקודים (כנ"ל באות קי"א). והוא דומה לפרצוף ג' דא"ק. הרי שיצא כאן בעולם הנקודים כל מה שהיה בעולם א"ק, דהיינו ג' פרצופין זה תחת זה שבכל אחד מהם טעמים ונקודות וכל מקריהם, בדומה לג' פרצופין גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק שבעולם הא"ק. וע"כ נבחן עולם הנקודים שהוא נחתם מעולם הא"ק, ונקרא משום זה עולם שלם בפני עצמו. (ומה שג' פרצופי נקודים אינם נקראים גלגלתא ע"ב ס"ג, אלא ע"ב ס"ג מ"ה, הוא מטעם שהבחי"ד שנתחברה במסך דס"ג אין עביותה שלמה, מפאת מקרה ההזדככות שהיה מכבר בפרצוף הא' דא"ק, וע"כ ירדו לבחינת ע"ב ס"ג מ"ה)."

יש ודאי המון פרטים שאנחנו לא לומדים ולא קוראים, בכלל לא מזכירים, כי זה לא חשוב לנו כדי להבין את המערכת הכללית ומה עלינו לעשות. העיקר זה מה לעשות.

אות קט"ז

"ולפי זה תבין, שג' פרצופין הראשונים", שיצאו בעולם אדם קדמון, "גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, נבחנים רק לעולם אחד, דהיינו עולם הא"ק, שיצא בצמצום הראשון". בצמצום א', "אבל פרצוף הד' דא"ק, שבו נעשה ענין הצמצום ב', נעשה לעולם בפני עצמו, מטעם הכפילות שנעשה במסך דנקודות דס"ג בירידתו למטה מטבור דא"ק", מה קורה שם? "כי נכפל עליו גם העביות דבחי"ד, בסוד ה"ת בעינים (כנ"ל באות ס"ג)".

זאת אומרת, שם נעשתה עביות כפולה, ומתוך זה שיש שתי צורות עביות, שני רצונות, אז מתוך שני רצונות יוצאים שני פרצופים. "אשר בעת גדלות חזרה הבחי"ד למקומה לפה והוציאה קומת כתר (כנ"ל באות פ"ד), ונמצאת קומה זו נשתוה לפרצוף הא' דא"ק". כמו קומת כתר דא"ק, כמו גלגלתא. "ואחר שנתפשט לרת"ס בטעמים ובנקודות יצא עליו פרצוף ב'" השני אחריו "בקומת חכמה הנק' ישסו"ת, והוא דומה לפרצוף ב' דא"ק הנק' ע"ב דא"ק. ואחר התפשטותו לטעמים ונקודות יצא פרצוף ג' הנק' מ"ה דנקודים (כנ"ל באות קי"א)". כך הוא נקרא. "והוא דומה לפרצוף ג' דא"ק. הרי שיצא כאן בעולם הנקודים" למטה מטבור "כל מה שהיה בעולם א"ק," למעלה מטבור "דהיינו ג' פרצופין" זה למטה מזה, "זה תחת זה שבכל אחד מהם טעמים ונקודות וכל מקריהם, בדומה לג' פרצופין גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק שבעולם הא"ק".

זאת אומרת, כמו שהיו לנו גלגלתא, ע"ב, ס"ג עם כל מה שהיה להם למעלה מטבור, כך גם למטה מטבור יוצאים מראש דס"ג ג' פרצופים. "וע"כ נבחן עולם הנקודים שהוא נחתם מעולם הא"ק, ונקרא משום זה עולם שלם בפני עצמו. (ומה שג' פרצופי נקודים אינם נקראים גלגלתא ע"ב ס"ג, אלא ע"ב ס"ג מ"ה, הוא מטעם שהבחי"ד שנתחברה במסך דס"ג אין עביותה שלמה, מפאת מקרה ההזדככות שהיה מכבר בפרצוף הא' דא"ק, וע"כ ירדו לבחינת ע"ב ס"ג מ"ה)."

שאלה: זה שהעולם שלם בפני עצמו זה בסדר, אבל זה עולם בתוך עולם או שהם נפרדים זה מזה?

לגמרי נפרדים. צריך ללמוד איך הם מתקשרים כי ג' הפרצופים גלגלתא, ע"ב, ס"ג זה צמצום א', ואחר כך מגיע צמצום ב', עולם הנקודים כולו בצמצום ב', וכשהוא מפר את צמצום ב', הוא גם נשבר וחוזר לצמצום ב'. ואז יש לנו התקשרות מיוחדת בין צמצום א' וצמצום ב', הם לא יכולים להיות יחד, לא יכולים להרגיש זה את זה. נלמד על זה בהמשך.

שאלה: למה אנחנו מסמנים את העולמות של נקודים זה מתחת לזה לעומת פרצופי אדם קדמון שהם זה לצד זה?

לא, אין כאן שום דבר חדש. בכלל בכל חכמת הקבלה אנחנו צריכים להבין, שכל ההבדלים בין העולמות ובין הפרצופים, הספירות, הם בגלל החולשה שמתגלה בפרצופים שנמצאים בירידה. מתגלה יותר ויותר חולשה, ולכן זה קורה.

תלמיד: הפרצופים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, עושים כל אחד זיווג מהפה של הפרצוף הקודם, על הקומה של הפה של הפרצוף הקודם.

כאן זה לפי דרגה אחרת, אבל לפי אותו סגנון.

תלמיד: מה זאת אומרת לפי אותו סגנון?

לפי אותם החוקים, אותם היחסים בין הכלים לאורות. איך אתה יכול להגיד שיש הבדל בין מה שהעובר מקבל מהשליה דרך חבל הטבור, לבין מה שמקבל התינוק אחרי הלידה מהחזה של העליון, ואחר כך נפתח לו הפה, והוא מקבל בצורה רגילה? אז מה? אלו דרגות, אבל המהות היא אותה מהות, תמיד הוא מקבל מהעליון, תמיד במידה שהוא מתבטל כלפי העליון הוא יכול להתקשר לעליון.

שאלה: החותם לא מדויק במאה אחוז מכיוון שכמה פרצופים יש בעולם הנקודים?

גם על זה נלמד. החוקים לא משתנים, הבעיה היא שכשהתחתון חלש, הוא לא יכול לקיים את החוקים האלה בצורה השלמה, כמו למשל בצמצום א', אז הוא יורד לקיום שלהם בצמצום ב'. הוא לא יכול להוציא את כל חמשת הפרצופים אז הוא מוציא שלושה פרצופים, אבל בכל זאת החוק הוא אותו חוק, רק מי שיודע לקיים את החוק הזה משתנה, נחלש, ולכן הוא מקיים אותו בצורה אחרת. אבל אין כאן שינוי במערכת, ביחס, אלא כמו שאנחנו מלמדים את הילדים בגן, בבית הספר, ואחר כך באוניברסיטה, כלומר בהתאם ליכולת שלהם להתכלל במערכת, אבל בעצם צריך לראות את כל המערכת הזאת כמערכת חינוכית. אותו הדבר כאן.

תלמיד: זה קרה רק בעולם הנקודים?

מעולם הנקודים והלאה מתחילה להיות ירידה, היווצרות התחתון, היווצרות הרצון לקבל שמנותק מהבורא ולכן הוא מקבל יכולת לתקן את עצמו כדי להידמות לבורא.

שאלה: מה זה בעצם המילוי ומה תלוי במילוי שנכנס לתוך הכלי?

מילוי הכלי לפי חכמת הקבלה זה האור העליון שחלק ממנו נעשה אור פנימי, וזה המילוי. אבל הרגשת המילוי מצד הכלי היא שבזה הוא עושה נחת רוח לבורא, כי בזה שהוא מקבל ממנו ונהנה בעל מנת להשפיע, זו צורת התענוג שהוא יכול לכוון לבורא.

תאר לך תינוק שנמצא בידיים של אימא ומקבל ממנה את מה שהיא נותנת ונהנה מזה, אומר לה תודה ומחבק אותה בחזרה. זה בעצם היחס שלנו לעליון.

שאלה: הפרצופים שיש בנקודים שעליהם בעל הסולם אומר שהם עושים אותו דומה לא"ק, אלו הפרצופים שנשברו?

כן.

תלמיד: אז יש בנקודים צורה שאין בא"ק, זאת אומרת יש בו את הצורה של הקטנות ויש בו את הצורה של הגדלות.

מתוך חולשה יש תוספת.

תלמיד: זה לא בדיוק חותם ונחתם, יש תוספות.

לא, זה בכל זאת מגיע לנו כנחתם, אבל יש כאן תוספת בגלל החולשה שמתגלה בתחתון. אבל הילד הקטן לא הופך להיות חיה, הוא נשאר ילד קטן על אף שהוא דומה לגדול רק במקצת בהתנהגות שלו, בצורה שלו. ואיפה העתיד שלו? "זה הקטן גדול יהיה".

שאלה: זה אומר שלכל אחד יש טעמים ונקודות בכל המקרים. מה המשמעות של זה? האם אלו אורות או רצונות?

אורות הם אורות ורצונות הם רצונות. רצונות הם החומר של הנברא ואורות הם הכוח העליון שמגיע לרצונות האלה, מתקן אותם וממלא אותם.

(סוף השיעור)